אוריה וייס פנה אלי בפוסט הקודם של יומן האליפות הצהובה. הוא שלח לי ניתוח מעמיק של הדו"חות הכספיים של מכבי והשוואה קצרה לאלה של חיפה. פוסט זה נכתב בעיקר על ידו.
*

בעקבות היוזמה הברוכה של איגוד אוהדי הכדורגל, החלו להתפרסם דוחות חלקיים בלבד שכוללים נתונים אך ורק על הרווח והפסד של הקבוצה. ללא התייחסות לנכסים והתחייבויות, שכמובן משמעותיים לא פחות.
חשוב לציין שמכבי מאוגדת כחברה בע"מ ופועלת כמלכ"ר, אילו היתה רשומה כמלכ"ר היו לכך השלכות חשבונאיות, אך לא נרחיב בסוגיה זו.

הנושא המשמעותי שחסר מבחינתי בדוחות שפורסמו הוא מהם כללי הטיפול החשבונאי שבהם נוקטת החברה. ניקח לדוגמא את הטיפול הקשור לרכישת שחקנים והצגתם בדוח. הדוח שפורסם איננו כולל את הכללים שלפיהם פועלת החברה ועל כן צריך לנחש כיצד מחושבים חלק מהמספרים שבדוח.
בחלק שפורסם ניתן לראות את הביאור העוסק בהכנסות והפסדים ממכירת שחקנים: בביאור 16 א (1) פורסם כי החברה הפסידה 2.2 מיליון ₪ בגין מכירת גילי ורמוט, שימו לב שמדובר בהפסד ולא בסכום המכירה. ההנחה שלי היא שבמידה והקבוצה רוכשת שחקן היא מפחיתה את עלות רכישתו על פני תקופת החוזה המקורית. בדוגמא של ורמוט, לפי מה שפורסם בזמנו הוא נרכש בפברואר 2015 תמורת 700 אירו שהיו שווים כ-3.1 מיליון ₪ וקיבל חוזה ל-3.5 שנים, בחודש פברואר 2016 שוחרר ורמוט ללא תמורה למכבי חיפה. בהתאם לכללי הטיפול החשבונאי שהצעתי, עברה שנה אחת מתוך 3.5 שנים בחוזה, ולכן "שוויו" של ורמוט בספרי מכבי ת"א בעת ששוחרר הוא 2.2 מיליון ₪ (3,100,000*2.5/3.5), ולכן זהו הסכום שהפסידה מכבי משחרורו. כאמור, מדובר בניחוש שכן לא נמצא בפנינו ההסבר המלא, אולם ניתן להניח שכך חושבו כל הסכומים באותו ביאור. חשוב לציין כי בדוח הכספי המלא של הפועל ת"א צויין כי שיטת החישוב לשווי כרטיסי השחקן היא כפי שכתבנו לעיל.
עניין נוסף שאיננו מופיע הוא חוות דעתו של רואה החשבון על דוחות הקבוצה. אני מניח כי רואה החשבון הפנה את תשומת הלב לכך שלחברה יתרת הפסד (גירעון בהון) ולתזרים מזומנים שלילי.

כאן המקום לציין שאילו הדוח המלא היה מנותח לצרכי השקעה, כל אנליסט היה עושה הפרדה מלאה בין הוצאות שוטפות, לבין השקעות. רכישת שחקנים איננה הוצאה, אלא השקעה, לא הייתי משווה לחוזה שכירות דווקא, יותר לחוזה חכירה שניתן להעברה. לכן גם צריך להבין את המשמעות של הזרמת הכספים על ידי מיטש גולדהאר. מיטש הזרים כספים למכבי גם בעונה שהיתה יכולה להיות מאוזנת מבחינת הוצאות והכנסות, כמו עונת ההשתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות. אך לצרכי ניתוח השווי של החברה, הייתי מוציא מההוצאות השוטפות את ההשקעה בשחקנים, וגם את ההשקעה בנוער במכבי, ובוחן את התשואה על השקעות אלה בנפרד. אם בסוף התהליך השקעות אלה יצדיקו את עצמן, הרי שיתכן ומיטש השקיע בעונות הראשונות, ובעוד כמה עונות התשואה תהיה במכירת שחקנים שנרכשו, אך גם שחקנים שגודלו במחלקת הנוער, בסכומים אשר יכסו את ההשקעה, או לפחות יתקרבו לכך. לכן לא הייתי בוחן את הרכישה של גילי ורמוט כמקרה בודד, אלא כחלק מההשקעות בעונה בה נרכש, וכחלק משורת הנכסים המניבים בעונה בה שוחרר.

טוב צוללים למספרים:
שנת 2016 הייתה שנה משמעותית למכבי ת"א, הקבוצה השתתפה בליגת האלופות והנושא בא לידי ביטוי כמעט בכל מספר בדוח.
הכנסות:
הכנסות החברה עמדו על 131 מיליון ₪ (מכאן והלאה: מש"ח), לעומת 37 מש"ח בשנת 2015. לשם השוואה, בשנת 2014 בה הקבוצה העפילה לשמינית גמר הליגה האירופאית עם סוזה נרשמה הכנסה של 58 מש"ח. המרכיב העיקרי בהכנסות הוא כמובן המענקים מאופ"א שעמדו על 90 מש"ח (2015- 6 מש"ח, 2014- 22 מש"ח). ההכנסות ממכירת מינויים וכרטיסים עמדה על כ-17 מש"ח (2015- 18 מש"ח, 2014- 15 מש"ח). נושא מעניין הוא הכנסות ממזכרות ותמלוגים שדובר עליו לא מעט, החברה יותר מהכפילה את הכנסותיה והם עמדו על 7.5 מש"ח לעומת 3.3 מש"ח ב-2015.
הכנסות מעניינות ממכירת שחקנים הם כמובן 3.5 מש"ח בגין מכירת בן רייכרט וגם 13 אלף ₪ מהשחרור של ראדי. מי אמר שמכבי הפסידה על המהלך הזה? :) כאמור בדוח הכנסות אלה נספרות בהכנסות השוטפות.

עלות ההכנסות:
בשנה זו גם עלות ההכנסות קפצה בצורה משמעותית, אולם לא באותו יחס של קפיצה בהכנסות. סה"כ עלות ההכנסות עמדה על 126 מש"ח, לעומת 95 מש"ח ב-2015. המרכיבים העיקריים הינם שכר שחקנים בגובה 65 מש"ח (2015- 46 מש"ח, 2014- 42 מש"ח), שכר הצוות המקצועי בגובה 14 מש"ח (2015- 12 מש"ח, 2014- 14 מש"ח) והשתתפות בטורניר אופ"א בגובה 12 מש"ח (2015- 2 מש"ח, 2014- 6 מש"ח). חשוב לציין כי תחת סעיף זה יש הוצאות פחת, שהינם ההפחתה של שווי השחקנים שתיארנו בהתחלה. מדובר על הוצאה שאינה במזומן אלא רק "על הנייר". הוצאה זו עמדה ב-2016 על 13 מש"ח (2015- 12 מש"ח, 2014- 9 מש"ח).
בשורה התחתונה, מכבי הצליחה לסיים את 2016 ברווח תפעולי קטן של כ-4.4 מש"ח, לעומת הפסד תפעולי של 58 מש"ח בשנת 2015. הרווח התפעולי במקרה זה נמדד בצורה מעט מעוותת כמובן לאור ההבהרה לעיל, ובשום פנים אין לראות בעונה זו עונה רווחית.

הוצאות הנהלה וכלליות:
הוצאות ההנהלה והכלליות עמדו על 27 מש"ח, לעומת 17 מש"ח בשנת 2015. הוצאות השכר של ההנהלה עמדו על כ-8 מש"ח (2015- 6 מש"ח, 2014- 6 מש"ח). מעניין לראות כי הוצאות הפרסום והשיווק שהובילו להכנסות ממזכרות של כ-7 מש"ח, עלו לחברה כ-13 מש"ח, קפיצה משמעותית לעומת שנים קודמות (2015- 5.5 מש"ח, 2014- 5 מש"ח). ברור שלא כל הסכום משויך לפעילות המרקטינג של החברה, אולם הגיוני לומר כי חלק משמעותי מההוצאה הנ"ל שייך לפעילות זו שבשורה התחתונה מפסידה כסף.
הדוח המעניין באמת- דוח תזרים המזומנים
כאן כבר מגיעים לעיקר, הרבה פעמים כאשר מנתחים מצב של חברות יש בלבול בין רווח והפסד לבין שריפת מזומנים. חשוב לדעת שבעוד דוח רווח והפסד נעשה על בסיס מצטבר, כלומר הוצאה נרשמת בעת קבלת השירות, גם אם התשלום הוא בעוד זמן מה, דוח תזרים מזומנים מציג בפועל את המזומנים שהחברה "שרפה" באותה שנה. בהקשר שלנו נוכל לראות פה את שאלת השאלות- כמה מיץ' גולדהאר שופך על הקבוצה בכל שנה?
אז נתחיל בסוף- סה"כ הבעלים הזרים לקבוצה כ-52 מש"ח בדמות של שטר הון צמית (סוג של הלוואת בעלים בעלת מורכבות משפטית), לשם השוואה בשנת 2015 הזרים הבעלים 72 מש"ח ובשנת 2014 הוזרמו לקבוצה 58 מש"ח.
*
לאור זאת אפשר להבין שמודל באזל כרגע לא רלוונטי למכבי. ישנם שני מאפיינים עיקריים לבאזל שלא רלבנטיים למכבי. באזל מצליחים להשתתף באופן קבוע בשלב הבתים של ליגת האלופות, מכבי מאוד רחוקה משם, גם משום שבאזל זוכה באליפות שוויץ כל שנה, ואנו רואים שמכבי רחוקה ממעמד זה בישראל (וטוב שכך). הבדל חשוב זה משפיע גם על היכולת המוכחת של באזל למכור שחקנים במחירים שמכבי לא מתקרבת אליהם, עד שמכבי לא תצליח להשביח שחקנים על בסיס קבוע, ולמכור בסכומים המקובלים באירופה (בלי להתחשב בעסקה החד פעמית של ערן זהבי אשר לא צריכה להחשב כעסקת השקעה מתוכננת מראש), מכבי לא תוכל לחשוב אפילו על עונות של רווח שיחזיר למיטש מעט מההשקעה.

החברה השקיעה במהלך 2016 סכום של כ-30 מש"ח ברכישת שחקנים, רוב הסכום מיוחס ככל הנראה לראיקוביץ. לשם השוואה בשנת 2015 הושקעו 16 מש"ח ובשנת 2014 הושקעו 13 מש"ח.

סעיף מעניין שנמצא בדוח התזרים נקרא "הלוואות לצדדים קשורים", בשנת 2016 קיבלה החברה סכום של כ-14 מש"ח החזר הלוואת שניתנו בעבר לצדדים קשורים. כאמור, ללא הביאורים המלאים לדוח קשה לומר מיהם אותם גורמים ומהם תנאי ההלוואה שניתנו להם.

הערה קטנה שמתחבאת בסוף הדוח מגלה לנו שבחודש מרץ 2016 ויתרה החברה על חוב של כ-18 מש"ח שהיה לעמותת מכבי תל אביב כלפי החברה. גם כאן אין לנו פרטים נוספים, אולם אני מניח שמדובר על חובות שנוצרו עוד בימים בהם קמה החברה (בשנת 1994) והתגלגלו בכל פעם שהבעלות על החברה עברה בין רוכש לרוכש.
*
במהלך ניתוח הדוחות התפרסמו הדוחות גם של מכבי חיפה. גם דוחות אלו הינם חלקיים ביותר אולם מעניין לערות השוואה במספר סעיפים שהינם גלויים בפנינו.
הכנסות מכבי חיפה לשנת 2016 עמדו על 48 מש"ח, ולשנת 2015 עמדו על 54 מש"ח. אם ניקח דווקא את שנת 2015 בה מכבי חיפה לא השתתפה באירופה ומכבי ת"א השתתפה אולם עשתה קמפיין די חלש, נראה כי קיים פער משמעותי לטובת מכבי חיפה (54 מש"ח לעומת 37 מש"ח), יחד עם זאת צריך לזכור שבמכבי חיפה הבעלים שמזרים כסף כהלוואות הוא גם הספונסר הראשי. בשנת 2015 הכנסות מכבי חיפה מאימוץ היו 24 מש"ח. בהנחה שרוב הסכום מיוחס לאימוץ של הונדה, כלומר לכסף שיוצא מחברה שבשליטת יעקב שחר, יוצא שההכנסות מצד ג' של המועדונים די שוות עם יתרון קטן מכבי ת"א.
שכר השחקנים במכבי חיפה בשנת 2016 עמד על 44 מש"ח לעומת 65 מש"ח במכבי ת"א.
עלות הצוות המקצועי במכבי חיפה עלתה 7 מש"ח לעומת 15 מש"ח במכבי ת"א.
עוד השוואה מעניינת היא עלות השיווק והפרסום, בדוחות מכבי חיפה נראה כי היו הוצאות מינוריות, אם בכלל, בתחום זה. החברה מדווחת על הוצאה של חצי מיליון שקל על פרסום, יח"צ ואירוח. כפי שרשמנו למעלה, מכבי ת"א הוציאה 12 מש"ח בשנת 2016 בגין הוצאות פרסום ושיווק.
בדוח תזרים המזומנים של מכבי חיפה ניתן לראות כי ניתנו הלוואות מבעלי מניות בגובה של 60 מש"ח. כפי שציינו מקודם, סכום מכובד של כ-24 מש"ח נרשם בדוחות החברה כהכנסות מאימוץ. בהנחה סבירה שרוב הסכום הזה מגיעה מהונדה, הרי שהשקעת הבעלים האמיתי בשנה זו עמדה על כ-80 מש"ח.
בדוח התזרים ניתן לראות כי שולמו כ-26 מש"ח כהחזר הלוואות לחברות קשורות. כאמור, לא ניתן להבין למי שילמה מכבי חיפה סכום משמעותי שכזה בשנת 2016.
כפי שאנו יודעים, מכבי חיפה עברה לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות, זה מתבטא, בין היתר, ברכישת שחקנים בסכום של כ-8 מש"ח.

עוד הוצאה מעניינת שניתן לראות בדוחות מכבי חיפה היא הוצאת מימון בגובה של 8 מש"ח שמוגדרת כ-"ריבית לחברה קשורה". גם כאן, ללא ביאורים מפורטים קשה לדעת בגין מה נרשמה הוצאה זו.
*

לסיכום ניתן לאמר כמה דברים על הדוחות האלה. אחד, הם לא מספיקים לניתוח רציני ועמוק של מה שמתרחש מבחינה כלכלית בכדורגל הישראלי. דוגמה קטנה, בעוד שכשקונים שחקנים לא ברור כמה כסף הלך לעמלת הסוכן, גם כשמוכרים אותם לא ברור כמה מגיע לקבוצה, וכמה לסוכנים המעורבים. כמו שכתבנו לעיל, לצורך ניתוח כלכלי רציני, חייבים לראות את ההכנסות השוטפות וההוצאות השוטפות בנפרד מההשקעות שניתן לקרוא להן הוניות.

אבל, כבר עכשיו ניתן לראות שמיטש גולדהאר מתיחס למכבי תל אביב כהשקעה הנמדדת בערכים כלכליים. ההשקעה הגדולה בשיווק היא דוגמה אחת. העובדה שמכבי לא השתוללה עם הרכש כאשר עלתה לשלב הבתים של ליגת האלופות היא עובדה אחרת. שינוי מדיניות רכש הזרים שהתחולל במכבי השנה היא עובדה שלישית. כמובן ניתן לראות גם בויתור על ערן זהבי בניגוד מוחלט לדעתו של ג'ורדי כעובדה הרביעית. מיטש גולדהאר הקציב לעצמו כמה הוא מוכן להוציא בהוצאות שוטפות על שכר השחקנים, אין לנו את הנתונים, אך אני מעריך שאין קפיצה בהוצאה זו משנת 2015/6 שכן עלות שכרו של ערן זהבי לבדו הגיעה לפחות ל15% מהוצאות שכר השחקנים של הקבוצה אם לא יותר. אילו ערן היה נשאר בסכומים שדוברו, אני לא חושב שהשכר הכולל לשחקנים היה גדל בצורה משמעותית, אלא שעלות שכרו של ערן היתה מגיעה לכמעט 30% מההוצאה הכוללת על שכר השחקנים, עם כל המשמעויות הנגזרות מכך. כבר ממה שיקרה עם וידאר וראיקו בשנה הקרובה, נוכל לדעת האם הסכומים שמיטש משקיע בקבוצה ילכו וירדו עם הזמן.

יומן אליפות צהובה (20)
ליגת שוקי ההון - ספינרים (2)