"רגע גל מקל"

על הזכות הבסיסית שלנו לחלום, ולכוון יותר גבוה ממה שאנחנו "אמורים".

 

הפוסט הזה הוא לא פוסט על כדורסל.

הוא לא פוסט על שאלת מעמדו ההיררכי של גל מקל בין הגארדים הישראלים או האירופאיים, בדורו או בכלל.

הפוסט הזה הוא לא פוסט על "גאווה ישראלית".

הוא גם לא פוסט של פרשנות מקצועית ביחס ליתרונותיו של מקל כשחקן

והוא לא ניסיון להעריך את סיכויי ההצלחה של גל מקל – בזמן הארוך ובזמן הקצר –  בליגה הטובה בעולם.

הפוסט הזה הוא פוסט על הרגע.

***

רצתי הבוקר עם חבר טוב, ולא דיברנו על ספורט.  דיברנו על החיים, על העבודה החדשה שלו, על תכניות וצפיות.

הוא סיפר לי על איזו סיטואציה שאולי תיתכן ובלי לחשוב יותר מדי נפלט לי בתגובה:  "אתה מתכוון לרגע גל מקל" שלך.

כמובן שמאותו הרגע זה היה נושא השיחה, והאסוציאציות רצו.

כי החשיבות של "רגע גל מקל" היא בסמליות שלו, שכולנו – נרצה או לא נרצה – מתחברים אליה, כל אחד מהמקום האישי שלו ולאור החלומות שלו.

רגע גל מקל הוא מה שחשבנו עליו כשהיינו בני 12 ונשארנו לזרוק את הכדור לסל במגרש של בית הספר, כשכבר לא היה אור מלבד פנס רחוב בודד בצד השני של הכביש.

רגע גל מקל הוא מה שחשבנו עליו כשישבנו טרוטי עיניים בארבע בבוקר כדי לסיים לכתוב את העבודה הסמינריונית ההיא בשנה ג'.

רגע גל מקל הוא מה שאנחנו חושבים עליו כשאנחנו מוסיפים 9 ק"מ שחרור בשדות של שילר אחרי אימון של 16ק"מ קצב, בידיעה שמחכה לנו ריצה ארוכה של 36 למחרת בבוקר.

רגע גל מקל הוא מה שאנחנו חושבים עליו בשעות הרצופות מול המחשב, בשנים של השקעת כל כוחות היצירה שלנו בעבודה, מבלי לדעת לאיזה כיוון זה אמור להוביל.

רוב הזמן – הערך הוא בדרך עצמה.  שם החיים מתרחשים.  שם, ולא ב"רגע גל מקל", מצויה בסוף המהות.  עם הדרך עצמה חשוב שנהיה שלמים, גם אם "לא נגיע", או אם בכלל יש דבר כזה "להגיע".

אבל כל זה לא משנה את הכמיהה ואת הצפייה. את הזכות הבסיסית שלנו להעז לחלום.   לכוון יותר גבוה ממה שאנחנו "אמורים".

ולכן, "רגע גל מקל", ורגעים מסוגו, הם רגעים של השראה.  הם רגעים של תיקוף ההבטחה (שאף אחד לא הבטיח לנו, רק אנחנו לעצמנו).

***

רגע גל מקל הוא הרגע הזה שבו הטלפון צלצל – אני לא יודע מי היה הדובר בצד השני – אבל הוא בטח אמר משהו כמו:

"גל, אתה שומע?  You did it baby.  עשית את זה!  אתה הולך ל – NBA"

רגע גל מקל הוא הרגע הזה שבו כל המעגלים נסגרים, שבו הכל פתאום מוצדק, שבו אתה יכול להניף ידיים, לדעת שהגעת.

מין רגע של קיטש אמריקאי שבו אתה הופך פתאום לקובה גודינג ג'וניור בסרט ג'רי מגווייר.

רגע גל מקל הוא כשאתה צריך לצבוט את עצמך כדי להאמין שזה קורה.

tidwell

 

***

האם וכמה גל מקל יצליח בדאלאס – זו שאלה מאד מעניינת שבוודאי רבים מאיתנו נעקוב אחריה ונכתוב עליה.  אבל היא איננה העיקר כרגע.

הרגע של גל מקל הוא מעל לכל רגע  נדיר שכל אחד מאיתנו – עם החלומות הקטנים יותר שלו – יכול להיאחז בו.

אצלי הוא מתחבר למלים הנצחיות המלוות  כל מבחן או אתגר חשוב בחיים מאז התיכון:  Come in here dear boy…

גל מקל קיבל את ה"קריאה".

רגע ענק של פירגון.  שיהיה בהצלחה!

 

 

 

ספורט – בשביל מה זה טוב?
אשמת כולנו, אשמת המדינה

29 Comments

נטע 2 ביולי 2013

ככ אהבתי, איזה פוסט, ככ ככ נכון , אימצתי: רגע גל מקל,

אלעד 2 ביולי 2013

חשוב מאוד לזכור את הדרך. כי אם נצליח או לא זה לא תמיד תלוי בנו. זה תלוי בהרבה מאוד נסיבות אחרות. גם ההצלחה של מקל מעתה ואילך לא תלויה רק בו. הוא יכול לקרוע את התחת באימונים אבל לא להיות ב-12 שירכיבו. וכשיקבל צ'אנס פעם אחת, אולי הוא לא יצליח לנצל אותו, ויירד מתוסכל לספסל אחרי 3 דקות. אבל את ההצלחה שלו הוא כבר השיג בעצם הדרך שהוא עבר והעבודה הקשה שהשקיע. מעתה כל דבר נוסף הוא בונוס.

איתן 2 ביולי 2013

נחמד לחשוב ככה רק שזה לא עובד באמת. הרגעים האלה נגמרים מהר, מיד מתחילים לחשוב קדימה.

ariG 2 ביולי 2013

you're right on the money mate – שיחק אותה, ויותר חשוב – מגיע לו – יגעת ומצאת.. תאמין

הנה אחד שלא התבלבל ועלה לאוטובוס בdumb and dumber.
הנה אחד שלא ילחש לאחרים, מתמונתו שעל הקיר, לנצל את הרגע, ושהוא יכול היה להיות בניקס או על הקליפרס…

http://www.youtube.com/watch?v=78R4hLZ4hko

אליובל 2 ביולי 2013

פוסט מצויין, למרות שלדעתי השיר מדבר על גישה צינית ונצלנית של גדולי התעשיה אל ילדי פלא.

צור שפי 3 ביולי 2013

נכון מאוד, השיר ממש, אבל ממש לא מתאים לרוח החיובית של הפוסט.

נחשון שוחט 3 ביולי 2013

התייחסתי לזה למטה (תגובה 7) – ואדגיש שוב: אובייקטיבית: "ממש לא מתאים". סובייקטיבית, בעולם האסוציאציות הפרטי שלי: "השיר היחידי שיכול להתאים". ההסבר השלם יותר (נכתב לפני כמה שנים) כאן (אזהרת קיטש!): http://www.bc-running.com/wp/?p=167

בכל אופן, אני מוכן גם להציע תחליף/פיצוי של רוח חיובית, בתקווה שהפזמון גם יתממש:
http://www.youtube.com/watch?v=7miRCLeFSJo

(גם כאן כמובן, חוץ משורת הפזמון, אין שום קשר לנושא הפוסט. אבל זה עובד, עובדה!)

ברשימת "גניבת משמעות השירים" שלי, Have a Cigar לא נכנס לטופ 5 (שיר הנושא הברזילאי לחתונה לוקח בגדול!)

והאהוב עליי: שהרפובליקאים לקחו בשנות ה – 80 את Born in the USA של ספרינגסטין – שכולו מחאה נגד המלחמה והקפיטליזם – והפכו אותו לשיר הנושא לוועידה שלהם.

גיא 2 ביולי 2013

נחשון, קראתי את הפוסט, וכמו תמיד נהניתי.

עבורי זה מסוג המקרים שממחישים עד כמה חשובים האמונה, ההתמדה והשאפתנות להצלחה.

לא לכל אחד יש "רגע גל מקל" ולא כולם יודעים לזהות את "רגע גל מקל" כשהוא קורה.

אבל השאיפה לחוות "רגע קל מקל" חשובה לא פחות מ"הרגע" עצמו, כי היא גורמת לאנשים להתעלות, להתמיד, ולהאמין שאפשר להגיע רחוק, היא גורמת להתאוות לחיות ולהספיק.
ואולי חשוב מכל, היא מסמלת ש"רגע גל מקל" יכול לקרות לא רק למתי מעט.

גיא

נחשון שוחט 2 ביולי 2013

יפה! לגבי ההערה ש"אל כולם יודעים לזהות את 'רגע גל מקל' כשהוא קורה" – שזו תפיסה מרחיבה שיש לה הצדקה – זו בעצם ההערה שאריאל רשם למעלה (מתקשרת לבדיחה פרטית). קטע ענק ומצחיק שממחיש את נושא "ניצול ההזדמנויות":

http://www.youtube.com/watch?v=XpMWVAE1MmY

יוני (המקורי, מפעם) 2 ביולי 2013

נחשון, לך היה רגע גל מקל? כלומר, פרט לרגע בו הצטרפת לדה-באזר :)

נחשון שוחט 2 ביולי 2013

זאת שאלה טובה. עניין של פרספקטיבה. מבחינתי התשובה הכנה היא "לא". או בשביל לשמור על האופטימיות: "עוד לא".

היו לי רגעי "וודי אלן במנהטן" ("ok, what makes life worth living") אבל זה כבר לפוסט אחר.

ariG 2 ביולי 2013

ברגע שאנשים מבינים שרגע גל מקל הוא רק נקודה, אבן דרך של goodfeel, רגע שאינו אלא חלק מתהליך (כפי שנחשון היטיב לתאר), אז התשובה לשאלה זו תטה יותר לפן החיובי.
זה יכול להיות הרגע בו אישה ניאותה לחלוק אתך את חייה, מישהו שהאיר ת'דרך בטיפ קטן, בחירת עבודה או פרויקט/נייר איכותי/החלטה אסטרטגית במהלכה, מרתון עם רגליים קלות או סתם אימון של בוקר לח בו העזת לפתוח רגליים ולתת בראש כבר בתחילת העלייה, וגילית בסופה ש"הבלתי אפשרי" אולי נמצא בהישג יד…
I dunno, כמובן שאדם קרוב אצל עצמו – אבל זו תחושתי/תקוותי

אלעד 2 ביולי 2013

בעצם הדרך רצופה בכמה רגעי גל מקל. אם אתה אומר שכבר היה לך רגע כזה, זה לא אומר שהגעת לסוף התהליך. רובנו, בכל הצדדים של החיים, ממשיכים בטיפוס.
כבר היה לי "רגע גל מקל". עכשיו אני מצפה שיגיע ה"רגע גל מקל עולה מהספסל כשחצי סגל פצוע, ודופק שלשת ניצחון עם הבאזר". (אפשר לקרוא לזה "רגע גוראן דראגיץ'")

אורית 22 בנובמבר 2013

אין אבל אין כמוך גם במענה הכן לתגובות ולשאלות שאתה נשאל. בטוחה שרגע גל מקל שלך יגיע בהמשך. נשיקות.

נחשון שוחט 2 ביולי 2013

תודה!
ההערה לגבי השיר מאד נכונה. התקליט כולו מתאר את המסע של סיד בארט לטירוף, והסצנה שמתוארת בשיר לגמרי ביקורתית וצינית. יותר מכך, היא מתארת את עצם הצגת החלומות האלו של הצלחה גדולה וחוזה גדול ופרסום כשחיתות וניצול.

דבר נוסף שאפשר להיות בטוחים לגביו: למקל ב – NBA זה לא הולך להיות gravy train (ביטוי ל"קלי קלות" או "כסף קל").

אצלי הפרשנות של השיר (מאז גיל 15) – בעיקר של הבית הראשון – תמיד היתה הפוכה לכוונת המחבר. באופן כללי אני מרשה לעצמי לעוות כוונות של שירים ולאמץ פרשנות משלי. הכל עניין של קונטקסט. אבל באופן אובייקטיבי – ההערה לגמרי צודקת.

נחשון שוחט 2 ביולי 2013

תגובה זו ל"אליובל" כמובן.

אביב יריב 2 ביולי 2013

זה בסדר גמור לתת פרשנות משלך. מרגע שטקסט יוצא מתחת ידיו של הכותב, הרי שהוא כבר נחלת הציבור ולא תמיד נוכל לדעת 'מה היתה כוונת המשורר' – לדוגמה השיר עטור מצחך שפשרו המלא ניתן רק כעבור שנים רבות מאז שנכתב – אולם זה לא מונע מאיתנו לקחת את הטקסט המדובר ולתת לו פרשנות משלנו, לעתים 'מחוץ להקשרו'.

לימונצלו 2 ביולי 2013

אינעל אחותך נחשון.
נגעת

מו 2 ביולי 2013

זה כל כך נכון.
ממש תרגום של השיר 'הדרך לאיתקה':
"…
ותהא איתקה לנגדך תמיד,
להגיע לשם זה ייעודך.
ועל הכל, אל תאוץ לך הדרך.
ולוואי ותארך מאד, שנים הרבה,
ותגיע אל אותו אי ואתה שבע ימים,
עשיר ככל אשר אספת בדרכך,
ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד.
איתקה העניקה לך את הטיול המופלא.
אלמלא היא לא היית יוצא כלל למסע.
אין בה עוד. "

אדם בן דוד 2 ביולי 2013

מעולה ומעורר השראה. תודה.

תומאס נוימן 2 ביולי 2013

אחלה פוסט. לקובה גודינג ג'וניור, אגב, היה "רגע גל מקל" בחייו הפרטיים, הרגע בו קיבל את האוסקר על שחקן משנה, לאחר שגילם ספורטאי שחווה "רגע גל מקל".

נחשון שוחט 2 ביולי 2013

אתה חזק! לפני שעתיים שמתי את הקטע של קובה גודינג ג'וניור מטקס האוסקר בפייסבוק שלי, בהמשך לפוסט הזה. לא סתם רגע גל מקל, אלא הוא נתן חתיכת הצגה שם. מעולה!

דורון ט 2 ביולי 2013

כמו שכתב לימונצ׳לו למעלה… הג

דורון ט 2 ביולי 2013

* נגעת על אמת. התעצבתי קצת, לרובנו לא יהיו רגעי גל מקל.

matipool 2 ביולי 2013

נכון .
לרובנו היו ויהיו הרבה יותר "רגעי נדב הנפלד" ו "רגעי דורון שפר" ( הכל יחסי כמובן .. ) .
להיות כל כך קרוב להגשמת החלום , ממש לגעת בו ולקבל ברגע האחרון רגליים קרות , לא להילחם עד הסוף , להתפשר ולבחור בקל ובמוכר ( ואני ממש אוהב את דורון שפר ) .

אבי ח 3 ביולי 2013

נחשון יקירי…
ככ נכון ויפה ורגיש ומחוץ לקופסא…
לקרוא את זה בחופי קופנגן זה יותר מדהים…:)
חוץ מזה, שכל היום אני אנסה לחשוב על ״ רגע״ שכזה, או אחר, או דומה…
תודה

הארכיון 3 ביולי 2013

לא הבנתי. הוא ממש חתם בנבא???
כי סיכום זה שום דבר…

פראליה 3 ביולי 2013

פוסט בחסד

דנידין 3 ביולי 2013

LIKE!

Comments closed