העברת המקל מג'ורדי למנספורד

לאחר שדרך מוצלחת מתחילה לגמגם, צריך למצוא דרך אחרת, ובדרך כלל צריך איש אחר עבור הדרך החדשה.

הראיון המצוין של רז אמיר עם בן מנספורד העלה אצלי מחשבות על ההבדלים בסגנון הניהול בינו ובין ג'ורדי קרויף. המשפט שהכי משך את תשומת הלב שלי אצל מנספורד היה "אני לא הסיפור" ואילו בעידן ג'ורדי קרויף לא היה שום ספק, ג'ורדי היה הסיפור. זה מראה משהו מאוד מעניין על למה חשוב להחליף מנהלים אחרי תקופה מסוימת, גם אם הם מאוד מצליחים, אך בדרך כלל המנהלים יוחלפו או מסיבות טבעיות כגון מוות (סטיב ג'ובס באפל כדוגמה, מרקיוני בפיאט) או לאחר שקיעה מסוימת.

ג'ורדי למכבי היה משה רבנו. האיש שהוציא אותנו המדבר השומם של שנים רבות, והביא אותנו אל הארץ המובטחת. בהחלט יתכן שעבור משימה כזאת מכבי היתה חייבת איש שירכז את כל הכוחות שלו בניהול המועדון על פי דרכו, ולא במנהל שיבנה מערכות הנסמכות על עבודת צוות מסודרת. ג'ורדי למעשה היה היזם של מכבי החדשה. יזמים פעמים רבות אינם בדיוק אנשים שעובדים בצוות, אלא כאלה המקימים חברה מכח האישיות שלהם, מכח האנרגיה שלהם, מכח הכריזמה שלהם. ייתכן מאוד שאדם כמו מנספורד לדוגמה, היה מתקשה מאוד להוציא את מכבי מהמדבר, בסופו של יום, היכולת לגרום לשחקנים להאמין שחייבים להחליף את הגישה, היכולת להעיף את ברק יצחקי לקפריסין, לנתק את הקשר הגורדי (לא הג'ורדי) בין השחקנים ובין העיתונאים, כל אלה נבעו מכח אישיותו וכן גם משם המשפחה של ג'ורדי. כדי להקים את הסטארט אפ, מכבי החדשה, היה צורך ביזם סטארט אפ, כמו שבזוס הוא וואן מאן שואו באמזון, כמו שסטיב ג'ובס חזר לאפל מדשדשת ובכח האישיות שלו הוציא אותה לדרך חדשה ושונה לחלוטין מחברות המחשבים שהפסידה שוק על ירך למיקרוסופט ונחשבה לאנדרדוג קסום.

*

אבל העולם העסקי כמו עולם הספורט הוא עולם של תחרות. אחד הדברים שקראתי פעמים רבות כביקורת עלי כאשר העזתי לבקר את הניהול במכבי סל לדוגמה, היה משהו כזה – אבל אתה חייב לתת להם קרדיט על שנים של הצלחות, היום יש מי שאומרים אותו דבר על יענקלה שחר. ברור שבזמנים שונים צריכים סגנונות שונים, אבל למה בעצם כדי להחזיק במקום הראשון, הארגון חייב מדי פעם גם להחליף את הדרך שבאמצעותה כבש את הפסגה?

הסיבה היא פשוטה, התחרות לומדת אותך, ומחפשת דרכים לנצח אותך. כל תחרות יודעת לחשוף את נקודות החולשה שלך, ואז לתקוף אותן ולייצר מתחרה שתאיים על ההחזקה שלך בפסגה. זה נכון לגבי הפועל באר שבע, זה נכון לאפל כאשר נלחמה בנוקיה, זה יהיה נכון גם לחברות שיצליחו מתישהו להתחרות ברצינות באמזון.

אבל דווקא ההצלחה עצמה היא זאת שמשכנעת את אלה שהצליחו, שכדאי מאוד להמשיך באותה דרך, גם כאשר קבוצה אחרת, או חברה אחרת, עקפה אותך בסיבוב. מאוד קשה לוותר על מה שאתה עצמך הוכחת כדרך הנכונה להצלחה, מעטים האנשים שמצוידים ברמת אינטגריטי גבוהה כל כך, ובבטחון עצמי חזק מספיק, כדי לנטוש דרך שכבר הוכחה כמוצלחת, ולנסות דרך אחרת שהיא עולם נסתר וחסר כל וודאות. לכן בדרך כלל, עדיף להחליף את המנהל כאשר יש להחליף את הדרך. אצל מנהל שכבר הצליח, השינוי שנראה יהיה בדרך כלל על פי תורת גולני, מה שלא הולך בכח ילך ביותר כח, שינוי מדרגה ראשונה.

מנספורד הביא למכבי שינוי מדרגה שניה. הוא הבין שהנכס האסטרטגי של מכבי הוא לא רק הכח הכלכלי העצום של מיטש גולדהאר, אלא היכולת להשקיע לטווח ארוך. כמו שאחד המכביסטים החכמים ביותר פה בבלוג, יואב, אומר, אין שום צורך לצאת לחפש בינוניות אחרת ולשלם עבורה, יש לנו מספיק ילדים כאלה שצומחים במחלקות הנוער של המועדון. ברור שערן זהבי, הוא נכס שיש לקנות שכן הוא מוריד הגשם. אך איזה סיבה הגיונית יש לשלם כסף טוב עבור כשרונות שבמקרה הטוב נגדיר אותם כבינוניים כבמקרה שוינפלד ושגיב יחזקאל, כאשר יש לך מאגר כשרונות גדול שצמח בנוער שלך, ואתה מכיר את האפשרויות הגלומות בו. ברור שאחד החסרונות הבולטים הוא דווקא ההיכרות עם הכשרונות האלה, שכן ישנה גם הכרות עם המגבלות שלהם, כאשר אצל הכשרונות שצמחו בשדות זרים, רואים כמעט אך ורק את היתרונות הגלומים, והחסרונות מצויים רחוק מהעין.

היתרון הכי גדול של מכבי על באר שבע היום, הוא שאין שום סיבה אמיתית להשקיע שני מליון בסחורה מוכחת, כאשר יש אצלך סחורה פחות מוכחת אך בעלת פוטנציאל לא פחות. בתכנית המקורית באר שבע היתה אמורה להשקיע לפחות ארבעה מליון יורו כדי להחליף את בן שהר וגיא מלמד בדיא סבע והסלבינק. אני לא בטוח בכלל שבמקרה הספציפי הזה אפשר לאמר שפערי הכשורים מצדיקים השקעה של ארבעה מליון יורו, יודעים מה, אני לא בטוח שפערי הכישורים בינהם מצדיקים השקעה של מליון יורו. מבחינה אסטרטגית עדיף לשמור את הכסף הזה להשקעה בשכר של שחקנים שמצטיינים כבר בתוך המסגרת שלך, במחלקת נוער שתצמיח כשרונות רבים גם אם לא בהכרח ערן זהבי, וכן גם סבע וגם הסלבינק הם לא ערן זהבי.

מנספורד מנתח כמו מנהל, יתכן וזה הפייר פליי שמכריח אותו לחשוב כך, אך אני חושב שגם בלי הפייר פליי, מכבי היתה נוהגת באותה דרך, שכן מיטש גולדהאר הוא לא בדיוק הבן אדם שתסביר לו שההשקעה הגדולה שלו במחלקת הנוער היא חסרת תוחלת. בדרך מחשבה כזאת הדבר ההגיוני הוא להביא זרים לעמדות בהן אין לך תוצרת מקומית ברמה סבירה, ולא לנסות לפגוע בזרים שהם לא מספיק מוכשרים כדי להיות כוכבים בספרד, אבל אולי יהיו מספיק מוכשרים כדי לככב בישראל. הסיכוי למצוא וואקמה בשחקנים שמשחקים בליגה השניה בספרד למשל, הוא סיכוי הרבה יותר קטן מלמצוא וואקמה ברעננה, שכן סביר שאם צומח וואקמה בליגה השניה בספרד גם הקבוצות בליגה הראשונה שם יכירו אותו.

זו ההתפתחות הטבעית של עסקים, יש סט כישורים מסוים שדרוש כדי להקים את העסק, ובדרך כלל לאחר הפאזה הראשונה של ההצלחה, יבואו העמקים שידרשו על מנת לצאת מהם, סט כישורים אחר לחלוטין. זה גם החסרון הכי גדול של קבוצות המנוהלות למעשה על ידי הבעלים שלהן, גם במקרה אלונה ברקת, וגם במקרה יעקב שחר, הסיכוי שהאנשים שהצליחו בדרך אחת, ימצאו בתוכם את האומץ וגם את היכולת לזנוח את הדרך המצליחה, ולבחור בדרך שונה לחלוטין, וגם שיהיה להם את סט הכישורים המתאים לכך, הוא סיכוי מאוד מאוד קטן. זאת הסיבה שעדיף לבעלים לתת למנהלים שכירים לנהל את העסק שלו, ולא להתאהב בניהול בעצמך. כדי להחליף את הדרך, יש להחליף את האיש.

נצחון על סכנין
נצחון בקריית שמונה

תגובות

  • יניר

    המפתח הוא בסיפא של הפוסט שלך. אסור לבעלים לנהל בפועל את המועדון כי גמל לא רואה את הדבשת של עצמו ובעלים לא רואה את השגיאות שלו עצמו.
    פירוק שושלות מוצלחות למרות שהוא לא קל הוא הכרח המציאות ובהקשר זה באר שבע עשתה את המעשה הנכון, עם המון שגיאות בדרך , אך לאורך זמן זה ישתלם לה,
    ואכן נדירים הם היזמים שיודעים לגדול ונהל חברה גדולה. גיל שוויד הוא באמת חריג בנוף

    הגב
  • יואב

    חיכיתי לפוסט הזה. הראיון היה מעלף מבחינה רגשית ועשה טוב לכל אוהד מכבי. זה תמיד נעים שמלטפים לך את האגו ומרעיפים אהבה כזאת על הבייבי שלך. רק בהבדל אחד-זה לא קורה הרבה מזרים, לא מאנשים שעבדו בלידס, והם בדרך כלל לא חוקרים את ההיסטוריה כל כך לעומק. אברה היה כזה ביונייטד ומנספורד קורא למכבי ארגון מבריק. וכמובן שהראיון גובה בפרטים רבים, בהתיחסויות למגוון של נושאים וניכר שהמרואיין שוחה מעולה בחומר המקצועי, אנושי, כלכלי.
    כשמיטש מחפש אדם למשרה הזאת, הוא רוצה ניסיון בתחום עצמו(לא מנכל של חברה גדולה למשל), הוא רוצה אדם שיבין את המטרות, הוא רוצה מקצוען ככל שהכסף שלו יכול להביא והוא רוצה מישהו שיהיה לו נוח ונעים לתקשר. זה פנטסטי ולדעתי נובע גם מהכוויה העמוקה שהוא חש בתחילת דרכו כשעבד עם מקומים. כלום לא טיפטף למטה. היה רק הרבה כסף, אבל ללא שום משמעות אמיתית.

    גיל, כתבת נהדר על יורדי. היינו צריכים רוח פרצים כזאת שמגובה באבק הכוכבים של שם משפחתו. מכח אישיותו הוא איכשהוא יצר יסודות ומבנה, ומורשת מצליחה. מנספורד נכנס למועדון בריא ומתפקד. לא בשיאו מקצועית אבל דומיננטי ומוחזק.
    אבל... כשיורדי רוצה את קבהא בינואר, כאשר ברסקי וגלזר בחצי עונה טובה והם אמורים לחזור, אני רוטן. כאשר יחזקאל (לא שחקן הרכב בנוער של יוני, חוזז, צ'יבוטה) מאד בעייתי והולך ממכבי בכעס ואז חוזר מהדלת הראשית עבור סכום העברה כזה והם ממשיכים להיות מושאלים, אני כועס. כאשר הפיתרון היחידי שלך הוא רק כסף, ללא הסתכלות רחבה יותר, זה להתעייף. וכן, אני מכיר לו תודה על רמלה, ההשאלות, המעקב, החוזים(בטח ברסקי שכבר נשכח לכולם).

    המציאות היא שאין ממש איכות לקנות. ורד, שכטר, עזרא, בן בסט, בוזגלו, ערן לוי אלו השמות שכיכבו בחלון הזה. הם כבר נושקים ל30 שלהם.
    אין כאן שוברי שיוויון אחרי שזהבי ווקאמה נמכרו. יש שכבה מאד דקה של שחקנים שהם קצת מעל השאר והם תוך כדי ההתפתחות שלהם. עדיין לא כוכבים. למכבי אין סיבה לקנות ואין כל כך מה לקנות. תמיד אמרתי-חלון העברות הוא לא פיתרון ואסור לו להיות חזות הכל. לא למכבי. הוא אמצעי. עבודה יומיומית על הדשא= רק שם זה מתקדם באמת או נרקב.

    הכוורת הזאת- מנספורד-ג'ק-איביץ-וואן לייבן בעצם מחליפה את הצגת היחיד של יורדי(כולל בחירות המאמנים). זמנים אחרים- צרכים משתנים.

    הגב
    • אחד העם

      הכל נכון, ברם, למען ההגינות צריך לציין שג'ורדי הביא את ואן לייבן ויזם את הרעיון של ביתר תל אביב - רמלה

      הגב
    • בלייק

      יפה.
      נדמה לי ששגיב יחזקאל הוא שנתון אחד לפני חוזז ויונתן כהן.

      הגב
      • יואב

        שגיב נכנס להסגר ועזב(או משהו בסגנון) כי לא פתח בהרכב עם השחקנים שציינתי. גם אם הוא שנתון מתחת, בנוער זה כבר מתחבר ביחד.

        הגב
    • גיא זהר

      רק הערה אחת (מעבר לזה שתקציב הנוער נראה מנופת): וואן לייבן כרגע בכלל לא במשוואה. אין לו שום חלק בהכשרה של אף שחקן שנמצא ברוטציה בבוגרים של מכבי (לגבי הסגל, אולי חביב אוחיון, אולי).

      הגב
      • בלייק

        נראה לי שלא לזה יואב התכוון.
        ואן לייבן הוא מנהל המחלקה, ממילא לא מאמן אף קבוצה במחלקת הנוער. לא הייתי מחפש השפעה 1 ל- 1 של ואן לייבן על שחקן כזה או אחר, גם אם חלקם כבר שיחקו במחלקה כשהוא היה שם.
        ואן לייבן הוא "סתם" איש מקצוע שמנהל מקצועית מחלקות נוער/אקדמיות למחיתו. יש לו תפקיד חשוב במועדון ואפשר להניח שהוא עוזר, מייעץ ומחליט לגבי שילוב שחקני נוער במסגרות הבוגרות השונות (סגל מכבי, השאלות לליגת על, השאלות לקבוצות בת), נותן דגש בעבודה על הערכים המקצועיים שהמועדון רוצה להנחיל, חניכת מאמנים וחינוך.
        זה לא רע שיהיה ואן לייבן כזה, שידפוק על שולחן ויגיד שמתן חוזז לא פחות טוב מכל שחקן קו ישראלי אחר שאפשר להביא, וגם אם כן אז זה שהוא כרגע קצת פחות טוב לא שווה שישקיעו בשחקן רכש מיליון יורו + בלי לדעת איך ייקלט בקבוצה, שלא לדבר על היכולת להחזיר כסף על ההשקעה. אני מקווה שזה חלק ממה שואן לייבן עושה.

        הגב
        • גיא זהר

          ברור שהאיראי על מחלקת הנוער צריך להיות חלק מישיבות העבודה. אני מעריך שגם ניר לוין היה חלק מהן. אני חושב שכרגע (שנתיים וקצת בתפקיד כמדומני) לא ניתן להעריך את תוצאות עבודתו, לחיוב או לשלילה.

          הגב
          • יואב

            בלייק, בדיוק.
            למשל קטע מהראיון...

            “נניח יש לנו שחקן שמסיים חוזה, צריך לבדוק האם להחתימו על חוזה חדש או שהשחקן המושאל שלנו בבית"ר רמלה או בבני יהודה - מוכן. או האם צריך להביא שוער שלישי, או שדניאל פרץ מהנוער מוכן לכך? זה הדיאלוג הנוסף שאנחנו חייבים לבנות, ולשם כך אנחנו צריכים את ברק ואת פטריק ואן לוון גם כן. כך שבסופו של דבר הליך הבאת השחקנים החדשים צריך להיות כזה אשר תואם למה שאנחנו יכולים לשלם, וגם עלינו לדעת מה קיים כבר בתוך המערכת שלנו כדי שבטעות לא נחתים מישהו שבאופן טרגי, יהרוס אפשרות של שחקן ישראלי טוב להתקדם.

            בעיני, נוצרה כוורת חדשה. המניות של ואן לייבן כל הזמן בעליה במועדון והוא בסך הכל מתחיל את עונתו השלישית. חלק מהשחקנים שהתאמנו בקדנציה שלו, כבר יצאו להשאלות, חלקם כבר חגגו אליפות, קראצב חתם ומשתייך לסגל הבוגרת. גם הרכישות של גררו, אגדה(לא מבין למה לא מימשו את האופציה) וצ'ילאקה המוכשר מיפו- זה הוא. ניר לוין היה פקיד הסתדרות. הם בכלל לא באותו מקצוע.

            הגב
            • אחד העם

              יש עוד החלטות חשובות במנדט של ואן לייבן .
              ע"ע המאמר של אורי קופר על הבלם של אייאקס.
              מישהו נתן הנחיה לתפקד אותו בנוער כקשר אחורי, כי זה חשוב לשפר אצלו את הולכת הכדור והמסירה קדימה, למרות שהוא טוב יותר כבלם.
              ואן לייבן אמור להיות המישהו הזה במכבי

  • אמיתי

    ריאיון מרשים גם עיתונאית וגם בכלל. כמה נדיר למצוא בכדורגל (ובכלל) כאלה מנהלים שקולים צנועים ועם זאת ישירים כמו מאנספורד. כמעט גרם לי לרצות בהצלחתכם..(:
    נ.ב. ייתכן שהפייר פליי "הציל" את מכבי מעצמה

    הגב
    • יואב

      אמיתי, לגמרי בלסינג אין דיסקייז.

      הגב
      • בלייק

        באמת, מה קורה עם בלסינג קאקו?

        הגב
        • Ollie Williams

          שאל את כדורגל שפל הם בטוח יודעים

          הגב
  • D! פה ועכשיו

    לינק לראיון?

    הגב
  • MWHL

    תודה על הפוסט, כל מילה בסלע,
    ספר חביב בנושא הוא The Icarus paradox
    The Icarus paradox is a neologism coined by Danny Miller in his 1990 book by the same name.[1] The term refers to the
    phenomenon of businesses failing abruptly after a period of apparent success, where this failure is brought about by the very elements that led to their initial success. It alludes to Icarus of Greek mythology, who drowned after flying too close to the Sun. The failure of the very wings that allowed him to escape imprisonment and soar through the skies was what ultimately led to his demise, hence the paradox (Wiki).
    על פי הספר המצוטט, התופעה לא קשורה רק לניהול של חברות על ידי בעלים שלהם (גמל ודבשת). בכל ארגון עיסקי, יחידה מצליחה בחברה מקבל כוח פוליטי בעקבות ההצלחה שמתבטא בהקצאת משאבים וניהול החברה. הבעיה צצה כשהשוק משתנה, הצרכים משתנים אבל הגורם החזק בחברה עדיין דומיננטי. (הנפילה של נוקיה, לעניות, נגרמה מתהליך שכזה שבו מחלקת הנדסת הרדיו, שהביאה להצלחה הגדולה של נוקיה והייתה החזקה ביותר בחברה, הביאה גם למפלה שלה כאשר אפל שינתה את המשחק )

    הגב
  • holden

    אולי הפתרון פה בחיפה שיענקלה יחיה בקנדה הקרירה והקפואה?
    זו בדיוק הבעיה בחיפה, שחר הוא מסוג האנשים או הבעלים שגם רוצים לנהל בפועל, ידו בכל ויד כל בו,

    הוא לא יודע ולא רוצה לבזר סמכויות, הוא לא מאציל סמכויות לכפופים לו, שוגה במינויים מופרכים, בדיוק ההיפך מגולדהאר,

    הוא גם נכנע לרחשי הקהל, הוא נכנס ללופ של טעויות ומתפתל סביב עצמו כמו לוליין בקרקס.

    המועדון הגיע למצב שכל מאמן סביר הופך ליהושע בן נון או משה רבינו, אמש במשחק בסמי אוהדים אשכרה התחננו בתחינה לאלי גוטמן שישב ביציע הכסף עם הצוות של ערוץ 5 להגיע ולאמן , גוטמן חייך במבוכה ולא הגיב אבל קרן מאושר,

    אם יעקב שחר היה מסוגל לתקן את הטעויות שלו ולמנות אנשים ראויים אני הייתי בעדו, בגלל שיעקב שחר בגילו כבר לא ישתנה הסיכוי היחיד שנשמע פה את הימנון הצ'מפיונס בשנים הבאות זה רק אם הוא יפרוש ויעביר ההמועדון, העברת הבעלות לאור שחר לא תיחשב , זה כמו הסיפור אצל משפחת פדרמן בכדורסל,
    רק ברגע ששחר יפרוש לגמרי יש תקווה למועדון,
    צעד בתור התחלה:
    אסף בן דוב -הביתה
    רפי אוסמו-הביתה
    מכאן יש להמשיך במאמן ראוי והרבה הרבה סבלנות,

    בינתיים מכבי תל אביב עושה לכולנו בית ספר לכדורגל וזה... כואב

    הגב
  • Shohat

    לא יודע איך בחרת התמונה אבל Mendham היו מתחרים שלנו בתיכון, ב Iron Hills Confrence.
    Morris County, NJ
    העפת אותי אחורה 28 שנה

    הגב
  • איציק

    אני חושב שגם ג'ורדי אמר ואולי גם חשב "אני לא הסיפור." העניין הוא לא מה הוא אומר אלה איך הוא נוהג. לא מכיר, רק מציין.
    לגבי אלונה, לא נראה לי שניתן להשוות אותה לשחר. יש לה את אסי רחמים וצוות תחתיו שאחראיים על החלק המקצועי. אני לא חושב שהיא מחזיקה מעצמה כמקצוענית, כמו ששחר חושב את עצמו.
    לגבי העובדה שאחרים מאתגרים אותך כי לומדים את החולשות שלך, זה נכון. ואחרי שאמרנו זאת, מאמנים מחליפים קבוצות. אותם המאמנים וכל מאמן עם סט ידוע של יתרונות וחסרונות ועדיין קבוצות יעדיפו את קלופ, מוריניו, פפ, עם מגרעות ידועות ולא מאמנים אחרים שאולי יפתיעו. כי מי שטוב יודע להתמודד עם אלו שמאתגרים אותו כי גם להם יש מגרעות. אז לא בטוח שצריך להחליף את הסוס המנצח רק כי חושבים שלמדו לנצח אותו. אם הוא סוס ממש טוב, הוא גם ידע לנצל חולשות יריב בלי לוותר על הפילוסופיה שלו. מכבי סל היא לא דוגמה טובה כי שם ההיבריס והסטגנציה היגיע לממדים עצומים ביחד עם חוסר מודעות עצמית. זו חייה חריגה בנוף.

    הגב
  • יניב פרנקו

    אישית לא מבין את הערך הגדול מהראיון הזה - אוסף של ססמאות שנתנו לכתב אחד שהוא במקרה גם אוהד גדול ומלטף.

    הגב
    • ניב

      לא נעים לי להגידאבל אני ממש מסכים עם פרנקו .
      בלי קשר לניתוח של גיל שבהחלט יכול להיות נכון (הלוואי), הראיון הזה היה מלא באמירות של פוליטיקאי משופשף שיודע בדיוק מה להגיד.
      בואו נגיד שייתכן והמעבר של מכבי לשחק עם צהוב ומה שזה מסמל פחות מרגש מבחינה אותנטית את מנספורד ויותר משמח אותו בגלל המיתוג שלו ומה שהוא מסמל לקהל וגולדהאר.
      המחמאות ליצחקי עשויות להיות כי הוא נורא מאמין בו ויכולות להיות כי זה הדבר הנכון לשדר למערכת, שלא תבינו אותי לא נכון כישורים פוליטיים הם לגמרי חלק מדרישות התפקיד, אני רק אומר שזה לא אומר שהוא מתכוון לכל מה שהוא אומר, בטח שלא בראיון לאתר ספורט.

      הגב
      • Ollie Williams

        מרגיש ממש כמוך (בעיקר לגבי ההסכמה עם פרנקו :) ), למרות שאפשר להסיק כמה מסקנות מעניינות בכל זאת.

        הגב
    • בלייק

      כן, זה לא היה ריאיון נשכני במיוחד.
      העניין הכי מעניין מבחינתי, שהוא גם הכתם הגדול ביותר עד עכשיו בעידן גולדהאר, הוא איך מועדון אירופאי שמציב סטנדרטים, שמנוהל לעילא ולעילא והמטרה הראשית שלו היא להנחיל תרבות (כל הנקודות עלו בריאיונות השונים בעבר על ידי גולדהאר, אנגלידיס, קרויף וביין) מגיע למצב של סנקציות מאופ"א בגלל עבירה על חוקי הפייר-פליי. וזה מועדון שגולדהאר לכאורה מאשר כל הוצאה כספית. רז אמיר שאל על זה וקיבל תשובה די מחופפת (משהו כמו - זה היה לפני תקופתי, זה קורה במועדון שכל הזמן מחפש הצלחה והתקדמות), אבל לא בטוח שבאמת מנספורד האיש הנכון לשאול אותו, הוא הרי לא ילכלך על קרויף או ביין.
      לגבי מה בכל זאת הרשים בריאיון, אז שני דברים עיקריים מבחינתי (שגם גיל ויואב התיחסו אליהם):
      1. הוא לא קרויף. יש לו דרך אחרת, והיא פחות פרסונלית. הריאיון רק מחזק את התחושות האלה שהיו קיימות גם לפניו. אם המנהל של לידס מגיע לפה ואתה לא שומע עליו כלום במשך שנה, כנראה שהוא לא יהיה גאידמק, וגם לא קרויף.
      2. רמת ההתמצאות שלו, גם אישית, עם שחקני הנוער, גם לגבי קבוצות אחרות והכדורגל הישראלי בכלל, זיהוי מוקדי כוח, מגבלות ומשמעות התפקיד (למשל בחלק שדיבר על הכדורגל הישראלי בכלל -זרים, מבנה הליגה, התאחדות, מנהלת) - בניגוד לשחר (ובמידה פחותה יותר ברקת), הוא לא מתיימר להציל את הכדורגל הישראלי. הוא כאן כדי לקדם את מכבי. נכון, זה די פשוט. זה כל מה שאנחנו צריכים כרגע כנראה.

      הגב
      • אמיתי

        באופן כללי ובאמת בתמימות- מתי לאחרונה פורסם ראיון נשכני באיזשהו אתר ספורט? ראיון ״עומק״?

        הגב
        • יואב

          נכון. במסגרת הראיונות המכובסים השגרתיים, זה היה מאיר עיניים, פתוח במידה הנכונה ומלא רגש. אני לא זוכר הרבה רגש עם שחר/אלונה/ניסנובים.

          הגב
          • אמיתי

            שלא לדבר על הראיונות עם ביבי (;

            הגב
    • שלו

      באופן אישי גם אני הייתי מוותר עליו.
      מעניין, חשוב, הייתי יכול לחיות בלעדיו.
      שאחרים ידברו.

      הגב
  • Ollie Williams

    אם יש דבר שאני מוצא מטופש יותר ממה שציינת חגבי חסד נעורים להצלחות עבר, זה שמבטלים את הצלחות העבר בגלל כשלון בהווה בדיוק בגלל כל מה שציינת בפוסט.
    או במילים אחרות "צבא האופוזיציה"

    הגב
  • השמן

    כמובן שיש משהו יחצני ושיווקי בריאיון הזה, מלים הן בסופו של דבר אוויר חם בכדורגל כמעט תמיד.
    אבל הוא כן מאפשר לנו לחזק את התחושה הברורה שיש כיוון חדש ממכבי אחרי עידן ג'ורדי.
    אני חושב שזה מה שמשמח אותי יותר מהכול בגישה של מיטש. העובדה שהוא מאמין גדול מאוד ביכולת של אנשים מבחוץ להנחיל שינויים בקבוצה. זה דבר שמעודד התחדשות, התקדמות וחוסן כללי של מועדון. על רקע המינויים העבשים של שחר ("גוטמן יודע מה זה מכבי חיפה" מגוחך כמעט כמו "השחקנים לא מבינים מה זה אומר ללבוש את החוצה הירוקה/צהובה/אדומה") והסטגנציה של ב"ש זה בולט עוד יותר

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *