מוסקבה 2013(1)- 10,000מ', מרתון נשים, קרב 10

סקירה לקראת הגמרים של שבת - יום התחרויות הראשון לאליפות - 10,000מ' גברים, מרתון נשים וקרב-10.

 

moscow maskot

פוסט זה כולל סקירה מקדימה לקראת הגמרים של שבת 10.8, יום התחרויות הראשון באליפות העולם באתלטיקה קלה:  10,000מ' גברים, מרתון נשים, קרב-10 גברים.

לו"ז התחרות

כללי משחק הניחושים 

אתם מוזמנים לרשום בתגובות את הניחושים שלכם לגבי ה – 10,000מ' גברים ומרתון הנשים, וכמובן להגיב.

10,000מ' גברים – "Mo Farah running away from things":

לו"ז: שבת 18:55 שעות מוסקבה, 17:55 שעון ישראל

שיא העולם:  26:17.53 (קנניסה בקלה, 2005)

שיא האליפות:  26:46.31 (קנניסה בקלה, 2009)

תוצאות השנה בעולם, 2013דג'ן גברמסקל (אתיופיה)  26:51.02

רשימת משתתפים מלאה  

אלוף העולם 2011:  אברהים ג'יילן (אתיופיה)

האלוף האולימפי מלונדון:  מו פארח (בריטניה)

תקציר הפרקים הקודמים:

בין השנים 1993 ל – 2009, למעט נצחון קנייתי אחד ב – 2001, הריצה הזו היתה שייכת לאתיופיה.  היילה גברסלאסי וקנניסה בקלה חלקו ביניהם 8 נצחונות (מתוך 9) באליפויות העולם וביניהם ארבעה נצחונות אולימפיים.  גם שיא העולם עבר מהיילה לקנניסה.  יותר מכך, סגנו הנצחי של בקלה היה סילשי סיהין (4 מדליות כסף ואחת מארד באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים בין 2003 ל – 2009).  בשנות השליטה של בקלה וסיהין ניסו רצים מעולים כמו זרסנאיי טדסה האריתריאי (שיאן העולם בחצי מרתון) ומוזס מסאי הקנייתי לתת פייט (וזכו פה ושם במדליות ארד) אבל בקלה וסיהין היו רמה אחת לפחות מעל כולם.  השמות האלו שהתרגלנו אליהם:  בקלה (גם האח הקטן טריקו, מדליסט הארד מלונדון), סיהין, טדסה, מסאי, קיפרופ ועוד – לא יהיו איתנו הפעם.  אנחנו מצויים בעידן חדש – העידן של מו פארח.

עבור פארח שנת 2011 היתה פורצת דרך, והוא הגיע לאליפות העולם בדאגו עם מטרה ברורה להיות האלוף החדש.  גמר ה – 10,000מ' התנהל כריצה טקטית.  פארח פתח מבערים 500מ' לסיום ונראה בדרך הבטוחה לנצחון אבל צעיר אתיופי בשם אברהים ג'יילאן הדהים כשסגר עליו את הפער וניצח.

ג'יילאן העלה את הספירה ל- 9 מ – 10 לאתיופיה.

תזכורת:

זו היתה הפעם האחרונה שפארח הופתע על הבמה הגדולה.  בגמר ה – 5,000מ' בדאגו, שבוע לאחר מכן, הוא התנהל נכון טקטית וניצח.  בלונדון בשנה שעברה הוא הפגין שליטה מוחלטת וניצח את הדאבל היוקרתי של ה – 10,000מ' וה– 5,000מ'.

בזמן שבקלה המשיך להתמודד עם פציעות ולא הצליח לחזור לכושרו, פארח ביסס את מעמדו כשליט החדש.

פארח של 2013 נראה חזק מתמיד, והוא מגיע למוסקבה בתור הפייבוריט הברור – נכון, ביוני פארח הפסיד ב – 5,000מ' בתחרות ע"ש Prefontaine ביוג'ין, אבל מאז הוא לא הראה שום חולשה.  נכון, פארח לא קבע זמנים מהירים במיוחד השנה ב – 5,000 וב – 10,000, אבל זה פשוט בגלל שהוא לא ניסה. הוא הראה שני דברים אחרים, רלוונטיים במיוחד לקראת אליפות גדולה.  הראשון, יכולת סיום מדהימה, אולי חסרת תקדים עבור רץ ארוכות (כולל נצחון טקטי ב – 5,000מ' באליפות אירופה לאומות עם הקפה אחרונה מסחררת של 50.89 שנ'.  בנוסף הוא ניצח באופן משכנע את הרצים האתיופיים החזקים כולל אלמירו (שאותו נראה ב – 5,000מ'), שהיה הקרוב ביותר לאיים עליו.  והדבר השני, שזו לא רק הסיומת, אלא שהוא גם חזק בצורה בלתי-רגילה ומסוגל להחזיק קצב מהיר ממושך.  פארח שיפר את השיא האירופאי (וגם את שיאו הבריטי של סטיב קראם) ב – 1,500מ' בזמן בלתי-נתפס עבור רץ 10,000מ' של 3:28.81.  היכולות האלו מייצרות התלבטות קשה מאד עבור המתחרים של פארח,  כי התסריט המקובל של ריצת גמר באליפות גדולה משחק כמעט מכל זווית לידיים (רגליים) שלו.  אז האם מנסים לנצח אותו?  האם יש דרך לאיים עליו?  האם מנסים להוציא אותו מאיזור הנוחות, או שפשוט רצים את הריצה הטובה ביותר שאפשר, גם אם ההסתברות היא להסתפק/להתחרות על המקום השני.  תיכף נחזור לזה.

קודם כל, מיהם המתחרים?  אז זהו, שהריצה הזו היא קודם כל על פארח אבל בוודאי לא רק על פארח.  יהיו בריצה הזו מספר רצים מאד חזקים.  הטוען העיקרי לתואר והתקווה האתיופית הגדולה ביותר הוא דג'ן גברמסקל, בעל תוצאת השנה בעולם.  גברמסקל הוריד השנה פרופיל ומיעט להתחרות.  לגבי האיכויות שלו כרץ – לא יכול להיות ספק.  גברמסקל הוא בעל מדליית הכסף מלונדון ב – 5,000מ'.  הריצה שם הגיעה לפיניש בינו לבין פארח.  פארח אמנם ניצח אבל זה נבע לא רק מיתרון מהירות אלא גם מביצוע טקטי נכון יותר.  גברמסקל התחיל את ההקפה האחרונה בפיגור ונאלץ לעקוף רצים רבים.  הספליט הנקי שלו להקפה האחרונה לא היה איטי מזה של פארח (ואם כן, אז במעט מאד).  הלאה, גברמסקל הוא בעל תוצאה מהירה יותר מפארח ב – 5,000מ', והשנה התחרה לראשונה באופן רשמי ב – 10,000מ' (כנראה מתוך מחשבה ששם הסיכוי שלו לזהב טוב יותר).  התוצאה:  26:51.02 – תוצאת השנה בעולם.  מרשים לא פחות היה שגברמסקל הוביל את רובה של הריצה הזו (כשבעה קילומטרים) כשחבריו לקבוצה נהנים משירותי ההובלה שלו בדרך לתוצאות מהירות משלהם (שלוש התוצאות היחידות השנה מתחת ל – 27 דקות הושגו בריצה זו, על-ידי שלושת האתיופים.  התוצאה הרביעית בעולם למרחק היא של בקלה, בנצחון בפריפונטיין קלאסיק).  אז אין שום סיבה להניח מראש שגברמסקל לא יכול לעשות את זה, או שהנצחון של פארח מובטח.  גברמסקל הוא יריב ראוי.

שלושה אתיופים נוספים יהיו בריצה הזו.  אלוף העולם ג'יילאן סבל מפציעה וחזר העונה לכושר.  הוא לא הראה ניצוצות מיוחדים (13:09 בלבד, מבלי להתברג למקומות הראשונים בריצות בהן השתתף) אבל זה די דומה למצב שממנו הגיע אל אליפות העולם הקודמת – גם אז לא ממש ספרו אותו.  יכולת סיום מסחררת לא הולכת לאיבוד.  אם יתנו לו פתח, הוא עשוי לנגוס. אברה קומה ואימנה מרגה (אלוף העולם במירוצי שדה ל – 2011, זוכה הארד באליפות העולם הקודמת) הם רצים איכותיים שבהחלט מצפים להילחם על מדליה.  יהיה מעניין לראות אם האתיופים ירוצו כשכל רץ לעצמו או שינסו לעבוד ביחד כדי להכתיב תסריט פחות נוח לפארח (אולי אחד או שניים מהם אפילו יקריבו את עצמם).  דעתי, כפי שהסברתי, היא שהאתיופים טעו בשיקוליהם להעדיף את קומה ומרגה על פני בקלה.  אני לא מוציא מכלל חשבון שהדבר נבע גם משיקולים של טקטיקה קבוצתית.

הכשרונות הקנייתים הגדולים כמעט שלא מבזבזים בימינו את הזמן על ריצת ה – 10,000מ' ורובם עברו למירוצי הכביש ולמרתון.  בכל זאת, שלושה קנייתים הם בהכרח פקטור שלא ניתן לשלול, ולא תהיה הפתעה אם אחד מהם יצליח לזכות להתברג לשלישיה הראשונה.  כל אחד מהשלושה מסוגל להפתיע, אם אתם מחפשים סוס שחור.  הרץ החזק מבין הקנייתים הוא בדאן קרוקי בעל שיא אישי של 27:05 (סיים חמישי בגמר האולימפי האחרון).  קרוקי הפגין בטחון (מה בטחון, טראש טוק כהלכתו…) וסיפר שהוא מתכנן להכתיב קצב מהיר מאד מן הפתיחה וכך לשבור את פארח.   אני מאד מסופק אם יש לו את היכולת הזו.  נתון מפתיע הוא שרץ קנייתי לא זכה במדליה ב – 10,000מ' באליפות העולם מאז נצחונו של קמאת'י ב – 2001.  קרוקי אגב, חי ומתאמן ביפן.

גיילן ראפ האמריקאי, שותפו לאימונים של פארח (שניהם מתאמנים תחת הדרכתו של אלברטו סלאזאר באורגון) זכה במדליית הכסף בלונדון.  חברים, כל הצעקות על "סנסציה" היו מיותרות.  כל מי שעקב אחרי עונת 2012 של ראפ יכול היה לחזות את התסריט הזה בדיוק (בהינתן ריצה טקטית, לנוכח יכולת הסיום של ראפ).  הריצה בלונדון התפתחה בדיוק כפי שפארח וראפ היו מזמינים.  השנה המצב אחר.  ראפ פשוט לא נראה מספיק טוב, גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת יכולת הסיום וההצלחה להתברג במקומות הראשונים בתחרויות חשובות.  אי אפשר לשלול שהכל יתחבר לראפ דווקא במוסקבה ואי אפשר לזלזל בסגן אלוף אולימפי, אבל השנה פשוט לא נראה שלגיילן יש ביד את הקלפים החזקים.  שני אמריקאים נוספים, דייתן ריצנהיין (שכבר השלים מעבר מוצלח למרתון) וכריס דריק (הצעיר המצוי בתחילת דרכו המקצוענית) עשויים להתברג למקום מכובד, בתנאי שהריצה תתפתח כריצה מהירה ולא תתבסס על יכולת סיום יוצאת דופן.  זכיה של מי מהם במדליה תהיה הפתעה אדירה.

הרץ האריתריאי הבכיר, בהיעדרו של טדסה, הוא טקלמרים מדהין. וגם אליו כדאי לשים לב כמועמד עם outside shot.

אוקיי, בואו נדבר טקטיקה זה מה שבאמת מעניין.  בגלל האתגר שמציב פארח, אני מאד סקרן כיצד תתפתח הריצה הזו.

  • קודם כל, מה פארח היה רוצה, מה מבחינתו אידיאילי?  1.  קצב של בערך 27:20 עד 27:30 (בהתחשב בכך שהקצב יתגבר בהדרגה במהלך החצי השני).  בקצב כזה, פארח לחלוטין ב"טווח הנוחות שלו".   לאט יותר?  זה גם בסדר… אם ההכרעה תתבסס על ארבעת הסיבובים האחרונים, רמת הבטחון שלו תהיה גבוהה במיוחד.  2.  פארח הוא טקטיקן משובח.  שימו לב שהוא לא נוהג לחכות לפיניש של 200-400מ' אחרונים    (כמו שגברסלאסי נהג לעשות, למשל) אלא הוא תופס שליטה בהקפה הלפני אחרונה, שאותה הוא רץ ב- 60 שניות בערך (זו הגברת קצב משמעותית מאד, ששוברת את רוב הרצים ומעייפת את השאר עוד לפני הכניסה להקפה האחרונה).  3.  לפארח חשוב להוביל את הריצה עם הפעמון/הכניסה לתוך ההקפה האחרונה, ואז להתחיל את הפיניש שלו כשהוא יודע שהוא צריך לרוץ פחות מכולם, בלי להיתקל בתנועה (יש מי שמפרשים שזה היה בעצם כל ההבדל בסיום מול גברמסקל בגמר ה – 5,000מ' בלונדון).  אם שלושת האלמנטים האלו יתממשו, אני לא חושב שמישהו יהיה מסוגל לאיים על הנצחון של פארח.
  • אז מה צריכים האחרים לעשות כדי לנצח אותו? בגדול, ישנם שלושה תרחישים עיקריים אפשריים.
  • הראשון, שמדברים עליו לא מעט, הוא להכתיב קצב מהיר יותר. אף אחד לא יודע בדיוק מהי יכולת הקצה של פארח.  ברור שהוא חזק, השאלה כמה.  אז אפשרות אחת היא לנסות להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו ולנטרל את יכולת הסיום באמצעות קצב שיגרום לו להתאמץ החל משלב מוקדם הרבה יותר.  שני דברים שצריך להבין:  א.  ספק אם יש רץ שיוכל לעשות את זה לבד.  זה יחייב עבודה קבוצתית, של חילופי הובלה, או אפילו הקרבה של רץ או שניים.  ב.  זו תהיה שגיאה להכתיב קצב מאד מהיר ממש מההתחלה.  יותר סביר שההגברה תגיע לאחר 4-5 קילומטרים.  הסבירות שהתרחיש הזה יתממש איננה גבוהה, כי היא דורשת הימור, לעתים עד כדי הקרבה, ובגלל שאין כאן מצב של עדיפות מובהקת של אחד הרצים האחרים על פני פארח (אם בכלל) – זה יכול להפוך לחרב פיפיות.  אם זה יקרה – הריצה תהפוך מעניינת הרבה יותר. מזג האויר החם החזוי לשבת הופך את התרחיש הזה לסביר עוד פחות.
  • תסריט שני הוא לבצע הגברת קצב משמעותית בחצי השני של הריצה (3-4 ק"מ לסוף).  ההימור כאן יותר קטן, כך גם הסיכוי.  אני לא אופתע אם זה יהיה מה שנראה.
  • תסריט שלישי הוא להמר בכל זאת על הפיניש, עם תיקונים טקטיים, ולנסות "לדפוק ג'יילאן".  כלומר, לנסות לנצח את פארח במירוץ שלו, לנצח אותו בהקפה האחרונה.  היתרון של התסריט הזה הוא ש"מחיר ההפסד" הוא הרבה יותר נסבל – יש הרי תחרות גם על המדליות הנוספות.  הפסד של פארח לפי התסריט הזה יהיה מאד מפתיע.  לכן זהו גם התסריט הפחות אמיץ, והמאכזב.

הניחוש שלי:  אי אפשר לצפות מהרצים להיות אמיצים בלי להיות "אמיצים" בעצמנו (להבדיל), אז נלך על זה:

1.   גברמסקל  2.  פארח  3.  מרגה

מרתון נשים:

לו"ז:  שבת 14:00 שעון מוסקבה, 13:00 שעון ישראל.

שיא העולם:  2:15:25 (פולה רדקליף)

שיא האליפות:  2:20:57 (פולה רדקליף, 2005)

תוצאות השנה בעולם, 2013 2:20:15 (פרישה ג'פטו, לונדון)

רשימת משתתפות מלאה 

אלופת העולם 2011:  עדנה קיפלגאט (קניה)

האלופה האולימפית מלונדון:  טיקי גלנה (אתיופיה)

קודם כל אני מזכיר לכם שהניחושים במרתון מקבלים ניקוד כפול במשחק שלנו.  היסטורית, תוצאות מרתונים באליפויות הגדולות קשות יותר לניחוש ולא תמיד  הן תואמות את הצפיות המוקדמות או את מדרג האיכות האבסולוטית בין הרצות.  מרתון באליפות עולם מתנהל בתנאים שאינם תמיד אידיאליים, בשעות לא נוחות, ללא מושכות-קצב.  הוא מתפתח באופן טקטי כסוג של מאבק התשה שבו נושרות בהדרגה רצות עד שאחת נותרת לבדה כשורדת אחרונה.

אחרי שאמרנו את זה, הרי שדווקא השנה נראה שישנן שתי פייבוריטיות ברורות.  מדובר באלופה והשיאנית האולימפית טיקי גלאנה מאתיופיה (ש.א. 2:18:58, ניצחה גם במרתונים של אמסטרדם 2011 ורוטרדם 2012) ועדנה קיפלגאט מקניה, אלופת העולם (בעלת שיא אישי של 2:19:50, נצחונות בעבר בלוס אנג'לס וניו יורק, ומקום שני למארי קייטאני בלונדון 2012).  מדובר בשתי אלופות מוכחות במרתונים מהסוג הזה, ויציבות.  קיפלגאט סיימה במקום ה – 12 בלבד במרתון האולימפי, אכזבה גדולה מאד מבחינתה.  לשתיהן יכולות דומות מאד גם בחצי המרחק (1:07:41 לקיפלגאט, 1:07:48 לגלאנה).  על הנייר, אלה שתי המועמדות העיקריות.  אבל תהיה להן תחרות משמעותית.

gelana

(טיקי גלנה חוגגת את נצחונה האולימפי.  צילום:  peteaylward)

כמה פרטים לגבי הריצה והמתחרות:

  • תחסרנה מהריצה הזו כמה רצות מצוינות, כולל מארי קייטאני –בעיני רבים רצת המרתון הטובה בעולם היום – ופרישקה ג'פטו, שזכתה במדליית הכסף גם באליפות העולם הקודמת וגם במרתון האולימפי בלונדון (כשם נותרה אחרונה מבין הקנייתיות להיאבק מול גלאנה).  גם מדליסטית הארד מלונדון, ארחיפובה הרוסיה, לא תשתתף הפעם.
  • לקנייתיות רקורד מאד מוצק במרתונים של אליפות העולם, כולל זכיה בשתיים משלוש האליפויות האחרונות (קתרין נדרבה ב – 2007, עדנה קיפלגאט)
  • בדאגו 2011 זה נגמר בסוויפ נקי לקניה:  קיפלגאט, ג'פטו, שרון צ'פרופ.
  • הנבחרת האתיופית חזקה מאד מלבד גלאנה: מסרט היילו  (שיא אישי 2:21:09, בנצחון מרשים באמסטרדם 2012, אלופת העולם בחצי מרתון, בעלת שיא אישי של 66:56) ומסלש מלקאמו, שכיכבה משך שנים על המסלול ובמירוצי שדה (בעלת התוצאה השניה בכל הזמנים ל – 10,000מ' 29:53.80, כשלפניה רק שיא העולם המאד חשוד של הסינית וואנג ג'ונקסיה)  מלקאמו כבר הספיקה לטעום הצלחות במרתון, כולל נצחון במרתון פרנקפורט האחרון בשיא אישי ושיא מסלול של 2:21:01.  פייסה טדסה, סגנית אלופת העולם בחצי מרתון, ניצחה באפריל האחרון במרתון פריס, גם היא בשיא אישי ושיא מסלול של 2:21:06.  ברשימת המשתתפות הרשמית מופיע גם שמה של רצה מעולה נוספת – אברו קבדה, בעלת שיא אישי של 2:20:30.  בסך הכל רשומות 6 רצות.  הערה:  אני לא מצליח למצוא מי מבין 6 הרצות האתיופיות הרשומות תשתתפנה, אעדכן ברגע שיהיה לי מידע מדויק יותר.
  • בין הקנייתיות יש לציין את לוסי קאבו, שעלתה מן המרחקים הקצרים יותר ורצה מרתון בכורה מסחרר של 2:19:34 (תוצאה המדרגת אותה שמינית בכל הזמנים) בדובאי 2012.  יש לציין שהתוצאות מדובאי בשנתיים האחרונות הן מהירות במיוחד ואפילו חריגות, והרצים שקבעו אותן לא סיפקו בדרך כלל הצלחות באותה רמה במירוצים אחרים.  שתי הרצת הקנייתיות הנוספות מרגרט אגאי וולנטיין קיפקיטר, הן פחות מוכרות ולא הוכיחו עדיין שהן משתייכות לדבוקת העלית.
  • ברשימת המתחרות בולטים שני שמות של תהילת עבר:  מיזוקו נוגוצי' היפנית, האלופה האולימפית מאתונה 2004, ושיאנית ארה"ב היהודיה דינה דרוסין קסטור, שסיימה שלישית באותה הריצה.  שתיהן רחוקות משיאן (נוגוצי' רצה 2:24:02 השנה).
  • על הנייר, המנצחות אמורות להגיע מבין האתיופיות והקנייתיות.  למחפשי הפתעות – וזה בהחלט תסריט לא מבוטל – מומלץ לבחור בין הסיניות, היפניות והרוסיות.  תסריט של הפתעה יוכל להתממש להערכתי רק בקצב ריצה איטי מ – 2:23.
  • המסלול הוא שטוח ומהיר, ומבוסס פחות או יותר על לגים של הלוך-חזור (5 ק"מ כל כיוון) מהאצטדיון האולימפי לקרמלין.  עד כדי כך, שקיפ קיינו העביר ביקורת על כך שהמסלול לא מעניין, לא כולל עליות וכו'.  הוא הגדיר אותו כמסלול ל – time trial.
  • מזג האוויר, לעומת זאת, צפוי להיות חם, אפילו חם מדי.  בנושא שעת הזינוק באמצע היום הועברה ביקורת מאד מוצדקת.  אחת ההערכות היא כי שעת הזינוק נקבעה כדי להתאים לשעות הצפייה ב… יפן – שבשבילם המרתון הוא כל הסיבה לאליפות הזו.  בכל אופן, בטמפרטורה של 25 מעלות או יותר ושמש – כל התחזיות הולכות לפח.  זה סיפור אחר לגמרי שיכריע את רוב הרצות הבכירות ויפתח פתח לרצות סבלניות, גם פחות מוכרות.

הניחושים שלי:  כאן אני הולך עם הסנטימנט הפרו-אתיופי שלי עד הסוף:  1.  טיקי גלאנה.  2.  מסלש מלקאמו.  3   מסרט היילו.  (כקונטרה לסוויפ הקנייתי בפעם הקודמת.  הסיכוי שזה יתממש…  נמוך מאד).

קרב 10 גברים: (לא נכלל במשחק הניחושים)

אם תעברו על רשימת התוצאות הטובות ביותר לשנת 2013, תצטרכו לחפש היטב את האמריקאים.

גם עקב פציעות, זה נראה כאילו שהם לא ממש התחילו את העונה שלהם.  אבל הם יהיו שם.  לא סתם יהיו שם, אלא ירצו לפתוח ברגל ימין חזקה את האליפות עבור האמריקאים, במקצוע שבו הם מאד חזקים.

כל עוד לא יוכח אחרת, אשטון איטון – מגדולי האתלטים בעולם כיום – שניפץ בשנה שעברה את שיא העולם וזכה בזהב האולימפי בהפרש של מעל 200 נקודות- הוא המועמד הכמעט וודאי לזהב.

עם כל ההייפ סביב בולט ופארח, הישגיו של איטון בשנה שעברה נדחקו מעט מתשומת הלב, ולא בצדק.  בעיניי הוא היה האתלט המצטיין של השנה שעברה.

eaton

(צילום:  oregonianphoto at flickr.com)

המועמד העיקרי לכסף הוא טריי הארדינג אלוף העולם, וסגן האלוף האולימפי.  השניים האלה – איטון והארדינג –  הם קלאסה אחרת ביחס לשאר.

האמריקאי השלישי גונאר ניקסון, אלוף העולם לנוער, יצטרך עוד להשתפשף קצת כנראה לפני שיהיה מוכן למדליה בבוגרים.

בין המועמדים הנוספים למדליה:  דמיין וורנר הקנדי (חמישי במשחקים האולימפיים), לאונל סאורז הקובני (בעל הארד מלונדון.  ותגידו שזה לא שם של כדורגלן…) פסקאל בהרנברוך הגרמני (בעל תוצאות השנה בעולם), ומיכאל שרדר הגרמני (התוצאה השניה בעולם השנה).

 

דורטמונד והמאבק הבין דורי
מה עכשיו בצהוב? מסמרים ונוצות

24 Comments

רועי 7 באוגוסט 2013

כתבת וניתחת יפה נחשון.
לפי דעתי פארח ינצח מפני גם מפני שהוא בכושר מצוין אבל בעיקר חכם וטקטיקן טוב אבל אשמח להתבדות ולראות מרוץ 10000מטר ולא ריצת טמפו של 9200מטר ומרוץ 800מטר כפי שפארח נוהג לעשות.
יש סיכוי שתתיחס גם לריצת 3000 מכשולים? צפוי מאבק מעניין ומרתק בין קמבוי "הרקדן" לבין קיפרוטו "הנער" כאשר אני ממש מקווה שג'אגר האמריקאי יהיה בתמונה.

חובב אתלטיקה 7 באוגוסט 2013

אם לא תהיה ריצה מהירה מדי, ג'אגאר יכול להחזיק עם המובילים, אבל בכל מקרה אין לו את הפיניש כדי לנצח את הקנייתים או את מקיסי.

רועי 8 באוגוסט 2013

אכן גאגר הוא יותר משאלת לב ממציאות למרות שבהתחשב בזה שהוא רץ צעיר ויחסית חדש במקצוע יש בהחלט על מה לפנטז.
מקיסי חזק בתמונה ובעל התוצאה השניה בטיבה השנה ושיאן אירופה במקצה.
רועי

איציק 7 באוגוסט 2013

מעניין מאוד, תודה.
לפי הלו"ז שציינת ברור שבריצת 10,000 אין מוקדמות. האם באולימפיאדות ואליפויות עולם אין מוקדמות בכול הריצות פרט למרתון (כמו שבשחייה יש מוקדמות ב-1500)?

חלושעס 7 באוגוסט 2013

ב-10000 ובמרתון אין מוקדמות – לא באליפות העולם ולא באולימפיאדה. ב-5000 יש סיבוב מוקדמות אחד.

אריאל רוזנפלד 7 באוגוסט 2013

אהלן.

סקירה מעולה, תודה !!

הניחוש שלי למקצועות של יום שבת:

10,000מ גברים: 1 – פארח, 2 – ג'יילן, 3 – קרוקי

מרתון נשים: 1 – קיפלגאט, 2 – גלאנה, 3 – קיזאקי (יפן)

אריאל

איתי קלופשטוק 7 באוגוסט 2013

לכתוב רק ״ג׳יילן״ זה קצת לא הגון..

;)

חובב אתלטיקה 7 באוגוסט 2013

סקירה עמוקה ומצוינת. נהניתי לקרוא.

ה10 הוא קרב ישיר בין גברמסקל ופארה (כך הבריטים מבטאים אז כך אכתוב). לי פארה נראה בכושר טוב יותר השנה ממה שהיה שנה שעברה בעוד שגברמסקל לא התחרה השנה מספיק כדי להפגין את הדומיננטיות שלו שנה שעברה ב5 (אחד הזמנים המהירים אי פעם בפריז). מצד שני, אני לא יודע אם פארה התמודד השנה ב10- הוא העדיף לעבוד על מהירות- אז אולי הוא יתקשה קצת במרחק הארוך. שווה לאתיופים לזכור שאם קובעים קצב מהיר אז עשויים לשרוף גם את הפיניש של גברמסקל ולא רק את של פארה.
בשלב מסוים בזמן הקרוב יהיה נחמד לראות את פארה הולך גם על זמנים כדי שנראה עד כמה מהר הוא יכול לרוץ. כרגע הזמנים שלו במרחקים הארוכים יותר ממש לא תואמים את האיכות שלו. דווקא הזמן הטוב ביותר שלו הוא ב1500, ששם הוא הרץ השישי או השביעי המהיר בהיסטוריה.

1.פארה. 2. גברמסקל. 3. קומה.

מרתון:
1.קיפלגאט. 2. קיזאקי.3. טדסה

קרב 10:
1.איטון.2. הרדי. 3. וורנר

ופסקאל ברנברוך זה שם של צייר או מלחין, לא כדורגלן.

נועה 7 באוגוסט 2013

רשימה מעולה וחשובה. תודה רבה!

חלפס 7 באוגוסט 2013

אין סיכוי שאני נותן את הקול שלי לפארה שכנראה הוא המרוויח הגדול ביותר מחילופי המשמרות בראש הדבוקה.
גברמסקל, קמה, מרגה במירוץ טקטי מגעיל

יעקב 7 באוגוסט 2013

הולך לשים פה שני מספרי שלוש שהם משאלת לב יותר מהכל:
10,000: גברמסקל, פארח, בקלה.
מרתון: גלאנה, מלקאמו, קסטור.

Forrest Gump 7 באוגוסט 2013

נחשון, מעניין אותי לדעת מה אתה כמומחה חושב על סגנון הריצה של פארה לכשעצמו כי לי בעין אולטרה חובבנית(של אחד עם בקושי סאב 45 ל10k) זה נראה כל כך כל כך אסתטי, effort less, מעורר השראה ומשהו שאם אפשר צריך לשאוף לחקות. עכשיו, ברור לי שפארה פחות טוב מבקלה וגבריסלאסי בשיאם(ואם הוא חושב אחרת הוא צריך כבר לתת תוצאה ראויה לשמה או ב5 או ב10 אם לא בשניהם), ולכן אני לא אומר שהסגנון שלו יותר אפקטיבי, אבל בעיניי לפחות הוא הרבה יותר יפה לצפייה ובאמת באמת שלא צריך להיות אנגלופיל או להיכנס לויכוח האם הוא כן בריטי או לא בריטי כדי לקבל השראה מלראות את פארה רץ.
זה קצת כמו פדרר ונאדאל שיש קונצנזוס שפדרר יותר אסתטי ויותר טכני אבל בראש בראש הוא לרוב מפסיד לנאדאל.

ועוד שאלה, האם יש סיכוי שבעתיד הלא רחוק נראה רץ דומיננטי למרחקים ארוכים נגיד כמעט 1.90 מטר או אפילו מעבר לכך, אתה מזהה מגמה כזאת? כי כשאני רואה את אורך הצעד של גיילן רופ שהוא בסך הכל בגובה ממוצע(לא של רצים למרחקים ארוכים כמובן אלא ממוצע כללי) אני חושב שבואנ'ה, זה אחלה פטנט! רק צריך איזה פריק קצת יותר גבוה שיוכל לתת מספר רב של צעדים כאלו בדקה והוא מכסה את המרחק בפחות מאמץ. הרי גם בולט הוא יוצא דופן ועד שהוא הגיע חשבו באופן מאוד צר שספרינטר צריך להיות במבנה גוף מאוד ספציפי וכל דבר אחר פשוט לא יעבוד.
מהמעט מאוד שאני מכיר בריצות ארוכות, זה כאילו שברמה החובבנית מאוד יש יתרון מסוים לגובה ולרגליים ארוכות כי כאמור זה גורר צעד ארוך אבל ברגע שעועברים שלב זה נהפך לחיסרון, זה נכון?

תודה!

נחשון שוחט 8 באוגוסט 2013

היי. שתי התשובות אינן פשוטות כפי שאציג כאן ואפשר לדון בהן הרבה יותר. התשובות שלי יהיו מאכזבות, אני חושש.

1) סגנון הריצה של פארה באמת יפהפה, אבל אני לא מאמין בניסיונות לחקות סגנון באופן מאולץ, בטח שלא עבור רצים חובבים מבוגרים. זאת, להבדיל מעבודה על יסודות טכניים נכונים בגיל צעיר. ישנם הבדלים ביומכאניים בין רצים, וכשרצים מספיק, הגוף מסגל לעצמו את הריצה היעילה. ניסיונות לתקן אלמנטים בסגנון הריצה הם עניין מורכב ומאד לא פשוט עבור רצים מבוגרים. להתפעל מהסגנון של פארה? לגמרי מסכים . רץ מאד אסתלטי ומאד מרשים.

2) יש לא מעט סיבות להיות סקפטי לגבי המחשבה שגובה/אורך צעד הוא יתרון.
הטיעון הזה שמאד נפוץ ופופולרי כהסבר למהירות החריגה של בולט, הוא שנוי במחלוקת. היסטורית, גובה נחשב חסרון לספרינטר של 100מ' משתי סיבות עיקריות: יותר גרר/התנגדות אוויר, וקושי בזינוק (לוקח יותר זמן להגיע ל – top end speed). בולט יוצא דופן ביכולת הזינוק וההאצה שלו (מחייב צעדים יותר קטנים ומהירים עד הגעה למהירות שיא). ר' טענות פיסיקאליות לדוג' כאן – http://www.huffingtonpost.com/2013/08/06/usain-bolt-speed-drag-physics-video_n_3707928.html בשאלה אם הגובה של בולט הוא יותר יתרון או חסרון – ישנן דעות שונות. אני לא מאמין שנראה הצלחה גורפת של רצים מאד גבוהים ב – 100מ'.

בריצות ארוכות זה עוד פחות סביר. הרוב הגדול של רצים שירדו מ – 27 דק' ל – 10,000מ' או 13 דק' ל – 5,000 היו בגבהים של בין 160-170 ס"מ. מעל 1.80מ', ככל הידוע לי, היו קרייג מוטראם (1.88), כריס סולינסקי ומאט טגנקאמפ האמריקאים (1.85), פול טרגט (1.82). גיילן ראפ הוא 1.80מ'. אורך הצעד הוא לא פרמטר יחיד, ישנה תדירות הצעד, ישנו יחס בין האנרגיה המופקת למסה של הגוף, ישנה כלכליות הריצה/חסכון אנרגטי (בקצבים שאינם מקסימליים),
שני החסרונות המובהקים עבור רץ ארוכות הם צורך להשקיע כמות גדולה יותר של אנרגיה לאורך זמן, ותרמורגולציה (הצורך בקירור הגוף, כשלרץ גבוה יש "שטח" גדול יותר לקרר – דם שנוזל אל העור לצורך קירור/זיעה משמעותו פחות דם שמזרים חמצן אל השרירים).

איתי קלופשטוק 7 באוגוסט 2013

סקירה מצויינת. תודה.

בקשר למרתון נשים- עפ״י הסקירה של ה iaaf האתיופיות הן: גלנה, פייסה טדסה, מסרט היילו, מסלש מלקמו ומרימה מוחמד (שנייה בפריז השנה עם 2:23)

ההימור שלי משתנה בערך כל חמש דקות.. כך שאשמור אותו לרגע האחרון..

איתי קלופשטוק 8 באוגוסט 2013

מרתון הנשים- פורסמה הרשימה המעודכנת, ובה דווקא רשומה אברו קבדה כרצה החמישית של אתיופיה ולא מרימה מוחמד כפי שהiaaf כתבו בסקירה שלהם.

D! בארץ הקודש 7 באוגוסט 2013

1. גברמסקל 2. פארח 3. אברהים ג'יילן

מרתון:
1. טיקי גלנה 2. קיפלגאט 3. מסלש מלקאמו

itair 8 באוגוסט 2013

10K: מעדיף להפסיד בהימור ולא לכתוב פארח.
זהב: גברמסקל. כסף:ג'יילאן. ארד: קרוקי .
מרתון נשים: לאור מזג האויר הצפוי נראה לי שתבוא איזה בלתי צפויה ותיקח אחרי שכל האתיופיות והקניתיות יתרסקו.
בשביל העניין- מיזוקו נוגוצי'.

נחשון שוחט 8 באוגוסט 2013

אוהב מאד את ההימור על נוגוצ'י, ובתנאי החום הצפויים – לא מופרך בכלל. גיזאצ'ו כתב שהוא צופה שהאתיופים יתקשו עם החום, שלא תואם את תנאי האימון שלהם. נוגוצ'י הצליחה מאד בעבר בתנאי חום (גם בזכות מימדי הגוף שלה).

איתי קלופשטוק 9 באוגוסט 2013

מרתון נשים:
1. גלאנה
2. מסרט היילו
3. לוסי קאבו

10,000 גברים:
1. מו
2. גברמסקל
3. ראפ (!)
(רציתי לכתוב ריץ אבל צריך להישאר ריאלים..)

עמי 10 באוגוסט 2013

יופי של סקירה!
הגיעה לי ברגע הנכון שכבר שקלתי לוותר על חלקים נרחבים מהאליפות בגלל האכזבה מפרשיות הסמים האחרונות.
עכשיו יהיה לי הרבה יותר מעניין.
ההימור שלי:

10,000 מטר
1. גברמסקל (אתיופיה) 2. פארה (בריטניה) 3. ג'יילן (אתיופיה)

מרתון נשים
1. קיזאקי (יפן) 2. קיפקטר (קניה) 3. פוקושי (יפן)

D! בארץ הקודש 10 באוגוסט 2013

ריספקט!

יותם ורון 10 באוגוסט 2013

רון:
10000: 1. ג'יילן 2. פארח 3. גברמסקל
מרתון: 1. נוגוצ'י 2. קיפלגט 3. מיורובה(רוסיה)
יותם:
10000: 1.גברמסקל 2.פראח 3. ראפ
מרתון: 1.קיפלגאט 2.מלקאמו 3.גלאנה

אביב יריב 10 באוגוסט 2013

10,000 גברים: פראח, גברמסקל, מדהין
מרתון נשים: קיפלאגט, היילו, קאבו

פראליה 10 באוגוסט 2013

10000 – מו פראח, ג'ברמסקל, מרגה

Comments closed