התראיינתי לסמי פרץ בנושא הקרוב לליבי, חשבתי אולי זה יעניין אתכם, וכמובן אשמח לקרוא את תגובותיכם כאן.

בנוסף ללינק ארצה להוסיף כאן את הדברים שעל בסיסם נערך הראיון.

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לכל האנשים שיודעים לתכנן מראש ובצורה כל כך טובה את שוק העבודה בישראל, תודה על ההזדמנות.

ראשית אשמח להתנגח מעט עם הטענה שמעט מדי אנשים עובדים בהייטק בישראל יחסית לפוטנציאל העצום.

אנשים לא זוכרים כנראה כי אני זקן והם צעירים, אבל כשאני השתחררתי מהצבא ב1991, כל בוגרי החמש יחידות פיסיקה ומתמטיקה, כלומר המצטיינים בינהם, לא הלכו ללמוד הנדסת אלקטרוניקה, אלא משפטים. למה? כי הרוב חשבו שהדרך המהירה ביותר אל העושר היא המשפטים. כיום גם בזכות כל האקזיטים ה”מקוללים” (אני קורא כבר משנת 2000 כמה זה נורא שהחברות הישראליות לא מגיעות לבשלות ונהיות חברות ענקיות, אז כולם דיברו על נוקיה ולמה אין כזאת בארץ), רבים רבים מקרב בוגרי החמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה הולכים או ל8200, או ללימודי הנדסת האלקטרוניקה/חומרים, במידה ולא היו מוצלחים דיים ונאלצו ללכת להלחם במדי הצנחנים או משהו (הבן שלי צנחן אז מותר לי, זוכר שאתה היית בנח”ל ואני בגולני אז מותר לי בריבוע). אגב, בזמני אם לא הלכת ללמוד משפטים, והיה לך ציון פסיכומטרי מספיק גבוה, הלכת ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, העולם השתנה לחלוטין מאז, וללא שום יד מכוונת, הכל באמצעות כוחות השוק.

עוד דבר שאנשים לא מצטיינים בו זה ניבוי העתיד, אני לא מדבר על העתיד הרחוק, אלא זה שנמצא ממש מעבר לדלת. אמנם חס וחלילה עלול לפרוץ שלום באזורנו (טוב הסיכויים לא ממש גבוהים), אבל בינתיים אנשים מתעלמים מכך שתקציב המו”פ האמיתי בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כמובן בזכות תקציב הבטחון וההשקעה בפרוייקטים כמו תלפיות, או 8200. גם האינטרנט עצמו הגיע מתקציב הבטחון האמריקאי. הסיבה שתקציב הבטחון מניב לנו עסקים כה טובים, היא פשוטה. השקעות לטווח רחוק זה משהו שאין לרבים עניין לעסוק בו. מנכ”ל של חברה מעוניין שהאופציות אותן קיבל יהיו בכסף, וכמה שיותר מהר. פוליטיקאים נבחרים פעם בארבע שנים (בדרך כלל פחות מארבע שנים). כך הצבא הפך להיות, לא רק בישראל, למקום מצוין להשקעות ארוכות טווח, שכן הכסף נוזל כמו מים (אנחנו הקרביים לא מכירים זאת, אבל יצא לי לדבר עם החברה שממציאים דברים בזמן עבודתם בצבא, הם מסכנים ממש משום שהם חייבים למצות את כל התקציב במהלך השנה אחרת יקבלו שנה הבאה פחות, לכן הם מחליפים את הכסאות למשל פעמיים בשנה וכדומה). אין צורך בהגשת דוח רבעוני שיצדיק את ההוצאה, ואין עניין של רווח והפסד מידי פרט לצורך של לענות לצרכי הבטחון. לכן חברות כמו צ’ק פוינט וכדומה יצאו למעשה מהפעילות בזמן הצבא, ועוד חברות והמצאות רבות.

סיפור זה מזכיר לי את סוף שנות התשעים במאה הקודמת. בזמנו השקעתי קצת בחברות סיד, כולם היה בטרפת של הסטארט אפים. כל היזמים המאוד מאוד חכמים היו מסבירים לי שהם משקיעים באינטרנט האמיתי, הם לא אמזון אלא פרייס ליין, אמזון כמובן נחשבה לחברה נחותה שכן מה היא בכלל, חנות ספרים באינטרנט, זה לא אינטרנט אמיתי, המסכן הזה בזוס צריך להשקיע במלאי של ספרים, במחסנים, בכל הדברים בעולם האמיתי, ואילו פרייסליין זה האינטרנט האמיתי, הם רק מתווכים, איזה יופי, אנחנו נהיה פרייסליין לא אמזון. נו, היו מתים להיות אמזון, לא?

כשאומרים שחסרים מתכנתים בישראל, או גאוני מתמטיקה, שוכחים שקיים מחסור דומה ברתכים, בברזלנים, בפועלי בניין מומחים ועוד. לעומת זאת אין מחסור בכלל בעורכי דין למשל. שוב, אין לאיש את היכולת לכוון נכון מה צריך ללמוד היום כדי שעוד עשר שנים גם הכלכלה תצמח יותר, וגם אנשים ירוויחו יותר. כל המחשבה הזאת שאנשים כיום יכולים לתכנן את הכלכלה טוב יותר מהשוק, היא מחשבה שתמיד מוכחת כלא נכונה, תמיד.

רק לפני שלוש שנים וקצת כולם רצו להיות מהנדסי מובייל. היה ביקוש כה עצום למתכנתי אפליקציות, עד ששכרם של מהנדסי האפליקציות קפץ ביותר מ20% בשנה ושכרם של מגויסים חדשים בתחום עלה ב10% ויותר על אלה שאתרע מזלם וכבר עבדו בחברות. כיום כל אלה שרצו להתמחות באפליקציות מוצאים עצמם מחוסרי עבודה שכן ההצפה האדירה של האפליקציות בחנויות האפליקציות הובילה לכך שאף אחד לא מוריד אפליקציות חדשות, ולכן החברות התרחקו מאפליקציות כמו מאש. שכרם של מפתחי האפליקציות נמצא בירידה (כמובן החציון, פשוט שכרם של המגויסים החדשים אם יש כאלה נמוך בהרבה משכרם של העובדים הקיימים באותו תפקיד), והביקוש למהנדסי המובייל כמעט ולא קיים, הכסף נמצא במקומות אחרים.

עוד מהידע האישי שלי בתחום, השקעתי בשתי חברות סטארט אפ שחשבו לפתח אפליקציות, האחת שתתחבר למצלמות אבטחה ביתיות ותדע לנתח באופן אוטומטי את הנעשה המצולם, כך שתשלחנה רק התרעות חכמות, כשאיש זר נכנס הביתה למשל, וכדומה. כיום הם מבינים שאין להם סיכוי למכור אפליקציה, ואין לחברות הגדולות שום עניין בכך, אז הם מפתחים מצלמות ממש. אותו דבר בדיוק קרה לחברה אחרת שיודעת להתאים את השמיעה באזניות לשמיעה הפרטית שלך. התכנית המקורית היתה לפתח אפליקציה שתתאים לכל אוזניות, כיום הם מוכרים אוזניות חכמות.

כמו שאתה מבין, אני ספקן מאוד גדול בעובדה שיש אנשים חכמים שיודעים כמה אנשים צריכים לעבוד בהייטק, כמה עורכי דין צריך, ואלה שבהייטק במה הם צריכים להתמחות. היכולת של “התעשייה” לכוון את הלימודים כך שיתאימו יותר למה שקורה היום בשוק, לא תתרום דבר לפיתוח אנשים למקצועות ה”נכונים” בעוד ארבע שנים, למרות שכולם יודעים היום שהעתיד בAI אני בספק אם גם בעוד ארבע שנים זה מה שיגידו כולם.

ולסיכום, אם אני בנעלי הממשלה ואני מרגיש שההשקעה במערכת הבטחון מפספסת כמה אנשים מוכשרים שיכולים להגיע להייטק, ובעיקר בעקבות כך שכיום מגיעים ל8200 ותלפיות בעיקר אנשים ברי מזל שבדרך כלל בנוסף לכישורים המתמטיים שלהם הם גרים במקום הנכון, הייתי מבטל את גיוס החובה. למה? כיום צה”ל יכול לפעול באזור הנוחות שלו, כל המוכשרים ביותר חייבים לשרת שלוש שנים. ביטול גיוס החובה יכריח את הצבא לחפש את היהלומים גם לא מתחת לפנס, להכשיר חרדים אשר ירצו להגיע ל8200 ותלפיות ולא היה להם מזל לגדול במקומות בהם לומדים מתמטיקה ואנגלית, יודעים מה, אפילו ערבים אשר ירצו להכנס למסלול בדרך הטובה ביותר.

משהו קטן על שאלת לברון
נצחון בטרנר - יואב בראון