לקראת יום ראשון – הבמה של בולט ודיבבה

סקירה מקדימה לקראת שני הגמרים על המסלול ביום ראשון: 100 מטר גברים ו - 10,000מ' נשים. על שתי אגדות - בולט ודיבבה - ועל מי שיקוו להפתיע אותם, או לפחות להגשים חלום קטן יותר.

לחץ לסקירת ריצות הגמר של שבת

לחץ לכללי "משחק הניחושים"

לחץ ללו"ז מלא של האליפות

 

100מ' גברים – המופע של בולט:

לו"ז:  חצי גמר:  יום א' 18:05 (17:05 שעון ישראל).  גמר:  יום א', 21:50 (20:50 שעון ישראל).

לקראת ריצת ה – 100מ' באליפות העולם בדאגו לפני שנתיים כתבתי:

"לא צריך להיות אוהד אתלטיקה – מספיק להיות תושב כדור הארץ – כדי לדעת שהסיפור הגדול של מקצוע ה – 100 מטרים, בעיני רבים כל כך גולת הכותרת של תחרויות הריצה (שילוב אקצנטרי של מהירות טהורה, כח מתפרץ, טסטוסטרון, שליטה בעצבים, טיימינג מושלם, מזל ומוג’ו מתפרץ)   – הוא אוסיין בולט.  הסיפור השני של מקצוע ה – 100 מטרים הוא… אוסיין בולט.  וגם השלישי והרביעי.  הסיפור החמישי הוא הדב ברלינו מחבק את אוסיין בולט.  הסיפור השישי הוא הצ’יקן מק’נאגטס שבולט אכל לפני הריצה.  ורק אחר כך מגיעים אתלטי-על כמו טייסון גיי ואספה פאוול, ככל הנראה האצנים המוכשרים בכל הזמנים, שפשוט לא שיחק להם המזל מבחינת הכרונולוגיה, הטיימינג, אם תרצו, אבל לפחות לפי ההצהרות שלהם  – טרם התייאשו".

מה השתנה מאז?  הרבה.  ובעצם כלום.

קודם כל, בריצת הגמר של 2011 בולט פסל, וכך התאפשר לשותפו לאימונים יוהאן בלייק לזכות בזהב.  אל תדאגו, בולט התאושש מזה.  אחרי שלוש מדליות זהב בלונדון ועם בטחון מרקיע שחקים, הסיכוי שטעות כזו תחזור על עצמה שוב מאד קלוש.

טייסון גיי, אספה פאוול – נו, אתם יודעים.  כבר לא אתלטים גדולים כל כך, לפחות לא נקיים, והם לא יהיו כאן הפעם.  תפיסתם בשימוש בחומרים אסורים מעיבה על המקצוע כולו.  ככל שהפער בין בולט למתחריו היה גדול ברגעי השיא של העונות האחרונות, הרי שהפעם הוא נראה גדול עוד יותר.

גם החבר לאימונים שהפך ליריב העיקרי של בולט, אלוף העולם יוהאן בלייק, פצוע ולא יתחרה.  כך שהנסיון לבנות דרמה לקראת הריצה הזו, שאולי יהיה מי שיאיים על בולט, די התפוגג.

ריצת ה – 100מ' נשארה "המופע של אוסיין בולט" – 9.7 שניות (פלוס מינוס) של מתח וצפייה דרוכה, לזכות לראות מהן תנועות הריקוד החדשות שמכין לנו בולט.

ובכל זאת, נעשה כבוד ונציג את המתחרים על תואר האיש המהיר בעולם:

אוסיין בולט (ג'מייקה)

bolt

(צילום:  José Goulão)

מוכר גם בתור:  "הברק האנושי", "Lightning Bolt"

קבלות וקרקפות:  בעצם… כל מה שיש.  האלוף האולימפי (2008, 2012) ב- 100מ', 200מ' ו – 4*100מ'.  5 פעמים אלוף עולם (תואר משולש ב – 2009, וכפול – 200 ושליחים, באליפות העולם הקודמת).  לקח את שיא העולם ל – 9.72, משם ל – 9.69 (כשעבר לג'וג אחרי 80 מטר) ול – 9.58, ונותן כל הזמן את ההרגשה שהוא עוד לא שבע.  חשוב לא פחות – הוא נהנה כל הדרך.

Claim to fame:  החיוך, הטרייד-מארק המפורסם של סימון הברק, הריקוד עם ברלינו הדב ב – 2009, הסיפור על הצ'יקן מקנאגטס לפני הזינוק, והסטאטוסים של המעריצות (ספורטאיות מנבחרות אחרות) מהכפר האולימפי.

טראש טוק לחימום:

   “I want to set myself higher than the rest because I want to be among the greatest of all time and be discussed as someone great like Michael Jordan, Muhammad Ali or Pele.

“I want to be among these guys, so I have to keep pushing myself.”

וגם, בולט לומד רוסית (מומלץ).

למה לא?  קשה, קשה למצוא סדקים בשיריון של האיש הזה, ואם הכושר המעולה של טייסון גיי אותת שהוא פגיע, ברגע שפרשת הסמים התפוצצה, גם האיום התיאורטי הזה פקע.  אולי עודף בטחון עצמי?  אולי פחות רעב?  האמת שזה לא נראה כך.  הריצה המהירה ביותר של בולט השנה הגיעה בלונדון לפני שבועיים – 9.85שנ' (0.2 רוח גב).  לאחר פתיחה מהוססת לעונה, הוא נראה במגמת שיפור.  כדי לנצח אותו תידרש תוצאה מהירה באופן משמעותי.

למה כן?  אם זה אותו הבולט, אז כל האחרים הם חלק מהתפאורה.

הימור:  נצחון קל ב – 9.71.

ג'סטין גאטלין (ארה"ב)

gatlin

(צילום:  Kent Capture)

מוכר גם בתור:  Drug Cheat

קבלות וקרקפות:  האלוף האולימפי מאתונה 2004 (+ ארד ב – 200מ' וכסף בשליחים).  אלוף עולם כפול (100,200) ב – 2005.  שיאו האישי:  9.79 (רץ 9.77 לפני הפסילה).  לאחר חזרתו מהפסילה – שלישי בגמר האולימפי בלונדון בשנה שעברה.

Claim to fame:  תודה ששאלתם, יותר חשוב ה – Claim to shame.  בשנת 2006 נתפס בבדיקה בגין שימוש בטסטוסטרון (או תחליף), הסכים להשעיה של 8 שנים ושיתוף פעולה עם הרשויות (למרות שהקפיד להכחיש שנטל חומרים אסורים באופן מודע) ולבסוף ספג עונש של 4 שנות השעיה.  כבר ניסה את מזלו במחנות אימונים של קבוצות פוטבול.  גאטלין התאמן אצל המאמן טרבור גראהם, שיותר משהיה מאמן היה רוקח שיטתי.  בינתיים גאטלין חזר, מהיר כמו בעבר.  ריצה של 9.79 הקנתה לו מדליית ארד אולימפית.  אנחנו אמורים להאמין?

טראש טוק לחימום:  גאטלין, שניצח בתחרות בתחילת העונה את בולט (במאית השניה), שומר באופן יחסי על פרופיל נמוך.

למה כן?  גאטלין נראה כאיום המוחשי ביותר על בולט.  יש לו תוצאה של 9.89שנ' השנה (שני אחרי גיי באליפות ארה"ב).  שמועות מסביבתו מספרות שהוא בכושר שיא, כן של 9.6 שניות.  נחיה ונראה.

למה לא?  הסיבה המוסרית.  אני לא חושב שמי שנתפס בשימוש בסטרואידים ראוי לשוב לתהילה בספורט הזה.

הימור:  אין.  יסיים היכן שיסיים – אני אפאתי.

נסטה קארטר (ג'מייקה)

nesta

(צילום:  Jon Connell)

מוכר גם בתור:  "הרביעי"  (החיים לא הוגנים.  אתה רץ 9.78, אבל בולט, בלייק ופאוול תמיד שם לפניך, אז הנה סוף סוף ההזדמנות).

קבלות וקרקפות:  שיא אישי של 9.78 (רייטי, 2010).  4 מדליות (3 זהב ואחת מכסף) באולימפיאדות ואליפויות עולם עם נבחרת ה- 4*100 הג'מייקנית, כולל שיא העולם מלונדון.  היה סגן אלוף עולם באולמות ל – 60 מ'.

Claim to fame:  רביעי הוא מקום בעייתי לתהילה, אז נסטה מקווה שהפעם.

טראש טוק לחימום:  מתון וזהיר:

"It's a great opportunity to be able to run the 100m at the World Championships again, and I just want to go out there and do what I have been doing in training. If I do that then it should be well,"

למה כן?  קארטר מגיע לאליפות עם התוצאה השניה מבין המשתתפים – 9.87 שנ'.  הוא נראה חד, המוטיבציה בשיא.  הוא יודע שזו ההזדמנות שלו, שהרגע לא יחזור.

למה לא?  קארטר יצטרך להוכיח שהמעמד של גמר 100מ' עולמי לא גדול עליו.  לא מספיק להיות מהיר, צריך גם לעמוד במתח ולהוציא את המיטב, באופן מדויק, בתנאי לחץ אדירים.  זה יהיה מבחן משמעותי מאד עבורו.

הימור:  אני אופטימי לגבי סיכוייו למדליה.

ג'יימס דסאלו (בריטניה):

James Dasaolu after winning in 9.91 sec

(Photo courtesy of:  UK Guardian)

מוכר גם בתור:  התקוה הבריטית החדשה.

קבלות וקרקפות:  אין עדיין.

Claim to fame:  הפריצה ל – 9.91 שנ' השנה בבירמינגהאם מדרגת את דסאלו כבריטי השני בכל הזמנים.

טראש טוק לחימום:

בולט?  "הוא האדם המהיר בהיסטוריה, אבל הוא מתחרה.  כשאתה מתחרה, אתה לא יכול לשים את המתחרים שלך על pedestal"

‘I am very confident, In terms of getting on the podium, if you look at the stats I think I am ranked fourth, so, based on merit, if I am able to produce anything better than my best that should be good enough to get a medal on the day. I’ve run 9.91 and I expect to run quicker.

(הציטוט מכאן)

למה כן?  כי ההתלהבות החדשה סוחפת את האתלטיקה הבריטית. וכי דסאלו בן ה – 21 הוא סיפור אנדרדוג קלאסי.  ואני אוהב את הגישה שלו.  9.91 מסמן אותו כמועמד מאד לגיטימי למדליה.

למה לא?  עדיין צעיר, חדש למעמד ולא מוכח.

הימור:  אני מאחל לו את הארד.

מועמדים נוספים:

ג'ימי ויקו (Vicaut)  כי אם בריטניה, אז למה לא צרפת?  ויקו רץ השנה 9.95 שנ' פעמיים.  מספיק קרוב כדי לחלום.

קמאר ביילי קול, הג'מייקני השלישי, עם 9.96 בלבד השנה, אבל גם היה קרוב קרוב לבולט, יותר מפעם אחת.

מייק רוג'רס (ארה"ב) 9.96 שנ' השנה,

ריצ'ארד תומפסון מדיסט הכסף מהגמר האולימפי בבייג'ין לפני 5 שנים, ש.א. 9.85 שנ', 10.14שנ' בלבד השנה.

תהנו!

הניחוש שלי:  1.  בולט  2.  דסאלו  3.  ויקו  (בשביל הכיף)

10,000מ' נשים – המופע של דיבבה:

לו"ז:  גמר יום א', 21:05 (20:05 שעון ישראל)

אלופת העולם:  ויויאן צ'ריוט (קניה)

האלופה האולימפית:  טירונש דיבבה (אתיופיה)

שיא העולם:  29:31.78 ז'ונקסיה וואנג (סין).  אחריה:  מסלש מלקאמו (אתיופיה) 29:53.80

תוצאת השנה:  30:08.06 מסרט דפאר (אתיופיה)

תיאורטית, המקצוע הזה עשוי היה לספק קרב בין שלוש רצות גדולות:  טירונש דיבבה – שהיא לא פחות מהגירסה הנשית של קנניסה בקלה, וגם שיאנית העולם ל – 5,000מ' – [גילוי נאות:  טירונש דיבבה היא כבר שנים "יקירת המועדון", כלומר מהספורטאיות האהובות עליי], ויואן צ'ריוט הקנייתית, אלופת העולם ל – 10,000 ו – 5,000 מדאגו, שלרגע נדמה היה שאליה עברה המלוכה, ומסרט דפאר, אמנם מומחית לריצת ה – 5,000מ' (בה הפתיעה את דיבבה המעט עייפה בגמר האולימפי בשנה שעברה), אבל אותתה השנה שהיא חזק בתמונה גם ל – 10,000מ', כשרצה 30:08 בריצת סולו, התוצאה המהירה ביותר השנה, בהפרש גדול.

צ'ריוט לא תשתתף באליפות העולם עקב הריון/חופשת לידה.  את זה אנחנו כבר יודעים מזמן.  אבל רק ברגע האחרון דווח שדיבבה ודפאר, במקום לספק דו-קרב כפול בשני המרחקים, החליטו (או שההתאחדות האתיופית החליטה, אין לי מושג) לחלק מראש את השלל:  דיבבה תתחרה ב – 10, דפאר ב – 5.  לא ברור מה הוביל להחלטה.  לאוהדי האתלטיקה – זו אכזבה.

בכך, ריצת ה – 10,000מ' הופכת להזדמנות לצפות באחת מגדולות הרצות בכל הזמנים, רגע לפני שהיא עושה את המעבר מהמסלול אל המרתון.  תזכורת מי היא טירונש דיבבה:  היא האלופה האולימפית (בפעמיים האחרונות) למרחק זה, בסה"כ לזכותה 5 מדליות אולימפיות – 3 זהב ו – 2 ארד, כולל דאבל מ – 2008), 4 פעמים אלופת עולם ב – 5,000 או 10,000, שיאנית העולם ל – 5,000מ', בעלת התוצאה השלישית בכל הזמנים למרחק (אחרי השתיים הרשומות מעלה), 5 פעמים אלופת עולם במירוצי שדה.  דיבבה נראית בכושר מעולה השנה.  יש לה יכולת לרוץ קצב מהיר מהמתחרות, וגם יכולת סיום מדהימה.  כשדפאר בחוץ – הריצה הזו אמורה להיות מפגן שליטה החלטי שלה.

tirunesh

(צילום:  Paul Foot)

המתחרות העיקריות שלה תהיינה:

ביילנש אולג'ירה (אתיופיה) –  האתיופית בת ה – 23 סיימה חמישית בגמר האולימפי בשנה שעברה.  עשתה מעבר למרתון השנה (2:25:01), וסימנה את עצמה כמועמדת למדליה כשרצה 30:31.44 במירוץ באוסטרבה שבו ניצחה דיבבה.

גלדיס צ'רונו (קניה) – באותה הריצה סיימה ב – 30:29.23 (כלומר החזיקה עם דיבבה עד להקפה האחרונה).  ניצחה את המבחנים הקנייתים.  רצה ותיקה (בת 30) שעשתה קפיצה משמעותית בשנתיים האחרונות.

אמילי צ'בט (קניה) – פעמיים אלופת עולם במירוצי שדה.  מסוגלת להפתיע.

הרצות הלא-אפריקניות יתקשו להתמיד עם קצב מהיר (התנאים הצפויים ליום ראשון בערב אמורים להיות טובים).  הסיכוי שלהן לחטוף מדליה יהיה ריצה מתונה בקצב המתאים להן, בצפייה לדעיכה משמעותית של רצות שתפתחנה מהר מדי ותשלמנה מחיר בהמשך.  רצה אחת שהצליחה לעשות זאת בעבר (ארד בבייג'ין 2008) היא שליין פלנאגאן האמריקאית המקסימה.  בגיל 32 ואחרי המעבר למרתון, שליין פחות מהירה משיאה האמריקאי (30:22.22).

מלבד הרצות האלה, אף אחת לא ירדה מ – 31 דקות השנה.

הניחוש שלי:  1.  דיבבה.  2.  צ'רונו.  3.  אולג'ירה.

גמרים נוספים:

ביום ראשון ייערכו גם גמר הקפיצה לרוחק לנשים וגמר זריקת הדיסקוס לנשים.

 

 

 

מוסקבה 2013(1)- 10,000מ', מרתון נשים, קרב 10
"טיפש או מלך" - היום הראשון לאליפות העולם באתלטיקה

תגובות

  • רומן

    איפה נעלם כריסטוף למטרה?

    • red sox

      תסתכל שוב על הזמנים של מי שהוזכרו כמועמדים למדליה ותגיד לי אם הוא שייך לחבורה הזו. תזכור גם שאת השיא האישי שלו (התוצאה המהירה ביותר של רץ לבן) הוא עשה עם רוח חוקית מקסימלית של 2.0 מ'/שנייה בדיוק. מאז עברו שנתיים והוא לא ממש בכיוון.

      בכל מקרה, הוא רשום גם ל100 וגם ל200, אחרי שבלונדון רץ כזכור רק את ה200 מ'.

      • רומן

        והנה למטרה בחצי הגמר, ועוד אחרי יציאה מזעזעת מהמקום.
        אני מקווה שיעלה לגמר

      • רומן

        100 גברים:
        1 גאטלין, 2 בולט, 3 רוגרס
        10000 נשים:
        1 דיבבה, 2 אולגירה, 3 צרונו

        • רומן

          בולט נראה מאוד חלש היום

      • רומן

        והנה למטרה בגמר..

  • red sox

    נחשון - סקירה נהדרת.
    עם זאת, אני מוחה על השארת תחרות הקפיצה המשולשת לגברים וריצת 100מ' משוכות לנשים מחוץ למשחק הניחושים. בראשון יש סיכוי לראות קפיצה של 18 מטר, בשנייה יש סיכוי למחוק את אחד השיאים המיתולוגיים מכולם מהטבלה.
    בשני המקצועות יהיה קרב אדיר בלי קשר לאיכות התוצאות.

    • איציק

      השיא ב-800 נשים עתיק יותר, ואני לא רואה מתי ישבר. כך גם השיא ב-400 נשים עתיק מזה של ה-100 משוכות. שלושת השיאים הם ממזרח אירופה, ולא שאני רומז למשהו...

      • נחשון שוחט

        יכול לרמוז חופשי. red sox צודק שב- 100מ' משוכות יהיה מעניין במיוחד. בריאנה רולינס (12.26 השנה) מול סלי פירסון האוסטרלית, האלופה האולימפית (12.28 ב - 2011). שיא העולם הוא 12.21. שמונה ימי תחרויות עד שנגיע לזה - שבת הבאה- יום עמוס במקצי גמר.

    • חובב אתלטיקה

      סיכוי קלוש.
      פירסון לא קרובה לכושר שלה בשנתיים האחרונות בעקבות הפציעה. במקרה הטוב היא תצליח לרדת קצת את ה12.50. רולינס קבעה תוצאות מדהימות משום מקום ולא ראיתי אותה מתחרה מחוץ ארה"ב. אליפות עולם במוסקבה ועוד עם מוקדמות זה עניין אחר לחלוטין. אפשר להוסיף שרולינס קבעה את ה12.26 שלה בריצה שבא האריסון ועלי שברו גם את השיא האישי שלהן ביותר מרבע שניה, אז כנראה שהיו שם תנאים נוחים במיוחד.
      אם היה סיכוי לשבור את השיא זה היה שנה שעברה, רק שהגשם ביום של הגמר האולימפי קצת הרס את הסיכוי.

  • איציק

    נחשון,
    שאלה שאינה שייכת אבל אולי תוכל להבהיר. באליפות העולם בשחייה בוקי צ'יש אמר ששחייה הוא ספורט אנ-ארובי בכללו, 1500 חופשי הוא חצי אירובי, והמשחה היחיד שכבר אפשר לכנותו אירובי זה 10000 במיים פתוחים. עד כמה שאני מבין, 5000 או 10000 ריצה הם מרוצים אירוביים. למה 5000 ריצה הוא יותר אירובי מ-1500 חופשי? מה הגדרה מקובלת לפעילות אירובית ולפעילות אנ-אירובית אם כך?

    • יורם אהרוני

      לגוף יש רק מקור אחד לאנרגיה - אדנוזין טרי פוספט הנקרא בקיצור ATP. את האנרגיה הגוף שואב מפירוק הקשר עם הפוספט השלישי, קשר עתיר אנרגיה. אחר כך יש כמובן צורך לבנות מחדש ATP על יד חיבור הפוספט השלישי לאדנוזין שאליו קשורים שני פוספטים (אדנוזין די פוספט הנקרא בקיצר ADP). את האנרגיה ליצירת ATP הגוף מקבל מפירוק חומרי מזון, בעיקר שומנים ופחמימות ובעיתות מצוקה גם חלבונים. לגוף אין מאגרי ATP ולכן הוא חייב לייצר כל הזמן את החומר הזה לפי הדרישות שלו. כאשר אנחנו מתחילים לבצע פעילות גופנית עולה מאד הדרישה לאנרגיה ולכן צריך לייצר הרבה ATP (על מנת לפרק אותו מיד...). יש לגוף שלושה מסלולים לכך: 1) קריאטין פוספט. מהחומר הזה ניתן לקבל מהר מאד את הפוספט. זה מה שמאפשר לנו לרוץ בשיא המהירות. הבעייה שזה מספיק לשניות בודדות. לכן, כבר אחרי 80 מטר גם יוסיין בולט מתחיל להאט. זה כמובן מסלול אנאירובי (לא תלוי בחמצן) הנקרא גם אנאירובי א-לקטי, כלומר ללא יצירת חומצת חלב. 2) באותו רגע שמתחילים לבצע את הפעילות המאומצת מתחיל לפעול גם המנגנון השני - גליקוליזה - פירוק גלוקוזה. המסלול הזה יספק את מרבית ה-ATP למאמצים מרביים הנמשכים עד דקה בערך, כלומר ריצת 400, שחיית 100 מ' וכו'. המסלול הזה מייצר חומצת חלב ולכן נקרא גם אנאירובי א-לקטי. גם הוא לא תלוי באספקת חמצן. ג) מרגע התחלת המאמץ מתחיל לפעול במרץ רב גם המנגנון השלישי - מעגל קרבס. מסלול זה מפיק הרבה ATP אך הוא תלוי לחלוטין באספקת חמצן. הוא זה שיספק את מרבית ה-ATP למאמצים ארוכים, אך גם לגליקוליזה תמשיך להיות תרומה. מאמץ אנאירובי הוא כזה שבו רוב האנרגיה, לא כולה, מגיע משני המסלולים הראשונים. מאמץ אירובי הוא כזה שבו רוב האנרגיה, לא כולה, מגיע מייצור ATP במעגל קרבס. ככל שהמאמץ הוא ארוך יותר ועצים פחות, יותר אנרגיה תופק במעגל קרבס ולכן נגדיר את המאמץ כאירובי. בריצות 800, 1500, 5000 ואפילו 10,000 מ', הרצים זקוקים גם לאנרגיה ממעגל קרבס וגם מגליקוליזה. אפילו במרתון יש לגליקוליזה תרומה, לפחות בכל פעם שיש שינוי דרסטי בקצב הריצה או בעליות.

      • איציק

        תודה רבה

      • יורם אהרוני

        כמובן שהגליקוליזה היא מסלול לקטי ולא א-לקטי, כפי שהקלדתי בטעות. בסוף הגליקוליזה, אחרי שכבר נוצרו שתי מולקלות ATP, נוצרת חומצה פירובית. חלק ממולקולות החומצה הפירובית נכנס למעגל קרבס וחלק ממנה מתפרק לחומצת חלב. ככל שיש יותר חמצן יכנסו יותר מולקולות למעגל קרבס, כלומר החומצה הפירובית תתפרק בתהליך מעגלי ממנו נפלטים רק דו תחמוצת הפחמן ומים וכמובן שבצמוד לכך נוצרות הרבה מולקולות ATP. כאשר אין מספיק חמצן, יותר מולקולות של חומצה פירובית יתפרקו לחומצת חלב (חומצה לקטית). חומצת החלב יוצאת מהשריר נכנסת לדם ומשם למיחזור. אי אפשר להמשיך במאמץ גדול כאשר ריכוז חומצת החלב מאד גבוה. זו הסיבה שרצי 400 מטר ברמה הגבוהה, רצים תמיד את החצי השני של הריצה לאט יותר מאשר את החצי הראשון (למרות שבעשרות המטרים הראשונים הם בתהליך האצה ורק אחרי 40 - 50 מ' מהזינוק מגיעים למהירותם הגדולה ביותר בעוד לחצי השני הם נכנסים במהירות קרובה למרבית). למה אי אפשר לרוץ מרתון באותו קצב בו רצים חצי מרתון? הרי בחצי מרתון התרומה של המערכת האנאירובית היא קטנה מאד. הסיבה היא שלגוף מאגרי גליקוגן מוגבלים. כאשר מאגרי הגליקוגן יורדים מתחת לרמה מסוימת הגוף לא מצליח לאזן את רמת הסוכר בדם. יש גם איבר חיוני בגוף שלא עובד על שומן, רק על סוכר - המוח. לכן במרתון צריך לבחור מראש קצב איטי יותר מאשר בחצי מרתון כדי שלא להגיע למצב בו הגוף לא יצליח לאזן את רמת הסוכר בדם, מצב שרצי מרתון מכנים - הקיר.

        • D! בארץ הקודש

          יורם, הסבר מאלף. הלוואי והיית מעביר לי שיעורי ביולגיה, כימיה ופיסיולוגיה נשמע יותר מעניין מהמרצים שלי.

        • shohat

          דרך מועילה לחשוב על זה היא במושגי "הגורם המגביל", ואולי לזה צ'יש בעצם כיוון.
          בריצת 800 (משחה 200 לצורך העניין) תהיה תלות חזקה גם ביכולת האירובית, אבל מבחינת תחושת הרץ והתהליך שהוא עובר, לפי ההסבר הקלאסי (שמחקרים עדכניים יותר מסתייגים מן המונחים שלו) הצטברות הלקטאט (בלשון המקובלת "חומצת חלב") גורמת להאטה. אם הרץ פתח מהר מדי, הוא יחווה האטה משמעותית בסיום. ריצה/משחה כאלו מצןיים עמוק בטווח המאמץ האנאירובי (לקטי) ולכן יש משמעות רבה לסבולת האנאירובית.

          בריצת מרתון לעומת זאת הגורם המגביל, כפי שיורם ציין, הוא מאגרי הסוכרים. רץ מרתון הוא כמו מכונית עם כמות מדויקת של דלק (בהנחה שהרץ מאומן). הוא שואף לרוץ בקצב מקסימלי שיביא אותו לסיום מבלי שהדלק יאזל. לכן הוא צריך לרוץ כמעט לחלוטין בטווח האירובי. למה? משום שבקצב ריצה מהיר יותר הסוכרים נשרפים הרבה יותר מהר. ממולקולה אחת של גלוקוזה/גליקוגן הגוף מפיק בתהליך אירובי 36-37 יחידות ATP (המטבע האנרגטי). ממולקולה אחת של גלוקוז במסלול אנאירובי-לקטי הגוף מפיק 2 יחידות ATP בלבד. לכן רץ מרתון ישאף: א. לסגל יכולות אירוביות לסיבי שריר מהירים (לבנים). ב. לסגל יכולת להסתמך גם על שומנים ולא רק סוכרים לאורך הריצה (החל משלבים מוקדמים). ג. להעלות את הסף האנאירובי ואת קצב הריצה המקסימלי בטווח האירוב. - אלה הסתגלויות אימוניות לאורך זמן. ד. בהכרח לרוץ בקצב אירובי. קצב מהיר מדי יבטיח מפגש עם הקיר בשלב בו אוזלים הסוכרים. וזה בלתי הפיך.

          נקודה אחרונה: היכולת האירובית ניצנת לשיפור משמעותי לאורך זמן, לעומת הקיבולת האנאירובית שהשיפור שלה מוגבל ומושג במספר שבועות של אימונים קשים. לכן רצי 800-10000 מטר, שנדרשים לשני סוגי השיפור (כל מקצוע בפילוג היחסי) חוזרים בתקופת הבסיס שבתחילת כל מחזור אימון לאימונים בדגש אירובי, וככל שעונצ התחרויות מתקרבת הדגש עובר לאימונים מהירים יותר וספציפיים למרחק.

          זה לידיארד 101 (לידיארד היה המאמן הניו זילנדי שהשפיע יותר מכל אחד אחר על תורת האימון של רצי ארוכות ובינוניות). מושג המפתח הוא מחזוריות.

    • נחשון שוחט

      הגוף אף פעם לא עובד 100 אחוז אירובי או 100 אחוז אנאירובי, אבל בהתאם לעקרונות הפיסיולוגיים שיורם הסביר, הדגש על הרכיב הפיסיולוגי משתנה בהתאם למשך המאמץ. בריצות של 1,500 ומעלה המסלול האירובי דומיננטי בשיעור של 70-80 אחוז (ישנם הבדלים בין המחקרים). ליכולת האירובית משמעות רבה בריצת ה - 800 (בערך 60 אחוז). בריצות למרחק 5,000 ומעלה הדומיננטיות של המסלול האירובי מובהקת (לפי מחקרים מסוימים 97 אחוז לריצת ה- 5,000). ההקבלה לשחייה אמורה להיות לפי משכי המאמץ. כלומר גם במשחים ל - 200מ' ישנה חשיבות רבה ליכולת האירובית. עם זאת, השימוש במונח "מקצוע אנאירובי" הוא תלוי ניואנס. לא רוצה לפרש את צ'יש. המאמר הבא מגדיר את משחה ה - 1,500 כ - 91 אחוז אירובי, ואת ה - 200 כ - 61 אחוז. http://coachsci.sdsu.edu/swim/bullets/icar8990/icar12.htm

      • איציק

        תודה רבה לשניכם

  • חובב אתלטיקה

    תודה על הסקירה המצוינת.

    האמת, הספרינטים אצל הגברים קצת משעמים כי פשוט אין תחרות. אצל הנשים הרבה יותר מעניין כאשר בכל יום נתון יש מספר אצניות שמסוגלות לנצח.
    אני לא יודע כמה אפשר להתייחס לדסאלו. קודם כל הוא נפצע כל הזמן ואני בספק אם ישרוד בהצלחה כמה סיבובי מוקדמות. מעבר לזה, הוא עדיין לא התמודד בתחרות בינלאומית בינונית, שלא לדבר על אליפות עולם, אז אין לדעת איך הוא יגיב ויתמודד במציאות חדשה.

    מאוד חבל שלא נותנים לנו מפגשים בין דיבבה ודפאר. זאת העונה האחרונה של דיבבה על המסלול, לא?

    100 גברים:
    1.בולט.2. גטלין.3.רוג'רס

    10000 נשים:
    1. דיבבה.2.אולג'ירה.3. צ'רונו

  • אריאל רוזנפלד

    תודה נחשון על עוד סקירה מקיפה ומעניינת.

    הניחוש שלי למקצועות יום א':

    100מ' גברים: 1 - בולט (עם שיא עולם!), 2 - גטלין, 3 - קרטר.

    10,000מ' נשים: 1 - דיבאבה, 2 - אולג'ירה, 3 - צ'רונו

    אריאל רוזנפלד

  • D! בארץ הקודש

    100 מטר גברים - אין זוכה - כל השמיניה הראשונה תתפס על סמים במשך חמש השנים הקרובות.

    10000 נשים - 1. דיבבה, 2. צ'בט, 3. אולג'ירה

  • יוני (המקורי, מפעם)

    שאלה קצת משונה. ממה נהנים כשרואים ריצת 10,000? זו חצי שעת ריצה, אין מתח כמו בריצת 800 או 1500. יש אלמנטים טקטיים שכדאי להתרכז בהם? חוץ מחישוב זמן סופי משוערך אחרי כל ק״מ עדיין לא מצאתי פה עניין, והייתי שמח לנקודות אור חדשות מהמומחים.

    • D! בארץ הקודש

      אני ממש לא מומחה. אפילו לבד אני לא מצליח לרוץ יותר מחצי שעה
      אבל צפיתי היום במרתון החל הדקה החמישים לערך ואני מודה שנהניתי
      מלהתבונן ברצות נאבקות מלמציא לעצמי טקטיקות בהן הן נוקטות ולהקשיב לשדרנים. זפזפתי בין ערוץ 1 ליורוספורט וברקע היה לי בראש הדברים של נחשון ויורם מפה. הופתעתי אבל ממש נהניתי.
      אז גם המון תודה נחשון (ויורם). אני חושב שטוב היה עושה ערוץ אחד אם היה משתף אותכם בשידורים ואפילו יוצר מעין תחרות אינטרקטיבית כמו זו שפה בין הצופים על פרסים. זה בוודאות היה מקרב עוד צופים רבים לאתלטיקה.

    • shohat

      היי יוני. ניסיתי להסביר כמה אלמנטים טקטיים אפשריים בסקירה לקראת ה100000 לגברים. העניין הוא שאיך שקצב הריצה מתפתח - מי שולט בזה ולמי זה מועיל. כשהריצה איטית והכל נשאר לשני הסיבובים העיקריים, זה די מאכזב. יש כל מיני אפשרויות למהלכים נועזים יותר שמייצרים דרמה.

  • red sox

    מו פראח ישראלי? הוא גדל עם עמית הורסקי בחולון? אז למה הוא משדר את הריצה כאילו פראח הוא היחיד ששווה אזכור ומעקב? כאילו אין על המסלול אלוף עולם, מדליסטים אולימפיים ועוד כמה ששווה להזכיר מדי פעם בין העדכונים על מיקומו של פראח פעם בחצי דקה.

    • shohat

      יורוספורט היה שידור משובח. ויינגרטן לא מתכונן לשידור. אין מה להתלבט בכלל.

  • red sox

    אני רואה ביורוספורט כל היום אבל נתתי צ'אנס שרק עצבן אותי. נשברתי כשויינגרטן טען בתוקף שמוגדישו זה בסנגל...

  • יותם ורון

    יותם:
    100: 1. בולט 2. גאטלין 3. קרטר
    10000: 1. דיבבה 2. צ'רונו 3. צ'בט
    רון:
    100: 1. בולט 2. קרטר 3. גאטלין
    10000: 1. דיבבה 2. צ'רונו 3. אולג'ירה

  • אריאל

    שאלה בבקשה: למה הרצים במאה מטרים מאטים לקראת הסיום? זה נראה לי כ"כ מסוכן - פציעה או פספוס מקום בשלב הבא

    • נחשון שוחט

      במקור/תיאורטית - כדי לשמור כח.
      בהמשך/כמסורת - כסוג של הפגנת יתרון, בטחון ורצון "לשמור את הקלפים מוסתרים".
      לבסוף - כחלק מה"שואו" המקובל והמצופה.

      יש הבדל גדול בין "הרפיה" בעשרים המטרים האחרונים כשהמירוץ כבר הוכרע, לבין ההאטה המלאכותית המוגזמת. לדעתי אתה צודק. (אבל אף פעם לא הייתי ספרינטר, לא היתה לי היכולת הזו, ולכן כנראה שלא אבין).

      • אריאל

        לשמור כוח זה נראה לי ההסבר הכי מופרך. כמה כוח אתה שומר בגלל שהאטת ב 15-10 מטרים האחרונים? נראה לי שזה באמת יותר חלק משואו

        • shohat

          הניסוח "לשמור כח" לא מוצלח, אתה צודק. אין בזה הגיון. ההגיון שבכל זאת קיים הוא שככל שאתה מושך מאמץ קצה העומס על השרירים גבוה ועלול ליצור פציעה, במיוחד כשחוזרים עליו מספר פעמים. לכן, מעבר מספרינט all out לשיוט (coast) עשוי להיות הגיוני. כשזה מתבצע באופן דרסטי כמן "בלימה" (הגורמת לכווץ אקצנטרי) זה דווקא מגביר את סיכון הפציעה. הבעיה היא לא הורדת המאמץ מהמקסימום, אלא כשזה מבוצע במעבר חד ולא הדרגתי.

          אבל כל זה פילסוף. עובדתית זה כמעט אף פעם לא מפריע, וזה משהו שכנראה מגיע מהרגל התחרות. כן מעניין אותי היה לדעת מה המאמנים של הרצים חושבים על זה.

  • עמי

    10,000 נשים
    1. דיבבה 2. צ'רונו 3. אולג'ירה

    100 גברים
    1. בולט 2. גאטלין 3. נסטה

    (הערה: שומר על הזכות לשנות את הימור ב-100 בעקבות הפתעות אפשריות או פסילות בחצי הגמר...)

  • איתי קלופשטוק

    10,000מ׳ נשים:
    1. דיבבה
    2. צ׳רונו
    3. פלאנגן

    100מ׳ גברים:
    1. בולט
    2. גאטלין
    3. קרטר

  • אביב יריב

    100 מ' גברים: בולט, גאטלין,
    10,000 מ' נשים:

    • אביב יריב

      להתעלם

  • אביב יריב

    10,000 מ' נשים: דיבבה, צ'רונו, ישנאה (Ababel Yeshaneh)
    100 מ' גברים: בולט, אשמדה (Nickel Ashmeade), גאטלין

  • עמי

    תיקון להימור

    10,000 נשים
    1. דיבבה 2. צ'רונו 3. אולג'ירה

    100 גברים
    1. בולט 2. מייק רודג'רס 3. גאטלין

Comments are closed.