היא עשתה את זה!

 

maayan192

(הצילום באדיבות ג'יימס מרגוליס)

זוכרים שאירחתי כאן את מעין שחף?

אז הנה רגע שאפשר לשמוח עליו, ולפרגן מכל הלב.

לאחר שהיתה קרובה קרובה לפני מספר שבועות, ולאחר מספר אכזבות (כולל באליפות ישראל, שבה ניצחה), היום בהדר יוסף, עברה מעין גובה של 1.92מ', השוותה את שיאה האישי – התוצאה הטובה ביותר לישראלית באיצטדיון פתוח.

זהו.  היא עשתה את זה.  קריטריון לאליפות העולם במוסקבה.

תוצאה פנטסטית, והתעלות ברגע האמת.

אין לי פרשנות מיוחדת.  רק המון שמחה בשביל מעין על הרגע הזה, ותקווה שהיא תתעלה גם באליפות העולם ותרחף לשיא חדש.

מברוק ענק,  ו – You ain't seen nothing yet

 

גרנד פרי בייג'ין – טופאלוב בתחרות המועמדים, ממדיארוב בדרך
מיכה, יצחקי וזליכה

20 Comments

אלעד 17 ביולי 2013

כל הכבוד. מה עם דניאל פרנקל?

נחשון שוחט 17 ביולי 2013

דניאל (המחזיקה בשיא ישראל, 1.94מ', שנקבע באולם) לא התחרתה העונה עקב פציעה. מחכים שתשוב.

אייל 18 ביולי 2013

דבר ראשון כל הכבוד לה, אני מקווה שהיא תייצג את המדינה בכבוד

שנית, תמיד תהיתי מהו ההבדל בין אתלטיקה באולם לאתלטיקה באצטדיון? האם זה מזג האוויר או שיש עוד משהו?

shohat 18 ביולי 2013

שני ההבדלים העיקריים הם מסלול קצר יותר (200 מ לעומת 400מ') ועצם זה שאתה לא באוויר הפתוח (ניטרול תנאי רוח מצד אחד, תחושה אחרת בריצות בעיקר הבינוניות והארןכות מצד שני).
בריצות התוצאות איטיות יותר. ספרינטרים רצים בסיבובים חדים יותר. רצי ארוכות רצים יותר קשתות, ויש משמעות לצפיפות ולדחיפות ולתחרות על המסלול הפנימי. כל אלו דורשים הכנה אחרת.
בענפי הקפיצה התוצאות באולם לאו דווקא חלשות יותר, ולעניין ההכרה בשיא (כמו שיורם העיר לי) מוכר השיא האבסולוטי.
יש לקחת בחשבון שתחרויות באולם מתקיימות בשלב מוקדם חעןנה/טרום עונה, כשרוב האתלטים לא מכוונים להגיע לשם בשיאם (רבים לא מתחרים בכלל).
דוגמה יוצאת דופן היה אץ המייל האגדי Eamon Coughlan האירי, שנודע כ- mater of the boards בזכות רצף הנצחונות במייל במשחקי מילרוז במדיסון סקוור גארדן ושרץ את התוצאות הטובות ביותר שלו באולם. זה מאד חריג עבור רצים. את שיא הנצחונות שלו במילרוז שבר ברנרד לגאט. אאלט 8 לעומת 7 (התחרות היא שנתית).
שוב בקשר לקפיצה לגובה, שיא ישראל של דניאל פרנקל 1.94מ' נקבע באולם. פרנקל ומעין שחף שתיהן קפצו 1.92מ' באיצטדיון. ונקווה ששתיהן עוד ישפרו את השיא.

shohat 18 ביולי 2013

מצטער על ה-typos. שונא לכתוב מהטלפון…

ש. בן ד. 17 ביולי 2013

כל הכבוד!
עכשיו נשאר לחכות רק לחזרתם לכושר של ניקי פאלי ודימה קרויטר.

נחשון, שאלה קצת לא קשורה:
יש איזה שהן סטטיסטיקות שמדברות על פרישת אתלטים מתחרויות גדולות לאחר תפיסת ספורטאים אחרים על סמים? (כמובן שאני מתכוון לרושידה ובלייק…)

נחשון שוחט 17 ביולי 2013

אני לא מכיר נתונים סטטיסטיים כאלה. יש לציין שהפרישות של רודישה ושל בלייק אינן פתאומיות. בלייק לא התחרה מאז אפריל. רודישה לא התחרה מאז יוני. כלומר, כל תחרויות הגולדן ליג – לא מעט כסף מבחינתם. אגב, ב – 800מ' נפתח כאן חלון הזדמנויות אדיר לאמריקאים (בעיקר סימונדס וסולומון). בלי רודישה – העסק פתוח לגמרי.

ויכסלפיש 18 ביולי 2013

דיאמונד ליג

ניתאי שטיין 18 ביולי 2013

למיטב זכרוני, רודישה הכריז מזמן על פציעה.
הוא החליט סופית שלא להתחרות רק לאחרונה.

איציק 18 ביולי 2013

מברוק על התוצאה, נקווה שזה נעשה באופן חוקי ללא חומרים כלשהם. הרי בימים אלו לא ניתן בלי לחשוד ולו במעט (זו היתה סתם הערה צינית, מניח שבמקרה זה אין ספק בעיניין).

איציק 18 ביולי 2013

נחשון,
שאלות בנושא אחר. שלשום ראיתי את אלכס אברבוך עם קופץ צעיר שחזר מתחרות אחת (קפץ 5.10) ובדרך לתחרות אחרת.
1. מיזה הבחור והאם 5.10 טוב לגילו?
2. האם הפרויקט של אברבוך עם הקופצים במוט ממשיך? היו דיבורים שהוא נפסק. אם הוא ממשיך, מה הפרספקטיבות שלו והאם יש דור עתיד עם עתיד מבטיח?

shohat 18 ביולי 2013

לב סקוריש, בן 17. אכן בשבוע שעבר קפץ 5.10 מ' וזכה במדליית ארד באליפות העולם לקאדטים. כשרון מאד מבטיח. אלכס אברבוך מאמן אותו ועוד מספר בחורים מוכשרים ויש בסיס לקוות לתוצאות יפות. לגבי סוגיית המימון, פרוייקטים וכו' אין לי מידע מלא אז הרשה לי לא להשיב כדי שלא אטעה חלילה

אמיר כהן 18 ביולי 2013

שעת לילה מאוחרת, אני רואה את החדשות המשמחות. אתלטית אחת, במראה זוהר, עולה לגבהים חדשים. התחושה שלי בזמן האחרון שהאתלטיקה אט אט חוזרת לקבלת את מעמדה "כמלכה". הנה הסנונית נוספת לכך, כל הכבוד למעין, יש לה ללא ספק star quality.
אמיר :)

D! בארץ הקודש 18 ביולי 2013

נהדר ומאד משמח בשבילה.
בהקשר הפוסטים האחרונים שלך זה משמח אפילו יותר

matipool 18 ביולי 2013

והיא עוד עשתה את זה בניסיון השלישי והאחרון שלה !!!
תחשבו כמה לחץ היה עליה , כמה קרוב היא הייתה לאכזבה אדירה .
כל הכבוד לה . מאד שמח בשבילה .

יורם אהרוני 18 ביולי 2013

אני אנסה לעשות קצת סדר בנושא שיאי העולם:
ההתאחדות הבין לאומית של פדרציות האתלטיקה (IAAF) מנהלת שתי רשימות שיאים לבוגרות ולבוגרים: שיאים באולם (World Indoor Records) ושיאי עולם (World Records) . שיאים באולם מוכרים על ידה רק החל משנת 1987. כל שיאי האולמות המוקדמים יותר היו לא רשמיים. בחוקת האתלטיקה יש תנאים כללים לקביעת שיא וגם תנאים הנוגעים לתחרויות באולם ובאצטדיון. יש מקצועות שיש בהם שיאים באולם בלבד: ריצות ל-50 מ', 60 מ', 50 מ' משוכות, 60 מ' משוכות, קרב-7 לגברים (60, רוחק, ברזל, גובה, 60 משוכות, מוט, 1000), קרב-5 לנשים (60 מש', גובה, ברזל, רוחק, 800), 5000 מ' הליכה, ויש כמובן מקצועות שיש בהם שיאי עולם אך לא שיאים באולם:100, דיסקוס, כידון, פטיש, 110 מש', 400 מש', ריצות מעל 5000 מ', קרב-10 וכו'. המקצועות בהם יש שיאים "גם וגם": 200, 400, 800, 1000, 1500, מייל, 3000, 5000, 4X200, 4X400,4X800, גובה, מוט, רוחק, משולשת, ברזל. במקצועות האלה ניתן כיום לקבוע שיא עולם גם באולם אך בכל מקרה יש גם שיא באולם. יש כבר הרבה שנים (עוד לפני שנוי החוק) מצב שבו שיא האולם טוב משיא העולם וזה כמובן קפיצה במוט גברים. סרגי בובקה קבע 6.14 באצטדיון ו-6.15 באולם. מאחר שזה היה לפני שנוי החוק, ה-6.14 מוכר עדיין כשיא עולם וה-6.15 כשיא אולם. אם זה היה קורה כיום, השיא היה מוכר גם כשיא אולם וגם כשיא עולם. יש הטוענים כי לעיתים התנאים באולם טובים יותר במקצועות כמו גובה, רוחק ומשולשת מאחר שנוצר מעין אפקט קפיצי כאשר המסלול הזמני מונח על המשטח המשמש בשאר ימות השנה לתחרויות ספורט אחרות. בריצות בינוניות קורה לפעמים באולם שאין אבן שפה אבל מדידת ההיקף נערכת בכל זאת 30 ס"מ מהקו במקום 20 ס"מ מהקו בשבילים ללא אבן שפה, וכך קורה שמרחק הריצה בפועל הוא קצר יותר. אני משער שאם נקבע שיא באולם בודקים אם הייתה אבן שפה ואיך מדדו את המסלול.

איציק 18 ביולי 2013

למה 1987 נקבע כשנת ההחטה. מה היה שונה לפני שנה זו שבגינה למשל, השיא של בובקה באולם לא נחשב לשיא עולם?

יורם אהרוני 18 ביולי 2013

כפי שכתבתי קודם, רק ב-1987 הוחל להכיר רשמית בשיאי עולם באולם ובהתחלה היו שתי רשימות נפרדות לגמרי: שיאי עולם באולם (indoor) ושיאים באצטדיון (outdoor). שיאיו האחרונים של בובקה היו 6.15 באולם ב-1993 ושיא באצטדיון (6.14 ב-1994). לפני מספר שנים הוחלט כי אם תקבע תוצאה טובה מן השיא בתחרות אולם, היא תוכר גם כ" שיא עולם ". החלטה זו לא חלה על שיאים שהושגו לפני שהיא התקבלה.

גיל שלי 18 ביולי 2013

כל הכבוד, רבים היו נשברים מעצם הופעתה הפתאומית של פרנקל במקומה

YG 20 ביולי 2013

אשבל קיפרופ ומו פארח ריגשו אותי מאוד אתמול.

הריצה הזו הייתה אחת הגדולות בהיסטוריה. קיפרופ עם התוצאה הרביעית בטיבה אי פעם, ופארח עם שיא בריטי (קראם מתחילת שנות ה-80!) והתוצאה השישית בטיבה אי פעם.

לא זכור לי אי פעם רץ כל כך רב-גוני, שגם עשה את הדרך מלמעלה למטה (5000-10000, ואז ירידה ל-1500) בדרך כלל הדרך היא הפוכה, מתחילים מ-1500 ואז עולים ל-5000 (לאגאט, היילה ועוד)

מעניין אם ומתי יתפסו אותו על סמים…

מעניין גם אם זו החלטה שלו או של סלאזר לרוץ 1500, כי זו החלטה גאונית. חידוד, מהירות, בתקופת הטייפר לאליפות העולם.

וואו, אני עדיין מתרגש כאן מה-1500 הזה, למרות שגם ה-5000 היה נהדר אתמול במונאקו.

Comments closed