עאלק בועה

די כבר עם האיומים, אין שום תופעה כללית של בועת שכר בהייטק

חגיגת השכר של המתכנתים בהייטק עומדת להגמר, וזה יכאב, זעקו הכותרות. כותרת הראיון בגלובס עם מנכ"ל אחת חברות ההשמה המובילות בתחום ההייטק, מניחה כמה עובדות שראוי לבדוק את נכונותן.

ראשית, האם אכן קיימת חגיגה בשכר המתכנתים בהייטק. איך נגדיר חגיגה? ראשית ראוי לציין לחיוב את הנסיון לדייק בכותרת, לא דובר על שכר כל עובדי ההייטק, אין טענה לחגיגה בקרב שכר אנשי הכספים בהייטק, או שכר אנשי האדמיניסטרציה, אלא בשכר המתכנתים. אני מניח שההגדרה חגיגה בשכר היא לא ממש מדויקת, אך אחד המאפיינים ההגיוניים במונח חגיגה אמור להיות עליות שכר הגבוהות משמעותית מעליות השכר בשנים הקודמות, ומעליות השכר בתעשיות אחרות.

טוב, אז התשובה היא שבנתונים המצויים בידי, ואני מעז לקבוע בצורה חד משמעית שיש בידי נתונים רחבים וטובים בהרבה מהנתונים הקיימים בידי כל מנהל חברת השמה, אני לא מוצא עדויות לשום חגיגה רחבת היקף במקצוע האמורפי הקרוי מתכנתים. רק כדי לסבר את האוזן, עליות השכר הכלליות בהייטק השנה, עליות שכר אשר מאפיינות גם את אלה העוסקים בתכנות, נמוכות מעט מכפי שחווינו בעונה (שנה, נו חייב להכנס למושגי ספורט) שעברה. השכר הכולל בהייטק עלה במעט יותר מהשכר הכולל בתעשיות אחרות השנה, אך לפני שנתיים עליית השכר הממוצעת בתעשיות אחרות היתה גבוהה יותר, אז בסך הכל המספרים מתאזנים.

עדיין, אנחנו קוראים חדשות השכם וערב על חגיגות השכר המסוכנות בהייטק, על בועה בענף ועוד מרעין בישין. בראיון המובא בלינק למעלה אף מאיימים עלינו בתוצאות של פיצוץ הבועה (זאת שאני לא ממש מוצא), חברות זרות יוציאו את מרכזי הפיתוח מישראל ויעברו למדינות אחרות, ולקרנות הון הסיכון וגורמים אחרים, לא יהיה תמריץ להשקיע בחברות סטארט אפ מקומיות שכן אלו לא יוכלו להעסיק עובדים יקרים כל כך.

טענת הוצאת מרכזי הפיתוח מישראל למדינות אחרות נסמכת על אמירה שערורייתית אחרת, השכר למתכנתים בישראל גבוה ב30% יותר מהשכר המקביל בארצות הברית וגרמניה, לכן לא משתלם להעסיק עובדים בישראל.

*

טוב, גם כאן יש בידי נתונים שלא קיימים בידי האיש שטוען לקיומה של תופעה מאוד מעניינת זו. אין לי מושג על בסיס מה נקבעות קביעות אלה, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה סדיר ורציף עם חברות המקיימות סקרי שכר בינלאומיים בענף ההייטק. הנתונים האחרונים שהיו בידי הצביעו על כך ששכר עובדי ההייטק בארצות הברית גבוה ב30% מזה שבישראל במקצועות שנבדקו, והשכר בישראל ובגרמניה באמת היה קרוב למדי. אני לא צריך לבדוק את תקפות הנתונים גם לשעה זו כדי להניח ברמה קרובה מאוד לוודאות שהשכר של עובדי ההייטק בישראל לא עלה ביותר מ60% על עליות השכר בארצות הברית מאז הבדיקה האחרונה שביצענו, גם לא על זה שבגרמניה.

*

יש משהו משותף לסיקור השכר בענף ההייטק בישראל וסיקור שכר הספורטאים ברחבי העולם. בגלל שאנחנו מסתכלים על שכר מבפנים החוצה, כלומר משווים את השכר לזה שרובנו מרוויחים, ההרגשה היא ששכרם של המסוקרים הינו גבוה מאוד. אנחנו חשים מהכתוב בעיתונים שקיימות קפיצות שכר משמעותיות מאוד גם בספורט וגם בהייטק. עוד תחושה מקובלת היא שלא לעולם חוסן. אחד הדברים שמשקיעים רבים נופלים בהם הוא בדיוק ההרגשה האמורפית הזאת, כמה זה יכול לעלות עוד? אם מחירי המניות עולים כבר שמונה שנים, אז בטח מדובר בבועה, אם אנחנו חווים עליות שכר משמעותיות כבר שמונה שנים, בטח מדובר בבועה, אותו דבר לגבי שכר הספורטאים.

אבל כל משקיע טוב יודע שהזמן לקנות הוא דווקא בתוך העליות, הזמן למכור הוא בתוך הירידות, אין שום סיבה למשקיע לנסות לעבוד נגד הזרם, אלא אם אתה וורן באפט שיכול להרשות לעצמו לקנות כשהדם ברחובות, וגם אז מדובר בלקנות מניות דווקא אחרי שהרבה דם נשפך.

אני זקן מספיק וכך גם החברה שאני חלק מבעליה, כדי לזכור בועת שכר אמיתית בהייטק הישראלי. היתה כזאת לקראת שנת 2000 עת התעשייה חוותה עליות שכר שנתיות בשיעור של 22% לשנה. הבועה הזאת התפוצצה עם פיצוץ בועת מניות ההייטק בנסד"ק בשנת 2000. גם כשבועה זאת התפוצצה, לא חווינו את הקטסטרופות שמאיימים עלינו בהן.

נכון, עובדים פוטרו מחברות, נכון, חברות ביצעו הורדות שכר לכל החברה כדי לפטר פחות, אך לא ראינו אקסודוס של חברות בינלאומיות שסגרו מרכזי פיתוח בישראל. לא ראינו שחברות סטארט אפ הפסיקו לקום, וגם לא ראינו תעשייה שלמה קורסת. אגב, לא ראינו השנה תנועה יוצאת דופן של חברות בינלאומיות המשתלטות על העובדים הישראלים. מספר החברות הבינלאומיות המעסיקות עובדי הייטק בישראל השנה, לא שונה באופן מהותי מהשנים הקודמות. אני ממש מתקשה לראות את ההגיון בארמגדון שגורמים בתעשייה מספרים לנו שיגיע.

אני רואה בהחלט דבר אחר לגמרי. תעשיית ההייטק בישראל מאוד גמישה ומאוד זריזה. ישנו עידן חדש של חברות בתחומים של AI וביג דאטה, בתחומים אלה קיים באמת מחסור בעובדים, מחסור שקודם היה קיים במומחי אבטחת מידע, לפני כן היה קיים מחסור במהנדסי אפליקציות מובייל, ובעבר הרחוק בכלל היה מחסור אדיר במהנדסי אנטנות. כמו כל מחסור, גם המחסור הזה מוביל לעודף ביקוש על היצע בתפקידים ספציפיים.

בעת שאני בחרתי את לימודיי האקדמיים, כולם רצו ללמוד משפטים, גם המצטיינים במגמות הפיסיקה והמתמטיקה, שכן הרבה ראו במשפטים את הדרך הבטוחה לקריירה משתלמת ורווחית. כיום כמות האנשים שגמרו חמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה למשל, המבקשים ללמוד משפטים, כנראה קטנה בהרבה, ולעומת זאת הביקוש למקצועות ההנדסה המקובלים בהייטק גבוה בהרבה ממה שהיה בזמן לימודי האקדמיים אי שם ב1992-1994. אני יודע שגם מספר התלמידים הערבים והחרדים בענפים אלה גבוה בהרבה. טוב מאוד שיתווספו עוד כאלה שלומדים, יהיה נהדר שהביקוש הגדול יענה בהיצע גדול עוד יותר, אבל למה לעזאזל לנסות לגרום לנו לא לישון בלילה?

אולטראס שמאל
אז נצחנו את סכנין

תגובות

  • Handsome Dick Manitoba

    "למה לעזאזל לנסות לגרום לנו לא לישון בלילה?" כי ככה מגיעים לעיתון.

    הכתבה הזו היא כתבת יח"צ לחברה מסוימת, שצריכה שעובדים ומעסיקים בתחום יראו בה מותג, ולעתון בישראל מגיעים עם נבואות זעם. ממילא אף עיתונאי לא יקשה על קביעות כמו "שכר מהנדס בישראל גבוה מהשכר בארה"ב" שאפשר להפריך בחיפוש אחד בגוגל.

    הגב
    • funfun

      בתור אחד מהתחום - בול!!!

      הגב
  • רומן

    תודה גיל, הרגעת אותי

    הגב
  • יניר

    בוא ונתרגם את המאמר לעברית.
    מנכ"ל חברת השמה:" מתכנתים, אתם כנראה מקבלים שכר נמוך מדי במקום העבודה הנוכחי שלכם , בואו אלי ואארגן לכם משרה בשכר מפוצץ,
    מנהלות כוח אדם, בואו אלי ואארגן לכם מתכנתים תותחים. אולי זה יעלה הרבה אבל אלו יהיו מתכנתי על"

    הגב
  • אמיתי

    באמת הזוי..
    אבל אם לחזור לספורט אז האם לדעתך המשכורות שמשולמות לכדורגלנים בארץ הן הגיוניות בהתחשב בזה שרוב המועדונים גירעוניים? (אני יודע שלא כולם זהבי או יצחקי ואני מבין שלא כולם מכניסים כל עונה את היד לכיס כמו גולדהר..)

    הגב
    • גיל שלי

      אין לי מושג איך קובעים משכורות הגיוניות, יש שוק, אני מניח שגולדהאר לא רוצה לשלם יותר ממה שהשוק מכתיב לו, למרות שבוודאות במספר מקרים הוא עושה את זה.

      הגב
      • אמיתי

        יש פה כמה הבדלים בסיסיים:
        אין לקבוצתך אפשרות לא לשכור שחקנים ישראליים
        אין אפשרות להעביר את המועדון להודו
        אין למועדון רווחים
        מועדוני כדורגל משתמשים ב(לא מעט) הרבה כסף ציבורי

        הגב
  • no propaganda

    אין לי מושג מה קורה בגרמניה אבל בצרפת עלות מהנדס(ודאי מהנדס מתחיל), משמעותית ממוכה מזו בישראל. צה שכתוב בכתבה על ארה"ב מופרך ברמות אחרות, נראה לי אמזון זו בעצם החברה הראשונה שנותנת בארץ משכורות של ארה"ב.

    דבר אחד שלא התמקדו בו בכתבה וגם אתה לא התייחסת אליו הוא שמה שחשוב מבחינת החברה, זה לא השכר אלא עלות מעסיק וזה כולל כל מיני דברים שקשה לחשב כמו שכירות וארנונה.

    ודבר אחרון שלא ממש קשור לפוסט, הוא שבהשקעות אני עם באפט. לקנות כשיש דם ברחובות זו ההשקעה הכי טובה. לקנות לתוך עליות ולמכור לתוך ירידות גובל לדעתי בספקולציה.

    הגב
    • גיל שלי

      אף אחד לא משלם כאן את מה שמשלמים בארצות הברית, אגדיר זאת כך, מה שקראת שאמזון משלמים כאן זה לא בהכרח נכון, למשל חישבו את מענק החתימה כחלק מחישוב השכר החודשי, זאת טעות בסיסית, וגם בלעדיה זה לא היה נכון.
      לגבי הרכישות, אי אפשר לחכות עם רכישות רק לזמן שבו יש דם על הרצפה. אני מרגיש בטוח יותר לקנות מניות כשמחירי המניות עולים בכל העולם, בטח בהשוואה לזמן בו מחירי המניות נמצאים בירידות רצופות.

      הגב
      • no propaganda

        מסכים שאי אפשר לחכות. פשוו הרבה יותר קשה למצוא הזדמנויות. כשדברים מתרסקים אז ההזדמנויות נמצאות על הרצפה. אני מעדיף את השיטות של באפט(או יותר נכון גראהם), מבין שיש גם גישות אחרות.

        אין לי מידע מהימן על המשכורות של אמאזון אבל אם לקחת את מה שכותבים בעיתון בתוספת פנסיה וקרן השתלמות, זה בהחלט נראה בכוון של משכורות אמריקאיות.

        הגב
        • גיל שלי

          אז זהו, מידיעה, אל תקח את מה שכותבים בעתון, זה פשוט לא נכון

          הגב
          • no propaganda

            מזל שיש לי את דה באזר ואת גיל שלי :)
            תודה

            הגב
            • אורן השני

              ממה שאני מכיר מאנשים שעובדים שם וביררו עם מקביליהם בארה"ב, זה דווקא כן נכון.

            • גיל שלי

              אורן, יכול להיות שיש מישהו בישראל שמרוויח יותר ממישהו בארצות הברית, זה לא אומר כלום

            • אורן השני

              ברור שזה פרטני, בכל זאת מדובר על אותו תחום וותק

          • no propaganda

            בחברות האלה מה שחשוב זה דרגה. אם באותה דרגה אנשים מקבלים שכר דומה אז זה כנראה נכון לכל העובדים או לפחות לכל החדשים.

            הגב
            • גיל שלי

              אני לא יודע חברה חברה, אני יודע פר תפקיד, בארצות הברית ברוב מוחלט של התפקידים מקבלים יותר מבישראל

            • Blue Devil

              ידע ממקור ראשון - עברתי באותו תפקיד בדיוק, באותה חברה, מישראל לארצות הברית (לאוהיו, לא לעמק הסיליקון), השכר שלי (ברוטו) בערך 30% יותר גבוה פה, וזה נכון גם לעובדים שלי.
              נכון שזה מדגם קצת (מאוד) קטן, אבל אני יותר נוטה להאמין לנתונים של גיל.

  • 7even

    הימור גס: כותב הכתבה לא עשה בדיקה מעמיקה לפני הפרסום שלה.ץ..אלא זרק כמה משפטים לאוויר והכל בחסות איזו חברה שבטח מוזכרת שם.

    מודה שלא קראתי את הכתבה, אבל זה מוטיב חוזר בכתבות מהסוג הנ"ל ובכללי ברוב העיתונים (גם בעולם ד"א).

    הגב
    • גיל שלי

      זה היה ראיון לא כתבה, המרואיין זרק מספרים לאוויר, אבל לציטוט בשמו המלא, אז הבעיה לא בכתב

      הגב
      • Amir A

        מנכ"ל של חברת השמה להייטק הוא לא מישהו שיש לו ניגוד אינטרסים בדיון לגבי שכר בהייטק? במצב כזה האם לא ראוי מצד העיתונאי לבחון לפחות עוד מקור אחד לסיפור?

        הגב
        • גיל שלי

          אני מנסה להציג לכל העיתונים את הסכנות בציטוט מנהלי חברות ההשמה, וכן את הסיבות לכך שיש להם מידע חלקי מאוד. לצערי, מנהלים אלה מוכנים לתת להם את מה שאני מסרב, מספרים של שכר, אני מוכן לתת רק מגמות. לכן הם זוכים בבמה, חבל אבל זה העולם שאנחנו חיים בו

          הגב
          • Amir A

            בטור הקודם שלך היה דיון בתגובות בשאלה האם אנשים היום יותר מטומטמים מבעבר. אחת הטענות כנגד זה היתה שלאנשים יש היום יותר גישה למידע. הבעיה היא שהמידע שמונגש לאנשים כיום הוא חלקי ומגמתי, ואנשים התרגלו לבלוע כל שטות שמוכרים להם ב-140 תווים בלי לעצור רגע ולשאול מה איכות המידע. מהבחינה הזו העובדה שיש יותר מידע זמין כיום לא משנה הרבה, לדעתי, לשאלת האיוולת האנושית.

            הגב
          • Ljos

            אפשר לשאול ממה נובע הסירוב לתת מספרים?
            זה נשמע כמו משהו שיכול להיות קריטי לעובדים.

            הגב
            • גיל שלי

              אנחנו נותנים שירות לחברות, הנתונים הם של החברות, להן גם הזכות להחליט איזה נתונים יחשפו בפני העובדים, ואיזה לא, עניין פשוט של הלקוח תמיד צודק

            • Ljos

              מובן, תודה.

  • yaron

    גיל,
    ראשית אני מסכים שאין בועה.
    בסופו של דבר מדובר על כתבה אחת עם מנהל חברת השמה אחת.
    כמה הערות בכל זאת:
    אותוסיה חברה רצינית ומקצועית, אני מנחש שחלק מהטענות בכתבה נובעות דווקא ממצב הפוך לבועה, הביקוש גבוה מההיצע. בתחום הסייבר לדוגמא, מתכנת יוצא מודיעין אחרי 2-3 שנות קבע יכול למצא בקלות עבודה ב-30k ועדיין החברות מתקשות בגיוס.
    לסטארטאפים החיים באמת מתחילים להיות קשים, אם אתה צריך להקים חברה עם כמה מתכנתים רציניים הוצאות השכר שלך עצומות והכל מכספי משקיעים, לא פשוט.
    שוב, לא קשור בשום צורה לבועה.

    הגב
    • no propaganda

      בסטארטאפ האלטרנטיבה לשכר הגבוהה היא לתת יותר אופציות

      הגב
      • yaron

        נכון, עדיין המצב שם מתחיל להיות לא פשוט כשמדובר על גיוס תותחים.
        בתפקידים ספציפיים 30k + אופציות ועדיין קשה. יותר מזה, יושבים אצלך חברה שבכל רגע יכולים לעבור למקום אחר בתנאים משופרים וחלקם כבר לאחר קבלת האופציות...

        הגב
        • אביאל

          ירון - לא הבנתי מה זה שונה מבכל מקצוע אחר ?

          הגב
          • yaron

            אם אתה רוצה לפתוח חנות בגדים, בית דפוס לדוגמא, כמה אחוזים מהתקציב יהיה מרכיב השכר?
            בסטארטאפ שמצריך כ"א סופר איכותי השכר יכול להיות בקלות מעל ל-50%.
            סטארטאפים שרובם לא עושים (ולא אמורים לעשות) שקל בשנתיים הראשונות...
            שוב, אני מדבר על תחומים מאוד ספציפיים בהם גם לחברות שמציעות שכר גבוה קשה לגייס.
            הנקודה שלי היא שכשיש כזה ביקוש לעובדים (ובישראל יש ביקוש) ברור שהשכר יעלה והדבר האחרון שאפשר לקרא לזה זה בועה.
            הכתבה השתמשה בכותרת מפוצצת ומונח שגוי אבל הנקודה שהוא מעלה היא אמיתית.
            תחום קלאסי ל"תאורית המטוטלת" של גיל :-)

            הגב
            • אביאל

              ירון - זה הכל עניין של ביקוש והיצע, לזה התכוונתי, כמו בכל מקצוע, יש אלפי סוגי מקצועות שהיו לאורך ההיסטוריה מבוקשים מאוד וזכו לשכר בהתאם, לכן אני לא חושב שיש משהו מיוחד במתכנתים בהקשר הזה, בדיוק כמו שגיל נתן דוגמאות לשונות בביקוש לסוג מסוים של עובדים לאורך השנים.

            • Lord Anthony

              זאת לא השוואה נכונה, כשאמצעי הייצור המרכזי שלך הוא כוח האדם חלקו בתקציב יהיה בהתאם.
              זה לא מפעל שצריך להוציא כסף על מיכון יקר, ולכן באופן טבעי עיקר הכסף מושקע בנכסים האנושיים. זה לא ייחודי רק לסטראפים כל מקצוע שבו המוח האנושי הוא אמצעי הייצור המרכזי חלקן של המשכורות בתקציב יהיה דומה.

          • yaron

            עוד דבר אביאל, כשאתה במצב שכל יום פונים אליך הד האנטרים ומציעים הצעות טובות בחברות טובות, כשאתה יכול להודיע שאתה לוקח חודש חופש כי המוח מתפוצץ לך והחברה תחכה לך בלי להניד עפעף, זה לא כמו כל עובד בכל חברה ש"יכול לעבור לעבודה טובה יותר".
            ודרך אגב, זה ממש לא רק מתכנתים, בתעשיית הגיימינג למשל איש מדיה או ppc טוב עם נסיון מקבל בקלות 25k.

            הגב
            • אביאל

              ירון - בדיוק וזה מחזק את הטענה שלי שהכל בסופו של דבר זה עניין של ביקוש והיצע, שום דבר מיוחד לתחום כלשהו.

            • yaron

              אין ביננו וויכוח, אמרתי החל מהתגובה הראשונה שזאת לא בועה ושמגוחך לקרא לזה כך.
              התופעה עצמה קיימת וכרגע יש מס' תחומים שבהם הביקוש כ"כ גבוה שהמשכורות יכולות להפוך ל"גבוהות מדי" ואז המטוטלת תשנה כיוון :-)
              בניגוד לבעות שמתפוצצות...

            • Eyal

              בתור אחד שמגיע מתחום המדיה אתה צריך להיות איש מדיה או ppc ברמת עילוי כדי להגיע למספרים האלה

  • רומן

    לדעתי המצב בו מתכנת מרוויח פי 2.5 ממהמנדס מכונות/חומרים באותה רמה הוא מצב לא תקין(ואני אומר את זה בתור מתכנת).
    אי אפשר להיות מדינה רצינית במצב כזה, לפני 30 שנה מוחות רציניים הלכו ללמוד הנדסה קלאסית, מי הולך לזה היום? למה לו?
    אז המדינה באמת נמצאת בבועה, כי היום ממש משתלם לכולם לתכנת, כולם עפים על זה, אבל בסוף מה נהיה מאיתנו? מדינה שתלויה לחלוטין בגחמות של קונצרני הייטק בינלאומיים.
    זה קצת כמו כל הדיאטות המפגרות האלה פליאו/טבעונות/קשקשנות/.. זה אולי משתלם לטווח הקצר, אבל לטווח הארוך אדם צריך לאכול מאוזן ומדינה צריכה לייצר גם ברזלים ולא רק מוצרים וירטואליים. ואיך שזה נראה היום, עם התפלגות המשכורות, אני לא רואה אופק בכיוון הזה.

    הגב
    • אביאל

      רומן - אני לא מסכים, אתה לא תלוי בתאגידים בינלאומיים, הם תלויים בך, אם הם לא יאמצו את המחשבה והדרך החדשה שמהנדסי התוכנה מייצרים בימנו הם פשוט ישארו מאחור, יש הרבה דוגמאות לכך. תכנון מרכזי של כוח עבודה נכשל לרוב, הוא אולי גרם לסקטור מסוים לשגשג אבל הפיל הרבה אחרים בדרך, עדיף לתת למנגנון השוק לנווט את האנשים בהקשר הזה.

      הגב
      • רומן

        לדעתי (בניגוד גמור לאינטרס האישי שלי) לטובת המדינה שלנו, המדינה צריכה להתערב ולהקטין את השונות בשכר. אחרת נפגע בטווח הארוך

        הגב
        • אמיתי

          זה בניגוד גמור לאינטרס של כולנו. אין מדינה נורמלית אחת שעושה כזה דבר

          הגב
          • רומן

            במדינות נורמליות אחרות יש תעשיות מגוונות . בארץ שוכחים את זה לכולם נוהרים להייטק

            הגב
            • אביאל

              רומן - הלוואי שכולם ינהרו להיי-טק, זה ממש לא המצב.

            • אמיתי

              לא ברור לי כיך המדינה (וטובת המדינה ממש לא לנגד עיני. האזרחים שלה כן) הייתה מרוויחה אם היינו ממשיכים לייצר פה סירים וטקסטיל במקום שבבים ותוכנות סייבר. הנחת המוצא שלך שגיוון עם תעשיות ישנות מטיבות עם מדינות לא עומדת במבחן המציאות.

            • איציק

              אם כולם ינהרו להיי-טק, מי ינהר לקלפי?

            • אלון

              מצויין איציק.

    • yaron

      צודק, אבל זה העולם, אפליקציות שוות יותר מבואיג...

      הגב
    • שי

      דווקא היו לא מעט דיבורים בשנים האחרונות על הצורך לשפר את התעשייה המסורתית, ולהעלות את הפרודוקטיביות של העובדים שם. הרי באירופה, וזה לא סוד, יש יכולות ייצור טובות יותר וכוח אדם מיומן יותר, שבהתאם גם מקבל משכורות גבוהות יותר.
      אבל הניסיון להרחיב את ההשכלה המקצועית בתיכונים נכשל, למיטב זכרוני. הייתה התנגדות לכך שילדי הרצליה יעשו בגרות במתמטיקה ויעבדו בהייטק, בזמן שילדי דימונה ילמדו מכונאות.

      הגב
      • Lord Anthony

        בגלל זה אנחנו במצב שילדי הרצליה עושים בגרות במתמטיקה ועובדים בהייטק וילדי דימונה לא לומדים כלום, יוצאים בלי מקצוע ועובדים כל החיים בשכר מינימום.

        הגב
        • Handsome Dick Manitoba

          בדיוק. הרגיז אותי מאד בזמנו שסטיב שלום (עו"ד במקצועו) יצא נגד החינוך המקצועי. כבוגר חינוך מקצועי בפריפריה, אין לי מושג מה הייתי עושה היום אם הייתי בוחר במסלול עיוני. לא כל אחד יכול להתחתן עם אישה עשירה.

          הגב
        • שי

          מילא ילדי דימונה - כמה אפשרויות פתוחות בפני ילדי הפזורה הבדואית??

          הגב
          • איציק

            אתה יודע בכמה רכבים הם אמורים לטפל? יש להם מספיק עבודה בפרוק רכבים.
            אתה שואל שאלה שכביכול רצינית, אבל השאלה החשובה יותר היא כמה ילדים בדואים רוצים ללמוד בכלל וכמה רוצים מקצועות טכנולוגיים. עד כמה שידוע לי זה מעטים בלבד. שם צריך חריש עמוק יותר. רק לימודים טכנולוגים זה לא פתרון בשבילם, ואני מאד בעד החזרת לימודים טכנולוגיים ובכלל לימודים טכניים (נגרות כדוגמא) לתיכונים.

            הגב
    • yaron

      במיוחד בשבילך רומן
      https://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3727869
      ראיון מעניין עם זיוה איגר, מנכ"לית הרשות להשקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי (רשפ''ת).

      הגב
  • אביאל

    אני דווקא אלך צעד אחורה, למהות של הכתבה, מתי בדיוק בהיסטוריה מישהו חזה בועה והצליח למנוע ממנה להתפוצץ ? בועות הן חלק מהחיים הכלכליים שלנו, מה שחשוב הוא בעיקר לבנות מנגנונים ליום שאחרי. נניח שיש בועה בשכר המתכנתים, מה בדיוק המרואיין מצפה, שכל המנהלים של החברות ישבו ביחד ויחליטו להפסיק להציע משכורות לכוח עבודה שהם צריכים ? אם כן, אז סביר להניח שהם ילכו לכלא (קרטל) ושנית מספיק מנהל אחד שיפר את העניין וירוויח את העובדים הטובים ביותר.

    הגב
    • מיקו G

      כשבועה לא מתפוצצת אף אחד לא מתייחס אליה.

      הגב
      • אביאל

        מיקו - אשמח לדוגמא, אני לא מדבר על למנוע בועות, אני מדבר על איך גורמים לבועה שלא להתפוצץ, כלומר שיש בועה וצריך לפעול נגדה.

        הגב
        • מיקו G

          יש הרבה פעולות שעושים נגד הרבה דברים, אבל כל עוד אין פיצוץ אז אתה אפילו לא יודע על מה שקרה.
          את הבועות שאנשים לא הצליחו למנוע את פיצוצן כל אחד מכיר.

          הגב
          • אביאל

            מיקו - שוב, אני אשמח לדוגמא לבועה שהיתה, לא אחת שחששו שתיהיה אלא שהיתה ושהצליחו להוריד את האוויר.

            הגב
            • אמיתי

              אביאל. לא נהוג שמזהים בועות רק בדיעבד?
              וויסות המניות בשנות ה80 בארץ נחשב?

            • no propaganda

              זה מאוד תיאורתי, אבל באג 2000 נניח יכול להיות דוגמא כזו.

  • Odel.R

    מביא ציטוט מתוך טיוטת חוק ההסדרים שתובא בקרוב לאישור בכנסת:
    "תעשיית ההיי-טק, אשר מבוססת על כוח אדם מיומן וחדשני, מהווה מנוע צמיחה משמעותי במשק
    הישראלי. בשנים האחרונות, התעורר מחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק, בדגש על מהנדסים
    ואנשי מחקרופיתוח. מסיבה זו, קיבלה הממשלה ביום 15 באוגוסט 2004 החלטה שעניינה תכנית לאומית
    להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההי-טק, אשר בין היתר הסדירה העסקתם של מומחים זרים בענף, על
    דרך הבאתם לתקופה שעד ל-90 ימים באמצעות הנוהל המקוצר של רשות האוכלוסין וההגירה. כעת
    מוצע להקל על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי-טק על ידי קביעה כי גם הבאת מומחים זרים
    לתקופה של עד שנה, תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים, וכי רישיון השהייה והעבודה של
    עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של 63 חודשים. "
    ושיהיה למתכנתים ההודים בהצלחה !
    למה לא כותבים באמת שרוצים להוריד את השכר ותו לא.
    למי שמעוניין לטיוטה המלאה : http://mof.gov.il/budgetsite/economicplan/documents/economicplan2019-draft.pdf

    הגב
  • אביאל

    גיל - עוד משהו, הכותרת הערב בגלובס היא שהולכים לייבא אלפי עובדים זרים להיי-טק, איך זה מתיישב עם הבועה ?

    הגב
  • אלון

    יש לי חבר שהוא מהנדס בכיר באמזון (אקו בארה"ב). הוא חי ברמת חיים גבוהה מאוד ובבית של יותר משני מליון דולר. קשה לי להאמין שמהנדסים בכירים בישראל מרוויחים כמוהו.

    הגב
  • אוריה

    תודה רבה גיל.
    כאיש כספים בחברת הייטק מעניין אותי לדעת למה אתה חושב שאין לו את המידע המלא (נניח בצד כרגע את האינטרס)?
    הרי כשהוא מגייס עובד לחברה הוא יודע בדיוק את טווח השכר של המשרה. יתרה מזאת, בהרבה מקרים גם שכר הטרחה בגין השמה מוצלחת נגזר מהמשכורת של המועמד.
    כלומר הוא חשוף לכוחות השוק- כמה החברה מוכנה לתת וכמה העובד רוצה לקבל.
    למה זה שונה מסקרי שכר שאתם עושים?

    הגב
    • Blue Devil

      דוגמא היפותטית: נדיה התחילה לעבוד בתור סטודנטית באינטל (אולי הגיעה אליהם דרך חברת השמה).
      עשר שנים אחרי היא מהנדסת בכירה או מנהלת באותה אינטל - השכר שלה כפול, אבל לחברת ההשמה אין את המידע הזה מכיוון שהם לא שמעו מנדיה מאז היותה סטודנטית.
      החברה של גיל (צבירן) מקבלת (ומשתפת חזרה) את המידע על השכר של כל העובדים (ותיקים חודשים) במרבית החברות בישראל. מה שאומר שיש להם מידע הרבה (הרבה) יותר מדויק על השכר במרבית המקצועות, בפילוחים מאוד ספציפיים. לכן גם קידומי השכר וגם הצעות העבודה למגויסים חדשים, מבוססים בחברות הגדולות על הנתונים של צבירן ולא של חברות ההשמה.
      גילוי נאות: לכותב אין שום קשר לגיל או צבירן

      הגב
      • אוריה

        אני מסכים איתך כמובן במקרה שהעלית, אבל לאור העובדה שקצב החלפת העבודות עולה בשנים האחרונות (מי אמר דור ה-Y) גם הבכירים מתחלפים. קשה לומר שאין לחברות ההשמה מידע קונקרטי על הנושא

        הגב
        • גיל שלי

          אוריה, יש הבדל בין שכר מגויס חדש, לשכר עובד קיים באותו תפקיד. לחברות השמה אין מושג בקשר לבונוסים שחולקו, אין מושג בקשר לרכב, אין מושג בקשר לתגמול הוני ועוד. בנוסף, אין להם נתוני רוחב, יש להם דוגמאות בתפקידים ספציפיים.

          הגב
          • אוריה

            יפה, עכשיו הבנתי :)

            הגב
          • yaron

            גיל, כתבת בתגובה למעלה שאתה רואה 110,000 משכורות, האם זה מכמה תעשיות ספציפיות?

            הגב
  • איציק

    האם יש דרך לזהות בועה אפריורית, פרט לתחושת בטן, כגון סכומי ההעברות בכדורגל האירופאי הזויות. אמירה גם שלי, אבל זה רק ממבט על הסכומים המטורפים ולא מאיזו תובנה כלכלית. מצד שני יתכן ומחר יעבירו מישהו ב-300 מיליון יורו ותחושת הבטן שהייתה לי אז תתברר כטובה בהרבה מתחושת הבטן החדשה.

    הגב
    • no propaganda

      אתה צריך לקחת את הדוחות הכספיים של הקבוצה ולראות איך ההוצאות מול ההכנסות. אם אתה רואה שיש הרבה קבוצות שחורגות אז יש סיכוי לבועה.
      בנוסף צריך לקחת בחשבון סבירות שך צמיחה כמו חוזי שידור עתידיים וכו'

      הגב
      • איציק

        OK, ואם משליכים על היי-תק?

        הגב
        • no propaganda

          אותו הדבר רק הרבה יותר קשה. גם כי הביזנס מסובך יותר(ודאי כשמדובר בענקיות כמו אמאזון) וגם כי אפשרויות הצמיחה קשות מאוד לתמחור.

          הגב
  • שלמה

    איזה מזל שבימינו המידע נגיש לכולם ולא צריך להסתמך לא על אתוסיה או על גיל שלי.
    אז בחרתי להסתכל על התחום שלי שם אני מכיר את הסכומים שמקבלים בארץ.
    הנה הסכומים שאמאזון משלמת בניו יורק למישהו בתחום:
    https://www.paysa.com/job/data-scientist-at-amazon-web-services-inc-10092446

    אני יכול בוודאות להגיד שאמאזון משלמים בארץ לא פחות מזה. מעבר לזה, כיום תתקשה למצוא חברות (לא רק אמאזון) שמשלמות בממוצע פחות מ-5 אחוז ממה שמופיע שם (לאנשים בתחום) .

    הגב
    • גיל שלי

      שלמה, אתה עובד באמזון? אני לא אדבר על אמזון או חברות ספציפיות, או תפקידים ספציפיים, דיברתי על השוק בכללותו, למרות שיש לי גם הרבה נתונים ספציפיים

      הגב
      • שלמה

        יש לי שני חברים בתחום שעובדים באמאזון ישראל בתחום (אחת שהתחילה אפילו לפני חודש ואין לה ניסיון קודם מלבד משרת intern של כמה חודשים), ואני יודע ששניהם קיבלו לא פחות ממה שהופיע בלינק שצירפתי.
        אני עובד בחברת סטראטאפ (שבה לרוב המשכורות נמוכות יותר ביחס למקומות הגדולים), ועדיין המשכורת שלי היא לגמרי באזור הזה (סביב ה-5 אחוז פחות).
        מעבר לזה, אני מכיר ויודע מה מרוויחים חברים ומכרים במקומות אחרים (חברות גדולות וקטנות), ואני יודע שזה השכר המקובל.

        אני חושב שכשעושים השוואה אז ההשוואה הנכונה צריכה להיות בתפקיד ספציפי ובאזורים ספציפיים.

        הגב
        • Handsome Dick Manitoba

          אתה מדבר על סביב 50K ש"ח לחודש למישהו עם אפס נסיון. או שמדובר ברקע ספציפי (תואר מתקדם באונ' רצינית, נסיון בצבא) או שזו אנומליה שתשתנה כשהביקוש למדעני מידע ירד או שיהיו יותר כאלה.

          זה אגב יותר מאשר בארה"ב כי בקישור ששלחת מדובר על 6+ שנות נסיון. בכל מקרה זה די מדהים. איזה מין דברים הם עושים?

          הגב
          • גיל שלי

            אני חייב להודות שב110,000 המשכורות שאנחנו רואים, לא רואים דברים כאלה

            הגב
          • אורן השני

            ככל הידוע לי גם אם אתה מתקבל למו"פ עם תואר שני מהטכניון אתה לא תקבל יותר מ30 לחודש בתפקיד ראשון / שני (לא הכנסתי את המניות לחישוב)

            הגב
            • איציק

              שאלתי עכשיו חברים שבעסק והם טוענים שאמזון מתפרעת ושוברת את השוק, ושהשכר ההתחלתי של 30K פלוס סביר ועם ניסיון בכלל בשמים. נשמע לי הזוי, מצד שני החברים מהתחום ומאד אמינים.

            • גיל שלי

              אמזון לא באמת מתפרעים, רק כתוב שטויות

            • yaron

              נכון גיל, הם בישראל בגלל שהם רוצים את הטופ של הטופ ומוכנים לשלם בשביל זה.

          • שלמה

            ברור שאני מדבר על אנשים עם רקע אקדמי מתאים (תואר שני\דוקטורט), זו הדרישה בתפקיד. אבל בהחלט משלמים את הסכומים האלה (או מאוד קרובים) גם לכאלה עם ניסיון מאוד מינימלי (הרבה הרבה פחות מ-6+ שנים)

            שים לב שהשכר בסיס הוא לא 50k, זה 50k כולל כל המסביב.
            שכר הבסיס יוצא 38k.

            עושים בעיקר רשתות נירונים...

            הגב
            • איציק

              עושים NN-ים עד הטרנד הבא. למרות שנראה שטרנד זה יחזיק הרבה זמן כי יש עוד הרבה מאד לאן להתפתח.

            • yaron

              זה נכון גם ליוצאי מודיעין עם 2-3 שנים בקבע (בדר"כ עשו גם תואר ראשון על הדרך).
              שכר בסיס - 30-35 אלף.

            • handsome dick manitoba

              אחרי קצת מחשבה, אפשר להבין את ההגיון של אמזון - ההתמחות הספציפית הזו מבוקשת מאד, עדיף להם לשלם את השכר הזה בארץ מאשר בארה"ב שאז נוספות לזה עלויות רילוקיישן והם על חשבונם מביאים את העובד למקום שבו התחרות עליו עוד יותר גדולה.

              אבל אלה סוג של גלים בשוק. יש צורך ספציפי שגדל בקצב מהיר מאד שמתגמל את מי שנמצא במקום הנכון. הוא יתייצב תוך מספר שנים. ההשוואה הנכונה בין משכורות היא בפיתוח פול סטאק, למשל, או ג'אווה.

            • yaron

              אין לי ספק שאנחנו נראה יותר ביקוש ויותר חברות בינ"ל שיפתחו כאן מרכזים.
              אנחנו גם נראה יותר היצע אבל לא נעמוד בקצב...
              עוד נקודה חשובה (חלק יחשבו מטרידה) היא התרומה העצומה של מערכת הביטחון להייטק הישראלי, לטוב ולרע המצב הבטחוני הוא אחד הקטרים החזקים במשק.

  • דני איל

    היצע וביקוש זה תאוריה כלכלית יפה על נייר של אוניברסיטה (ודרך אגב על הנייר ללא מונופולים, תאגידים,לוביסטים,פוליטיקאים, עם רשויות שמבצעות רגולוציה תמידית והוגנת, ועם ועם ועם היא אשכרה עובדת...), במקרה אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו מבצעים בדיקות אמפיריות כל יום, בעולם הזה, להיצע וביקוש יש השפעה זניחה על מחירים, אם זה בסופר, אם ברכב ואם בדירות.
    מעבר לזה השאלה היא כח הקניה שלך ולא כמה אתה מרוויח, זאת איכות החיים בזעיר אנפין.

    הגב
  • דני איל

    בכל מקרה כתוב מצויין, והשאלה האמיתית שלא נשאלה כמה מרוויח מנכ"ל אתוסיה, מה זה בכלל חברת השמה, נראה לי שטכנולוגית אפשר עוד מעט לוותר על שירותיהן לגמרי..מה בדיוק הערך שלו, והאם המשכורת המאוד מנופחת שלו (זה לא שהוא רופא אחות או שרברב ) הגיונית (היא לא).

    הגב
    • yaron

      חברות השמה הן חברות פרטיות שאם שלרוב עובדות על עמלות. אם הן לא מצליחות לספק שירות יעיל ללקוחות הן פושטות רגל.
      אותוסיה אחת הטובות שבהן.

      הגב
      • אורן השני

        השאלה אם בגיוס הייטקיסטים חברות ההשמה האלה באמת שחקניות רציניות בשוק או שחברות ההייטק מסתדרות לרוב בעצמן. לדעתי האופציה השנייה היא הנכונה ולכן הנתונים של חברות ההשמה לא מדויקים (בלי קשר לאמינות ההצהרות של מנכ"ל זה או אחר)

        הגב
        • yaron

          האופציה הנכונה היא שבמרה הספציפי הזה (מתכנתים תותחים) התעשיה מתקשה למרות שהם עובדים גם לבד וגם עם חברות השמה.
          שוב, אני מדבר על מתכנתים מצטיינים.

          הגב
          • yaron

            לא סתם המשכורות הגבוהות, יש מחסור אמיתי.

            הגב
  • אזי

    השאלה המעניינת/המדאיגה, היא האם בעקבות הקמפיין התקשורתי הזה שרץ כבר תקופה, יש למחוקק מה לעשות בנושא?
    בדומה לקשקשת שהיתה בנושא רכבי הליסינג, ינסו לדפוק אנשי הייטק רק כדי לדפוק אותם

    הגב
    • אמיתי

      לפי גלובס כבר התחילו. לא ברור כמה השפעה תהיה לזה ומה הכמויות

      הגב
  • yaron

    כתבה מעניינת על העתקת קריית המודיעין לנגב ועל איכות ההון האנושי שיוצאת ממנה.
    http://m.ynet.co.il/Articles/5065298

    מי שפוגש מנהלי חברות היי-טק רב-לאומיות, נציגי קרנות הון סיכון ומשקיעים ושואל אותם: "מה מביא אתכם לישראל?", מקבל תשובה נחרצת: "האקו-סיסטם הטכנולוגי המפואר שבניתם פה".
    ואם מבקשים מהם לחדד את התשובה, הם אומרים שבנוסף לאקדמיה איכותית, גורם משיכה נוסף הוא מערכת הביטחון במובן הטכנולוגי של המילה, במובן ההון האנושי של המילה, שמתדלקת את החדשנות הטכנולוגית הישראלית. ובמילותיו של מנכ"ל של חברת ענק הפועלת בארץ: "האופן שבו מערכת הביטחון תורמת לפיתוח הטכנולוגי אצלכם הוא חסר תקדים בעולם. אין לכם מושג איזו ברכה זו".

    הגב
  • Fluttershy

    אחחחח... המשכורות בהייטק...

    אולי זה לא בועה אבל עדיין המשכורות כ"כ גבוהות, הלכתי לקורס סופר קשה בתכנות, שבסופו יש עבודה מובטחת, אבל לא החזקתי שם מעמד.

    חזרתי לעבוד במה שלמדתי - ביולוגיה/כימיה, יש לי עכשיו עבודה לא קשה מדי, שעות נוחות והחב'ה סבבה, אבל אני מקבל 8 ברוטו בחודש...

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *