זה הטבע

משבר טבע הוא רק סימפטום של המשבר בכלכלה הישראלית

אתם זוכרים את הפוסט הזה, אז מסתבר שהעיתונות הכלכלית באותו זמן אכן פספסה את העונה הנוראה של טבע, בניגוד לעיתונות הספורט שתפסה בזמן את העונה הזוועתית של מכבי פוקס. במכבי פוקס החליטו לתפוס את השור בקרניו, ולהחליף את הג'נרל מנג'ר המעשי, דני פדרמן/דייוויד פדרמן/שמעון מזרחי במין משחק פוליטי, בניקולה וויצ'יץ'. וגם בשעה טובה, טבע החליטה למנות מנכ"ל זר שינסה להציל אותה, משהו כמו מינוי וויצ'יץ' או ספחיה.

*

המנכ"ל הזר פועל מתוך מניע אחד, הוא הגיע לחברה בשקיעה איומה, בדיוק כמו מכבי פוקס, וכל מה שמעניין אותו הוא איך לעזור לחברה לשרוד מספיק זמן כדי שאולי אולי, תחזור להיות חברה בעלת שווי כלכלי אמיתי, ועתיד כלשהוא. זו משימה קשה מאוד, ואין שום בטחון שיצליח בה. כאשר וויצ'יץ' וספחיה החליטו להעיף את כל הישראלים פחות או יותר, וגם להביא שחקנים זרים בעלויות הרבה יותר נמוכות, לא ראיתי יותר מדי דיבורים על השכר של וויציץ'/ספחיה, אבל כשמנכ"ל טבע מנסה לעשות צעדים דומים, פתאום אני קורא על היגואר שלו, חברים זה מעניין את התחת.

*

ברור ששחרור הידיעה על פיטורי חצי מעובדי טבע בישראל נועד לצרכי מ"ומ, בעיקר כדי לתת לניסנקורן לעלות לטלוויזיה לאיים בפיצוץ המדינה, ואז לתת לו צ'ופר, בעצם נפטר רק רבע, שיחקת אותה. אבל כל הסיקור של עניין טבע הוא שטחי באותה מידה.

נתחיל בהתחלה – משבר טבע הוא רק סימפטום של המשבר בכלכלה הישראלית. אה, בולשיט. השקל אומנם מטבע חזק ואולי מקשה על היצואנים, אבל הוא חזק בגלל הכלכלה החזקה בישראל, ולא בגלל אינטרסים של מושכי חוטים למינהם. פשוט נכנס הרבה יותר מטבע זר שמומר לשקלים, בהשוואה לשקלים שיוצאים, ואז השקל מתחזק. אגב, השקל החזק מעולה עבור עליית השכר הריאלית של כל העובדים במדינה, ראינו בבריטניה שמטבע חלש תורם לאינפלציה אבל לא ליצוא טוב יותר, או לעליות שכר גבוהות יותר.

ההנהלה המושחתת הובילה למשבר – בולשיט. דירקטוריון טבע לא מושחת, וגם המנכ"ל ויגודמן שהכניס את טבע לברוך בו היא נמצאית, לא מושחת. הוא אגב שילם את המחיר האולטימטיבי על הטעויות שלו, ופוטר מעבודתו, הרבה לפני העובדים שיפוטרו עכשיו. אין כאן שחיתות, יש כאן דירקטוריון שלא בחן בצורה טובה את הצעדים שהמנכ"ל הציע, ויש כאן מנכ"ל שחלם להיות זה עם ההכי גדול, ונפל, משהו שקורה כל הזמן. כמו שמכבי של ג'ורדי מאוד רצתה להצליח עם הרכש של הברזילאים, אבל נכשלה בגדול, כך קרה גם לטבע, חוסר יכולת, לא שחיתות.

המנהלים נהנים והעובדים סובלים – בולשיט. כמו שהראיתי, המנהלים סובלים לא פחות מהעובדים. נכון שבעבר הרוויחו יפה, אבל ויגודמן פוטר, המנהלים שיפוטרו עכשיו יתקשו למצוא עבודה בשכר דומה, אבל העובדים הזוטרים שיפוטרו עכשיו, יצליחו ברובם הגדול למצוא עבודה בתנאים לפחות שווים לעומת העבודה אותה הם עוזבים. אבל ברור שבעיתונות עדיף לכסות את הנקודה הרגשית, היא מושכת הרבה יותר קוראים.

המנכ"ל הרשע יעביר פעילויות לחו"ל למרות הטבות המס, איזה גניבה. ובכן הטבות המס באמת לא נוהלו בצורה טובה, אבל מי שאחראית למתן הטבות המס היא הממשלה, טבע רק בקשה אותן, גם אני הייתי שמח לקבל הטבות מס אם רק היה לי מספיק כח פוליטי להשיג אותן. אם אכן יעברו פעילויות לחו"ל, זה כדי לעזור לטבע לחזור להיות חברה רווחית, אין שום סיבה בעולם להחזיק פעילויות לא רווחיות בישראל רק כדי להעסיק עובדים, בטח לא במצב הנוכחי בו שיעור האבטלה הוא נמוך בצורה היסטורית. אם רווחי יותר לייצר בחו"ל, סימן שזול יותר לייצר בחו"ל, סימן ששכר השוק לייצור הספציפי הוא נמוך בהשוואה לשכר שמשולם כאן. במצב הכלכלי הנוכחי, יצאו עבודות זולות לחו"ל, וייוצרו עבודות יקרות יותר ששווה להעסיק בהן בארץ. נכון, אנשים ספציפיים יסבלו, והממשלה צריכה לדאוג לדמי אבטלה נורמליים, וגם להכשרה שתועיל לעובדים האלה למצוא עבודה טובה יותר בעתיד, אבל מבחינת מאקרו, אין פה שום סיפור.

*

אחד הנתונים שמתעלמים מהם בארץ הוא אחוז המתפטרים לעומת אחוז המפוטרים. בסופו של דבר ההבדל בין להתפטר או להיות מפוטר הוא בעיקר רגשי, בשני המקרים מי שעוזב את עבודתו הולך אל הלא נודע. בימים אלה אחוז המתפטרים בארץ גדול פי שלושה ויותר מאחוז המפוטרים. אתם יודעים למה? אחוז המתפטרים גבוה בגלל שהעובדים בארץ מרגישים מצוין את השוק. והשוק הנוכחי הוא שוק של עובדים. לרוב העובדים בארץ יש סיכוי מצוין למצוא עבודה טובה יותר מכפי שהם עוזבים, זה נכון גם לטבע.

דוד המלך של ימינו
נצחון בטדי

תגובות

  • צור שפי

    מכיוון אני מאותגר טכנולוגית אינני מצרף כאן קישור לפוסט של פרופ׳ עידן לנדו ״הניאו ליברליזם דופק וזורק - ההתרסקות של טבע כמשל״ שהוא פירסם היום בבלוג שלו ״לא למות טיפש״. כדרכו לנדו לא עושה חצי עבודה: הפוסט ארוך (מאוד), מנומק להחריד, מגובה בעובדות ושווה כל שניה של קשב וריכוז שתצליחו לפנות עבורו.

    הגב
    • גיל שלי

      מבטיח לחפש ולקרוא, אבל אני מאוד רחוק מלהיות ניאו ליברל, מאוד מאוד רחוק, אם כבר אני קרוב יותר להגדרה של סוציאל דמוקרט, אבל הגדרות זה בולשיט בעיני

      הגב
    • Amir A

      אני בהלם מהנתון שהוא הביא על איך טבע הקפיצה את מחיר הקופקסון מ- 9 אלף דולר לשנה ל- 72 אלף דולר. בחוקה על שם אמיר אשכנזי תאוות בצע כזו על גב החולים מוגדרת כפשע שיש עמו קלון. שוב, בהנחה שהנתון שהוא הביא נכון ושהוא מבוסס רק על רצון לרווח ולא על עליה בחומרי גלם וכדומה.

      הגב
    • תומרג

      טרם קראתי את הטור של לנדו, כמה אמירות כלליות בכל זאת

      קודם כל ההתייחסות לעידן לנדו כפרופסור לנדו היא מטעה מעט. לנדו הוא דוקטור לבלשנות, לא לכלכלה או לסוציולוגיה. זה לא הופך את מה שהוא כותב לשגוי אבל זה ציון תואר לא רלוונטי. הרי לא היית מצטט ביקורת ספורט מאת (נניח) רו"ח ישראל ישראלי ואפילו מר ישראלי דנן מצויד בתעודה מהלשכה כנדרש.

      שנית, הטורים של לנדו הם אולי מרשימים מאוד מבחינת העבודה שהוא משקיע בהם אבל לא תמיד מבחינת ההקפדה על דיוק. לנדו יכול לקטול את הדיוק של התקשורת האלקטרונית ומשפט אחרי זה לבסס תיזה על אותה תקשורת עצמה.
      יתר על כן, לנדו הוא כותב (מוכשר מאוד יש לומר) בעל אג'נדה חדה וברורה והוא מטה את המתודות שלו כדי שיתמכו באג'נדה הזו. הוא יפסול עדויות שלא מתאימות לו בתואנות שונות וגם יפסול את מי שיבקש לפסול עדויות נגדיות באותן תואנות. הוא יניח הנחה בתחילת המאמר ויהפוך אותה לעובדה מוגמרת בסופו.
      לבסוף, לנדו לא באמת מעודד דיון בבלוג שלו ולכן נראה הבלוג יותר כמועדון מעריצים ותומכים ופחות כזירת דיון. הוא ממהר למחוק מתנגדים לדעותיו אם הם לא מביאים אסמכתאות שיספקו אותו או לא חותמים בשמם המלא אך מאפשר לתומכיו להתבטא כרצונם. התחושה הכללית היא שהוא מעדיף לריב עם השומר (וגם לקבל על כך מחיאות כפיים סוערות מהיציעים) מאשר לאכול את פירות הגן.

      אני לא אומר שהוא לא צודק, הוא צודק יותר מאשר טועה אני חושב (אני כבר לא באמת עוקב אחריו בקפידה כבעבר) ועדיין לא אמהר לאמץ את מסקנותיו וניתוחיו. (שוב - טרם קראתי את המאמר הספציפי הזה)

      הגב
      • צור שפי

        אני מקבל את ההערה ביחס לאי הרלוונטיות של התואר וגם ביחס לדברים האחרים שכתבת, העובדה שללנדו יש דעה והשקפת עולם (מה שכינית ״אג׳נדה״ - הזכיר לי את פסילת גביזון בידי ברק) איננה מפחיתה מעוצמת דבריו. מן הסתם תסכים שלכולנו יש ״אג׳נדה״ כזו או אחרת והדרך הנכונה להתמודד עם עמדותיו היא לנסות ולהפריכן. הרבה פחות חשוב אם הוא מעודד דיון או לא, לטעמי, שבכמה מקרים בעבר חלקתי עליו באופן מנומק, אין לו בעיה מיוחדת עם התנגדויות.

        הגב
    • שי אורן

      ציטוט נבחר
      "לא כתוב בתורה שישראל חייבת להיות "מעצמת הייטק".
      לא כתוב בתורה שתעשיית הסייבר היא פרוייקט לאומי שצריך לרתום אליו לא רק את בוגרי 8200 אלא גם להכשיר עבורו תלמידי תיכון ב"מגמות סייבר".
      לא כתוב בתורה שהמשק הישראלי חייב להיות מבוסס-ייצוא."

      בהצלחה עם משק מבוסס תעשייה כבדה וחקלאות ושוק של 9 מילוני אנשים.

      הגב
      • שלו

        עם תוספת משכורת של 125 ש"ח בחודש למורה,
        עוד כמה שנים לא יהיה מי שידע לקרוא מה כתוב בתורה...
        דיווח מהשטח, כבר עכשיו תלמידי תיכון לא ממש יודעים לקרוא ולהבין מה כתוב בתורה.
        החלק העצוב הוא לא שזה עבורם כתוב בשפה זרה,
        גם עברית רגילה הם מתקשים לקרוא ולהבין.

        הגב
        • no propaganda

          וזה מצב יותר גדוע ממה שהיה פעם?

          הגב
          • שלו

            אני לא יודע פעם.
            לפני 6 שנים היה יותר טוב.
            במיקרו (עירונית) אני מרגיש את הנפילה בקפיצות של 3 שכבות.
            במקרו (ברמה הארצית) ניתן לראות את זה משנה לשנה.

            הגב
            • אמיתי

              אבל זה לא קשור למשכורות המורים..
              זה קשור למציאות בה הילדים בימינו גדלים וחיים.
              אגב תקציב החינוך (היחסי והמוחלט וכאחוז מהתל"ג) עלה המון בעשור האחרון. הכישלון של מנהלי החינוך לא קטן משל מנהלי טבע

            • שלו

              כתבת שני דברים חשובים:
              1. תקציב החינוך עלה.
              2. הכישלון של מנהלי החינוך.

              אני לא מכיר את המספרים, אבל מי נותן חשבון על השקעה מול תוצאה?
              מבחינת השקעה דרך אגב אנחנו בתחתית ה OECD, מבחינת תוצאה אנחנו בינוניים.
              לו הרב שטיירמן (שנפטר בגיל 104) היה מבקר בבית ספר, הוא לא היה מזהה הבדל גדול בית בית הספר שלא ביקר בו בזקנתו לזה שלא ביקר בו בנעוריו.
              אבל בלי חינוך לדעת וערכים לא יהיה עוד 30 שנה טבע או אינטל לצורך העניין.

            • אמיתי

              אמרתי שרמת התלמידים לא קשורה למשכורות שמקבלים המורים. אלא למציאות שהשתנתה.
              תקציב החינוך הוכפל כמעט בשני העשורים האחרונים (תלוי איך מודדים) אבל התוצאות לא ממש עלו (חלקן קצת) ויותר מזה אתה מעיד שהרמה רק מדרדרת..לי זה מזכיר את הכישלון בטבע רק שאתם (המורים) אומרים תנו לנו עוד הטבות מס (העלאה במשכורת) במקום להחליף הנהלה ואסטרטגיה. אירוני.
              נ. ב. אני בא ממשפחה של הוראה וברור לי שיש בעייתיות בלשון המעטה במשכורות המורים

            • שלו

              אתה טועה פעמיים.
              בתגובה הקודמת שלי ציינתי לטובה את מה שכתבת.
              וגם עכשיו אני מסכים איתך.
              המשכורת למורים זה הדבר האחרון שצריך לטפל בו.
              כדי להצליח צריך להחליף את ההנהגה.
              סביבת לימודים חדשה.
              חלוקה שונה של היחס מבוגר תלמידים.
              תכנית לימודים חדשה.
              בעיקר צריך חזון, ערכים ודרך למדוד את השינוי.
              היום מסיבות שונות ומשונות יש רק את הכלי של לשפוך כסף וזה אף פעם לא ערובה להצלחה בדרך כלל זאת הדרך לייצר כשלון לתפארת.

            • אמיתי

              אוקי...מיי באד

            • איציק

              סליחה על ההתערבות בדיון אך אתן כמה נקודות מבט על הנושא:
              1. בדיוק השבוע הגיעה מרצה חיצונית (יועצת מגדרית של הספריה העירונית, לך תדע מזה) להרצות בפני ביתי וסטודנטיות אחרות (לומדת להיות גננת). היא סיפרה שמגיל צעיר יוצרים אצל הנשים סטיגמות שהמקסימום שלהן זה להיות מורות כשהן יכולות להיות כל דבר כולל מהנדסות גרעין בדיוק כמו הגברים. הבת שלי שאלה אותה האם להיות מורה זה משהו כזה בזוי שהמרצה שמה את זה כרף נמוך. אז מה אומר, כשאנשים מתוך מערכת החינוך מתייחסים כך למקצוע (וזו דוגמה אחת מיני רבות שבתי מספרת), מה מצפים מהמורים ומכל השאר?
              2. המון מורים רעים או שחוקים או גם וגם. השכר לא הולם את הכבוד שיש לרכוש למורים. אז מספרים על ביצה ותרנגולת. אין לי מושג מי הביצה ומי התרנגולת אבל צריך להעלות את השכר ואת הדרישות מהמורים (לא מבחינת שעות אלה מבחינת תכנים ואופי ההוראה. שעות אולי כדאי להוריד). יספרו שאז מורים גרועים יקבלו הרבה כסף. מה לעשות, זה המחיר שצריך לשלם כדי שאנשים טובים יסכימו לבוא ולחנך את הדורות הבאים. כמה שנים יהיו שנות מעבר, אבל בטווח הרחוק זה מאד ישתלם.
              3. המצב הנוכחי חמור מאד. ציוני הפסיכומטרי עולים כל שנה, ספי קבלה עולים במקומות רבים, אך הסטודנטים שהם תוצר של מערכת החינוך כל שנה חלשים יותר ויותר. הבנת הנקרא ברמה מאד נמוכה; לכתוב תשובה קוהרנטית כמעט ולא בא בחשבון. גם המוסדות להשכלה גבוהה ממשיכים את הדרדור. מורידים דרישות, כי כל אחד ששומר עליהם מוריד את הממוצע וחוטף בראש; כמעט כל סטודנט שרוצה הקלות מקבל. להיות ללא לקות זה להיות חריג; מוסיפים מועדים מיוחדים לפי חוק הסטודנט, מעבר לחוק הסטודנט; מאפשרים לבטל בחנים שהציון לא מוצא חן בעיני הסטודנט, ועוד כהנה וכהנה. אז הסטודנט מגיע לא מוכן, יוצא עם מוכנות חלקית ביותר אבל כולם מספרים כמה הם טובים. אז כולם גרועים וזה רק יחמיר אם לא יהיה שינוי. הדור לא הולך ופוחת, הם סופר מוכשרים, אנחנו רק לא מאתגרים אותם מהגן ועד סוף הדוקטורט (כל אחד נעצר בנקודה שבוחר). אנחנו מחויבים לתת להם, וכשהם ידעו שזה מה שצריך הם יבצעו התאמה ויצליחו הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שהם יכולים.
              4. הגישה שלכל אחד מגיע תואר, לכל אחד מגיע בגרות, לכל אחד מגיע 5 יחידות זו עוולה גם כלפי אלו שלא יכולים וגם כלפי אלו שנמצאים איתם באותה כיתה. הם מורידים רמה, האחרים (תלמיד יסודי, תלמיד לבגרות, סטודנט, כל אחד במקומו) מקבל רמה נמוכה כי אסור לומר למתקשה שאולי זה לא המקום שלך. את כולם מכילים במקום ליצור דיפרנציאצייה. שכל אחד ילמד בהתאם ליכולותיו. סגרו כמעט את כל המסלולים המקצועיים בתיכונים, סגרו כמעט את כל המכללות הטכנולוגיות. מי שאין לא תואר ראשון לפחות לא שווה. סטיגמה מטומטמת. עדיף להיות הנדסאי מעולה במקום מהנדס גרוע, ואנחנו מוצפים בהם, כולל בתפקידי הנדסאים וטכנאים.
              אז עד שלא יעשו מהפכה בכל מערכת החינוך, מהמפעוטונים ועד התארים המתקדמים, לא יתוקן מה שצריך תיקון. במערכון בוטיק הספרים של הגשש גברי אומר שכל איש חייב לדעת לקרוא. שייקה עונה, אני לא יודע לקרוא אז אני לא איש, מה אני עיזה? זה מצחיק לאללה, אבל יש בזה הרבה אמת. אם אתה לא יודע לקרוא, להבין את הדברים הבסיסיים ולענות בצורה סבירה, אתה כמעט ולא יכול להיות בן-אדם בעולמינו. אז זה החוב הראשון במעלה של המערכת. ללמד ילדים לקרוא, להבין ולענות לפני שהולכים הלאה. כמובן שלפני זה צריך גם ללמד אותם להיות בני-אדם. להקשיב, לענות בנימוס, לא לקשקש על שולחנות, זבל בפח ועוד. אני יודע, חלק זה גם תפקיד ההורים והסביבה. אבל הם בטח לא יכולים לסחוב הכל. בלי מהפכה בחינוך (לא שינוים, מהפכה) אנחנו בצרה.

            • אמיתי

              אצלי בפקולטה זה לא ככה. תבוא להתרשמות

            • איציק

              אצלך לא לומדים כלום, וכך גם התגובה שלך.

            • אמיתי

              לומדים דרך ארץ וסובלנות. לא יכול להזיק לך

            • איציק

              תאמין לי, אני מאד סבלני כלפיך במיוחד (ולאחרים). דרך ארץ בו ללמוד אצלי.

            • אמיתי

              יש גם לימודי ליבה וחיבה. וגם במיוחד בשבילך קורס על לברון-
              גדולה והייטריות בעידן המידע

            • איציק

              בו נסכם כך, ציפיתי לתגובה שלך. לא הייתי מופתע גם לו לא היית מסכים איתי בכלום (וגם זה בסדר גמור), אך ציפיתי לתגובה יותר רצינית (ואולי בהמשך לעבור להטרלות הדדיות), תגובה צינית שיורדת על הכתוב,אבל כנראה זה המקסימום אליו אתה מסוגל בימים אלו. חבל, פעם היית טוב יותר ומעניין יותר.

            • אמיתי

              איציק. הכל בסיידר. אתה לא טועה במה שכתבת רק בהבנת אמיתי..כולה מתלוצצים ויקטור

            • איציק

              אם כך, מצבך חמור בהרבה משחשבתי. אתה חייב להגיע אלי להכשרה כי אתה one trick pony וזה רעה. הפכת ללא מעניין, צפוי ונדוש, אתה חייב לגוון. בדיחה אחרי שמשתמשים בה במספר וריאציות צריך להשכיח, ואז ברגע בלתי צפוי לשלוף אותה שוב בטוויסט ולהעלות חיוך מחדש. אחרת אתה לא רלוונטי כמו ביבי, כמו פוטין, כמו חנאן אשראווי.

            • איציק

              וכמובן, חג שמח ושרפת קלוריות : https://www.youtube.com/watch?v=5zWdwRfFVhg

            • אמיתי

              דווקא הצליחה פשוט על חשבונך..

            • איציק

              זא אצלך בתרגום לעברית: אילו זה היה (אילוזיה).

    • אביאל

      צור - אני בדיוק הולך לקרוא לפני, בקשר לכותרת, מוטב לבלשן (השכלתו של הכותב) לדעת לפני הכל, שללא הניאו-ליברליזם העולם היה פושט את הרגל בשנת 1973, נקודה קטנה ומאוד משמעותית.

      הגב
      • צור שפי

        אביאל, אני לא יודע על מה הטענה שלך לגבי 1973 מבוססת, לא כאמירה מתנגחת אלא בגלל העדר ידע מצידי. מציע לך לשקול להציג אותה ללנדו, כתגובה בבלוג שלו, כמובן לנמק אותה ולראות איך הוא יגיב.

        הגב
        • אביאל

          האמת שלא יצא לי לקרוא, שישי וחג, בכל מקרה הכוונה היא למשבר הנפט של 73 שלמעשה גרם לשיטה הקיינסיאנית לפשוט את הרגל, מה שהוציא את העולם מהבוץ היה האימוץ של העקרונות של האייק (לא מזמן היה לנו כאן דיון על משנה אחרת שלו) שהביא לעליית הניאו-ליברליזם.

          הגב
          • handsome dick manitoba

            אביאל, מה ההבדל בין נאו-ליברליזם לליברליזם?

            הגב
            • yaron

              בגדול ליברליזם דוגל בחירות הפרט, בזכויות האזרח ובחופש המחשבה והקניין. החירות נתפסת כערך עליון וכערך רציונלי ותועלתני, התורם לרווחתו ושגשוגו של הפרט וע"י כך גם לשגשוגה של החברה. כל זאת בניגוד לתורות הסוציאליסטיות הרואות בחברה ערך עליון או לפחות שווה ערך לחירות האישית.
              לליברליזם שני עקרונות מנחים והם:
              1.אי תוקפנות - איסור הפעלת כוח כנגד גופו ורכושו של אחר.
              2. שיוויון בפני החוק.
              הדרך למימוש עקרונות אלו היא צמצום מעורבות המדינה למינימום הנדרש כשעיקר תפקידה הוא דאגה לפרטים החלשים בחברה בלבד ושמירה על החוק והשיוויון בפני החוק אך ללא תכנון כלכלי ריכוזי או לפחות הפחתה מקסימלית שלו.
              ברור לגמרי מהדברים שליברליזם היא השקפה ימנית קלאסית אך במהלך השנים המונח "נחטף" ע"י השמאל והיום השמאל מכונה ע"י רבים ליברלי בעוד הימין מכונה שמרן.
              לנאו-ליברליזם אין הגדרה קלאסית וזרמים שונים משתמשים בו בהתאם לצורך ולאג'נדה. היו תקופות שזרמים סוציאליסטים מתונים כינו את עצמם כך כדי לבדל עצמם מהסוציאליזם הקלאסי אבל היום הם משתמשים בהגדרה "סוציאל דמוקרטים" מאחר ונאו ליברליזם הפך לכינוי גנאי המקביל פחות או יותר לקפיטליזם חזירי.

            • yaron

              לרגל הפוסט, אפשר גם כך:
              נאו ליברל יטיל מס חברות גבוה וייתן הטבות מפליגות לטבע ואינטל.
              ליברל יפחית למינימום את מס החברות לכלל החברות.

  • Amir A

    אני רק לא מבין דבר אחד. חברת ענק ש-50% מההכנסות שלה מבוססות על מוצר שכולם יודעים שיש לו תאריך תפוגה, וכולם יודעים מה תאריך התפוגה. איך לא נערכים לדבר כזה? אני יודע שהיו רכישות בשוק הגנרי, כבר שנים אני קורא בכל מקום איך שטבע תתרסק ברגע שהפטנט על הקופקסון יפוג, והנה הפטנט פג וטבע מתרסקת. לא היה דבר שאפשר היה לעשות כנגד זה? או שפשוט המבנה של טבע והתרבות של החברה מנעו צעדים אפקטיבים?

    הגב
    • Amir A

      * אבל כבר שנים אני קורא...

      הגב
    • גיל שלי

      דווקא החברה מתרסקת בגלל הדרך בה ניסו להיות תלויים פחות בקופקסון, בין השאר רכישת אקטביס במינוף עצום ובמחיר פי מליון ממה שאקטביס באמת היתה שווה

      הגב
      • אבנר משער 2 (206)

        אולי רכישה זו גם היא צורה לשוד הנכסים? (צוללות)
        קודם שודדים את הקופה הציבורית,
        אח"כ את קופת החברה,
        ולעובדים לא נשאר....

        הגב
        • גיל שלי

          ממש לא, המנכל תלה את עתידו ברכישה הזאת, זה כשל של אגו, לא של שחיתות

          הגב
          • Amir A

            לא אמורות להיות תחנות ביקורת? דירקטוריון? רגולטורים? גופים כלכליים שערבים למימון?

            הגב
            • שמעון

              אל תצחיק אותי אתה גורם לי לשיעולים

            • אביאל

              אמיר - זה לא ניסוי מבוקר במעבדה, גם דירקטוריונים לוחמניים ומהימנים לא מנעו מחברות להתרסק.

            • yaron

              "אמורים" בטח אמורים להיות אבל במציאות מדובר במינוי חתולים כשומרי השמנת ולא מדובר רק על טבע.
              בבנק לאומי לא היו אמורים להיות מנגנונים שימנעו את שערורית הלבנת ההון?
              ומי בדירקטוריון טבע? גליה מאור...
              בקיצור, רחם על שמעון :-)

    • Ljos

      האמת שזה אירוני. החברה שבמשך שנים חיה על תרופות גנריות שמחכות לרגע שתאריך התפוגה יגיע, לא מצליחה להסתדר עם תאריך התפוגה של המוצר של עצמה.

      הגב
    • אביאל

      אמיר - למעשה קל לדבר בדיעבד, עם הירידה (אכן הצפויה) של הקופקסון, לטבע היו שתי אפשרויות, הראשונה להשקיע, כלומר לקנות או לפתח תרופות מקור (לא עסק פשוט בכלל, אלא כזה שתלוי בעיקר, בשורה התחתונה במזל) או לתת דגש למה שטבע היתה תמיד, חברה גנרית, ויגודמן הלך על האופציה השנייה ונכשל.

      הגב
      • אמיתי

        טבע קנתה גם חברות של תרופות מקור כמו ספלון ויש לה בקנה עוד תרופות מקור. זה פשוט עסק מסובך ארוך והרבה פעמים לא מתגמל.
        כישלון עיסקי וניהולי ללא ספק אבל זה לא שלא ניסו לעשות כלום. ייתכן ועשו יותר מידי (רכישות)

        הגב
        • אביאל

          אמיתי - אמת, הרחבתי על זה בתגובה שלי למטה.

          הגב
  • MOBY

    מאוד נכון וקריאה נבוננ של המקרה/שוק.
    אבל
    אתה יכול לא לקרוא לדירקטוריון מושחת, זו זכותך ולי לעומת זאת גם אין שום הוכחה שכן.
    אבל השם של גליה מאור שמקפץ בין דנקנר לתביעה בחו"ל לקריסת טבע. היא ממש ה - רמון של הכלכלנים.
    כל מה שקשור אליה מריח לא טוב. האם היא תתקשה למצוא לה דראקטוריון אחר? לא. האם היא עדיין מכהנת בטבע? בודאי.
    האם היא החזירה את הכסף שנדרשה? לא יודע, אתה?

    הגב
    • שמעון

      אחי בלבל שלה היא תמיד תמצא עבודה שתכניס לה מיליונים. אין לתוצאות שום קשר. בדרגים הגבוהים הכל זה קשרים כמו בפוליטיקה. אין מתנות חינם רוצה להיות מנכל בחברות בסדר גודל כזה אתה צריך להכיר הרבה אנשים חזקים ולתת גם משהו בתמורה. ככה העולם הזה עובד ככה עובד עסק ברמות גבוהות.

      הגב
  • יניר

    פגעת בול בפוני
    מה שכן, נראה שהמהלכים הנוכחיים הם מדויקים וחדים כולל ההגזמה בהיקף הפיטורים כדי לסגת בהמשך ולתת להסתדרות גזר קטן.
    שקל חזק משמעו שכר גבוה משמעו בעיה ליצוא מוצרים עתירי עבודה
    המנכ"ל הנוכחי מעורר תקווה ואם יעלה את שווי החברה באופן משמעותי כדאי לתת לו יגואר כל יום עם חניה חינם מול הבית של שלי יחימוביץ

    הגב
  • איציק

    שתי נקודות:
    1. הבנתי שההקלות במס היו תמורת התחיבות העסקה בישראל. אם הם מעבירים את היצור לחו"ל אז הם לא עומדים בהסכם ואמורים להחזיר את ההטבות.
    2. רוב האנשים שמתפטרים לא נמצאים בחוסר ודאות רציני כי לרוב כבר יודעים מה המקום הבא ודי רגועים לגבי הכנסתם שכנראה גם תעלה. המפוטרים מקבלים הודעה ללא שום דבר בפרספקטיבה וצריכים להתחיל לחפש בתקווה שימצאו משהו ראוי גם מבחינת סוג העבודה וגם מבחינת השכר. אין להשוות בין השניים.

    הגב
  • כח הגברה

    אתה יכול לקרוא לפיטורי המנכ"ל "שילם את המחיר האולטימטיבי", אבל אי אפשר להשוות את פיטורי מנכ"ל, שלא צריך לעבוד עוד יום למחייתו ולפרנסת משפחתו (כנראה לא היה צריך את זה עוד לפני התפקיד בטבע), לבין פיטורי עובד שפרנסתו היומיומית תלויה במשכורת החודשית. אולי ימצא עבודה טובה יותר. אולי לא.

    הגב
    • Amir A

      +1
      גיל מציג תמונה חסרה. אי אפשר להשוות בין מפוטרים ומתפטרים אם לא יודעים חתך גיל, מספר בני הבית, מחויבויות כלכליות, שנות השכלה ועוד ועוד.

      הגב
    • תומרג

      ממש ככה, השוואה בין המנכ"ל שלכאורה שילם מחיר, לבין העובדים שפוטרו גם הם היא סוג של שטרסלריזם

      הגב
      • היסטוריה לעניים

        בטח, צריך לסקול את המנכל. סוג של יחימוביציזם.
        גיל שלי - מדוייק ביותר
        ואני מכיר עוד מנכל זר שכל מה שהוא היה צריך זה לפטר אחד בישראל. לא אלף וזה לא קורה

        הגב
        • תומרג

          לסקול? מה הקשר ללסקול ?
          (ובהערת אגב, למה התגובות האלו כל כך צפויות תמיד?)

          אין שום קשר בין גורלו של המנכ"ל שפוטר לבין גורלו של המחסנאי מקרית שמונה, לא בחייו מעתה והלאה ולא ב"מחיר" שלכאורה שילם

          הגב
        • no propaganda

          האמת שבניגטד למקרים קודמים כמו תשובה ששם היחימוביצ'יזם חגג, במקרה הזה המנכ"ל אשם בצורה קיצונית בפיטורי אלפי עובדים.

          הגב
        • austaldo

          שלי יחימוביץ לפניח 5 שנים הציעה לממשלה לחלק את הטבות המס בין הרבה חברות ולא לצ'פר רק 3-4 חברות גדולות ובעיקר את טבע. מה רע בזה? מי צדק בסופו של דבר?
          אבל כן, אני יודע - אבירי הניאו-ליברטניזם לעולם לא יודו שהם טעו.

          הגב
          • אסף the kop

            אין שום בעיה
            היא תחלק את הטבות המס בין 4 חברות והן פשוט לא יבואו לכאן
            העיקר ששלי תנצח

            הגב
            • איציק

              למה בכלל להתייחס לשלי כבסיס לדיון?
              אני מאמין שהיא רוצה בטוב, אבל ההגיון שלה ברוב הנושאים כזה חסר הגיון שחבל לבזבז עלייה תוים במקלדת.
              הינה בזבזתי..

          • yaron

            לא יודע מי אלה " אבירי הניאו-ליברטניזם" אבל ליברל אמיתי יציע להוריד את מס החברות למינימום האפשרי ולעזוב את השוק לנפשו.

            הגב
            • גל ד

              זה לא ליברל, זה ליברטן.

              ליברליזם דוגל בחרות - לכולם. לא רק למי שיכול להרשות לעצמו. יש לזה מחיר, והמחיר הזה מתבטא במיסוי ורגולציה. שוק נוסח איין ראנד מוביל לאוליגרכיה, לא לחופש.

    • גיל שלי

      ברור שמבחינה רגשית יש הבדלים גדולים, אבל מבחינת העניין, אני לא יודע להחליט שסוף קריירה זה כלום

      הגב
      • Amir A

        גיל, בטחון כלכלי הוא מספר 1. אחר כך מגיעים הדברים הבאים (שאני לא מזלזל בהם, אבל הם לא שקולים לבטחון כלכלי)

        הגב
      • גיל שלי

        אני מסכים אמיר, אך מבחינה מעשית כמו שכתבתי, במצב הנוכחי סביר הרבה יותר שמפוטרים הזוטרים ימצאו עבודה אפילו בתנאים משופרים בעוד המנכל לא

        הגב
        • Amir A

          זה נכון, אבל השאלה היא כמה זמן זה ייקח. המנכ"ל יכול להרשות לעצמו לשבת שנה בבית עד שתגיע הצעה מעניינת. עובדי פס הייצור אחרי חודש יקבלו מכתב מהבנק שאם הם לא ישלמו את המשכנתא אז אם יקבלו צו פינוי.
          אם אני לא טועה, זו לא הפעם הראשונה שאתה גוזר גזירה שווה בין פיטורי בכירים ועובדים פשוטים (או לפחות מנסה להשוות בין השניים) ומה לעשות, בנקודה הזו אני חושב שאתה קטגורית טועה.

          הגב
          • גיל שלי

            ככל הזכור לי, פעם ראשונה. אני אגב לא משווה, ברור לי המתח שאדם נמצא בו בעת פיטוריו. חווינו בבית סגירה של חברה וכמה זה מטלטל. עדיין, בסיקור לא רגשי היה ראוי להגיש את הדברים בלי הפריזמה של סוף העולם בה הדברים מוגשים לנו

            הגב
        • שמעון

          המנכל לא ימצא עבודה?? גיל דבר איתי בשנה הקרובה. דבר שני הוא הרוויח מספיק ל20 שנה.

          הגב
    • שמעון

      יש דרג ויש זרג. המנכ"ל הוא דרג , העובדי מפעל הם זרג רציני. זה החיים.

      הגב
  • יוני (המקורי, מפעם)

    גיל, יש לך נתונים כמה מהמתפטרים כבר מחזיקים הצעה אחרת? כלומר, עוזבים כדי להתקדם? לדעתי אלה רוב המתפטרים, בטח בהייטק, ואין מה להשוות למפוטרים.

    לגבי טבע, עצוב לראות איך החלטה אחת מחריבה חברה. ואין בלמים בתוך החברה (כל הדירקטורים בעד? כוווולם?). נניח שלא היו קונים חברה אחרת, עדיין טבע היו ממשיכים למכור, וצריכים לפטר חלק מהעובדים בגלל שחיקת הרווחיות של הקופקסון, נניח אפילו מחצית העובדים, אבל החברה לא הייתה בסכנת קיום.

    הגב
    • גיל שלי

      הנתון של המתפטרים הוא מסקר מוצרי הצריכה

      הגב
    • שמעון

      אין בלמים מקום זה הכל בכאילו בדיוק כמו בכנסת. הדרג הבכיר מטרתו רק אחת כסף וכמה שיותר וכמה שיותר מהר ואחכ אלוהים גדול. זה ככה בכל החברות. עכשיו יש חברות גדולות שבמקרה של נפילה סומכות על הממשל יעני טו ביג טו פול. בתכלס אם הייתי מנכל גם אותי היה מעניין הבונוס וכמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר.

      הגב
  • שמעון

    אמרתי לחברים לפני שנים שטבע תיפול כי לא לעולם קומפקסון. חברה שנשארה מאחור בתעשייה שהיא מאד קשה גם ככה.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      וואו, ממש חזית את העתיד

      הגב
      • שמעון

        כן ראיתי בכדור הבדולח. האמת כולם ידעו את זה עוד בזמן אמת.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          בדיוק

          הגב
  • אמיתי

    מצויין גיל. כרגיל..
    אתה מאיר את הצביעות והעליבות של התקשורת הכלכלית פעם אחר פעם. לי זה שינה הרבה פרידיגמות מוטעות.
    טבע זה באמת סיפור טרגי אך לא מושחת. ניהול כושל זה חלק גדול מהעולם העסקי. היו במקרה של טבע הרבה טעויות. זה לא רק הרכישה של אקטיוויסט (או איך שקוראים לה)

    הגב
    • שמעון

      תקשורת כלכלית?? אתה יודע איך זה עובד? משלמים כסף ויכתבו כל מה שתחפוץ בו. כל עיתון כלכלי ירשום שאתה מיליארדר מכל תחום שתבחר ומה שאתה רק רוצה. זה משהו שאני מכיר מקרוב. הם כותבים מה שאומרים להם לרשום. אם אתה בונה על עיתונות כלכלית מצבך גרוע.

      הגב
  • אנונימוס

    מומלץ לקרוא גם את הבלוג הזה בהקשר של טבע. קצת מבט מבפנים
    http://www.ylerner.com/2017/11/90-relevant-lessons-and-insights-from.html

    הגב
  • תומאס

    אתה מדבר על עובדים זוטרים. אתה מספר על חוויות קשות מהבית. אולי אני טועה, אבל יש כמה שידוע לי, נקודת הפתיחה שלך, אישית, הייתה גבוהה בהרבה מרוב האנשים. נפילה שלך, עם תמיכת המשפחה, לא דומה בשום צורה לנפילה של פועל.
    אין לי בעיה בכלליות עם דבריך, אבל ההשוואה של עצמך לפועלים צרמה לי.

    הגב
    • גיל שלי

      שוב לא השוויתי, ולא אותי, רק אמרתי שאני מכיר מקרוב את התחושה האיומה כשהמעסיק נסגר, אישית תמיד העסקתי את עצמי

      הגב
  • אריאל גרייזס

    תשמע, אין לי בעיה עם ניתוח המקרו שלך. מסכים שלא היתה שחיתות, מקבל שנעשו טעויות. אבל ברמת המיקרו זה לא עובד.
    יש לי שני חברים טובים שעובדים בטבע ברמת חובב. שניהם מהנדסים עם תואר שני שעובדים בחברה כבר יותר מ-15 שנה. יש מצב שהם יפוטרו היום. ברמת המקרו - נו, כולם מוצאים עבודה. ברמת המיקרו, הם נכנסים לחוסר ודאות, יש להם משכנתא לשלם ושלושה ילדים להאכיל והם גרים במקום שמגוון העבודות בו בתחום הזה לא כזה נרחב ומה שקיים הוא בהכרח עם תנאים פחות מוצלחים (לך תעבוד בתור מהנדס כימי בכימיקלים לישראל למשל. אפס בטחון תעסוקתי, במפעלים מגעילים שנשלטים על ידי ההסתדרות בשכר רע כי זה הדרום אז אפשר לשלם גרושים).
    להשוות את זה למנכ"ל שהרוויח, אם אני זוכר נכון את הסכומים, כמה עשרות מיליונים בשנה ואוי אוי אוי יהיה לו קשה למצוא עבודה עכשיו (מה שטכנית לדעתי פשוט לא נכון. יש רשת חברים קרובה ברמות האלו שתמיד דואגת לך) זה לא לעניין לדעתי. וזה לפני שאני מדבר על עובדים עם השכלה יותר נמוכה במקומות כמו קרית שמונה שיש בהם מעט מאוד מקומות עבודה.
    ובלי קשר, החוק לעידוד השקעות הון חייב לעבור רוויזיה רצינית. הדרך שבה כל חברה גדולה סוחטת את המדינה (אני מכיר את זה מצוין מאינטל) היא נוראית.

    הגב
    • שמעון

      אין ספק. זו תעשייה קשה ומצומצמת גם ככה עם מספר מקומות מועט מאד לעבוד בהם.

      הגב
    • גיל שלי

      גם אתה אריאל? איפה השוויתי? טענתי שלא נכון לקבוע שרק עובדים זוטרים משלמים מחיר. לא נכנסתי לשאלה מי יותר מסכן. במה מצבם של חבריך שונה ממצבם של אלפי מהנדסים אחרים שאיבדו את עבודתם בעשור האחרון? אלווריון, קומברס, הרבה אחרים. הסיקור בארץ נותן הרגשה שמנהלים פושעים חגגו ועכשיו העובדים סובלים, זאת אפילו לא בדיחה

      הגב
      • תומאס

        מנהלים לא פושעים, אבל הרפתקנים ע"ח העובדים. בסופו של דבר, בשבילם זה מכה קלה בכנף. בשביל החברים של אריאל, וגיסתי(שכנראה לא תפוטר, כי היא מכניסה כסף, ועדיין היא במצב נפשי נוראי) זה יכול להיות עניין של חיים ומוות

        הגב
        • גיל שלי

          זאת לא מכה קלה בכנף עבורם, פשוט לא נכון

          הגב
          • שמעון

            בטח קלה עם קצת קשרים מקבלים גוב הבא.

            הגב
          • MOBY

            גיל איך התזה שלך מסתכרנת עם המציאות?
            אנשי בנק לאומי למרות עבירות פליליות מצאו לעצמם עבודה בקלות. שר הפנים לשעבר השיג לעצמו עבודה מכניסה לאחר שישב בכלא והפך לשר הפנים בהווה.

            הגב
            • גיל שלי

              להיות מנכ"ל טבע זה כמו מה שהיה פעם, להיות מאמן מכבי תל אביב בכדורסל. אין עוד ג'וב כזה בארץ. הוא הגיע לשיא שהוא כיוון אליו, עכשיו לקחת עבודת מנכל אחרת יהיה מאוד קשה בשבילו. אני לא אומר שהוא לא עובד יותר, אני אומר שעבודה כזאת כבר לא תהיה לו, גם אם מבחינת פרנסה אין פה בעיה, עדיין בן אדם הפסיד את ג'וב החלומות שלו

            • תומרג

              הפסיד את ג'וב החלומות אולי אבל נשאר דירקטור בצ'מפיון ועוד כמה. מניח שבשנה הקרובה ימונה כדירקטור בעוד לפחות שלוש חברות. לפחות באחת מהן גם יו"ר.
              תראה, אף אחד לא טוען שמצבו של ויגודמן השתפר בעקבות הפסקת כהונתו כמנכ"ל, רק שלהשוות את זה למישהו בן 50 שפוטר מעבודתו כפועל ייצור זה במקרה הטוב באג ברגישות. סורי.

      • שמעון

        בעולם התחרותי והדורסני של היום אם חברה לא מתחדשת ויוזמת בכל דקה היא מתה אלא אם היא מונופול או ממשלתית. המנהלים לא היו פושעים כנראה אבל בטוח שהם לא מנהלים טובים אבל הם בטוח עברו את כל המבחנים לתפקיד חח. לפני כמה שנים זומנתי לראיון עבודה ברשות לניע לתפקיד הנל הייתי צריך לעבור מבחן שנשלח אליי הביתה עם תוכנה על זמן לאחר מכן ראיון אצל 2 אנשים לאחר שלב זה מבחן פסיכוטכני ואישיותי לאחר זה דינמיקה קבוצתית ולאחר מכן ראיון של שאלות מקצועיות עם כמה אנשים ששואלים אותך שאלות ולאחר מכן ראיון עם מנהל אגף חח. עכשיו אני חשבתי השכר למשרה כזאת הוא 130000 שח בחודש לפי הדרישות אבל הוא היה רק 13000 חח.

        הגב
      • אריאל גרייזס

        יש הבדל עצום בין מהנדסי הייטק בני 30 באיזור המרכז לבין פועל יצור בקרית שמונה בן 50 ואפילו למהנדס כימי בבאר שבע בן 45. לעשות גזירה שווה בינהם זה מגוחך.
        להגיד שגם המנהלים סובלים זה באמת כואב לי הלב עליהם. הם מקבלים מיליונים כל חודש לא כי הם עובדים קשה יותר אלא כי יש להם אחריות גדולה הרבה יותר. להיות מפוטר עם 90 מיליון בבנק זה באמת לא עונש מספיק קשה למי שגורם לכך שאלפי אנשים הולכים הביתה ושהחברה מפסידה מיליונים. הלוואי שפעם אחת מנהל ישלם באמת מחיר אישי על כזאת טעות - שיצטרך להחזיר את כל הבונוסים והכספים שהוא קיבל.
        לא, הם לא עשו שום דבר פלילי. גם החבר'ה בוול סטריט שגרמו למשבר הסאב פריים רובם לא עשו משהו פלילי. הם לא פושעים, הם בסך הכל שיחקו בכסף של מישהו אחר עם אפס השלכות עליהם. אם אתה לא מבין למה זה מרתיח אז באמת שאין לנו על מה לדבר

        הגב
        • איציק

          אני חושב שאתה מגזים בגדול. מנהל שמרוויח מיליונים בחודש יש לו גם הוצאות של מיליונים. אתה רוכש בית במיליון דולר, הוא ב-15 מיליון דולר. המשכנתה בהתאם וההחזרים ענקיים. אתה קונה שקודה, הוא קונה יגואר ועוד פורש קטן לאשתו. תחשוב פרט להבדלים בהוצאות על הרכישה עצמה גם על התחזוקה, דלק, ביטוח, חנייה פרטית שלא יישרט. אתה נוסע פעם בשנה לחול במחלקת תיירים ופעם לצימר בצפון, כאשר הוא משלם על 5-8 נסיעות במחלקת עסקים ועוד כמה סופי שבוע בארץ במלונות חמישה כוכבים. זו רשימה חלקית בלבד. אז כאשר אתה משווה השפעות פיטורין אז אתה לא מדייק. גם למנהל אין חסכונות כי גם אצלו הכל הולך על תחזוקת רמת חיים, וכשמפטרים אותו ממה בדיוק ישלם על את המשכנתה של 15 מיליון דולר? איך ימשיך להחזיק את היגואר והפורש של אשתו. איך יממן את כל הנסיעות במחלקה ראשונה. הטראומה שלו לא פחות קטנה אם לא גדולה בהרבה.
          יש שרטון של פוטין שמסכם את מצבם של אלו יפה מאד:
          אוליגרך שירד מנכסיו אומר לאשתו שעקב הנפילה יאלצו להיפרד מהמרסדס ולעבור לשקודה. האישה אומרת שאם צריך אז צריך. הוא מוסיף שזריך למכור את האחוזה ולחזור לגור בדירה שבמרכז העיר. גם על כך האישה אומרת בצער שאם צריך אז צעיר. ואז האוליגרך שואל האם היא תמשיך לאהוב אותו קמו קודם. האישה עונה שתאהב אותו אפילו יותר ומאד תתגעגע אליו.

          הגב
          • שמעון

            חח מכיר את זה.
            אבל זה בעיה שלו שלא יודע לנהל את עצמו. ואם יש לו 15 מיליון דולר והוא עוד לוקח משכנתא אז גם בחיים הוא מנהל את עצמו כמו את החברה.

            הגב
            • איציק

              אין לו, הוא לוקח משכנתא לממן בית ב-15 מיליון דולר.

            • שמעון

              ראית איך נראית בש בלי וואקמה?זה רק פרומו לעונה הבאה. והמשחק טרם נגמר גם אם בש ישוו בסוף והסיכוי שימצאו זר ברמה שלו זה כמו הסיכוי שמכבי מצאו תחליף לזהבי

            • איציק

              באר-שבע לא תשווה.
              משחק בין קבוצה ליגה ד' לקבוצה ליגה ג' וליגה ג' מנצחת.

    • YG

      לפי מה אתם קובעים שלא הייתה שחיתות?

      סיגי אולפסון, אדריכל העסקה עם אקטיביס, יוצא אקטיביס.., עזב את טבע חודש לאחר העסקה ההיא.

      לא אפול מהכסא כאשר ימצאו שגם הוא וגם ויגודמן/דשא ושות מנהלים חשבון בנק באיי-קיימן שהוזרמו אליו כמה מיליארדי דולרים.

      הגב
      • אביאל

        YG - בדמוקרטיות צריכים הוכחות שתביא כזאת תצעק שחיתות, זה לא מפתיע במדינה בה אנשים שדואגים לדמוקרטיה מחזיקים שלט שאומר שנתניהו אשם עד שתוכח חפותו.

        הגב
        • Ollie Williams

          יא ראבאק איזה בכיין אתה

          הגב
  • טלילו

    מה שכתבת נראה כמו פתרון בית ספר של הפקולטה לכלכלה של האוניברסיטה העברית. מכיוון שעברו הרבה שנים מאז שבליתי שם, למדתי מניסיון החיים שלא כל מה שהם אמו שם הוא נכון.
    למשל, למה אתה מניח כי ההנהלה לא מושחתת?
    האם יש כאן הטיה כי הם גברים, אשכנזים ועשירים, שפשוט אין מצב שהם מושחתים?
    האם בדקת את עסקאות בעלי הענין שנעשו? האם בדקת את מדיניות חלוקת הדיבדנדים?
    ואני שואל מה קרה פתאום?
    איזה תרחיש בלתי צפוי הפיל את טבע?
    הרי לא קרה שום דבר בלתי צפוי בשווקים, לא מפולת שערים, לא אסון טבע, לא שינוי כלכלי עולמי, אז איך יכול להיות שאותם מנהלים לא צפו את המפולת?
    מכאן, או שהם אכן צפו את המפולת אבל מיהרו לחלוב את החברה לטובתם וטובת בעלי השליטה מהר מהר לפני המפולת (כלומר הם משוחתים) או שהם לא צפו את המפולת ואז הם סתם לא מוצלחים שלקחו מהחברה שכר של מיליונים, כלומר גם סוג של מושחתים.

    ואני שואל,

    הגב
    • אמיתי

      קרו הרבה דברים. חלקם באשמת ההנהלה- קניית חברות מאסיבית ומחיר גבוהה עליהם, כישלון עם תרופות מקור אחרות (בינתיים) ומינוף גבוהה מידי.
      קרו גם דברים שלא היו בהכרח באשמת ההנהלה- שינויים רגולטוריים, מתחרים שעבדו טוב יותר, ירידה במחירי התרופות.
      לא חושב שיש מישהו רציני שמאשים את ההנהלה בשחיתות.
      שמעתי לאורך חלק מהדרך הרבה ביקורת על הרכב הדירקטוריון ובחירת המנכלים. דברים שקורים הרבה בעסקים וגם בספורט

      הגב
    • מיקו g

      העובדה שאנשים צפו את המפולת לא אומרת שהיה בהכרח אפשר להמנע ממנה. במיוחד במציאות שבה אי אפשר לפטר עובדים בלי שהמשק ישבות.

      הגב
    • אביאל

      תגדיר לי בבקשה את השחיתות שאתה מדבר עליה, מרוב שצועקים שחיתות באמת מאבדים כל קשר למושג.

      הגב
  • מיקו גוטליב אהלן סבבה

    השקל מטבע חזק בעיקר בגלל שיש לנו פער בין היבוא והייצוא, לא בגלל שהמשק במצב טוב. זה נכון שהמצב של המשק לא עוזר, אבל המגבלות על היבוא הן אלו שגורמות בעיקר למצב הזה.

    הגב
  • ניר

    הבעיה בטבע היא שהיא לא השלימה שום מהלך עד הסוף. את האסטרטגיה של שלמה ינאי היא לא סיימה, את ג׳רמי לוין היא העיפה. אם היו מפטרים לפני שלוש שנים את העובדים שלוין רצה לפטר (וגם אז היתה שלי יחימוביץ), במקום להתקפל, מצבה של טבע היה טוב בהרבה והתוכנית הנוכחית היתה פחות אגרסיבית. זה מה שקורה כשדוחים החלטות נכונות בשם החששות.

    מעבר לזה, טבע פשוט השמינה בשנות הקופקסון העליזות, כמו שקורה להרבה חברות בתקופת שפע, ועכשיו הגיע השלב של הורדת השומן, לצערי, עם הרבה בשר.

    ולבסוף, אי אפשר שלא להתייחס לדירקטוריון הבובות של החברה, שבני לנדא התריע כבר לפני ארבע שנים שהוא לא מתאים להנהיג חברת תרופות גלובלית. הדירקטוריון הזה היה החונטה של אנשי העסקים בישראל, מסיבת התה של העשירים, אבל זה שהוא הכיל כל כך מעט אנשים שמבינים פארמה היא הסיבה המרכזית למשבר הנוכחי.

    הגב
  • D! כאן ועכשיו

    מה פתאום שחיתות

    מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר היום בכנס שמה שטבע עושה לא מגיע למדינה. האמירה הזו הזכירה לשאול אמסטרדמסקי סיפור מדהים על הטבות המס שטבע קיבלה מלפני כמה שנים.
    הטבות המס האדירות שטבע קיבלה - סדר גודל של 20 מיליארד שקל מ-2006 - ניתנו לה כדי לעודד אותה להשקיע במשק הישראלי. כלומר, יש דברים שהיא כן שילמה עליהם מס; רווח שחולק בתור דיבידנד לבעלי המניות, למשל. עד כאן הכל בסדר, רק שאז התגלה משהו משונה.
    מסתבר שטבע השתמשה בחלק מהרווחים שלה לא בשביל להשקיע במשק, אלא בשביל להשקיע בדברים אחרים. למשל, במפעל ביפן. שזה נחמד, אבל לא כוונת החוק. כשפקידי רשות המסים גילו את זה, הם ביקשו למסות את טבע על הרווחים האלה. אבל אז קרה דבר מדהים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט הכין חוות דעת משפטית שתכשיר את העובדה שטבע תצטרך לשלם מס על הכסף שיצא לחו"ל, רק שאז באו אליו פקידים בכירים ברשות המסים עצמה, וסיפרו לו שיש קושי למסות הכסף הזה.
    מסתבר שלרשות המסים היתה פרשנות שונה לאורך השנים. הרשות ראתה בכסף הזה, שיוצא לחו"ל, השקעה לגיטימית במשק - כלומר, כזו שלא מאפשרת הטלת מס. מבקר המדינה (שפרסם על הסיפור הזה דו"ח באוקטובר 2013) חפר בנושא ומצא שלרשות המסים באמת היו "דעות אחרות בנושא".
    אבל חפירה נוספת העלתה ש"הדעות האחרות" הן בעצם דעה אחרת אחת, של פקיד בכיר ברשות המסים. אותו פקיד ישב בדיוני ועדת הכספים בכנסת ב-2005 ואמר שלדעתו הוצאת כסף לחו"ל אינה נחשבת כמו חלוקת דיבידנד, ולכן לא חייבת במס. על סמך אותה חוות דעת של אותו פקיד אחד נבנתה פרשנות רבת שנים, שאפשרה לטבע להוציא לחו"ל את הכסף שהיתה אמורה להשקיע במשק המקומי וגם לקבל על כך הטבת מס. לאותו פקיד קראו אוסקר אבו ראזק. אחרי שפרש מרשות המסים, הוא הלך לעבוד בפירמת ראיית החשבון של חברת טבע. (שאול אמסטרדמסקי |

    הגב
    • Amir A

      את הסיפור של גרהרד שרדר וצינור הגז של גזפרום בים הבלטי אתה מכיר? את העובדה שבהיותו קנצלר גרמניה אישר את הנחת צינור הגז הזה, שהופך אזרחים רבים בגרמניה לשבויים של חברת הגז הרוסית, ואחרי שסיים את תפקידו קיבל משרה בחברה שבונה את הצינור? עולם כמנהגו נוהג.

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        ברור שהעולם כמנהגו נוהג.
        לצערי איבדתי את התמימות הפוליטית-כלכלית שלי בסביבות גיל 16 (אם כי לקח לי עוד חצי עשור-עשור להפנים את זה באמת).

        ראשית - אני אוהב את מה שנדמה לי כגישה האמריקאית - כולם עוברים על החוק - אבל מי שנתפס - בא לבמה (עם אשתו), אומר טעיתי והולך לשלם על זה.
        שנית - יש פה תקנות שחייבים להשית כדי למנוע את מעבר כל אנשי הציבור לחברות פרטיות וצריך למצוא דרך לדאוג שאנשים שעובדים עבור הציבור לא ייפגעו כי בחברה פרטית הם יכולים להרוויח פי 10.
        אין לי מושג איך עושים את זה בלי להגביל יותר מדי כמו במדינה קומניסטית.
        שלישית - הגישה שגיל מציג בפוסט היא גישה שאני מאד מתחבר אליה. האנשים שמנהלים את טבע הם אנשים - הם הגיעו לעסק מכל מיני סיבות ורובם אנשים טובים, טובים מאד, עם בעיות, כמו כל אחד מאיתנו. הם רצו להצליח, ברור - מעט מאד אנשים ממש רוצים לדפוק את כל האחרים כדי להצליח. הרוב יעדיפו שהחברה תצליח והם יעשו מיליונים .

        אבל לגזור גזירה שווה בין עובדת שעושה חמש (או שלושים וחמש) ומאבדת את עבודתה לבין מנכ"לית/חברת דירקטוריון/הנהלה וואטאבר, שלוקחת הביתה שני מליון בשנה לפני בונוסים (על חשבון המיסים של כולם), שלא לדבר על יותר, ועל מצנחי זהב ושאר הטבות וקשקושים - אי אפשר לגזור ביניהם גזירה שווה. נכון שיותר קשה למצוא שוב עבודה נעימה כלכך בסכום של שני מליון לשנה ובטח שלא בעשרים מליון לשנה אבל זה לא אותו דבר - וחבל שאי אפשר להדגיש פה טקסט אז אני אחזור על זה - זה לא אותו הדבר.

        הגב
        • Amir A

          נו, אז אנחנו מסכימים ב-100%

          הגב
  • איציק

    באתרים כלכליים כותבים שעכשיו יותר מתמיד, אחרי שטבע התרסקה יש מנייה חדשה ששווה להשקיע בה וכמה שיותר: ג'ורדי ושות'.

    הגב
    • tazza

      שמעתי שהמנייה של הסמים של שיר צדק ממש הולכת חזק עכשיו, כל כך חזקה שקיבלה רק 8 חודש.

      הגב
      • איציק

        מיזה שיר צדק?

        הגב
  • james

    נו כל אותם קומוניסטים מתחלחלים שחברה מפטרת.
    כי אצלם פיטורים זה משהו שאסור. אם החברה לא עושה כסף וצריכה לחתוך בכח האדם, היא תחתוך. זה עסק. לא פילנטרופיה.
    כאילו יושב מנכל ואומר יאללה נעיף אלף איש כי בא לי.
    היו כבר חברות שכשלו ופיטרו ויהיו עוד בעתיד. בעולם הכלכלי החופשי זה משהו בלתי נמנע.

    הגב
    • no propaganda

      אתה צוק לגמרי, בהנחה שהמנכ"ל לא הפסיד את הקופה של החברה בהימורי סוסים למשל. יש בעיה שמנכ"ל שגרם לפיטורים של אלפי אנשים משלם מחיר זניח יחסית. המנכ"ל המפטר דרך אגב לא אשם בכלום וההתפלות לתנאים שלו היא מיותרת.

      הגב
    • צור שפי

      נו, לטנף על כל מי שהפיטורים והחזירות חורים לו כ״קומוניסט״, מקארתי לא היה יכול לנסח את זה טוב יותר.

      הגב
  • היסטוריה לעניים

    בוא נסכם שיש פה בקוראים, יותר מדי אנשים שמושפעים מהסרטים של קן לואץ ורון כחלילי. גישת הפטרון הרע + אכלו לי שתו לי במיטבה.

    אנשים חיים יותר
    אנשים חיים טוב יותר.
    משברים בחברות היו ויהיו.
    אבל אל תפריעו לסרט. כלם מושחתים ובעיקר המוכשרים והעשירים (וכבר כתבו פהכצפוי גברים אשכנזים).

    מזל שהיחימוביצים מקבלים סטירה תקופתית בכל מיני צורות שמסבירה להם תדיר שהעולם עדיין חי יותר קרוב למרחב של רב חן ולא במתחם קולנוע לב או ערוץ 8.

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      אתה צריך לשנות את הניק שלך להיסטוריה של השבעים.

      הגב
      • היסטוריה לעניים

        שוקל, שוקל

        הגב
  • אסף the kop

    טבע גוססת.
    השאלה היא האם צריך לתת לה למות או לא.
    כך או כך, העובדים ילכו הביתה.

    על מה המהומה ?

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    אתה נשמע כמו אידיאולוג צמרת גיל. ממש שופר של פקידות האוצר לדורותיה.

    הגב
    • גיל שלי

      יתכן, אבל זו דעתי, ומעולם לא יצא לי להתקל בהם

      הגב
  • דאג קולינס

    הנהלה ודירקטוריון גרועים. החל מניסיון רכישה של מיילין וכלה באקטיביס. האנלוגיות לספורט מגוחכות. הכתיבה המתייחסת לעובדים מעליבה. אדם שגונב נכנס לכלא קבוצה של אנשים שמתנהלים כמו בתקופת רומא העתיקה זה בסדר.

    הגב
  • איציק מהקיבוץ

    גיל שלום,
    חוסר דיוקים שלך מעוררים תמיהה.
    פועל ייצור בתעשיה בגיל 50 עד 67 יתקשה למצוא בארץ עבודה באותה רמת שכר ובאותם תנאים ובטחון תעסוקתי. בוודאי בפרפריה. פשוא מאוד כי יש מעט מפעלים שקמים ומתרחבים.
    סגירת ומכירה של מפעלים אינה הדרך היחידה לחזק חברה. היא הדרך הנאו-ליברלית (שאתה תמכתה בה בפוסט) שבה העובדים משלמים את המחיר על טעויות ההנהלה.
    עצוב שאתה משווה בין פיטורי מנכ"ל כזה או אחר שיש לו פיצויי פיטורים מצויינים וגם אם לא ימצא עבודה באותו שכר יוכל עדיין לחיות טוב מאוד לבין פועל ייצור שמתקשה, כמו כל מעמד הביניים הישראלי לסגור את החודש.
    במדינת ישראל אבטחה נמוכה ביחס לOECD, אבל פערים כמעט הכי גדולים כי מרבית העושר מרוכז בידי קבוצה מצומצמת. הבנקים לא קרסו ב2008 אבל מרבית הציבור נחנק מיוקר המחיה.
    הארגון היחיד שמצליח להשיג תוספות שכר ראויות לעובדים במגזר הציבורי ועד עובדי קבלן היא ההסתדרות (וגם ארגון המורים, הסתדרות המורים היא חלק מההסתדרות). ההסתדרות היום היא הארגון שמגן הכי טוב על הציבור הישראלי ביחס בין עבודה לפרנסה.
    משק בריא הוא משק הו מגוון עבודות עם פרנסה טובה ביחס ליוקר המחיה ובטחון תעסוקתי. משק לא בריא הוא כזה הנשען על עבודות יקרות כפי שכינתה אותן. זה ממש אמירה שבינה לבין המציאות אין קשר לוגי. ישראל היא מדינה שחייבת משק מקומי שנשען על חלקאות, תעשייה לאו טק והייטק יציבה כדי להבטיח את קיומה העצמאי והלא תלותי.
    טבע גדלה והתרחבה על בסיס הקיים במדינת ישראל - מחקר, הקלות מס, עובדים שגדלו במערכת החינוך שלנו ועוד. היא יכלה לבחור דרך שבה יש לה אחריות לכור מחצבתה! כלכלה ועסק הרוצים להמשיך להתקיים צריכים לדעת מהכין באו ולאן הולכים ולא לנטוש כשקשה.
    טבע יכלה לבחור במסלול הדברות המדינה ועם ההסתדרות
    על אופן השיקום וההבראה שלה, אבל המובן מאליו שלך הוא שפיטורים וקיצוצים ושליחת מאות משפחות לחיות עם אב או אם מובטל הוא נכון והגיוני.
    סוציאל דמוקרטיה זה בטח לא!

    הגב
    • גיל שלי

      בינתיים אין פיטורים בפריפריה, הפיטורים הם בעיקר במטה בפתח תקווה, ובירושלים. אני מבין לגמרי את הרגשות בנושא, כאמור עברתי תהליכים כאלה מקרוב ובצד הנפגע. אני בהחלט חושב שנכון לתת גם את הצד השני, במצב היום בארץ, כמעט ואין מובטלים, למרות החשש המובן.

      הגב
      • תומרג

        מפעל מיגדה בקרית שמונה (נדמה לי כמאתיים עובדים) מתוכנן להיסגר.
        אף שבאיזור כמעט אין אבטלה ויש אפילו מחסור בעובדים, ולכן אני לא כל כך דואג למפוטרים המקצועיים והצעירים, קשה לי להאמין שמפוטרי מיגדה מעל גיל חמישים ימצאו עבודה שאינה שמירה בחניונים.

        הגב
    • תומרג

      רק הערה לסדר, כולם מזכירים את התמיכה הגדולה שקיבלה טבע ממדינת ישראל כמה שעומד בבסיס התביעה מטבע לנהוג בצורה מתחשבת יותר כעת. בואו נזכור שהמסים הנמוכים וההטבות המפליגות לא ניתנו כנדבה וגם לא כביטוי הוקרה לטבע ולישראליות שלה.
      ההטבות ניתנו כדי להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר לטבע, כדי שטבע לא תעתיק את פעילויותיה לארצות אחרות (ואם נדמה פה למישהו שמדינות אחרות נוהגות אחרת אני מציע לו ללכת לברר).
      האם בחשבון כולל זה השתלם למדינה? בלי לבדוק אני חושב שכן, שהרווחים מהמשכורות שנשארו במשק וכמובן גם מהמיסוי שלהן, עלו בהקפיהם על הטבות המס.

      לדרוש מטבע להחזיר את ההטבות האלו זה ביטוי לחוסר הבנה של איך הדברים עובדים.

      הגב
  • יוני

    לא מכיר אותך גיל מעבר לטורים שאתה כותב כאן (אני קורא את כולם וכמעט תמיד נהנה גם אם לא מסכים), אבל אם הייתי נקלע לטור הזה ללא חתימתך הייתי משער שמדובר בדובר טבע או פקיד אוצר שחושק במשרה במשרה בשוק הפרטי ומדגים את הלויאליות שלו.
    כשאתה מדבר על קשרי הלוביסטים להשגת הטבות המס בקרב פקידות האוצר, אתה מתעלם לחלוטין מקשרי ההון-שלטון שיש בישראל ורוב הקשרים האלה מריחים ממש רע. כל פקידי האוצר שתפסו תפקידים בכירים במערכת הבנקאית, ענקיות אנרגיה, מזון וכו.
    אני לא יודע אם זו תמימות, אידיאולוגיה קנאית או מין רתיעה מכל אמירה פרוגרסיבית.
    מפתיע מצד אחד, וצפוי באותה המידה.

    הגב
    • גיל שלי

      אני כבר כתבתי פוסטים שלמים עם הצעות להטבות מס שמבוססות קריטריונים ולא קשרים, אבל אם ניתנו הטבות מס לא מוצדקות, אשמים מי שנתנו אותם, לא מי שקיבלו

      הגב
      • יוני

        אני לא תולה את האשמה בפרסונה זו או אחרת. אשמה השיטה בה לוביסטים מטים את עבודת נבחרי הציבור לטובת בעלי הון החזקים ביותר במשק ולא לטובת בוחריהם. אני מקביל את הטבות המס הלא מוצדקות שאתה מתאר לשוחד. יש מי שנותן ויש את המקבל. שניהם אשמים באותה מידה בעיניי.

        הגב
        • Ollie Williams

          על זה נאמר
          Don't hate the player, hate the game

          זה מזכיר לי דיונים על התחזויות בכדורגל. ברור שזו התנהגות עקומה אבל כל עוד יש לה סיכוי לא רע להצליח והסנקציה הנגדית קלושה עד לא קיימת - האשמה היא הרבה יותר על הגורם שאמור לאכוף את כל זה.

          הגב
  • העכבר הצהוב

    שיא השחיתות לפטר 2000 עובדים ובאותו הזמן לקנות למנכל החדש יגואר .

    הגב
    • אסף the kop

      לא תיתן לו הוא לא יבוא

      הגב
      • James

        למה שחיתות? שמעת על שוק חופשי?

        הגב
        • העכבר הצהוב

          טבע חברה של מדינת ישראל, עשקו את המדינה טוב טוב, פשוט בושה.

          שיקצצו בחמישים אחוז לכל הבכירים במקום לפטר 2000 עובדים.

          הגב
          • איציק

            נכון, זה יכסה 10 עובדים ויפטרו 1990. הצלת את המצב.

            הגב
        • צור שפי

          אין דבר כזה שוק חופשי. זו המצאה של החזירים להצדיק את החזירות.

          הגב
          • אסף the kop

            רק שוק מתוכנן.
            קומוניזם עכשיו.

            הגב
            • צור שפי

              גם השוק הנוכחי מתוכנן. הוא רק מתוכנן לטובת החזירים.

            • אסף the kop

              שטויות.
              יש חופש העיסוק.
              יש עשרות אלפי עסקים קטנים.
              הכל עדיף מאשר תכנון מרכזי.
              הגישה הקומוניסטית שלך סוגלת בשיוויון ע"פ כולם עניים באותה מידה.
              לא תודה.

            • צור שפי

              אסף, שטויות בעצמך. יש תכנון מרכזי. הוא מיועד להשמין את החזירים.

            • אסף the kop

              זכותך לרצות לחזור 60 שנה אחורה לחיים עם הספר, המכולת, חנות כלי הכתיבה והטמבוריה השכונתית.
              לשאוף להיות תאגיד גדול זאת לא חזירות.

          • שמעון

            אני מנסה להגיע להיות חזיר אבל קשה להפוך לחזיר, צריך קשרים עם חזירים אחרים. בכל רגע נתון עדיף להיות חזיר מאשר פועל. אוינק אוינק

            הגב
      • צור שפי

        אסף, שלא יבוא. הגיע הזמן להבין שיוצרי הערך הכלכלי ומקומות העבודה העיקריים בישראל הם העסקים הקטנים והבינוניים ולא מפעלי הענק. ודווקא בקטנים/בינוניים המערכת הממשלתית מתעללת. זו שיטה שמכוונת להעדיף את האינטרסים של האלפיון העליון.

        הגב
        • אסף the kop

          סבבה
          אז אם אתה בעד הסגירה של טבע, מדוע אתה מתקומם על הפיטורים ?
          לשיטתך, כל העובדים צריכים ללכת הביתה. לא רק חלקם.

          הגב
          • צור שפי

            אני לא בעד הסגירה, אני בעד שיפסיקו לאיים עלינו שאם החזירים לא יקבלו אפס מס הם יילכו מכאן, הנה הם קיבלו את הכל ובכל זאת הם הולכים. כדאי שאת האנרגיה שאנחנו (הממשלה) משקיעה בללקק להם ולשמן אותם ישקיעו במי שבאמת תורם כאן לכלכלה.

            הגב
            • אסף the kop

              בודאי שאתה בעד הסגירה, אחרת היית מבין שאין ברירה אלא לפטר.
              הענקים מספקים מקומות עבודה ומפרנסים עשרות אלפי פיות.
              אפשר להחזיק, כמוך, באג'נדה שלא צריך אותם פה.
              מכאן ועד לכנות אותם חזירים המרחק גדול.
              אם כבר לבוא בטענות, אז תפנה לממשלה שנותנת הטבות מבלי לחייב העסקת עובדים.

            • צור שפי

              אבל זו בדיוק הנקודה, הממשלה עובדת בשרותם של החזירים. והקטנים-בינוניים שמאכילים הרבה יותר פיות מאשר החזירים חוטפים בירוקרטיה שלא נותנת להם לנשום. ברור שזה יותר גדול ממנכ״ל או דירקטורים כושלים. זו שיטה שמונחלת מלמעלה.

            • אסף the kop

              בולשיט קןמוניסטי.
              גם טבע התחילה ממפעל קטן וצמחה לענקית גלובלית.
              יץרה מכך, ללא חברות ענק, בתחום התרופות למשל, מאות אלפי עסקים קטנים, על הפיות שהם מאכילים, היו מתים ממחלות ולו רק בשל העובדה שפיתוח תרופות מצילות חיים הוא משהו שרק תאגיד ענק יכול לפתח.
              הנהלת טבע עשתה טעויות שעליהן משלמים עכשיו העובדים.
              האלטרנטיבה היא לסגור את טבע. זה בטח יצמצם את הפיטורים.

            • צור שפי

              נו, איזה שטויות, הדיון הוא לא על חיוניות תרופות אלא על מה מניע את המשק ואת הכלכלה והעובדות מספרות שאלה לא חברות הענק. וזה שאתה מייחס את בריאותנו ל״טבע״ זה בכלל הזוי ברמות אחרות.

            • תומרג

              צור, אני לא מכיר הוכחה חד משמעית שמה שבאמת מניע את המשק אלו הם העסקים הקטנים. אני מניח שזה יותר עניין של תיאוריות וגישות.
              מצד שני, ברור שיש תעשיות שברמת ההגדרה לא יכולות להתבסס על עסקים קטנים. ספנות, תשתיות וכן, גם תרופות.

            • צור שפי

              תומרג, לצערי אני לא יודע להפנות אותך למקורות המוסמכים שיתנו לך את המספרים על המשק הישראלי אבל אם (למרות הסתיגויותיך) תעיין בפוסט האחרון של לנדו תוכל למצוא שם הפניות כאלה.
              שנית, ברור שאני לא נגד חברות ענק פר סה, אני נגד ההטבות חסרות הפרופורציה (עד גבול השחיתות ומעבר לו) שהחברות האלה מקבלות אצלנו מתוך חשיבה מוטעית שהן הקטר שמושך אחריו את כל המשק. חד משמעית הן לא.

            • תומרג

              מצטער, לא ראיתי אצל לנדו הוכחה שהשפעת החברות האלה על המשק היא גדולה יותר, לבטח לא בשקלול העובדה שמרבית החברות הללו מעבירות הון מחוץ לארץ פנימה.
              לבי הסייפא שלך, מעבר לזה שהקביעה שלך בסופו ("הן לא קטר") אינה באמת מבוססת כאמור, זה כבר ויכוח כמותי (אלא אם כן אתה נגד כל הטבה, אפילו בשקל). בעיניך הטבות המס היו מופרזות, בעיני מי שנתן אותן וחשש שאינטל תעדיף להקים מרכז פיתוח בסלובניה ולא בישראל הן נראות דווקא סבירות.

            • yaron

              צור, מסכים איתך לגמרי, הבעיה היא לא חברות ענק אלא הטבות ענק. בעולם מתוקן, וכן, ימני כלכלית, מס החברות מורד ל כ ו ל ם. גם לחברות וגם לעסקים. עכשיו לכולם יותר קל לעשות עסקים. הצד השני של המטבע הוא שאתה לא מציב תנאים (משרות), אתה יוצר תנאים. הצמיחה והמשרות יגיעו באופן טבעי ואתה לא תלוי בחברות הענק "הקטרים" כביכול.

    • היסטוריה לעניים

      לא קנו לו שום יגואר
      זה בדיוק הושכר ליום אחד
      אבל מה רע בספין יחימוביצי
      וגם כמובן לא יגואר ששווה מיליון נקודה שלוש שח אבל זה מספר מצויין לפופוליסטית הקטנה

      מה חדש? מועדון האוהדים של קן לואץ קונה כל שטות. טוב שהם נשארים בליגות הנמוכות.

      הגב
      • YG

        זה גם לא הושכר לו ליום אחד. הרכב של המנכל הקודם, נמצא כרגע בידי המנכל הנוכחי, נכנס למוסך עקב תאונה.

        הרכב החלופי שהביאו לו מחברת הליסינג למשך כמה ימים היה יגואר, אגב לא חדשה ולא הדגם הכי מפואר, אבל למה לבלבל עם עובדות?

        ועל זה כל הספין של יחימוביץ

        כאילו הלקסוס כבר לא מספיקה..

        הגב
        • צור שפי

          וזה שהיה שם יגואר in the first place לא מפריע לכם? סקודה סופרב לא מספיק טוב?

          הגב
          • איציק

            זו כבר קטנוניות. בכל מקום שיש הצלחה יש דברי יוקרה. כאשר מתחילה התדרדרות לא נפטרים מדברי היוקרה כדבר הראשון במעלה.

            הגב
            • צור שפי

              אתה קורא לזה קטנוניות כי התרגלת לנורמות המעוותות האלה. חוץ מזה שאת תנאי השכר המפליגים של הקצב/מנכ״ל התורן קבעו כאשר היה כבר ברור עומק הבור. מדהים באיזו קלות מוכנים לקבל את השפל המוסרי הזה מצד אחד ואת היד הקלה על הדק הפיטורים מהצד השני.

            • איציק

              צור, זו טענה אחרת. התשובה לזה הייתה ויש בה הגיון א-פריורי, גם אם אפוסטריורי התבררה כטעות. כאשר המצב קשה, כדי להחזיר את הרכבת לפסים צריך נהג קטר מעולה. נהג כזה עולה המון כסף ולכן זה מה שהיה צריך לשלם. מה שאני לא מבין, למה אין סעיף שאם הכישלון נמשך לא יהיו דבידנדים או פיצוים של מצנח זהב. אבל ליגואר יש רק עניין של נראות (שהוא חשובים בפני עצמם) אבל לא יותר מזה. זה נח להיתפס לזה אבל באמת חסר משמעות. הרי היו נתפסים לזה גם אם היה מגיע ביגואר מפוארת שרכש מכספו עוד בג'וב הקודם בו הצליח וקיבל כספו בתמורה להצלחה גדולה.

          • אייב

            וכמה כסף מקבל יו"ר ההסתדרות, האביר האפל של גותהאם סיטי? השכר שלו כנראה יותר קרוב לשל מנכ"ל טבע מלזה של מהנדס בחברה. עליו אף אחד לא מדבר.

            הגב
            • צור שפי

              הווטאבאאוטיזם הטראמפי מיצה את עצמו.

            • אסף the kop

              עזןץוב אותך מוואטבאאטיזם טראמפי כלשונך.
              בהחלט לגיטימי לשאול מדוע ניסנקורן החליט להשבית את המשק ?
              בינתיים הוא גורם ליותר נזק ממנכ"ל טבע הנכנס.

            • אסף the kop

              עזוב

            • צור שפי

              לגיטימי לגמרי אסף, אני מסכים שהוא גורם נזק, לא יודע למדוד כמה, אבל זה פוסט על טבע והווטאבאואטיזם מאוס.

        • צור שפי

          וגם 60 אלף ש״ח כתשלום לישיבת דירקטוריון אחת זה ספין?

          הגב
  • שלו

    איציק - אני מגיב על שרשור מהודעה 1.
    באפון כללי אני חושב שאתה צודק.
    מה שהיה פעם בגרות הפך להיות תואר ראשון.
    זה גם מאוד מתסכל לנסות להתקבל לתואר שני (למשל עבורי בוגר הנדסת חשמל בטכניון) כשאתה מתמודד מול בוגר אוניברסיטה או מכללה שבה הלימודים איך נמאר בלי להעליב לא ברי תחרות.
    נקודה נוספת שאליה כיוונתי היא פתיחה מחדש של המסלולים הטכנולוגיים, כתבתי על זה כבר, הסיבה העיקרית לאורך השנים האחרונות שזה לא עבד הייתה התנגדות סילבן שלום על הסללת הפריפרייה לתפקידי טכנאי והצבת תקרת זכוכית עבורם.
    הטיעונים השונים בעד כמו גם הניסיון להסביר איך זה מקדם ולא חוסם לא היה רלוונטי, הצלקות מפעם מנעו במקרה שלו הידברות, וכוחו הפוליטי מנע קידום הרעיון.
    הפתרון היה פתיחת המגמות הטכנולוגיות בערים מרכזיות, כך נבנה ונפתח מחדש בוסמת בחיפה.
    אם רון חולדאי יאמץ את הרעיון הזה ויפתח בתי ספר לטכנולוגיה בצפון העיר תוכל להתחיל המהפכה.
    המהפכה (אני מאמץ את ההגדרה) חייבת להתחיל בארגון. צריך לשים סוף לבתי הספר המקיפים, למבנה בית הספר, ולשיטת המורה מול 30 תלמידים.
    יש יותר מדי רגולציות, חוקים והוראות מפמ"ר בשביל שיהיה אפשר לתפקד.
    צריך להפריד את האוניברסיטאות ממשרד החינוך.
    קיים דיסוננס בין שני התחומים.
    החינוך (שצריך להיות עד י"ב) צריך לשים במרכזו בניה של אזרח לחברה עם סולם ערכים ויכולות בסיסיות (כמו הבנת הנקרא או טענת טיעון בסיסי) ואילו האוניברסיטה מתעניינת בסוף בציון המייצג את המועמד שלה.
    זה לא פוסל את האפשרות לחינוך למדעים ומצוינות, אבל זה יכניס את זה תחת ההקשר הכללי.
    לצערי אני פוגש יותר ויותר תלמידים מכיתות למצויינים שמוותרים על טקס יום הזכרון כי זה לא באמת יום לימודים.
    יותר ויותר תלמידים לא יוצאים לטיול שנתי כי זה לא לימודים (שזה מצחיק אותי כי השיעור פיזיקה הכי טוב שהעברתי היה על גלים דו ממדיים בבריכה בואדי קלט, או על המפץ הגדול בלילה במדבר יהודה)
    צריך לחזור מפעל ההזנה.
    יום הלימודים צריך להיות עד 16:00, כשהוא מכיל ארוחת בוקר וצהרים לכולם. פשוט לא יאמן מספר התלמידים הרעבים.
    צריך לשלב סדנאות עבודה לכל סוגי התלמידים, העבודה היא ערך וצורת למידה שנזנחה בדור שלי.
    צריך לעבוד בקבוצות קטנות מסגרת הכיתה צריכה להיות מסגרת חברתית ולא יותר.
    אחרי שכל זה יקרה, אפשר לדבר גם על שכר המורים.
    אני חושב שזה יפתיע שעלות כל מה שכתבתי היא לא כלכך גדולה ותחזור למשק בצורת מיסים בטווח קצר (ע"י העובדים שלוקחים חלק בחינוך) ובטווח הארוך (ע"י בוגרי המערכת).

    הגב
    • איציק

      כל מה שכתבת עולה הרבה כסף אם מתייחסים לזה כמו אל הוצאה ולא כהשקעה. זה חלק מהבעיה בחשיבה אצלנו.
      כמו שכתבת לי, באופן כללי מסכים, כמובן שאם שינויי דגשים לפה או לשם.
      דבר חשוב שבו יש לי חילוקי דעות זה שכר המורים (אני לא מדבר על מרצים אלה מורים בבתי הספר). כיוון שהשכר מציין גם מעמד וחובה להעלות את מעמד המורה, צריך גם להעלות את השכר משמעותית.

      הגב
      • שלו

        חינוך עולה הרבה כסף זאת עובדה...
        הוצאה או השקעה זה בעייני המתבונן, יש שיגידו שהשקעה בבורות היא השקעה בבוחרים עתידיים.
        כשדיון מגיע לשכר הוא בעייתי,
        לשמחתי אתה מסתכל על דמות המורה שהיית רוצה לראות,
        רוב הדנים בשכר מסתכלים על המורה הקיים והוא באופן ממוצע לא משהו.
        בסוף אם תסתכל על המגזר הפרטי (של ההוראה) השכר הוא הגורם לאיכות הוראה גבוהה.

        הגב
    • אמיתי

      טוב. אנסה להתייחס ברצינות ובקצרה כי איציק לוחץ.
      שלו. לדעתי יש לשנות הכל מהיסוד. מטרות מערכת החינוך צריכות להיות שונות וכך גם הפרקטיקה.
      מטרות- הקניית היכולת ללמוד מהר ותחומים שונים.
      לא מטרות- חינוך ערכי.
      אמצעים- כיתות קטנות ושעות קצרות וגמישות. ביטול המבחנים באופן כמעט גורף.
      בית ספר צריך לתפקד כמרכז ידע נגיש וגמיש ולא כבית סוהר שמדכא ילדים ומשמש כבייבי סיטר.

      הגב
      • אמיתי

        בטח עכשיו איציק יתחרט שהעיר לי..

        הגב
      • שלו

        הקניית יכולת למידה מהירה ורבת תחומים היא לשכבה מאוד קטנה באוכלוסיה.
        זה לא חינוך, זה חשוב אבל לא חינוך.
        חינוך ערכי (ואני מקבל את זה שיש שרואים בזה בזבוז, או נהנים לבוז למושג ערכים) הוא המנדט שיש למערכת החינוך.
        מעניין שדווקא מערכות חינוך פרטיות שמות דגש על חינוך ערכי ולא נופלות בהישגיות.

        הגב
        • אמיתי

          לאנשים שייצאו לשוק העבודה בעתיד זה חשוב לכולם. ממוסכניק עד מהנדס.
          חינוך ערכי הוא בעייתי מהרבה בחינות. בייחוד קשה למדוד כמה הוא עובד ומה בו עובד. בלי להכנס לעניין אילו ערכים יש לחנך אליהם.
          כל הקונספט של מורה ותלמידים בכיתה מיושן ולא עובד. צריך מהפכה בשיטה

          הגב
      • איציק

        חלק ראשון גרוע, שני הרבה יותר טוב. תתקן ותחזור עם תגובה משופרת.

        הגב
        • אמיתי

          הפוסל במומו פוסל. לעניין איציק. חאלס להטריל

          הגב
          • איציק

            אני לא הטרלתי. אני באמת לא מסכים עם החלק הראשון, וכן מסכים עם השני. אני חושב שהמטרות לא ראויות.

            הגב
            • איציק

              עכשיו ליד מחשב. אני חושב שחינוך ערכי זה הדבר המרכזי. חינוך ערכי זה לא לומר שימין הוא טוב ושמאל רע ולהפך, אלה להציג את כל הצדדים ולפתח דיון. חינוך ערכי זה לא לומר שספרים כאלו זה טוב ואחרים רע אלה לתת להם להתנסות בקריאת ספרים מז'אנרים שונים, לפתח דיון ולתת לכל אחד לפתח את הטעם שלו. יש כמובן ערכים יותר בסיסיים שאני מניח שתסכים שתלמיד שחושב שלקלל את המורה או יותר גרוע להכות אותה אלו דברים לא ערכיים ומצריכים טיפול מערכתי חד משמעי לא במובן של להעניש את התלמיד (גם זה אבל המטרה צריכה להיות גם ובעיקר חינוכית) אלה לדאוג לכך שהתלמיד לא יעשה זאת לא כי הוא מפחד מעונש אלה מבין שזה לא ראוי, או לא ערכי. אותו דבר בעניין נזק לרכוש, לזרוק זבל (דבר פעוט כמו מקל של ארטיק) על הרצפה אלה לשמור על סביבה נקייה. זה אולי נראה לך מובן מאיליו, אבל זה ממש לא כך ומצריך חינוך לערכים כדי להטמיע זאת. כמובן שרצוי שיבוא גם מהבית, אבל זה לא בא, ומערכת החינוך מחויבת לכל, גם לכאלו שהבית לא עושה זאת.

            • אמיתי

              זה לא רק שמערכת החינוך נכשלת בהקניית ערכים ולא רק שזה לא תפקידה אלא של הקהילה אלא שגם קשה מאד לדעת מהיכן הגיעו ערכיו של מאן דהו.
              תרבות וגם דרך ארץ ניתנים לרכישה מכל מיני מקורות ולאו דווקא מבית הספר. הורים משפחה סביבה וקהילה. לעומת זאת מתמטיקה והיסטוריה לדוגמא לא לומדים ברמה גבוהה בשום מקום מחוץ לבית הספר. בדיוק כמו במערכת ההשכלה הגבוהה. לכן המודל שאני חושב עליו הוא הפיכת בתי הספר לסוג של מכללות שמספקות הרצאות ופלטפורמות לרכישת ידע בלבד. את הערכים התרבות הספורט וכולי הייתי משאיר למערכת החינוך הבלתי פורמלית (תנועות נוער וכדומה) ולקהילה ולמשפחה. זה גם יפתור את הקונפליקט של אילו ערכים להנחיל בבית הספר (הדתה וכדומה) וגם יקל על המורים שיצטרכו לדאוג לידע ולא ל״חינוך״

            • איציק

              אז אתה מראש מוותר על המון אוכלוסיות בהן הסביבה לא תומכת. ערך של לשבת בשקת ולא להפריע; לתת כבוד לאחר כשהוא מדבר, כל זה לא תלוי באף תרבות. זה נכון אוניברסלית כדי שאפשר יהיה ללמד היסטוריה ומתמטיקה. ילד שנכנס מהפסקה לקיתה זורק מקל ארטיק לריצפה ולא בפח ומתחיל לקשקש על השולחן אינו תקין בשום חברה סבירה. אלו הערכים שאני מדבר. בסיסיים מאד ולא ז'בוטינסקי, אחד האם או משהו כזה. ערכים אילו לא קיימים במקרים רבים ולא מובנים מאילהם. אם אתה מתנגד לזה, יש לנו חוסר הסכמה חריף. לי ממש אין בעיה עם היסטוריה ומתמטיקה.

            • אמיתי

              אתה לא יורד לסוף דעתי..
              הוויכוח הוא לא על האם ערכים ותרבות חשובים אלא מי ואיך צריך להנחיל אותם לילדים ונוער.
              אני טוען שבית הספר אינו המקום שצריך להתעסק בזה אלא מערכת החינוך הלא פורמלית וגופים אחרים בקהילה והמשפחה.
              אני טוען שצריך לתת לבתי הספר להתרכז בידע וביכולת ללמוד ולא בחינוך עצמו במסגרל שינוי השיטה שנחוצים לו. החברה והמציאות השתנו ולכן צריך גם לשנות את מערכת החינוך. זה קצת כמו שהמלחמה נגד הסמים נכשלה. אנשים סופגים ערכים ותרבות לרוב לא ממערכת החינוך אלא מהסביבה שלהם. שם עלינו לעשות מאמצים ולפרק את בתי הספר ולבנות מוסדות חדשים עם מטרות ואמצעים חדשים אשר יתאימו למציאות

            • איציק

              אמיתי - הבנתי אותך, אני רק טוען שזה בלתי אפשרי. לו היה אפשרי לא היה אכפת לי שזה יהיה כמו שאתה מתאר. זה אולי יכול לעבוד בשכונות המבוססות ושם צריך את זה הכי פחות. במקומות שבהם המשפחה לא דואגת לערכים כי אמא לא יודעים מה עושה ואבא לא רוצים לדעת מה הוא עושה, במקרה הגרוע, ובמקרה היום משפחה קשת יום שההורים עובדים להביא אוכל ובטח בלי זמן לערכים, בית הספר זה המקום היחיד שיש סיכוי שינחיל ערכים (ושוב, לא במובן הפוליטי), זה המקום היחיד שיכול לקחת ילד וילדה לראות הצגה, ורצוי לעשות דיון לפני ואחרי. אם אתה תצליח לפטור את בית הספר מכל זה באמצעים אחרים, אין לי בעיה.
              ואחרי כל זאת, הייתי רוצה שילדים יזכרו את המורה כמישהו שהטווה להם את הדרך גם מבחינה ערכית. שיזכרו אותו/אותה כדמות שהשפיעה עליהם.

            • אמיתי

              המציאות ולא רק בארץ מראה שבתי הספר נכשלו ונכשלים בייחוד בשכונות יותר קשות.
              גם אתה כתבת שהרבה פעמים נוצרים מצבים בהם תלמידים בעייתיים מעכבים תלמידים אחרים ולכן יש טעם להפריד בין רכישת ידע והשכלה להקניית חינוך.
              אפשר לבנות מסגרות חינוכיות חלופיות לבתי הספר אשר יתאימו גם לשכונות מצוקה. כמו מתנסים ואפילו מועדוני ספורט.
              בתי הספר במתכונתם הנוכחית מפספסים פעמיים

            • איציק

              לא מאמין בזה אבל אם תצליח, אני לא אתנגד.

            • אמיתי

              זו שאיפה ואידיאל. צריך לנסות דברים בכיוון הזה. אין לי אשליות שזה לא יקרה מהיום למחר או אולי בכלל. תיאורטית.
              המאמן מהפוסט של שוחט, אנטוניו ,שנפטר הוא דוגמא לדמות חינוכית מן המעלה הראשונה שהשפיע על המון בני נוער (ובני אדם) מחוץ למערכת

            • איציק

              רק שהוא לא ממוסד, פרח פרא שצמח (במובן החיובי כמובן). אין סיכוי שזה יקרה באופן ממוסד לאורכה ולרוחבה של הארץ וגם יצליח. הסיכוי שיסכימו לעשות רפורמה ראויה בחינוך, עד כמה שזה חסר סיכוי, עדיין בעל סיכוי גבוה בהרבה.

            • אלעד כץ

              אמיתי, הפתרון שאתה נותן הוא פחות או יותר המצב כיום, וזה חלק גדול מהבעיה. בתי הספר ממוקדי תוכן. המורה בא להעביר חומר, מעביר אותו, מי שמבין מבין ומי שלא לא וזהו. וזה נכון גם לחינוך ל"ערכים". מעבירים אותם בתור תוכן שצריך ללמוד ולא בתור תהליך שצריך להפנים.
              למורה לא אכפת מהקשיים של התלמיד, ואפילו מתנים שימוש בריטלין לילדים מסויימים רק שלא יפריעו "להעביר את החומר".
              השינוי שצריך להתבצע הוא בעיקר פחות תלמידים פר מורה על מנת להגיע לכל תלמיד, שינוי אופנויות הלמידה, למידה יותר חוויתית ובעלת משמעות, ושילוב החינוך הבלתי פורמלי ובבית הספר.

            • אמיתי

              אלעד. מה שאני מציע שונה לגמרי מהמצב כיום.
              אני מציע לזנוח את כל העקרונות שקיימים היום כמעט. ממטרות מערכת החינוך ועד הדרכים בהן משתמשים לממש אותן. פירוק דה פאקטו של המערכת והשיטה. זה שהמצב הקיים גרוע רק גורם לי לחשוב שרפורמה איננה מספיקה. כמובן שזה שהמציאות של חיינו עם הטכנולוגיה והמידע השתנתה גם היא גם מראה שיש לעשות שינוי קיצוני. המודל של מורה לוח ותלמידים איננו יעיל ויש לחשוב על דרך אחרת לשם הקניית מידע

            • איציק

              דווקא יש מחקרים שמראים שלוח מחיק וטוש זו הדרך הכי טובה, ועדיפה על כל מיני שיטות אחרות (למרות האינטרנט ושטף המידע שהילדים לא מצליחים למצאות את התוכן המהימן, הנכון והמתאים למטרות), במיוחד כשמדובר על קבוצות גדולות. בקבוצות של 5-6 תלמידים או סטודנטים כמובן שאפשר לעשות דברים טובים בהרבה.

            • אמיתי

              מכיר נתונים כאלה שאומרים שלמידה עם לפטופ פוגמת בלמידה. אבל כמו שציינת השאלה איך עושים את זה והשאלה השנייה היא מה לומדים-
              אין דין גאומטריה כדין ספרות. כך או אחרת בימינו כשאני רוצה ללמוד משהו מלהכין עוגה ועד ללמידה של תוכנה חדשה אני אעשה את זה לבד עם מחשב לרוב. הטכניקות האלו רק ישתכללו וייתיעלו ויותירו את השיטות הישנות מאחור. כמובן שבימינו גם הנוכחות הפיזית בכיתה כבר לא הכרחית

            • איציק

              אמיתי, סליחה על השאלה הפולשנית. בן כמה אתה?
              אתה באמת חושב שמה שאתה יכול, יכול ילד בן 6, ילדה בת 10 או אפילו סטודנטים? אני אומר לך שלו. הם מתברברים על ימין ועל שמאל. זו מיומנות נרכשת שצריך להשקיע הרבה מאד כדי ללמד אותה, וזה ממש לא טריביאלי. אתה מדבר על זה כאילו לאחר יד, וזה אפילו לא קרוב. אם הייתי מתחיל עם דברים כאלו אז רק מהתיכון, אפילו לא בחטיבת ביניים, וגם זה במסורה, לא בכול מקצוע ולא לקורס שלם.
              תוסיף לזה שלכתיבה במחברת יש יתרונות עצומים על כתיבה במחשב מבחינת הקשר בין יכולת מוטורית עדינה ליכולת הלימוד באופן כללי (הפעלה של אזורים רלוונטיים במח) והקשר בין כתיבה להפנמה, במקום קבלת מצגת ורישום הערות או שימוש בקופי פייסט. אז לו רק בשביל היתרונות הללו הייתי משאיר את הדפדפת וכלי הכתיבה, עד שלא ימצאו תחליף דיגיטלי ראוי ליתרונות אלו.

            • אמיתי

              קודם כל גם האחיינים שלי בני ה10 וה13 משתמשים במחשב כדי ללמוד דברים.
              שנית כתבתי שצריך לשפר ולייעל את שיטות הלימוד דרך מחשב או טכנולוגיה. וזה קורה.
              הכתיבה בעט על דף בדרך להיעלם ונכון יש לזה חסרונות אבל זוהי המציאות בעולם המודרני ואליו צריך להכין את התלמידים. לא לעולם שהולך ונעלם. ואגב אני טכנופוב די גדול והייתי מת לחזור לעולם אנאלוגי אבל זה כבר לא יקרה. סה לה וי

            • איציק

              על השאלה הפולשנית דילגת לא באלגנטיות.
              אני מודע לכך שזה הולך להיעלם, אבל עבודה מוטורית עדינה אפשר לפתח בכלים שונים ולא רק בכתיבה. אם מודעים לזה ולא מוצאים תחליף כי ילדים לא משחקים במשחקים אשר אינם משחקי מחשב, ולא עושים ספורט פרט לפיפ"א אז זו בעיה.
              האחיינים שלך אולי לומדים המון דברים באינטרנט אבל זה שונה בתכלית כנראה. אם זה בשביל בית-ספר, הם כנראה עושים את זה מאד לא יעיל (אלה אם הם חריגים), ולכן הלימוד שלהם נפגע. גם לילדים שלי אמרו למצוא כל מיני דברים וללמוד באמצעותם. אני ישבתי איתם כדי להראות להם איך לא לבזבז זמן על דברים מיותרים ועד היום כשביתי באקדמיה והיא חיית אינטרנט הרבה יותר ממני, כדי לבצע איתור יעיל של מידע רלוונטי היא באה אלי, ואחר-כך החברות שלה איליה. אז זה לא כזה סטרייט פורוורד.
              אני מבין שכנראה תגיד לי שאתה מבין שיש בעיות ושאתה מצפה שיבנו תכניות מתאימות ועוד ועוד ועוד. אז אני כבר אומר לך, אתה מצפה ליותר מידי.

            • אמיתי

              יש לי מחשב אישי מגיל שש..תעשה את החשבון..
              אחיינים שלי משתמשים במחשב להרבה דברים לא רק למשחקים. גם כדי להפעיל רחפן וגם חיפוש של פירושי רשי. ממש כמונו.
              וינסו לשפר ואולי לא יצליחו אבל זה עדיין עדיף על המצב כיום

          • אלעד כץ

            אמיתי, המערכת כבר משתנה לאט לאט, אבל מלמטה, מהשטח.
            בתי ספר לא אורתודוקסים נפתחים (מ. החינוך שם בלמים לאחרונה ומנסה למנוע זאת, לא יעזור לו לאורך זמן), ואפילו בממלכתיים מורים מכניסים שיטות לימוד שונות ולא רק פרונטליות.
            המאובן גדול ששמו משרד החינוך לא יכול להתגמש, וגם אם כן ארגוני המורים לא יתנו לו.
            אולי אתה מהפכן אבל מהפכות טובות קורות לאט.
            והן קורות. אני רק מקווה שמשרד החינוך יפסיק לתקוע מקלות בגלגלים.

            הגב
            • אמיתי

              אני לא מהפכן אלא משחק בנדמה לי. כמו שאנחנו עושים פה עם ספורט..
              השינוי בא מכל מיני כיוונים- אמא שלי שהיא מורה בפנסיה השתמשה במחשב בשיעורים כבר לפני עשר שנים אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.
              אם אנחנו רוצים להוביל בעתיד מבחינה טכנולוגית עלינו להיות לפני הטרנד. כרגע אנחנו רודפים אחריו

            • איציק

              עכשיו הבנתי למה אתה חושב שאפשר לוותר על מורים. אמא שלך בגמלאות אז זהו, לא צריך.

            • אלעד כץ

              שימוש במחשבים קורה כבר היום, אבל הוא מוגבל ביכולות ומגביל באפשרויות.
              צריך יותר מלאכות יד, לומדים המון דרך עשייה ולא רק דרך דיבור. נגרות, חקלאות, תפירה, PBL, עשייה משותפת שמדמה את הצורה שבה רובהעבודות מתנהלות, לימוד אסטרטגיות עבודה שונות (בזה מחשבים גרועים מאד כרגע), לא חסר מה ואיך, חסר כסף וחסר חזון.

            • אמיתי

              לא מסכים אלעד. עשייה קיימת גם על מחשב. חיפוש מידע היא פעולה די פאסיבית צריך ללמד תיכנות ולא נגרות. וכסף הוא לא הבעיה של מערכת החינוך אלא מה לעשות איתו. יש בעיית חזון ובעיית ניהול. כמו בהרבה תחומים..

            • איציק

              אמיתי, אם לסכם את מה שאתה כותב בתגובה האחרונה, אתה טועה!!! המחשב אינו חזות הכל. המחשב הוא כלי, אפילו כלי חשוב מאד אבל רחוק מלהיות היחיד וחזות הכל. צריך מורה, צריך הנחייה, צריך ללמוד עבודת צוות, צריך לדעת להשתמש בכלים (נגרות, תפירה, הלחמה יכולים להיות דברים לא רעים אך לא בהכרח הם), צריך לצאת החוצה ולשחק בייחד, לפתח יכולות ורבליות לא תוך דיבור למחשב אלה עם אנשים אחרים. אצלך נראה שהכל נסוב סביב המחשב וזו טעות גדולה. המחשב חייב להיות אמצעי ולא המטרה.

            • אמיתי

              ממש לא איציק. רק שהרבה מהדברים הללו לדעתי יש לעשות שלא במסגרת בית הספר.
              צריך להתחיל מהסוף- מה תפקידו של בית הספר.
              אני טוען שבגדול להכין תלמידים לעולם העבודה והחיים הכלכליים. לא לפן החברתי- ערכי של החיים. בשביל זה יש מעגלים אחרים בחיים.

            • איציק

              אז בסקר בין מאת חברות היי-תק בארץ ובעולם התברר שהדבר הראשון שאותו בודקים בקבלה לעבודה זה יכולת בין אישית. לא זוכר מה היה השני, אך ידע היה רק שלישי. אז אולי אם צריך להכין את התלמידים למעגל העבודה אז צריך ללמד יחסים בין אישיים. את הידע נשאיר למעגלים אחרים.

            • אלעד כץ

              אמיתי צריך ללמד גם תיכנות וגם נגרות.
              אתה רוצה להגדיל את היצע הכלים שהתלמידים יוצאים איתו ולא לצמצם אותם.
              במיוחד בעולם המשתנה של היום.
              ותתפלא כמה כלים אתה יכול ללמוד מנגרות שיעזרו גם למי שלא יבנה ארונות לפרנסתו.
              ובית הספר הוא חלק מהותי מהקהילה. צריך לרתום אותו כחלק מעשייה הקהילתית ולא להפריד ולבודד אותו. גם אי אפשר.

            • אמיתי

              איציק. ידע בין אישי לא נלמד בבתי ספר בצורת הלימוד המסורתית. העבודה בעולם המודרני טכנולוגי היא בצוותים קטנים ולפעמים מול אנשים אלפי מייל ממך.
              אלעד. אני לא בעד לבודד את בית הספר אלא בעד להפריד בין החינוך הערכי ללימוד הידע. אלו שני תחומים שונים והדרך אליהם עוברת במקומות שונים.
              מת על נגרות וכמובן שהייתי בחוג נגרות בילדותי. זה לא חשוב כמו תיכנות מהה לעשות..

            • איציק

              ודאי שלא נלמד, אני אומר, בו נכניס את זה למערכת, 15 שעות שבועיות, במקום מתמטיקה, פיזיקה, ספרות והיסטוריה. נשאיר במיוחד אותו יחד עם תכנות ובא ציון גואל.
              כל השאר יעבור לתכניות חוץ בית-ספריות כי הן פחות חשובות להתקדמות בעולם הנוכחי והעתידי. אולי אפילו נותר גם על זה כי זה ממש זניח.
              אתה די מקרב אותן לעולמות דיסטופיים של איזיק אזימוב, אנשים מבודדים מול סיבורגים, רובוטים ומחשבים. אין קשר עם אנשים אחרים פנים מול פנים, ובקיצון, אנשים דו-מיניים כדי שלא יצטרכו לבוא במגע עם שום רקמה של אנשים אחרים אפילו לצורכי התרבות.

            • אמיתי

              אתה סתם עובר להגזמה ולהגחכה..ובטח לא כתבתי מה שאתה מייחס לי..
              הקטנת בתי הספר ותפקידם תשאיר זמן ותקציב למסגרות אחרות לגדול ולמלא את החלל.
              שוב- חינוך ערכי הוא חשוב. יחסים בין אישיים ויכולות חברתיות הן חשובות. חשיפה לתרבות וספורט הם חשובים. רק לא בבית הספר (שלי). אלא במסגרות א פורמליות ואחרות

            • איציק

              אם כל זה יהיה בחוץ, אז תענה על שתי שאלות:
              1. מאיזה שעה עד איזה שעה ילמדו בבית הספר?
              2. מה מתוך הפעילויות החוץ בית-ספריות יהיה חובה ובאיזה שעות יתקיימו?
              לגבי הראשה של דבריך, ודאי שהבאתי את קו המחשבה שלך לקיצון כדי להראות למה זה מוביל ועד כמה זה לא הגיוני, ועוד יותר, לא בריא.

            • אמיתי

              אלו פרטים לא חשובים. העיקרון הוא החשוב- הפרדת שני התחומים השונים ועי כך לבצע מהפכה במערכת החינוך.
              מי שחשוב לו שהילד ילמד יותר מטמטיקה תפדל. מי שחשוב לו ספורט ונגרות גם תפדל. רק לא באותו המקום עי אותה המערכת.
              ככה אפשר יהיה להתאים תכנית לכל ילד ולכל משפחה בלי המטריצות הקיימות היום ומורים לא יהיו אמונים על חינוך אלא על הקניית ידע. חינוך יינתן עי תנועות נוער חוגים קהילה והורים

            • איציק

              טוב, נסכים שלא להסכים.
              הייתי שמח להסכים איתך שאתה טועה, אבל חוששני שתטעה ולא תסכים ;)

            • אמיתי

              קשה לי להסכים שאתה לא מסכים אם לא הבנת על מה לא להסכים מלכתחילה. מסכים?

            • איציק

              אני מסכים רק שהדעות שלך תוארו נפלא על-ידי יוסי בנאי, אתה תמיד בעד הנגד ונגד הבעד.

    • מיקו G

      הבעיה היא שעד כה אף אחד לא הצליח להוכיח את חשיבות הדברים הללו לפיתוח של מערכת חינוך מוצלחת יותר.

      הגב
      • שלו

        אני לא יודע מה זה הדברים הללו,
        ומה זה אף אחד לא הוכיח.
        יש הרבה דברים שכתבתי שממש פועלים בעולם.
        יש מודלים שונים שנותנים תוצאות.
        לא צריך להמציא את הגלגל צריך לבחון מודלים שמצליחים במקומות אחרים (וחלקם גם אצלנו במסגרות קטנות)
        ובעיקר להכיר כמה המציאות עגומה.

        הגב
      • איציק

        תקשיב, מה שיש עכשיו עובד כל כך רע, ורק הולך ומחמיר ומהר, כך שהסיכון בשינוי המוזא הוא זניח עד לא קיים.

        הגב
  • אביאל

    גיל - כל מילה, בפני ויגודמן, אחד שמי שאי פעם היה בהרצאה שלו דיבר תמיד על זה שחברות צריכות להתפתח ולא לשקוע במקום היה מבין בדיוק את המהלך שלו והוכיח את זה נפלא במכתשים אגן דרך אגב ועכשיו למקרה של טבע וויגודמן.

    ראשית, כדאי לזכור שמיד אחרי עסקת אלרגן (החטיבה הגנרית למעשה) ויגודמן זכה בתואר איש השנה של גלובס ושמיד אחרי העסקה המנייה של טבע טסה למעלה.

    שנית, כדאי גם לזכור את המצב הקודם, בפני טבע, עם הירידה הצפויה בהכנסות קופקסון עמדו שתי ברירות (כמו שכתבתי למעלה) ללכת על פיתוח של תרופות מקור, אלה מתגלות בעיקר במקרה ועם הרבה מזל, אחת הרכישות האלה הן של ספאלון (שבסופו של דבר היתה דיי כשלון) לדוגמא או לחלופין להעצים את כוחה בתחום הגנרי, כמו כן, זו היתה תקופה של קונסולידציה בתחום התרופות, אז טבע פחדה שיבלעו אותה ולכן ניסתה לקנות שחקן משמעותי בתחום הנגרי, היא ניסתה בתחילה לקנות את מיילן ונכשלה (וכך דרך אגב עלה הסיכוי שתהפוך עוד יותר לברת השתלטות עוינת) ולאחר מכן הגיעה עסקת אלגרן (שהפכה את טבע לחברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם), שם לדעתי טמונה הפשלה הגדולה של ויגודמן וטבע, בזה שהלחץ לקנות אותה הביא אותם לעשות עסקה פשוט לא טובה ובסדר גודל שלא ראינו כמותו בישראל.
    אז כמה נקודות למחשבה בעניין,
    1.במידה וטבע בוחרת במסלול של תרופות מקור ונכשלת היא נמצאת באותו מצב של היום וכל בר דעת בתחום יודע את זה, זה הימור גדול מדי לחברת תרופות גנרית.
    ׳2.במידה ומשתלטים על טבע, אז הולכת גם הישראליות שלה, זו באה לידי ביטוי בכך שטבע מחזיקה כאן מפעלים לא רווחים (מפעל המשאפים בירושלים ומפעל הטבליות בירושלים שהוא גבולי), בזה שההנהלה יושבת כאן (למרות שרוב מחזיקי המניות הם בכלל אמריקאיים).
    3.ענייני עומק בנוגע לשוק הנגרי, יותר זול לייתר היום תרופות גנריות בכלכלות המפתחות, אינדונזיה, מלזיה, ברזיל, תאילנד ועוד הופכות לשחקניות רציניות בתחום, אי אפשר להתחרות איתן בעלויות הייצור לדוגמא, התחרות בשוק הגנרי חזקה מתמיד ולראייה המרווחים שיורדים בתחום בקרב כל החברות בעולם (כולן כולל כולן), את זה קשה לצפות.
    4.רוב עסקאות מסוג מיזוגים ורכישות (M&A) בעולם הן דיי כשלון, עם זאת לטבע (עד עסקת אלגרן) היתה התמחות יוצאת דופן בתחום ואחוזי הצלחה גבוהים מאוד וזה היה חלק מסט ההחלטות של ההנהלה בשיקולים.

    לסיכום, מרבית העובדים ימצאו מקום עבודה בשוק, מי שיהיו בבעיה יהיו כנראה 200-300 עובדים (דיברתי אתמול עם מישהו באגף התקציבים וזאת ההערכה שלהן) שהמדינה תעזור להם דרך הכשרות, קצבאות ולחימה עיקשת יותר לגבי גובה הפיצויים שלהם.ֿ

    כמובן ששום מפוטר, בטח אדם מבוגר מהפריפריה שעוזר לבת שלו, מחזיק משפחה ויש לו התחייבויות שמתבססות על ההכנסה הצפויה שלו מעבודה שהיתה נחשבת לטובה ומבטיחה זה עניין מצער, לצערנו זה חלק מהעולם, אנשים שוכחים לשאול מה האלטרנטיבה, אז המדינה תכסה לטבע את החוב ? מה האופציות ? כמו שגיל כתב זה חלק מהכלכלה, אין כמעט איש מוצלח אחד בהיסטוריה שלא נכשל במשהו בחייו, להפך, רובם יספרו לכם על מסכת ענקית של כשלונות עד להצלחה הגדולה.

    ושאלה קטנה, מה היה דחוף להסתדרות לצאת לשביתה שתגרום לאובדן צפוי של 1.5 מילארד שקל ביום הראשון הקרוב ? רק כדי שניסקורן יעשה שריש ושכל הועדים הגדולים יקבלו חצי יום חופש.

    הגב
    • Amir A

      אביאל, עסקת אלגרן היא השאלה הגדולה. ברור שמה שטבע ניסתה לעשות זה להפוך לגדולה מדי בשביל שמישהו אחר ישתלט עליה, וברור שהמהלך הזה היה קיצוני מדי והביא את טבע למצב הנוכחי שבו יש לה חוב ענק שממוטט אותה. לאף אחד שם לא נדלקו נורות אדומות?

      הגב
      • אביאל

        אמיר - לא יודע, כמו שכתבתי, אני זוכר מהימים של הכשלון הרכישה של מיילן שבטבע היו כל כך לחוצים שישתלטו עליהם שהם פשוט חיפשו וחיפשו.

        צריך לקחת בחשבון גם, בהמשך למה שאמרתי, זה את נקודת המבט בהקשרים האלה, השתלטות והם נזכרים כאלו שהפכו את טבע לחברה אמריקאית\אירופאית, הרי תמיד קראו לה החברה של המדינה וכו׳ וכו׳, מכלול השיקולים שעשו את הטעות (לדעתי לפחות) היו לא רק עניינים כלכליים או עסקיים בלבד, אלא תודעה ציבורית, שיקולי מוניטין וכו׳ - האמת שמנקודת מבט כזאת כל הדיבורים של הכלכלנים הקלאסיים רק מתחזקת, ברגע שמעברים שיקולים שאינם שיקולים עסקיים צרים נוצרים כשלים בשוק וטבע מדגימה את זה היטב, עם זאת בהתחשב בנסיבות, אפשר לומר שהאשמה היא כל דורות המנהלים האחרונים, הם היו צריכים להתכונן הרבה יותר טוב ליום שאחרי הקופקסון.

        הגב
        • אביאל

          *מערבים.

          הגב
        • אביאל

          ונקודה נוספת, בני לנדא (משקיע אסטרטגי ולא פיננסי) תמיד תמך בפיתוח או קנייה של חברות מקור, האסטרטגיה של רוב הדירקטוריון היתה לכיוון של גנריקה, כאמור הימור לא מוצלח, יש אנשים מסוימים שמומלץ (כמעט) תמיד להקשיב, לנדא הוא אחד מהם.

          הגב
  • אביאל

    ובנוגע לדיון על חינוך, אני חייב לשאול, בפועל, עם כל הכבוד לתיאוריות, עם האמפיריות שהיא שוק העבודה, איפה זה בא לידי ביטוי כל הדיבורים על התרסקות החינוך ? אני ראיתי את הדור של אחי הקטן שאהבו לכנות אותו דור האייפון מקיז את דמו בצוק איתן בדיוק כמו הדור שלי (לבנון השנייה), כמו של בעלה של דודתי (לבנון הראשונה) של אבי (יום כיפור), של דוד שלי (ששת הימים) ושל השכן שלי (העצמאות). אני דווקא רואה דור שמחויב לעבודה, שרוצה יותר, רוצה לרוץ קדימה, מחפש עבודה ועוד עבודה (ותודה לגיל על הנתון של מפוטרים מול מתפטרים) טוב יותר בשבילו, משכיל הרבה יותר (ישראל במדרגה העליונה ביותר של אחוזי ההשכלה הגבוהים) וכו׳, מה עם לא קטר ההיי-טק כדי להוכיח את זה.

    מבחני מייצב זה נחמד, אני זוכר בזמני שפשוט שאלנו אם מקבלים על זה ציון, אמרו לנו שלא ולכן כולם סימנו מהר והרוויחו הפסקה ארוכה יותר, למה אף אחד לא לוקח הטיות תרבותיות במבחנים כאלה ?

    הגב
    • איציק

      אביאל, אני אחזור לתשובה שלי. האשמה היא לא בדור אלה במה שהם מקבלים. הדור נהדר אבל הוא לא מקבל את מה שמגיע לו. הוא לא מקבל חינוך לערכים, ראה אלימות בין תלמידים וכלפי המורים. לא תמיד אלימות פיזית אבל אלימות, והרבה יותר מאשר בתקופה שלי. ראה דיון על תרבות. כל המבדקים מראים שקוראים פחות, הולכים פחות לבלט, מוזיקה קלסית והרבה יותר לתכנים הרדודים והפשוטים של משה פרץ או סטטיק ובן אל. אני לא אומר שלא צריך בידור להמונים ושזה רע, אבל להבדיל ממנה, תרבות אשר קשה יותר לקליטה מצריכה חינוך וזה לא בא מהרחוב. נלך לתעשייה, בטופ נמצאים מעט מאד והם לא קנה מידה, יש יצירתיות, יש יכולות, אך פרט לשכבה דקה זו מתחתיה יש המון בורות, חוסר יכולת של ניתוח דברים בסיסיים, או התמודדות עצמית עם בעיות פשוטות. הטופ הוא מסך עשן לרדידות של הרוב. כעובדה, אני רואה עד כמה הסטודנטים שמגיעים ממערכת החינוך לא מצליחים לקרוא שאלות של 3 שורות ולהבין מה נדרש. אלו שמצליחים, לא מצליחים לכתוב בצורה מסודרת פתרון. אפשר לומר אולי שהבעיה איתי, אבל זה לא עומד במבחן המציאות כי אלו תלונות של מרצים רבים. לבקש מהסטודנטים לפנות לספר ללמידה עצמית או אפילו לקרוא מצגת שמעלים להם לאתר זה כישלון ידוע מראש. יש בודדים שיצליחו וחלקם יצליחו יפה מאד, אך עבור 80% לפחות זו משימה מועדת לכישלון מראש. זה לא כיוון שהם לא מוכשרים כי אם כיוון שלא לימדו אותם לעשות זאת. אני נאלץ לפרט את העבודות שלי הרבה יותר ממה שעשיתי לפני 10 או 15 שנה כי הסטודנטים לא יודעים לכתוב עבודת הגשה. אז אני מפרט מאד את הסעיף הראשון ומבקש מהם ברוח זו לבצע את שאר הסעיפים, כדי שילמדו. אני בטוח שהם יכולים, רק למה לא למדו אותם קודם. אני זוכר את הבן שלי כשהגיש את עבודותיו בפיזיקה וכימיה בתיכון. עשה הכל טוב, ניסוים, קרא חומר אבל עריכת העבודה, זוועה. ישבתי איתו ולימדתי אותו איך כותבים, איך עורכים, איך מציגים דברים. אז אני יכול לעזור, אבל לא בכול בית יש מי שיעזור. הייתי מצפה שבית הספר ידאג לכך.

      הגב
      • אביאל

        איציק - ראשית ברור שיש בעיות, שאני הייתי בבית ספר (וזה לא היה כל כך מזמן) אין סיכוי שעם כמה שהייתי צודק אמא ואבא שלי היו מגיעים לבית ספר ויוצאים נגד המורה שלי, שום סיכוי, כנ״ל לגבי אלימות, זה בכל לא היה בסט האפשרויות ואף אחד לא העלאה את זה על דעתו וכאמור זה לא היה מזמן.
        שנית, לא יודע, אני מעדיף לחכות ולראות לאן הדור הזה ילך בסופו של דבר, בדיוק כמו שחשבו שדור ההיפים יהרוס את כלכלת ארה״ב, בסופו של דבר הם התבגרו והתחילו לעבוד כמו כולם, המציאות מיישרת אותך, בינתיים אין באמת נתונים שמראים איזה שינוי דורי כל כך חזק, החלשים של פעם היו חלשים בהרבה.

        הגב
        • איציק

          אביאל, שים לב למה שאתה כותב. אתה כותב שהמציאות תיישר אותם, כלומר אתה טוען שהם מוכשרים ויצליחו לסגור את הפער. אני טוען שהם מוכשרים ומתפקידינו לתת להם לנצל את הפוטנציאל שלהם כדי שלא יצטרכו לסגור פערים.

          הגב
        • אלעד כץ

          אביאל, בחינות המיצב הן שטויות ולא צריך להתרגש מהן יותר מדי. אם כבר מבחני פיז"ה נותנים תמונה יותר מדוייקת. בכל מקרה "המזל שלנו" הוא ההכרח ההישרדותי והצבא, שמכריח את הנוער להתמודד בסיטואציות של פתרון בעיות מורכבות, והוא מחפה על הכשלים הרבים של מערכת החינוך.

          הגב
  • ליצ'הלופ

    הניתוח שלך הוא (ברובו) נכון. מה שמצחיק אותי זה שקור הרוח והרציונליזם שאתה מפנה לטבע ועובדיה, לא קיים, משום מה, בהערות שלך לגבי העיתונות הישראלית.
    ניוזפלאש - גם עיתונים ממקסימים תועלת. והם יהיו פופוליסטים בגלל זה. וואו, איזו תגלית...

    הגב
  • אסף the kop

    בינתיים ניסנקורן וההסתדרות גורמים ליותר נזק למשק מאשר הנהלת טבע.
    ההסתדרות היא בכלל חרפה.

    הגב
  • תומרג

    לא יודע, קראתי עכשיו את המאמר, נכנסתי גם לרוב הלינקים ואני מודה שלא נפלתי מהכיסא.
    מעבר לכל הטענות שהעליתי כלפי לנדו למעלה (ודווקא יש בטור הזה דוגמא משעשעת לשני מגיבים אנונימיים, אחד משבח את לנדו וזוכה ממנו לתודה חמה, השני מבקר אותו וזוכה לנזיפה שכאן זה לא פייסבוק ואין מקום לאנונימיות), אני חושב שלמרות שהמאמר עמוס בנתונים, הוא לא באמת מצליח לבסס את התזה שלו - שמדיניות המענקים והטבות המס לא תורמת למדינה ולכן מדובר במזימה של הממשלה הנאו-ליברלית להיטיב עם העשירים.
    את המאמר פותח לנדו בשורה של ציטוטים שמוכיחים לכאורה עד כמה הפוליטיקאים שלנו הם נאו ליברלים. הבעיה היא שהציטוטים האלה (הגם שאני מניח שנבחרו בקפידה) לא באמת מעידים על כך. לכל היותר הם מעידים שהדוברים מצדדים בהחלשת הרגולציה.
    אחר כך מדבר לנדו בהרחבה על נושא תאורטי למדי שעליו אני דווקא מסכים איתו - שאין אפילו אפשרות תאורטית לקיים כלכלה ללא רגולציה ושמכאן שתומכי הסרת הרגולציה מבקשים בעצם שהרגולציה בפועל תשרת את בעלי הכוח והעשירים.
    עיקר המאמר מוקדש להוכחה לכאורה שמדיניות ההטבות לא באמת עובדת וכאן אני חושב שהוא נופל בגדול. לא כלכלן אני ולא בן כלכלן אבל על אף עשרות הציטוטים, לא מצליח לנדו להפריך את הטענה שללא ההטבות הללו לא היו מגיעות הנה חברות בינלאומיות.
    לא שאני מזלזל באיכויות שישראל יכולה להציע למרכזי פיתוח אבל קשה לי להאמין שעשרות המרכזים שנפתחו כאן (קראתי את המספר 80 לא מזמן) היו נפתחים כאן גם אם לא היו החברות מקבלות הטבות בסך מליונים או מליארדים.
    כשל טיפוסי - לנדו חוזר ומראה עד כמה גדולות הוצאות שכר הבכירים של החברות (התזה שלו: המענקים הלכו לשלם את שכר הבכירים ולא לבנות את מרכזי הפיתוח), אבל לא מראה בשום מקום שבאין מענקים מקצצות החברות את השכר במקום להעביר את פעילותן למקומות אחרים.

    חבל לי קצת. בשורה התחתונה גם אני חושב שיש העדפה מובנית לעשירים במדיניות הכלכלית של הממשלה. כמו לנדו גם אני חושב שיש יותר מטעם לפגם באיש משרד האוצר שעובר לייעץ לטייקונים (אם כי בדוגמא שנתן לנדו עברה שנה וחצי בין הכהונות). הבעיה שלי היא עם המתודולוגיה ועם חוסר הנכונות להגיד "כאן אולי טעיתי".

    הגב
  • MOBY

    את הכל נקריב למען ה"צמיחה" מפעל שמרוויח ולא "צומח" יכול להיות כזה רק אם הוא מפעל פרטי. כל עוד חייבים להראות "צמיחה" נאלץ לקבל הימורים בכספם של אחרים.

    הגב
    • אביאל

      מובי - זה דיי עיוות של המציאות מה שאתה עושה, הצמיחה היא לא לשם הצמיחה, ההוצאות גודלות גם כן, יש תחרות, שיפורים, טבע היא שחקן גלובלי לטוב ולרע, היא חברה ציבורית וככזאת היא צריכה להציג השתפרות מתמדת, אחרת, כמו כל חברה היא תשקע, תבדוק כמו חברות נשארו בS&P 500 לפני 50, 40, 30 ו20 שנה ותראה לבד למה הצמיחה היא סממן חשוב.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *