ליגת שוקי ההון – עננים

אחרי שנים ארוכות של התאוששות כלכלית זה יהיה חכם להתכונן לבורות בדרך

בצבירן אנחנו עורכים ניוזלטר דו שנתי לבחינת מגמות בשוק. אחת המגמות הותיקות ביותר בניוזלטר הינה עליה קבועה באחוזי העזיבה הרצונית ובמקביל עליה בשיעור הגיוסים וירידה בשיעור הפיטורין. למעשה שיעור התחלופה נותר פחות או יותר קבוע, שכן העליה בעזיבה הרצונית מתקזזת עם הירידה בשיעור הפיטורין. התראיינתי לסמי פרץ בדה מארקר בנושא.

בניוזלטר האחרון שלנו גילינו כי בעוד שאחוזי העזיבה הרצונית מגיעים לשיא חדש, פתאום החברות הגלובליות התחילו לפטר יותר ולגייס פחות. יש איזו אמונה בחכמת ההמונים, כלומר הטענה היא שהעובדים מרגישים טוב את השוק, ואם הם ממשיכים להתפטר בקלות, אז אין מה לדאוג. אך בעיני הסימן החשוב יותר הוא דווקא זה שבתקופה בה קשה מאוד למצוא עובדים (שיעור האבטלה בשפל) וקיימת תחרות חזקה על כל מועמד מתאים, החברות הבינלאומיות הגדולות החליטו לא רק לגייס פחות אנשים (את זה ניתן להסביר למשל במחסור במועמדים מתאימים ולמעשה ויתור מראש) אלא גם להתחיל לפטר יותר. כדי לסבר את האוזן, בעוד בחצי השנה המקבילה אשתקד שיעור המפוטרים עמד על 1.7% בחצי השנה האחרונה שיעור הפיטורין עמד על 2.2% בהשוואה ל5.4% שיעור העזיבה מרצון.

*

אנחנו נמצאים כבר תשע שנים בתוך תקופת התאוששות מהארוכות ביותר בהיסטוריה הכלכלית. מאז 2009 המדינות המפותחות ברובן לא חוו מיתון. ההתאוששות היתה בקצב לא חזק במיוחד, אך בקצב עקבי מאוד. בשנה האחרונה הסימן שכתבתי עליו בפסקה הראשונה מתחבר לסימנים נוספים. ראשית, הסיבה לעלייה בשכר הריאלי בכלכלות המפותחות לא היתה נעוצה בעליות שכר גבוהות יותר לעומת השנים שעד 2008, אלא בשיעור אינפלציה אפסי. שיעור עליות השכר בישראל למשל נותר באזור ה2.5%-3.5% לשנה. אך בעוד שבעבר זה היה גם שיעור האינפלציה בדרך כלל, מאז 2011 מדובר בעידכוני שכר ריאליים שכן האינפלציה מסתובבת סביב האפס.

אם נניח שמנוע הצמיחה הקודם היה אשראי משוכלל, ומנוע הצמיחה הנוכחי בשוקים המתפתחים הינו עליות שכר ריאליות והגדלת שיעור המועסקים, וכך הגדלת הצריכה, הרי שהעלייה באינפלציה שאינה גוררת איתה עליה חדה יותר בשיעור עדכוני השכר, עלולה לאתגר את הגלגל הנוכחי.

סימן מעיב נוסף הינו הקשיים המהותיים שחוות הכלכלות המתפתחות. טורקיה, ברזיל, סין וגם רוסיה, כולן חוות בעיות כלכליות מהותיות. בטורקיה וברזיל המטבע נחלש מאוד לעומת הדולר, ומקשה על חברות שלוו בדולרים. בטורקיה שיעור האינפלציה מגיע ל15% בשנה. בסין אמנם הכלכלה צמחה ב6.7% בשנה שעברה אך שיעור החברות שלא עמדו בהחזרי ההלוואות שלהן הגיע לשיא, ובאופן כללי סין מתמודדת עם שוק אשראי נפיץ במיוחד, וכן עם מלחמת הסחר שדונאלד טראמפ הכריז כנגדה.

בנוסף לכל אלה גם ההרחבות הכמותיות נעלמו מהעולם, הבנק המרכזי היפני הכריז על סוף ההרחבה הכמותית ביפן, ושיעורי הריבית על אגרות חוב יפניות קפצו לראשונה זה שנים רבות.

בכוונה השארתי את המדיניות הכלכלית של הנשיא טראמפ לסוף. אני לא חושב שזהו הקלף המכריע. כלומר, גם אם נחווה מיתון בארצות הברית בסוף השנה, זה לא יהיה תוצאה ישירה של המכסים שטראמפ הטיל על סחורות סיניות, אך גם על "שותפיו" אירופה וקנדה. בסופו של יום כל התאוששות כלכלית תגיע למצב בו הדלק נגמר. אולם, הערמת קשיים נוספים דווקא כאשר טנק הדלק של ההתאוששות הכלכלית נמצא לקראת סופו, זה לא הדבר הכי חכם שאפשר לחשוב עליו. הכלכלה האמריקאית היא הכלכלה שהתאוששה בקצב המהיר ביותר ממשבר האשראי שכוכביו היו הבנקים האמריקאיים הגדולים. זה לא הפריע לאמריקאים לבחור במלחמת סחר כתרופה לבעיות שספק שהן קשורות לסחר העולמי, אך מי שנהנתה מהתקופה האחרונה היא גם זאת שתפגע מכך שתקופה זו מגיעה כיום למדרגה.

*

אני לא נביא, ואין לי מושג שאכן אנחנו מתקרבים למיתון עוד השנה, אבל הסימנים הם רבים. כמובן שמיתון או אפילו תקופה כלכלית חלשה יותר ישפיעו על כל מדינות העולם, וגם על תעשיית ההייטק הפורחת. אילו אני הייתי מתלבט אם לעזוב את עבודתי כדי למצוא עבודה מתגמלת יותר באותו תחום, לא הייתי סומך על חכמת ההמונים שקובעת שאכן מדובר בצעד חכם. יתכן ואנו נמצאים על סיפו של שינוי. אין זה אומר שאנו נמצאים בסוף המגמה הגלגל של עליות השכר הריאליות ושינוי של המסילה הכלכלית. אבל בהחלט יתכן שאנו נמצאים לקראת תיקון מהותי במגמה שאיתו יגיעו גם תיקונים אחרים.

נצחון על רדניצ'קי
מסתבר שג'ורדי תפס עצמו כHR

תגובות

  • ניינר/ווריור

    חוזר ושואל אותך האם לדעתך נגמר עידן הFAANG

    הגב
    • שלי

      ממש לא, זה איתנו לעוד הרבה זמן אני מניח, יתכן וחברה אחת או שתיים מהחבורה יחוו קשיים, אבל כרגע זאת תחרות פנימית בינהן

      הגב
      • יוני (המקורי, מפעם)

        גיל, למה הכניסו את נטפליקס לקבוצה של הענקיות? ועוד שאלה (שאלת השאלות), מה אתה חושב שמיתון קל יעשה לנדל"ן?

        הגב
        • ניינר / ווריור

          גם לי היא נראית לא שייכת ואני חושב שהמניה הולכת לרדת בתקופה הקרובה. במקומה הייתי מכניס לחבורה את מיקרוסופט

          הגב
          • יוני (המקורי, מפעם)

            ונמליץ למייקרוסופט לעשות ספין-אוף להוטמייל.

            הגב
        • שלי

          הכניסו את נטפליקס כי יש כאלה שמניחים שהיא מתמודדת על השליטה בשוק התוכן העולמי, אם אכן תהיה השחקנית הבולטת בתחום הזה, היא שייכת לשם, אבל צריך לראות שעם כמויות החוב שלה, היא תגיע בחיים לעמדה הזאת. לגבי נדלן, קשה לדעת, אבל כחלון גורם לכך שלא יהיה היצע דירות בעוד כמה שנים, מיתון לא עמוק במיוחד לא אמור להשפיע יותר מדי על מחירי הנדלן

          הגב
          • אמיתי

            אגב גיל מה דעתך על הטור של רולניק בעניין מלפני שבוע? לדעתי גם מאד רלוונטי לגולדן סטייט ולnba

            הגב
            • שלי

              למען האמת, קצת הפסקתי לקרוא טורים של רולניק כי הם די חוזרים על עצמם

            • אמיתי

              לגמרי. גם אני.. אבל במקרה נפלתי על טור מעניין

  • אמיתי

    בגדול אני גם חושב שסוג של מיתון האטה בדרך- השוק הפרי הזה הוא השני באורכו בהיסטוריה..מצד שני מעולם לא הוכנסו כאלו כמויות של כסף למערכת וקשה מאד ללכת נגד המגמה הזאת. ואני לא לגמרי מסכים- מבין את הטיעון על החברות הבין לאומיות שמפטרות כי הרי הן הספינות הגדולות שמבינות הכל באיחור, וגם הן בשיא שלהן. בדכ לפני מיתון חברות מקומיות וקטנות הן אלו שנחלשות קודם.
    כשאתה כותב עלייה בשכר בישראל הכוונה היא לשכר הממוצע נכון?

    הגב
    • שלי

      השכר החציוני בערך, עליות שכר בסקטורים השונים שאנחנו מסקרים. אני לא יודע מה קורה בדרך כלל, כלומר בדרך כלל אף אחד לא באמת יודע שמגיע הקרחון, נדמה לי שהפעם יש כאלה שחוששים מהקרחון, ונדמה לי שהחברות הבינלאומיות הגדולות נמצאות במקום הטוב ביותר לזהות קרחונים באופק

      הגב
      • אמיתי

        דווקא יש בדרך כלל..
        הראסל 2000 מגיב מוקדם יותר להאטה מהספיי
        אחד מחוקי הדאו אומר ששינוי מגמה יראה בסקטור התובלה- ups וכאלה
        גם כמות הצקים החוזרים ופשיטות הרגל
        יש עוד אינדיקטורים. השכר הוא רק פריזמה אחת.
        ויותר מזה עליות השכר הן לא תוצאה של הגאות יותר מאשר הסיבה?

        הגב
        • גיל שלי

          לדעתי הפעם הן גורם, והניחוש שלי הוא שהסימנים המוקדמים של הראסל ומדד ההובלה יהיו פחות. רלבנטיים הפעם

          הגב
          • אמיתי

            שוב. יש מצב שאתה צודק. אפילו בתיזמון. רק לדעתי מהסיבות הלא נכונות

            הגב
  • יניר

    ברגע שכל האינדיקטורים יצביעו על מיתון נהיה כבר בתוכו. בעיני יש כבר מספיק אינדיקטורים ותוסיף את העובדה שבראשות המדינה החזקה בעולם נמצא מנהיג שכנראה לא יעשה את הצעדים הנכונים ורוב המסחר בבורסה נעשה על ידי מכונות עם אלגוריתמים מתוכנתים מראש והנה לפנינו משבר. אני יצאתי משוק ההון לפני כמה חודשים וגם אם אפסיד עליה קטנה להערכתי בסוף אצא נשכר

    הגב
  • yaron

    Winter is coming

    הגב
  • דאג קולינס

    1. הזרמות מטורפות גרמו להתאוששות.
    2. הזרמות גרמו לעיוותים נוראים; חברות זומבי, תשואות אגחי״ם של מדינות חדלות פרעון נמוכות באופן מגוחך.
    3. ריבית נמוכה גרמה להנפקות ענק ש 80% מהחברות המנפיקות מפסידות.
    4. חברות זומבי; יש אומרים באירופה 20%, בסין אפילו הרבה יותר.
    5. כול זה השפיע על שוק התעסוקה ועל הביקושים.
    6. 40% מהאמריקאים המגיעים לפנסיה אין חיסכון של סנט.
    7. ההתאוששות בחלקה הגדול ״בלוף״ הגדילה את הפערים, חלוקת העושר רק הורעה.
    8. הניסוי הענק שהתחיל ב הזרמות של ברננקי עומד להסתיים. נראה איך יעבור תהליך הגמילה.

    הגב
    • אמיתי

      רק תיקונון 8. כבר התחילה הגמילה. ממזמן

      הגב
      • דאג קולינס

        כתבתי תהליך.

        הגב
        • אמיתי

          זה כבר דיי הרבה זמן והאינפלציה לא עולה. לא חושב שזה יהיה הטריגר

          הגב
          • דאג קולינס

            באירופה וביפן עדיין ממשיכים; ריבית אפס ורכישות.
            בארה״ב התחילו בהורדת המאזן רק השנה.
            בכול המדינות האשראי הצרכני עצום.
            יחס חוב תוצר הורע מאוד בארה״ב.

            נראה איזה כדורים ישארו במחסנית של הבנקים המרכזיים במשבר הבא, כאשר יפסיקו את הזרמות ואשראי הזול.

            הגב
            • אמיתי

              קיצצו גם באירופה לפני יותר משנה והתחילו להעלות ריביות לפני.
              אין לי ספק שזה יכול להיות הרסני אבל זהו באמת מקרה ייחודי בהיסטוריה.
              גם אם זה היה נמשך בסוף היו נגמרות המניות שאפשר לקנות חזרה ופה קבור חלק מהכלב.
              אני בהחלט מחפש טריגר כי אני כן מסכים שיש בועה. או בועות. אבל יש אפשרות שהן יתפוצצו עוד הרבה זמן- אחרי שהריביות יחזרו למצב ״נורמאלי״

          • yaron

            ממש לא הרבה זמן, הצמצום הכמותי התחיל ב-2018.
            הגרף היחיד שאני בודק כל יום הוא של ה- T-note. אפשר לראות מה קורה לו החל מסוף דצמבר 2017 ואם נשבור את רמת ה-3% ריבית לכיוון ה-4% המצב הכלכלי רק יחמיר.
            הפד בבעיה קשה (למרות שכרגע לפחות חלק מהצמצום מכוסה ע"י כסף שבורח משווקים אחרים בעולם ל- "safe heaven" האמריקאי),
            להמשיך בהעלאות הריבית ולהביא למפולת או להפסיק את ההעלאות ולתת לאינפלציה לצאת משליטה.

            הגב
            • דאג קולינס

              אמיתי מחפש טריגר. מפולת תהיה בוודאות. מתי? בבועת ההייטק כאשר מדד נאסד״ק היה 3000 היו שטענו שזו בועה המפולת התחילה ב 5000. משבר הסאבפריים היה ידוע משנת 2006 המפולת ב 2008.
              סימנים עדיין לא מנבאים מתי תהיה הדקה של המפולת.

    • yaron

      דאג,
      אתה יכול להוסיף נקודה 9. buybacs ברמות פסיכיות.
      https://www.google.co.il/amp/s/www.forbes.com/sites/stevedenning/2018/03/25/why-its-raining-share-buybacks-on-wall-street/amp/

      הגב
      • דאג קולינס

        ההשלכות של buyback; שער המנייה חשוב לפעמים על חשבון קידום החברה.

        הגב
        • yaron

          בעולם של ריבית אפס buybacks הם כסף בחינם לחברות ודלק בחינם לבורסה ללא קשר לביצועים.
          הבעיה היא שזה היה אחד "ממנועי הצמיחה" המרכזיים בשנים האחרונות וברגע שהריבית עולה זה מפסיק להיות כסף בחינם.
          המרכאות לא עוזרות, זה עדיין נשמע מגוחך לקרא לטירוף הזה מנוע צמיחה...

          הגב
          • אור

            ה-buybacks הן תולדה של הרפורמה במס של טראמפ ושל הריבית הנמוכה.

            הגב
            • אמיתי

              הבייבאקס התחילו הרבה לפני טראמפ. הן תולדה של תרבות התגמולים והאופציות והניהול העצלני. במקום להשקיע במחקר ופיתוח וחדשנות מעלים שערי מניות עי קנייתם

  • רועי

    מהי הרחבה כמותית?,

    הגב
    • גיל שלי

      הבנק המרכזי קונה ניירות ערך, בדרך כלל אגח מדינה, עם כסף שהוא מוסיף למחזור, כלומר פלוס מינוס דומה להדפסת כסף

      הגב
    • דאג קולינס

      המונח הקלה כמותית. רכישת אג״ח ממשלתי וקונצרני.
      1. הזרמת כסף לשוק.
      2. ירידה בתשואה לאג״ח הגורמת למכירת האג״ח ( יש קונה במחיר טוב) והזרמת הכסף לשוק המניות, השקעות....
      3. גיוס כסף ״קל״ ע״י חברות או מדינות.

      הגב
  • no propaganda

    לא שאני יודע יותר מאחרים אבל התחושה שלי היא שדווקא לא יהיה משבר ב3 השנים הקרובות

    הגב
    • אמיתי

      אף אחד לא יודע יותר מאחרים. זה כמו חידון של דורפן. על בדמינגטון. סרבי

      הגב
  • רן מפעם

    מצחיק האיזכור של מלחמות הסחר.
    כל סחר החוץ של ארה״ב הוא בערך 12% מהתלג וגם הוא ברובו מול קנדה ומקסיקו.
    לארהב יש גירעון של מעל 30% מול גרמניה בעיקר בגלל סחר לא הוגן מצד האירופאים ובעיקר הצרפתים הגרמנים ( חקלאות מוגנת ומכס על מיכון מארה״ב).
    אבל זה כלום לעומת הגרעון מול הסינים. 300% זה לא רק גרעון, זו רמאות שגובלת במלחמה סמויה כאשר הסינים מאיימים על יפן ואסיה, תומכים ומסבסדים את צ. קוריאה קונים דלק מאיראן ובאופן כללי חושבים שכולם מטומטמים.
    ורגע בוא נחשוב מה האימפריה הסינית יכולה לעשות כדי להכאיב לארה״ב.
    סויה ותירס אין ממי לקנות אלא מאסם התבואה של העולם אז אחא אם כן הסינים חוזרים לצמחונות ורעב אין מקור רציני אחר. לבד מכך ללא רפורמציה במטבע הסיני וכניעה מבישה לטראמפ שוק האשראי שלהם שגם כך עומד על פי פחת עשוי לקרוס בקרוב ברעש ככ גדול שאפילו בישראל ירגישו אותו.
    אני מניח שזה לא יקרה, אני מניח שהסינים יתעשתו ויכנעו והתעשיה האמריקאית המסורתית כמו בואינג מיכון חקלאי ואחר עשויים רק להרוויח.
    אני מתחיל לחבב אותו, בנאדם מגעיל אבל גם לשכמותו יש מקום בהיסטוריה

    הגב
    • Amir A

      לא חושב שיש כאן הרבה שלא מסכימים איתו לגבי סין. אפילו צ'רלס שומר שיבח אותו על המכסים שהוא הטיל על סין. השאלה היא למה לא עשו את זה עד היום. נראה לי שממשלים קודמים חששו מהלחץ שסין תפעיל על ארה"ב דרך צפון קוריאה. עם טראמפ הסיפור הוא אחר, כי ביחס לצפון קוריאה הוא עומד בפוזה של "תחזיקו אותי". נראה כאילו הסינים איבדו קלף מיקוח רציני אל מול ארה"ב.

      הגב
  • ניר

    שאלה של טירון: אז מה עושים במצב כזה? איפה שמים את הכסף?

    הגב
    • אמיתי

      המסקנה מהפוסט לדעתי (וגם מהכתבה) היא לא לעזוב את העבודה ככ מהר. הכסף זה סיפור אחר

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *