חגיגת השכר של המתכנתים בהייטק עומדת להגמר, וזה יכאב, זעקו הכותרות. כותרת הראיון בגלובס עם מנכ"ל אחת חברות ההשמה המובילות בתחום ההייטק, מניחה כמה עובדות שראוי לבדוק את נכונותן.

ראשית, האם אכן קיימת חגיגה בשכר המתכנתים בהייטק. איך נגדיר חגיגה? ראשית ראוי לציין לחיוב את הנסיון לדייק בכותרת, לא דובר על שכר כל עובדי ההייטק, אין טענה לחגיגה בקרב שכר אנשי הכספים בהייטק, או שכר אנשי האדמיניסטרציה, אלא בשכר המתכנתים. אני מניח שההגדרה חגיגה בשכר היא לא ממש מדויקת, אך אחד המאפיינים ההגיוניים במונח חגיגה אמור להיות עליות שכר הגבוהות משמעותית מעליות השכר בשנים הקודמות, ומעליות השכר בתעשיות אחרות.

טוב, אז התשובה היא שבנתונים המצויים בידי, ואני מעז לקבוע בצורה חד משמעית שיש בידי נתונים רחבים וטובים בהרבה מהנתונים הקיימים בידי כל מנהל חברת השמה, אני לא מוצא עדויות לשום חגיגה רחבת היקף במקצוע האמורפי הקרוי מתכנתים. רק כדי לסבר את האוזן, עליות השכר הכלליות בהייטק השנה, עליות שכר אשר מאפיינות גם את אלה העוסקים בתכנות, נמוכות מעט מכפי שחווינו בעונה (שנה, נו חייב להכנס למושגי ספורט) שעברה. השכר הכולל בהייטק עלה במעט יותר מהשכר הכולל בתעשיות אחרות השנה, אך לפני שנתיים עליית השכר הממוצעת בתעשיות אחרות היתה גבוהה יותר, אז בסך הכל המספרים מתאזנים.

עדיין, אנחנו קוראים חדשות השכם וערב על חגיגות השכר המסוכנות בהייטק, על בועה בענף ועוד מרעין בישין. בראיון המובא בלינק למעלה אף מאיימים עלינו בתוצאות של פיצוץ הבועה (זאת שאני לא ממש מוצא), חברות זרות יוציאו את מרכזי הפיתוח מישראל ויעברו למדינות אחרות, ולקרנות הון הסיכון וגורמים אחרים, לא יהיה תמריץ להשקיע בחברות סטארט אפ מקומיות שכן אלו לא יוכלו להעסיק עובדים יקרים כל כך.

טענת הוצאת מרכזי הפיתוח מישראל למדינות אחרות נסמכת על אמירה שערורייתית אחרת, השכר למתכנתים בישראל גבוה ב30% יותר מהשכר המקביל בארצות הברית וגרמניה, לכן לא משתלם להעסיק עובדים בישראל.

*

טוב, גם כאן יש בידי נתונים שלא קיימים בידי האיש שטוען לקיומה של תופעה מאוד מעניינת זו. אין לי מושג על בסיס מה נקבעות קביעות אלה, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה סדיר ורציף עם חברות המקיימות סקרי שכר בינלאומיים בענף ההייטק. הנתונים האחרונים שהיו בידי הצביעו על כך ששכר עובדי ההייטק בארצות הברית גבוה ב30% מזה שבישראל במקצועות שנבדקו, והשכר בישראל ובגרמניה באמת היה קרוב למדי. אני לא צריך לבדוק את תקפות הנתונים גם לשעה זו כדי להניח ברמה קרובה מאוד לוודאות שהשכר של עובדי ההייטק בישראל לא עלה ביותר מ60% על עליות השכר בארצות הברית מאז הבדיקה האחרונה שביצענו, גם לא על זה שבגרמניה.

*

יש משהו משותף לסיקור השכר בענף ההייטק בישראל וסיקור שכר הספורטאים ברחבי העולם. בגלל שאנחנו מסתכלים על שכר מבפנים החוצה, כלומר משווים את השכר לזה שרובנו מרוויחים, ההרגשה היא ששכרם של המסוקרים הינו גבוה מאוד. אנחנו חשים מהכתוב בעיתונים שקיימות קפיצות שכר משמעותיות מאוד גם בספורט וגם בהייטק. עוד תחושה מקובלת היא שלא לעולם חוסן. אחד הדברים שמשקיעים רבים נופלים בהם הוא בדיוק ההרגשה האמורפית הזאת, כמה זה יכול לעלות עוד? אם מחירי המניות עולים כבר שמונה שנים, אז בטח מדובר בבועה, אם אנחנו חווים עליות שכר משמעותיות כבר שמונה שנים, בטח מדובר בבועה, אותו דבר לגבי שכר הספורטאים.

אבל כל משקיע טוב יודע שהזמן לקנות הוא דווקא בתוך העליות, הזמן למכור הוא בתוך הירידות, אין שום סיבה למשקיע לנסות לעבוד נגד הזרם, אלא אם אתה וורן באפט שיכול להרשות לעצמו לקנות כשהדם ברחובות, וגם אז מדובר בלקנות מניות דווקא אחרי שהרבה דם נשפך.

אני זקן מספיק וכך גם החברה שאני חלק מבעליה, כדי לזכור בועת שכר אמיתית בהייטק הישראלי. היתה כזאת לקראת שנת 2000 עת התעשייה חוותה עליות שכר שנתיות בשיעור של 22% לשנה. הבועה הזאת התפוצצה עם פיצוץ בועת מניות ההייטק בנסד"ק בשנת 2000. גם כשבועה זאת התפוצצה, לא חווינו את הקטסטרופות שמאיימים עלינו בהן.

נכון, עובדים פוטרו מחברות, נכון, חברות ביצעו הורדות שכר לכל החברה כדי לפטר פחות, אך לא ראינו אקסודוס של חברות בינלאומיות שסגרו מרכזי פיתוח בישראל. לא ראינו שחברות סטארט אפ הפסיקו לקום, וגם לא ראינו תעשייה שלמה קורסת. אגב, לא ראינו השנה תנועה יוצאת דופן של חברות בינלאומיות המשתלטות על העובדים הישראלים. מספר החברות הבינלאומיות המעסיקות עובדי הייטק בישראל השנה, לא שונה באופן מהותי מהשנים הקודמות. אני ממש מתקשה לראות את ההגיון בארמגדון שגורמים בתעשייה מספרים לנו שיגיע.

אני רואה בהחלט דבר אחר לגמרי. תעשיית ההייטק בישראל מאוד גמישה ומאוד זריזה. ישנו עידן חדש של חברות בתחומים של AI וביג דאטה, בתחומים אלה קיים באמת מחסור בעובדים, מחסור שקודם היה קיים במומחי אבטחת מידע, לפני כן היה קיים מחסור במהנדסי אפליקציות מובייל, ובעבר הרחוק בכלל היה מחסור אדיר במהנדסי אנטנות. כמו כל מחסור, גם המחסור הזה מוביל לעודף ביקוש על היצע בתפקידים ספציפיים.

בעת שאני בחרתי את לימודיי האקדמיים, כולם רצו ללמוד משפטים, גם המצטיינים במגמות הפיסיקה והמתמטיקה, שכן הרבה ראו במשפטים את הדרך הבטוחה לקריירה משתלמת ורווחית. כיום כמות האנשים שגמרו חמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה למשל, המבקשים ללמוד משפטים, כנראה קטנה בהרבה, ולעומת זאת הביקוש למקצועות ההנדסה המקובלים בהייטק גבוה בהרבה ממה שהיה בזמן לימודי האקדמיים אי שם ב1992-1994. אני יודע שגם מספר התלמידים הערבים והחרדים בענפים אלה גבוה בהרבה. טוב מאוד שיתווספו עוד כאלה שלומדים, יהיה נהדר שהביקוש הגדול יענה בהיצע גדול עוד יותר, אבל למה לעזאזל לנסות לגרום לנו לא לישון בלילה?

אולטראס שמאל
אז נצחנו את סכנין