איש המאה מטר – הכירו את אסף מלכה

שיחה עם אסף מלכה, המועמד העיקרי לזכיה (מחדש) בתואר אלוף ישראל בריצה ל- 100מ'.

 

asafmalka1

(צילום:  יורי פלס)

 

שמו של הבלוג הזה הוא "למרחקים ארוכים", ולא במקרה.  לפוסט הפתיחה שלי כאן בדה-באזר קראתי Slow Twitch, וגם זה לא במקרה.

גם פיסית וגם חווייתית- במידה לא מבוטלת גם אישיותית – ישנם הבדלים בולטים בין רצי הארוכות לבין הספרינטרים.  כבוד הדדי, לעומת זאת, קיים בשפע, וגם סקרנות להכיר ולהבין.

***

תראו, זה מתחיל בגיל מאד צעיר, גן חובה אם לא לפני כן.  "עד עמוד החשמל"… "שלוש ארבע ו…"

רצים הכי מהר שיכולים ומי שמגיע ראשון מגיע ראשון.  הכי בסיסי, הרי פשוט וברור, הכי חד-משמעי.  זו החשיפה הכי גולמית וראשונית שלנו ל"ספורט", עוד לפני שניחשף לפיתוחים הרבים והמתוחכמים.

זו גם הסיבה שבגללה ריצת ה – 100מ' באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים מושכת הכי הרבה תשומת לב והתעניינות בקרב הציבור הרחב, בדרך כלל מעל ומעבר לכל מקצוע אחר.

נכון, זה גם עניין של סבלנות ואורך קשב, אבל נדמה לי שבאופן בסיסי הכי קל וטבעי להתחבר אל הקונספט:  יש קו לבן אחד בקצה הישורת.  יש קו לבן נוסף במרחק של 100מ' ממנו.  יורים ירייה.  כולם רצים הכי מהר שהם יכולים ומי שמגיע ראשון מגיע ראשון.  והוא "האדם המהיר בעולם".  הכי בסיסי.  הכי פשוט וברור.  הכי חד-משמעי.  זה לא מסובך יותר ממה שהבנו כבר בגן.  וזה מתקשר ליצר מאד בסיסי, לראות מי "הכי".

***

"ריצת 100 מטרים לא סתם מרכזת המון מתח ועניין.  זה נובע מכך שהיא פשוט מסמלת את האופי החייתי והפשוט אצל כל בן אנוש, הרצון לסיפוק מיידי ומהיר וקבלת תשורה מיידית (כפיים,כסף,כבוד וכו׳) בעקבות ביצוע מעולה.  אבל מה,  הדרך לשם רצופה עבודה סיזיפית באימונים וניתוח טכני של הריצות שלך – היכן הרגל מונחת ואיפה היד, איפה ללחוץ, ואיפה לשייט וכו׳.  המירוץ עצמו, התוצאה, נראים הכי ברורים ופשוטים, אבל תהליך ההכנה והדרך למיצוי היכולת ולביצוע המושלם – זה כבר מורכב הרבה יותר".

זהו הציטוט שבאמצעותו בחרתי להציג בפניכם את אסף מלכה.  אסף,  בן 33, שגדל והתחנך בחדרה, הוא סגן אלוף ישראל ל – 100מ' לשנת 2012 (בגמר של אליפות ישראל בשנה שעברה סיים שני לדימיטרי ברסקי, 10.66שנ' לעומת 10.45 שנ').  אסף היה אלוף ישראל למרחק זה בשנים 2010 ו – 2011.  הוא בעל תוצאת השנה ל – 2013 (10.55, איטי  במאית השניה בלבד משיאו האישי) שאותה קבע בנעורים לפני כשבועיים, והוא נראה כמועמד העיקרי לנצחון באליפות ישראל באתלטיקה קלה שתיערך ב – 3-4 ליולי בהדר יוסף.   בסוף השבוע האחרון השתתף עם שאר האתלטים של נבחרת ישראל באליפות אירופה לנבחרות לאומות (דרג שלישי) וקבע תוצאה של 10.60ש'.  שיאיו האישיים של אסף הם 21.76 שנ' ל – 200מ', ו 60מ' 6.82שנ' ל – 60מ'.  הוא מתחרה כמובן בנבחרת השליחים הישראלית ל – 4*100מ' ולעתים גם בריצת ה- 400מ'.

לקראת אליפות ישראל שתיערך בשבוע הבא, הוא שואף לא רק להחזיר לעצמו את התואר אלא גם לשפר את שיאו האישי ולהתקרב לתוצאה של 10.4 גבוה.

אחד המאפיינים הבולטים של האתלטיקה הוא היחסיות:  היחסיות שקיימת גם בעצם החתירה למצוינות, שהיא בראש וראשונה מצוינות אישית.  אסף מודע לכך היטב:  "ספורטאי שהשפיע עליי ושאני מעריץ הוא יוסיין בולט האיש והאגדה. פנומן. חייזר מפלנטה אחרת. בגדול אין לרצים כמוני מה ללמוד ממנו, כי אנחנו בדרגות שונות.  כך שאפשר רק ליהנות ולצפות בו, אני לא מתבאס שאני רואה את הבדלי הרמות, כי ממילא איני שואף לשם, אני ריאלי.  התחרות שלי היא עם אתלטים ברמתי ומעלה, בדרך כלל אירופאים בתחרויות שאני מתחרה ברחבי אירופה. לדעתי מחטיאים את המטרה של העניין כששואלים אותי ובכלל ספורטאים ״מה השיא שלך?  ״אהה,ומה השיא עולם?  שיתחילו בלדעת מה השיא הישראלי ונתקדם משם…יש בזה גם זילות מסויימת.  רק מי שעוסק באתלטיקה יכול להבין את ההיבט של חתירה למצוינות קודם כל מול עצמך, למיצוי היכולת, וברמה הרלוונטית שבה אתה מתחרה".

ה"החלום הגדול" של אסף נותר לקבוע בעתיד קריטריון למשחקים האולימפיים או לאליפות העולם.  היעדים הקרובים יותר מבחינתו הם לנצח באליפויות ישראל, כמה שיותר, לשפר את שיאיו האישיים ולהתקרב ואולי לאיים על שיאיו הישראליים של אלכס פרוחומובסקי ב – 100מ' (10.20 שנ', שנקבע בשנת 1999) או במקצה ה – 60מ' (6.68שנ').  בינתיים הוא נהנה מהאתגר, חווה חוויות משמעותיות ושמח בחלקו:  אליפויות ישראל, העפלה לאליפות אירופה באולמות בטורינו עם שיא אישי שקבע בשנת 2009, והמקום השני באליפות אירופה לאומות.  אתגרים לא חסרים.

תמיכה קיימת מסביב, והיא משמעותית.  אסף נשוי לדנה  ואב לדניאל בן ה – 9 חודשים.    דנה, שהיא בעצמה רצה חובבת המתחרה למרחקים ארוכים דווקא, מבינה את ה"שריטה".  "היא משתדלת לא להפריע", אסף מחייך, "ברצינות, היא מסייעת המון.  זה נותן המון כח".  אסף מתאמן תחת הדרכתו של המאמן קרלו רפאלי.  הוא חבר באגודת רצי רמת השרון וזוכה לתמיכה מהאגודה ומהמאמנת זהבה שמואלי, וביקש להודות גם לחברת שיא אנרגיה ומנהלה רן שילון המספקים לו חסות ולרץ והמאמן חיים מלכא.

עם כל התמיכה מסביב, חשוב להבין שתנאי העיסוק בספורט של אתלט בישראל קרובים יותר לעולמו של האתלט החובב.  אסף עובד לפרנסתו כמאבטח ומתכנן להתחיל לימודים באוניברסיטה בקרוב. "המצב הוא שאתלט בישראל אינו יכול להרשות לעצמו שלא תהיה לו הכנסה עיקרית שאיננה קשורה לספורט.  העיסוק הוא ברמת אינטנסיביות ומקצועיות גבוהה, אבל בתנאים של חובב".

אסף השיב בסבלנות רבה לשאלות, וסיפק לא מעט תובנות מעניינות.

ש':  איך הגעת להתאמן ולהתחרות בריצת 100מ'?  מאיפה זה התחיל?  איך ומתי גילית ש"יש לך את זה"?

"התחלתי לגלות שיש בי משהו מהיר יותר מאחרים בגיל היסודי כשהתבלטתי בימי ספורט והייתי מנצח ילדים יותר גדולים ממני.  חבל שכשחיפשתי קבוצת ריצה, בשנות ה – 90, לא היו באזור שלי [חדרה] מסגרות מתאימות.  כך שעד לגיל צבא הכשרון שלי התפספס ולא יכולתי לפתח אותו.  הנטייה החזקה לספורט נותרה וכשהשתחררתי מהצבא בגיל 21-22 נרשמתי לקורס מדריכי ספורט בוינגייט. בין המורים היה גרש גרשקוביץ שזיהה בעצם את הפוטנציאל. הוא קישר ביני לבין קרלו רפאלי מאמני עד היום.  מצחיק לספר, שבהתחלה, לפני שרצתי, קרלו ראה בחור רזה ולא התלהב בכלל לקבל אותי להתאמן אצלו.  ההמשך היה כבר יותר חיובי ולמעשה לכל אורך הדרך אני מתאמן אצלו".

ש':  תוכל לשתף ולספר קצת על  שגרת האימונים שלך?

"שגרת אימונים ממוצעת בנויה מ6-7 אימונים בשבוע, מנוחה רק בשבת. כשהאימונים מתחלקים לאימוני ריצה על המסלול ואימוני כח בחדר הכושר. יש תקופות העמסה ותקופות קדם תחרותיות ותחרותיות,  הכל נבנה באופן מחזורי.  מבלי להכנס לרזולוציות נמוכות, בגדול אנחנו עובדים קשה 8-9 חודשים בשביל להיות בכושר שיא חודשיים שבשיאן אליפות ישראל אירופה ועולם אם משיגים קריטריון.  חשוב מאוד למניעת פציעות לעשות הכנה טובה בתקופת הבסיס, וכמובן מסא׳זים שרק נשמעים כיף אבל ממש ממש לא אולי למזוכיסטים"

ודוגמאות?

"אימון בסיסי בספרינט, למשל, כזה שבודק אם יש בכלל פוטנציאל או לא הוא ריצה בפקודה ל60 מ׳ לדעתי"  [הוא שאמרנו – העסק חד, גולמי וברור] מבחינת סוגי האימון ישנם רבים:  יש אימון פלאומטרי [הסבר מאד בסיסי:  אימון פלאומטרי הוא אימון "ריאקטיבי" לשיפור הכח המתפרץ.  הוא מבוסס על כיווץ של השריר בעצמה גבוהה בעקבות מתיחה פתאומית.  אימונים פלאומטריים מתבצעים בדרך כלל באמצעות ניתורים מסוגים שונים, לעתים עם שימוש במשקולות חופשיות או בעזרים אחרים – נ.ש.], יש אימון משקולות בחדר כח שאחר כך מתורגם למסלול, יש אימונים טכניים של שינוי קצב מהירות, אימוני סבולת מהירות, זינוקים בפקודה מהאדנים וכו׳ לדעתי זה אימונים שצריך לראות בפועל ולא רק לקרוא עליהם בספרות.  הכל טוב ויפה עד שאתה בא לרוץ 150 מטר כפול 6 פעמים כשכל ריצה צריכה להיות מהירה יותר והאחרונה על 15.5ש', ובספרות זה מתואר כ"רגוע", אתה עלול להתבלבל".

מהי הדינמיקה בינך לבין המאמן שלך?  אתה מתאמן לבד או בחברת רצים נוספים?

"אני מתאמן יחד עם קבוצת רצים איכותית ותחת הדרכתו של קרלו רפאלי מאמן נבחרת ישראל  שליחים, בנאדם אדיר אני מוקיר לו תודה ענקית והצלחתי היא הצלחתו ללא ספק יש לנו דינמיקה מצויינת שחורגת מעבר ליחסי מאמן ואתלט,האווירה בקבוצה היא תחרותית מאוד ואנחנו דוחפים אחד את השני לתוצאות גבוהות יותר פעם אחר פעם".

 ש':  מהן התכונות הדרושות לדעתך כדי להצליח כאתלטית ברמות האלו?  וכמה לדעתך כמה מזה זה כשרון טבעי, וכמה עבודה קשה?

"תכונה אחת שמוכרחה להיות לאתלט היא האמונה העצמית שהוא מעולה ושגם אם יש כשלונות הוא בסוף יגיע למטרה. לא להתייאש. יכולת גבוהה של ריכוז, בעיקר בתנאי תחרות, יכולה מאוד לעזור שהוא מושג גם ע״י דיבור עצמי/פנימי.  אם זה טוב לטייסון גיי וילנה איסנבאיבה תהיו בטוחים שגם לכם זה יועיל.
לגביי כישרון טיבעי-בעיניי אתלט טוב יכול להיות כזה,ואתלט מצויין פשוט נולד כזה.  כשרואים אותו מרגישים שהכל בא הרבה יותר בקלות.  המאמן שלי תמיד אומר אתלט טוב נולד כזה ולא נהיה כזה.

חשוב גם שלאתלט תהיה תמיכה מבית שיאמינו בעשייה שלו ושלא ירפו את ידיו.  כמה פעמים שמעתי את אבי ואחרים אומרים לי 'נו יופי אתה אלוף ישראל ומה יוצא לך מזה כלכלית חוץ מסיפוק?'
והאמת שאין תשובה לזה, בטח לא תשובה רציונאלית. חייבים לאהוב את זה ולא לחשוב מה כלכלית ייצא לי מזה למרות שזה חשוב שיהיה תמיכה כלשהי באתלטי נבחרת ישראל חוד החנית של הייצוג.  באופן אישי, יש בזה ערך מוסף עצום, שקשה להסביר"

ש':  אסף, אני שואל אותך את השאלה הבאה בסקרנות, מזווית של מי שרץ מרחקים ארוכים.  בריצה למרחקים ההצלחה נבחנת למשך הרבה מאד זמן, זה אומר שיש סבלנות, עדיף להתחיל מעט לאט יותר, יש איזו הדרגה וזמן לתקן.  בריצת 100מ', לעומת זאת, הכל מתרכז ל – 10 וחצי שניות שאליהן צריך לתעל את כל האימונים והיכולות שפיתחת משך חודשים ושנים לביצוע אחד מושלם.  ואתה יכול להפסיד את הכל בהיסוס של 5 מאיות השניה בתגובה בזינוק.    תאר לנו את הרגע הזה, כשאתה מתייצב אל קו הזינוק, וכל הטקס הזה שלפני, הכניסה לאדנים, המתחרים שלידך.  מה עובר ברגעים האלה בראש?  איך מתמודדים עם הלחץ העצום הזה? מהי השיטה שלך?  האם הצעקות של השדים מתחילים שם על קו הזינוק או עוד קודם לכן בחימום באצטדיון האימונים?

"טרום זינוק אני משתדל להתרכז ולרוקן את ראשי ממחשבות או לכל הפחות לעצור אותן עד לאחרי הירייה.  יש לי דימויים מסויימים שאני אוהב לחשוב עליהם ואני עובד על זה גם באימון. יש משקל גדול בעיניי לאימון מנטלי יחד עם המעשי. לדוגמא לחשוב שאני הקליע בקדמת הקליע שבאקדח ובירייה אני יוצא מלועו…  דברים מהסוג הזה.  חשוב להבין שאלו דברים שצריך לעשות באימונים כדי שיעבדו, ואי אפשר לצפות לעשות את זה בפעם הראשונה בתחרות, שם התנועה והמחשבות צריכות לזרום ללא הפרעה או ניסיון שליטה בכח. לא אם כן ישנה מחשבה רעה או טורדנית אז ישנן שיטות לעוצרה  לפעמים בנאדם מפחד יותר מהצלחה ובאופן תת מודע מכשיל את עצמו יש לתת דעת למה ומהיכן מגיעות המחשבות הללו,זה בקטנה מהותו של אימון מנטלי.  זה תלוי הרבה בניסיון ובהרגל, וכל אחד מפתח את השיטות שלו.  זה גורם חשוב שבהחלט צריך להשקיע בו.
תראה, אם אתה טוב הרבה יותר מכולם (כמו יוסיין) השדים פחות משחקים תפקיד כי אתה בטוח בעצמך ויכול להשתעשע עם הקהל/מצלמה וכו׳,
אמונה עצמית שאתה יכול לעשות את התוצאה הרצויה היא אלמנט מפתח פה ובכל ספורט ובכלל בחיים זה עצה מנסיוני עד כה."

 asafmalka2

 

(מנזק.  צילם:  רועי אליקים)

 

ש':  יש איזה שיר קבוע שאתה משתמש בו – psych song?

"אני אוהב לשמוע שירים קצביים שמדברים על אמונה עצמאית וכדומה, בעיקר באנגלית, היפ הופ, אר אנד בי, וסוגים כאלה.  גם מקצבים אחרים הולך שגורמים לך להיות בתנועה לרצות לרקוד ולהיות חיוני וערני".

 

ש':  ראינו בשנים האחרונות, באליפויות הגדולות כמה דרמות.  כמו למשל הפסילה של בולט בגמר ה – 100מ' באליפות העולם.  מה דעתך לגבי חוק ה"פסילה אחת – אתה בחוץ!" –  אכזרי או מחוייב המציאות?  שינית משהו בטקטיקה שלך בעקבות החוק הזה?

"חוק הפסילה האחת הוא לדעתי אכזרי מדיי. טוב היה אם היו נותנים סיכוי נוסף ובלבד שהיינו רואים את בולט בסוף רץ.  עקב השינוי,  כמובן שיש יותר שימת לב לא לפסול אבל לרצים טובים אין שום סיבה ״לנחש״ זינוק. ההסתמכות רק על חלק 1(הזינוק) בריצת 100 מטרים היא טעות,וראיתי לא מעט אצנים שפתחו מדהים ונעקפו ולהפך,הזינוק חשוב אך הוא לא הכל או כלום".

 

ש':  את מי אתה רואה בתור המתחרים העיקריים שלך?  עד כמה התחרות משמעותית להמשך ההתקדמות וההצלחה?

"נכון לנקודת הזמן הזו ביני ובין המתחרים העיקריים שלי בארץ יש פער (אני מתחשב בתוצאות האחרונות שהושגו,אני 10.55, התוצאה הכי מהירה שהושגה בארץ השנה, אחריי, היא בערך שתי עשיריות אחריי, שזה משמעותי) אבל בריצה אחת הכל יכול לקרות, למרות שברור שיש לי יתרון על פניהם ומבחינתי אעשה הכל כדי להביא את הכושר שלי לידי ביטוי, לנצח ב"נוק אאוט" ולא להיעקץ.

בין המתחרים העיקריים שלי, שהם גם חברים טובים, רצים צעירים מוכשרים כמו עמית כהן (10.79), אביב דיין (10.83) שהתקדמו יפה מאד השנה, אמיר דאי וצבי בלון שסיימו בשנה שעברה במקום השלישי במשותף (10.72).  כמובן מיקי בר יהושע האחד והיחיד [מיקי בר יהושע, אוטוטו בן 42, שיאן ישראל לגילאי 40+, ושנה אחר שנה בצמרת הישראלית הגבוהה – ספורטאי ואדם מדהים], שגם הוא העונה ברמה של איזור ה- 10.80.

חשוב לציין שהתקדמות יכולה להיות מושגת רק כאשר יש תחרותיות בין האצנים, ככה כל אחד דוחף את השני לשיאים חדשים ובכך גורמים גם לנבחרות השליחים הלאומיות לנפק תוצאות גבוהות ואיכותיות ששוות קריטריונים לאליפויות עולם ואירופה.
אני מלא הערכה למתחרים שלי ויודע כמה עבודה קשה הם משקיעים,לעולם איני מזלזל בהם ומודד רק את עצמי ביחס לעצמי זה המדד הכי נבון ובריא.  כל תחרות היא חדשה וצריכים לנצח בה מחדש אף אחד לא יגיש לי את הניצחון רק כי פעם שעברה ניצחתי, אדרבא. הוא/הם מקבלים דירבון יותר חזק לנסות ולנצח אותי,לכל הפחות יודע אני שככה אני חושב ומתנהל תמיד."

 ש':  מה לדעתך נדרש כדי שיהיה שיפור משמעותי ברמת האתלטיקה בישראל?

"האתלטיקה בארץ צריכה להתחיל מלמטה, מהילדים והנוער שימשיכו לבוגרים.  צריך להיות איתור ונדרשת יותר מעורבות ממשלתית בנושא.  קטונתי מלייעץ בנושא יש חכמים וטובים ממני עם לשון רהוטה יותר שיכולים להציע דרכים פרקטיות ליישום (מילת המפתח היא כסף). אליהם ואיתם צריכים לדבר.

אני לא עסקן אני רק בנאדם שאוהב לרוץ!"

 

ואין משפט הולם מזה לסיום ראיון מרתק.  תודה רבה לאסף על ההסכמה להתראיין ולשתף.

 ***

הבונוס הוא קליפ פנטסטי שערך האתלט נועם נאמן (אלוף ישראל ב – 3,000מ' מכשולים) מנסיעת נבחרת ישראל באתלטיקה קלה לקאונס לאליפות אירופה לנבחרות בסוף השבוע האחרון:

 

 

 

 

 

5 הערות על אליפות ארה"ב
קופץ אל הדמיון - הכירו את יוחאי הלוי

תגובות

  • אריאל גרייזס

    יופי של ראיון. התסכול שלו כששואלים אותו מה התוצאה שלו מזכיר לי את התסכול כששואלים אותי באיזה מקום הגעתי במירוץ.
    ורק תיקונונצ'יק - אליפות ישראל היא ב-2-3 ליולי, לא יוני כמו שכתוב

    • נחשון שוחט

      תודה רבה אריאל. אכן 3-4 ליולי.

  • Drazick

    איזה יופי של ספורטאי...

    יהיה נחמד לשמוע יותר על האימונים שלו.
    כמו כן, כמה למשל הוא נגיש למידע כיצד העילית מתאמנת?
    האם כולם יודעים את תכניות האימונים של העילית, בולט, גיי וכו'?

    • נחשון שוחט

      תודה על השאלה. בכוונה לא הלאיתי בפוסט בכניסה להיבטים הטכניים של צורות האימון. זו כמובן תורה שלמה, והתשובה של אסף נותנת רק קצה של טעימה.

      המידע המקצועי היום זמין ונגיש היום יותר מאי פעם. לא מעט ממאמני העלית נוהגים לשתף ולפרסם את תורת האימון שלהם, בכתיבה ובהרצאות בכנסים. שתי דוגמאות בולטות במיוחד הן קלייד הארט, גדול מאמני ה - 400מ' - שפרסם חוברת מפורטת על האימונים של מייקל ג'ונסון וג'רמי וורינר, ורנאטו קאנובה שמאמן רבים מרצי העלית בארוכות. גם היסטורית מאמנים כמו פרד ווילט, ארתור לידיארד, שתפו בפירוט בשיטות שלהם. ישנם רבים נוספים.
      היום באינטרנט, להשיג מידע מפורט הוא משחק ילדים (ותודה לסרגיי ברין). אולי לא נמצא את לו"ז האימונים הספציפי של בלייק ובולט, אבל ההבדלים הם יותר ביכולת לבצע את האימונים מאשר בשיטות האימונים עצמן. אני לא חושב שישנה איזו תורה נסתרת.
      מה שכן חשוב להדגיש, ואסף ציין זאת, זה שיש הבדל גדול בין לקרוא את החומר המקצועי ואפילו להבין אותו, לבין היישום. דווקא בשלב היישום יש חשיבות עצומה לניסיון, לטביעת העין של המאמן, לאבחנה בפרטים קטנים, לתמהיל ולאיזון (מתי להפסיק אימון למשל, ומתי ללחוץ, מה היחס בין סטרס להתאוששות, וכו'), ויש גם תהליך מתמיד של ניסוי וטעיה. וקיים כמובן גם האספקט המנטלי. עקרונות האימונים נכונים לכולם, אבל הנוסחה המשלבת ביניהם מחייבת התאמה לצרכים וליכולות של האתלט, ותהליך מתמיד של משוב, בקרה והתאמה.
      במלים אחרות, המקצועיות "הטכנית" היא רק חלק מעבודתו של המאמן, מאמן טוב הוא בסופו של דבר אמן.

  • יורם אהרוני

    תיקון קטן: אין שיא בריצת 60 מטר באצטדיון. רק שיא באולם. לפני כמה שנים התראיין ספרינטר ישראלי ואמר שחסרות לו רק כמה מאיות בכדי לקבוע קריטריון לאליפות כלשהי בריצת 60 מטר באולם. הוא רק שכח לציין שאת התוצאה שלו ב-60 מטר הוא קבע באצטדיון... מאחר שאין בישראל אולמות הסיכוי של מלכה לקבוע שיא בריצת 60 מטר באולם הוא קטן מאד. אם תסתכל בשנתון "אתלטיקה 2013" תראה שאפילו רשימת השיאים הישראליים באולמות מכונה שם: ההישגים הטובים של ישראליים באולם. זה אולי ראוי מאחר שקשה לחשוב על שיאי ישראל שבעצם ניתן להשיג אותם רק מחוץ לגבולות המדינה.

  • עדידס

    נהניתי מכל מילה :)
    תודה על הבלוג...

  • Yavor

    תודה על הפוסט, וכמה שאלות:
    1. מה עם אלוף השנה שעברה, דימיטרי ברסקי? לפי התוצאה שלו אז הוא מהיר מאסף, אך עדיין לא מוזכר כמועמד באליפות זו. האם הוא פצוע?
    2. עד כמה יכול אסף עוד להשתפר, כאשר הוא בן 33? האם זה גיל שאצנים יורדים ביכולתם, או שהוא עוד יכול להתקדם? ובהקשר לשאלה הקודמת, בן כמה ברסקי?

    בהצלחה וכל הכבוד!

    • נחשון שוחט

      שאלות במקום.

      התוצאות הטובות ביותר של דימיטרי ברסקי (גלושנקו) ב 2012 היו 10.37ש' ו - 21.45 ל - 200מ'. השנה, למיטב ידיעתי הוא לא בארץ וספק רב אם יגיע לאליפות ישראל. אני לא משוכנע לגבי תוצאותיו המהירות ביותר השנה, אבל הוא פתח עם 10.96 ו - 22.04ש'. כנראה שהוא אינו מתאמן באופן סדיר. אסף ציין שהם היו פרטנרים לאימונים, שדימיטרי הציב אתגר ושהוא למד ממנו. לצערי מדובר בכשרון נוסף שהאתלטיקה הישראלית כנראה איבדה (לפי שעה).

      לגבי השאלה השניה, לאור ה - 10.55שנ' השנה, נראה מאד ריאלי שאסף יכול עדיין לשפר את שיאו. כמה ועד כמה - זו שאלה שקשה לענות עליה. הגיל עושה בסוף את שלו, אבל לא באופן אחיד.

      תודה!

  • פיני

    התוצאות שלו ברמה של הטופ הנשי.
    לא מביך משהו?

  • yg

    יפה.

    מה אתה אומר על המעבר של בקלה למרתון מיד אחרי מוסקבה?

    http://www.youtube.com/watch?v=tSAaA90gPkI&feature=player_embedded

    • נחשון שוחט

      תודה. כן, ראיתי את זה.
      1) קודם כל בקלה ירוץ הערב באוסטרבה (5,000מ'), וזה מאד מעניין. זה ייתן אינדיקציה לגבי מצבו. מתחיל להיות מאוחר...
      2) אחר כך יש את מוסקווה. ושוב, האם בקלה יחזור לכושר של 2003-2009 או שהוא כבר זכה באליפות העולם האחרונה שלו על המסלול? מה שבטוח, אני אהיה בעדו!
      3) אחר כך יהיה זמן (הרבה זמן) לדבר על המעבר למרתון. רק אגיד שזה שזה הצליח לגברסלאסי וטרגאט לא הופך את המעבר למובן מאליו, בעיקר בשלב מאוחר בקריירה שבו מתחילה דעיכה. אין ספק שהבכורה של בקלה במרתון תהיה אחד הסיפורים מהעניינים ביותר. קשה מאד להעריך אם יהפוך לרץ מרתון גדול. אני לא יכול ממש לנמק את זה, אבל אני בכלל לא משוכנע שבקלה יפגין במרתון את אותה רמה שהפגין על המסלול ובמירוצי השדה. צריך לדעת להעריך את גברסלאסי כתופעה באמת יוצאת דופן.

  • קורא

    תענוג לקרוא. גם אני הייתי ביסודי הרץ הכי מהיר בכיתה אבל סבלתי מאותה תופעה שאסף סבל ממנה, כישלון באיתור והיעדר קבוצת ריצה באיזור מגוריי. שווה לחשוב על איתור כשרונות, לדעתי עדיין לא עושים עבודה מספיק טובה בתחום הזה.

    עכשיו אני רץ בעיקר למרחקים ארוכים בפארק אבל אין מה להשוות את התענוג של ריצה בשיא הכוח קדימה עד אובדן כוח לזה. לפעמים בסיום ריצה אני מרשה לעצמי וזה עדיין כיף גדול.

  • D! בארץ הקודש

    פוסט מצויין.
    הסידרה האחרונה הזו מרתקת ואיכותית.
    והסרטון בסוף חמוד אבל בעיקר חבל שאני לא מסוגל לזהות אפילו אחד מהמצולמים.

    • wazza

      אני זיהיתי את סנפורד ואת יוחאי הלוי אבל זה רק בגלל שהוא היה איתי בבית ספר

  • בכל זאת אתלטיקה, בכל זאת כאן | למרחקים ארוכים

    [...] אסף מלכה נראה מצוין במקצה חצי הגמר ל – 100מ', כשסיים ב – 10.66שנ' לאחר שהאט לקראת הסוף.  שיאו האישי – 10.54 נראה בהחלט בהישג יד.  שעה מאוחר יותר ניצח את ריצת הגמר בתוצאה מאכזבת של 10.67שנ' בלבד, כשהוא נראה סובל ומייד לאחר הסיום אחז בשריר התאומים.  אסף הסביר כי השריר נתפס מייד בזינוק. [...]

Comments are closed.