ליגת שוקי ההון – ספינרים (2)

אנחנו נמצאים בתקופה נהדרת שבה המעסיקים מתחרים על עובדים, ולא עובדים מתחרים על מקומות עבודה, ועדיין התקופה הזאת מכוסה בצורה הפוכה

אנחנו נמצאים בתקופה שאפשר לתאר אותה במשפט פשוט, אנחנו נמצאים בשוק של עובדים. כלומר, בשוק בו לא העובדים הם שמתחרים על מקומות עבודה, אלא מקומות העבודה מתחרים על העובדים. למי שקורא את הבלוג שלי מימיו הראשונים, אני מתאר את המהפך הזה בשוק העבודה בעולם המפותח, כבר מראשית ימי הבלוג. נדמה לי שלא קראתם על זה הרבה בעיתונים הכלכליים משום מה.

יצא לי בשבוע שעבר להפגש עם מנהל מפעל של אסם באזור התעשייה בקריית גת (אזכרה של רונן ז'ורנו). הוא סיפר לי שהתופעה הזאת לא מוגבלת לעולם ההייטק בלבד (שוב כל מי שקורא את הבלוג שלי יודע את זה). אסם מוציאה הרבה מאוד כסף (שש ספרות) על הסעות מדימונה לאזור התעשייה בקריית גת על מנת למלא את מכסת העובדים הדרושים, ועדיין לא מצליחה לגייס את כל העובדים שהיא צריכה.

כמובן שכאשר מתחרים על עובדים, תופעת הלוואי היא ששכרם של העובדים עולה. בדרך נס, תופעה זו זוכה לכיסוי שלילי אצל חלק מהכתבים. אגב, למי שרוצה מקרא לספינרים הקודם, פשוט תגשו ותקראו היום בדה מארקר את הכתבה על המצב הנורא של החברות הישראליות בתחרות מול אמזון על עובדים ישראלים. מסתבר שחברות זרות מבצעות פשעים איומים בשוק המקומי, וממש מוכנות לשלם יותר על מנת לגייס עובדים בישראל. במקום לחגוג את קיומו של שוק כזה בישראל, אנחנו קוראים שזהו מצב בלתי נסבל, וספקי הכתבה אף מאיימים שהם יוציאו משרות לחו"ל. לפחות הבנתי מהכתבה הזאת מי הם הלוביסטים, מצוטט שם איש מתעשיית קרנות ההון סיכון. מסתבר שיש מצב איום ונורא, חברות ותיקות מתחרות בסטארטאפים על גיוס עובדים באמצעות מענקי חתימה, מה שיכריח חברות סטארטאפ להעניק יותר אופציות לעובדים, מעניין למי זה רע כל כך.

*

האיום של יצוא משרות לחו"ל משותף גם להרבה מאוד מעסיקים בתעשייה שאיננה תעשיית ההייטק. אך האם זה מצב נורא כל כך? המצב כיום הוא ששיעור האבטלה בישראל יורד מאזור חמישה אחוז כלפי מטה, כלומר כמעט תעסוקה מלאה לפי הגדרות הכלכלנים.
ניקח את מקרה נגב קרמיקה כדוגמה. נניח שהמפעל יסגר, ו300 עובדיו ישלחו הביתה, האם זה סיפור שמצדיק התערבות ממשלתית? כזכור מהפסקה הראשונה, חברות מצליחות מחפשות עובדים בנרות ולא מוצאות, כלומר העובדים של נגב קרמיקה יזכו להרבה מאוד הצעות ממפעלים המתחרים על שירותיהם, וכתוצאה מהתחרות אני מנחש שיזכו להצעות שכר לא נחותות מהשכר הנוכחי שלהם.

אם יש בעיה בדרום היא לא בעיית תעסוקה אלא בעיית תחבורה, כלומר עובדים פוטנציאליים ממצפה רמון צריכים תחבורה נורמלית כדי להגיע לאזורי התעסוקה בבאר שבע ובקריית גת, אילו רק היו משקיעים בתחבורה גם בנגב.

אבל, איכשהוא אנחנו לא קוראים הרבה על המנכ"ל הקודם של נגב קרמיקה שזכה בשכר מטורף, לא קוראים על האסטרטגיה השיווקית של החברה שהשקיעה המון במכירות קצרות טווח, ולא ממש הרוויחה מכך, אנחנו קוראים על העובדים המסכנים.

*

מעניין שכאשר ליברפול גייסה שחקנים כמו רוני רוזנטל, אבי כהן, יוסי בניון, לא קראנו כתבות על כמה זה נורא, איך קבוצות בארץ יתחרו מול הצעות השכר של ליברפול. הקריאה להציל את נגב קרמיקה לא זכורה לי מהכדורגל הישראלי, כלומר למזלנו ההתאחדות לא החליטה להציל את הפועל תל אביב מהנזקים שהיא גרמה לעצמה, למרות שבהפועל תל אביב באמת היה פוטנציאל תרומה גדול יותר לכדורגל הישראלי ממועדון כמו הפועל רעננה למשל. תחרות זה משהו חיובי, וקבוצות כמו גם מפעלים שלא עומדות בתחרות, זה לא סיפור נורא.

אנחנו עדים למצב מצחיק שהקפיטליסטים חוגגים את התחרות שמעלה את שכרם של העובדים, בעוד אלה שרוצים שוק בשליטה מרכזית, קוראים להטלת הגבלות על גופים זרים שמעסיקים עובדים בישראל, מתוך מגמה להוריד את השכר המשתולל. תקופה מעניינת.

אם יש אינטרס לכלכלה הישראלית הרי הוא שבאמת משרות זולות יוצאו לחו"ל, שכן זו הדרך הזריזה להעלות את השכר החציוני בארץ. אם יש משהו שחברות כמו אסם (נסטלה) מרוצות ממנו זה העלאת שכר המינימום, שכן הן יודעות שמפעלים לא רווחיים לא יצליחו להעסיק עובדים בשכר המינימום החדש, דבר שינקה את המפעלים הלא רווחיים מישראל, ועדיין לא יעלה בכלום את שיעור האבטלה כיום, שכן יש צמא אדיר לעובדים שלא מוצא רוויון. התחרות כיום בכל העולם המפותח היא לטובת העובדים, רק שכולנו עדיין קוראים על התקופה הקודמת, פשוט כי לעובדים אין לוביסטים, למעסיקים יש.

נו האדל (בערך)
מהות לפני כישרון

90 Comments

רונן דורפן 13 בנובמבר 2017

בספורט זה כמובן בולט במיוחד. אנחנו יודעים מה השכר השערוריות של פוגבה ולכולם יש דיעה כמה הוא צריך להרוויח. כמה הגלזרים שתרומתם לבניית מנצ׳סטר יונייטד היא אפס או אפס ברבוע (לא הקימה אותה, לא השקיעו אותה, לפעמים לא הפריעו) צריכים להרוויח – זה לא מעניין.

אדם בן דוד 13 בנובמבר 2017

גיל,
למזלנו הרב, היום בניגוד לפעם בירור הזאת לא עובדת עלינו.
יש כל כך הרבה מידע זמין ובסופו של דבר עובד יודע ומכיר את השוק בו הוא עובד.

אדם בן דוד 13 בנובמבר 2017

בירור= חרטא

יניר 13 בנובמבר 2017

לחברות ישראליות יש בעיה כבר כמה שנים לשלוח עובדים לחו"ל. לעובדים פשוט לא כדאי לצאת לrelocation.
היו תקופות דומות בעבר וב2008 עם תחילת המשבר חברות פיטרו עובדים בלי חשבון וגייסו עובדים זולים יותר במקומם ( אגב, מעשה לא חוקי בחלק ממדינות אירופה) כך שצריך לקחת בחשבון שמדובר בחלון זמן ולא יותר

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

הקטע הוא שיש תפקידים מאוד ספציפיים בהם יש ביקוש עצום שגורם לעלייה נחשונית בשכר, ובתפקידים האלה המחסור הוא עולמי. ברור גם שהתפקידים האלה יתחלפו באחרים בעוד זמן לא ארוך

קורא 13 בנובמבר 2017

אתה בטוח במאה אחוז שכשהמדינה תתנקה ממשרות זולות כל אלה שעובדים בהן כיום ימצאו עבודה? אני ממש לא בטוח.

יש כיום לא מעט משרות שאין להן הצדקה כלכלית בישראל שעדיין נמצאות פה, ולהערכתי זה יוביל לעלייה קלה בשיעור האבטלה.

רק דוגמה אחת: אין שום סיבה שטבע תייצר בישראל תרופות גנריות.

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

שום דבר לא בטוח, אבל אני מסתכל על כל המדינות שנחשבות כלכלות מפותחות, בכולן אנחנו רואים תופעה דומה. שיעור אבטלה בשפל היסטורי, שכר מינימום עולה בעקביות, שכר חציוני עולה בעקביות. כלומר, נוצרות עבודות חדשות כל הזמן, התחרות על העובדים בשיא, תקופה מצוינת להעביר עבודות פחות טובות למדינות פחות מפותחות

יוני 13 בנובמבר 2017

גיל איך המגמה החיובית בשכר משתקפת מול העלייה ביוקר המחיה? מה היחס והאם יש מדד מקובל?

אוריה 13 בנובמבר 2017

צריך קודם להגדיר "עלייה ביוקר המחיה". דיור זה לא חזות הכל…

יוני 13 בנובמבר 2017

איפה קראת את המילה דיור?

קורא 13 בנובמבר 2017

אנחנו לא כלכלה מפותחת (על פי ההגדרות) והמציאות בסביבת ריבית 0 היא קצת משקרת. יכול להיות שזו תהיה המציאות לעשור הקרוב בכל מקרה, אבל אני לא מודאג לגבי העובדים העתידיים אלא לגבי עובדי העבר. אם טבע תחסל פה את המפעלים (כפי שהיא אמורה לעשות) אז לעובדים לא תהיה תעסוקה אחרת, זה לא היי-טק, ויש עוד לא מעט דוגמאות כאלה.

תראה, אפילו טראמפ מעודד חזרה של עבודות כפיים לארצות הברית כרגע, אחרי שנים שהמגמה היתה הפוכה.

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

אנחנו הצטרפנו למשפחת הכלכלות המפותחות ביחד עם דרום קוריאה כבר לפני יותר מעשור. טראמפ מדבר אבל לא עודד כלום בינתיים, וגם אם היה מצליח זה לא מוכיח כלום. טבע לא תחסל את המפעלים פה, אין לה סיבה. והמציאות אף פעם לא משקרת, היא המציאות.

קורא 13 בנובמבר 2017

טבע היא רק דוגמה. יש פה לא מעט תעשיות שאין להן זכות קיום אמיתית בישראל. אני לא אומר שאנחנו צריכים להיות מעצמת טקסטיל מאחר ועלויות העבודה פה לא יכולות להתחרות בעלויות עבודה במדינות עולם שלישי.

ועדיין, אני חושב גם קצת סוציאליסטית על כל העובדים שלא תהיה להם עבודה אם מה שאתה כותב עליו יקרה.

החיים הם לא עמוד אקסל.

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

אז לא קראת אותי עד הסוף, הטענה היא שכל העובדים האלה ימצאו עבודות לא פחות טובות, כנראה יותר טובות. הנטייה לשמור מקומות עבודה מועילה למקומות העבודה, לא לעובדים

ישרון 13 בנובמבר 2017

ממה שאני מכיר ההבדלים בשכר הם מינוריים. ישבתי פעם עם חבר עובד פס בטבע (ירושלים) הוא עובד במקביל גם באבטחה, בדקתי איתו ואם הוא היה עובד רק באבטחה (אחת רצינית בין 8500-1200) הוא היה עושה יותר כסף אבל הוא מעדיף נוחות.

אביאל 13 בנובמבר 2017

קורא – אתה צריך לדייק יותר בדברים שלך, משתלם לטבע לייצר פה תרופות, ראשית משום שהם שילמו אפס אחוזי מס במשך עשור, נמשיך בזה שיש פה עדיין כוח עבודה מיומן ברמת מחיר (כלומר משכורת) סבירה ביחס לאירופה וארה״ב. עניין שני, השנה עקפנו את צרפת בתל״ג לנפש ובקצב הנוכחי גם בריטניה וגרמניה באופק, אז כמו שגיל אמר ישראל בהתחלה מוגדרת כבר תקופה ככלכלה מפותחת.

איציק 13 בנובמבר 2017

סתם שאלה, יש עדיין דבר כזה טבע, והיא עדיין רלוונטית?

אביאל 13 בנובמבר 2017

איציק – באחד העיתונים כבר קברו אותה סופית, יהיה כואב אבל אני מאמין שהיא תצא מזה :)

איציק 13 בנובמבר 2017

אני מקווה שאתה צודק, אבל זה לא נראה טוב לעין שלא מבינה בכלכלה כמו שלי.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 13 בנובמבר 2017

כשאתה מנרמל ליוקר המחיה אנחנו עדיין מאחורי אירופה.

אלי 14 בנובמבר 2017

נירמלת?
אני באמת רוצה לראות איך הגעת למסקנה הזאת, ותחושה זה לא מסקנה.

tazza 16 בנובמבר 2017

אלי- כמה שיטות בשלוף- תשווה שכר ממוצע של בית אב לסל מוצרי וצרכיה בסיסי של בית אב.

הכומר הצבאי אוטו כץ 13 בנובמבר 2017

זה מרגיש שבתקופה האחרונה יש הרבה כתבות על ה"היי טק החזירי" ואווירה שלילית כללית. נראה כמו הכנה להעלאת מיסים לסקטור ולעובדים ע"י גורמים שונים.

אלכס דוקורסקי 14 בנובמבר 2017

כבוד גדול שאחת הדמויות המצחיקות בספרות מגיבה בדה באזר.
אזכור השם בלבד מעלה לי חיוך מאוזן לאוזן.

הכומר הצבאי אוטו כץ 14 בנובמבר 2017

אכן יצירת מופת (לדעתי מאד underrated).

אלכס דוקורסקי 15 בנובמבר 2017

לחלוטין

קורא בין השורות 13 בנובמבר 2017

האם התופעה קיימת ברוב שוק השכר בארץ?
האם אתה יודע מה היחס בין נתוני השכר לבין נתוני העוני (למשל: הסיכוי להיות מתחת קו העוני כשאתה משתייך לחלק מסויים של השוק בו המשכורת עולה וכו')?

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

בהחלט בכל שוק השכר בארץ, התחרות כיום היא של המעסיקים על העובדים, וזה מתבטא גם בנתוני השכר החציוני. אין לי מושג על נתוני העוני

קורא בין השורות 13 בנובמבר 2017

תודה גיל!

yaron 15 בנובמבר 2017

השכר הממוצע עולה, השכר החציוני עולה, האבטלה יורדת ומדד הג'יני יורד.
האם אנחנו חיים בשוויץ? לא.
לגבי קו העוני – ההשפעה הגדולה ביותר עליו היתה קיצוץ קצבאות הילדים ע"י לפיד שהכניסה רבבות למעגל העוני והחזרת המצב לקדמותו שהוציאה אותם ממנו.

tazza 16 בנובמבר 2017

ירון, בעיית קיצוץ הקצבאות היא לא בעיה בלפיד היא בעיה בשיטה.
ללפיד הייתה בזמנו תכנית יפה איך להוריד קצבאות ולתת תחליף בדמות הורדת מיסים או עידוד עבודה, לא ממש זוכר.
הבעיה הייתה שהוא הוחלף אחרי שנתייםף אז קל לבוא ולטעון שהוא הכניס אותם למעגל העוני, אבל בלי המשכיות אנחנו נראים כמו מכבי של נמני.

ירושלמי 13 בנובמבר 2017

מצד אחד המדינה מתערבת ומנסה למצוא פתרונות לעובדי מפעל העומדים בפני פיטורין, כלומר היא בוחרת להשקיע משאבים בסקטור או קבוצת אנשים מצומצמת יחסית.
זה בדיוק כמו שהמדינה בוחרת לתת פטור ממס לשחקנים זרים.
היא מתעדפת השקעה בסקטורים מסויימים שלדעתה צריכים את העזרה והעידוד.
זה מה שמדינה עושה בחסות נבחרי הציבור.

yaron 13 בנובמבר 2017

גיל,
מתי נסעת באחרונה למצפה, ערד או דימונה?
המצב התחבורתי בנגב (ועוד) משתפר כל הזמן וזאת אחת הסיבות לעליה בשיעור המועסקים.

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

לא מדובר בכבישים, מדובר בתחבורה הציבורית, לא סתם אסם צריכה לממן את ההסעות בעצמה, אם התחבורה הציבורית היתה טובה, היה חיבור טוב בהרבה

איציק 13 בנובמבר 2017

הכבישים אכן השתפרו, אם כי יש עדיין נטייה להפלות את הדרום לרעה. למשל, כביש 6, דרומה שני מסלולים, צפונה 4 מסלולים. אין הצדקה לפער כזה, ורואים זאת אלו שנוסעים לאורך כל כביש 6. אותו דבר עם הרכבות. יש צורך להמשיך את הרכבת למיצפה, ערד, ודימונה, כמו שעשו לבית שאן. התחנה בדימונה לא נחשבת. עשו אותה הרחק מהעיר בלי תחבורה ציבורית סבירה, כלומר רק מי שיש לו רכב פרטי או נוסע במוניות יכול באופן נח להשתמש ברכבת זו.

yaron 13 בנובמבר 2017

מצד שני כביש 6 בחלקו הדרומי חינמי.
אין ספק שצריך ואפשר לעשות יותר אבל נעשה לא מעט וזה בהחלט תורם.

איציק 13 בנובמבר 2017

אכן, אבל הוא שני מסלולים גם בחלק בתשלום.
וכן, זה תורם.

Gil - Zimbabwe 13 בנובמבר 2017

הרכבת לבית שאן זה אחד הדברים ההזויים ביותר שנעשו מחוץ לפריפריה. ואני גר באזור.

איציק 13 בנובמבר 2017

אתה לא גר בזימבבואה?
לא בטוח. היום זה נראה כך, אך נראה עוד 5 שנים. אני מניח שכמות הנוסעים תעלה ואז זה יהיה מוצדק (לאו דווקא כלכלית כי אם חברתית). באירופה הרכבת מגיעה לכל חור שבו עולים שלושה ביום ויורדים שתיים. ככה הם קטנים באחד כל יום ועדיין הרכבת ממשיכה להגיע.

Gil - Zimbabwe 13 בנובמבר 2017

שרונן התחיל עם לכתוב (היינו מקבלים את זה במייל) גרתי בזימבבואה, כיום אני מחלק את החודש בין דרא"פ לישראל.
הבעיה עם הרכבת בבית שאן שאין איך להגיע אליה בתחבורה ציבורית.

איציק 13 בנובמבר 2017

כמו דימונה. חלם.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

מצד שני בעיירות כאלו לבנות את התחנה במרכז העיר עצמה זה גם חלם.. יש בדכ שתי בעיות עם תחנות רכבת בארץ
– חנייה לא מספקת
– חיבור לאוטובוסים או כבישים ראשיים

איציק 13 בנובמבר 2017

אמיתי, באר-שבע, עיר קצת יותר גדולה, ועדיין, כל פעם שמגיע רכבת לתחנת צפון יש אוטובוס שממתין, ויש אוטובוס שמגיע והתחנה לא מחוץ לעיר. כלומר, רוצים תחנה לא במרכז העיר, לא חובה לבנות 3 ק"מ מחוץ לעיר, אפשר סתם בקצה העיר. בנוסף, הרכבת מגיע פעם בשעה או יותר, אז אפשר לדאוג שהאוטובוסים יהיו מותאמים לזמני הרכבת. שרות בסיסי ביותר.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

מסכים. אבל בש גדולה. קח את נהריה לדוגמא זה בעייתי להגיע לרכבת כי בצנטרום של הפיילה ואין מה לדבר על חנייה. מצד שני התחנה מרכזית היא מטר משם. מצד שלישי בצפון ובפריפריה לא נוסעים באוטובוסים כמעט. ראיתי שבעפולה בנו מחוץ לעיר אבל לא רחוק.
ככלל רכבות יעילות בייחוד במטרופוליטנים. בצפון לדעתי זה לא כזה יעיל. הכוונה לרכבת העמק ולכרמיאל

איציק 13 בנובמבר 2017

לא מקבל. בשוויץ הרכבת מגיעה לכל חור וכך גם בצרפת ובגרמניה. זה עניין תרבותי. ייקח זמן ואם תהייה נגישות לתחנה התושבים יתחילו להשתמש. בכול הישובים הללו יש תחבורה ציבורית, גם אם לא ענפה. עדיין אפשר להתאים אותה לזמני הרכבות. הכי קל לומר, נעשה את התחנה מחוץ לעיר כי בצנטרום זה בלתי אפשרי, אך מצד שני לא נאפשר נגישות, ואז נומר שזה מיותר כי לא משתמשים. אז אתה זה היה אפשר לומר מראש בלי לפזר כל-כך הרבה כסף.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

לא צריך ללכת (!!) רחוק. במרכז יש רכבות ואנשים לא מוותרים על רכבים אז בטח שבפריפריה זה לא יעבוד. כי זה תרבותי. רק האוטו האוטונומי השיתופי יציל אותנו. אני על קטנוע ומשתדל לעבוד מהבית.
תחזית שלי שהתחנות האלו – בית שאן כרמיאל דימונה וכו- לא יהיו ריווחיות או יפתרו את בעיות התחבורה בפריפריה. תהא הסיבה אשר תהא

איציק 13 בנובמבר 2017

הן לא אמורות להיות רווחיות, הן אמורות להיות השרות של המדינה לציבור. אתה מסתכל על זה כישראלי, במקום כאדם מתורבת מהיבשת הישנה.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

לא מקבל אבל התכוונתי ריווחיות= מלאות, ומשרתות *מישהו*.
אם הן ריקות זה שירות רע לי ולך.
אני אכן ישראלי לא מתורבת אבל סומך עלייך ועל המורשת שלך שתאירו לי את הדרך. בינתיים קצת הלכת לאיבוד

איציק 13 בנובמבר 2017

תסביר לי למה באירופה בכול חור של שני בתים וכיבסה יש תחנת רכבת והכל עובד וכאן פתאום בערים של מספר אלפי תושבים לא ניתן לעשות את זה עובד?

yaron 13 בנובמבר 2017

אמיתי,
הכבישים מלאים, הרכבות מלאות וגם האוטובוסים מלאים. הרעיון הוא להוסיף עוד מהכל. יש הטוענים שאסור לסלול כבישים בכזה קצב כי אנשים לא ישתמשו בתחבורה ציבורית. לדעתי זה שטויות.
מצד שני, להוריד מס על רכבים ודלק לא יעזור למצב התחבורה במהומה.

יריב 13 בנובמבר 2017

קשה לוותר על רכב פרטי במצב התחבורה הציבורית הנוכחי. העדר תחבורה ציבורית בשבת לבדו הורג את הרעיון.

איציק 13 בנובמבר 2017

יריב, השבת מחייבת לרכוש רכב, אך היא לא מחייבת להשתמש בו ביום חול. אני נוסע 3-4 פעמים בשבוע מבאר-שבע לתל-אביב וחזרה ברכבת. לראות את איילון עומד יכול להיות שמחה לאיד, אך אין לי מושג למה הם ממשיכים כולם לנסוע ברכב. לחלקם אין בררה, אך רבים פשוט או שמכורים, או שאין תחבורה ציבורית מהבית לרכבת.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

איציק. אנחנו לא באירופה..
ירון. מה שמלא אלו הקווים במרכז. הרכבת לבית שאן לא מלאה ולטענתי גם לא תהיה..

איציק 13 בנובמבר 2017

אמיתי, זו תשובה סתמית. אני שואל למה שלא נוכל לאמץ את הגישה וההרגלים. זה ייקח זמן ומאמץ, אך יהיה שווה את זה.

יריב 13 בנובמבר 2017

באר שבע-תל אביב זה בערך המסלול הטוב ביותר לתחבורה ציבורית בארץ (חיפה-תל אביב אולי טוב ממנו), אשריך. עם זאת, שים לב שברוב המסלולים, אם כבר יש רכב, השימוש ברכב זול מבתחבורה הציבורית, ובנוסף הוא מהיר בהרבה. אם הוא לא היה מהיר בהרבה, ואם לא היה חייב להיות רכב לסוף השבוע, מערכת השיקולים היתה משתנה.

איציק 13 בנובמבר 2017

יריב, לא הבנתי את עניין התמחור. החופשי חודשי יחסית לא יקר. סתם דוגמה, 624 ש"ח חודשי חופשי באר-שבע תל-אביב כולל אוטובוסים בבאר-שבע ובתל-אביב. אין מצב שהדלק לא יעלה לי כפליים ברכב, ואם תוסיף טיפולים, ירידת ערך וכל השאר. הזמן ברכבת הרבה יותר מהיר גם אם אתה נוסע מאשדוד או חולון בשעות העומס. הבעיה מבחינתי היא הצפיפות ברכבות שאנשים עומדים אחד על השני. אם יפתרו את הצפיפות בקרונות נוספים ורכבות נוספות לא מבין למה שכל האזור מחיפה עד באר-שבע, ומכפר-סבא עד אשדוד לא ינוע ברכבות.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

איציק. אני מת על רכבות ומשתמש בהן כמה שאני רק יכול. שנה שעברה הגשמתי שני חלומות באנגליה. אולדטראפורד ורכבת בקאנטרי סייד האנגלי. פשוט לא רואה את זה קורא כאן. שוב. רק שינוי כמו רכב אוטונומי שיתופי יצליח פה

איציק 13 בנובמבר 2017

אתה פסימיסט חסר תקנה.

yaron 13 בנובמבר 2017

עזוב איציק, נדבקו לרכבת בעפולה…
ב"ש – ת"א או נהריה-ת"א לא טוב… זה "רק הקווים במרכז". אנשים אומרים שצפוף וזה אחרי שהוסיפו קווים והעלו תדירות וזה רק מראה שככל שההיצע עולה (והוא עולה), גם הביקוש עולה. אני חושב שמה שאתה מציע כבר קורה בשטח, מנהריה ועד ת"א זה כבר ממש לא דבר חדש.
יותר אנשים ישתמשו ברכבם בתבונה ואלה שלא, לפחות משלמים מס גבוה על דלק.

איציק 13 בנובמבר 2017

עפולה ודימונה זה מבחינתי כל מה שרע במערכת. לוקחים מקומות במצב סוציאו-אקונומי נמוך, מנסים כאילו לקרב אותם למרכז ולאפשר להם יותר אפשרויות. מצד שני שמים את התחנה רחוק מהעיר בלי תחבורה ציבורית. פשוט מרגיז. מה עשינו בזה?
התחנות על הקו באר-שבע – נהריה פעילות מאד, אבל גם שם בשעות העומס זה אסון. הביקוש עולה בהרבה על ההיצע. מספרים לי שרכשו 100 קרונות. אולי זה נכון. שיפור בעומס לא רואים.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

ריאליסט בלי תקן
זו אותה הסיבה שאסלנד היו ביורו ואנחנו לא למרות התהליך המדהים שקורה בקבוצה של ירון

יריב 13 בנובמבר 2017

טיפולים, ירידת ערך וכל השאר אתה משלם ממילא (טוב, אם היית נוסע מבאר שבע ברכב היית משלם יותר, אבל אם היית נוסע כפר סבא-תל אביב אז לא ממש). כמו כן, קו באר שבע תל אביב הוא קו זול יחסית (יחסית למרחק).

עם זאת, יכול להיות שאתה צודק ומחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית זולים מעלות הנהיגה, אני מודה שאפילו לא בדקתי, תחנת האוטובוס הקרובה למשרד שלי נמצאת בצומת הכניסה ליישוב. לעניין המהירות, יצא לי לנסוע לירושלים, באר שבע או חיפה בתחבורה ציבורית, והמסקנה הראשונה היא שהזמן שחסכת בפקקים קטן מזה שבזבזת בתחבורה הפנים עירונית – אבל אולי אני פשוט לא יודע להשתמש בזו.

הסיבה לכך שזה לא יקרה כפולה. ראשית, לא הולכים לפתור את בעיית הצפיפות ברכבות בקרוב. אי אפשר להוסיף רכבות בתל אביב בלי להוסיף מסילות באיילון, וזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין (למרות שהרכבת מעוניינת, זה פשוט מסובך מדי). שנית, אם תגדיל באופן משמעותי את מספר הנוסעים ברכבת תצטרך אחר כך להוביל אותם מתחנות הרכבת ליעדים האמיתיים שלהם, ואני לא חושב שמערכות ההסעה בתוך העיר יתאימו לעליה הזו בעומס. בנקודה זו אני פחות בטוח, בוודאי לאחר שיתחילו להפעיל את הרכבות הקלות המדוברות.

Ollie Williams 14 בנובמבר 2017

יריב נגעת בדיוק בנקודה.
גם אם הרכבת עצמה מהירה מהפקקים בכביש, ההגעה אליה (כמו גם חוסר תיאום בין לו"זים של אוטובוסים ורכבות) הופכת את זה לבזבוז זמן ענק ברוב המקטעים מחוץ למרכז.

אמיתי, בת"א התחילו פרויקט רכב שיתופי בנוסף ל car2go שכבר קיים. שימוש ברונספט דומה לתל אופן.
אי אפשר לצאת איתו מהעיר, גם לא בסופ"ש, ואי אפשר לקחת בו ילדים, כך שלהערכתי לא פתרת שום בעיה לפחות לחצי ממחזיקי הרכב. כל מה שעשו זה לגנוב מאות חניות, ולשכנע אנשים שגם ככה אין להם רכב לקחת אותוטל במקום מונית. זה אסון תחבורתי

אמיתי 14 בנובמבר 2017

מכיר את העיוולת הזאת. וזה נראה לי אותה חברה שמפעילה את הקאר טו גו. מריח לא טוב

yaron 14 בנובמבר 2017

המיזם החדש הוא זוועה, קאר טו גו לא רע בכלל.
ראשית, הם לא לקחו חניות מהציבור אלא קנו או שכרו חניות פרטיות. שנית, אין בעיה לצאת מהעיר.

yaron 14 בנובמבר 2017

לגמרי במקרה – מחקר על רכבת העמק.
לא טוב, אבל לא שחור.
http://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=124158&subjectid=24&TransID=0&AfterAdd=1

אמיתי 14 בנובמבר 2017

ירון. על פניו דיי מאשש את מה שכתבתי קודם. צריך להבין שמשפחה בפריפריה תחזיק כמעט תמיד שתי מכוניות גם אם יש תחנת רכבת באמצע העיר. יש קניות חוגים סידורים ומקומות עבודה אשר רחוקים מהקו רכבת. לכן רכבת היא יעילה בייחוד במטרופוליטנים

אמיתי 14 בנובמבר 2017

אה. והקאר טו גו פשוט יקר מידי. כמו עם המילקי בברלין זה חצי מחיר. אבל זה הכיוון לדעתי

yaron 14 בנובמבר 2017

אמיתי,
על פי המחקר 17% משתמשים ברכבת על בסיס קבוע, זאת התחלה, ברור שאפשר וצריך יותר.
המטרה יותר בכיוון של מה שאיציק אמר, שימוש תבוני באופציות השונות. אם חלק מהאנשים משתמשים פחות ברכב וחלק יסתדרו עם רכב אחד במקום שניים זאת התחלה יפה.
לא רואה את הקו הזה כפתרון למי שמעוניין להגיע לתל אביב ואני מנחש שמעטים גרים בעפולה ועובדים בתל אביב.

אמיתי 14 בנובמבר 2017

ירון. לפני זה לא הייתה רכבת.. לדעתי זה לא הולך להשתפר בהרבה והרכבת הזו גם לא תשמש כאלה שעובדים באיזור חיפה.

איציק 14 בנובמבר 2017

ירון, מבקש לא להכניס לי מילים לפה. בשום מקום לא השתמשתי במושג "תבוני."

yaron 14 בנובמבר 2017

אמיתי, נו באמת…
לפני כן לא היתה רכבת ואיך שעשו רכבת 17% משתמשים בה בתדירות בינונית/גבוהה.
סביר להניח שהמס' יגדל, לא יקטן.
אם 25-33% ישתמשו תוך שנתיים שלוש זה מצויין.
אם זה לא לתל אביב ולא לחיפה אז לאן הם נוסעים ברכבת, מבית שאן לעפולה? כשיש להם שני רכבים בבית?

אמיתי 14 בנובמבר 2017

ירון. זה העניין. 17% זה לא כזה טוב..
הם נוסעים גם למרכז וגם לחיפה רק עם האוטו. לא משתלם להם ברכבת. מהמון סיבות שעבר פורטו בשירשור. לא יגיע לשליש בשלוש שנים הקרובות וגם לא יקל על העומס בכבישי הצפון

yaron 14 בנובמבר 2017

קטן אמונה אתה, אפילו גבאי מודה ;-)

אמיתי 14 בנובמבר 2017

קטן אמונה כן יהודי אף פעם לא ידעתי איך להיות

ישרון 13 בנובמבר 2017

אם אני לא טועה זה בחינם כי לא עמדו בזמנים של החוזה.

funfun 13 בנובמבר 2017

בעולם שלי, קרי הייטק, המצב בכלל מטורף. אני מתפרנס נהדר מלמצוא ליזמים ובעלי החברות הישראליות אופציות כלכליות שפויות יותר של מתכנתים באוקראינה.
עם כל האוברהד של התקשורת המרוחקת וההסברים ו"המרובעות הסוביטית" זה עדיין יוצא להם משתלם ביותר. ועדיין המתכנתים המקומיים מרוויחים נהדר כל עוד הביקושים גבוהים…

אביאל 13 בנובמבר 2017

פע התלוננו שלקחו עובדים ישראלים לחו״ל, עכשיו מתלוננים שבאות חברות בינלאומיות ונותנות משכורות טובות לעובדים ישראלים ? זה בהחלט יכול להתקיים רק בעיתונות הישראלית.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

אכן כתבה הזויה וגם מגמתית. אני לא מבין מה מרוויח מי שמפרסם את זה? איך אפשר לעצור תהליך כזה לשיטתם?
והבחור מהקרן הון בכלל הגזים:״ איזון עדין״..מזל שלא קרא להלאמת אמזון או להחלת שכר מקסימלי על מתכנתים

תומר הוותיק 13 בנובמבר 2017

כל מיני חברות ישראליות מגובות בקרנות הון סיכון ישראליות.
הן היו רוצות לקבל כל מיני הטבות או הגנות (אולי את המקבילה לחוק הרוסי בכדורסל), זה האינטרס שלהן.

לא מספיק כל הדבר הזה (הכתבה) מריח מסריח, בנוסף לזה, גם אנחנו מדברים על 100! משרות בסה"כ… זה מה שיפרק את ההייטק הישראלי

אמיתי 13 בנובמבר 2017

לא רואה איך זה קורה כמו שאני לא רואה אותן עוברות לחפש עילואיים בהודו. יש להם אקדח ריק.
דווקא המרקר היה מוביל בעניין של השוק החופשי וחוזים אישיים.פעם

james 13 בנובמבר 2017

חכה זה יגיע. יגידו שזה טוב ומגן על השוק המקומי כי המיסים הולכים לאמזון בחו״ל והיא לא משלמת בישראל. חכה חכה.

היסטוריה לעניים 13 בנובמבר 2017

מודה שקראתי את הכתבה ואני לא מוצא להגיד מילה רעה עליה. אולי פספסתי ותאירו את עיני. זאת בעיני כתבה מצויינת גם למי שבכלל לא קשור לעניין (למשל אני הקטן).

אז יש פה תאור מצב, יש את תלונות החברות הישראליות על המצב. את דעות המקטרגים מול היתרונות בגישת אמזון וזהו. בעיני, אלגנטי מאד ולא מוטה. לפחות אני לא יצאתי בתחושה זה קטסטרופה או נס. פשוט לא ראיתי לשנייה קו ברור בכתבה ששולל את מעשי אמזון.

גיל שלי 13 בנובמבר 2017

מסכים, הכתבה עברה עדכון והוספו בה קטעים שהופכים אותה למאוזנת מאוד

היסטוריה לעניים 13 בנובמבר 2017

אוקי.
אני בהחלט מניח שיש כוחות שכיוונו לכתבה הזאת.
נראה לי שזאת דרכו של עולם?

אבל התוצאה- אני לפחות השכלתי מהכתבה ועוד יותר מהפוסט שלך.

אמיתי 13 בנובמבר 2017

אני עדיין לא חושב שהכתבה מאוזנת אבל זה לא העניין. הטענה היא הבעייתית. כאילו אמזון גונבת והורסת מאומת הסטארטאפ המסכנה. זה לא ראוי לכתבה. שנית אם היית קורא את הכתבה ללא הטור של גיל ייתכן ולא היית חושב שהיא ״מאוזנת״. ואיזון כמו גם גילוי נאות אינם תחליף לאינטגריטי ואינם אבקת כביסה

היסטוריה לעניים 14 בנובמבר 2017

למה הטענה לא ראויה להשמע? סליחה שאני שואל , מי שמך להחליט?
באופן כללי אני נגד פרוטקציוניזם. אז מה? זאת גישה שלא שווה לשמוע עליה? ואם לא תשמע עליה היא תעלם מהעולם. מעבר לזה , יש כאן כנראה תהליך מעניין וזאת אמזון. למה אני לא צריך לדעת מזה (ובכנות, כל יום יש מיליון ומשהו עניינים צהובים ורדודים שבעיני לא שווים כתבה)

אמיתי 14 בנובמבר 2017

אפחד לא שם אותי. זו דעתי הצנועה..
לא כל דעה שווה כתבה די מרכזית בכלי תקשורת חשוב. גם אם היא ״מאוזנת״. לדעתי הגישה הזאת של לקחת אינטרס של מעטים ולנסות לעשות ממנה אג׳נדה כללית היא לא רק שיקרית ודמגוגית אלא גם הרסנית. זה פייק ניוז פר אקסלנס. פוגע גם באמינות כלי התקשורת וגם באמינות של התעשייה. וזה כמובן קישקוש מקושקש

עמרי כהן 13 בנובמבר 2017

זה מאוד מעניין, תודה.
יש משהו אחד שלא ברור לי – אם יש עודף ביקוש למתכנתים, אז אני מבין למה יש כאלו שיש להם אינטרס לקרוא לזה חוסר.
אבל, מהבטחון שלך זה נשמע כאילו אם אמזון יגייסו מאסה של מתכנתים יהיו חדשים שייכנסו במקומם, ושאיכשהו זה ימשוך את שאר העובדים למעלה.
מהזווית שלי זה נראה שמה שקורה בהייטק הוא סבבה, אבל ששאר המשק הישראלי לא מדביק את הקצב (משתפר אבל פחות). לא?

Comments closed