נצחון על בני יהודה

נתחיל את הפוסט בשתי מילים, תודה ראיקו, עוד שתיים, תודה ראיקו.

איזה יופי זה היה, כלומר לאו דווקא רמת המשחק, האירוע. התרגלנו לטוב, שכחנו כבר איך זה לפגר בתוצאה, בטח לרדת למחצית בפיגור. עד עכשיו פיגרנו בעונה בערך 90 דקות, כ30 דקות מול באר שבע במחזור השני של העונה, כ30 דקות מול קריית שמונה בסיבוב הראשון, ואתמול גם 30 דקות. לא רק שפגרנו אתמול, גם השחקן החשוב ביותר בהרכב שלנו, זה שהתחליף שלו מחלים רק עכשיו מפציעה, דור מיכה, ירד מהמגרש באותו מהלך. עדיין, ולאחר רבע שעה חלשה וחסרת תכלית אחרי ספיגת השער, מכבי עלתה לחצי השני עם אנרגיות מטורפות, תמיכה אדירה של הקהל, ותחושה ברורה שאת המשחק הזה לא מפסידים. היינו צריכים את זריקת האנרגיה הזאת, הכוונה לאוהדים, לחוש שוב איך זה לשחק כדורגל תחרותי, ומכבי עמדה במבחן הזה בכבוד.

*

ראיקו אתמול עצר את הפנדל, אבל זאת ממש לא היתה העצירה הכי מרשימה שלו. בשני מצבים של אחד על אחד מול צ'יבוטה (משחק מעולה שלו, הביך את דסה ופיבן עם המהירות שלו) ראיקו סגר את הזווית וחיכה לו על קו השער, ונתן שתי עצירות מרשימות באיכותן. אתמול היה לנו גם את תמונת הראי של הטיל לוגסי, ברור שמול בני יהודה, הבעיטה שראיקו איכשהו הסיט למשקוף, הכדור נוחת לא רחוק מקו השער, ומקבל זווית החוצה, ובכך מציל את אחת המטרות, אי ספיגת יותר משער במשחק, ומשאיר בחיים את החלום להיות מוכתרים כאלופים לאחר המשחק מול חיפה בבית במחזור השני של הפלייאוף. וואו, יש פה שדר, לא?

*

עשר הדקות הראשונות היו טובות, אבל לא הצלחנו לבעוט למסגרת. לאחר מכן אלירן עטר הגיע מעט מפוזר למשחק, אצילי לא הצליח להשתלב טוב בהתקפות, ומכבי אמנם לחצה את בני יהודה ולא אפשרה לה לעבור את קו אמצע המגרש, אך גם לא סכנה יותר מדי את השער. הגול הגיע לאחר טעות התקפית של דסה, פציעה של מיכה שלא אפשרה לו להשתתף בסגירה, טעות הגנתית של דסה, פנדל, והרדמות בשמירה אצל כולם פרט לפיבן שנכנס לרחבה כאילו היה אוגו, אך בניגוד לאוגו, לפיבן לא היה את השכל לפול כאשר התנגש בבועט, זה בטח אוגו היה יודע לעשות. אה, גם בסגירה אחרי הפנדל הכי קרוב לסגס תמבי היה דסה, הראש שלו כנראה לא נמצא ב100% במשחקים לאחרונה.

*

אלירן עטר אתמול נתן לנו אוויר לנשימה, גם במשחק בו כלום לא הלך לו, הוא יצר את הניצוץ עם הגול בעונשין (ברור ששוער נורמלי לא נותן לכדור הזה להכנס) ודקה לאחר איבוד כדור שלו בקרן, שהפך להתקפה מסוכנת של צ'יבוטה (אותו אלירן ניסה להשיג ולהכשיל אך ללא הצלחה), שמסר לכיוון סילבסטר, אך ריקן הצליח להתערב ולהרחיק, ואז הגיע החיבור אלירן את ריקן בצד השני, והגול השני. מצחיק המשחק הזה, פרט לפעולות אלה כלום לא הלך לאלירן עטר אתמול, אבל בסוף הפעולות האלה הן שמשנות בכדורגל.

פעולה של שינתה היתה גול מתוך הרחבה של אצילי שנפסל בנבדל מוצדק, לאחר מכן אצילי ניסה לשחזר את הנס ולהבקיע מתוך הרחבה, אך ללא הועיל.

*

כל המטרות בעונה הזאת בחיים. לא מאמין שנזכה לעוד אחת כזאת, אז נשארו לנו עשרה מחזורים למצות כל טיפה של הנאה. וכדאי מאוד שנדע להעריך את התצוגה הדומיננטית ביותר אי פעם של קבוצת כדורגל בליגה הישראלית, אם את זה לא נדע להעריך, אז כבר אין לי מושג מה כן נדע להעריך.