זה היה משחק מיוחד. התמודדנו מול קבוצה שעשתה את מה שאנחנו כשלנו לעשות, ניצחה בביתה את מכבי חיפה. טוב לא באמת. כלומר כן, אבל בעצם חוץ ממכבי פתח תקווה שגם היא כבשה מול חיפה, כל שאר הקבוצות הביתיות פרט לנו ניצחו את חיפה של גיא לוזון. אז נתחיל מחדש, זה היה המשחק שהתאים לתפאורה באצטדיון. אצטדיון מאוכלס בחציו, "ארגון" אוהדים שהכריז שביתה וכך נחסכו מאיתנו שירי הגועל, וקיבלנו למען האמת עידוד טהור יותר, משחק בכורה של אור דסה בליגת העל, משחק מול קבוצה שאסור לספוג ממנה שער, וספגנו שניים שהיו יכולים להיות שלושה אילולא ליאני הציל אותנו משער בטוח באמצעות שריקה לפנדל.

אבל, היו גם דברים סבירים במשחק פרט לעידוד של הקהל, כלומר אי העידוד באמצעות שירי אונס וכאלה. למשל, למרות משחק לא מבריק של שרן כמגן ימני, ראינו שכאשר יש מגן שמשחק לאורך כל הקו, אצילי יכול להתפנות לשחק קרוב יותר לרחבה, וכך זכינו לראות הרבה מאוד פעולות יפות של אצילי. ראינו שוידאר מסוגל למסור מסירות נהדרות, אולי זה עזר ששני קשרים בנוסף לשני שחקני הקו הקדמי, היו כל הזמן קרובים אליו. אור דסה ואבי ריקן לא התיחסו לרחבה כאל קו השני מטר בכדורמים או רחבת כדוריד, כלומר הם ממש נכנסו לרחבה בלי כדור, זה חידוש במשחק של מכבי, שני קשרים שמרשים לעצמם להכנס לרחבה בלי הכדור, לפעמים אפילו שניהם באותה התקפה. באטוקיו שיחק קצת רחוק מדי מאחור כקשר האחורי, אבל אי אפשר כנראה לבקש את כולם באזור הרחבה. אה, תברכו את שני הכובשים החדשים שלנו בליגת העל, אלירן ואבי ריקן. זה באמת הגיוני שכן וידאר בישל שער, בישול שהפגין משהו שהכרנו רק מחוש הריח שלו ברחבה, האיש קורא משחק בצורה יוצאת מהכלל, עכשיו רק שיהיו לידו שחקנים בהתקפה.

*

כאמור אין מה להתלהב מהמשחק הזה יותר מדי. עכו בחצי הראשון לא השלימו מסירה בחצי המגרש שלנו. בחצי השני השחקנים כנראה התעכבו לשתות תה בחדר ההלבשה, לכן שכחנו להופיע בעשרים הדקות הראשונות של החצי. לא יודע מה היה בפנדל של עכו, אבל הוא הראה כמה חולשות של ההרכב. עד הפנדל המוחמץ, שחקני עכו הראו, דגש על הראו, לחץ בחצי המגרש שלנו. הפטה מורגנה הזאת הספיקה כדי לשבש לחלוטין את המשחק שלנו, באבין בעט החוצה, טל בן חיים חזר למקורות עם דריבלים איומים שבסופם מסירה ארוכה לשום מקום, באטוקיו "נסגר" כלומר לא הגיע כדי לקבל כדור. בהתקפה של הפנדל המהלך התחיל משמאל, שרן נתקע איפה שהוא בהתקפה, טבח סגר לאמצע את באבין, ואין לי מושג איפה היו אצילי ואור דסה, אבל שני שחקני עכו היו לבדם ברחבה בצד ימין, הכדור הגיע, וליאני חש בסכנה לשערנו ושרק לפנדל. זה כמובן מטריד שכאשר ג'ורדי מרשה לקשרים שלו לעלות למעלה, הם שוכחים לרדת למטה. אני מקווה שג'ורדי לא יגיד לעצמו בעקבות כך שהנה הוא צדק כל הזמן, אי אפשר לסמוך על כך שנצליח לשחק גם התקפה וגם הגנה.

שני הגולים של עכו הגיעו כתוצאה מפעולות בישול יפות שלנו. אתעכב מעט על הגול השני. חוץ בצד שמאל שלנו. טל בן חיים מתכופף לקשור את השרוכים. שרן מסמן לאופיר שיחכה מעט עם ההוצאה, אבל אופיר מזדרז למסור קרוב (לא זוכר אם באבין או דור מיכה). הכדור עובר ימינה, שרן כנראה עדיין חושב על מה קרה פה, והחליט למסור לבחור הקרח הראשון שראה ליד השער, לא הפריע לו שמדובר בקרח שגבוה מטל בן חיים במטר לפחות, וגם העובדה הפעוטה שהוא שיחק בלבן לא ממש הפריעה. טוב, אחרי הבישול של דור פרץ מול אסטנה, גם לשרן יש בישול העונה. החילוף הכפול של בלקמן ופרץ כנראה הוציא את כל הקבוצה מריכוז במשחק, וכולם התחילו לחשוב על המשחק ביום חמישי, לא כיף, שרן אמור להיות זה שמחזיר את כולם למשחק, ודווקא הוא זה שנפל יותר מכולם.

*

טוב שהזכרתם לי את בלקמן. בני החליט לוותר על המשחק, לכן הזמנתי את איה שורק לשבת לידי. טוב שכך היה, שכן זכינו לצמד שישב מאחורינו עם ניתוחים טקטיים שמאוד הפתיעו אותנו בעמקם. בתחילת המשחק הצמד כעס על ההרכב ההגנתי עם אור דסה שלא ראוי לדעתם, שכן ברק יצחקי התאים הרבה יותר. לאחר שראיקו הציל את הפנדל, זכינו לשמוע מהם כמה שורה הורס אותו, וכן סוף סוף זכינו לשמוע במה אימו של ראיקו עובדת. אבל אז הגיע השיא. כאשר נכנס בלקמן, קם אחד מהצמד, והחל לזעוק זעקות אימה. אתם זבל, יא בן זונה אתה סרטן בקבוצה, אתם זבל, קהל זבל. טראנס של חמש דקות לפחות. התברר שהיה מצופה מאיתנו כקהל לקום ולזעוק נגד בלקמן שכן הוא כאמור סרטן, ומשלא מילאנו את יעודנו (אנחנו וכל המזרחי התחתון, היו שותפים רבים לפשע לדעתו), זכינו למטר קללות עד שהאיש נעלם לו. כאמור היו הרבה חוויות ייחודיות במשחק.

*

לסיכום, משחק שבאמת אי אפשר לקחת ממנו כלום. הלוואי והייתי יכול לאמר בכנות שג'ורדי הסיק מסקנות כלשהן מהפיאסקו שלו בבאר שבע. יש נקודת זכות בכך שהוא בחר לתת קרדיט לאור דסה, ואור דסה החזיר במשחק לעומק, אבל באמת שזאת לא חכמה לקחת סיכונים במשחק מול אחת הקבוצות החלשות בליגת העל בשנים האחרונות. שיבוץ המשחקים מזמן לנו את עכו ורעננה בצמידות, כך שזה באמת אמור להיות צמד משחקים בהם ג'ורדי מרשה לעצמו לעשות ניסויים התקפיים בלי לפחד מהפסד. אני מחכה בציפיה דרוכה ליום חמישי. ג'ורדי אמר בעצמו שכל תוצאה פרט לנצחון תוציא אותנו מהמפעל. אשמח לראות אותו מנסה לנצח את המשחק מהתחלה, ולא לראות את הדרך האהובה עליו, להשאיר את ההכרעה במשחק לדקות האחרונות, כאשר כל המטרה בשבעים הדקות הראשונות היא להגיע בשלום לעשרים האחרונות. זה אמנם הצליח בקמפיין המוקדמות האירופי, אבל מאז זה נושך אותנו בתחת בחומרה. אז יאללה ג'ורדי. תראה לנו שלמדת משהו אמיתי ממה שעשית בבאר שבע. אחרי שראיתי את אבי ריקן אתמול, רק כעסתי יותר. איך זה יכול להיות שכשבאר שבע היו בעשרה שחקנים, אבי ריקן לא התקרב אפילו לרחבה שלהם. זה מה שקורה כאשר מתמקדים בלנטרל את היריבה ורק אחר כך חושבים מה הנקודות החזקות של כל שחקן בהרכב שלנו. תכנית המשחק מול כל יריבה שהיא לא ויאריאל, צריכה לצאת מנקודת מבט הפוכה לזו שהתרגלנו אליה אצל ג'ורדי. שיחשוב על המיקום הטוב ביותר לשחקנים שלנו, זו תהיה התחלה מעולה.

יומן אליפות צהובה (18)
מה זה קצת כסף לעומת המועדון?