ליגת שוקי ההון – זה קורה

הכלכלה העולמית החליפה מסילה גם אם רבים מסרבים להכיר בכך

קוראיי הותיקים יודעים שאני כותב על המטוטלת עד שכולכם כבר מוכנים לחנוק כל מטרונום שיקלע בטעות לטווח הראייה שלכם. אבל אני מניח שיש כאן גם כאלה שלא קוראים את הפוסטים שלי מאז 2011, אז תקציר האירועים הקודמים.

בשנת 2008 לא היה משבר כלכלי, הכלכלה העולמית החליפה את מסילת הרכבת. אם מ1980 עד ל2008 הכלכלה היתה זקוקה להון שיופנה להשקעות, וההון הזה הגיע גם כתוצאה מפגיעה בכח המיקוח של העובדים, הרי שמ2008 ההון עלה על גדותיו, היעילות בהשקעתו הפכה למוטלת בספק, והכלכלה היתה זקוקה למסילה חדשה של צמיחה. המסילה החדשה הזאת איטית בהרבה מזאת שהיתה קיימת עד 2008, אבל גם יציבה יותר, שכן היא נסמכת על הגדלת חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות, ופחות נסמכת על אשראי המבטיח חוסר יציבות מובנית.

בערך מ2013 אנחנו רואים בכל העולם המפותח את העליה בשכר הריאלי מדי שנה, בניגוד מוחלט למה שהיה כאן עד 2008 בו השכר הריאלי היה קפוא, והעודפים בתפוקה הלכו לכיסיהם של המשקיעים, בעלי ההון.

עד כאן התקציר, ועכשיו האישוש לכך שהמגמה הזאת עדיין איתנו ולא הולכת לשום מקום. מאחר ואנחנו עדיין מושפעים מהמצב הקיצוני שהשתרר פה מאמצע העשור הראשון בשנות ה2000, השיח הכלכלי כולו עדיין מכור למושגים של המסילה הקודמת. גם היום תוכלו לקרוא על צמיחה שאיננה מחלחלת לכיסיהם של כולם, על צעירים שנשארים מאחור, על פערים מתרחבים. חמור מכך, מאחר והתחושה הזאת עדיין מלווה רבים שסבלו מאוד מהמסילה הקודמת, אנחנו עדים לתוצאות פוליטיות כגון הברקזיט ועלייתו של טרמאפ לנשיאות בארצות הברית.

אבל, כל זה לא אומר שהמסילה לא הוחלפה. הנה כתבה מהאקונומיסט האחרון

בכתבה זו נסקרים כל השינויים במסילה. שכרם של עובדי הצווארון הכחול מתקדם בקצב מהיר יותר באחוזים בהשוואה לשכרם של המנהלים. ב2015 ההכנסה החציונית של משפחה עלתה ב5.2% וב2016 בעוד 3.2% מתואם אינפלציונית. שיעור האבטלה הנמוך מוביל למחסור גדול בעובדים, ואלה מנצלים את כוחם כדי להשיג שכר גבוה יותר, אך אין עדיין אינפלציה. אם תרצו לשפץ את ביתכם בארצות הברית, תמצאו שקשה מאוד למצוא שיפוצניק, ולכן תאלצו לשלם הרבה יותר. עדיין, חברות לא מצליחות לתרגם את העליה בשכר לעובדיהם, לכדי מחירים נדרשים גבוהים יותר.

בקיצור, כן אנחנו בגולדילוקס, כלומר כלכלה אידיאלית לצמיחה חזקה, בניגוד לגולדילוקס בעשור הראשון של האלף.

*

הבעיה היא שלא תקראו על זה בעיתונים יותר מדי. יותר מדי עיתונאים מסרבים לתת לעובדות לבלבל אותם, וראינו באמצעות הברקזיט, כמה קל לשבש את התנועה על המסילה. המסילה הזאת תלויה בגורם אחד חשוב, אינפלציה נמוכה מאוד, שמובילה לעליות שכר ריאליות. בבריטניה בעקבות הברקזיט המטבע מאוד נחלש. אולם הבריטים לא הצליחו לתרגם את המטבע החלש ליצוא חזק יותר, וכך קבלו רק אינפלציה שנבעה מעליית מחירים של היבוא, שבריטניה מאוד נסמכת עליו. כך עליות השכר של העובדים הפכו להיות שכר קפוא ריאלית, ואף יורד, והצמיחה הבריטית נפגעה מאוד. אגב, מי שמאוד נהנתה מכך היא דווקא האיחוד האירופי, שם הצמיחה התחזקה מאוד מאז הברקזיט.

כלומר אנחנו למדים עוד משהו חשוב. לפעמים המומחים יודעים משהו. כל כותב בFT תיאר במדויק לפני הברקזיט את מה שיתחולל בבריטניה לאחר ההחלטה עליו, עדיין רבים פקפקו בכך. זה דומה בעיני למי שמנסה לשכנע את עצמו שהגולדן סטייט ווריורס פגיעים יותר השנה, וקיים סיכוי יותר מסביר שלא יקחו אליפות. כל מי שינתח את הסיכויים בעיניים נטולות מסכות רגשיות, יגיע למסקנה שהסיכויים של גולדן סטייט לזכות באליפות השנה, טובים יותר מכפי שהיו בשנה שעברה, וכולנו זוכרים איך נגמרה העונה הקודמת. אבל רבים מאיתנו רוצים להאמין אחרת, שיש סיכוי, שהתחרות קיימת.

זה בדיוק מה שמשבש את קריאת המצב במסילה הנוכחית. בברקזיט הרגש של תחושת הקיפוח וגם הגאווה הלאומית הוביל רבים לפקפק בנכונות של התהליכים שהמומחים הצביעו עליהם. באופן כללי, הפחד עוצם את העיניים של רבים לראות את המסילה החדשה בכלכלה העולמית, אבל המסילה הזאת קיימת ובעוז, וקיצה ממש לא נראה בעין.

מי יהודי
יומן אליפות צהובה (21) לבעוט בדלי

תגובות

  • אוריה

    מעניין מאוד, תודה!
    האם עליית שכר המינימום בישראל כתוצאה מלחצים פוליטיים ולא כתוצאה משוק חופשי לא משבשת נתונים כאן אצלנו? הרי אם שכר המינימום למנקה עולה, ברור שגם המנהל שלה צריך להרוויח יותר...

    הגב
    • צור שפי

      למה זה ברור?

      הגב
      • אוריה

        כי יש רמות שכר בכל ארגון. אני יכול להעיד על עצמי שכאשר עשיתי התמחות במשרד גדול, שכר המינימום היה כ-4700 והמתמחים התחילו ב-5200. היום ששכר המינימום עומד לעלות בחודש הקרוב ל5300, ברור שהמתמחים יתחילו בסביבות 6000. זה לא יכול להיות אחרת...

        הגב
        • איציק

          למה? אולי יתחילו ב-5,500.

          הגב
          • אוריה

            אולי, אבל בהכרח זה לא ישאר כמו קודם...

            הגב
        • גיל שלי

          אהלן אוריה, העלאות שכר הן אישיות, והן לא אחידות בין אנשים, בטח לא בין דרגים. לכן אין שום הכרח שאם מעלים לעובדת הנקיון את השכר מ5,000 ל 5,500 אז גם יעלו את שכר המנכל מ100,000 ל 110,000

          הגב
          • אוריה

            ברור שלא. אבל תסכים איתי שכשכר המינימום עולה זה דוחף את כל המשכורת, ובעיקר את הבינוניות/ נמוכות כלפי מעלה.
            אני לא כופר בטענה שלך, אני שואל האם יש פה השפעה חיצונית על תנועת המטוטלת שאתה מתאר...

            הגב
            • אוריה

              במחשבה שניה, אתה הרי חשוף למשכורת בעיקר במגזר ההייטק (אולי גם לעוד מגזרים, אני לא יודע). בהחלט הגיוני ששם אין קשר לעליית שכר המינימום כי באמת המשכורות הממוצעות שם הם הרבה מעבר לזה. האם תנועת המטוטלת נכונה גם למשכורות נמוכות או שזה רק תלוי בשכר המינימום הקבוע בחוק?

            • שי

              באיזה משרד התמחית?

          • גיל שלי

            חשוף גם לעוד מגזרים, תעשייה, מוצרי צריכה ועוד. בכל מקרה, ברור שאני לא יודע להפריד בין ההשפעה של העלאת שכר המינימום להעלאה בגלל הדרישה לעובדים וההיצע הנמוך, אבל בארצות הברית כדוגמה, זה לא נבע משכר המינימום

            הגב
            • yaron

              לא יודע מה נבע ממה אבל שכר המינימום בארה"ב עלה משמעותית בשנים האחרונות.

  • יניר

    בני אדם , מתברר, פועלים על סמך תחושות ולא עובדות. ואת האינפורמציה הם שואבים מכותבים ברשתות חברתיות שמדגישים את הרע.
    אתה רואה בכל העולם, כולל כאן ,שאנשים פועלים פשוט נגד האינטרס שלהם

    הגב
    • צור שפי

      לפעמים הם גם שואבים את המידע מהשורה התחתונה בחשבון הבנק שלהם. רקומר.

      הגב
      • צור שפי

        או, אם להרחיב קצת, השכר שלהם עלה אבל תאגיד המים עושק אותם, ביטוח הבריאות לא מכסה כלום חוץ מאספירין וכו' אז הם אפעס לא מרגישים את הבוננזה...

        הגב
      • אופיר

        בדיוק. משך הזמן שייקח למגמות בסדר הגודל הזה להשפיע בצורה ממשית על רובנו עולה על תוחלת החיים שלנו. גם 30 ש"ח נוספים בחשבון הבנק כל שנה זו עלייה "מובהקת" ועקבית, אבל חסרת משמעות מעשית.

        הגב
  • no propaganda

    לדעתי קצת מוקדם לקבוע את התוצאות של הברקזיט(לא שאני תומך בו), זו פעולה גדולה שקפאון של שנה, שנתיים או אפילו 5 שנים בשכר הריאלי לא יקבע אם הייתה טובה או לא. דברים כמו ניצול כוח עבודה איכותי זל יותר, לוקחים זמן עד שקורים. צריך לשפוט את העניין עוד כעשור.

    הגב
    • גיל שלי

      מסכים, לא שופט עדיין, רק מציין את מה שקורה בינתיים

      הגב
    • אביאל

      בדיוק, לא חושב שגם התומך הגדול ביותר של הברקיזט אמר שבטווח הקרוב זה יעשה טוב לבריטניה, הויכוח היה על הטווח הארוך.

      הגב
  • איציק

    אתה אופטימיסט חסר תקנה. אני בשלולית שלי ושל חברי לא רואה כלום מהחיים הטובים עליהם אתה מספר לנו. אולי הייתי בכול זאת צריך לעבור לגוש דן.

    הגב
    • אמיתי

      אני חושב שזה קצת כמו עם הוויכוח שהיה פה על סטטיסטיקה. היא לא מספרת את כל הסיפור כמו גם כלכלה של גרפים ומספרים. ואני לגמרי מקבל את הניתוח של גיל רק שפה בארץ יש בעיות ייחודיות לנו. נדלן הכי גדולה מהן. אבל רמת החיים עולה בהתמדה. איכות החיים, כמו שירון אומר, לא לכולם ולא בהכרח

      הגב
      • איציק

        אני מבין, אבל בסטטיסטיקות עליהן גיל מדבר אני מעדיף להיות בחלק העליון של הגרף, וכל פעם מחדש לא יוצא לי. סתם באסה.

        הגב
        • אמיתי

          תעשה הסבה לשיפוצניק.. או להייטק.. או להיות שר בישראל ביתנו. לא חסר

          הגב
          • איציק

            עצלן עם ידיים שמאליות... נשאר שר בישראל ביתנו :-(

            הגב
            • MOBY

              תסובב את הדף 180 מעלות.

            • איציק

              אני מסובב רק 360.
              למדתי מהטובים ביותר.

            • MOBY

              במקרה הזה עדיף כבר שתלמד מהזקן, ותעמוד על הראש. יש סדנאות כאלו כמה קילומטר דרמית אליך.

            • איציק

              :-)

  • צבי

    יש תהליכים של התקדמות בשכר הריאלי שקרו וקורים תמיד (כתוצאה מגידול בפריון). היו שנים שהיצע העובדים הזולים של סין (ודומותיה) ספג (שלא לומר שאב) חלק ניכר מגידול בפריון ועכשיו *אולי* יש שנים שפחות.

    הקושי למצוא שיפוצניק היה קיים גם ב-2006.
    לשלול את זה שזה מבוסס אשראי?
    מה שלום יחס Net Debt/EBITDA של חברות S&P 500?

    קשה לומר מה כאן להישאר ומה מחזורי. צריך משבר בשביל לגלות את זה.

    הגב
  • ronen from the us of a

    i still remember around 2012 that Mr sheli consistenly said that the economy in the US is about to collapse, and its all a a matter of time. so give me a break my friend

    הגב
  • yaron

    תיאור מדוייק למה שקורה בישראל וקצת פחות לאירופה וארה"ב.
    הכלכלה הישראלית בצמיחה אמיתית ולא כתוצאה מהדפסות כסף מטורפות.
    התל"ג בצמיחה קבועה.
    השקל מתחזק.
    האינפלציה אפסית.
    השכר הממוצע והחציוני עולים.
    האבטלה בשפל.
    מדד הג'יני יורד

    רבים אכן עוצמים עיניים ומסרבים לראות את המסילה החדשה בכלכלה הישראלית, אבל המסילה הזאת קיימת ובעוז :-)
    .

    הגב
    • אמיתי

      אפשר אסמכתא לירידה במדד הגיני? עלייה בפיריון? (האחרון לא רשמת אבל גם חשוב..)

      הגב
      • אביאל

        אמיתי - בערך בכל אתר חדשות הראו שיש ירידה, מאז 2009 (מעניין מי עלה אז לשלטון), בכל מקרה, יש כתבה טובה במידה (http://mida.org.il/2017/11/18/שחררו-את-הגיני-על-שוויון-טבעי-ושוויון/) שמראה יפה איך התהליך עמוק יותר עוד לפני התערבות המדינה, כלומר יש מוביליות חברתית בריאה בישראל.

        הגב
        • אמיתי

          מעניין. מאד. אצטרך להתעמק בזה..שתי הערות
          -מדד הגיני יורד מעט ולא בצורה מובהקת..
          -אני לא בטוח שאני מקבל את הנחת המוצא שהמדד האובייקטיבי חשוב יותר. אנחנו עדיין משלמים מיסים וחיים לפי הנטו. לא הברוטו.
          בכל מקרה תודה למרות שלא קוראים לך ירון (-:

          הגב
          • אביאל

            אמיתי - מה זה מעט ? ועצם הירידה מעידה על מובהקות. תוסיף לזה שזה קורה כבר עשור.

            הנקודה היא שהמדינה בפעולות שלה גורמת לאי השיווין לגדול, אבל זה דיי ברור מהסיבה הפשוטה שהסופר עשירים כמעט לא משלמים מס (יש להם את עורכי הדין ורואי החשבון הטובים ביותר והתעלולים החשבונאיים בהתאם), העניים גם לא משלמים ואם אני לא טועה אז עשירונים 7 עד 10 בארץ משלמים כמעט 80 אחוז מתקבולי המס (לא סגור לגבי המספרים המדויקים אבל זה הכיוון הכללי) וזה מראה בדיוק איך הפערים מתרחבים כי המיסים (הגבוהים) וההעברות (הנמוכות) לעשירונים האלה מורידים אותם למטה.

            הגב
            • אמיתי

              מעט- באופן יחסי. מ37.5 ל35.5. ורק בשנתיים האחרונות כך שאין מובהקות כמו במדד השני. הoecd באיזור ה30.
              יש מישהו שמנהל את המדינה הזאת לא? אפשר להבין ממך שבתקופת נתניהו המדינה העמיקה את ידה בתוך כיסנו. ראוי לכינוי לכל הפחות לא?

            • אביאל

              אמיתי - אתה אומר שירדנו מעט (2 נקודות) בעוד שהפער מהoecd עמד על 7.5, זו ירידה של כמעט 27 אחוזים, ככה שזה לא מעט יחסי.

              זהו שפה אתה טועה, אם אתה חושב ששוק חופשי זה פערים חברתיים זאת טעות, צמצום הפערים האמיתי הוא לא להוריד את כולם למטה ( כמו הטיפשים שמדברים בגאווה על איך היה פה שיוויוני ויפה בשנות 60) אלא לעלות את כולם, במיוחד את החלשים, מבלי להכניס אתהיד לכיסינו.

            • yaron

              המדד ירד בשלוש נקודות.

            • אמיתי

              השאלה מאיפה הוא ירד..ואפילו הניסיון לצמצם את הפער במחני פיזה שירד ב50% נחשב לא ככ מוצלח. אנחנו עדיין די רחוקים משם בטח בהשוואה לפרמטרים אחרים..
              לא ברור לי מי מתגעגע לשנות ה60 אבל העלייה הגדולה ברמת החיים לא קשורה לממשלה זו או אחרת אלא לאיפה ישראל בעולם אבל הפערים שלפי המדד שהבאת אינם נסגרים בגלל המיסים, כן באחריות המדינה כמו גם השירותים שהיא נותנת יחסית לעומק היד בכיס- ופה בתקופת נתניהו בהחלט רואים השפעה שלילית על השיויון. וכמו שלמדנו אצל גיל ובפריימרליג שיויון מוביל לתחרותיות שמגדילה את העוגה לכולם.
              שוק חופשי זה המון הגדרות. דווקא בהגדרה שהבאת לא השתמשתי.

            • אביאל

              אמיתי - אנחנו מדברים על השינוי, אתה אמרת שזה מעט ועכשיו אתה מדבר על המצב הראשוני, אז תחליט באיזה נקודה אתה מתמקד.

              מי מתגעגע ? מגוון רחב של חברי כנסת, יוסי יונה, סתיו שפיר, כמה אקדמאים וכמה עיתונאים שמספרים בערגה על הימים בהם אי השיווין היה קטן הרבה יותר.

              ברור שרמת החיים קשורה לממשלה, אם תיהיה ירידה את מי תאשים ? בדיוק אמרתי את זה השבוע לגיל בפייסבוק, עצם העובדה שאתה נותן למגמות גלובליות לעבוד בתוך המדינה שלך זו בהחלט החלטה פוליטית, אי ההתערבות הכלכלית מאז שנתניהו היה שר האוצר ועד לימנו היא החלטה פוליטית לחלוטין, אם תיקח את התוכניות של יחימוביץ׳ וכו׳ אתה עושה בדיוק את ההפך.

              לא הבנתי איך רואים בתקופת נתניהו את ההשפעה השלילית על אי השיווין שנותנים לך נתונים שמאז 2009 יש ירידה במדד שבודק את אי השיווין.

            • אמיתי

              אביאל. אמרתי שזה מעט לדעתי ולירון אמרתי שלפי הגרף זה חזרה לריינג קרי חזרה מפיק היסטורי. להבנתי במדד זה אנחנו מפגרים אחרי הoecd בשונה משאר המדדים שירון הביא מלכתחילה. והפער רחוק מלהיסגר.
              אתעלם מהצעות שאינן שלי ולא מדברות בשמי..
              לפי המדד השני שהבאת, בו רואים את הפערים בניכוי השפעת המדינה, הממשלה היא זו ש"עוצרת" את סגירת הפערים ולא זו שמעודדת את סגירתם. עכשיו אם הייתה קורולציה בין שני המדדים הייתי אומר ניחא אבל זה ברור שפה קבור הכלב. ואני אומר שמי שמנהל את הממשלה לא עושה זאת לטובתנו ובהתאם למה שהוא בעצמו מטיף. ולכן ראוי לבקר אותו על כך

          • yaron

            איתגרת אותי אמיתי :-)
            רציתי להגיד "ביבי אמר" אבל חשדתי שלא תקבל את זה כאסמכתא...

            http://www.davar1.co.il/94251/

            הגב
            • אמיתי

              בגדול אביאל הביא נתונים דומים. ושתי בעיות יש לי איתם
              השינוי נראה יותר כחזרה לתוך הריינג מאשר ירידה היסטורית.
              השינוי הוא מאד קטן ואנחנו עדיין רחוקים מהoecd.
              וזה כמובן לפני כל הממבו גמבו על המדידה.
              אבל יש תזוזה שאפשר להסכים שהיא לא דרמטית כמו פרמטרים אחרים שציינת. זו נחמת (כבר לא ככ) עניים

            • yaron

              השינוי עדיין בריינג אבל בתחתית ולאחר ירידה עקבית.
              בכל מקרה, חשיבותו הגדולה של הנתון היא כחלק משאר המשתנים.
              לדוגמא - עליה בשכר הממוצע במקביל לעלייה במדד האי שיוויון היתה מדאיגה.

          • yaron

            לגבי פריון העבודה - נמוך ולא עולה.
            מאמר מעניין שטוען שבפועל הוא גבוה יותר:
            http://m.ynet.co.il/Articles/4918450

            הגב
    • אביאל

      ירון - גיל אמר במפורש, המסילה החדשה שונה ואיטית יותר, אל תשכח אנחנו נמצאים בראלי הכלכלי (של צמיחה) השלישי הכי ארוך בהיסטוריה של ארה״ב, עוד נתון שמאשש את הדברים של גיל.

      הגב
      • yaron

        אני לא מתווכח עם המספרים של גיל, אני רק אומר שבארה"ב הצמיחה פחות אמיתית ונובעת בעיקר מהדפסות כסף וריבית אפס. שוב, לא טוען שהוא טועה.

        הגב
        • אביאל

          ירון - ועל סמך מה אתה קובע את זה ? תראה את רמת האבטלה ואת הכתבה שגיל הביא, יש עליה בשכר הריאלי, זה מעיד שיש צמיחה בריאה, כאמור לא חזקה אבל עדיין קיימת, בטח שאין אינפלציה (השנה כנראה תיהיה).

          הגב
          • yaron

            לא טענתי שגיל טועה, אני מקבל חלק מטענתו ובטח שאת המספרים.
            טענתי שבארה"ב הצמיחה "פחות אמיתית" מאשר בישראל ונשענת על הדפסת כסף מאסיבית. לדעתי עדיין מוקדם לקבוע אם הצמיחה שם "בריאה".
            אנחנו בעיצומו של ניסוי מרתק והשאלה היא אם בועת האשראי תתפוצץ (כפי שאני מאמין ומקווה לטעות) או שהאוויר יצא בהדרגתיות ובשליטה.

            הגב
            • אביאל

              ירון - אם הכסף הודפס ויצר מקומות עבודה אז הצמיחה בריאה, אם היינו רואים צמיחה עם אבטלה גבוה לדוגמא אז זאת היתה הוכחה לתזה שלך.

              הניסוי כבר בשלבים הסופיים שלו, העלו ריבית שלוש פעמים, הפד מצמצם את האחזקות שלו כבר שלושה או ארבעה חודשים ויש צמיחה. בועות תמיד יהיו, לא בטוח שהן יהיו קשורות להרחבות הכמותיות, אבל בכל מקרה התרופה לבועה החזקה הבאה (מתי שלא תיהיה) יהיו צעדים כאלה בדיוק, הם הוכיחו את עצמם, בטח בהשוואה למשבר של 29, שם הידקו את החגורה, למזלנו ברננקי שהיה מומחה למשבר ההוא הבין ויזם את התוכניות שהוציאו את ארה״ב מהבוץ.

            • yaron

              אביאל,
              החוב הלאומי בתקופת אובמה הכפיל את עצמו. מ-10 טריליון ל-20 ומאיזור ה-60% מהתוצר למעל 100%.
              על סמך זה אני קובע שהצמיחה "פחות אמיתית" ובאופן אישי מאוד מודאג.
              מי לדעתך אמור לשלם את החובות האלה, איך ומתי?
              במקביל יש את חובות החברות וגם שם המצב לא מלבב. מצרף כתבה מעניינת בנושא.
              לדעתי הניסוי טרם הסתיים, יכול להיות שהליקופטר בן צודק ושאפשר להתמודד כך עם משברים. יכול גם להיות שהוא טועה ושחוקי הכלכלה הישנה עדיין שרירים וקיימים ושסופה של הבועה הזאת (כמו כל בועה) להתפוצץ.
              https://www.google.co.il/amp/s/www.cnbc.com/amp/2017/11/20/the-debt-time-bomb-that-keeps-growing-and-now-equals-nearly-half-of-u-s-gdp.html

            • אמיתי

              מת על הלינקים שלך!
              בלי צחוק

            • yaron

              תודה :-)

            • אביאל

              ירון - על כל מדינה אחרת הייתי מסכים, כולל כל מערב אירופה, אבל אל תשכח שמי שמחזיק במכונות להדפסת הכסף היא ארה״ב, אין סיכוי כמעט שתיהיה חדלות פרעון של אגרות החוב האמריקאיות וזה גם היתרון האמריקאי המובנה במשחק הכלכלי העולמי.

              יפן חיה ומתקיימת מצוין כבר עשור ומשהו עם חוב של 200 אחוז, לא ראיתי שזה פוגם באיכות החיים של היפני הממוצע ואם ניקח בחשבון את קצב הצטמצמות האוכלוסיה ביפן המצב אמור להדאיג הרבה יותר, מה כן החוב היפני הוא בעיקר פנימי וזה נותן לה אוויר לנשימה.

              בקיצור, אני לא רואה איזה בעיה אמריקאית אקוטית.

              בטח שתקרא לו הליקפוטר בן, אם תקן הזהב שאתה תמיד מציע היה מתקיים לא היתה הרחבה כמותית היה עכשיו חורבן כלכלי נוסח שנות ה30 בכל העולם, עם ירידה דרמטית באיכות החיים של כולם, הנה עוד הוכחה מדוע התקן לא נחוץ.

            • אמיתי

              מסכים עם אביאל. המציאות מוכיחה את זה והחלופה הייתה גרועה בהרבה. מה יקרה עם החוב הזה בעתיד זה לא ברור.. מר. רובוט למי שמכיר

            • yaron

              מעניין למה גרמניה (שניה רק לארה"ב בכמות הזהב) העבירה בחמש השנים האחרונות בשקט בשקט את רוב הזהב שלה מארה"ב, אנגליה וצרפת חזרה לגרמניה.
              https://www.ft.com/content/4edf00ee-a43c-11e7-8d56-98a09be71849

              מעניין למה סין ורוסיה קונות כמויות אדירות של זהב כבר הרבה שנים.
              תעשו חיפוש, הם קונים כל הזמן והרבה.

              ולסיום: "סין מחזיקה כרזרבה 3 טריליון דולר של ארה"ב.
              ארה"ב מחזיק כרזרבה 8,000 טון זהב השווה ל-420 מיליארד דולר." :-)

            • אמיתי

              קישור בעייתי הפעם. צריך להרשם בשביל לקרוא..
              אבל גם אם זה נכון אני לא מבין מה תקן הזהב קשור. זהב הוא עדיין אפיק השקעה וביטחון

            • איציק

              תפסיק להתבכיין ותירשם. אם אתה רשום לדבר הזה שנקרא "הארץ" אז תירשם גם לזה וזהו!!!

            • אמיתי

              רק התחלתי. מבקש לשמור על סטנדרט של סימן קריאה אחד לתגובה. תודה

            • איציק

              יש דברים שחובה לעצור בעודם באיבם!!!!!!

            • yaron

              אני לא רשום, נכנסתי מהנייד. דרך הרשת, לא wifi
              אמיתי, למה לדעתך זהב מספק בטחון? למה מדינות מחזיקות אלפי טונות בבונקרים? למה הן ממשיכות לקנות עוד ועוד?
              https://www.google.co.il/amp/www.marketwatch.com/amp/story/guid/5D8FB15C-57FC-11E6-82D4-AD1E4F2ECD92

            • אמיתי

              ירון. זה קצת כמו נפט. ביטוח לאם וכאשר. מחזיקות גם איגרות חוב של מדינות אחרות. אבל אתה טענת טענה. תסביר אותה. אני באמת לא מבין ולא הצלחתי להכנס לקישור (ואני לא קונספרטיבי כמוך..(;)

            • אמיתי

              אה. הקישור השני עובד. אקרא אחכ..

            • איציק

              מתלונן סדרתי.

            • yaron

              מי שהכניס את תקן הזהב לדיון היה אביאל...
              אביאל גם נתן את התשובה לשאלתך:
              "על כל מדינה אחרת הייתי מסכים, כולל כל מערב אירופה, אבל אל תשכח שמי שמחזיק במכונות להדפסת הכסף היא ארה״ב, אין סיכוי כמעט שתיהיה חדלות פרעון של אגרות החוב האמריקאיות וזה גם היתרון האמריקאי המובנה במשחק הכלכלי העולמי."
              תסיק את המסקנות שלך.

            • אמיתי

              אני חייב להודות שאני לא מבין..
              ברור הקטע של ההחלשה של הדולר והכוח שיש לאמריקה בתור מי ש"כורה" דולרים באופן בלעדי ולפי צרכיה. מה שלא מובן לי הוא מה משנה כמות הזהב שבידי מדינה חוץ מכהשקעה או מעין תעודת ביטוח? איך זה משפיע על הכלכלה הבינלאומית ומלחמת המטבעות? אז סין אוגרת זהב בקצב גבוהה וגם רוסיה. איך זה יסייע להן?

            • yaron

              אמיתי, אתה חושב שסין ורוסיה (ועוד) מקבלות ויקבלו לאורך זמן את המצב הזה שהדולר הוא מטבע הרזרב העולמי כשבמקביל (רק) לארה"ב מותר להדפיס ממנו כאוות נפשה?
              כשרוסיה (יוון/ספרד/דר' אמריקה וכו') במשבר כלכלי היא צריכה להצטמצם ולהיכנס לתקופת צנע, כשארה"ב במשבר היא פשוט מדפיסה 10 טריליון דולר...
              כשהוסכם (הסכם ברטון וודס) על הדולר כמטבע הריזרב התנאי המרכזי היה שהמדינות יוכלו להמיר בכל עת 35 דולר באונקית זהב, על זה הכל נשען וזאת צורה אחת של סטנדרט זהב. ב-1971 ניקסון הודיע לעולם שהוא מצטער אבל החלון סגור באופן זמני (46 שנה בינתיים)...

              למה מחזיקים זהב?
              זה ביטוח נגד כריסת המטבע המקומי.
              זה ביטוח נגד קריסת הדולר.
              זה ביטוח נגד קריסת כל השיטה.

              רוסיה וסין קונות זהב כי זה מוריד מתלותן בארה"ב ובדולר. ככל שירגישו בטוחות יותר כך ירדו ערך הדולר ומעמד ארה"ב.

              בסוף זה נגמר במלחמה :-(

            • אמיתי

              ירון. את החלק הראשון הבנתי קודם. מצב בעייתי ובהחלט יוצר מתיחות. לא מובן לי איך החזקת זהב כשלעצמה מחלישה את הדולר. ביטוח השקעה ברור וגם כתבתי ככה.. העולם לא הולך בכיוון הזה. הביטקויין זה מטבע ללא בנק או מדינה מאחוריו ובטח ללא ערך בפני עצמו. אני לא מבין (גם מהכתבה) מה הדרמה הגדולה ומה נישתנה. להגיד מלחמה בסוף זה לא רציני. ועדיין לא יצאו למלחמה על מטבעות.

            • yaron

              אמיתי, איך נראה לך שיפתרו את הבעיתיות הזאת? ארה"ב תוותר על הפריבילגיה? סין ורוסיה ישלימו עם המצב?
              למה שלושת המעצמות בונות כאלה צבאות אדירים?
              הצבא הסיני הוא הגדול בעולם והשלישי בעוצמתו. הם בונים מפלצת!
              שים לב מה אומר פוטין:
              “The ability of our economy to increase military production and services at a given time is one of the most important aspects of military security,” Mr Putin said. “To this end, all strategic, and simply large-scale enterprise should be ready, regardless of ownership"

              לגבי זהב/דולר -
              בגדול כשמחיר הזהב עולה ערך הדולר יורד. בגדול...
              מאחר ומחיר הזהב נקבע בדולרים אז ברור שאם הזהב יעלה ל$3,000 הדולר נחלש. זה לא אומר שהוא נחלש נגד כל שאר הסחורות והמטבעות ביחד.
              סין ורוסיה לא יכולות ולא מעוניינות לקנות "יותר מדי" זהב בזמן קצר. ראשית, אין כמויות כאלה בנמצא. שנית הן לא רוצות שהדולר יתרסק בשלב הזה.

            • אמיתי

              ירון. זה פשטני. אין לי מושג איך זה יפתר אבל בטח לא בצורה צבאית גרידא. מעצמות תמיד השקיעו בצבא גדול. אין כאן חידוש. הקורולציה זהב דולר כבר לא ככ עובדת. זה לא ככ נשלט. לא רואה את האיום הגדול בהחזקת זהב ואת התכנית להפלת הדולר

            • yaron

              לא חושב שזה פשטני אבל ברור שלא חייבים להסכים.

            • אמיתי

              זה לא עניין של להסכים ולא נועד להעליב אבל המציאות יותר מורכבת. היא לא כזאת לינארית.
              אני פשוט לא מקבל את העניין עם קניית הזהב כפיתרון של רוסיה וסין לדומיננטיות של הדולר.

            • yaron

              מה הכוונה ב"פיתרון"?
              אני טוען שזאת התכוננות לקראת המשבר הגדול הבא עלינו לרעה.

            • אמיתי

              פיתרון של רוסיה לסנקציות וסין להחלשת הדולר ובכלל לדומיננטיות האמריקאית.
              נניח שלרוסיה זהב כמו שהיא רוצה להשיג כבר לפני שלוש שנים בזמן הטלת הסנקציות. האם הרובל לא מתרסק?
              ונניח שלונצואלה עתודות זהב גדולות (יש לה עצודות זהב שחור. יותר טוב לדעתי) איך זה עוזר לאינפלצייה ולמשבר שם?
              זהב זה סחורה חסרת ערך חיצוני ולכן לא ברורה לי המשמעות שאתה נותן להחזקה בו ללא תקן הזהב. שואל לגמרי כהדיוט

        • yaron

          זה לא אני שנותן לזה משמעות, זה כל מעצמות העולם.
          ארה"ב מחזיקה 8,000 טון, יש לך מושג כמה עולה רק האחזקה והאבטחה?
          גרמניה מעל ל-3,000. העבירה בחמש השנים האחרונות בחשאיות את כל הזהב שהיה באחסון בארה"ב, אנגליה וצרפת לגרמניה.
          צרפת, איטליה, רוסיה, סין כולן עם מעל ל-1,000 טון.
          הפקת אונקית זהב עולה קרוב ל-1,000 דולר.
          סחורה חסרת ערך?

          הגב
          • אמיתי

            לא אמרתי חסרת ערך. יש לו ערך חיצוני..
            מחזיקות גם אגח ארהב לדוגמא. אבל זה עדיין לא משנה כלום במלחמת המטבעות ובדומיננטיות של הדולר. זהב מקבל את ערכו מהשוק אם אין שוק אין לו ממש ערך. נפט יכול לעזור תמיד. לכן לכל המדינות עתודות שלו והרבה יותר גדולות.

            הגב
          • איציק

            במה האחזקה והאבטחה של זהב גדולה מאחזקה ואבטחה של כל הון אחר, למשל ביליוני דולרים, יורואים או רובלים. לא הייתי לוקח את זה כפרמטר. השאלה היא האם יחס ההמרה של דולר יורו למשל תואם את המחיר של אונקיית זהב ביורו לאומת המחיר בדולרים. אם לא, תתכן בעיה אם זה הסרגל לפיו מודדים.

            הגב
  • עדי אבני

    אני קורא אותך כבר מספר שנים, ואתה עקבי בטענה הזאת, ובכל זאת, אצלנו בעשורים התחתונים לא ממש מרגישים את זה, למרות שבהחלט היתה עליה מתונה בשכר בשנים האחרונות
    יתכן שזה משום שאתה לא מביא בחשבון עד כמה יוקר המחיה עולה במקביל בצורה אף גבוהה יותר, ועד כמה העלה הזאת היא אקוטית למרוויחיה משכורות חציוניות פלוס מינוס: ה-5 שקל לשעה שהועלתה לי בשנתיים האחרות נעלמת בשכר הדירה שעולה, במזון שמתייקר, בצרכים התובעניים של העולם המודרני (תשלום עבור תקשורת ועבור טלפון, לדוגמה) ועוד ועוד.
    כשאתה מרוויח 6000 שקלים לחודש, ושכר הדירה שלך עולה ב600 שקלים לחודש כל שנה, ה500 שקלים שהתווספו הם לעג לרש

    הגב
    • אביאל

      עדי - מדד המחירים לצרכן דיי תקוע בשלוש שנים האחרונות, זה אומר שכוח הקנייה גדל בשל הגידול שגיל הציג, אנחנו לא מדברים פה על אדם כזה או אחר אלא על עשירונים ורואים ברמת ההוצאה הפנויה שלהם שיש יותר כסף נטו בכיס מהמהלכים הללו.

      הגב
    • tazza

      בול בפוני.
      גיל צודק בטענות שלו אך שוכח לנרמל ביחס ליוקר המחייה.
      זה למה האזרחים צודקים ולא פועלים נגד האינטרס ולא אוכלים שום לוקשים.

      הגב
    • חפיף

      שכר ריאלי כבר מתחשב ביוקר המחיה, לרבות עליית שכר הדירה.

      הגב
  • איציק מהקיבוץ

    http://www.davar1.co.il/88391/
    הי
    לדעתי מאמר זה משקף טוב את המציאות.
    מומלץ לעקוב אחרי העיתון הזה "דבר ראשון".
    עיתון אינטרנטי.
    לדעתי הכותבים שם מראים זוית הסתכלות חשובה ומעניינת.

    הגב
    • אמיתי

      אתם הקיבוצניקים לא יודעים לשחרר..(;

      הגב
    • yaron

      המאמר משקף חצי מהמציאות במקרה הטוב.
      הקטנת החוב אומרת גם הקטנת תשלום החוב והריבית שיורדים מהתקציב כך שהתקציב הפנוי עולה.
      הקטנת החוב גם מעלה את דירוג האשראי מה שמאפשר למדינה הלוואות בתנאים נוחים יותר ומעודד השקעות במדינה.
      בנוסף, המדינה כן מוציאה יותר כסף על האזרחים - העלאת קצבאות הזקנה והנכות לדוגמא וגם הורדת מיסים שזה כסף נטו לאזרחים.

      הגב
      • אמיתי

        דווקא ממך לא ציפיתי להגיד שהורדת מיסים זה כסף שהמדינה מוציאה על האזרחים.. זה כסף שלנו

        הגב
        • yaron

          דווקא ממני כן היית צריך לצפות לזה :-)
          כמובן שיש דרכים שונות להוריד מיסים אבל אם זה נעשה בצורה פרוגרסיבית זה מבורך.
          בלי קשר אמיתי, אני נתתי דוגמא שכוללת מס' מרכיבים (העלאת קצבאות נכות וזקנה לדוגמא ובמקביל הורדת מיסים), צריך להתייחס למכלול ולא לכל מרכיב בנפרד, כלכלה זה קודם כל יחסי גומלין.
          אותו דבר לגבי מדד הג'יני, נתתי רשימת נתונים והירידה בג'יני היתה רק אחד מהם, לא הייתי מתרגש ממנה אם היתה בלי שאר הנתונים.

          המסר של גיל (להבנתי) בפוסט היה ש"פחד עוצם את העיניים של רבים לראות את המסילה החדשה", אני חושב שזה מאוד נכון בישראל רק שכאן זה קורה יותר בצד שמאל.

          הגב
          • איציק

            יש לי עוד שאלה לגבי המסילה. אולי דווקא גיל יכול לענות אבל אשאל פה. האם המסילה הזו כוללת גם את הפנסיונרים (או חמור יותר את אילו בעלי קצבת זקנה), את הנכים והמוגבלים, את מקבלי ביטוח לאומי ואבטחת הכנסה, או שזה מדבר רק על אלו שמקבלים שכר?

            הגב
            • גיל שלי

              יש מצב שפוליטית יתחילו לדאוג גם לחלשים, כמו שאתה רואה זה מאוד פופולארי עכשיו. אבל כל מה שכתבתי נוגע למשכורות בלבד

            • איציק

              הבנתי, תודה.

            • yaron

              רוצה להוסיף על תשובתו של גיל.
              אם לא ידאגו לאוכלוסיות האלה זה יתפוצץ לנו בפנים. יש שני צעדים שחייבים לנקוט:
              1. העלאת הקצבאות לרמה סבירה.
              2. הצמדתן לשכר הממוצע ולא לאינפלציה. מרגע שיש הצמדה הם עולים אוטומטית על המסילה.
              לגבי קצבאות הנכות, שני הצעדים בוצעו.
              לגבי קצבות זקנה, למיטב ידיעתי הן צמודות לשכר הממוצע והעלאה משמעותית תתבצע עד סוף השנה.

            • yaron

              תיקון, קצבת הזקנה צמודה נכון להיום למדד (רע) אבל להערכתי תוגדל ותוצמד לשכר המינימום עד סוף השנה.

          • אמיתי

            אני חושב שהעיוורון חוצה מחנות. וזה כתוצאה מזה שהפערים לא ממש מצטמצמים..
            עדיין. הורדת מיסים היא לא שירות מהמדינה כמו חינוך.
            גם אני בגדול מסכים עם גיל אבל צריך להבין שהשינוי במשכורות משפיע אחרת על כל אחד. אין דין עובד ייצור בשלומי כדין בנקאי בלונדון

            הגב
            • גיל שלי

              רק כדי להבהיר, אני לא חושב שהמצב נפלא, אני חושב שהוא בדרך להשתפר, באיטיות, אם רק לא יפריעו לו יותר מדי

            • אמיתי

              לגמרי

    • ברלה

      המאמר הזה רחוק מלשקף טוב את המציאות. לא התגלה אף אוצר של 13 מיליארד דולר אלא הכנסות שעולות על התחזיות. הכסף לא הולך לאיבוד אם לא משתמשים בו אלא ישמש אותנו בעתיד במקרה הצורך (ורק להזכירך שבשני העשורים האחרונים היו לך שני משברים כלכליים, מלחמה בלבנון וכבר לא יודע כמה מבצעים בעזה), או אפילו כבר עכשיו להחזר חובות שיבואו לידי ביטוי בתשלומי ריבית נמוכים יותר. לגבי עודפים בתקציבים של משרדים ממשלתיים, זה עדיף על המצב הנפוץ שבו משרדים רואים שיש רזרבה אז הם מוציאים את הכסף על שטויות כמו קמפיינים שיווקיים.
      אני מניח שאת התקציב המשפחתי שלך אתה לא מנהל בהתאם לתנודות בהוצאות והכנסות, אז למה אתה רוצה שהמדינה שלך תתנהל ככה? זה לא אומר שאין צורך לנהל דיון על שינוי חלוקת התקציב או סדרי עדיפויות, אבל הוא לא צריך להיגזר מעודפי גביה חד פעמיים שברובם הגיעו מעסקת מובילאי וממבצע של רשות המיסים.

      הגב
    • אביאל

      הבחור צריך לחזור ללימודים, אין עודף תקציבי, עודף תקציבי נוצר כאשר התקציב מאוזן (נניח כמו בגרמניה ב2016) ואז אם צד ההכנסות גדול מצד ההוצאות זה נקרא עודף, פה הגדילו את הגרעון ל4 אחוזים, כלומר גם אם כל הכסף שנוצר מגבייה עודפת ילך לסגירת הגרעון עדיין נהיה בגרעון.

      היות שרמת החוב של ישראל סבירה, בטח בהשוואה למדינות הoecd אז אפשר לעשות שימוש בחלק מהכספים לצרכים בהם הריבון רואה לנכון להוציא את הכסף, אחרי הכל אמר כבר מי שאמר שפוליטיקה היא מי מקבל, מה מקבל, מתי מקבל ואיך. לכן כל רעיון הוא לגטימי לחלוטין וזו בדיוק הפוליטיקה.

      הגב
  • איציק מהקיבוץ

    http://www.davar1.co.il/93589/
    להלן מאמר נוסף שמראה שגביית עודפים נוספת אינה חג פעמית.
    ומשהו נוסף - כל הקטנת ריבית על חוב לא הולכת להגדלת ההשקעה בנו כאזרחים כי פשוט המידיניות היא של חנק תקציבי.
    המדינה מתנהלת הפוך מתפקידה. במקום להשקיעה באזרחיה היא מצמצמת הוצאות ואנחנו כאזרחים מוצירץאים יותר. לזה קוראים יוקר מחיה

    הגב
    • אביאל

      איציק - המדינה מתנהלת הפוך מתקפידה ? זו בדיוק נקודת המחלוקת, מידת ההתערבות של המדינה בחייהם של האזרחים, היסטורית, ככל שהמדינה לקחה צעד אחורה ככה המדינה ואזרחיה שיגשגו יותר, אתה יודע מי היו האחרונים שהגדילו את כוחה של המדינה ? הקומוניסטים בברה״מ, הפשיסטים באיטליה והנאצים בגרמניה, כולנו ראינו מה קרה להם.

      גם במדינות הנורדיות שאוהבים להזכיר אותן תמיד יש פחות ופחות התערבות. שההתערבות היתה בשיאה, שנות ה70, משבר הנפט גרם לכל כלכלות המערב לפשוט את הרגל.

      הגב
      • דני איל

        אביאל ,אני אשמח להגיב יותר באריכות, אבל כתגובה אז בקצרה בלבד. אתה טועה ומטעה.
        מידת התערבות גדולה לטובת האזרחים - מדינה משגשגת.
        מדינות סקנדינביה ומערב ארופה, אוסטרליה ניו זילנד קנדה וישראל. וכמובן המודל הכי מוצלח לבניית מדינת על, ארה"ב לאחר המשבר של 1929 ועד סוף שנות ה- 60... מוזר , נכון? פירות על השקעה מגיעים אחרי דור אחד מינימום אם לא שניים ושלושה דורות לפחות.
        מידת התערבות גדולה לטובת שימור המשטר - מדינה מפגרת.
        מדינות מפגרות ...אין טעם לפרט וגם אין הרבה, ודי כבר, אין קומוניזם חוץ משתיים וחצי מדינות.
        מידת התערבות קטנה -מדינה במצב רע
        ארהב( חוב לאומי הכי גדול , 50 מליון מקבלי תלושי מזון וזה במדינה הכי עשירה מעולם ,רוסיה ,כל מדינות דרום אמריקה אולי מלבד קנדה, מדינות אפריקה, כמעט כולן למעט הקומוניסטיות ומדינות מערב ארופה, אוסטרליה וישראל. בתכלס כל העולם הקפיטליסטי למעט מדינות דמוקרטיות, עם בסיס חברתי חזק, שוק חופשי מפוקח חזק עם רצועה טובה על הצוואר ולטובת האזרחים ולא עם סיסמאות של כסף שנופל משמיים ונוסחאות כלכליות שטובות לפנטזיות ולא לעולם שבו חיים אנשים ושמופרכות כבר 30 שנה ברצף. עם מעורבות סוציאלית וחברתית גבוהה וקשיחה והשקעה מסיבית באזרחים ובתשתיות מהסיבה הפשוטה שאין ואקום, לא בכלכלה ולא בכלל, ואם המדינה לא מנהלת אז מישהו אחר, ובמקרה שלנו ושל ארה"ב חברות עתירות לוביסטים וקבוצות הכח מנהלות בסופו של יום את המדינה.
        וזה בקצרה ... :)

        הגב
  • איציק מהקיבוץ

    http://www.davar1.co.il/90491/
    וגם זו כתה טובה

    הגב
  • חפיף

    "שיעור האבטלה הנמוך מוביל למחסור גדול בעובדים, ואלה מנצלים את כוחם כדי להשיג שכר גבוה יותר."

    הסיבתיות היא בדיוק הפוכה - מחסור בעובדים (בין בשל עלייה בביקוש או קיטון בהיצע) מוביל לאבטלה נמוכה ולשכר גבוה יותר.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *