זה שח, לא דמקה

קצת על הארכת חוזים של קורהוט וויטור, והקשר למסמך ההבנות של טראמפ עם צפון קוריאה

בערך באותה תקופה בשנה שעברה, באר שבע האריכה חוזים למיגל ויטור וגם לקורהוט. שניהם היו פצועים באותה תקופה, ושניהם לא עברו ניתוח למרות שהיו מי שחשבו שיש צורך בניתוח. יתכן ובכלל אין קשר בין המקרים, יתכן ויש, יתכן ובאר שבע התכוונו בכל מקרה להאריך את החוזים של השחקנים האלה, יתכן שלא. בכל מקרה, באר שבע אז "הרוויחו" שחקנים חשובים שאמורים היו להיות זמינים להמשך המאבק על האליפות, מאבק שבסופו של דבר הוכרע בהצלחה, אבל בלי קשר לשירותיהם של שחקנים אלה.

היום באר שבע "תקועה" עם שני חוזים לשני שחקנים עד לשנת 2021, כאשר אין שום יכולת לדעת מתי ואיך ויטור יחזור לשחק כדורגל, ולגבי קורהוט, לפחות לפי הדיווחים באתרי הספורט השונים, באר שבע לא ממש מעוניינים בשירותיו הטובים, אך לשלם לו הם חייבים.

בכל מקרה, הם אכלו חייל (השחקנים היו אמורים להיות זמינים), אבל אין לדעת מה אבדו כנגד.

לכן חשובה דרך קבלת ההחלטות, אין לאיש שליטה על כל הגורמים העתידיים, אין אחד היודע מה ילד יום, אבל כשבכל החלטה לוקחים בחשבון גם את האינטרס ארוך הטווח, וגם את הצורך המיידי, הסיכוי לקבלת החלטות טובה יותר, גדל.

*

בעיתונות הישראלית דווח בהרחבה על הפסגה בין טראמפ וקים ג'ון און. משום מה רק בעיתונות האמריקאית ובאקונומיסט קראתי שבעצם קים ג'ון און הוא פיון של סין במשחק בין הסינים ובין האמריקאים במלחמה על ההגמוניה באסיה.

אין לאיש מושג מה תוליד הפגישה שקרתה אתמול פרט למסמך ההבנות שהושג, מסמך אמורפי שבו עצמו כיום אין כלום. אולי באמת בעתיד צפון קוריאה תתפרק מהגרעין שלה, אולי אפילו צפון קוריאה תעבור תהליך שבסופו תהיה מין דיקטטורה "נאורה" בסגנון הסיני.

הדבר שכן ניתן לדעת לגבי הפסגה אתמול הוא שתהליך קבלת ההחלטות שלווה את קיומו כנראה לא היה מהמשובחים ביותר.

האם טראמפ ידע שהוא משחק שח מול הסינים, או שאולי התרכז במשחק הדמקה מול קים ג'ון און? לא יודע, כן מעריך.

בכל מקרה, במשחק השח מול הסינים, כרגע עושה רושם שהסינים מתנהלים בצורה טובה יותר, האמריקאים מוכנים להקריב חיילים בדמות דרום קוריאה ויפן (נראה שטראמפ לא מייחס חשיבות כלשהיא לחיילים האלה), והתמורה שהסינים נתנו לטרמאפ אפילו לא היתה בדמות חייל משלהם. משום מה אנחנו קוראים בעיתונות הישראלית רק על משחק הדמקה שבין שני השליטים, האמריקאי והצפון קוריאני, אישית לא יצא לי לקרוא על משחק השח בין סין וארצות הברית, אלא באקונומיסט.

קצב כיבוש של 90 שערים למשחק
גז מסריח

תגובות

  • ירושלמי

    האקונומיסט הוא לא בדיוק עיתון חדשותי, יותר קו פרשני מוכוון אג'נדה.
    לפעמים פרשנים צודקים ולפעמים פחות.
    הרי אתה בעצמך כל הזמן אומר שבשווקים עם כ"כ הרבה משתנים וגורמים מעורבים קשה לדעת באמת מה יהיה בעתיד או האם באמת המשחק של טראמפ הוא מול הסינים, או אם מטרת העל היא פירוק הנשק הגרעיני מצפון קוריאה, וזהו.
    הפרשנות האישית שלי (שגם היא כמובן לא שווה הרבה) היא שטראמפ הוא פחות אסטרטג, ויותר מוכוון מטרות ספציפיות. רצה להעביר שגרירות, רצה לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, ועכשיו הוא רוצה לטפל בגרעין של צפון קוריאה.
    ככה אני רואה גם את באר שבע בהתנהלות שלה ובדומה לרוב מוחלט של הקבוצות. רצו בלם אז הביאו את ויטור, רצו מגן והביאו את קורהוט. לפעמים הדברים הם פשוט כמו שהם.

    הגב
    • שלי

      אגב, מה שכתבת על האקונומיסט זה הדבר הכי רחוק מהמציאות שיש, מדובר במגזין הכי טוב שאני קורא, ממש לא אחד שמבוסס אג'נדה. כדי להרחיב על רמת המקצועיות שלו, אספר לך סיפור קטן על איך עשיתי הרבה כסף בזכות האקונומיסט. לפני 14 שנים בערך נצחה מפלגת הקונגרס של סוניה גנדי בבחירות בהודו. העיתונות האמריקאית דווחה על האסון הקולוסאלי שיתרחש בכלכלה ההודית בעקבות הבחירה בקונגרס, ובאישה חסרת מושג בניהול המדינה. האקונומיסט ידע לדווח שגברת גנדי בכלל תמנה את מנמו סינג לתפקיד ראש הממשלה, ושסינג היה אחראי על הרפורמה הכלכלית המוצלחת לפני (לא זוכר כבר). בקיצור, ניצלתי את הפאניקה של האמריקאים שריסקו את הבורסה ההודית, ואספתי קרנות פיקטה על הודו (באותו זמן לא מצאתי תעודות סל), במשך שלוש השנים הבאות הקרן הזאת עלתה ביותר מ100%.

      הגב
    • אמיתי

      לכולם יש אגנדה. לא כולם הוגנים מעמיקים ומתבססים על ידע. האקונומיסט דווקא כן

      הגב
      • ירושלמי

        אמיתי, התכוונתי שצריך לזכור שמדובר במקור פרשני ולא חדשותי במובן הטהור של תיווך מציאות (לא התכוונתי שמדובר במקור לא אמין או לא מקצועי), לכן צריך לקחת את הדברים בערבון מוגבל.

        גיל, סיפור יפה, אבל רק מוכיח את מה שאמרתי, פרשנים לעיתים צודקים ולעיתים לא.
        אני מניח שבמידה והיה נערך מחקר הבודק את ההתאמה בין הכתבות שמתפרסמות למציאות בשטח (בדיעבד),
        ומשווה בין האקונומיסט לבין מקורות מידע אחרים, סביר שהאקונומיסט היה מנצח עם אחוזים גבוהים יותר של תאימות למציאות, אבל עדיין אחוז הטעות היה גבוה או בלתי ניתן להוכחה כעובדה.
        מה שאני מנסה להגיד פה הוא שגם אם טיעון נשמע מושכל, מבוסס או הגיוני יותר מטיעונים אחרים, זה לא תמיד הופך אותו לנכון, במיוחד כשמדובר בטראמפ או בקבוצות כדורגל מישראל.

        הגב
        • שלי

          עדיין אנחנו לא מסכימים, ברור שהכל צריך לקחת בערבון מוגבל, אבל אי אפשר לכתוב שכל מי שמביע דעה, זה שווה לכל אחד אחר שמביע דעה, יש דעות, יש פרשנויות, ויש ניתוחים מבוססים ורציניים, אני מדבר על השלישי. הנה, בסיפור שהבאתי לא היה מדובר בתחזית או ניבוי לגבי העתיד, אלא על דיווח יסודי ומעמיק שבזכותו אני לקחתי הימור מושכל, אבל בדיווח הרציני לא היה שום דבר שהוא יכול להיות צודק או טועה

          הגב
        • אמיתי

          המהדרין יאמרו- אין כזה דבר מקור שהוא רק חדשותי- הכל נתון למניפולציה ועריכה, קרי פרשנות. אבל זו הנקודה של הפוסט ובעצם חלק חשוב בתרבות שלנו כיום- פייק ניוז. הרי כולם טועים. השאלה מה עושים בשביל *לא* לטעות..אתה בעצם אומר נוומרמיינד לכל העניין הזה של ידע, מחקר, התמחות- העולם שטוח

          הגב
  • צור שפי

    אני מבין שזה טור ביקורת התקשורת...מכל מקום, תגובות רבות מסתדרות לפי הרפלקס הפבלובי המאוס - אם טראמפ עשה את זה סימן שזה נהדר/חרא. לי, כמו לך (וכמו לכל אדם סביר) אין מושג מה יקרה הלאה אבל כן ברור לי שאם אובמה היה מביא הסכם כזה בדיוק היינו רואים תמונת ראי - הליברלים (שמאל) היו משבחים אותו ומהשמרנים (ימין) הוא היה סופג ביקורת על נרפותו והתרפסותו. לזכותו של טראמפ - הוא מנסה. אם יצליח אולי יהיה אפשר לפתוח דיון עד כמה באמת חשוב מנגנון מסודר של קבלת החלטות, אולי זה קצת אוברייטד. אני לא חושב כך, ערבים מוצלחים בקזינו או מציאת גרגר על ידי תרנגולת עיוורת עדיין לא מהווים תחליף לעבודה שיטתית.

    הגב
  • שלי

    תגובה לשניכם, אני לא מדבר על מה שכתבו על הפסגה עצמה, אני מדבר על מה כתבו לפני. אתם בעצם משתפים פעולה עם ההנחה שבמילא כולם משקרים, כולם שטחיים, לכן אין באמת ידע בעולם, רק אינטרסים. אני לא מסכים עם הגישה הזאת, יש ידע, יש עיתונים רציניים שמסוגלים לתת את כל הזוויות, ואותם שווה לקרוא כדי לדעת. לפי גשתכם טראמפ צודק כשהוא משקר, כי במילא כולם משקרים, אני לא מסוגל לסבול חשיבה כזאת. אני כתבתי על ניתוח מה שקורה, לא על הערכות של מה יקרה

    הגב
    • צור שפי

      לא לא גיל, פספסת אותי (או שלא הסברתי כמו שצריך). זה שבמקומות אחרים אתה מקבל ניתוח יותר רציני ממה שאתה מקבל בארץ זה כנראה נכון ברוב המקרים למרות שאני מודה שלא הספקתי לראות מה אמרו או כתבו פרשנים ישראלים שאני מחזיק מהם כרציניים כמו אורן נהרי או יואב קרני. התגובה שלי התמקדה בפבלוביות של התגובות, אם אתה רואה בזה אנדרוסמנט של מדיניות השקרים של טראמפ - ממש לא.

      הגב
      • שלי

        מסכימים אם כך, זה לא באמת טור ביקורת על התקשורת, אלא נסיון להדגים איך פרשנות טובה מתיחסת לכל האספקטים של אירוע, בהחלט מאמין שפרשנים ברמה של אורן נהרי ויואב קרני כן התיחסו לכל האספקטים.

        הגב
  • אחד העם

    שמעתי דעה מלומדת ברוח זו ,מפרופסור מומחה בתחום היחב"ל במזרח אסיה, באחת מתכניות האקטואליה, אתמול בבוקר.
    התזה היתה שבתמורה לפירוז הגרעיני , ידרשו הסינים, באמצעות קים קומקום , את הסגת 30 אלף החיילים האמריקאים מדרום קוריאה.

    הגב
    • יריב

      אני חושב שדי ברור שהצפון קוריאנים, סינים או לא סינים, ידרשו את הסגת החיילים האלו. בכל מקרה השאלה המרכזית היא האם יהיה פירוז גרעיני, אני לא רואה סיבה לחשוב שיהיה.

      הגב
    • באבא ימים

      אם זה מה שיקרה, האמריקאים יקפצו על המציאה ובצדק. וטראמפ יהיה ראוי לפרס נובל לשלום (על באמת, לא כמו אובמה).

      השח שסין משחקת מול אמריקה על ההגמוניה במזרח אסיה זה כלום לעומת השח שסין משחקת מול רוסיה על ההגמוניה במרכז אסיה. בקוריאה היא מגיבה. במרכז אסיה היא יוזמת. Obor הוא השימוש המרשים ביותר ב soft power מאז תוכנית מארשל.

      הגב
  • איציק

    לא יודע מה כתבו באקונומיסט. לפעמים מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה ברווז. טראמפ יתכן והחליט שהוא רוצה פרוז גרעיני של צ. קוריאה. הוא רוצה זאת ללא קשר לסין, יפן או האלו שבמאדים. תמורת זה הוא מוכן לשלם את מה שהוא מוכן, הפסקת סנקציות, השמדת ד. קוריאה ולרקוד טנגו סוער עם קים. עכשיו צריך לשפוט זאת במספר מישורים, האם המטרה ראויה; האם המחיר ראוי; האם המטרה הושגה או בכיוון הנכון בתחנות בינים. יתכן שמה שסין רוצה לא מעניין את טראמפ (אולי בצדק ואולי שלא). אולי הוא מאמין שאת המוקש הסיני הוא יפתור דרך לחצים כלכליים שהוא משחק איתה. אולי מה שסין רוצה מתאים לו ולכן הוא מוכן לשחק את הקלפים. ביתנים מה שרואים זה שטראמפ מנסה לבצע הרבה מההבטחות של הבחירות שזה משב רוח מרענן שפיו וליבו שווים (גם אם אלו הזיות), כלומר אתה מקבל את מה שהצבעת עבורו. זה די נדיר בעולמינו. האם זה גרוע, הזמן יגיד, אבל הוא קיבל רוב כדי לעשות את מה שהוא עושה. ראה איך רודמן דמע אתמול, ואיזה קובע שם. אני מאמין ששום נשיא/רוה"מ במדינה דמוקרטית תקינה עם איזונים לא מסוגל להרוס את המדינה בקדנציה. לכן אם יהיה גרוע, לא יבחר פעם נוספת, או שכן, ואז העם אשם ולא המנהיג.

    הגב
  • Amir A

    דבר אחד אפשר לומר לזכות הקדנציה של טראמפ. היא חושפת בצורה אכזרית את העובדה שלהתנהגות האנושית אין שום קשר לניתוח מצבים, עקרונות, חשיבה לוגית או מה שלא יהיה. למה הכוונה? לדוגמא, שנים דוחפים למצביעים הרפובליקאים שהגרעון הוא אבי כל חטא, ושכלכלית חייבים אחריות פיסקלית. פתאום בא טראמפ, זורק את העקרונות הללו לפח, ועדיין המצביעים הרפובליקאים לא עולים על הבריקדות. בזמן שאחד העקרונות הכי חשובים של המפלגה שלהם מושלכים מאחורי הגב. הסיבה, לדעתי, היא שהמצביע הפשוט לא מבין בכלל מה המשמעות של הגירעון וכיצד הוא משפיע עליו בחיי היום יום. אם המפלגה אומרת שגרעון זה רע, אז גרעון זה רע. ואם היא אומרת שזה דבר שאפשר לחיות איתו, אז זה דבר שאפשר לחיות איתו (זה במצב שהמצביע הממוצע בכלל טורח לחשוב על הנושא, מה שהוא כנראה לא עושה). או, כפי שציינו כאן הרבה פעמים, אם במקום טראמפ זה היה אובמה שחוזר מהפסגה עם אותו הסכם ואותן הצהרות ("האיום הגרעיני מצפון קוריאה הוסר"), מפגינים רפובליקאים היו מחכים לו עם מטריות שחורות, כובעי צ'מברליין, ושלטים שאומרים "דרום קוריאה היא לא חבל הסודטים". במקום זה הם עסוקים עכשיו בקמפיין שמריץ את טראמפ לפרס נובל לשלום. כמובן שזה נכון גם לצד השני, ואם במקום אובמה טראמפ היה זוכה בפרס נובל לשלום בעבור, בעבור מה בעצם? לא ברור. בכל מקרה, אם זה היה טראמפ במקום אובמה, הדמוקרטים היו עושים מזה מטעמים מהודו ועד כוש. או העובדה שדמוקרטים אוטומטית קופצים כנגד כל נסיון לרפורמה בשירותי הרווחה, כזו אשר תדחוף אנשים לצאת ממעגל העוני, רק בגלל שהרפובליקאים בדרך כלל מציעים את הרפורמות הללו. כאשר אני בטוח שאם הצעות שכאלו היו מגיעות מננסי פלוסי ושות', מצביעים דמוקרטים היו מהללים אותן כאילו אין מחר. די מדכאת המציאות הזו. העובדה שבהחלטות על עתידם, ועל עתיד האנושות, אנשים בהגיעם לקלפי מקבלים החלטות על בסיס עקרונות שמתאימים יותר לרפלקסים של הכלבה שלי מאשר כאלו המאפיינים חשיבה קצת מעמיקה (לא יותר מדי, לא צריך להגזים).

    הגב
    • אמיתי

      אני חושב שבאספקט הזה צריך להפריד מסה של אנשים ובני אדם כבודדים. שתי הצורות יכולות להיות לא ראציונאליות אבל באופן אחר. ואגב בנושא הכלכלי יש אפשרות אחרת- הנשיא והמדיניות שלו לא ככ משפיעים על הכלכלה. ואנשים מבינים את זה

      הגב
      • Amir A

        אני מסכים שצריך להפריד מסה מבודדים. בתור מסה בני האדם הם היסטרים. בתור בודדים הם סתם מטומטמים.

        הגב
        • אמיתי

          אז עדיף דיקטטורה נאורה לא?

          הגב
          • Amir A

            בפירוש כן. אם היה אפשר לקיים דיקטטורה נאורה ולמנוע מכל מיני מטורפים/טיפשים/מושחתים/ומונחי אגו להגיע לשלטון, אז כן. כמובן שזה בלתי אפשרי, אז השאלה שלך היא היפותטית.
            בוא נשאל את זה אחרת. נניח שהיה לך עסק גדול, הייתי מסכים שאת המנכ"ל יבחרו כל 4 שנים בהצבעה של כל העובדים?

            הגב
            • אמיתי

              לפי ההגיון שלך (וגם שלי) אין הבדל בין בעלים שבוחר מנכל דירקטוריון או כל העובדים. אם אדם אחד יכול להיות מטומטם אז גם הרבה בני אדם יכולים להיות מטומטמים. הפיתרון הוא סטדנדרטיזציה. או במדינה מתוקנת חוקה פרלמנט ובתי משפט

            • Amir A

              ברור שיש הבדל. לבעלים/דירקטוריון/מנכ"ל יוצא אמור להיות מושג מה תפקיד המנכ"ל כולל. לי אין שמץ של מושג מה מנכ"ל יונילוור עושה, אז אתה מצפה שאני אוכל לבחור בצורה מושכלת מנכ"ל חדש? האידיאל הוא אכן דיקטטורה נאורה, או דירקטריון נאור שינהל את המדינה, כאשר אחד התפקידים של אותו דיקטטור/דירקטוריון הוא להכשיר את הדור הבא. שוב, בהינתן תכונות בני האדם כמובן שמדובר על חלומות באספמיה, אבל בעולם שפוי וחכם זו הדרך שבה היינו צריכים להתנהל.

            • אמיתי

              טוב. כמובן שאינני מסכים איתך מהסוף להתחלה. זו גישה פטריאכלית שמורידה אחריות מאנשים. ההיפך ממה שאתה רוצה שיקרה. יש הגיון שאם העם טיפש אז גם השילטון שלו (והכלכלה) טיפש

            • Amir A

              אני משוכנע שבהתנהגות היומיומית שלך אתה מסכים איתי. הרי אם יש לך חור בשן אתה לא הולך לועד הבית ושואל "את מי בחרנו החודש לעקור שיניים לכל הדיירים?". ואם החלטת לשפץ את הדירה אתה לא מבקש מהחבר'ה בעבודה לבחור אדם רנדומלי ברחוב שיבוא ויחליף לך את הריצוף. וכשמגיע הזמן לשלוח את הילדים לגן אתה לא דופק על הדלת הראשונה שאתה רואה ומוסר להם את הילד יחד עם צ'ק חודשי (למרות שלפי מה שאני קורא בזמן האחרון, עדיף אולי כן היה לעשות כך). ברוב תחומי החיים אתה הולך לבעלי מקצוע כי אתה סומך על המומחיות שלהם, וכאשר מדובר על מקרים קריטיים (בריאות למשל), אתה לא תסתפק בלראות את השלט " ד"ר רוברט" על הדלת אלא תחפש עוד אינפורמציה וחוות דעת. מדוע, אם כן, כשאנחנו מגיעים לעולם של ניהול החיים של כולנו, אנחנו מסכימים לתת את המושכות בידי אלו שברור לנו שהם לא ראויים, לא מתאימים, בינוניים במקרה הטוב ומחפירים במקרה הפחות טוב?

            • אמיתי

              זה העניין אמיר- בחיי אני דיקטטור (לא ככ) נאור אבל כשעליי להחליט מה לעשות כשלחברי יש כאב שיניים זה דיפרנט בולגיים. אלו שני תחומים נפרדים- האישי והמשותף. ואם כבר כאב שיניים אז צחוק הגורל שאין לו שום עדות פיזית- אובייקטיבית לכן כשאמיר אומר שכואבת לו השן זה עניין אחר מאשר כשאני אמיתי כואבת לי השן ומכאן ההבדל. אני דווקא יכול לסבול את כאבך ולהחליט החלטות שישפיעו על חייך ללא ענד עפעף כאבי לעומת זאת..

            • Amir A

              צחקתי בקול.

            • אמיתי

              צחוק עוזר לכאב (-:

  • שחר ש

    אמיר - אנשים בוחרים מתוך אלו שמעמידים עצמם לבחירה. זה נכון לרופא שיניים ולנשיא. אבל יש הבדל גדול בין בחירה של אדם עבור עצמו לבחירה שנעשית על ידי קבוצה גדולה של אנשים ונעשית עבור כולם. אם לכל האנשים היו חשובים אותם הדברים, היו אותם סדרי עדיפויות, והיו נהנים מאותם דברים אז הנשיא\ראש הממשלה היה נבחר ברוב מוחלט. אבל מכיוון שלאנשים שונים חשובים דברים שונים אז אנו רואים שחלק בוחרים באלו שמבטיחים תקציבים לישיבות ועצמאות לבתי הספר החרדים ואחרים בזה שמבטיח שיקצץ בתקציבי הישיבות ויכפה לימודי ליב"ה בבתי הספר החרדים. זה נכון כמובן בעוד הרבה תחומים. אז דיקטטורה חייבת להיות כוחנית ומדכאת. הרעיון של דיקטטורה נאורה כנראה נובע מהמחשבה שמי שלא חושב כמוני טיפש וצריך לכפות עליו את הרעיונות שלי כדי שיהיה לכולם טוב שכן אני נאור וצודק. מה אני אגיד לך - לא נראה שזה עובד בעולם.

    הגב
    • Amir A

      שחר, ברור שזה לא עובד בעולם. כבר ציינתי את זה. גם אף אחד לא ציין שזה פתרון קל, או כזה שלא יכפה פשרות. בכל מקרה מדובר על דיון סרק כי זה בחיים לא יעמוד לבחינה, אז בואו נחסוך את האנרגיה. כל מה שנישאר זה לשבת בפינה ולהביט בהשתאות במצעד האיוולת האנושית שמוצג לפנינו בכל יום.

      הגב
      • אמיתי

        אמיר ההבדל ביני לבינך- אינני חושב שהעולם מושלם (כעולם טוב) אבל אני יודע שהעולם מושלם

        הגב
      • no propaganda

        דיקטטורה נאורה דווקא עמדה לבחינה הרבה פעמים כשהיו מונרכיות. לפעמים זה עבד מעולה ולפעמים היה ממש רע

        הגב
        • שחר ש

          יכול לתת דוגמא למשהו שעבד (בסטנדרטים של זכויות אדם של תקופתנו)?

          הגב
          • רן מפעם

            פלוס מינוס, סינגפור.

            הגב
  • miranda veracruz de la hoya cardinal

    פייר פליי פיננסי.

    הגב
  • Amir A

    גיל, אם אתה עדיין קורא תגובות בפוסט הזה, יש סיכוי שתכתוב כמה מילים על מלחמת הסחר של טראמפ? מה הקטע? על מי זה ישפיע ואיך?

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *