עאלק בועה

די כבר עם האיומים, אין שום תופעה כללית של בועת שכר בהייטק

חגיגת השכר של המתכנתים בהייטק עומדת להגמר, וזה יכאב, זעקו הכותרות. כותרת הראיון בגלובס עם מנכ"ל אחת חברות ההשמה המובילות בתחום ההייטק, מניחה כמה עובדות שראוי לבדוק את נכונותן.

ראשית, האם אכן קיימת חגיגה בשכר המתכנתים בהייטק. איך נגדיר חגיגה? ראשית ראוי לציין לחיוב את הנסיון לדייק בכותרת, לא דובר על שכר כל עובדי ההייטק, אין טענה לחגיגה בקרב שכר אנשי הכספים בהייטק, או שכר אנשי האדמיניסטרציה, אלא בשכר המתכנתים. אני מניח שההגדרה חגיגה בשכר היא לא ממש מדויקת, אך אחד המאפיינים ההגיוניים במונח חגיגה אמור להיות עליות שכר הגבוהות משמעותית מעליות השכר בשנים הקודמות, ומעליות השכר בתעשיות אחרות.

טוב, אז התשובה היא שבנתונים המצויים בידי, ואני מעז לקבוע בצורה חד משמעית שיש בידי נתונים רחבים וטובים בהרבה מהנתונים הקיימים בידי כל מנהל חברת השמה, אני לא מוצא עדויות לשום חגיגה רחבת היקף במקצוע האמורפי הקרוי מתכנתים. רק כדי לסבר את האוזן, עליות השכר הכלליות בהייטק השנה, עליות שכר אשר מאפיינות גם את אלה העוסקים בתכנות, נמוכות מעט מכפי שחווינו בעונה (שנה, נו חייב להכנס למושגי ספורט) שעברה. השכר הכולל בהייטק עלה במעט יותר מהשכר הכולל בתעשיות אחרות השנה, אך לפני שנתיים עליית השכר הממוצעת בתעשיות אחרות היתה גבוהה יותר, אז בסך הכל המספרים מתאזנים.

עדיין, אנחנו קוראים חדשות השכם וערב על חגיגות השכר המסוכנות בהייטק, על בועה בענף ועוד מרעין בישין. בראיון המובא בלינק למעלה אף מאיימים עלינו בתוצאות של פיצוץ הבועה (זאת שאני לא ממש מוצא), חברות זרות יוציאו את מרכזי הפיתוח מישראל ויעברו למדינות אחרות, ולקרנות הון הסיכון וגורמים אחרים, לא יהיה תמריץ להשקיע בחברות סטארט אפ מקומיות שכן אלו לא יוכלו להעסיק עובדים יקרים כל כך.

טענת הוצאת מרכזי הפיתוח מישראל למדינות אחרות נסמכת על אמירה שערורייתית אחרת, השכר למתכנתים בישראל גבוה ב30% יותר מהשכר המקביל בארצות הברית וגרמניה, לכן לא משתלם להעסיק עובדים בישראל.

*

טוב, גם כאן יש בידי נתונים שלא קיימים בידי האיש שטוען לקיומה של תופעה מאוד מעניינת זו. אין לי מושג על בסיס מה נקבעות קביעות אלה, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה סדיר ורציף עם חברות המקיימות סקרי שכר בינלאומיים בענף ההייטק. הנתונים האחרונים שהיו בידי הצביעו על כך ששכר עובדי ההייטק בארצות הברית גבוה ב30% מזה שבישראל במקצועות שנבדקו, והשכר בישראל ובגרמניה באמת היה קרוב למדי. אני לא צריך לבדוק את תקפות הנתונים גם לשעה זו כדי להניח ברמה קרובה מאוד לוודאות שהשכר של עובדי ההייטק בישראל לא עלה ביותר מ60% על עליות השכר בארצות הברית מאז הבדיקה האחרונה שביצענו, גם לא על זה שבגרמניה.

*

יש משהו משותף לסיקור השכר בענף ההייטק בישראל וסיקור שכר הספורטאים ברחבי העולם. בגלל שאנחנו מסתכלים על שכר מבפנים החוצה, כלומר משווים את השכר לזה שרובנו מרוויחים, ההרגשה היא ששכרם של המסוקרים הינו גבוה מאוד. אנחנו חשים מהכתוב בעיתונים שקיימות קפיצות שכר משמעותיות מאוד גם בספורט וגם בהייטק. עוד תחושה מקובלת היא שלא לעולם חוסן. אחד הדברים שמשקיעים רבים נופלים בהם הוא בדיוק ההרגשה האמורפית הזאת, כמה זה יכול לעלות עוד? אם מחירי המניות עולים כבר שמונה שנים, אז בטח מדובר בבועה, אם אנחנו חווים עליות שכר משמעותיות כבר שמונה שנים, בטח מדובר בבועה, אותו דבר לגבי שכר הספורטאים.

אבל כל משקיע טוב יודע שהזמן לקנות הוא דווקא בתוך העליות, הזמן למכור הוא בתוך הירידות, אין שום סיבה למשקיע לנסות לעבוד נגד הזרם, אלא אם אתה וורן באפט שיכול להרשות לעצמו לקנות כשהדם ברחובות, וגם אז מדובר בלקנות מניות דווקא אחרי שהרבה דם נשפך.

אני זקן מספיק וכך גם החברה שאני חלק מבעליה, כדי לזכור בועת שכר אמיתית בהייטק הישראלי. היתה כזאת לקראת שנת 2000 עת התעשייה חוותה עליות שכר שנתיות בשיעור של 22% לשנה. הבועה הזאת התפוצצה עם פיצוץ בועת מניות ההייטק בנסד"ק בשנת 2000. גם כשבועה זאת התפוצצה, לא חווינו את הקטסטרופות שמאיימים עלינו בהן.

נכון, עובדים פוטרו מחברות, נכון, חברות ביצעו הורדות שכר לכל החברה כדי לפטר פחות, אך לא ראינו אקסודוס של חברות בינלאומיות שסגרו מרכזי פיתוח בישראל. לא ראינו שחברות סטארט אפ הפסיקו לקום, וגם לא ראינו תעשייה שלמה קורסת. אגב, לא ראינו השנה תנועה יוצאת דופן של חברות בינלאומיות המשתלטות על העובדים הישראלים. מספר החברות הבינלאומיות המעסיקות עובדי הייטק בישראל השנה, לא שונה באופן מהותי מהשנים הקודמות. אני ממש מתקשה לראות את ההגיון בארמגדון שגורמים בתעשייה מספרים לנו שיגיע.

אני רואה בהחלט דבר אחר לגמרי. תעשיית ההייטק בישראל מאוד גמישה ומאוד זריזה. ישנו עידן חדש של חברות בתחומים של AI וביג דאטה, בתחומים אלה קיים באמת מחסור בעובדים, מחסור שקודם היה קיים במומחי אבטחת מידע, לפני כן היה קיים מחסור במהנדסי אפליקציות מובייל, ובעבר הרחוק בכלל היה מחסור אדיר במהנדסי אנטנות. כמו כל מחסור, גם המחסור הזה מוביל לעודף ביקוש על היצע בתפקידים ספציפיים.

בעת שאני בחרתי את לימודיי האקדמיים, כולם רצו ללמוד משפטים, גם המצטיינים במגמות הפיסיקה והמתמטיקה, שכן הרבה ראו במשפטים את הדרך הבטוחה לקריירה משתלמת ורווחית. כיום כמות האנשים שגמרו חמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה למשל, המבקשים ללמוד משפטים, כנראה קטנה בהרבה, ולעומת זאת הביקוש למקצועות ההנדסה המקובלים בהייטק גבוה בהרבה ממה שהיה בזמן לימודי האקדמיים אי שם ב1992-1994. אני יודע שגם מספר התלמידים הערבים והחרדים בענפים אלה גבוה בהרבה. טוב מאוד שיתווספו עוד כאלה שלומדים, יהיה נהדר שהביקוש הגדול יענה בהיצע גדול עוד יותר, אבל למה לעזאזל לנסות לגרום לנו לא לישון בלילה?

תודה לך הפועל
פאקינג סטייטמנט

97 Comments

Handsome Dick Manitoba 1 בינואר 2018

"למה לעזאזל לנסות לגרום לנו לא לישון בלילה?" כי ככה מגיעים לעיתון.

הכתבה הזו היא כתבת יח"צ לחברה מסוימת, שצריכה שעובדים ומעסיקים בתחום יראו בה מותג, ולעתון בישראל מגיעים עם נבואות זעם. ממילא אף עיתונאי לא יקשה על קביעות כמו "שכר מהנדס בישראל גבוה מהשכר בארה"ב" שאפשר להפריך בחיפוש אחד בגוגל.

funfun 2 בינואר 2018

בתור אחד מהתחום – בול!!!

רומן 1 בינואר 2018

תודה גיל, הרגעת אותי

יניר 1 בינואר 2018

בוא ונתרגם את המאמר לעברית.
מנכ"ל חברת השמה:" מתכנתים, אתם כנראה מקבלים שכר נמוך מדי במקום העבודה הנוכחי שלכם , בואו אלי ואארגן לכם משרה בשכר מפוצץ,
מנהלות כוח אדם, בואו אלי ואארגן לכם מתכנתים תותחים. אולי זה יעלה הרבה אבל אלו יהיו מתכנתי על"

אמיתי 1 בינואר 2018

באמת הזוי..
אבל אם לחזור לספורט אז האם לדעתך המשכורות שמשולמות לכדורגלנים בארץ הן הגיוניות בהתחשב בזה שרוב המועדונים גירעוניים? (אני יודע שלא כולם זהבי או יצחקי ואני מבין שלא כולם מכניסים כל עונה את היד לכיס כמו גולדהר..)

גיל שלי 1 בינואר 2018

אין לי מושג איך קובעים משכורות הגיוניות, יש שוק, אני מניח שגולדהאר לא רוצה לשלם יותר ממה שהשוק מכתיב לו, למרות שבוודאות במספר מקרים הוא עושה את זה.

אמיתי 1 בינואר 2018

יש פה כמה הבדלים בסיסיים:
אין לקבוצתך אפשרות לא לשכור שחקנים ישראליים
אין אפשרות להעביר את המועדון להודו
אין למועדון רווחים
מועדוני כדורגל משתמשים ב(לא מעט) הרבה כסף ציבורי

no propaganda 1 בינואר 2018

אין לי מושג מה קורה בגרמניה אבל בצרפת עלות מהנדס(ודאי מהנדס מתחיל), משמעותית ממוכה מזו בישראל. צה שכתוב בכתבה על ארה"ב מופרך ברמות אחרות, נראה לי אמזון זו בעצם החברה הראשונה שנותנת בארץ משכורות של ארה"ב.

דבר אחד שלא התמקדו בו בכתבה וגם אתה לא התייחסת אליו הוא שמה שחשוב מבחינת החברה, זה לא השכר אלא עלות מעסיק וזה כולל כל מיני דברים שקשה לחשב כמו שכירות וארנונה.

ודבר אחרון שלא ממש קשור לפוסט, הוא שבהשקעות אני עם באפט. לקנות כשיש דם ברחובות זו ההשקעה הכי טובה. לקנות לתוך עליות ולמכור לתוך ירידות גובל לדעתי בספקולציה.

גיל שלי 1 בינואר 2018

אף אחד לא משלם כאן את מה שמשלמים בארצות הברית, אגדיר זאת כך, מה שקראת שאמזון משלמים כאן זה לא בהכרח נכון, למשל חישבו את מענק החתימה כחלק מחישוב השכר החודשי, זאת טעות בסיסית, וגם בלעדיה זה לא היה נכון.
לגבי הרכישות, אי אפשר לחכות עם רכישות רק לזמן שבו יש דם על הרצפה. אני מרגיש בטוח יותר לקנות מניות כשמחירי המניות עולים בכל העולם, בטח בהשוואה לזמן בו מחירי המניות נמצאים בירידות רצופות.

no propaganda 1 בינואר 2018

מסכים שאי אפשר לחכות. פשוו הרבה יותר קשה למצוא הזדמנויות. כשדברים מתרסקים אז ההזדמנויות נמצאות על הרצפה. אני מעדיף את השיטות של באפט(או יותר נכון גראהם), מבין שיש גם גישות אחרות.

אין לי מידע מהימן על המשכורות של אמאזון אבל אם לקחת את מה שכותבים בעיתון בתוספת פנסיה וקרן השתלמות, זה בהחלט נראה בכוון של משכורות אמריקאיות.

גיל שלי 1 בינואר 2018

אז זהו, מידיעה, אל תקח את מה שכותבים בעתון, זה פשוט לא נכון

no propaganda 1 בינואר 2018

מזל שיש לי את דה באזר ואת גיל שלי :)
תודה

אורן השני 1 בינואר 2018

ממה שאני מכיר מאנשים שעובדים שם וביררו עם מקביליהם בארה"ב, זה דווקא כן נכון.

גיל שלי 1 בינואר 2018

אורן, יכול להיות שיש מישהו בישראל שמרוויח יותר ממישהו בארצות הברית, זה לא אומר כלום

אורן השני 1 בינואר 2018

ברור שזה פרטני, בכל זאת מדובר על אותו תחום וותק

no propaganda 1 בינואר 2018

בחברות האלה מה שחשוב זה דרגה. אם באותה דרגה אנשים מקבלים שכר דומה אז זה כנראה נכון לכל העובדים או לפחות לכל החדשים.

גיל שלי 1 בינואר 2018

אני לא יודע חברה חברה, אני יודע פר תפקיד, בארצות הברית ברוב מוחלט של התפקידים מקבלים יותר מבישראל

Blue Devil 2 בינואר 2018

ידע ממקור ראשון – עברתי באותו תפקיד בדיוק, באותה חברה, מישראל לארצות הברית (לאוהיו, לא לעמק הסיליקון), השכר שלי (ברוטו) בערך 30% יותר גבוה פה, וזה נכון גם לעובדים שלי.
נכון שזה מדגם קצת (מאוד) קטן, אבל אני יותר נוטה להאמין לנתונים של גיל.

7even 1 בינואר 2018

הימור גס: כותב הכתבה לא עשה בדיקה מעמיקה לפני הפרסום שלה.ץ..אלא זרק כמה משפטים לאוויר והכל בחסות איזו חברה שבטח מוזכרת שם.

מודה שלא קראתי את הכתבה, אבל זה מוטיב חוזר בכתבות מהסוג הנ"ל ובכללי ברוב העיתונים (גם בעולם ד"א).

גיל שלי 1 בינואר 2018

זה היה ראיון לא כתבה, המרואיין זרק מספרים לאוויר, אבל לציטוט בשמו המלא, אז הבעיה לא בכתב

Amir A 1 בינואר 2018

מנכ"ל של חברת השמה להייטק הוא לא מישהו שיש לו ניגוד אינטרסים בדיון לגבי שכר בהייטק? במצב כזה האם לא ראוי מצד העיתונאי לבחון לפחות עוד מקור אחד לסיפור?

גיל שלי 1 בינואר 2018

אני מנסה להציג לכל העיתונים את הסכנות בציטוט מנהלי חברות ההשמה, וכן את הסיבות לכך שיש להם מידע חלקי מאוד. לצערי, מנהלים אלה מוכנים לתת להם את מה שאני מסרב, מספרים של שכר, אני מוכן לתת רק מגמות. לכן הם זוכים בבמה, חבל אבל זה העולם שאנחנו חיים בו

Amir A 1 בינואר 2018

בטור הקודם שלך היה דיון בתגובות בשאלה האם אנשים היום יותר מטומטמים מבעבר. אחת הטענות כנגד זה היתה שלאנשים יש היום יותר גישה למידע. הבעיה היא שהמידע שמונגש לאנשים כיום הוא חלקי ומגמתי, ואנשים התרגלו לבלוע כל שטות שמוכרים להם ב-140 תווים בלי לעצור רגע ולשאול מה איכות המידע. מהבחינה הזו העובדה שיש יותר מידע זמין כיום לא משנה הרבה, לדעתי, לשאלת האיוולת האנושית.

Ljos 2 בינואר 2018

אפשר לשאול ממה נובע הסירוב לתת מספרים?
זה נשמע כמו משהו שיכול להיות קריטי לעובדים.

גיל שלי 2 בינואר 2018

אנחנו נותנים שירות לחברות, הנתונים הם של החברות, להן גם הזכות להחליט איזה נתונים יחשפו בפני העובדים, ואיזה לא, עניין פשוט של הלקוח תמיד צודק

Ljos 2 בינואר 2018

מובן, תודה.

yaron 1 בינואר 2018

גיל,
ראשית אני מסכים שאין בועה.
בסופו של דבר מדובר על כתבה אחת עם מנהל חברת השמה אחת.
כמה הערות בכל זאת:
אותוסיה חברה רצינית ומקצועית, אני מנחש שחלק מהטענות בכתבה נובעות דווקא ממצב הפוך לבועה, הביקוש גבוה מההיצע. בתחום הסייבר לדוגמא, מתכנת יוצא מודיעין אחרי 2-3 שנות קבע יכול למצא בקלות עבודה ב-30k ועדיין החברות מתקשות בגיוס.
לסטארטאפים החיים באמת מתחילים להיות קשים, אם אתה צריך להקים חברה עם כמה מתכנתים רציניים הוצאות השכר שלך עצומות והכל מכספי משקיעים, לא פשוט.
שוב, לא קשור בשום צורה לבועה.

no propaganda 1 בינואר 2018

בסטארטאפ האלטרנטיבה לשכר הגבוהה היא לתת יותר אופציות

yaron 1 בינואר 2018

נכון, עדיין המצב שם מתחיל להיות לא פשוט כשמדובר על גיוס תותחים.
בתפקידים ספציפיים 30k + אופציות ועדיין קשה. יותר מזה, יושבים אצלך חברה שבכל רגע יכולים לעבור למקום אחר בתנאים משופרים וחלקם כבר לאחר קבלת האופציות…

אביאל 1 בינואר 2018

ירון – לא הבנתי מה זה שונה מבכל מקצוע אחר ?

yaron 1 בינואר 2018

אם אתה רוצה לפתוח חנות בגדים, בית דפוס לדוגמא, כמה אחוזים מהתקציב יהיה מרכיב השכר?
בסטארטאפ שמצריך כ"א סופר איכותי השכר יכול להיות בקלות מעל ל-50%.
סטארטאפים שרובם לא עושים (ולא אמורים לעשות) שקל בשנתיים הראשונות…
שוב, אני מדבר על תחומים מאוד ספציפיים בהם גם לחברות שמציעות שכר גבוה קשה לגייס.
הנקודה שלי היא שכשיש כזה ביקוש לעובדים (ובישראל יש ביקוש) ברור שהשכר יעלה והדבר האחרון שאפשר לקרא לזה זה בועה.
הכתבה השתמשה בכותרת מפוצצת ומונח שגוי אבל הנקודה שהוא מעלה היא אמיתית.
תחום קלאסי ל"תאורית המטוטלת" של גיל :-)

אביאל 1 בינואר 2018

ירון – זה הכל עניין של ביקוש והיצע, לזה התכוונתי, כמו בכל מקצוע, יש אלפי סוגי מקצועות שהיו לאורך ההיסטוריה מבוקשים מאוד וזכו לשכר בהתאם, לכן אני לא חושב שיש משהו מיוחד במתכנתים בהקשר הזה, בדיוק כמו שגיל נתן דוגמאות לשונות בביקוש לסוג מסוים של עובדים לאורך השנים.

Lord Anthony 1 בינואר 2018

זאת לא השוואה נכונה, כשאמצעי הייצור המרכזי שלך הוא כוח האדם חלקו בתקציב יהיה בהתאם.
זה לא מפעל שצריך להוציא כסף על מיכון יקר, ולכן באופן טבעי עיקר הכסף מושקע בנכסים האנושיים. זה לא ייחודי רק לסטראפים כל מקצוע שבו המוח האנושי הוא אמצעי הייצור המרכזי חלקן של המשכורות בתקציב יהיה דומה.

yaron 1 בינואר 2018

עוד דבר אביאל, כשאתה במצב שכל יום פונים אליך הד האנטרים ומציעים הצעות טובות בחברות טובות, כשאתה יכול להודיע שאתה לוקח חודש חופש כי המוח מתפוצץ לך והחברה תחכה לך בלי להניד עפעף, זה לא כמו כל עובד בכל חברה ש"יכול לעבור לעבודה טובה יותר".
ודרך אגב, זה ממש לא רק מתכנתים, בתעשיית הגיימינג למשל איש מדיה או ppc טוב עם נסיון מקבל בקלות 25k.

אביאל 1 בינואר 2018

ירון – בדיוק וזה מחזק את הטענה שלי שהכל בסופו של דבר זה עניין של ביקוש והיצע, שום דבר מיוחד לתחום כלשהו.

yaron 1 בינואר 2018

אין ביננו וויכוח, אמרתי החל מהתגובה הראשונה שזאת לא בועה ושמגוחך לקרא לזה כך.
התופעה עצמה קיימת וכרגע יש מס' תחומים שבהם הביקוש כ"כ גבוה שהמשכורות יכולות להפוך ל"גבוהות מדי" ואז המטוטלת תשנה כיוון :-)
בניגוד לבעות שמתפוצצות…

Eyal 1 בינואר 2018

בתור אחד שמגיע מתחום המדיה אתה צריך להיות איש מדיה או ppc ברמת עילוי כדי להגיע למספרים האלה

רומן 1 בינואר 2018

לדעתי המצב בו מתכנת מרוויח פי 2.5 ממהמנדס מכונות/חומרים באותה רמה הוא מצב לא תקין(ואני אומר את זה בתור מתכנת).
אי אפשר להיות מדינה רצינית במצב כזה, לפני 30 שנה מוחות רציניים הלכו ללמוד הנדסה קלאסית, מי הולך לזה היום? למה לו?
אז המדינה באמת נמצאת בבועה, כי היום ממש משתלם לכולם לתכנת, כולם עפים על זה, אבל בסוף מה נהיה מאיתנו? מדינה שתלויה לחלוטין בגחמות של קונצרני הייטק בינלאומיים.
זה קצת כמו כל הדיאטות המפגרות האלה פליאו/טבעונות/קשקשנות/.. זה אולי משתלם לטווח הקצר, אבל לטווח הארוך אדם צריך לאכול מאוזן ומדינה צריכה לייצר גם ברזלים ולא רק מוצרים וירטואליים. ואיך שזה נראה היום, עם התפלגות המשכורות, אני לא רואה אופק בכיוון הזה.

אביאל 1 בינואר 2018

רומן – אני לא מסכים, אתה לא תלוי בתאגידים בינלאומיים, הם תלויים בך, אם הם לא יאמצו את המחשבה והדרך החדשה שמהנדסי התוכנה מייצרים בימנו הם פשוט ישארו מאחור, יש הרבה דוגמאות לכך. תכנון מרכזי של כוח עבודה נכשל לרוב, הוא אולי גרם לסקטור מסוים לשגשג אבל הפיל הרבה אחרים בדרך, עדיף לתת למנגנון השוק לנווט את האנשים בהקשר הזה.

רומן 1 בינואר 2018

לדעתי (בניגוד גמור לאינטרס האישי שלי) לטובת המדינה שלנו, המדינה צריכה להתערב ולהקטין את השונות בשכר. אחרת נפגע בטווח הארוך

אמיתי 1 בינואר 2018

זה בניגוד גמור לאינטרס של כולנו. אין מדינה נורמלית אחת שעושה כזה דבר

רומן 1 בינואר 2018

במדינות נורמליות אחרות יש תעשיות מגוונות . בארץ שוכחים את זה לכולם נוהרים להייטק

אביאל 1 בינואר 2018

רומן – הלוואי שכולם ינהרו להיי-טק, זה ממש לא המצב.

אמיתי 1 בינואר 2018

לא ברור לי כיך המדינה (וטובת המדינה ממש לא לנגד עיני. האזרחים שלה כן) הייתה מרוויחה אם היינו ממשיכים לייצר פה סירים וטקסטיל במקום שבבים ותוכנות סייבר. הנחת המוצא שלך שגיוון עם תעשיות ישנות מטיבות עם מדינות לא עומדת במבחן המציאות.

איציק 1 בינואר 2018

אם כולם ינהרו להיי-טק, מי ינהר לקלפי?

אלון 2 בינואר 2018

מצויין איציק.

yaron 1 בינואר 2018

צודק, אבל זה העולם, אפליקציות שוות יותר מבואיג…

שי 2 בינואר 2018

דווקא היו לא מעט דיבורים בשנים האחרונות על הצורך לשפר את התעשייה המסורתית, ולהעלות את הפרודוקטיביות של העובדים שם. הרי באירופה, וזה לא סוד, יש יכולות ייצור טובות יותר וכוח אדם מיומן יותר, שבהתאם גם מקבל משכורות גבוהות יותר.
אבל הניסיון להרחיב את ההשכלה המקצועית בתיכונים נכשל, למיטב זכרוני. הייתה התנגדות לכך שילדי הרצליה יעשו בגרות במתמטיקה ויעבדו בהייטק, בזמן שילדי דימונה ילמדו מכונאות.

Lord Anthony 2 בינואר 2018

בגלל זה אנחנו במצב שילדי הרצליה עושים בגרות במתמטיקה ועובדים בהייטק וילדי דימונה לא לומדים כלום, יוצאים בלי מקצוע ועובדים כל החיים בשכר מינימום.

Handsome Dick Manitoba 2 בינואר 2018

בדיוק. הרגיז אותי מאד בזמנו שסטיב שלום (עו"ד במקצועו) יצא נגד החינוך המקצועי. כבוגר חינוך מקצועי בפריפריה, אין לי מושג מה הייתי עושה היום אם הייתי בוחר במסלול עיוני. לא כל אחד יכול להתחתן עם אישה עשירה.

שי 2 בינואר 2018

מילא ילדי דימונה – כמה אפשרויות פתוחות בפני ילדי הפזורה הבדואית??

איציק 2 בינואר 2018

אתה יודע בכמה רכבים הם אמורים לטפל? יש להם מספיק עבודה בפרוק רכבים.
אתה שואל שאלה שכביכול רצינית, אבל השאלה החשובה יותר היא כמה ילדים בדואים רוצים ללמוד בכלל וכמה רוצים מקצועות טכנולוגיים. עד כמה שידוע לי זה מעטים בלבד. שם צריך חריש עמוק יותר. רק לימודים טכנולוגים זה לא פתרון בשבילם, ואני מאד בעד החזרת לימודים טכנולוגיים ובכלל לימודים טכניים (נגרות כדוגמא) לתיכונים.

yaron 3 בינואר 2018

במיוחד בשבילך רומן
https://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3727869
ראיון מעניין עם זיוה איגר, מנכ"לית הרשות להשקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת).

אביאל 1 בינואר 2018

אני דווקא אלך צעד אחורה, למהות של הכתבה, מתי בדיוק בהיסטוריה מישהו חזה בועה והצליח למנוע ממנה להתפוצץ ? בועות הן חלק מהחיים הכלכליים שלנו, מה שחשוב הוא בעיקר לבנות מנגנונים ליום שאחרי. נניח שיש בועה בשכר המתכנתים, מה בדיוק המרואיין מצפה, שכל המנהלים של החברות ישבו ביחד ויחליטו להפסיק להציע משכורות לכוח עבודה שהם צריכים ? אם כן, אז סביר להניח שהם ילכו לכלא (קרטל) ושנית מספיק מנהל אחד שיפר את העניין וירוויח את העובדים הטובים ביותר.

מיקו G 1 בינואר 2018

כשבועה לא מתפוצצת אף אחד לא מתייחס אליה.

אביאל 1 בינואר 2018

מיקו – אשמח לדוגמא, אני לא מדבר על למנוע בועות, אני מדבר על איך גורמים לבועה שלא להתפוצץ, כלומר שיש בועה וצריך לפעול נגדה.

מיקו G 1 בינואר 2018

יש הרבה פעולות שעושים נגד הרבה דברים, אבל כל עוד אין פיצוץ אז אתה אפילו לא יודע על מה שקרה.
את הבועות שאנשים לא הצליחו למנוע את פיצוצן כל אחד מכיר.

אביאל 2 בינואר 2018

מיקו – שוב, אני אשמח לדוגמא לבועה שהיתה, לא אחת שחששו שתיהיה אלא שהיתה ושהצליחו להוריד את האוויר.

אמיתי 2 בינואר 2018

אביאל. לא נהוג שמזהים בועות רק בדיעבד?
וויסות המניות בשנות ה80 בארץ נחשב?

no propaganda 2 בינואר 2018

זה מאוד תיאורתי, אבל באג 2000 נניח יכול להיות דוגמא כזו.

Odel.R 1 בינואר 2018

מביא ציטוט מתוך טיוטת חוק ההסדרים שתובא בקרוב לאישור בכנסת:
"תעשיית ההיי-טק, אשר מבוססת על כוח אדם מיומן וחדשני, מהווה מנוע צמיחה משמעותי במשק
הישראלי. בשנים האחרונות, התעורר מחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק, בדגש על מהנדסים
ואנשי מחקרופיתוח. מסיבה זו, קיבלה הממשלה ביום 15 באוגוסט 2004 החלטה שעניינה תכנית לאומית
להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההי-טק, אשר בין היתר הסדירה העסקתם של מומחים זרים בענף, על
דרך הבאתם לתקופה שעד ל-90 ימים באמצעות הנוהל המקוצר של רשות האוכלוסין וההגירה. כעת
מוצע להקל על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי-טק על ידי קביעה כי גם הבאת מומחים זרים
לתקופה של עד שנה, תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים, וכי רישיון השהייה והעבודה של
עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של 63 חודשים. "
ושיהיה למתכנתים ההודים בהצלחה !
למה לא כותבים באמת שרוצים להוריד את השכר ותו לא.
למי שמעוניין לטיוטה המלאה : http://mof.gov.il/budgetsite/economicplan/documents/economicplan2019-draft.pdf

אביאל 1 בינואר 2018

גיל – עוד משהו, הכותרת הערב בגלובס היא שהולכים לייבא אלפי עובדים זרים להיי-טק, איך זה מתיישב עם הבועה ?

אלון 1 בינואר 2018

יש לי חבר שהוא מהנדס בכיר באמזון (אקו בארה"ב). הוא חי ברמת חיים גבוהה מאוד ובבית של יותר משני מליון דולר. קשה לי להאמין שמהנדסים בכירים בישראל מרוויחים כמוהו.

אוריה 1 בינואר 2018

תודה רבה גיל.
כאיש כספים בחברת הייטק מעניין אותי לדעת למה אתה חושב שאין לו את המידע המלא (נניח בצד כרגע את האינטרס)?
הרי כשהוא מגייס עובד לחברה הוא יודע בדיוק את טווח השכר של המשרה. יתרה מזאת, בהרבה מקרים גם שכר הטרחה בגין השמה מוצלחת נגזר מהמשכורת של המועמד.
כלומר הוא חשוף לכוחות השוק- כמה החברה מוכנה לתת וכמה העובד רוצה לקבל.
למה זה שונה מסקרי שכר שאתם עושים?

Blue Devil 2 בינואר 2018

דוגמא היפותטית: נדיה התחילה לעבוד בתור סטודנטית באינטל (אולי הגיעה אליהם דרך חברת השמה).
עשר שנים אחרי היא מהנדסת בכירה או מנהלת באותה אינטל – השכר שלה כפול, אבל לחברת ההשמה אין את המידע הזה מכיוון שהם לא שמעו מנדיה מאז היותה סטודנטית.
החברה של גיל (צבירן) מקבלת (ומשתפת חזרה) את המידע על השכר של כל העובדים (ותיקים חודשים) במרבית החברות בישראל. מה שאומר שיש להם מידע הרבה (הרבה) יותר מדויק על השכר במרבית המקצועות, בפילוחים מאוד ספציפיים. לכן גם קידומי השכר וגם הצעות העבודה למגויסים חדשים, מבוססים בחברות הגדולות על הנתונים של צבירן ולא של חברות ההשמה.
גילוי נאות: לכותב אין שום קשר לגיל או צבירן

אוריה 2 בינואר 2018

אני מסכים איתך כמובן במקרה שהעלית, אבל לאור העובדה שקצב החלפת העבודות עולה בשנים האחרונות (מי אמר דור ה-Y) גם הבכירים מתחלפים. קשה לומר שאין לחברות ההשמה מידע קונקרטי על הנושא

גיל שלי 2 בינואר 2018

אוריה, יש הבדל בין שכר מגויס חדש, לשכר עובד קיים באותו תפקיד. לחברות השמה אין מושג בקשר לבונוסים שחולקו, אין מושג בקשר לרכב, אין מושג בקשר לתגמול הוני ועוד. בנוסף, אין להם נתוני רוחב, יש להם דוגמאות בתפקידים ספציפיים.

אוריה 2 בינואר 2018

יפה, עכשיו הבנתי :)

yaron 2 בינואר 2018

גיל, כתבת בתגובה למעלה שאתה רואה 110,000 משכורות, האם זה מכמה תעשיות ספציפיות?

איציק 1 בינואר 2018

האם יש דרך לזהות בועה אפריורית, פרט לתחושת בטן, כגון סכומי ההעברות בכדורגל האירופאי הזויות. אמירה גם שלי, אבל זה רק ממבט על הסכומים המטורפים ולא מאיזו תובנה כלכלית. מצד שני יתכן ומחר יעבירו מישהו ב-300 מיליון יורו ותחושת הבטן שהייתה לי אז תתברר כטובה בהרבה מתחושת הבטן החדשה.

no propaganda 2 בינואר 2018

אתה צריך לקחת את הדוחות הכספיים של הקבוצה ולראות איך ההוצאות מול ההכנסות. אם אתה רואה שיש הרבה קבוצות שחורגות אז יש סיכוי לבועה.
בנוסף צריך לקחת בחשבון סבירות שך צמיחה כמו חוזי שידור עתידיים וכו'

איציק 2 בינואר 2018

OK, ואם משליכים על היי-תק?

no propaganda 2 בינואר 2018

אותו הדבר רק הרבה יותר קשה. גם כי הביזנס מסובך יותר(ודאי כשמדובר בענקיות כמו אמאזון) וגם כי אפשרויות הצמיחה קשות מאוד לתמחור.

שלמה 2 בינואר 2018

איזה מזל שבימינו המידע נגיש לכולם ולא צריך להסתמך לא על אתוסיה או על גיל שלי.
אז בחרתי להסתכל על התחום שלי שם אני מכיר את הסכומים שמקבלים בארץ.
הנה הסכומים שאמאזון משלמת בניו יורק למישהו בתחום:
https://www.paysa.com/job/data-scientist-at-amazon-web-services-inc-10092446

אני יכול בוודאות להגיד שאמאזון משלמים בארץ לא פחות מזה. מעבר לזה, כיום תתקשה למצוא חברות (לא רק אמאזון) שמשלמות בממוצע פחות מ-5 אחוז ממה שמופיע שם (לאנשים בתחום) .

גיל שלי 2 בינואר 2018

שלמה, אתה עובד באמזון? אני לא אדבר על אמזון או חברות ספציפיות, או תפקידים ספציפיים, דיברתי על השוק בכללותו, למרות שיש לי גם הרבה נתונים ספציפיים

שלמה 2 בינואר 2018

יש לי שני חברים בתחום שעובדים באמאזון ישראל בתחום (אחת שהתחילה אפילו לפני חודש ואין לה ניסיון קודם מלבד משרת intern של כמה חודשים), ואני יודע ששניהם קיבלו לא פחות ממה שהופיע בלינק שצירפתי.
אני עובד בחברת סטראטאפ (שבה לרוב המשכורות נמוכות יותר ביחס למקומות הגדולים), ועדיין המשכורת שלי היא לגמרי באזור הזה (סביב ה-5 אחוז פחות).
מעבר לזה, אני מכיר ויודע מה מרוויחים חברים ומכרים במקומות אחרים (חברות גדולות וקטנות), ואני יודע שזה השכר המקובל.

אני חושב שכשעושים השוואה אז ההשוואה הנכונה צריכה להיות בתפקיד ספציפי ובאזורים ספציפיים.

Handsome Dick Manitoba 2 בינואר 2018

אתה מדבר על סביב 50K ש"ח לחודש למישהו עם אפס נסיון. או שמדובר ברקע ספציפי (תואר מתקדם באונ' רצינית, נסיון בצבא) או שזו אנומליה שתשתנה כשהביקוש למדעני מידע ירד או שיהיו יותר כאלה.

זה אגב יותר מאשר בארה"ב כי בקישור ששלחת מדובר על 6+ שנות נסיון. בכל מקרה זה די מדהים. איזה מין דברים הם עושים?

גיל שלי 2 בינואר 2018

אני חייב להודות שב110,000 המשכורות שאנחנו רואים, לא רואים דברים כאלה

אורן השני 2 בינואר 2018

ככל הידוע לי גם אם אתה מתקבל למו"פ עם תואר שני מהטכניון אתה לא תקבל יותר מ30 לחודש בתפקיד ראשון / שני (לא הכנסתי את המניות לחישוב)

איציק 2 בינואר 2018

שאלתי עכשיו חברים שבעסק והם טוענים שאמזון מתפרעת ושוברת את השוק, ושהשכר ההתחלתי של 30K פלוס סביר ועם ניסיון בכלל בשמים. נשמע לי הזוי, מצד שני החברים מהתחום ומאד אמינים.

גיל שלי 2 בינואר 2018

אמזון לא באמת מתפרעים, רק כתוב שטויות

yaron 2 בינואר 2018

נכון גיל, הם בישראל בגלל שהם רוצים את הטופ של הטופ ומוכנים לשלם בשביל זה.

שלמה 2 בינואר 2018

ברור שאני מדבר על אנשים עם רקע אקדמי מתאים (תואר שני\דוקטורט), זו הדרישה בתפקיד. אבל בהחלט משלמים את הסכומים האלה (או מאוד קרובים) גם לכאלה עם ניסיון מאוד מינימלי (הרבה הרבה פחות מ-6+ שנים)

שים לב שהשכר בסיס הוא לא 50k, זה 50k כולל כל המסביב.
שכר הבסיס יוצא 38k.

עושים בעיקר רשתות נירונים…

איציק 2 בינואר 2018

עושים NN-ים עד הטרנד הבא. למרות שנראה שטרנד זה יחזיק הרבה זמן כי יש עוד הרבה מאד לאן להתפתח.

yaron 2 בינואר 2018

זה נכון גם ליוצאי מודיעין עם 2-3 שנים בקבע (בדר"כ עשו גם תואר ראשון על הדרך).
שכר בסיס – 30-35 אלף.

handsome dick manitoba 3 בינואר 2018

אחרי קצת מחשבה, אפשר להבין את ההגיון של אמזון – ההתמחות הספציפית הזו מבוקשת מאד, עדיף להם לשלם את השכר הזה בארץ מאשר בארה"ב שאז נוספות לזה עלויות רילוקיישן והם על חשבונם מביאים את העובד למקום שבו התחרות עליו עוד יותר גדולה.

אבל אלה סוג של גלים בשוק. יש צורך ספציפי שגדל בקצב מהיר מאד שמתגמל את מי שנמצא במקום הנכון. הוא יתייצב תוך מספר שנים. ההשוואה הנכונה בין משכורות היא בפיתוח פול סטאק, למשל, או ג'אווה.

yaron 3 בינואר 2018

אין לי ספק שאנחנו נראה יותר ביקוש ויותר חברות בינ"ל שיפתחו כאן מרכזים.
אנחנו גם נראה יותר היצע אבל לא נעמוד בקצב…
עוד נקודה חשובה (חלק יחשבו מטרידה) היא התרומה העצומה של מערכת הביטחון להייטק הישראלי, לטוב ולרע המצב הבטחוני הוא אחד הקטרים החזקים במשק.

דני איל 2 בינואר 2018

היצע וביקוש זה תאוריה כלכלית יפה על נייר של אוניברסיטה (ודרך אגב על הנייר ללא מונופולים, תאגידים,לוביסטים,פוליטיקאים, עם רשויות שמבצעות רגולוציה תמידית והוגנת, ועם ועם ועם היא אשכרה עובדת…), במקרה אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו מבצעים בדיקות אמפיריות כל יום, בעולם הזה, להיצע וביקוש יש השפעה זניחה על מחירים, אם זה בסופר, אם ברכב ואם בדירות.
מעבר לזה השאלה היא כח הקניה שלך ולא כמה אתה מרוויח, זאת איכות החיים בזעיר אנפין.

דני איל 2 בינואר 2018

בכל מקרה כתוב מצויין, והשאלה האמיתית שלא נשאלה כמה מרוויח מנכ"ל אתוסיה, מה זה בכלל חברת השמה, נראה לי שטכנולוגית אפשר עוד מעט לוותר על שירותיהן לגמרי..מה בדיוק הערך שלו, והאם המשכורת המאוד מנופחת שלו (זה לא שהוא רופא אחות או שרברב ) הגיונית (היא לא).

yaron 2 בינואר 2018

חברות השמה הן חברות פרטיות שאם שלרוב עובדות על עמלות. אם הן לא מצליחות לספק שירות יעיל ללקוחות הן פושטות רגל.
אותוסיה אחת הטובות שבהן.

אורן השני 2 בינואר 2018

השאלה אם בגיוס הייטקיסטים חברות ההשמה האלה באמת שחקניות רציניות בשוק או שחברות ההייטק מסתדרות לרוב בעצמן. לדעתי האופציה השנייה היא הנכונה ולכן הנתונים של חברות ההשמה לא מדויקים (בלי קשר לאמינות ההצהרות של מנכ"ל זה או אחר)

yaron 2 בינואר 2018

האופציה הנכונה היא שבמרה הספציפי הזה (מתכנתים תותחים) התעשיה מתקשה למרות שהם עובדים גם לבד וגם עם חברות השמה.
שוב, אני מדבר על מתכנתים מצטיינים.

yaron 2 בינואר 2018

לא סתם המשכורות הגבוהות, יש מחסור אמיתי.

אזי 2 בינואר 2018

השאלה המעניינת/המדאיגה, היא האם בעקבות הקמפיין התקשורתי הזה שרץ כבר תקופה, יש למחוקק מה לעשות בנושא?
בדומה לקשקשת שהיתה בנושא רכבי הליסינג, ינסו לדפוק אנשי הייטק רק כדי לדפוק אותם

אמיתי 2 בינואר 2018

לפי גלובס כבר התחילו. לא ברור כמה השפעה תהיה לזה ומה הכמויות

yaron 2 בינואר 2018

כתבה מעניינת על העתקת קריית המודיעין לנגב ועל איכות ההון האנושי שיוצאת ממנה.
http://m.ynet.co.il/Articles/5065298

מי שפוגש מנהלי חברות היי-טק רב-לאומיות, נציגי קרנות הון סיכון ומשקיעים ושואל אותם: "מה מביא אתכם לישראל?", מקבל תשובה נחרצת: "האקו-סיסטם הטכנולוגי המפואר שבניתם פה".
ואם מבקשים מהם לחדד את התשובה, הם אומרים שבנוסף לאקדמיה איכותית, גורם משיכה נוסף הוא מערכת הביטחון במובן הטכנולוגי של המילה, במובן ההון האנושי של המילה, שמתדלקת את החדשנות הטכנולוגית הישראלית. ובמילותיו של מנכ"ל של חברת ענק הפועלת בארץ: "האופן שבו מערכת הביטחון תורמת לפיתוח הטכנולוגי אצלכם הוא חסר תקדים בעולם. אין לכם מושג איזו ברכה זו".

Fluttershy 3 בינואר 2018

אחחחח… המשכורות בהייטק…

אולי זה לא בועה אבל עדיין המשכורות כ"כ גבוהות, הלכתי לקורס סופר קשה בתכנות, שבסופו יש עבודה מובטחת, אבל לא החזקתי שם מעמד.

חזרתי לעבוד במה שלמדתי – ביולוגיה/כימיה, יש לי עכשיו עבודה לא קשה מדי, שעות נוחות והחב'ה סבבה, אבל אני מקבל 8 ברוטו בחודש…

Comments closed