אליפות העולם – לקראת היום השלישי

סקירה לקראת גמר הקפיצה במוט לגברים, 100מ' נשים, 110 משוכות גברים, 400 מטר נשים.

ביום שני (השלישי לתחרות) יתקיימו 3 מקצי גמר על המסלול:  400מ' נשים, 110מ' משוכות גברים, 100מ' נשים.  יתקיימו גם 3 גמרים בתחרויות השדה:  קפיצה במוט גברים, הדיפת כדור ברזל נשים, ויידוי פטיש גברים.

מקצה ה – 100מטר לנשים נכלל במשחק הניחושים.  הרגישו חופשי לנחש ביחס לכל מקצוע שתרצו.  כללי הניקוד כפי שצויינו במקור.

קפיצה במוט גברים – הכל תלוי בלבילאני:

18 אתלטים בסך הכל, בכל הזמנים, משתייכים לקבוצת העלית של קופצי 6מ' ומעלה במוט, כשמעל כולם כמובן סרגיי בובקה האגדי (6.14מ', 6.15מ' באולם).  3 אתלטים מהחבורה המכובדת הזו ישתתפו בגמר.

בולט בחסרונו סטיב הוקר האוסטרלי, האלוף האולימפי מבייג'ין 2008 ובעל שיא אישי של 6.06 מ' (השני בהיסטוריה) שעקב הולדת בנו ותקופה של מחלה שעבר החליט שלא להשתתף.

גם אלוף העולם פאוול ווג'צקאייבסקי וסגנו לזראו בורגס הקובני לא יתחרו בגמר.

המספרים/תוצאות מייצרים כביכול דירוג א-פריורי די מסודר בין המועמדים אבל מקצוע הקפיצה במוט הוא מקצוע טכני, הרבה פחות צפוי מן הריצות.  דבר קטן שמשתבש, חוסר ריכוז או חוסר מזל רגעי, טיימינג שלא מתחבר ביום נתון באופן מדויק – וגם המועמד הבכיר יכול למצוא את עצמו מחוץ למדליות.  מצד שני, נפתחת הדלת להפתעות.  המקצוע מיוחד במינו:  שילוב בין יכולת אתלטית ליכולת טכנית, דיוק ואסתטיקה.  וזהו בהחלט מקצוע שדורש התעלות ברגע האמת  (נעים להיזכר ברגעים היפים של אלכס אוורבוך, שבזכות היכולת להתעלות חזר משתי אליפויות עולם עם מדליות כסף וארד).

המועמד הברור לנצחון הוא האלוף האולימפי רנו לבילאני הצרפתי, שמפגין עקביות מאד מרשימה, וקפץ העונה לגובה של 6.02מ'.  אם יפגין את כושרו, המתחרים האחרים לא צפויים לאיים עליו.

מתחריו העיקריים יהיו שלושה גרמנים:  מדליסט הכסף מלונדון ביורן אוטו המוכר, בעל שיא איש של 6.01 מ', שקפץ 5.90 השנה,  רפאל הולדזפ, מדליסט הארד מלונדון שקפץ השנה 5.91 (שיאו האישי) ומטה מור, שקפץ 5.86 (שיא אישי 5.91).  מבחינת התוצאות  שקבעו השנה, הפערים ביניהם קטנים.

ינסה לשבש את הסדר הזה בראד ווקר האמריקאי הותיק, אלוף העולם מאוסקה (2007) בעל השיא האישי הטוב בחבורה (6.04מ'), עם 5.83מ' בלבד השנה.

lavillenie

(photo by:  Guillaume Baviere)

100מטר נשים:

מקצוע ה – 100מ' נשים פרח השנה, כש – 12 רצות ירדו מ- 11 שניות (הפעם השניה בלבד בהיסטוריה שזה קורה).  מצד שני, שתיים מהרצות הגדולות נתפסו על שימוש בחומרים אסורים:  ורוניקה קמבל בראון הג'מייקנית, וממש בשבוע האחרון, במוסקבה, נכשלה קלי אן בפטיסט מטרינידד וטובגו בבדיקת סמים וטסה בחזרה הביתה.  מעיב, בהחלט מעיב.

אחרי ה – 1-3-4-5 של הג'מייקנים בגמר של הגברים אמש, לג'מייקה יומרות להופעה חזקה גם בנשים.  המועמדת לנצחון היא האלופה האולימפית שלי אן פרייזר-פרייס (פעמיים אלופה אולימפית, וגם אלופת העולם מ – 2009).  גם תוצאת השנה – 10.77, רשומה על שמה.

אבל שלא כמו בולט, פרייזר פרייס איננה בליגה אחת ממתחרותיה.  בלסינג אוקגברה הניגרית, שרצה 10.79 השנה ורשמה נצחון אחד מרשים אל פרייזר-פרייס, תנסה להיות לרצה האפריקאית הראשונה לזכות במדליה ב – 100מ'.

ארבע אמריקאיות מגיעות במטרה לזכות במדליות:  אלופת העולם כרמליטה ג'טר (פרט טריוויה:  אחותו של הכדורסלן פו ג'טר ששיחק בליגה שלנו), שהיא גם מדליסטית הכסף האולימפית.  היתה לה עונה בעייתי והפכפכה אבל לפני שנתיים אותתה שהיא בכושר עם 10.93 בתחרות בלונדון.  לג'טר בת ה – 33 נקשרו חשדות לנוכח הקשר עם הסוכן מרק בלוק, המרצה עונש השעיה של 10 שנים עקב מעורבות באספקת סמים לספורטאים שייצג (בלוק הוא בעלה של הרצה ז'אנה פינטוסביץ' בלוק).  הניסיון של ג'טר לצידה.

שלוש האמריקאיות הנוספות צעירות וחסרות ניסיון תחרותי ברמות האלה:  אינגליש גרדנר (10.85), אוקטביוס פרימן, ואלכסנדרה אנדרסון.  עבורן מקצה הגמר מחר יהיה ההזדמנות לקפיצה הגדולה.  כמובן, שקודם הן צריכות לעבור את חצי הגמר.

רצה נוספת שאפשר להביא בחשבון היא מוריאל אהורה מחוף השנהב.

הניחוש שלי:  1.  אינגליש גרדנר  2. פרייזר פרייס  3.  אוקגברה

fraser pryce

(photo by:  ab59)

110מ' משוכות גברים:

השנה שעברה היתה לוהטת במקצוע הזה.  בעונה האולימפית שבה כיכבו בולט ופארה, ארייס מריט הפגין רמת דומיננטיות לא פחות מרשימה.  הוא הוריד את שיא העולם לתוצאה בלתי-נתפסת של 12.80 שנ' , וזכה במדליית הזהב האולימפית.

2013, לעומת זאת, כשנה פוסט –אולימפית, היא חלשה בינתיים.  תוצאת השנה 13.03 שנ', שייכת לדיוויד אוליבר.  מריט מגיע לאליפות העולם כשהוא מדורג (לפי תוצאה) חמישי בלבד עם 13.09, כשהוא מתקשה להתאושש מפציעה בשריר הירך מחודש מאי.  בתחרות ההכנה האחרונה, בלונדון, הוא התנגש במשוכה ופרש באמצע הריצה.

אלוף העולם מדאגו, ג'ייסון ריצ'רדסון, שזכה במדליית הכסף בלונדון, רץ השנה 13.20 שנ' בלבד, בינתיים.  אוליבר, עם שיא אישי של 12.89, נראה בינתיים החזק מבין השלושה, וחזר לכושר השנה אחרי הפציעות בשריר התאומים שהפריעו לו בשנתיים האחרונות.

אמריקאי רביעי הוא ראין ווילסון, שניצח באליפות ארה"ב, בתוצאה של 13.08.

מדליסט הארד האולימפי הנסלה פרצ'מנט, 13.05 העונה, המועמד הלא-אמריקאי הבכיר, סובב את הקרסלו באליפות ג'מייקה ולא התחרה מאז.  אז נוסף כאן עוד רץ איכותי עם סימן שאלה גדול.

אורלנדו אורטגה, הכשרון הקובני החדש, בן 21, רץ השנה 13.08 (סיים שני אחרי פרצ'מנט) אבל גם הוא נעלם מאז.

ראין בריית'וויט, אלוף העולם מ – 2009, רשם תוצאה של 13.14 שנ' העונה.  בגלל הספקות לגבי מצבם של המועמדים העיקריים, הוא עשוי להפתיע.

בקיצור, ריצה מלאת סימני שאלה שהכל יכול לקרות בה.

הניחוש שלי:  1.  מריט  2.  אוליבר  3.  ריצ'רדסון

aries merritt

(Photo by:  André Zehetbauer)

400מ' נשים:

לפי חצאי הגמר, אפשר לצפות כאן לריצה מאד איכותית ומעניינת.  לא פחות משש רצות ירדו מ – 50 שניות כבר בחצי הגמר.

המועמדת העיקרית לנצחון, וגם המהירה ביותר בחצי הגמר, היא אמנטל מונטשו מבוטסאוונה, אלופת העולם שסיימה מחוץ למדליות בגמר האולימפי.  מונטשו היא גם בעלת תוצאת השנה.49.33.

מתחרותיה העיקריות:  כריסטין אוהרוגו הבריטית הותיקה, האלופה האולימפית מ – 2008 וסגנית האלופה האולימפית מלונדון, שהיא גם אלופת העולם מ – 2007, בעלת שיא אישי של 49.61.  אוהרוגו מתעלה באליפויות גדולות, ונראתה פנטסטית בחצי הגמר עם 49.75 וסיומת חזקה.  השאלה אם זה יספיק מול מונטשו.

המתחרות הנוספות הן פרנסנה מקרורי ונטשה הסטינגס האמריקאיות, ריז'ובה וקריבושפקה הרוסיות והג'מייקניות סטפאני מקפירסון ונובלן וויליאמס מילס.  וויליאמס מילס הודיעה סמוך לפני המשחקים האולימפיים בשנה שעברה שאובחנה אצלה מחלת סרטן השד.  היא השתתפה בנבחרת הג'מייקנית שזכתה בארד ב – 4*400מ', עברה מאז כריתת שד, וחזרתה אל גמר אליפות העולם בנסיבות האלה ומהר כל כך היא מאד מרשימה.

הניחוש שלי:  .1.  מונטשו  2.  מקרורי.  3.  אוהרוגו

לסיום, קצת היסטוריה:

"טיפש או מלך" - היום הראשון לאליפות העולם באתלטיקה
ריצות ה - 800 וה - 400 - לא כדאי לפספס

תגובות

  • Yavor

    לא היה איזה סיני חזק ב-110 משוכות?

  • אריאל רוזנפלד

    אהלן.

    סקירה מעולה, כרגיל.

    הניחוש שלי:
    1 - פרייז'ר פרייס, 2 - אוקאגברה, 3 - אינגליש גרדנר

    אריאל רוזנפלד

  • איציק

    הצרפתי הוא מועמד די ברור להיות אלוף עולם במוט (כמשובן שזה עדיין לא אומר שזה מה שיהייה). מה שמוזר זה שאני שומע יותר מידי רחשים סביבו שהוא מועמד לגיטימי לשבור את שיא העולם של בובקה. השיא שלו 6.02 ולשפר שיא ביותר מ-12 ס"מ ועוד על הבמה הגדולה נראה לי קצת לא סביר. נכון, גם לא האמנו שבולט יכול לשבור ככה את השיא ב-200 ועדיין נראה לי שהבאז סביב הצרפתי ושיא העולם של בובקה קצת מוגזם. האם מוכרים שיפורים כאלו גדולים אצל ספורטאי צמרת ודוקא באליפויות עולם/אולימפיאדות?

    • נחשון שוחט

      בובקה ו - 6.14מ' זה סטרץ', אבל אחרי הקפיצה הזו של לבילאני -6.07מ' - שנפסלה בעודו חוגג בגלל תזוזה של המוט (שלא נפל)- מלמדת שהוא מסוגל כנראה לצמצם חלק מהפער.
      http://www.youtube.com/watch?v=v4F5XKYCXpc

      הקפיצה היתה באליפות אירופה באולמות, במרץ השנה.
      כואב הלב.

      • איציק

        כן, זו היתה קפיצה מופלאה ורק מזל רע גרם לה להפסל. ועדין זו קפיצה שהיא די רחוקה מהשיא. הלואי ויתקרב לשיא, כדי שנוכל לצפות בעתיד לשבירה.
        משום מה נראה לי השיא של בובקה יותר בר השגה מהשיא ב-400 או ב-100 נשים למשל, למרות שגם הוא רחוק מאוד.

        • מתי

          הוא ניסה 6.16 וזה לא היה כל כך רחוק. כלומר זה לא בלתי אפשרי בשבילו.

          • איציק

            הכמעט הזה הוא מאוד חמקמק, אבל הלואי...

  • שי

    שאלה לגבי קפיצה במוט - האם גם כאן מדובר במקצוע שהאימונים בו נבנים כך שתושג יכולת שיא בתקופה מאוד מוגדרת, בדומה לקפיצה לגובה, או שבשל היותו מקצוע טכני הגישה אליו היא אחרת והאתלטים אמורים להיות מסוגלים להתחרות ברמות הגבוהות לאורך רוב השנה?

    • נחשון שוחט

      אני לא מומחה לאימוני קפיצה במוט, אבל בהחלט כן, גם אימונים של קופצי מוט מבוססים על מחזוריות. בתקופות מסוימות עובדים על רכיבי כושר כלליים יותר וככל שתקופת תחרויות מטרה מתקרבת מתאמנים באופן יותר ספציפי. גם רמת העומסים על הגוף משתנה. ישנו רכיב של quintessential skill אבל עדיין צריך להקדיש פרקי זמן לשיפור הרכיבים הפיסיים לפני שמחברים את הכל. כמובן שכמו בכל תחום, אין גישה אחת ויחידה כיצד לעשות את זה, ואצל מאמנים שונים הדגשים יהיו אחרים.

      • איציק

        עד כמה שאני יודע, כמה קופצי/קופצות מוט הגיעו מהתעמלות מכשירים (נדמה לי בובקה ו/או איסימביבה הגיעו משם). טוענים שהתעמלות מכשירים זה בסיס טוב למוט.

        • austaldo

          איסינבייבה התחילה כמתעמלת מכשירים ועברה לקפיצה במוט כי היתה גבוהה מדי...
          הלוואי שהיא תנצח או לפחות תעמוד על הפודיום בתחרות האחרונה שלה.

  • חובב אתלטיקה

    תודה על הסקירה.
    פרט מעניין על אוהורוגו: עד למוסקבה,בכל הקריירה הארוכה שלה היא ירדה את ה50 רק 3 פעמים, וזה היה ב3 גמרים עולמיים. באותם מקרים היא הורידה קרוב לשניה מהשיא העונתי שלה. אם תמשיך באותה מגמה היא עשויה לרוץ 49 נמוך בגמר.

    1.אוהורוגו.2.מונטשו.3.מקפירסון

    הייתה אצנית 100 גבוהה יותר מאוקגברה?
    1.פרייזר-פרייס.2. גרדנר.2.אהורה

    110 משוכות:
    1. אוליבר.2. מריט.3. שובנקוב

  • קורא

    נחשון, לא ראיתי יותר מדי התייחסות לגשם בריצת ה-100M.
    ברמה המקצועית, בריצה שמוכרעת על מאיות השניה - החיכוך, ההתנגדות, ההבדלים בין מסלול רטוב ויבש לא משפיעים על הריצה (והתוצאה)?
    הרי חלק מהרצים הוציאו תוצאות יותר טובות מבחצי הגמר אאל"ט..

    • נחשון שוחט

      לא אתפלא אם בימים הקרובים החברה' מהאתר Science of Sports יכתבו על זה משהו מקצועי ומעמיק יותר. באופן הכי כללי, אלו תנאים מאד לא טובים לספרינט (גשם פחות מפריע לרצי ארוכות). הגוף קר, המסלול חלק, יש גם השפעה מנטלית (לכן ההשפעה גם סובייקטיבית ולא אחידה). אני לא יודע להעריך את המשמעות במאיות שניה וכו' (ניתוח כזה הוא בהכרח מאד היפותטי ומוגבל), אבל אין ספק שתנאי הריצה לא היו אידיאלים.

      • אלכס

        בולט עצמו, בראיון לאחר הריצה, אמר כי הוא רץ כבר בעבר לא אחת בגשם, ולכן הדבר אינו מפריע. עם זאת, גם אני שותף לתחושה כי התוצאה עשויה היתה להיות טובה יותר על מסלול יבש. קשה מאוד כמובן להעריך עד כמה. כפי שציין נחשון, ההשפעה מאוד סובייקטיבית ולא אחידה.

  • יותם ורון

    רון:
    100: 1. אנדרסון 2. פרייזר פרייס 3. פרימן
    יותם:
    100 נשים: 1. פרייזר-פרייס 2. כרמליטה ג'טר 3. בלסינג אוקגברה
    מוט: 1. לבילאני 2. ביורן אוטו 3. בראד ווקר
    110 משוכות: 1. ג'ייסון ריצ'רדסון 2. ארייס מריט 3. דיוויד אוליבר
    400מ' נשים: 1. אמנטל מונטשו 2. כריסטין אוהרוגו 3. סטפאני מקפירסון

  • D! בארץ הקודש

    ולחשוב שבובקה שיפר את השיא כל פעם בס"מ. זה נראה מאד מאד רחוק שמישהו בככל יתקרב לזה. כמו שאמרו מעלי, פתאום בבת אחת לקפוץ עוד 15-16 ס"מ נשמע די הזוי.

    ההימור שלי ל100 נשים:
    1. אינגליש גרדנר (עם שם כזה אני חייב להמר עליה ומרגיש כמעט כמו במירוץ סוסים), 2. פרייס, 3. ג'טר

    • יורם אהרוני

      בובקה לא שיפר תמיד בסנטימטר בודד:
      5.83 m Thierry Vigneron

      5.85 m Sergey Bubka

      5.88 m Sergey Bubka

      5.90 m Sergey Bubka

      5.91 m Thierry Vigneron

      5.94 m Sergey Bubka

      6.00 m Sergey Bubka

      6.01 m Sergey Bubka

      6.03 m Sergey Bubka

      6.05 m Sergey Bubka

      6.06 m Sergey Bubka

      6.07 m Sergey Bubka

      6.08 m Sergey Bubka

      6.09 m Sergey Bubka

      6.10 m Sergey Bubka

      6.11 m Sergey Bubka

      6.12 m Sergey Bubka

      6.13 m Sergey Bubka

      6.14 m A[3]
      Sergey Bubka

      A = affected by altitude
      5.91 Joe Dial

      5.92 Sergey Bubka

      5.93 Billy Olson

      5.94 Sergey Bubka

      5.95 Sergey Bubka

      5.96 Sergey Bubka

      5.97* Sergey Bubka

      6.00 Rodion Gataulin

      6.02 Rodion Gataulin

      6.03 Sergey Bubka

      6.05 Sergey Bubka

      6.08 Sergey Bubka

      6.10 Sergey Bubka

      6.11 Sergey Bubka

      6.12 Sergey Bubka

      6.13 Sergey Bubka

      6.14 Sergey Bubka

      6.15 Sergey Bubka

      First IAAF-ratified mark indicated by an asterix (Bubka's 5.97) "A" indicates mark set at altitude

      בקפיצה לגובה ומוט לא מודדים את הגובה אליו מגיע האתלט אלא את הגובה שאותו הוא עובר. בדרך כלל, כאשר נעשה ניסיון לשיפור שיא עולם זה אחרי שהתחרות הוכרעה, נותר רק המנצח והוא מבקש להעלות את הרף לגובה של ס"מ אחד מעל השיא. כל שיפור גם מניב לו בונוס כספי, אין ממש מתחרים על השיא, אז למה למהר? שישאר משהו לבונוס הבא... תופעה דומה קיימת גם במירוצי כבישים מסוימים בהם מוענקים לפעמים פרסים לשיפור שיא המסלול. רץ הרואה שהוא הולך לשפר בהרבה את שיא המסלול, מאט קצת כדי להשארי משהו לשנה הבאה...מפורסם במיוחד הסיפור של הסקוטית ליז מק'קולגן בתקופה שעדיין לא היו שיאי עולם רשמיים במירוצי כבישים. הבת שלה עלתה לגמר 3000 מכשולים במוסקבה.
      http://articles.sun-sentinel.com/1989-03-12/sports/8901130944_1_liz-mccolgan-keith-brantly-personal-record

  • austaldo

    מה שחסר לי באליפות הזו עד עכשיו זה דרמות והפתעות. חוץ מהאיטלקיה המדהימה במרתון לא היה שום סיפור מעניין ופחות או יותר כל המועמדים לניצחון ניצחו. חשבתי שתהיה קצת תחרות בקרב 10 כשאיטון פישל בקפיצה לגובה אבל אז הוא עשה תוצאה אדירה ב 400 מטר (46.06 יכול להספיק לחצי גמר ב 400 מטר) ודי סגר עיניין. נקווה שבהמשך יהיו הפתעות

    • נחשון שוחט

      בשלב הזה לא רק שלא היו דרמות מיוחדות, אלא שנדמה היה שהריצות הוכרעו מראש. בריצות ה - 10,000מ' יש בעיה אמיתית של היעדר עומק ואיכות תחרותיים - נסיגה של ממש ביחס לעשור הקודם. גם בגלל מעבר של רצים ורצות לכבישים ולמרתון (מה יהיה אחרי דיבבה?). ההחלטה של ההתאחדות האתיופית שדיבבה ומסרט דפאר לא תתחרינה זו נגד זו שדדה מאיתנו הזדמנות לתחרות דרמטית כהלכתה.

      ה - 110מ' משוכות היום מעורר עניין דווקא בגלל הרמה הנמוכה של הרצים בעונה הנוכחית. כך שאולי תהיינה הפתעות.

      מחר כבר נקבל מנה כפולה: 800מ' גברים (בלי רודישה הכל פתוח) ו - 400מ' גברים (קיראני ג'יימס נגד מריט) ואולי מפלס המתח יעלה מעט.

      בינתיים לא ייזכר משהו יוצא דופן מהאליפות הזו.

      כל זה מבלי לגרוע מהקלאסה של האלופים דיבבה, איטון (חמוד לאללה), קיפלגאט, פארה וכו' - הרמה המאכזבת של המתחרים היא לא אשמתם. ובולט - זה כמו הופעות איחוד של כוורת. תן לקהל עוד ועוד מהמוכר והאהוב. זה הז'אנר. (למען הסר ספק - אוהב מאד את כוורת).

      • austaldo

        חס וחלילה, כולם קלאסה ושמחתי על הניצחונות של פארח, קיפלגט, איטון ודיבבה. הייתי רוצה בתור חובב אתלטיקה לראות קצת יותר תחרות.
        לגבי ריצת 400 מטר - פעם בתחרויות כמו אליפות עולם או אולימפיאדה היו יורדים מ 44 שניות באופן די קבוע. בשנים האחרונות ניראה שהריצה הזו קצת הלכה אחורה...

        [ תרשה לי להתעלם מריצת ה 100 מטר. אין לי ספק בכלל שכולם שם מסוממים ומבחינתי זה החלק הכי שולי והכי פחות מעניין בכל תחרות אתלטיקה. אתמול כיביתי את השידור של יורוספורט אחרי ה 10000 מטר ]

        • אלכס

          ייתכן שהעליה בתדירות בדיקות הסמים ובדיוקן משפיעות על זמני הקצה העליון ב-400.

          • אלכס

            ועדיין, העובדה כי כל מי שעלה לגמר נדרש לרוץ פחות מ-45 שניות, מעידה על רמה מאוד מאוד גבוהה.

          • austaldo

            אז למה הם לא השפיעו על ה 100 מטר?

  • היסטוריון לענייני ספורט .

    נחשון כרגיל תודה רבה.
    רציתי להרחיב כמה דברים לגבי קפיצה במוט.
    1.כמו שנאמר לפניי בובקה יכל להגיע להרבה יותר.
    נדמה לי שאחיו (שהיה קופץ מוט לא רכ בפני עצמו) אמר שבאימונים הוא עשה מעת לעת 6.20 .אך מכיוון שהוא קיבל הרבה כסף על כל פעם שהוא שבר את שיא העולם הוא העלה אותו כל פעם בס"מ בודד.
    חבל מאד שלא חשבו זאת בזמן אמת .אם היו מציעים לו 25 אלף דולר עלח כל ס"מ ייתכן והשיא העולמי היה היום יותר גבוה באופן משמעותי.
    2. ולמרות זאת בובקה היה רחוק פסילה בודדת אחת מלגמור קריירה אגדתית ללא שום מדלייה אולימפית.ב1980 הוא היה צעיר מדי. ב1984 הוא לא השתתף בגלל החרם הסוביטי .ב 1992 בברצלונה הוא פסל 3 פעמים בגובה התחילי וסיים ללא תוצאה ואחרון בגמר.
    בסיאול 1988 הוא הסתבך ועבר בקושי בקפיצה האחרונה בדרך לניצחון עם תוצאה בינונית מאד (5.70 ? ייתכן ? )
    .
    באליפויות העולם לעומת זאת הוא היה היחיד שהגן על תוארו למשך 16 שנה ברצף ובמשך 6 אליפויות ברצף.
    החל מהתחרות הראשונה בהלסינקי 83 ובהמשך ב 1987 (רומא) 89 ,91 ,93 ,95 וב 1997. וככה עד האליפות ב99 שזה 16 שנה היה לנו אלוף עולם בודד ויחיד במוט.

    • יורם אהרוני

      בובקה ניצח בסיאול 1988 בתוצאה 5.90. הסדרה שלו: 5.65 - ויתר; 5.70 - ניסיון ראשון; 5.75 - ויתר; 5.80 - ויתר; 5.85 - ויתר; 5.90 - ניסיון שלישי; 5.95 - ויתר; 6.01 - הרף הורם לגובה זה לפי בקשתו, הוא עמד עם המוט על מסלול ההרצה והתכונן לקפוץ אך נמלך בדעתו. אם לא היה עובר 5.90 בניסיון השלישי היה מדורג רביעי (יחד עם ארל בל). רודיון גאטאולין, שסיים שני עם 5.85 ויתר על 5.90 ונכשל 3 פעמים ב-5.95. אם הוא היה עובר בובקה היה מנסה 6.00. השיא העולמי היה אז 6.06 והשיא האולימפי הקודם 5.78 מ'.

  • red sox

    תודה על עוד סקירה מרשימה.
    כמה הערות:
    * כרמליטה ג'טר קבעה 10.93ש' לפני שבועיים, לא לפני שנתיים.
    * בלסינג אוקגבארה נתנה אתמול הופעה נהדרת בגמר הקפיצה לרוחק (מדליית כסף במרחק 2 ס"מ מהזהב, עם מקבץ של 4 קפיצות מעל 6.80מ'). מבין המשתתפות הערב רק שלי-אן פרייזר קבעה תוצאה טובה ממנה השנה כך ששחזור ההישג מאתמול בהחלט אפשרי. אם היא תתעלה ב200 מטר ותשיג שלישיית מדליות זה כבר יהיה משהו מיוחד באמת. וכמובן שהיא תקבל מקום ברביעיית השליחות, בניגוד לבייג'ינג.
    * איך שלא יהיה, Blessing זה השם הפרטי הכי מרגש של ספרינטר/ית ניגרי/ת מאז Innocent Asonze מנבחרת השליחים המהוללת של סוף הניינטיז. כן, כולל Endurence Ojokolo!

    • נחשון שוחט

      כתבתי שנתיים? וואלה, כתבתי שנתיים.
      אני מאשים את אינוקנטיוס השלישי - Innocent III מהדוקטורט שלי ואת השעה המאוחרת שבה נכתב הפוסט.

      מצטרף להתלהבות מאוקגברה. רנאטו קאנובה כתב היום שהוא צופה שבזכות המהירות שלה ושיפור נוסף היא תהפוך בקרוב לקופצת לרוחק הטובה בעולם.

      ומה נגיד על בריטני ריס? בשקט בשקט - שלוש אליפויות עולם רצופות, ועוד שתיים באולמות, פלוס זהב אולימפי.

      • red sox

        נדמה לי שככה מאייתים דומיננטיות.

      • red sox

        למעשה, אם אוקגברה משיגה 4 מדליות מ4 מקצועות (100, 200, רוחק ושליחות) היא יכולה בהחלט להיות מוכתרת כאתלטית המצטיינת של האליפות בלי אף מדלית זהב...

    • יורם אהרוני

      מה עם אולימפיאדה איבאנובה? זוכת הכסף בהליכה במשחקים האולימפיים באתונה, אלופת העולם, מורחקת על סימום... היה כמובן רץ 400 ניגרי מצויין בשם Innocent Egbunike . במקצה השני של חצי הגמר ב-100 מ' תרוץ היום English Gardner

      • red sox

        יפה.
        אגב, מבדיקה באתר האליפות עולה שיש גם MAYUNGBE, Ibukun Blessing - ילידת ניגריה, חברת נבחרת השליחות 4*400 של ארה"ב.

  • יעקב

    ההימור שלי:
    אוקגברה
    פרייזר-פרייס
    ג'יטר

  • רומן

    שאלה על קפיצה במוט:
    למה יש כזאת שונות גדולה במקצוע הזה, יחסית למקצועות האחרים?
    אתה אף פעם לא יכול לנחש מי המנצח, וזה שלפני שבוע מישהו קפץ 6, לא מרמז בכלל כמה הוא יקפוץ היום, למה זה?

    • נחשון שוחט

      זה ההבדל בין יכולת/עליונות פיסית לבין מורכבות טכנית.
      זה לא שונה משחקן כדורסל שיכול לקלוע בערב אחד 7 מ - 8 לשלוש, ובערב אחר 1 מ - 9. וזה גם מזל.

      מה שקורה הרבה פעמים הוא שקופץ מהטופ מחליט לוותר על גובה מסוים (כדי לא להתעייף) ולפתוח בגובה שאמור להיות נוח עבורו. יש לו שלוש ניסיונות. אם בראשון התפקשש הטיימינג ובשני הוא ייצר קפיצה והיה ממש קרוב, בשלישי הוא כבר בלחץ אטומי. בנוסף הפסילות נספרות לאחור (במצב של שוויון בגובה המקסימלי).

      תאר לך ששחקן טניס שעושה דאבל פולט במשחקון הראשון, והולך לו המשחק כולו.

      מעבר לכך, היכולת לשחזר את הישג השיא - שבו כל הגורמים מתחברים באופן מושלם - מאד לא מובנת מאליה.

  • פליקס החתול

    איפה אליסון פליקס?

    • נחשון שוחט

      תשתתף ב - 200מ', ויתכן שבשני מקצי השליחים.

      • austaldo

        אני לא מבין למה היא לא רצה 400 מטר. היא אחת הרצות הטובות בעולם ל 400 מטר, אני זוכר שבשנה שעברה בלונדון היא עשתה זמן אדיר בלג שלה בשליחים - גם כשמביאים בחשבון את הזינוק בתנועה.

  • עמי

    100 נשים

    1. אוקגברה 2. פרימן 3. ג'יטר

  • עמי

    מוט גברים
    1. לאבילני 2. דה אוליביירה 3. וולקר

    400 נשים
    1. מונטשו 2. קריבושפקה 3. הסטינגס

    110 משוכות
    1. אריאס מריט 2. אוליבר 3. ריצ'רדסון

  • אביב יריב

    100 מ' נשים: פרייז'ר-פרייס, ג'טר, אוקגברה

  • איתי קלופשטוק

    100מ׳ נשים:
    1. פרייזר-פרייס
    2. אוקגברה
    3. ג׳טר

  • red sox

    גמר 400 נשים לפנתאון ותואר עולמי רביעי רצוף למיס ואלרי אדאמס (לצד שני זהב אולימפי כן?). אולי בעצם ככה מאייתים דומיננטיות.

  • red sox

    קריסה כזו של שיאן עולם טרי יחסית לאורך ערב שלם לא נראתה שנים.

    • אלכס

      מריט? היה פצוע תקופה ארוכה. חלק מהספורט, בסופו של דבר. עליה לגמר, במיוחד במקצוע בלתי צפוי ומועד לנפילות שונות, גם היא מרשימה. מעריך שעוד יחזור לכושרו מאשתקד.

      • red sox

        סליחה? הוא כמעט פספס את העלייה לגמר בגלל חוסר ריכוז בזינוק ונראה בגמר כאילו הוא היה עדיף שיפספס אותו.ליו שיאנג בביג'ינג, מישהו?

  • אלכס

    נחשון, יורם, ויתר המגיבים הנכבדים,
    מה דעתכם על אופן ריצן של האתלטיות ממזרח אפריקה, שהניחו לרצה היפנית המצוינת, היטומי ניאה, להוביל לאורך מרבית הדרך, עד ל-450 מטר לסיום?
    מעריך שמהירותן של דיבאבה וחברותיה היתה מספיקה עבורן לניצחון, בכל שיטה בה היו נוקטות, אך עדיין הדבר מעט צרם לחלק מהמתבוננים מבחוץ...

    • shohat

      היי אלכס. שמח על השתתםותך כאן.
      צרם מאיזו בחינה? זה גמר אליפות עולם. אין סנטימנטים ואין שום "אתיקה" של חלוקת עבודה. זה אפילו לא מצב שיש חשיבות לתוצאה (זמן) ואז אולי יכולה להיות צפיה לעבוד יחד. במקרה הזה כל אחת ממקסמת להבנתה את הסיכוי לנצחון/מדליה וזה מובן לגמרי.

      • אלכס

        מסכים לחלוטין. פשוט נראה מעט מוזר מן הצד. זה הכל.

  • Forrest Gump

    היטומי ניאה זה משהו מדהים, אני בספק אם היא עולה לגובה של יותר מ10 ס"מ מעל הקרקע, זה יותר דומה להליכה מהירה מלריצה...והידיים, מה היא עושה עם הידיים?! ועדיין היא רצה כל כך מעולה, רק האסייתים מסוגלים לזה.

    אני מקבל תחושה שבשנים האחרונות באתלטיקה לצעירים יותר ויותר קשה לפרוץ אל מול הניסיון ואולי גם הבגרות הפיזיולוגית של אתלטים שמתקרבים לגיל 30. בניגוד לשחייה למשל שם אפשר לראות תלמידות תיכון מנפצות שיאי עולם. אבל שחייה היא דווקא היוצא מן הכלל לדעתי, אם אני לא טועה קראתי ממש לא מזמן שבטניס גברים למשל ממוצע הגיל של הטופ 100 הוא הגבוה בהיסטוריה.
    הידע שלי מוגבל ולכן אין לי פרספקטיבה אבל האם באמת גיל השיא של האתלט נמצא בעלייה?

  • יורם אהרוני

    אם זה נכון שגיל ההגעה לשיא באתלטיקה גבוה יותר כיום (לא בדקתי) אז זה כנראה לא מאחר שמצאו שיטות אימון חדשות אלא מאחר שלאתלטים היום יש סיבות כלכליות להמשיך לעסוק באימונים ותחרויות. עד שנות השמונים הספורט האולימפי היה של חובבים ומי שקיבל כסף על השתתפות או הישגים עלול היה להפסל. כמה מגדולי האתלטים הורחקו מהספורט מסיבה זו: ג'ים תורפ, פאבו נורמי, ג'סי אוונס, גונדר הייג. היו אתלטי צמרת שפרשו בגיל צעיר מאד ופנו לעסוק בספורט מקצועני או לחפש פרנסה והשכלה בלי להמשיך לעסוק בספורט. היו כאלה שפרשו כבר בגיל 22 כמו הרב אליוט, בוב הייס ועוד רבים אחרים. שחייה היא ענף שהעוסקים בו אינם נושאים את משקל גופם ולכן אפשר להתחיל אימונים עצימים כבר בגיל צעיר מאד. יש עוד כמה ענפי ספורט, בעיקר התעמלות נשים והחלקה אמנותית על קרח בהן כדי להצטיין צריך גוף של ילדה... באתלטיקה אפשר (ולדעתי כדאי) להתחיל להתאמן בצורה מסודרת ועצימה רק אחרי סיום גיל הגדילה המהירה של הגוף, כלומר בגיל 14 בערך אצל בנות ו-16 אצל בנים. ההגעה לשיא מגיעה אחרי 7 - 10 שנים ולכן אנחנו רואים שגיל האתלטים המצטיינים הוא בדרך כלל בטווח 23 - 28 ויש כמובן גם חריגים לשני הכוונים כמו רצי 400 מ' בלונדון, רצי 800 בלונדון ומצד שני לא פעם רצים למרחקים ארוכים בשנות ה-30 לחייהם. בקרב-7, אחרי כל משחקים אולימפיים יש בדרך כלל חילופי משמרות. לפני שנה כל הבכירות היו בגיל 24 ומעלה. השנה אנחנו רואים בעצם את הדור הבא ולכן גם התחרות כל כך פתוחה וברמה יותר נמוכה. נראה לי שבעוד 3 שנים בריו האתלטיות האלה יהיו הרבה יותר טובות. יש גם מקצועות באתלטיקה שבהם אפשר להגיע להישגים מעולים כבר בגיל צעיר כמו קפיצה לגובה כי לא עובדים נגד התנגדות חיצונית כמו במקצועות הזריקה אלא "נגד" משקל הגוף. במקצועות הזריקה אנחנו רואים בדרך כלל אתלטים מבוגרים יותר.

    • אלכס

      מעניין שלא מעטים מן הרצים המצטיינים ממזרח אפריקה, מגיעים לתוצאות מעולות בגיל מאוד צעיר. הדבר בולט בעיקר במרתון. לאחרונה, נקבעו מספר תוצאות נהדרו, מתחת ל-2:06, על יד רצים בסוף העשור השני לחייהם ובתחילת שנות העשרים שלהם. ייתכן, כפי שהסביר יורם, שהפרסים הכספיים הגדולים ותפוצתם ותדירותם הרבה של המירוצים, גורמים לצעירים רבים במזרח אפריקה להתחיל להתחרות במירצי כביש ארוכים כבר בגיל צעיר מאוד.

Comments are closed.