"טיפש או מלך" – היום הראשון לאליפות העולם באתלטיקה

"I won't hold back anything, and I'll walk away a fool or a king" - המשפט הזה של בילי ג'ואל הוא המתאים ביותר לסיכום היום הראשון לאליפות העולם.

"מי שלא מעז, לא שותה שמפניה" – היא הקלישאה החביבה שתשמעו מאלוף ושיאן ישראל בעבר במרתון וב – 1,500מ', דב קרמר.  הכוונה של דב – מגדולי האלופים שגדלו כאן –  היא שכשמגיעה התחרות הגדולה שהתכוננת אליה, זה לא הזמן להסס ולתת לחששות ולחוסר האמונה לגזול ממך את הסיכוי  להישג הגדול מלכתחילה.  כדי להתעלות צריך להעז, לשאוף לגעת בקצה היכולת שלך.  ולבנות תכנית בהתאם.

הניסוח של בילי ג'ואל (שאמנם חשב על משהו אחר לגמרי) אהוב עליי עוד יותר:  "I won't hold back anything, and I'll walk away a fool or a king".

עבור האתלטים הטובים בעולם – אם לא באליפות העולם, אז מתי?

שתי ריצות גמר ראינו ביום הראשון לאליפות העולם במוסקבה.  במרתון הנשים ראינו רצה מיוחדת שהעזה, והצליחה בגדול.  בריצת ה – 10,000מ' של הגברים ראינו דבוקה של רצים מעולים שמשך 9 קילומטרים לא העזו לנסות שום דבר כדי למנוע את התסריט הצפוי כל כך מראש.  ההיפך הגמור מהפזמון של בילי ג'ואל.

straneo

(Photo by:  Qsimple)

המרתון:

סיפורים לא צפויים.  סיפורים לא הגיוניים.  סיפורים שאף פרשן לא כולל אותם בניתוח שלו לקראת הריצה, שאף סוכן הימורים לא סופר אותם.  סיפורים שפשוט לא מופיעים בתסריט, שלא אמורים לקרות.

אבל הם קורים, אמנם לא לעתים קרובות.  וכשהם קורים, זו תמצית ההשראה של הספורט.

ככה בערך זה נשמע היום…

21 דקות מזינוק:  "איזו איטלקיה מובילה.  נראה חום מהגהינום.  לא ברור מה היא עושה.  המירוץ עוד לא התחיל":.

ק"מ 15:  "לא מבין מה האיטלקיה הזו עושה?  לא ריצה חכמה.  היא מובילה ועובדת בשביל כולן.  גלנה (האלופה האולימפית) פרשה.  2 אתיופיות ל – 3 קנייתיות צמודות ומחכות שהיא תישרף.  או-טו-טו היא נושרת".

ק"מ 25:  "אין מה לדבר.  היא הרוויחה את שעת התהילה שלה.  אתם יודעים מה?  האמת שהיא נראית טוב, בשליטה.  כבר לא כל השבע מדבוקת הבריחה שם.  מחזיקה יפה, זה מפתיע".

ק"מ 35, אחרי 17:04 ל – 5 הק"מ בין ה – 30 ל – 35:  "מי זו האיטלקיה הזו?  היא כבר לבד עם עדנה קיפלגאט (אלופת העולם הקנייתית).  יש מצב שהיא ממש עושה את זה?  כדאי לעשות גוגל".

(בינתיים, מלקאמו, האתיופית האחרונה שנותרה עומדת, נעקפה על-ידי היפנית פוקושי וכעבור קילומטר נוסף של מאבק חסר סיכוי עצרה בצד ופרשה.  תמונת המדליות הובהרה).

ק"מ 40, הנקודה שבה קיפלגאט פתחה פער, כבר היה ברור שהפתעת המירוץ תסיים שניה, והיא עדיין לא ויתרה:  "וואו".

"האיטלקיה הזו" היא Valeria Staneo, והסיפור שלה יוצא דופן.  היא בת 37, אם לשני ילדים.  רק בגיל 34 עשתה את הפריצה אל הרמה הלאומית הגבוהה באיטליה.  בגיל 35 רצה 2:26:33 במרתון ברלין.  במרתון האולימפי בלונדון סיימה במקום השמיני המאד מכובד (שלא עורר גלים מחוץ לארצה), בתוצאה טובה בהתחשב בתנאים של 2:25:27. בשנה שעברה גם קבעה שיא איש של 2:23:44 כשסיימה שניה במרתון רוטרדם.

רצה מצוינת, אבל רחוקה מהרמה של הרצות הבכירות בעלות שיאים אישיים מהירים מ – 2:20.  לא אותה הליגה….

סטרנאו נתנה היום את הופעת חייה על הבמה הגדולה.  היא העזה.  היא הובילה את הריצה כמעט לכל אורכה, באומץ בלתי רגיל, והקצב הלא קל בהתחשב בתנאי החום והלחות פשוט הכריע בהדרגה את הרצות המהירות ממנה.

עובדה. סיפורים כאלה יכולים לקרות.

ושתי נקודות נוספות:

1)       שאפו ענק לעדנה קיפלגאט, הרצה הראשונה בהיסטוריה שמגנה על תואר אלופת עולם במרתון (בת ארצה קתרין נדרבה ניצחה פעמיים, אבל לא ברצף).  היא רצה עם המון סבלנות והעליונות שלה היתה ברורה.

2)      הרץ והמאמן המצטיין גזצ'או יוסף צפה מראש שתנאי החום במרתון יקשו על הרצים האתיופיים, המתאמנים בתנאים קרירים.  אף אחת מהרצות האתיופיות – שכולן הגיעו עם תוצאות מעולות – לא סיימה את הריצה.

10,000מ' גברים:

  1.  בסקירה לקראת הריצה הזו תיארתי את "תסריט פארה הקלאסי", כלומר איך הוא היה רוצה שהריצה תתפתח:  27:20 – 27:30 בקצב מתפתח;  שליטה בריצה בארבעת הסיבובים האחרונים;  60 שניות לסיבוב הלפני אחרון והובלה ב"פעמון", ומשם – סלאמתק… הפיניש שאף אחד לא יוכל לו.  שימו לב שמה שהוא רצה (הטקטיקה המועדפת עליו) – זה בדיוק מה שקרה.  אפילו הוא לא האמין שלא יאתגרו את התרחיש הזה.
  2. קיווינו, כל כך קיווינו, שיהיה איזשהו ניסיון נועז יותר.  בסיבוב הראשון – 63 שניות מהירות – התקווה הזו התחזקה, אבל מייד התבהר שזה לא הכיוון.  הפרשן המעולה של יורוספורט מרטין גילינגהאם, שלא הסתיר את התקווה שלו לנצחון של פארה, בכל זאת לא התאפק והביע אכזבה בשם החוש האסתטי שלו:  "No one seems to have any discernible plan except for Mo Farah.  וזה היה הסיפור של הריצה.
  3. דג'ן גברמסקל, שסומן כמועמד העיקרי לאיים על פארה, קרס לחלוטין גם בקצב הריצה המתון.  כמוהו גם מרגה.
  4. אל איברהים ג'יילאן, שמתח את פארה עד לסיומת של מאה המטרים האחרונים, והוסיף את מדליית הכסף לזהב מלפני שנתיים, אי אפשר לבוא בטענות.  מבחינתו זה היה התסריט האופטימלי.  אין לו קלפים אחרים.  והוא הציל ביום הפתיחה את הכבוד של הנבחרת האתיופית.
  5. שאפו לגיילן ראפ על ריצה חכמה ותוצאה טובה.  הוא סיים מאוכזב והבטיח לחזור ב – 5,000מ' (יחד עם פארה).  אבל לא נשכח שזו הפעם הראשונה שבה אמריקאי מסיים רביעי באליפות העולם ב – 10,000מ' באליפות העולם באתלטיקה.  ב – 1972, אחרי שסטיב פריפונטיין ברך את חברו קני מור בהתלהבות על כך שסיים רביעי במרתון, מור סוף סוף שאל אותו:  "ואיך היה לך".  פרי ענה:  "Ah, fourth place man.  Worst place ever".
  6. בקלה.  קנניסה בקלה.  תגידו מה שתגידו, הוא היה חסר לי כל כך בריצה הזו.

 

לסקירת הגמרים של יום ראשון – 100 מטר גברים ו – 10,000 מטר נשים

לקראת יום ראשון - הבמה של בולט ודיבבה
אליפות העולם - לקראת היום השלישי

תגובות

  • איציק

    אכן מרתון עשה סדר חדש בקלפים. מי זו היפנית. אני לא זוכר גם אותה ברשימות שלך. נכון ש"רק" מקום שלישי אבל בכול זאת די מכובד...

  • YG

    לא יודע. ״תסריט פארה הקלאסי״ או לא, אבל הפעם האחת שכן ניצחו אותו היה בדיוק אותו התסריט. וגם שני השחקנים הראשיים היו אותם השחקנים.

    • נחשון שוחט

      שני דברים שיש לקחת בחשבון לגבי הנצחון של ג'יילאן על פארה לפני שנתיים (הוידיאו של הסיבוב האחרון מופיע בסקירה, בלינק למעלה)
      1. פארה טעה כשהחל את הפיניש מוקדם מדי. זה מאד בולט.
      2. פארה היום רץ מוכח וחזק יותר.

      כלפי ג'יילאן אין ולא יכולות להיות טענות. זה היה הסיכוי הטוב ביותר שלו. והוא בהחלט הגיע למעמד והתעלה.

  • אלכס

    אחלה סקירה, נחשון. המשפט של מרטין גילינגהאם (צפיתי ביורוספורט ברוסית, פרשנות עניינית ומעניינת גם שם) נכון מאוד. רק כעת, משאני קורא את דבריך, חשבתי על כך.
    פראח, וכמוהו גם ראפ (מהירותו נופלת משל חברו לאימונים, ואולי הדבר היה מעט בעוכריו לקראת הסיום), הגיע עם תכנית ריצה ברורה, שגובתה כמובן על ידי מהירותו. נראה היה שהוא הגביר ממש רק כמאתיים וחמישים מטר לסיום, ולפרקים, בייחוד באמצע הישורת האחרונה, הרגשתי כי אולי הוא לא יחזיק בהובלה (וצמד השדרים הזכירו את הריצה באליפות לפני שנתיים), אך לא כך היה הדבר. בדיעבד, גם בעקבות קריאת סקירתך, התברר שהוא שלט היטב בעניינים החל מהצעד הראשון, כאשר בחר לרוץ כשמונה מאות מטר בסוף טור הרצים, וכלה בישורת הסיוםת, כשג'יילאן וטאנוי נושפים בעורפו.

  • חובב אתלטיקה

    סקירה טובה.
    מדהים היה לראות את האתיופיות מתפרקות במרתון ואת החולשה של גברמסקל ב10 (רץ מוכח באליפויות ולא סתם רץ של מכתיבי קצב). האם תנאי האימון שלהם כל כך שונים מתנאי האימון בקניה? הייתי חושב שהם די דומים.

  • יורם אהרוני

    נחשון, מאחר שלא חזיתי בשידור של ריצת המרתון לנשים ברצוני לשאול אם ההערות לגבי רצת המרתון מאיטליה הן מחשבות שלך במהלך המירוץ או הערות של אחד הפרשנים?

  • יורם אהרוני

    ההפתעה של האיטלקיה היא לדעתי הנושא המסקרן ביותר של היום הראשון. הייתי שמח לקרוא התיחסותך לכמה נקודות: 1) רצה בת 37 שאין לה הישגים מרשימים לפני גיל 34 אחרי שהסירו לה את הטחול...2) דומני שהמרתון הקודם שלה היה המרתון האולימפי בלונדון. האם זה אומר משהו על כדאיות ריצת מרתון באביב אם רוצים להשתתף גם באליפות עולם או משחקים אולימפיים בקיץ? גם בחצי מרתון לא עשתה משהו יוצא דופן השנה...;3) אני מעריך שכבר מתחילים לדבר על סימום בקשר אליה. קראת משהו על כך? גוגל כבר מצמיד את המילה DOPING לשמה כאופציה לחיפוש אבל אני לא קורא איטלקית ובאנגלית לא מצאתי בינתיים דבר. (טלפון לאנטוניו סנטורי בטח לא יזיק...אולי אנסה זאת יותר מאוחר היום)

    • נחשון שוחט

      היי יורם,
      1) מאמר מעניין באתר ה - New York Road Runners על סטראנו, מהשנה שעברה. מסבירים שם שהיא סבלה משך שנים מבעיה של טחול מוגדל שגרמה להרס כדוריות דם אדומות, כך שהיתה אנמית רוב השנים בהן התאמנה ואף פרשה מריצה. הוצאת הטחול דווקא פתרה את הבעיה שהפריעה לה. מסתבר שההסבר הרפואי לא מופרך (אני לא מבין בזה, אבל ממבט ראשון ישנם מקורות תומכים). המאמר - http://www.nyrr.org/newsroom/nyrr-news-service/beyond-the-stats-valeria-straneo (מאד מעניין).

      2( הבעיה לתת את סטנאו כדוגמה נובעת מכך שגם במרתון האולימפי היא רצה מצוין, וזה היה אחרי שיא אישי משמעותי ברוטרדם באפריל. כך שב - 2012 זה לא הפריע לה (רצה בלונדון תוצאה די דומה למה שרצה אתמול, גם שם התנאים לא היו אופטימליים). באופן כללי אני חושב שישנם רצים שמצליחים לחזור חזק ממרתון באביב, אבל זו לא הכנה אופטימלית. המדיניות של ההתאחדויות הקנייתית והאתיופית לבחור את המשתתפים לפי התוצאות במרתוני האביב היא בעיניי איוולת.

      3) לגבי doping לא ידוע לי על האשמות קונקרטיות כלשהן. בכל הנוגע לכתיבה ופרסום בנושא, אני חושב שמוטל נטל מאד כבד לפני שמעלים טענות כאלה, ואין לי שום בסיס לכך. היות שאני מכיר ג'וגרים שהתחילו להתאמן בגיל 30 והצליחו לרוץ 2:30 ומהר יותר, אז אין סיבה לחשוב שרצת עלית לא תוכל לעשות התקדמות בגיל הזה לאיזור ה - 2:23-2:24, במיוחד אם סבלה קודם לכן ממגבלה רפואית. זה נדיר, יוצא דופן, אבל לא מופרך לחלוטין. לגופו של עניין - אין לי שום מושג לגבי סטרנאו. מקווה שהכל כשר. אין לי יכולת לדעת.

  • אודי

    אחלה סקירה.
    כמה שאלות לנחשון אם תואיל:
    1. מה זה קצב נורמלי להקפה אחרונה בריצות 5 ו10?
    2. מה הקצבים של פארה ושל בקלה בשיאו?
    3. מסיימים גדולים נוספים בהיסטוריה ומה היו הקצבים שלהם (אני מניח שתשמח לכתוב על הקיסר :)?
    4. כמה שניות להקפה (או לקילומטר) לאורך הריצה זה קצב שנחשב מהיר ואולי היה משבש לפארה את התוכניות? האם מישהו ניצח אותו לאחרונה בעזרת הטקטיקה הזו?

    • נחשון שוחט

      איזו שאלה נהדרת. שמע, זה מצדיק פוסט נפרד - הפינישים האימתניים בכל הזמנים - מוייטאנן הפיני, סטיב אובט (ב - 1,500מ', וגם קו), מירוטס ייפטר (הדאבליסט ממוסקבה 1980 - yifter the shifter), הרולד נורפות', ועוד רבים.
      1) השאלה היא כמובן מהו קצב הריצה. באליפויות גדולות, בדרך כלל נדרש סיבוב אחרון של 52-54 כדי לנצח (לעתים 100-200 אחרונים חזקים יותר בתוך זה). זה כמעט תנאי בשנים האחרונות, אא"כ קצב הריצה מאד מהיר מההתחלה. ייפטר וגברסלאסי היו עושים את זה ומנצחים בדרך כלל בבירור, כמעט ללא מתחרים. כיום יש לא מעט רצים בעלי יכולת כזו. (מאה המטרים האחרונים של גברסלאסי בסידני 96 היו מדהימים, אאל"ט פחות מ - 12 שניות).
      2) פארה רץ השנה סיבוב אחרון של 50.89 במירוץ מאד טקטי (מעל 14 דקות). בקצב מכובד הוא מסיים בדרך כלל סביב 52.5 שניות. אתמול נדרש ל - 54 בלבד. יש לשים לב שפארה נוהג להגביר את הקצב לסביבות ה - 60 שניות סיבוב קודם לכן, כחלק בלתי נפרד מהטקטיקה שלו. לגבי בקלה, לא ידוע לי על סיבוב אחרון שלו בפחות מ - 52 שניות. בקלה היה פגיע בפיניש מקצב איטי. הוא הפסיד לאברהם צ'בי הקנייתי (51 שניות), לקיפצ'וגה, לאל גארוז', גם באליפויות גדולות (ב - 5,000מ'). היכולת המדהימה של בקלה היתה לסיים על 54 מקצב מאד מהיר (הריצה היפה ביותר שלו היתה 5 סיבובים אחרונים על 4:57 בגמר ה - 5,000מ' בבייג'ין. בלתי נתפס).
      3) ציינתי חלק מהשמות. כל ריצה של סאב 52 לסיבוב אחרון היא יוצאת דופן. מצאתי לך וידיאו יפה של לגאט מנצח את בקלה עם הקפה אחרונה של סאב 52, ותוצאת סיום של 12:59. זה מרשים במיוחד. http://www.youtube.com/watch?v=r2rHmSKqs2w

      3) תוצאת השנה בעולם של גברמסקל היא 26:51 (2:41 לק"מ, מעט מהר מ - 65 שניות להקפה). אני לא חושב שניתן היה לרוץ את זה בתנאים של אתמול (חום ולחות). ציפיתי לנסיון הגברת קצב מהחצי או 4,000מ' לסיום. לא ראיתי שהטקטיקה הזו נוסתה נגד פארה. פארה לא רץ בשנה האחרונה 5,000מ' או 10,000מ' במטרה לקבוע תוצאה כך שלא לגמרי ברור מהי יכולת הקצה שלו. מאד יתכן שבכושרו הנוכחי שום טקטיקה לא היתה עוזרת.

  • shohat

    יורם ואודי, בוקר טוב. יוצא עכשיו לריצה. אתייחס לשאלות המעניינות שלכם במהלך היום. יורם לשאלתך אם ההערות במהלך הריצה הן שלי - אממם, "סוג של". כלומר זה מין סיכום בדיעבד של אופן ההתייחסות תו"כ הריצה. אני מודה שלא הכרתי את הרצה הזו לפני הריצה (היא לא משכה את תשומת הלב שלי בריצות הקודמות שלה) ולא האמנתי שהיא תחזיק לאורך זמן עם המובילות.

  • matipool

    מו פארח אדיר אבל אותי גיילן ראפ מרשים יותר מכולם .
    מי האמין שאמריקאי לבן יהיה בצמרת של 2 הריצות הללו כולל מדליית כסף באלימפיאדה מול כל האתיופים / קנייתים / סומאליים ( פארח ) ?
    מהסקירה של נחשון , הבנתי שהוא היה קצת פצוע ולא בכושר אבל הוא נתן ריצה נפלאה והיה בתמונת המדליות עד לשניות האחרונות .
    היה קטע לקראת הסוף שהוא ופארח החליפו דחיפות ומרפקים בניסיון לתפוס עמדה וזה הדהים אותי כי חשבתי שהם חברים והמעמדות בינהם ברורים .

  • רועי

    פארח רץ מצוין אבל לדעתי הוא בעיקר נהנה מהעובדה שאין אף אפריקאי ברמה מספיק גבוהה לקחת אותו. תסריט הריצה האופטימלי מבחינתו של פארח היה ברור (לאט..לאט..לאט..מהר מאוד) והוא ניהל אותה כמו אומן. בתור צופה היה מרתק לראות את זה קורה לך מול העיניים למרות שהריצה היתה ממש משעממת ונראתה כמו אימון טמפו.
    המתחרים...ובכן כשאין לך את היכולת אתה לא לוקח סיכונים ומעדיף לרוץ שמרני ולהגיע במקום שני או שלישי מאשר להתרסק ולנשור אחורה.
    גם מזג האויר לא תרם.
    נקווה ש ה-5000מ תהיה יותר מעניינת ותחרותית.
    משוגע מי שלא מהמר גם שם על פארח.
    רועי

  • שלמה

    נחשון בוקר טוב,

    אשמח אם תוכל להתייחס לספליט השלישי של קיפלגאט - ההגברה המשמעותית בין ק"מ 10 ל:15.

    האם להערכתך מדובר בתיקון טעות או באסטרטגיה מחשובת ?

    תודה !

    • נחשון שוחט

      קיפלגאט נשאלה כל כך והסבירה כך: "I felt a bit tired at the start - my body did not react immediately, I just wanted to relax, prepare my body so I could pick up gradually."

      הפתיחה ב - 10 הראשונים היתה מהירה וקיפלגאט כנראה העריכה שהיא שהרצות תחזורנה אליה. כשההרגשה השתפרה היא סגרה עליהן מהר יחסית (יכולה היתה לפרוס את זה על יותר קילומטרים, אבל יש יתרונות משמעותיים לריצה בדבוקה). כך שזה לא בדיוק תיקון טעות ולא בדיוק אסטרטגיה מחושבת, אלא משהו באמצע: ריצה לפי הרגשה, עם הרבה בטחון עצמי ובתחום היכולת הסבירה שלה. ההגברה בין ה - 10 ל - 15 לא גבתה ממנה מחיר.

  • הולך בקושי

    סקירה מעולה ומקצועית. תמשיך!!

  • פז

    נחשון. טוב שיש מי שילהטט בעט כמוך.
    אכן תסריט קלאסי, למרות שראיתי בעיניו של פארה את האימה שמא איברהים ג'יילאן עושה לו שידור חוזר (אני הרגשתי שכן).
    ולריה סטנאו עשתה לרבים מאיתנו שבת כיפית. לא היה לי ספק שעדנה תנצח ושהיא יכולה לעקוף מתי שבא לה. אבל זה לא מוריד במאום את ההישג הנהדר הזה ואת הכיף הגדול לשמוח בשביל ספורטאית כמו ולריה.

  • אלעד

    נחשון, ראיתי שיש קופצת לרוחק אמריקאית, ששם משפחתה דה-לוץ'. האם היא קשורה לג'ו דה-לוץ' שהפתיע את קארל לואיס ב-200 בסיאול?

  • יוני (המקורי, מפעם)

    ריצת מאה מטר גברים היא פסטיבל ולא אירוע ספורט. כחובב אתלטיקה מהכורסה אני מעדיף לצפות כמעט בכל אירוע אחר, אולי פרט להליכה ומרתון. תנו לי מוקדמות דיסקוס נשים, רק לא כמות הפלאשים המופרעת הזו. עשר שניות עבודה, עשר דקות לפני, רבע שעה אחרי.

    • shohat

      גם אני לא אוהב את הקרנבל, ובעיקר חבל שעבור רבים כל כך שם מתחיל ונגמר העניין באליפות העולם. הקרנבל יימשך מן הסתם גם מחר.

    • D! בארץ הקודש

      עשיתי מעשה היום והתיישבתי לראות את המיאוץ הזה.
      האמת התרגשתי כמו ילד, יש משהו מדהים בהרגשה הזו של לפני, בהכנה במתח על הפנים, בידיעה שתוך זמן כלכך קצר זה ייגמר, זכרונות של ילדות, קרל לואיס, בן ג'ונסון
      ואז הם יצאו לדרך
      וזה היה מבאס וסתמי למדי ואחרי זה היה אפילו יותר גרוע.

      • אלעד

        העוקץ יצא מהריצה הזאת עם כל ההרחקות של החודש שעבר. לפני האולימפיאדה היה אפילו באזז שיש מצב שבולט יפסיד לבלייק. הפעם? גאטלין שאף אחד לא מאמין לו, סיים שני. וקרטר זכה מן ההפקר (מה הסיכוי שהוא לא משתמש בסמים?) וסיים שלישי. וזה פשוט לא היה מעניין.

    • רומן

      אין מה לעשות, אחרי גמר המונדיאל היורו והצמפיומס ליג, גמר ה 100 הוא ארוע הספורט הגדול בעולם.

  • רומן

    כמה שאלות שמעניינות אותי מאוד:
    1. מה המרכיב בריצת 100 שהכי אפשר לשפר בעזרת אימון?
    2. עד כמה האימון עוזר באופן כללי? ז"א אם בולט לדוגמה לא היה הולך לחוג אתלטיקה אלא היה נהיה שחקן כדורגל למשל, כמה מהר הוא היה רץ 100?
    3. השאלה שמעניינת אותי יותר מכל, אם בולט ילך לרוץ 5000, כמה הוא יעשה אם מאוד יתאמץ?

    • נחשון שוחט

      היי רומן, אני אענה בצורה כללית שככל שבמקצועות הספרינט לא ניתן לשנות את נתוני היסוד. רמת התלות בכשרון גנטי היא מאד גבוהה. אצני 100 מטר מתאמנים באופן קבוע כדי להשיג את השיפורים בקצה. לא אכנס לדקויות הפיסיולוגיות של סוגי האימון. כמובן שזו מחויבות משמעותית שדורשת הרבה מאד השקעה (אימוני כח, כח מתפרץ, מהירות, טכניקה ועוד).

      אצל בולט יכולת הריצה המאד מהירה היתה ניכרת מייד. עובדתית, הוא היה world beater בגיל מאד צעיר. זה לא שהוא התאמן ולאט לאט גילה שיש לו מהירות.

      השאלה השלישית היא באמת המעניינת. התשובה היא שאם בולט ילך לרוץ 5,000מ' הוא יהיה ג'וגר, ואפילו לא ג'וגר מהיר. הדרישות הפיסיולוגיות שהופכות אותו לספרינטר המהיר בעולם מאד יגבילו אותו במאמץ אירובי. הנתון החשוב ביותר הוא ההתפלגות (הגנטית) בין סיבי שריר לבנים/מהירים לבין סיבי שריר איטיים/אדומים - שהם החשובים להצטיינות אירובית. לבולט אחוז גבוה של סיבי שריר לבנים - אלו מאפשרים נשיאת עומסים גבוהים במיוחד אבל לפרק זמן קצר, הם "מתעייפים" מהר. את התפלגות סיבי השריר לא ניתן לשנות באמצעות אימונים (סיבי שריר לבנים לא יהפכו לאדומים, אפשר להשיג הסתגלות מוגבלת, חשוב מאד לרצי ארוכות, שבה סיבי השריר מקבלים תכונות מסוימות של הסיבים האדומים ויכולים "לעזור" לעבודה האירובית). כשבולט רץ 9.77 שניות הוא מסתמך על אנרגיה במסלול "קריאטין פוספט", ב - 200 הוא נדרש למאמץ אנאירובי קצר. הטווח שלו עשוי להגיע גם ל - 400 (עדיין מאמץ אנאירובי בעיקרו). במקצועות הדורשים רכיב אירובי משמעותי, בולט מצוי בחסרון מאד משמעותי. אם ירצה הוא יוכל לשפר את היכולת שלו בריצת 5,000מ' באופן משמעותי, אבל לעולם לא לרמה רלוונטית לתחרות בינלאומית (וסביר להניח שרחוק מאד מכך).

  • רומן

    ברור לי שלא לרמות בינלאומית, אבל סתם מעניין אותי אם הוא יכול היום לרוץ 5000 ב 20 דקות?

    • נחשון שוחט

      כל ניסיון לנחש מספר יהיה שרירותי. אבל 20 דקות ל - 5,000 זה רמה של כושר גופני בסיסי. אם יתאמן כמה חודשים אני מניח שיוכל. בשביל מה?

  • רומן

    סתם בשביל להבין מה היכולות הגופניות שלו

    • נחשון שוחט

      לא חושב שאפשר לדעת. אין לנו אינדיקציה כלשהי שעל בסיסה אפשר להעריך למה הוא מסוגל.

Comments are closed.