ראיון בדה מארקר

מצחיקה הטענה שהמדינה צריכה להיות גם לשכה להכוונה מקצועית

התראיינתי לסמי פרץ בנושא הקרוב לליבי, חשבתי אולי זה יעניין אתכם, וכמובן אשמח לקרוא את תגובותיכם כאן.

בנוסף ללינק ארצה להוסיף כאן את הדברים שעל בסיסם נערך הראיון.

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לכל האנשים שיודעים לתכנן מראש ובצורה כל כך טובה את שוק העבודה בישראל, תודה על ההזדמנות.

ראשית אשמח להתנגח מעט עם הטענה שמעט מדי אנשים עובדים בהייטק בישראל יחסית לפוטנציאל העצום.

אנשים לא זוכרים כנראה כי אני זקן והם צעירים, אבל כשאני השתחררתי מהצבא ב1991, כל בוגרי החמש יחידות פיסיקה ומתמטיקה, כלומר המצטיינים בינהם, לא הלכו ללמוד הנדסת אלקטרוניקה, אלא משפטים. למה? כי הרוב חשבו שהדרך המהירה ביותר אל העושר היא המשפטים. כיום גם בזכות כל האקזיטים ה"מקוללים" (אני קורא כבר משנת 2000 כמה זה נורא שהחברות הישראליות לא מגיעות לבשלות ונהיות חברות ענקיות, אז כולם דיברו על נוקיה ולמה אין כזאת בארץ), רבים רבים מקרב בוגרי החמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה הולכים או ל8200, או ללימודי הנדסת האלקטרוניקה/חומרים, במידה ולא היו מוצלחים דיים ונאלצו ללכת להלחם במדי הצנחנים או משהו (הבן שלי צנחן אז מותר לי, זוכר שאתה היית בנח"ל ואני בגולני אז מותר לי בריבוע). אגב, בזמני אם לא הלכת ללמוד משפטים, והיה לך ציון פסיכומטרי מספיק גבוה, הלכת ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, העולם השתנה לחלוטין מאז, וללא שום יד מכוונת, הכל באמצעות כוחות השוק.

עוד דבר שאנשים לא מצטיינים בו זה ניבוי העתיד, אני לא מדבר על העתיד הרחוק, אלא זה שנמצא ממש מעבר לדלת. אמנם חס וחלילה עלול לפרוץ שלום באזורנו (טוב הסיכויים לא ממש גבוהים), אבל בינתיים אנשים מתעלמים מכך שתקציב המו"פ האמיתי בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כמובן בזכות תקציב הבטחון וההשקעה בפרוייקטים כמו תלפיות, או 8200. גם האינטרנט עצמו הגיע מתקציב הבטחון האמריקאי. הסיבה שתקציב הבטחון מניב לנו עסקים כה טובים, היא פשוטה. השקעות לטווח רחוק זה משהו שאין לרבים עניין לעסוק בו. מנכ"ל של חברה מעוניין שהאופציות אותן קיבל יהיו בכסף, וכמה שיותר מהר. פוליטיקאים נבחרים פעם בארבע שנים (בדרך כלל פחות מארבע שנים). כך הצבא הפך להיות, לא רק בישראל, למקום מצוין להשקעות ארוכות טווח, שכן הכסף נוזל כמו מים (אנחנו הקרביים לא מכירים זאת, אבל יצא לי לדבר עם החברה שממציאים דברים בזמן עבודתם בצבא, הם מסכנים ממש משום שהם חייבים למצות את כל התקציב במהלך השנה אחרת יקבלו שנה הבאה פחות, לכן הם מחליפים את הכסאות למשל פעמיים בשנה וכדומה). אין צורך בהגשת דוח רבעוני שיצדיק את ההוצאה, ואין עניין של רווח והפסד מידי פרט לצורך של לענות לצרכי הבטחון. לכן חברות כמו צ'ק פוינט וכדומה יצאו למעשה מהפעילות בזמן הצבא, ועוד חברות והמצאות רבות.

סיפור זה מזכיר לי את סוף שנות התשעים במאה הקודמת. בזמנו השקעתי קצת בחברות סיד, כולם היה בטרפת של הסטארט אפים. כל היזמים המאוד מאוד חכמים היו מסבירים לי שהם משקיעים באינטרנט האמיתי, הם לא אמזון אלא פרייס ליין, אמזון כמובן נחשבה לחברה נחותה שכן מה היא בכלל, חנות ספרים באינטרנט, זה לא אינטרנט אמיתי, המסכן הזה בזוס צריך להשקיע במלאי של ספרים, במחסנים, בכל הדברים בעולם האמיתי, ואילו פרייסליין זה האינטרנט האמיתי, הם רק מתווכים, איזה יופי, אנחנו נהיה פרייסליין לא אמזון. נו, היו מתים להיות אמזון, לא?

כשאומרים שחסרים מתכנתים בישראל, או גאוני מתמטיקה, שוכחים שקיים מחסור דומה ברתכים, בברזלנים, בפועלי בניין מומחים ועוד. לעומת זאת אין מחסור בכלל בעורכי דין למשל. שוב, אין לאיש את היכולת לכוון נכון מה צריך ללמוד היום כדי שעוד עשר שנים גם הכלכלה תצמח יותר, וגם אנשים ירוויחו יותר. כל המחשבה הזאת שאנשים כיום יכולים לתכנן את הכלכלה טוב יותר מהשוק, היא מחשבה שתמיד מוכחת כלא נכונה, תמיד.

רק לפני שלוש שנים וקצת כולם רצו להיות מהנדסי מובייל. היה ביקוש כה עצום למתכנתי אפליקציות, עד ששכרם של מהנדסי האפליקציות קפץ ביותר מ20% בשנה ושכרם של מגויסים חדשים בתחום עלה ב10% ויותר על אלה שאתרע מזלם וכבר עבדו בחברות. כיום כל אלה שרצו להתמחות באפליקציות מוצאים עצמם מחוסרי עבודה שכן ההצפה האדירה של האפליקציות בחנויות האפליקציות הובילה לכך שאף אחד לא מוריד אפליקציות חדשות, ולכן החברות התרחקו מאפליקציות כמו מאש. שכרם של מפתחי האפליקציות נמצא בירידה (כמובן החציון, פשוט שכרם של המגויסים החדשים אם יש כאלה נמוך בהרבה משכרם של העובדים הקיימים באותו תפקיד), והביקוש למהנדסי המובייל כמעט ולא קיים, הכסף נמצא במקומות אחרים.

עוד מהידע האישי שלי בתחום, השקעתי בשתי חברות סטארט אפ שחשבו לפתח אפליקציות, האחת שתתחבר למצלמות אבטחה ביתיות ותדע לנתח באופן אוטומטי את הנעשה המצולם, כך שתשלחנה רק התרעות חכמות, כשאיש זר נכנס הביתה למשל, וכדומה. כיום הם מבינים שאין להם סיכוי למכור אפליקציה, ואין לחברות הגדולות שום עניין בכך, אז הם מפתחים מצלמות ממש. אותו דבר בדיוק קרה לחברה אחרת שיודעת להתאים את השמיעה באזניות לשמיעה הפרטית שלך. התכנית המקורית היתה לפתח אפליקציה שתתאים לכל אוזניות, כיום הם מוכרים אוזניות חכמות.

כמו שאתה מבין, אני ספקן מאוד גדול בעובדה שיש אנשים חכמים שיודעים כמה אנשים צריכים לעבוד בהייטק, כמה עורכי דין צריך, ואלה שבהייטק במה הם צריכים להתמחות. היכולת של "התעשייה" לכוון את הלימודים כך שיתאימו יותר למה שקורה היום בשוק, לא תתרום דבר לפיתוח אנשים למקצועות ה"נכונים" בעוד ארבע שנים, למרות שכולם יודעים היום שהעתיד בAI אני בספק אם גם בעוד ארבע שנים זה מה שיגידו כולם.

ולסיכום, אם אני בנעלי הממשלה ואני מרגיש שההשקעה במערכת הבטחון מפספסת כמה אנשים מוכשרים שיכולים להגיע להייטק, ובעיקר בעקבות כך שכיום מגיעים ל8200 ותלפיות בעיקר אנשים ברי מזל שבדרך כלל בנוסף לכישורים המתמטיים שלהם הם גרים במקום הנכון, הייתי מבטל את גיוס החובה. למה? כיום צה"ל יכול לפעול באזור הנוחות שלו, כל המוכשרים ביותר חייבים לשרת שלוש שנים. ביטול גיוס החובה יכריח את הצבא לחפש את היהלומים גם לא מתחת לפנס, להכשיר חרדים אשר ירצו להגיע ל8200 ותלפיות ולא היה להם מזל לגדול במקומות בהם לומדים מתמטיקה ואנגלית, יודעים מה, אפילו ערבים אשר ירצו להכנס למסלול בדרך הטובה ביותר.

משהו קטן על שאלת לברון
נצחון בטרנר - יואב בראון

תגובות

  • איציק

    אהבתי גיל (ואני מהלא מבינים, אולי המבינים יאהבו פחות),
    כמה הערות:
    1. 8200 זה יפה מאד, מה שכן, יש שם הרבה חברה שאינם מהנדסים, פיזיקאים או מדעי המחשב אלה חבה עם הכשרה צבאית. הם יוצאים לשוק ומשכנעים אותם (או שהם משוכנעים לבד) שהם לא צריכים ללמוד אלה ישר יכולים לצאת לעולם ההי-תק. מציעים להם שכר גבוהה אבל במקרים רבים מאד זו מלכודת דבש. אחרי 3 שנים הידע שלהם לא רלוונטי וידע בסיסי ומסודר למעבר תחום אין להם.
    2. בעקיבות ההייפים למיניהם מוסדות שונים החליטו לפתוח הנדסות או מסלולים כמו מובייל ואפליקציות, זה כמובן בולשיט מהסיבות שפרטת. יש מחלקות באוניברסיטאות (מדגיש, לא מכללות, אוניברסיטאות) שפתחו בסוף שנות ה-90 מחלקות שמצטיינים רצו אליה והיום נרשמים לשם פחות סטודנטים מחברי סגל. זה היה אמור ללמד את הבאים אחריהם. לצערי לא לימד.
    3. AI לא שקול למובייל או אפליקציות, זה לא באז, זה התמחות יסודית שהייתה נכונה לפני 30 שנה, רק קראו לה בשמות פחות מפוצצים, נכון היום ויהיה נכון מחר. אם זה משתמשים בתקשורת, בבקרה, בביו-רפואה, טכנולוגיות דיבור, אבטחה וכל תחום שיש בו הרבה נתונים. מערכות מבוססות נתונים לא הולכות להיעלם כי אם רק לגדול. הגישות ישתפרו וישתנו אך הבסיס יישאר אותו בסיס שזה בגדול, הסתברות וסטטיסטיקה, אלגברה ואנליזה וקטורית. לא רק אבל משם אפשר לצעוד. לכן דין AI אינו כדין טרנדים אחרים.
    4. לא בטוח בסעיף זה, אבל אם המדינה צריכה לעודד משהו, זה לעודד ללמוד את מי שמסוגל. לא לכוון מה, רק לעודד, למשל בהורדת שכר לימוד, אפשרות פריסת החזר הלוואת שכר לימוד נוחה ועוד. ניסיון במשחק במקלדת לא מאפשר לכל יוצא 8200 לפתח קריירה מוצלחת. למעטים זה עובד (למוכשרים ביותר), לרוב המוחלט לא, וכיוון שהם מוכשרים, הלימודים ישלימו להם את היסודות החסרים שיאפשרו להם לפרוח. הטענה שהם חוסכים 3-4 של לימודים ובזמן זה כבר מרוויחים הרבה כסף לא מחזיקה מים במבט של 15-20 שנים.
    5. יש לי עוד משהו, אבל אני לא זוכר מה. אולי יש אפליקציה להרחבת ושיפור זיכרון?

    הגב
    • yaron

      איציק, רוב המתכנתים (מדבר על השפיצים) שיוצאים משם הם לפחות עם תואר ראשון וחלקם סיימו אותו כבר בתיכון ועשו עוד תואר בצבא.
      רובם יוצאים אחרי 2-3 שנות קבע ועם נסיון אדיר.
      עוד לפני השחרור הם עושים סבב ראיונות והצעות הנמוכות הן של 30 אלף ש"ח.
      בשנה שנתיים האחרונות הביקוש (והמחיר) עוד החריף בשל תחרות משוגעת ממרכזי פיתוח של פייסבוק, אפל גוגל וכדומה שאין להם בעיה להציע 40-60....

      הגב
      • איציק

        yaron,
        אתה צודק שרבים מהם הם כאלו והם מעולים, אני נתקל בהם רבות. רבים מהם גם מסיימים תואר שני בזמן הצבא.
        אני דיברתי על קבוצה לא מבוטלת שאין להם תואר ראשון, והם יוצאים אחרי שלוש שנים, או אלו שעושים קצונה אחרי 5 שנים וישר לתעשיית ההיי-תק ואני אישית מכיר כמה כאלו. זה נגמר לא טוב. בסוף כולם הולכים ללמוד, אבל כיוון שהתרגלו לרמת שכר וחיים מסוימת לא מוכנים לוותר עליה, הולכים ללימודי ערב, חוזרים על קורסים, הולכים למחלקות הרבה פחות טובות מאלו שיכלו רק כדי שימשיכו לעבוד. דיברתי על קבוצה זו בלבד. על הקבוצה עליה את דיברת אין לי מה להוסיף על מה שאמרת.

        הגב
    • ud

      איציק,
      בנוגע ל-3, לדעתי, אתה מפספס את הנקודה.
      זה לא שהתחום של ai יעלם אלא שיתפתחו פלטפומות שיאפשרו שימוש ב-ai לכל הדיוט.

      לפני 12 שנה, פיתוח למובייל היה דומה לפיתוח ריל טיים - מערכות הפעלה קשוחות, לא מתועדות, משאבים מצומצמים של יכולת עיבוד וזיכרון. היום, כל דביל עם pc ו-25$ יכול לכתוב אפליקצית 4נדרואיד בתוך שעה.

      כמובן שלא בטוח שאני צודק, אבל הירידה בביקוש למפתחי ai לא תקרה בגלל שיפסיקו להשתמש, אלא בגלל שיהפכו את השימוש לקל יותר וזה יאפשר להרבה יותר מפתחים פחות מוכשרים להיכנס לתחום.

      הגב
      • איציק

        לדעתי אתה טועה בגדול. פלטפורמות לכל הדיוט יש גם היום ב-AI זה ממש לא מספיק. השימוש בקופסה השחורה מאד תלוי בעיה וצריך המון ידע איך לעשות זאת. יש על זה המון דיבורים. אנחנו נותנים הדרכה בתחומים ספציפיים, ומגיעים אנשים מצוינים שיודעים את הכלים עצמם אפילו טוב מאיתנו, אבל צריך את הבסיס התאורטי כדי באמת לפתח כלים חדשים ובטח כדי לשדרג אותם. הכלים התאורטיים כל הזמן יתקדמו ומי שרוצה לפתח מוצרים חדשים או לשדרג את הקיימים יצטרכו לשלות גם בתאוריה טוב מאד.

        הגב
        • ud

          תן לזה עוד כמה שנים. לא 4, אולי 6.
          אם הפלטפורמות לא מספיק טובות - ישפרו אותן. הביקוש יענה בהיצע בדרך כלשהי.
          מקסימום יפתחו מחלקה מיוחדת באוניברסיטה :)

          הגב
          • איציק

            זו הטענה שלי, יש כבר פלטפורמות מצוינות, לזה לא צריך להמתין. כמובן שימשיכו להשתפר, אבל כל תיכוניסט יכול היום להוריד ולשחק, אבל ממש לא כל תיכוניסט מסוגל לפתח משהו כי פלטפורמות לא מספיק. אם אתה טוען שעוד 4-6 שנים יהיו פלטפורמות שיפתחו לבד, אז אני לא שותף לתחזית זו.

            הגב
    • קורא

      לשמחתי אני יכול לדבר מקרוב על בוגרי 8200, שלושת אחיי היו שם, כולם היו בקצה של הקצה ותיכנצו, והלכו אחר כך ללמוד בטכניון או פיזיקה בעברית. אני חושב שהמוכשרים באמת מבינים ש-8200 זה טוב בקורות חיים אבל לא תחליף לאוניברסיטה.

      הגב
      • איציק

        1+

        הגב
        • איש הפח

          תיכנצו זה תכנתו וניצנצו?

          הגב
          • איציק

            למה אתה שואל אותי? שאל את קורא, הוא כתב. אם היה קורא, לא הייתה כזו אי-ודאות.

            הגב
  • Amir A

    הסיפור שאני הכי אוהב בזמן האחרון זה הגסיסה והמוות המכוער של יחידת NDG באינטל (כן, זו של המחשוב הלביש ושאר ירקות). הסיפור הזה מקביל לדעתי למה שקורה עם חברות האפליקציות שעליהן דיברת. במילים אחרות, כל הגאונים הגדולים בחברות הללו לא עוצרים לרגע לשאול את עצמם האם לפיתוח המגניב שלהם יש בעצם שוק. אני גם די בטוח שאת מסלול הפיתוח שלהם הם לא מתחילים בשאלה הפשוטה של "בואו נזהה צורך אצל הצרכנים וננסה למצוא לו פתרון", אלא יותר בחשיבה בסגנון של "בואו נפתח את המוצר המגניב הזה, בטוח שאנשים ירצו אותו. מה, לא?".
    רוצה לנבא מקצועות עתיד שבטוח יהיה להם ביקוש? תנסה לנבא מה בטוח אנשים יצטרכו בעתיד. לא מה לדעתך יהיה מגניב בשבילם לצרוך. הנה טיפ קטן. עם העליה בתוחלת החיים אנשים יהיו חולים יותר ויותר (כי לחיות יותר שנים מעלה את הסיכוי לחטוף איזה קרציונומה או זבל אחר), ואנשים יזדקקו יותר ויותר לעזרה (סיעודית או לא) על מנת לשמור על איכות החיים. שלחו את הילדים שלכם ללמוד רפואה גריאטרית או הנדסת אנוש עם דגש על גיל מבוגר ואתם יכולים להיות שקטים.

    הגב
    • אמיתי

      סטיב ג׳ובס והאייפון חולקים עלייך

      הגב
      • Amir A

        רבאק אמיתי, עברנו לדיון ברמה של "הנה, לפני 11 שנה הוצג מוצר אחד שהצליח לפצח את סוד הצרכנים, אז כל הטיעון של הצורך להבין מראש את הצורך של הצרכנים לא שווה גרוש"?
        כמה מוצרים מקבילים לאייפון הוצגו מאז יוני 2007?
        איפה המשקפיים החכמים של גוגל? איפה ג'וסרו עם מסחטת המיצים האידיוטית שלה? איפה חיישן השינה של הלו? איפה יחידת הלבוש החכם של אינטל? איפה בית"ר נורדיה של אלפסי? אפילו היא, ברגע שהשתלטו עליה היפסטרים צעירים שבטוחים שהם יודעים יותר טוב מכל העולם מה צריך לעשות, התחילה לצלול.

        הגב
        • אמיתי

          זה אחד המוצרים הכי מהפכנים שנוצרו..
          גם באינטרנט אף אחד לא חשב שישתמשו וכן הלאה.
          כמו שלא ברור מה שוק העבודה יצטרך בעוד 4 שנים כך גם איש לא יודע מה ירצו הצרכנים עוד שנתיים

          הגב
          • Amir A

            זה בדיוק העניין עליו דיברתי. אל תנסה לנבא מה הצרכנים ירצו. תנסה לנבא למה הם יזדקקו. אני מבטיח לך שאם תוחלת החיים תתארך אל אזור ה-100 פלוס, אנשים יזדקקו לאמצעי עזר בפעולות מוטוריות פשוטות (עד לרגע שבו המדע והרפואה ילמדו איך לעצור את תהליך ההזדקנות של התאים). הם גם יזדקקו לעזר בתחומי חישה, עקב התדרדרות ביכולת החושית שלנו עם הגיל.
            המשוואה היא פשוטה: א) אנשים רוצים איכות חיים פיזית של בני 20-50. ב) הגוף לא מאפשר זאת בגילאי 60-100. הנה פער שאם תיכנס אליו בצורה חכמה אז יש לך סיכוי גבוה יותר להצליח מאשר בפיתוח של מסחטת מיצים שמכוונת לבני 30 עם תספורת מוקפדת אבל זקן שנראה כאילו נלקח מג'רי גרסייה.

            הגב
            • אמיתי

              אמיר. הפיתרון לחוסר הוודאות בקשר לעתיד אליבא דה חברות הטכנולוגיה הוא אחר- הן בונות את העתיד. פייסבוק לא מחכה לצרכן אלא יוצרת שווקים ופיצ׳רים חדשים. זה שהרבה פרוייקטים נכשלו לא אומר שצריך להפסיק לנסות להמציא דברים. הטענה שלך גם נסתרת עי המציאות וגם עי הלוגיקה

            • Amir A

              בסופו של יום, אמיתי, האמת נמצאת כרגיל היכן שהוא באמצע הדרך. אני לא אומר שאין מקום ליצירתיות. אני רק אומר שחלק קריטי בתהליך הוא להתחיל עם צורך אמיתי, דבר שהרבה פעמים חברות מפספסות.

            • אמיתי

              אני מבין לגמרי. זו הגישה הקלאסית. מחפשים בעיה או כשל שלא נענים. רק בימינו יש לך חברות ששוות מליארדים כמו נניח סנאפ צאט שלא ברור אפילו מה היא עושה...בלי להזכיר חברות ששנים מפסידות כסף כמו אמאזון חביבת המדור (כבר ריווחית בקטנה) או וויקס. אז זה עולם חדש ו(לא ככ) אמיץ

            • Amir A

              סנאפצ'אט. בדיוק אתמול ראיתי שאוון שפיגל הוא המרוויח מספר 1 בחברות ציבוריות בארה"ב. על לופטגשפט.
              אולי אני באמת זקן מדי מכדי להבין את הדור הבא... :-(
              ובזמן שכל מיני חברות טמטום למיניהן כמו סנאפצ'אט או קינג (אלו שהביאו לעולם את קנדי קראש שלמיטב הבנתי זה איזה משחק דבילי לטלפון) עושות מיליארדים, גיבסון פושטים את הרגל.
              חרא של עולם!

            • אמיתי

              גיבסון פושטים רגל בגלל שהם עשו החלטות מפוקפקות וקצת חוסר מזל (מס על רוזווד). עדיין מוכרים גיטרות. יגיע כבר משקיע שיקנה את המוניטין והפטנטים וימשיך להוציא לס פולים. אל חשש

            • Amir A

              אני מהצד של פנדר, כך שלא כל כך איכפת לי לגבי הגיבסון. אבל הבנתי שאיכות הגיטרות שלהם בשנים האחרונות היא כבר לא מה שהיתה.

            • אמיתי

              אני מהצד של אפיפון ומרטין. מעדיף סטראט על לס פול אבל בכל זאת

      • איציק

        רי קורצוויל ודומיו עושים הון מאנשים שטוענים כמוך.

        הגב
  • אמיתי

    אני מסכים עם הגישה הכללית שלך אבל בסופו של דבר אין כזה דבר ממשלה שלא מתערבת בשוק העבודה. או לצורך העניין שוק עבודה חופשי. הרי מתקבלות החלטות רבות - מיסים. הטבות מס. תשתיות. החלטות פדגוגיות וכו- שמשפיעות הן על הביקוש והן על ההיצע של שוק העבודה. וכנל בצהל- הרי ייתכן שהחלטה של קצין ב8200 בעצם סללה את הדרך לצ׳ק פויינט.
    קשה לחזות את העתיד אבל יהיה חסר אחריות לא לנסות להתכונן אליו

    הגב
    • גיל שלי

      אני מסכים אמיתי, אני אומר שטוב יצא לנו שהממשלה משקיעה בעתיד באמצעות תקציב הבטחון, היא לא צריכה להכנע ללוביסטים שיודעים את כל הדברים שדברתי עליהם. הממשלה לא צריכה לעודד אנשים שרוצים ללמוד אומנות ללכת ללמוד תכנות כי זה מה שהמדינה צריכה

      הגב
      • איציק

        אבל המל"ג ששר החינוך שלו לא צריכים לאפשר לפתוח מחלקות כמו הנדסת מובייל ועוד כמה. שילמדו מדעי המחשב והנדסת מחשבים, שם נותנים להם כליים שמתאימים לכול הדברים הללו ואפילו פותחים קורסי בחירה של אפליקציות או מובייל. זה מספיק. השקעה במחלקות נישה פופולריות צריכות לא להיות מאושרות במל"ג. זה למשל כן חלק מתכנון ממשלתי.

        הגב
        • אמיתי

          תראה איך תגובה למטה אני דואג לפריפרייה איציק. מה שנקרא יוצא מהבועה

          הגב
        • Amir A

          אפרופו מחלקות נישה פופולריות, תגיד איציק, מתי באקדמיה יודו בפה מלא שהפקולטות למינהל עסקים זו בסך הכל פונקציה לשאיבת כסף מסטודנטים שמתפתים להאמין שברגע שהם יסיימו את הלימודים הם יתאימו לפחות לתפקיד סגן נשיא בחברות גדולות?

          הגב
          • איציק

            תגיד לי, אתה רוצה להכניס ראש חולה למיטה בריאה?
            המנחה שלי לדוקטורט טען שזו צריכה להיות מחלקה לתואר שני בלבד ותנאי כניסה של מספר שנים בתעשייה. הוא תמיד נדהם למה נותנים לעתודאים אישור למחלקה זו. מה יכנסו לצבא ישר לנהל שם משהו בלי שבכלל הספיקו להכיר את המערכת...

            הגב
            • Amir A

              יש באוניברסיטאות מחלקות שלמות שלא ברור לי למה הן נמצאות שם. מנהל עסקים נמצאת בראש הרשימה. גם פסיכולוגיה קלינית (ואת זה אני אומר בתור פסיכולוג) לא צריכה להיות שם. האוניברסיטה תפקידה להיות גוף מחקרי, והמחקר בפסיכולוגיה קלינית הוא, אעפס, בעייתי משהו. צריך להעביר את המחלקה הזו למכונים שיתמחו בהכשרת פסיכולוגים ובמקביל לחדד את המחקר כהצדקה לקיום האוניברסיטאות.
              ברור שלא יעשו את זה כי שתי המחלקות שציינתי הן משאבות סטודנטים אדירות שדורשות מינימום של השקעה.
              את מדעי הרוח, לדוגמא (פילוסופיה, בלשנות, היסטוריה, אמנות) כן הייתי משאיר באוניברסיטאות, כי מהסטודנטים לתואר ראשון שם יצאו מעט סטודנטים שימשיכו לתארים מתקדמים כדי לפתח ולקדם את התחומים הללו דרך מחקר. אבל המחלקות למנהל עסקים ופסיכולוגיה קלינית מכוונות מעצם הגדרתן אל השוק הפרטי.

            • אביאל

              איציק - ככה זה היה, עד שהמכללות פתחו את זה גם לתואר ראשון וגנבו סטודנטים.

              בכל מקרה, זה כמו הקבצה של 4 יחידות במתמטיקה, קצת מתחת לכלכלה ואכן עם גניבת דעת מסוימת.

            • איציק

              לא אמיתי, אני מדבר על תקופה לפני קום המכללות, תחילת אמצע שנות התשעים ואפילו קודם. זה היה באוניברסיטאות.
              Amir A, לא בטוח שצריך להוציא לחלוטין, אולי אפשר להשאיר כמסלול של 2-3 קורסים בתוך המחלקה לפסיכולוגיה. בכול זאת מסיים החוג לפסיכולוגיה שיוצא אחרי תואר ראשון צריך ידע בסיסי בתחום.

            • Amir A

              שניים שלושה קורסים בסדר. אבל היום יש בכל אוניברסיטה מגמה שלמה של פסיכולוגיה קלינית לתואר שני. ורוב הסטודנטים שנרשמים לתואר ראשון בפסיכולוגיה עושים זאת מתוך שאיפה להגיע למגמות האלו.

      • אמיתי

        בוודאי שלא אבל מה עם נניח מורים לפריפרייה? או מורים לפיזיקה כי חסר? ואיך ולפי מה נתקצב מוסדות חינוך? צריך איזשהו סטנדרט.
        הנקודה שלי היא שהמדינה משפיע כך או אחרת. היא בעצם ה״עושת שוק״ של שוק העבודה ואגב גם מעסיקה מאד גדולה. זה לא שאני בעד תכנון מרכזי או שאני חושב שפקידי האוצר מחזיקים כדור בדולח אלא שהם בסוף צריכים כן לקבל החלטות ולהחלטות האלו יש השלכות

        הגב
        • גיל שלי

          לגמרי, לזה כיוונתי בפסקה האחרונה, זה בדיוק מה שהממשלה צריכה לעשות

          הגב
          • yaron

            גיל, עמדתי לכתוב לך תגובה על הפסקה האחרונה ועצרת אותי ממש בדקה ה-90 :-)
            יש הבדל ענק בין השקעה בחינוך לביטול חוק גיוס חובה על מנת להביא ל"אינטגרציה" ב-8200
            שדרך אגב, ממש לא מחפשת אנשים שגרים "במקום הנכון" אם כי ברור שרבים מהמשרתים בה אכן גרים במקום נכול. מה שמחזיר אותנו לנקודה של אמיתי (ואני מנחש שגם שלך), תדאג לחינוך השאר יסתדר מעצמו.

            הגב
            • גיל שלי

              בול

            • שלו

              הדאלה לאיזה חינוך תדאג.

  • דיזידין

    יופי של פוסט מעורר מחשבה.
    למה המדינה לא מצליחה לדאוג לכך שיהיו מספיק רופאים ואחיות? אידיאולוגיה, תקציב הביטחון, ניהול כושל?

    הגב
    • אביאל

      סטודנט לרפואה עולה למדינה 100 אלף שקל בשנה.

      אחים\אחיות - נחשב למקצוע שאתה משקיע הרבה יותר מאשר אתה מקבל.

      הגב
      • דיזידין

        אז, מה התשובה לשאלתי?
        טייס אף 15 עולה הרבה יותר ויש מספיק

        הגב
        • אביאל

          חיל האוויר היה רוצה גם עוד טייסים ומטוסים לצורך העניין.

          התשובה לשאלה היא פשוטה, בהתאם לצורכי המשק, את נזקי העבר תיקנה העליה מברית המועצות, משזו מוצתה יש שני מסלולים, הראשון לימודים פרטיים בחו״ל ומצד שני המדינה משקיעה גם כן, בית הספר לרפואה בצפת ועוד מקומות לסטודנטים בפקלוטות השונות ברחבי הארץ, שילוב שבינתיים מחזיק מעמד.

          הגב
          • דיזידין

            מחזיק מעמד זה עניין של הגדרה.
            אתה מסכים שיש מחסור, אבל הוא סביר.
            אז מתי נחליט שזה לא מחזיק מעמד?
            נגיד, אם תור למרפאת כאב עומד על שנה זה עדיין נחשב מחזיק מעמד?
            תור לבדיקה לסרטן 17 חודש, מחזיק?
            ניתוח בקע 11 חודש, מחזיק?

            הגב
            • איציק

              תור בהתפתחות הילד של שנה וחצי זה בהחלט סביר ואף מעבר לכך.

            • דיזידין

              ברור, הפעוט הרי מתפתח בשנה וחצי האלה.
              רופא ילדים סיפר לי שכשהתור הגיע לשנתיים, הוא הפסיק להפנות לפסיכיאטר ילדים. רק פרטי. מינימום 4 פגישות. אלפי שקלים.

            • אביאל

              דיזדין - שאלה טובה, בסך הכל בשני הפרמטרים הכי חשובים בבחינה של מערכת בריאות (תוחל חיים ותמותת תינוקות) ישראל בחוד החנית העולמית (לטובה).
              ובהחלט יש זליגה לעבר התשלום הפרטי, כנראה חלק מהחיים, מה שכן, הייתי מתלונן גם על הרופאים וגם על המדינה, גם הראשונים הרבה פעמים פועלים באנוכיות.

            • פרסלני

              יש לדעתי קצת התלהבות יתר מתמותת התינוקות כמדד לבריאות לאומית.
              קודם כל הצד הטוב- בארץ כמו בעולם יש ירידה בתמותה הזאת. זה בודאי צד טוב.

              אבל עניין חוד החנית קצת מטעה כי הדיווחים ממש לא אחידים בעולם וההגדרות, בעיקר על עובר מת שעדיין לא נותק מאימו. שונות ממקום למקום. רוצה לאמר שצורת הדיווח למשל בגרמניה שבדיה וישראל (מדדים נמוכים) שונה מזאת שבארה"ב (שאינה מצטיינת במדד). אבל הפערים הם בחלק גדול מהגדרות מהי לידה ואיך להכליל stillbirth. לכן הפער כנראה הרבה יותר קטן בין מדינות המערב. איך שלא נראה את זה, בעולם המפותח , האישיו המרכזי שכנראה עושה הבדל הוא סוציו אקונומי ואכן גם בישראל התמותה במגזרים שונים אינה דומה (אספקטים כלכליים וגם רפואיים-למשל גנטיים). שוב החדשות המעודדות הן שהתמותה יורדת בכל המגזרים.

        • איציק

          אחיות ופרה-רפואיים לא יתרוממו עד ששכר שעה של עובד בדרגות הגבוהות עם ניסיון לא יעבור את שכר עוזרת בית (מנקה במונחי שנות ה-90). מקצועות קשים ולא מתגמלים. זה לא יתרומם עד אשר כמות העבודה תמשיך לגדול בצורה פסיכית (לטובת הפציינט) בלי להגדיל את כמות העובדים, ובלי להגדיל את הסגל המנהלי התומך (לפעמים קלינאיות תקשורת צריכות להתקשר כדי לזמן או לבטל תורים, ובטח למלא טפסים כי אין מי שיעשה זאת מטעמי חיסכון). לא משנה כמה המדינה משקיעה בזמן הלימודים, היא לא משקיעה בהם בזמן העבודה.

          הגב
    • Ollie Williams

      ממקור ראשון - היחס והתנאים של אחיות די מחפירים ברוב המקומות.
      בעיה נוספת היא שממררים את החיים לאנשי מקצועות פרא-רפואיים כאלו שמגיעים לארץ ומציבים להם דרישות לא הגיוניות כדי ש"יזכו" לקבל יחס מחורבן הן מרופאים בכירים והן מהמטופלים (ובתורם אגב יוציאו את כל הזעם על כח העזר).
      יש קבוצה ענקית של אחיות שעלו מצרפת והמדינה עושה להן את המוות כדי להכיר בתעודות שלהן, הן מנסות להציף את זה לתודעה. בטוח שצרפת לא ארץ המקור הבעייתית היחיגה, פשוט יש פה גל עליה גדול מצרפת שהיה יכול לסתום חלק מהמחסור אבל לא מאפשרים לו.

      הגב
      • איציק

        אשתי פרה-רפואית, למדה בארץ (תל אביב) ועדיין היחס מחפיר. לא חובה להיות עולה מצרפת, אבל כנראה מצבם עוד יותר חמור.

        הגב
  • אביאל

    גיל - פוסט מעניין מאוד, מהתזוזות בשוק ההיי-טק אני מבין ששוק העבודה הופך להיות משהו בעייתי מאוד בטווחים ארוכים, אבל השאלה היא לגבי מעבר בין התמחויות - זה קורה ? מפתח אפליקציות יכול להסב את עצמו למפתח בתחום אחר ? ואם כן, כמה מהר זה יכול לקרות ?

    הגב
    • איציק

      זה קורה והמון, חשוב שיהיה לך את הבסיס הנכון. אני מכיר אנשים שהתחילו כאנשי נוירו-פיזיקה, המשיכו לזיהוי תמונה, משם לזיהוי דיבור, היום עושקים בטכנולוגיות של רחפנים. זה אפשרי אם הבסיס נכון. יש לי עוד דוגמאות דומות, רובן בתחום שגיל קרא להן AI. המעבר מאד חזק. אצלנו חברה צעירים מקבלים הכשרה בטכנולוגיות זיהוי דיבור ולאחר שנתיים יש כאלו שאברו לטכנולוגיות וידאו או ניתוח טקסטים. עובד טוב.

      הגב
      • אביאל

        איציק - מעניין, אם זה ככה אין שום בעיה, להפך, זה דווקא נראה לי מעניין הרבה יותר.

        היה לי מרצה באוניברסיטה שכל חמש שנים היה עוזב את התחום שלו וקופץ למשהו אחר (תחת אותו חוג כמובן) הוא אמר שהחיים שלו מעניינים הרבה יותר.

        הגב
        • איציק

          מאד יכול להיות. אם הוא מרגיש שהוא מיצה את העניין, אז למה לא לעבור. אני עושה זאת הרבה יותר בקטן, מרגיש שיש לי הרבה עניין במה שאני עושה.

          הגב
          • אמיתי

            להתחיל להגיב בפוסטים על ליברפול לא נחשב שינוי תחום

            הגב
    • yaron

      אביאל, אני אענה לך בצורה מאוד פשוטה - בגדול בהייטק אין דבר כזה טווחים ארוכים...
      טווח בינוני מקס.

      הגב
  • שלמה

    לגבי ביקוש למהנדסי מובייל- אני ממש לא מסכים אתך.
    התעשייה פשוט התבגרה, אם פעם כל אחד שהיה לו איזה ראיון מטופש היה משקיע כמה אלפי שקלים ומפתח אפליקציה, היום האפליקציות שמפתחים הם הרבה יותר מורכבות ודורשות ידע וניסיון.
    לכן יש ביקוש עצום למהנדסי מובייל בעלי ניסיון (והסכומים שהטלנטים מקבלים ממש קפצו), ויש הרבה פחות ביקוש למהנדסים חסרי ניסיון.

    הגב
  • אסף the kop

    אבל למה לא צומחים פה כדורגלנים נורמלים ?

    הגב
    • איציק

      אין ב-8200 מבדקים בנושא.

      הגב
      • אסף the kop

        ובאפסנאות ?

        הגב
        • MOBY

          באפסנאות יש טונה (ומקופסאות שימורים)

          הגב
  • no propaganda

    יש כמה סתירות במה שאתה כותב.
    לא ייתכן שטבע זה רע אבל אינטל זה טוב.
    בגדול אני לא רואה שום בעיה שתהיה נוקיה ישראלית כמובן לא במקום כל השאר אלא בנוסף(אני חושב שאינטל היא אחת כזאת חוץ מהיותה לא ישראלית), זה בעיקר טוב טם החברה תהיה מסוגלת להעסיק גם אנשים שהם לא מהנדסי תוכנה/חומרה אלא גם עובדי מפעל, זה סוג הדברים שמעלה את רמת החיים במדינה ומצמצם פערים.

    אין כזה מקצוע אפליקציות אנדרויד, מהנדס תוכנה טוב יכול לעבור בקלות יחסית בין תחומים שונים. הבעיה היא שסטארט אפ לא יכול להרשות לעצמו גם תקופת מעבר כזו ונאלץ לשלם אקסטרה על הכרה קרובה של הנושא

    הגב
    • איציק

      אני חושב שגיל התכוון בדיוק למה שכתבת שטבע או נוקיה הם טוב כל עוד הם לא במקום. להתבסס על חברות ענק כאלו במדינה קטנה כמו שלנו זה סיכון רב מידי. כמובן שאין סיבה להגביל חברה שמתרחבת. אני לא מבין גדול אבל שמעתי לא מעט אנשים שאומרים שאלו שכבר בגיל מתקרב לפנסיה מאד ניפגע מנפילת טבע כי הקרנות היו מושקעות בכך עד צוואר. לא יודע האם זה נכון, וכמה זה נחשב קרוב לפנסיה והאם אני נחשב קרוב (אולי יעלו את גיל הפרישה), אך אם זה נכון, זה מאד בעייתי שחברה אחת יכולה להסב נזק כזה למדינה שלמה.

      הגב
      • אמיתי

        בקשר לטבע זה לא נכון- בסופו של דבר זה שבריר קטן מתיקי פנסה במיליארדים מה גם שנהוג להקטין חשיפה למניות וסיכון ככל שהחוסך מבוגר

        הגב
        • no propaganda

          עניין של הסתכלות, זה יותר מאשר כל התספורות של תשובה ביחד. מה שכן, לא מעט קרנות מחרו לפני הנפילה האחרונה.

          איציק,
          הקרנות לא חייבות להשקיע בחברה זו או אחרת אבל במקרה של טבע הקרנות הרוויחו יםה מאוד לאורך השנים.

          הגב
          • איציק

            כפי שכתבתי, אין לי מושג ירוק בזה והבנה עוד פחות, אז אני מקווה שאתם צודקים.

            הגב
  • שלו

    מהו תפקידה של המדינה היא שאלה שיש לה גם אורינטיאציה פוליטית.
    בסבך המדיני, הויכוח הזה לא מתנהל, בכלל.
    האם המדינה צריכה לדאוג לחינוך ילדיה או שזה תפקיד ההורים. (תשלום הורים נוסף כדוגמא).
    האם היא צריכה ליצור מספר נתיבי חינוך לכל אחת מהאוכלוסיות או ליצור קאנון חינוכי, או לשלב בין השניים.
    בקיצור איך המדינה רואה את בוגר מערכת החינוך שלה.
    לצערי, היא לא רואה.
    בכל מסע ומתן בין בגורמים השונים (משרד האוצר, החינוך, נציגי המורים) מעולם לא עלתה השאלה איך יראה בוגר מערכת החינוך, מה הידע והניסיון שהוא צריך לצאת איתו לחיים. ניתוח מעמיק של העלות של זה וקבלת החלטות על פי התקציב וסידור החלטות אלו לפי עדיפות.
    בסוף הכל כסף.
    זה לא מקרה שמה שקרוי אליטה דואג לעצמו.
    משפחה אקדמאית דואגת שילדיה יהיו אקדמאים,
    אנשי הפריפריה פחות מצליחים לפרוץ קדימה.

    על רקע זה השאלה האם המדינה צריכה להיות הכוונה מקצועית, היא קצת בעייתית.
    המדינה לטעמי צריכה בעיקר להגדיר את הגבולות,
    איך יהיה חינוך מינימלי, הכנסה מינימאלית, טיפול רפואי מינימאלי.
    כך שאזרחיה יחיו ברווחה ראויה.
    כלומר להגדיר מהו ראוי.

    הגב
    • yaron

      אחד הדברים הראשונים שהמדינה צריכה לעשות זה דווקא לעוד ולמוך בהקמת בתי ספר חצי פרטיים (מה שנקרא מוכר שאינו רשמי). בתי ספר שמתחייבים ללימודי ליבה ונתונים תחת םיקוח "מתון" של משרד החינוך. זה יכול להיות בית ספר דמוקרטי, בית ספר לשפות, מדעים, אנטרופוסופי או אמנות.
      אין שום דבר רע בהתארגנויות עצמאיות של הורים וקבוצות ודווקא עידוד ותמיכה של המדינה יאפשרו הקמת בתי ספר מסוג זה בפריפריה. העלויות יכולות להיות הרבה יותר נמוכות ממה שאנשים חושבים.
      כיום, הקמת בית ספר כזה היא מסע חתחתים כשמשרד החינוך והרשויות המקומיות עושות הכל כדי להכשיל. במקביל, בתי ספר אלה מקבלים בין רבע לחצי מהתמיכה לתלמיד שמקבל בית ספר ממלכתי וכל זה בנוסף לעלויות השכירות.

      הגב
      • yaron

        * לעודד ולתמוך

        הגב
      • איציק

        לפני זה היא צריכה להפסיק את התמיכה באלו שלא מלמדים ליבה. יחסוך המון כסף לטובת אלו שמלמדים ליבה.

        הגב
  • אלכס דוקורסקי

    גיל, מאוד מעניין.
    לא מבין דבר בנושאים שהתייחסת אליהם, ובהחלט היה מאיר עיניים לקרוא על כל עניין ההכוונה מלמעלה אל מול הזרימה עם כוחות השוק.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *