זוגתי שתחיה חוותה אירוע חד פעמי. הנסיעה הרגילה מעבודתה הביתה ארכה שעתיים, בעוד שגם בימים פקוקים במיוחד, נסיעה זו אורכת שעה בלבד. מאות אלפים מבני העדה החרדית וגם חובשי כיפה סרוגה, הגיעו אתמול לבני ברק לחלוק כבוד אחרון לרב שטיינמן (קראתי כבר, שטיימן, שטיירמן, שטיינמן, אולי שיחליטו כבר הכתבים). בעוד אני יושב באוטו בפקקון קטן משלי, יצא לי לשמוע חלק מאלה שהגיעו לחלוק כבוד אחרון, שהתגאו בכך שהם בניגוד לנו, החילונים, יש ערכים, והם יבואו לחלוק כבוד במאות אלפים לאיש גדול בתורה, גם בלי זמר.

*

אני לעולם לא אשתתף בתחרות ערכים, אבל חינכתי את ילדי, ואני גם מאמין בעצמי, שאין איש אחד שהוא טוב יותר מהאחר, למען האמת חשבתי שזה גם מה שהייתי אמור ללמוד בשיעורי התנ"ך בבית הספר (טוב, נו, לא באמת, הרי למדו אותנו טקסטים בלי ניתוח, אז ממה שהבנתי בעצמי). אחד הדברים המאוד מרשימים בתנ"ך שלנו, הוא שכבר לפני אלפי שנה, כותבי התנ"ך ידעו לצייר גם מלכים כדמויות אנושיות בשר ודם. אני לא מכיר הרבה טקסטים מהתקופה הזאת, אך כנראה מדובר בטקסט ייחודי ומרדני, שכן אם רק אלוהים מושלם, הרי המלכים והשליטים באותה תקופה אינם בני אלים, ואף טרחו לספר לנו על חולשותיהם האנושיות. סיפור בת שבע ואוריה החיתי למשל, לא מוציא את דוד גבר גבר. ברומא השליטים נחשבו לאלים, בתנ"ך לא, הנה משהו שאני משהו בתרבות היהודית שאני מרגיש קשר עמוק אליו.

מה שיפה אצלנו אוהבי הספורט, הוא שאנחנו לא צריכים מסורות בנות אלפי שנים, וחכמה מצטברת כה רבה, כדי להבחין בין מעשי האדם האלוהיים, ובין אופיו. אוהדי מנצ'יסטר יונייטד מבינים שראיין גיגס אולי זיין את גיסתו, אך זה לא לקח ממנו את הגול ההוא מול ארסנל בחצי גמר למשל. מייקל ג'ורדן היה אלוהים על המגרש, ומחוצה לו כולנו מכירים בכך שמדובר באדם לא נעים בצורה יוצאת דופן.

*

בעוד התנ"ך לימד אותי לפקפק בקיומם של אנשים מושלמים, תמיד להטיל ספק ולחקור בעצמי, באים אנשים שקוראים בתנ"ך כנראה יותר ממני, ומספרים לי שהם טובים ממני בגלל שהם סרים למרותו של גדול הדור. אנשי העגלה המלאה לא מאמינים רק באלוהים אחד, יש להם גם אחרים שיקבעו בשבילם מה אלוהים רוצה וחושב. למען האמת, אני לא מרגיש שאני טוב מהם בגלל שאני מבין שגם הגדולים ביותר הם אנושיים, אך בטח שאינני מרגיש פחות ערך בגלל זה.

יומן אליפות - הודעת פטירה
זה הטבע