מה למדתי מהפוד עם שרן

בסוף התחרות היא אישית, גם בתוך המסגרת הקבוצתית.

ביום רביעי התארחנו במתקן האימונים של מכבי תל אביב בקרית שלום כדי לראיין את שרן ייני לפוד ">מכביבול ב102.

מי שמכיר אותי יודע שמאוד חיכיתי לפגוש את שרן ולשוחח איתו על העונה המופלאה של מכבי. בזכות הפוד מכביבול אכן זכיתי לכך, יובל קליין, עודד קרמר ואני ראיינו את שרן, ולמדתי להכיר אותו מעט טוב יותר.

*

אני לא ארחיב פה על כל הדברים המובנים מעצמם. שרן ייני הוא אכן כל מה שהוא מצטייר בשנים בהן אנו מלווים את הקבוצה. מדובר באדם סופר אינטילגנטי, אדם מעמיק במחשבתו וכזה שמבין את האנשים, מה מניע אותם, והכי חשוב, מאוד אבל מאוד אכפת לו מהם. ברור שאם צריך לבחור אישיות של קפטן לקבוצה שלך, שרן ייני הוא המועמד האולטימטיבי, מועמד שלא יחשוש לשתף את הנהלת הקבוצה בתחושותיו, כזה שידע לשים את הדגש על הדברים החשובים, והכל תוך נאמנות מוחלוטת למועדון וערכיו.

*

משהו שבהחלט הייתי מודע לו, אך לא הייתי מודע עד כמה זה בוער בעצמותיו של שרן ייני, זה התחרותיות העצומה שמניעה אותו. הרי כולנו חושבים ששרן מתעניין רק בטובת הקבוצה, אין לו אגו, וכל מיני בולשיט שכזה. ברור לי שאין ספורטאי שמגיע להיות שחקן הרכב בנבחרת ישראל בכדורגל, בלי שהתחרותיות האישית מניעה אותו באופן חזק ביותר. אפשר לזלזל כמה שרוצים בכדורגל הישראלי, אך מבין אלפים רבים בכל שנתון, מעטים מאוד מגיעים למעמד של שחקן הרכב בנבחרת הבוגרת, אין אחד כזה שמגיע בלי דרייב פנימי חזק שמניע אותו לכך, בטח ואולי על אחת כמה וכמה, אם לא מתלווה לדרייב הזה כשרון כדורגל חד פעמי, לכן ברור ששרן ייני בורך בדרייב כזה.

אבל, היה ממש מעניין לשמוע ממנו איך הוא מצליח בין הרצון שלו להוכיח לכולם שהוא שחקן שראוי להיות אבן יסוד בקבוצה האהובה עלי, ובין היכולת שלו לתמוך באלו שהוא משיג בדרך למקום בהרכב, ולשמור על היכולת שלו להניע את המתחרים שלו כמו גם את שאר השחקנים בקבוצה שלו, להוציא את הטוב ביותר שיש בהם. איך שרן אמר לנו, היה לי ברור ברגע שהצלחתי להגיע להרכב, שאסור לי לתת לאיתן טיבי ולז'איר אפילו פתח קטן, לא לבקש לנוח, לא לעשות טעויות, שכן טעות אחת קטנה, והם יכנסו להרכב במקומי. באותה נשימה הוא מספר על היחסים הנהדרים שלו עם איתן טיבי, זאת התמצית של ספורטאי על אמיתי, כזה שרוצה לרצוח אותך בתחרות, ויוצא אתך לבירה טובה אחריה, או במקרה של שרן אוכל שוקולד טוב אחר כך.

לכן אין זה פלא ששרן מונע גם מכל השיאים הקבוצתיים שהקבוצה שלו יכולה להשיג, ואין לנו שום חשש שהקבוצה שהוא הקפטן שלה, לא תהיה מודעת לאפשרות החד פעמית שלה, לקבוע שיאים שימחקו, וזאת כל תמצית הספורט, שיאים נועדו להמחק, אבל הרצון להשיג אותם מניע את שרן. הוא לא מתעניין במורשת שלו או בספרי ההיסטוריה, הוא מעוניין להשיג מטרות, עצם השגת המטרה הוא היעד, לא מורשת ולא שאר הבולשיט. הוא מכיר את שיא מיעוט הספיגות, הוא יודע כמה נקודות חיפה השיגה בעונת 93/4, אוכל אותו קצת שלא נוכל להשיג יותר השנה גם בגלל שיש לנו שלושה משחקים פחות, ועדיין הוא רוצה להשיג אחוזי הצלחה גבוהים יותר, הוא מודע לכל.

זה משהו שקצת הלך לאיבוד בספורט של היום. כולם מתעסקים כל הזמן בפרספקטיבה ההיסטורית לא רק תוך כדי הקריירה כמו במקרים של מסי, לברון, זהבי ואחרים, אלא אפילו תוך כדי העונה. איך אמר שרן, כשיוסי בניון היה במכבי, הוא שוחח אתו ואמר לו שרק כשיפרוש ידברו על הרעב העצום שלו לכדורגל, וכאן מגיעה התוספת שלי, תוך כדי כבר דברו איך העונות האחרונות של יוסי ישפיעו על מעמדו ההיסטורי, כמובן שאין להן שום השפעה.

*

אני מניח שכולם רואים שהתחרות האישית מניעה כוכבים כמו ערן זהבי, רונאלדו, לברון דוראנט ואחרים. דווקא בגלל הפאסדה שיש סביבם, ישנם אולי אלה שמפספסים שזה המנוע שמאפשר גם תופעה כמו מסי למשל, הוא בטוח רוצה להשיג עבור המועדון שלו כמה שיותר, אבל אין לי ספק שהתחרות עם הגדולה של רונאלדו מניעה אותו לא פחות ממה שהיא מניעה את רונאלדו. ואז מגיעים האנטי כוכבים בדמותו של שרן ייני, גם הם מצליחים להגיע לרמה שבה הם משפיעים על הקבוצה שלהם, רק בזכות מנוע אחד, הרצון להשיג את הכי הרבה שהם יכולים בעצמם, וכן להוכיח גם לאלה שקראו להם בינוניים, ואכלו את הכובע מילולית.

תענוג גדול היה לדבר אתו, וכיף להרגיש את המנוע שלו שמכוסה היטב, אך מורגש לא פחות טוב.

יומנו של נאצי שהבין
הפסד

תגובות

  • ניב

    תענוג של פוד, עושה רושם של בחור מקסים, לא מתלהם, מודע לעצמו, מסמן מטרות אבל יודע שלא הכל תלו בו.
    מקצוען.
    בנאדם שיהיה תותח בכל מקצוע שלא יבחר לעסוק, אולי למעט שדר טלוויזיה בפריים-טיים, לזה כנראה צריך סט יכולות הפוך.

    הגב
  • פאןפאן

    באמת תענוג של פוד. ריספקט רק שהביא נאחס כל הדיבורים על השיאים שנשארו לנו :-)

    הגב
  • שוקי חן

    תענוג של פוד, עוד יותר תענוג של קפטן.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *