קצב כיבוש של 90 שערים למשחק

כשרם אליספור יקלע סל, תזכרו שלפי קצב הקליעה שלו באותה דקה, הוא עומד על קצב של 80 נקודות למשחק.

ביום חמישי הלמ"ס פרסם נתוני שכר מדהימים. לפי הלמ"ס ברבעון הראשון של שנת 2018 עלה שכרו הממוצע של שכיר במשק בקצב שנתי של 6% וזה עוד כלום לעומת הקצב המטורף בהיטק הישראלי, שם על פי הלמ"ס בענפי התקשורת והתקשוב, עלה שכרו הממוצע של שכיר בקצב שנתי של 12.6%.

שנים שאני מסביר שבישראל הסטטיסטיקות על השתכרות אינן מדויקות.

הלמ"ס מתבסס על דיווח הברוטו לביטוח לאומי. מה לעשות שבשורה הזאת אין מספיק כדי לדעת ממה מורכב השכר בחודש מסוים.

אילו בדקו זאת בלמ"ס ואילו ידעו שבדרך כלל הבונוסים על שנת 2017 מחולקים בחודשים ינואר עד מרץ 2018, הם היו מבינים שהנתון הוא מרמה שכן הבונוסים מעלים את השכר הממוצע לחודשים אלה.

אספק לכם נתון דומה. אתם זוכרים ששרן ייני הבקיע מול אלטך גול במשחק האחרון במוקדמות הליגה האירופית? אז אם נמדוד את קצב ההבקעה של שרן בדקה ה78 באותו משחק, נגיע למסקנה שהוא עמד על קצב הבקעה של 90 שערים למשחק. וואו, איזה תותח.

אדם סמית' עדיין צודק (בכדורסל)
זה שח, לא דמקה

תגובות

  • אמיתי

    מי מרוויח מכך? חוץ מהפוליטיקאים..

    הגב
    • גיל שלי

      אף אחד, חובבנות נטו

      הגב
      • אמיתי

        אני אומר- אפשר להגיע למצב כתוצאה מחובבנות. להישאר בו ולשמר אותו צריך אינטרס

        הגב
  • איציק

    השאלה היא 6% יחסית למה. אם זה בייחס לתקופה מקבילה בשנה שעברה אז באמת יש עליה משמעותית. אם זה בייחס לרבעון הקודם אז יתכן כי הוא מוטה. הרי גם בינואר עד מרץ שנה קודם גם חולקו בונוסים (בהנחה שהרווחיות והבונוסים משנה לשנה קורלטיביים עם העליה בשכר).

    הגב
    • גיל שלי

      ביחס לרבעון הקודם, עד כדי כך חובבנים

      הגב
      • Amir A

        תגיד, אתה באמת חושב שבלמ"ס יושבים חובבנים שלא מסוגלים לחשוב על כשל שכל סטודנט שנה ראשונה בפקולטה למדעי הסטטיסטיקה באוניברסיטה נחשלת באיזה חור שאף אחד לא שמע עליו, יעלה עליו מיד? אתה עד כדי כך לא מחזיק מהם שם?

        הגב
        • אוריה

          מניח שיש שם מקצוענים, אבל מזכיר ששנה שעברה דוקטורנט זיהה טעות בחישוב מרכיב שכר הדירה במדד בעשר שנים האחרונות...

          הגב
          • Amir A

            יש הבדל בין הסיטואציות. עד כמה שהבנתי, ההטיה במרכיב שכר הדירה נבעה מהעובדה שהמעקב היה אחרי השוכר ולא אחרי הדירה. נניח שהשכרת ממני דירה ב-100 ש" לחודש בחוזה למשך שנה. אם אחרי שישה חודשים יצאת מהדירה אז המעקב אחרי הדירה הזו הופסק, כשבפועל סביר שאשכיר אותה למישהו אחר, ובמחיר גבוה יותר (זה נתון שמגובה במספרים - פער של יותר מ-5% בין חוזים ישנים וחדשים). במילים אחרות, הסיפור הטכני הזה גרר את המדד כלפי מטה. על טעויות כאלו קשה יותר לעלות, כי צריך לחזור אחורה לשלב שבו הוגדרה הנוסחה, ולהבין את כל הפרטים שלה.
            לעומת זאת, במקרה הנוכחי לא מדובר על משהו טכני. מדובר על להביט על המספרים ולהבין שיש כאן משהו לא סביר. וכשנתקלים במשהו כל כך לא סביר (עליה בשכר של 6%, ובמקרים מסויימים של 12%), ברור לכל מי שבתחום שיש כאן כשל היכן שהוא. מכאן קצרה הדרך להבין מה הסיפור ולמה אסור לקחת את חודשי הבונוס כמייצגים של השנה כולה. תצטרכו לעבוד קשה כדי לשכנע אותי שבלמ"ס לא עלו על כזה כשל בסיסי.

            הגב
        • גיל שלי

          מה לעשות, הם פשוט לא מבינים כלום בשכר כנראה, עכשיו אני נזכר באמת בדיון שלם של הלמס באיך זה יכול להיות שהשכר הממוצע ברבעון השני בשנה שעברה ירד

          הגב
        • Lord Anthony

          צריך לזכור שבסופו של יום הלמ"ס הוא לא גוף ניאטראלי.

          הגב
      • אמיתי

        גיל סומך עלייך בנושאים האלו בטח יותר מאשר על כדורגל ישראלי אבל תצטרך להביא איזה אסמכתא. נשמע הזוי. מתפלא שאמיר לא דרש את זה..

        הגב
        • גיל שלי

          פשוט תלכו לאתר של הלמס ותראו את הפרסום הרשמי שלהם

          הגב
    • אמיתי

      וואו. ״מנצוני המגמה (!!!) המתבססים על שלושה (!!!) חודשים״... קשה לדמיין כמה נזק כאלו עיוותים גורמים בהחלטות ממשלה ובכלל. חלם

      הגב
  • matipool

    לא יודע מאיזה עולם מגיעים נתוני הלמ"ס. בעולם שלי וזה שמסביבי (לא עולם ההייטק) לא היו עליות שכר מזה שנים למעט מקרים בודדים ובאחוזים מצחיקים. בעולם שלנו גם אין בונוסים.

    הגב
  • Amir A

    מקריאה חוזרת של התגובות כאן נראה לי שעלול להשתמע כאילו אני חושב שמשהו נכון בפרשנות שניתנה לנתוני הלמ"ס. אז כמובן שמדובר על נתונים אידיוטים, וכמובן שאם היה מדובר בפרסום מדעי הוא היה נדחה תוך חצי שניה על בסיס הטעות האמורה. אני רק חושב שלא יתכן שבלמ"ס לא עלו על הגורם למספרים המוטים הללו, רק שלמישהו הנתונים הללו עושים טוב ולכן הם פורסמו בכל מקרה... אם הם פורסמו מתוך מחשבה שהנה, יש עליות שכר אמיתיות והכל תותים, אז גוועאלד.

    הגב
    • שלי

      מהיכרות עמוקה עם נושא ההבנה בארץ של מבנה השכר, פשוט גוועלד

      הגב
      • Amir A

        תגיד, מישהו עשה פעם מחקר שבדק את הפער בין איכות הסקטור הציבורי לעומת הסקטור הפרטי? יש איזה מדד שמדרג מדינות על בסיס הפער הזה? משהו בסגנון של כדאיות מתן פרוייקטים לסקטור הפרטי לעומת הציבורי?

        הגב
  • אלון

    עבדתי פעם בלמ"ס. ניכוי עונתיות יודעים לעשות שם.

    הגב
    • גיל שלי

      הם יודעים ועושים, אבל בשכר הם לא מבינים, ופה הם נופלים

      הגב
      • אלון

        אני לא מסכים. הם יודעים טוב מאוד מה לעשות. השאלה מה מפרסמים.
        שאני עבדתי שם אז נתונים רק התחילו לצאת לאינטרנט. מתוך הלשכה ניסיתי פעם למצוא נתונים של עשירוני שכר או אפילו חציון שזה הרבה יותר מדויק משכר ממוצע. לא הצלחתי למצוא, החביאו את זה כי אין אינטרס לפרסם את זה.
        לא יודע מה הסיפור פה אבל מהכרות שלי עם אנשים שעדיין עובדים שם אז אין מצב שהם לא יודעים לחשב נתוני שכר.

        הגב
        • שלי

          אלון, אין ללמס מספיק מידע. בשורת הדיווח לביטוח לאומי יש סכום אחד. יש חודשים בהם השורה הזאת כוללת בונוס שנתי. אי אפשר לדעת אצל מי יש שווי רכב ואצל מי אין.

          הגב
          • אלון

            יש סקריי הכנסות. הם אמורים לדעת איך לפתור את זה ולא להסתפק בשורת נתונים מביטוח לאומי.

            הגב
            • שלי

              אני יודע שיש, אנחנו עורכים אותם, אני יודע גם שהלמס לא משתמש בהם

  • שלי

    סמי פרץ כתב יפה על זה https://www.themarker.com/career/.premium-1.6174200

    הגב
    • אמיתי

      וואלה. לזה התכוונתי..

      הגב
  • אמיתי

    טוב. לפחות בדה מארקר (הדה באזר של הכלכלה..) לא קונים את השטיק הזה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *