ליגת שוקי ההון – ספינים

ישנם מי שטוענים שהשכר בהייטק גובה מדי, שההייטק דופק את הכלכלה הישראלית, ועוד. המצחיק הוא שהספין לא שקוף משום מה.

ישנו עיתון כלכלי מעולה שהעלה נושאים מאוד חשובים לדיון ציבורי. אך גם בעיתונים הטובים ביותר אין חסינות מפני ספינרים והשפעתם. ישנו גוף ותיק שמצליח להפעיל את השפעתו על כתבי הטכנולוגיה של העיתון הזה לדורותיהם, וגם על משרד הכלכלה בימים אלה. אני לא יודע בדיוק את זהותו של הגוף, אך יש לי כמה דוגמאות לספינים קודמים שלו.

בזמנו לפני קצת יותר מעשור, הספין הבולט היה החשיבות בפיתוח ענק כלכלי ישראלי בהייטק על פני אקסיטים של חברות סטארט אפ. הטענה היתה שיש בכלכלה הישראלית כשל אסטרטגי. למה לעזאזל לא מתפתחת כאן נוקיה ישראלית, למה ההייטק הישראלי מורכב בעיקר מהרבה חברות קטנות. ספין זה היה מלווה בחשיבות שיש לבעלות הישראלית בחברות ההייטק, ועל כך שחברות זרות "מנצלות" פה את כח האדם האיכותי, אך הכלכלה לא תתקדם באמצעותן.

נדמה לי שהספין הזה הוכח כאחד המגוחכים ביותר שהיו, ואין יותר מדי אנשים שמצטערים שלא היתה לנו נוקיה ישראלית. אגב גם מצבה של החברה הדומה ביותר לנוקיה הישראלית, טבע, לא ממש תומך בטיעונים שנשפכו אז כמים, ולא בכתבה אחת, בהרבה מאוד כתבות.

אני לא יודע שמדובר באותו גוף, אך יש לי סיבות טובות להניח שכן, גוף זה עסוק כיום, למעשה כבר יותר משנה, בספינים מסוג חדש. קטר ההייטק הישראלי לא מספק את הסחורה. הוא קטן מדי ביחס למידה שהוא צריך להיות. כלומר, ידוע שכלכלה שמנוהלת על ידי גוף חכם, היא הכלכלה הטובה ביותר. אילו רק היה לנו גוף חכם, הוא היה דואג שיהיו פה יותר מפתחי תכנה, הוא היה דואג לכך שכל החוסרים של חברות ההיטק ימולאו לשביעות רצונם, ואז גם הקטר ההייטקי היה גדול כמו שהוא צריך להיות כדי לסחוב את הכלכלה הישראלית.

גוף נוסף שמפעיל ספנים דומים טוען שחסרים בישראל בגלל ההייטק תעשיות פשוטות שהיו יכולות לקדם את הכלכלה טוב יותר, ולספק לעובדים שלא מספיק מוכשרים כדי להיות מפתחי תכנה, מקומות עבודה רווחיים יותר ומועילים יותר לכלכלה מסתם שירותים. גם הגוף הזה טוען שהממשלה צריכה לתכנן טוב יותר ולגרום לכך שיהיו פה גופים שבתנאי שוק רגילים לא שורדים.

*

מה שיפה בכדורגל למשל, שכולנו מכירים במערבבים למינהם מיד כשהערבוב יוצא מפיהם. אבל בכלכלה, למערבבים למינהם יש נגישות לעיתונאים טובים שמאמינים להם, וגם לשרי ממשלה שנופלים לחיקם משל דאגו באמת לאינטרס הכלכלי הישראלי.

אבל, בואו ננסה לנתח מעט את הטענה המרכזית של גופים אלה (לדעתי יש מצב שמדובר בגוף אחד). הטענה שיש גופים, ממשלות, אנשים, שחכמים יותר מהשוק ויודעים כיצד הכלכלה צריכה להתפתח, היא טענה מאוד מעניינת. חלק גדול מהספין נשען על כך שהשכר בישראל עולה יפה בהייטק, אך לא עולה מספיק בתעשיות האחרות, ובשירותים. אילו רק הכלכלה היתה מנוהלת על ידם, השכר היה עולה יותר, שכן ידוע שבתעשייה משלמים יותר מאשר בשירותים.

מעניין שהעיתונאים שמשרתים את הספין, לא טורחים לבדוק את טיבו של הספין באמצעות בדיקה פשוטה, האם באמת נכון הדבר שהשכר בהיטק עולה בקצב גובה יותר בהשוואה לשאר השכר בחברות הפרטיות.

אילו היו טורחים לעשות זאת (או לפחות להיענות לתחינתי לשאול אותי את השאלה הזאת), הכתבים היו מוצאים שהשכר בהייטק הישראלי מאז 2006, עולה בקצב מאוד דומה לשכר בתעשיית מוצרי הצריכה (לא מדובר בתעשייה ליצוא, אלא במשהו הדומה יותר לשירותים), ובקצב דומה לשכר בחברות הפארמה (חברות שירותים בישראל שתפקידם לשווק תרופות זרות בישראל בעיקר, השכר בפארמה עלה יותר מהשכר בהייטק מ2006 ועד היום), ובקצב לא מאוד שונה מעליית השכר בתעשיות המסורתיות.

באופן עקרוני אני מאוד מתקשה למצוא מה לא בסדר בתקופה הכלכלית הנוכחית. יתרה מכך, אני מאוד מתקשה למצוא למה שכר גבוה לאנשים ספציפיים שעוסקים בהייטק, והמחסור שאכן קיים בתפקידים מאוד מסוימים, הוא משהו שלא טוב לכלכלה הישראלית. אבל הבעיה בכלכלה היא שהספינים הרבה יותר מורכבים מטענה רגילה של גיא לוזון אחרי הפסד, וגם קשה הרבה יותר לראות את המציאות, במיוחד כאשר לא טורחים להתעניין בה אלא קונים אותה מידי הספינרים.

מה זה קצת כסף לעומת המועדון?
יומן אליפות צהובה (20)

תגובות

  • מתן גילור

    אז אני מבין שלטענתם אם היינו משחקים בהיי-טק היינו מנצחים 20 הפרש?

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    בלי שמות זה נישמע כמו מקורבים ל...אמרו ש.....
    לעצם העניין - ההתעסקות בהייטק היא יותר סקסית לעומת התעשיה המסורתית ולכן חושבים שהשכר שם יותר גבוה, הידיעות על אקזיטים מעוותות את המציאות וגורמות לחשוב שרק צריך לעבור ראיון עבודה וכבר אפשר להזמין את החופשה הבאה.
    לעומת זה המון העברות בעלות (אקזיט לעניים) קיימות בתעשייה המסורתית שלא זוכות לתשומת לב אבל בהחלט משפרות את המשכורות, והמנהלים מתוגמלים בהתאם וזה לא פחות ממנהל בהייטק.

    הגב
    • צור שפי

      את החופשה כדאי להזמין בלי קשר לעבודה. מה אנחנו, קלוויניסטים?

      הגב
      • אביאל

        צור - הוא התכוון לחופשה קבועה. בכל מקרה, בדיוק סיימתי לקרוא את הספר של פרדריך האייק, הדרך לשעבוד ונזכרתי בדיון שהיה לנו לגבי הקשר בען הסוציאיזם לנאציזם, אז הוא ממש מסביר (אקדמית כמובן) את מקורות הנאציזם בסוציאליזם ובכל מקרה מדובר באחד הספרים החשובים של המאה ה20.

        הגב
        • צור שפי

          אביאל - קצת בבושה אני מודה שלא שמעתי על הספר והמחבר עד עכשיו ויש לי על מה להתבייש כי הנושא מעניין ומעסיק אותי וגם ה-BA וה-MA שלי הם בהיסטוריה בת זמננו. בעקבות ההפניה שלך הלכתי לדוקטור גוגל וראיתי שהתרגום לעברית של הספר יצא בהוצאת "שלם", שכמו המכון שנושא אותו שם עוסקת בקידום הגות ימנית-שמרנית. ההוצאה היא זו המגדירה את הספר כאחד מספרי ההגות המרכזיים של המאה העשרים וקושרת אותם תארים למחברו. יש שם המלצה של ג'ורג' מיינארד-קיינס שהוא כמובן ענק. העובדה שזו האכסניה שהספר מצא בארץ כמובן לא פוסלת את הספר והסופר (ואשמח אם אמצא זמן לשים יד על עותק ולקרוא אותו) אלא שכמו שכבר התדיינו בעבר כל ניסיון להציג את הנאציזם כזרם סוציאליסטי, או בעיקר סוציאליסטי הוא מוטעה. הנאציזם הוא בעיקר זרם לאומני.

          הגב
          • אביאל

            צור - מה ההוצאה משנה ? פרדריך האייק הוא אחד ההוגים הגדולים של המאה ה-20, הוא פחות או יותר אחראי לתאצ׳ר ורייגן והם פעלו על פי משנתו, הוא אבי אסכולת שיקגו, הניאו-ליברליזם יונק ממנו, כמו גם הזרם הליברלי הקלאסי שקיים היום, הוא זוכה פרס נובל ואינספור פרסים ומעט מאוד כלכלנים בהיסטוריה זכו להכרה של האייק ומעל לכל מעט מאוד אנשים הצליחו להתמודד עימו, קיינס (כמו שציינת) היה היריב הגדול שלו והוא הודה בעצמו שהוא לא מצליח להתמודד עם הטענות של האייק.

            לגבי המשפט האחרון שלך, האייק מראה בדיוק איך בדיוק הסוציאליזם היווה את הכר שעליו פרחו הלאומניות ובמידה רבה עם עדיין נשענו על יסודות שהסוציאליזם הביא, בכללי הטענה שלו היא שהסוציאליזם הוא יסוד בסיסי במודרניות להתפתחות של דיקטטורה.

            בכל מקרה שווה קריאה, יש לי את הספר אם תרצה.

            הגב
            • אריאל גרייזס

              העובדה שהוא אחראי לרייגן ותאצ'ר זה אמור להיות לטובתו??

            • אביאל

              אריאל - כנראה שהוא וקיינס הם הכלכלנים שהכי השפיעו על המאה ה20 אז כן, במידה מסוימת כל הניאו-ליברליזם מבוססת על האייק ותפיסותיו לכן כן, זה לטובתו.
              אגב קל מאוד ליפול למלכודת הבורות ההיסטורית, התפיסה של קיינס ששלטה בכיפה מאז מלחמת העולם השנייה נכשלה במשבר הגדול הראשון, משבר הנפט, שללא השינויים שאומצו על ידי רייגן ותאצ׳ר (בהשארת האייק) המערב היה פושט את הרגל. העובדה (כמו שציין צור) שהספר לא תורגם לעברית עד ללא מזמן מעיד בעיקר על שטיפת המוח של האקדמיה הישראלית.
              אגב, העקרונות של האייק (בעיקר דרך תלמידיו) יושמו בתוכנית לייצוב המשק ב85, שהיא אחת התוכניות הכלכליות המוצלחות בעשורים האחרונים בעולם, שאת פירותיה ניתן לראות בשגשוג הישראלי של ימנו.

              אז התשובה היא כן ובגדול.

          • יוני

            נח הררי הגדיר את הנאציזם כהומניזם אבולוציוני. מעניינת אותי דעתך בעניין לאור ההשכלה האקדמית שלך וההתעניינות החובבנית שלי בהיסטוריה.

            הגב
          • צור שפי

            אביאל, האייק פעל בתחום הכלכלי, לא ההיסטורי.
            יוני, אשמח אם תוכל להפנות אותי למקום שבו כתב יובל נח-הררי את מה שציטטת בשמו. בראייה שלי הנאציזם לא היה הומני ולא אבולוציוני.

            הגב
            • אביאל

              צור - הנקודה של האייק וגם הררי היא בכך שהנאצים לא ראו במעשה שלהם דבר פסול שאין ברירה לעשות אותו, הכלכלן רואה אותו כביטוי אבולציוני של הסוציאליזם (הלאומנות נכנסת בשלב הסופי) וההיסטוריון (נכון יותר לומר אנתרופולוג בהקשר) רואה את הנאציזם כמי שראו את עצמם כחוליה נוספת בשרשרת האבולציונית ושנהיא בסך הכל מבססת את עצמה על פי חוקי המדע (ארים למעלה, יהודים למטה).

            • יוני

              ״...בעוד הליברליזם מתנודד תחת הסנוקרת השמאלית הזו, התקיף אותו מימין ההומניזם האבולוציוני, שהאגף הפוליטי הקיצוני שלו הורכב מתנועות פשיסטיות וגזעניות למינהן... הפשיסטים התריעו שאם ניתן לכל בני האדם ערך שווה והזדמנות שווה להתרבות, נמנע מהברירה הטבעית לברור את המוץ האנושי מן התבן״.
              ההיסטוריה של המחר עמוד 302

            • צור שפי

              תודה יוני ועכשיו אני מבין את כוונתו וגם מסכים איתו.

    • שלמה

      מה זאת אומרת ׳גורמות לחשוב׳, באמת השכר בהייטק הרבה יותר גבוה.

      הגב
  • אביאל

    בכל פעם שאני שומע טענה על גופים מרכזיים חכמים שיודעים לתכנן ולנהל טוב יותר אני מתחיל לדאוג ובעיקר מחפש מי דוחף לשם וכמה היא ירוויח מזה.

    הגב
    • Ollie Wiiliams

      מה הטעם בגוף מרכזי חכם אם אי אפשר לשלוט בו

      הגב
      • אביאל

        אהבתי שמירי רגב הופכת ככה למטבע לשון.

        הגב
    • יוסי מהאבטיחים

      בארה''ב קוראים להם דמוקרטים לא?

      הגב
  • אמיתי

    בקשר לפיסקה האחרונה שלך כלכלה והשוק הם נושאים יותר מורכבים ופחות בינאריים ממשחק של חיפה (בטח מולכם) לכן גם הספינים וגם המציאות היא יותר מורכבת. ויש דברים במציאות הכלכלית שלנו שאני בטוח שגם אתה (ומי יודע אולי אפילו גם מישהו כמו אביאל..) ימצאו "מה לא בסדר בה".
    אישית מעדיף שתגיד בקול רם מי זה מי וכמה ולמה. זה מזכיר טורים של ציפורי בלי להעליב חוח

    הגב
    • אמיתי

      *נכתב לפני שראיתי שאביאל הגיב מעליי

      הגב
    • גיל שלי

      אני לא יכול, כי אני באמת לא יודע מי הגוף, אני רק יודע שיש כזה. מסר קונסיסטנטי מדי, נעזר בהמון כתבים שמכסים את התחום, יש לי חשדות לגבי מי זה, אבל לא באמת יודע. לגבי העיתון, שרפתי מספיק גשרים שם

      הגב
      • אמיתי

        פייר אינאף

        הגב
        • shadow

          אני מניח שזה סמן ירוק.

          הגב
  • יניר

    הענין הוא פשוט. בכדורגל התוצאות מאד ברורות ומדידות. בכלכלה גם אם טוב לנו תמיד ניתן לטעון שניתן שיהיה טוב יותר.
    בכדורגל רוצים לנצח ובפוליטיקה (שזו הדיסיפלינה שעומדת מאחורי העיתונות לא פעם) רוצים להיבחר ואז אפשר לספר סיפורים

    הגב
    • זינק

      האמת שגם בכדורגל הטענות כבר דומות.
      במילה אחת - תהליך.

      הגב
      • ירושלמי

        אולי גם בכדורגל, המטרה היא כבר לא הניצחון אלא התהליך.
        אם ככה זה כבר הרבה מעל 20 הפרש לחיפה.
        פשוט אף אחד לא טרח לספר לנו על השינוי בחוקי הפורמט.

        הגב
    • אביאל

      יניר - היתרון הכי גדול של כלכלה על היתר המחלקות במדעי החברה זה שיש מחיר. בכדורגל כמו בכלכלה תמיד רוצים עוד, תארים קודם כל ואז שחקני בית ואז כדורגל התקפי ושמח ואז רצפים ואז שיאים ואז היסטוריה שאי אפשר אף פעם להפסיק לכתוב אותה.

      הגב
    • shadow

      או לחליפין אפשר לטעון שזו אשליה שעוד רגע מתפוצצת. נוסח המצב בבורסות.

      הגב
      • Ollie Williams

        אבל זה המצב גם בכדורגל
        לדוגמה הויכוח הנצחי בשנים האחרונות בין הליגה האנגלית לספרדית.

        הגב
  • עומרי

    שכחת את הספין הגדול של השנה האחרונה בתחום - "בישראל יש הרבה אקזיטים אז צריך להכריח גופים מוסדיים להשקיע בהון סיכון והמדינה צריכה לסבסד את הלא יוצלחים בתחום"

    הבעיה היא שכבר 4.5 שנים יושבים אידיוטים שימושיים ופופוליסטים במשרד האוצר (שטייניץ לא היה שר מוצלח, אבל אידיוט הוא לא) והדרג המקצועי מתיישר לפיהם או מוחלף.

    הגב
    • אביאל

      ממקורות ראשוניים לא הייתי אומר שהדרג המקצועי מתיישר, אלא שהוא עושה מה שהוא יכול במסגרת האפשר.

      הגב
    • כח הגברה

      אני מצטער, אבל בעקבות פרשת הצוללות הערך של שטייניץ בויקיפדיה צריך להתעדכן מ"אדיוט שימושי" ל"אדיוט מוחלט". או זה, או שהוא מושחת עד העצם.

      הגב
  • איציק

    כשאתה מדבר על עליה דומה בין ההיתק לאחרים, האם אתה מדבר על עלייה באחוזים או אבסולוטית?

    הגב
    • אמיתי

      מניח שיחסי..

      הגב
      • איציק

        גם אני, אבל אז לטענה שהפער גדל יש ביסוס.

        הגב
        • אמיתי

          ברור שבאופן מוחלט הוא גדל ועל זה יענו לך שסך המשכורות עולה וזה עדיף לכולם. אני לא בטוח שהם צודקים. בכלל לא

          הגב
  • no propaganda

    מעולה!

    הגב
  • גור אילני

    מעניין גיל. מבלי לפגוע בזכותך לא לתת שמות, אני חושב שטענה כמו שאתה מעלה לגבי עיתון מסוים לא היתה שורפת גשרים - אלא במקרה הרע זוכה להתעלמות ובמקרה הטוב פוקחת עיניים של עיתונאים או עורכים שמלכים שולל.
    לגבי טבע ונוקיה, נכון שהן כבדות ואיטיות אבל מעסיקות הרבה מאד אנשים שהם לא טכנולוגיים או מקצועיים בפארמה. וכך נוצרת מניפת שכר בריאה יותר מאשר נניח מניפת השכר בסטרטאפ של 30 עובדים. זה היתרון לכלכלה בחברות גדולות. גם כשהמניה שלהן לא עולה, הן עדיין משלמות אלפי משכורות.
    אז נכון שהיינו רוצים חברה יותר יזמית ופחות כבדה, אבל אני אסתכן ואומר שהמחיר של זה הוא באופן בלתי נמנע הרחבת פערים.

    הגב
    • איציק

      האם אתה טוען שהפחות טוב עדיף על היותר טוב כי הוא יותר טוב מהיותר טוב?

      הגב
    • no propaganda

      ההייטק הוא בדיוק ההיפך מהרחבת פערים. זה מאפשר לאנשים ממעמד ביניים נמוך להגיע אל העשירונים העליונים. אז כם זה לא מגיע לאוכלוסיות מסויומות אבל זה יותר בגלל אופי החינוך באוכלוסיות האלה מכל דבר אחר.

      הגב
  • מיקו G

    הטיעון של יוג'ין קנדל לדוגמא, הוא שמכירה של חברת סטרטאפ לחברה גדולה יותר מחו"ל מרוקנת אותה מכל האנשים שהם לא בליבת המוצר ועל הדרך מוציאה משרות שהן לא משרות תכנות מכלל המשרות במשק הישראלי.
    טענה זו לדעתי לא לוקחת בחשבון את הערך שיש לאקזיט על הסיכוי שעוד חברות כאלו יוקמו בעתיד אבל זה טיעון מעניין של אדם רציני.

    הטיעון כנגד ההייטק הוא לא טיעון ישראלי ולא רק של חובבי מתכננים חברתיים אלא באופן כללי ישנו קושי בתפיסה של כלכלת השירותים וחשיבותה בעולם הנוכחי.
    יש מין מדרג בתקשורת של "מכובדות העבודה" ששמה עבודות ייצור מעל עבודות שירותים. עובדי השירותים נתפסים כאנשים נחותים, למרות שבערך 70% מהכלכלה הישראלית (הערכה גסה מאוד) מתבססת על שירותים. אבל משום מה ייצור מוצרים נחשב כמשהו נעלה יותר.

    הגב
  • אלי

    זה פשוט התחום שמעניין אותך, אבל הספינים נמצאים בכל שורה שאתה קורא בכל עיתון.

    הגב
    • גיל שלי

      לגמרי

      הגב
      • ארז

        גיל,
        דווקא את הפרקים היותר מעניינים ביומן האליפות אתה מונע מאיתנו, ולא בפעם הראשונה. לא פייר.

        הגב
        • גיל שלי

          אני בפאריז כשאחזור אכתוב

          הגב
          • ארז

            אחלה. תבלה.

            הגב
  • D! פה ועכשיו

    מה שאותי מעניין הוא שכל אחד מזהה בתחומו את האג'נדות השונות, את ה"גוף" שמושך ודוחף לכיוון מסויים ומנצל כוח, השפעה, בורות ואמונה עיוורת

    אבל רובנו מסרבים להבין שזה נכון לכל תחום אחר שבו אנחנו לא מבינים.

    הגב
  • yaron

    לגמרי במקרה...
    "רוצים שהמשכורות שלנו יגדלו? תפסיקו להשקיע רק בהיי טק"
    https://finance.walla.co.il/item/3108593

    הגב
    • איציק

      עם כל הכבוד, הכתבה נראת פגומה מהרבה בחינות אפילו לאחד כמוני שלא מבין בכלכלה ושאליו כלום לא מחלחל.
      זה נראה כמו פתרון סוציאליסטי של שנות ה-60 ברוסיה לבעיית המקררים הריקים. כדי שהמקררים יהיו מלאים צריך לייצר מקררים קטנים.

      הגב
      • yaron

        בגלל זה קוראים לזה ספין :-)

        הגב
        • איציק

          לא, בגלל זה בברה"מ המקררים באמת היו מאד קטנים (ומאד כבדים), אך עדיין לא הצליחו למלא אותם ;)

          הגב
          • yaron

            לא מספיק להקטין את המקררים, צריך גם להגדיל את האריזות של האוכל.

            הגב
    • אביאל

      הנה רעיון מה לעשות בעודפים, להשקיע בתעשייה ולא על חשבון ההיי-טק.

      בכל מקרה, משהו שקצת לא ברור לי בהשוואות הפיריון, בישראל עובדים יותר שעות, לכן החלוקה של התפוקה בשעות היא לא הוגנת בגלל חוק התפוקה השולית הפוחתת, צריך לייצר מדד יחסי יותר ופחות אבסולוטי שיקח את העניינים האלה בחשבון.

      הגב
      • אמיתי

        אבל זה חלק מהעניין פה. יש תרבות של שעות עבודה ארוכות בכל המשק. וזה הרבה פעמים מזיק.
        אבל מה שלי לא מסתדר בכתבה זה הקטע על התחזקות הדולר בגלל ההיטק. לפי מה שאני מבין השקל מתחזק בגלל הריבית פה בעיקר וזה דווקא פוגע בייצוא ובהייטק

        הגב
        • yaron

          זאת אחת השטויות הבולטות בכתבה. השקל מתחזק ממס' סיבות והצלחת ההייטק היא אחת מהן אבל לקבוע שהשקל מתחזק בגלל ההייטק זה פשוט לא רציני.
          לגבי השעות, אתה לגמרי צודק. הפוך את שבוע העבודה לשבוע של 40 שעות והפריון עולה מיידית.

          הגב
          • אמיתי

            בקשר לפיריון ברור שמבחינה חישובית סטטיסטית הוא יעלה אם סך השעות ירד (לא יודע אם התלוצצת פה..) אבל לדעתי גם באופן כולל הוא יעלה. עובד, כל עובד, נשחק בשבוע עבודה כמו בארץ ולא ממצה את עצמו כעובד ואפילו הייתי מעז ואומר כבנאדם

            הגב
            • מיקו G

              הסיבה לשעות העבודה הרבות היא הפריון הנמוך.

            • אמיתי

              לא מסכים למרות שזה ביצה ותרנגולת.. זה עניין תרבותי מנטלי שהשתרש פה. בגלל זה זה חוצה מקצועות ותחומים. גם בהייטק וגם במקצועות חופשיים גם בענפי השירות וגם בעבודות כפיים. המגזר היחיד שיש בו תרבות של שעות קצרות יחסית הוא המגזר הציבורי (לא כולו) וגם שם אין פיריון גבוהה (וש שיאמרו נמוך במיוחד..)

            • yaron

              לגמרי לא התלוצצתי.
              זה מאוד אופייני לעבדים (כולנו) להיות מבסוטים מדיל כזה עקום. ועוד קוראים לזה ק י צ ו ר שבוע העבודה...
              תראה איך נלחמנו על כך שנשים יוכלו לצאת לעבודה אבל שכחנו לצמצם את השעות במקביל...

            • אמיתי

              זו התרבות והכלכלה בה אנו חיים..אישית אני מנסה לנצח את זה. לא פשוט בכלל

            • yaron

              זאת הטיפשות של העדר...
              גוזלים מאיתנו את המשאב הכי חשוב שיש לנו, זמן...
              אנשים לא מבינים את ההבדל בין רמת חיים לאיכות חיים וזאת הטרגדיה האמיתית.

            • אמיתי

              זה אתם בימין טוענים שאנשים לא טיפשים לא?..(;
              נוטה להאמין שאנשים עושים מה שטוב להם לכן אני מניח שמי שבעדר ובמירוץ עושה את זה בסופו של דבר מבחירה וכי זה עושה לו טוב. וכמובן כי ככה כולם עושים. זו לא טראגדיה. זו סטטיסטיקה

            • yaron

              "אנחנו בימין" טוענים שלבני אדם יש את היכולת לחשוב לבד ולדאוג לעצמם. אם ייתנו להם...

            • אמיתי

              מה שמצחיק בדיונים איתך זה שנראה לי שבהרבה דברים אנחנו רואים עין בעין..
              בכל מקרה או שהעדר טיפש או שלא נותנים (מי? גורג סורוס?) לו לחשוב לבד ולדאוג לעצמו למרות שהוא יכול.
              אני טוען שבני אדם לא רוצים לחשוב לבד וכן רוצים שידאגו להם

            • yaron

              מסכים לגמרי, אנשים רוצים נוחות, לא שום דבר אחר.
              אני מאמין בשיטה שתגמול אותם מהנוחות (סימום) ותיקח אותם ל- נקסט לוול אבל אני לא משלה את עצמי בשום צורה שזה אפשרי.

            • shadow

              גם סמים גורמים לאנשים להרגיש טוב.
              האדם הוא מכונה ביולוגית שניתנת למניפולציות ושינויים.

              אני מסכים גם עם אמיתי וגם עם ירון.
              בני האדם לא שווים מנטלית. ולכן חלק רוצים שידאגו להם חלק רוצים לדאוג לאחרים, חלק רוצים שיעריצו אותם וחלק רוצים שיעזבו אותם לנפשם ויש גם חלק שסתם נהנים מסבל של אחרים. הבעיה השורשית מתחילה כשרוצים לכפות על אחרים את מה שאנחנו רוצים לעצמנו.

            • אביאל

              צל - בגלל זה אדם סמית ניצח את מרקס במבחן ההיסטוריה, כל אדם שידאג לאינטרסים שלו (ההעדפות שלו) וכך הטוב הכללי יגבר וזה אכן מה שקרה, מבחינה חומרית לפחות.

            • אמיתי

              צל. אני כמובן מתכוון לרוב או לעדר או למיינסטרים. יוצאי דופן יש תמיד.
              אביאל. השאלה שנראה לי שואלים היום וגם הפוסט נוגע בה היא איך מסדירים את האינטרסים בינינו או מה זה שוק חופשי.

            • yaron

              אביאל,
              הייתי אומר שהחגיגות קצת מוקדמות. תאגידיזם לא פחות גרוע מסוציאליזם...
              אדם סמית לא היה מקבל את השיטה הנוכחית בשום פנים ואופן (לדעתי :-) )

            • shadow

              אביאל ההנחה שכל אחד ידאג לאינטרס שלו היא טובה רק כשיש שוטר שדואג שאינטרס פרטי אחד לא דורס כזה של אחר והוא עובד רק בתוך סדר חברתי.

              תנסה לדמיין איך יראה המנגנון הזה במקרה של אסון כמו מגפה עולמית, קריסה של מערכת החשמל, מטאור במסלול התנגשות ועוד.

              אפילו נושא כמו התחממות גלובלית ושינויי אקלים דורשים מנגנון אחר בשביל הטיפול בהם.

            • אמיתי

              מסכים עם אמיר אבל אביאל יענה על זה שהתאגידיזם הביא לשיגשוש רב יותר וגם לזה אני אסכים ואז ירון יחזור על המשפט שיש הבדל בין רמת חיים ואיכות חיים וגם כאן אסכים אבל אז נצטרך להגדיר מהי איכות חיים בשביל הצל ובשבילי- כנראה שני דברים שונים וגם איך נמדוד את זה אז נגיע למבוי סתום קצת. בעיה

            • אמיתי

              *ירון כמובן

            • Ollie Williams

              דיון מעניין, מצטרף באיחור.
              זה מצחיק לחלק את זה לימין ושמאל כשאנחנו תחת ממשלת ימין ריכוזית במיוחד שנלחמת ככל האפשר בעקרון הפרדת הרשויות ובחופש המידע (מזל שזה הפך למטבע לשון מצחיק, זה מה שחשוב), כשהימין הוא זה שאמור על הנייר להלחם עבור חופש (לפחות כלכלי) לפרט.

              בכללי שעות העבודה הארוכות מרגישות לי כחלק מתרבות שבזה לפנאי ומשדרת שהדרך היחידה למצות את עצמך היא רק דרך עבודה עבודה עבודה. לדוג' היה לי מנהל שהתעצבן כל הזמן על זה שאין הייטק באירופה כי "לאירופאים אין שום אמביציה", במקום להבין שרובם פשוט רוצים לעבוד כדי לחיות ולא לחיות כדי לעבוד.
              תוסיף לזה את תרבות השופוני המקבילה - רוב העבודות המכניסות ידרשו שעות רבות ועדיף להיקבר במשרד כדי שנוכל לצאת ממנו עם ג'יפ מפואר לנסיעה של 7 דקות.

  • shadow

    אני מבין את זה לחלוטין. החיים הם יחסיים והסתברותיים ולכן אין שיטה אחת מושלמת. צריך תמיד לשלב כמה גישות ולהתעדכן כל הזמן מכיוון שיש רק דבר קבוע אחד והוא השינוי המתמיד.

    המיינסטרים מושפע מתכנות אנושי שקוראים לו חינוך.

    הגב
    • shadow

      זו תגובה לשירשור.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *