ריצות ה – 800 וה – 400 – לא כדאי לפספס

בהיעדרו של רודישה, הכל פתוח, צפוי להיות צמוד, והאמריקאים חולמים על זהב ראשון מזה 41 שנים. בריצת ה - 400 the game is on - לשון מריט נגד קיראני ג'יימס.

 800 מטר גברים:

המלצת הבית:  אם יש ריצה אחת שלא כדאי לכם לפספס – זו הריצה.

  • הפרש הנצחון בריצה הזו יהיה קטן מהפרש הנצחון במקצי ה – 100מטרים (8 מאיות השניה אצל הגברים).
  • 6 מהרצים בגמר יכולים לנצח/לזכות במדליה מבלי שהדבר ייחשב להפתעה.
  • יהיו בריצה רצים שינסו ללכת wire to wire – להוביל מההתחלה ועד לסוף, לעומת רצים שקמים ונופלים על יכולת הסיום החזקה (או על כך שהם דועכים פחות מאחרים).
  • עד ל – 650מ' כולם יהיו שם, ואז, כשזה יתחיל לכאוב, מאד, כה"דב" של חומצת החלב קופץ עליך – שם זה ייקבע.
  • ב – 800 הסיפור הוא לא רק על ריצת הגמר, אלא ישנה גם השפעה מצטבר של שני הסיבובים המוקדמים.  יכולת ההתאוששות ממקצי חצי הגמר, שהיו בהחלט מהירים, חשובה מאד.

כמה עובדות וסטטיסטיקות לפני שנעבור על המועמדים:

  • ריצת ה – 800 מטר במשחקים האולימפיים בלונדון היתה היסטורית ונדירה.  שיא עולמי של רודישה.  שיאים אישיים ו/או לאומיים לשישה מבין שמונת הרצים.  1.41.73 לרץ במקום השני, אלוף העולם לנוער בן ה – 18 (אז) נייג'ל אמוס מבוטסוואנה.  קשה להמשיך לטפס מפסגה כזו.  שלושת הראשונים- רודישה, אמוס וקיטום הקנייתי – נעדרים מהאליפות הזו עקב פציעות.
  • מעניין שלא יהיה אפילו רץ קנייתי אחד בגמר.  זה כמובן מצב נדיר.
  • גם שלושת המדליסטים מאליפות העולם הקודמת  – רודישה, אבובאקר קאקי הסודאני, ויורי בורזקובסקי נעדרים.
  • ובכל זאת – זו ריצה עמוסה ברצים מאד מוכשרים שפתאום נפתחה להם הדלת.
  • שני רצים אמריקאיים יהיו במרכז תשומת הלב.  הפעם האחרונה שבה רץ אמריקאי זכה במדליה בריצת ה – 800 באליפות עולם או אולימפיאדה היתה ב – 1997 (ריץ' קנה, ארד).  הפעם האחרונה שבה אמריקאי חזר הביתה עם הזהב היתה ב – 1972 – דייב ווטל והכובע.

טוב, זה מחייב תזכורת וידיאו (אחת הריצות הבלתי נשכחות בתולדות האתלטיקה).

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

המתחרים:

מוחמד אמאן (אתיופיה) – אמאן הצעיר (ש.א. 1:42.53.  התוצאה הטובה השנה:  1:43.44) היה היחיד בשנתיים האחרונות שהצליח לנצח את דייויד רודישה.  הוא ניצח 6 תחרויות השנה, עם הפסד יחיד (לרודישה).  למרות שאכזב בגמר האולימפי של השנה שעברה, מגיע לו להיחשב לפייבוריט. היעדרותו של רודישה היא הזדמנות גדולה עבורו.  מהכיוון ההפוך:  זה הרץ שנצחון שלו יפתיע הכי פחות.

דוויין סולומון (ארה"ב) – שלוש סיבות מסמנות את סולומון כפייבוריט:  הוא סיים רביעי בלונדון (לפני סימונדס ואמאן, ושלושת המדליסטים שלפניו הרי חסרים), הוא בעל תוצאת השנה בעולם (1:43:27, שיאו האישי הוא 1:42.87 מהגמר האולימפי).  והוא נראה נהדר בחצי הגמר (קבע את התוצאה המהירה אי פעם בחצי גמר – 1:43.87).  מצד שני, סולומון הפסיד לסימונדס באליפות ארה"ב.

ההשתתפות של סלומון מבטיחה שהריצה תהיה מהירה.  לסולומון  – ממש כמו למאמן שלו ג'וני גריי (שיאן ארה"ב ומדליסט הארד מאולימפיאדת ברצלונה) – יש טקטיקה אחת בלבד:  להוביל ולרוץ מהר מההתחלה ולקוות שזה יספיק ושלא יצליחו לסגור עליו.

ניק סימונדס (ארה"ב) – סימונדס הוא אלוף ארה"ב 5 פעמים רצופות.  סיים חמישי בלונדון עם שיא אישי של 1:42.95), רץ 1:43.67 השנה.  סימונדס רץ בטקטיקה הפוכה בדיוק לזו של סולומון.  סבלנות, סבלנות וסגירה מהירה בסיום, כשהשאר דועכים (זוכרים את בורזקובסקי?  אותו הסגנון).  סימונדס מנוסה וזו תהיה עבורו השתתפות חמישית בגמר עולמי/אולימפי גדול.  עד היום המדליה חמקה ממנו.  אחרי שני נצחונות על סולומון, הוא מגיע עם המון בטחון.  הוא הצהיר שהוא מתכוון לחזור עם מדליה, וסיכוייו טובים.

symmonds

(photo by:  Phil Roede)

איינלה סולימאן (דג'יבוטי) – רץ 1,500מ' של 3:31 (מה שעשוי לאפשר לו התאוששות טובה יחסית מן המקצים המוקדמים), בן 20, ירד השנה למרחק ה – 800.  שיאו האישי – 1:43.63 נקבע השנה.  לא הפסיד השנה.

עבד אל עזיז מוחמד (ערב הסעודית) – בן 22, לא היה מוכר כל כך לפני האליפות.  נראה טוב בחצי הגמר, 1:44.10, אחרי סולומון.  בהחלט בעל סיכוי לגנוב מדליה.

פייר אמראוז בוס (צרפת) – סיים את חצי הגמר צמוד לאמאן.  רץ השנה 1:43.76.  זו הרמה.  אם הכל יתחבר לו – הוא עשוי להיות שם בישורת האחרונה.

שני הרצים הנוספים, מרסין לוונדובסקי (פולין) ואנדרו אוסאג'י (בריטניה) עשויים למצוא את הקצב המהיר שיכתיב סולומון מהיר מדי.

הולכת להיות יופי של ריצה.  תהנו!

ניחוש:  1.  סימונדס  2.  אמאן  3.  סולומון

400 מטר גברים:

kirani

(photo by:  Andrew Marshall)

לשון מריט נגד קיראני ג'יימס.  קיראני ג'יימס נגד לשון מריט.  האלוף הותיק שמנסה לחזור לעומת האלוף הצעיר והמבטיח, שמתכוון להישאר.  ארצות הברית הגדולה מול העילוי מגרנדה.

נצפה שיהיה צמוד צמוד.  נקווה שיהיה מהיר (סאב 44).  היתרון נוטה לג'יימס אבל הכל יכול להיות.

סביר להניח שהרצים הנוספים יתחרו על הארד בלבד, כשהבולטים ביניהם הם לגוולין סנטוס הקובני וטוני מקוויי מארה"ב. רק אחד מהאחים בורלה – ג'ונתן – עלה לגמר.

רשימת המשתתפים.

http://www.iaaf.org/competitions/iaaf-world-championships/14th-iaaf-world-championships-4873/results/men/400-metres/final/startlist#resultheader

ניחוש:  1.  ג'יימס  2.  מריט  3.  מקוויי

מחר ייערכו ארבעה מקצי גמר נוספים:  20 ק"מ הליכה נשים, דיסקוס גברים (ר' סקירה בפוסט אורח נפרד שיועלה בקרוב), קפיצה במוט נשים (מעיין מאד, אם איסינבאייבה החוזרת מול ג'ני סור האלופה האולימפית), 3,000מ' מכשולים נשים.

היום בו נכשלה העברת קארסמה
מלחמת העסקנים

36 Comments

אריאל גרייזס 13 באוגוסט 2013

כל אתלט שקוראים לו לאגוולין, אני בעדו! אחלה סקירה

אריאל רוזנפלד 13 באוגוסט 2013

אהלן.

בהחלט יהיה מעניין.

הניחוש שלי:

800מ' גברים: 1 – אמאן, 2 – סלומון, 3 – סימונדס

400מ' גברים: 1 – קיראני ג'יימס, 2 – לשון מריט, 3 – סנטוס (גם כדי לא להיות זהה לניחוש שלך, וגם בעד הלאגוולין..)

אריאל רוזנפלד

איתי קלופשטוק 13 באוגוסט 2013

800מ׳ גברים:
1. סימונדס
2. סולומון
3. סולימן

400מ׳ גברים:
1. מריט
2. ג׳יימס
3. מקווי

פולדש 13 באוגוסט 2013

היי נחשון,

תודה על הניתוח המפורט.
אין כמו יום של בהייה באתלטיקה…

חובב אתלטיקה 13 באוגוסט 2013

תודה על הסקירה.
ה800 תמיד ריצה נפלאה שכמעט תמיד יש בה הפתעות כאלה ואחרות. עם העומק האדיר שיש עכשיו במקצוע הכל יכול להיות.
1.סולימן.2. אמאן.3. סולומון

400:
1. ג'יימס.2. מריט.3. מזרחי

3000 מכשולים:
1. קיפרוטו.2. קמבוי.3.מקיסי

מוט:
1. סילבה.2.סור.3. איסינבייבה

איתי 13 באוגוסט 2013

היי נחשון, הייתי שמח לדעת לאיזה רמה של חומצת חלב רצי ה-800 מגיעים (מבחינה מספרית / מדד). או במילים אחרות – כמה הגוף שלהם מסוגל לסבול את הדבר הנוראי הזה?

נחשון שוחט 13 באוגוסט 2013

אני לא רוצה להתחייב על מספרים/נתונים. היכולת בריצת 800מ' – המשלבת בין יכולת אירובית מעולה ליכולת אנאירובית מעולה – מבוססת על מספר מרכיבים.
הסבר מאד כללי:
הרכיב שאתה שואל לגביו – הסבולת להצטברות לקטאט lactate tolerance – הוא רכיב שהשיפור שלו מוגבל. כלומר, אחרי כמה שבועות רצופים של אימונים לשיפור "הקבולת האנאירובית" ישנה תקרה שמגיעים אליה. השיפור הזה חיוני אבל הוא לא ההסבר להבדלי הרמות בין הרצים.
מחקרים (למשל נתונים שפרסם המאמן רנאטו קאנובה שבדק הצטברות לקטאט אצל רצים אפריקאים לעומת רצים לבנים) מלמדים שאצל הרץ המהיר יותר תהיה בדרך כלל עליה פחות מהירה ברמת הלגטאט. כלומר, זה לא שהוא יכול "לסבול" יותר, אלא שאצלו קצב ההצטברות של הלקטט יהיה יציב יותר. הקפיצה בגרף תהיה פחות תלולה. לכן יוכל באופן יחסי להתמיד יותר ברמת המאמץ.

השיפור הראשון הנדרש הוא שיפור של הסף האנאירובי (סביב ה – 4 מילימול של לקטאט, שזו הנקודה שעד אליה ניתן לשמור על רמת לקטאט אחידה, ללא הצטברות מהירה). כלומר, הסתמכות גדולה יותר על המערכת האירובית, גם בריצת 800. על זה עובדים באופן מודגש בשלבים המוקדמים יותר להכנה, (לידיארד קלאסי).
בהמשך נכנסים אימונים לשיפור סבולת אנאירובית ו – lactate tolerance – אלו אימוני חזרות מהירים, עם כמות חזרות גדולה יחסית.
בשלב השלישי הדגש הוא על קצבי תחרות (תרגול ספציפי) ועל שיפור של ה- anaerobic power. אלו הסתגלויות במערכת העצבית המאפשרות להפיק יותר אנרגיה פר יחידת זמן. מספר מועט של חזרות, מנוחות ארוכות יותר. מהירות גבוהה יותר.

כמובן שרץ 800 יעבוד על המהירות הבסיסית לאורך כל השנה (חזרות קצרות, א-לקטיות, כלומר ריצות של 7-10 שניות).

הרכיב של ה – lactate tolerance הוא חיוני אבל הוא ע"פ רוב לא המדד המסביר את פערי היכולת בין הרצים.

יותם ורון 13 באוגוסט 2013

יותם:
800: 1. מוחמד אמאן 2. דוויין סולומון 3. ניק סימונדס
400: 1. ג'יימס 2. מריט 3. לגוולין סנטוס
רון:
800: 1. סולומון 2. סימונדס 3. אמאן
400: 1. מריט 2. ג'יימס 3. מקווי

היסטוריון לענייני ספורט . 13 באוגוסט 2013

כרגיל תודה רבה .
משום מה אני נזכר בבילי קונצאלה שלקח אליפות עולם /אולימפית כבר לא זוכר מה ומתי.אני כן זוכר שעד ה 650 מטר לערך הוא דורג אחרון .
אשמח להיזכר .

אלכס 13 באוגוסט 2013

זכה ברומא ובטוקיו, ארבע שנים אח"כ. בנו, גרגורי, המשיך את המסורת, וזכה ב-1500 בברלין. עשה זאת תחת השם יוסוף סעאד קאמל, כשייצג את בחריין…

austaldo 13 באוגוסט 2013

אתה מתכוון לזה?
http://www.youtube.com/watch?v=QoX0npaDyh0

בריצה הזו משתתף גם פול ארנג שניצח באולימפיאדה בסיאול. אחד מהרבה קנייתים לא ידועים שבאים בגיל מאוד צעיר ומנצחים תחרויות גדולות

היסטוריון לענייני ספורט . 13 באוגוסט 2013

חן חן תודה רבה לך ולאלכס.

אלכס 13 באוגוסט 2013

סקירה מעניינת.
מאוד התרשמתי משתי ריצותיו של בוס הצרפתי באליפות. כמו כן, רץ יפה מאוד במספר מפגשים של ליגת היהלום. נראה לי כי הוא מסוגל להתמודד על אחד המקומות הראשונים.

איציק 13 באוגוסט 2013

אם לחזור למוט מאתמול, אז היה מתח בתחרות, אבל מבחינת תוצאות היה אפשר לצפות לעוד 10 ס"מ. התנאים היו מתאימים, אבל הספורטאים לא. קצת מאכזב, אולי היום נקבל תמורה ופיצוי אצל הנשים.

מכביסט טירון 13 באוגוסט 2013

באיזה שעה כל אחת מהריצות?

נחשון שוחט 13 באוגוסט 2013

שעון ישראל: 20:10 – 800, 20:50 – 400.

MOBY 13 באוגוסט 2013

תודה

עמי 13 באוגוסט 2013

400 גברים

1. מריט 2. ג'יימס 3. בורלי

800 גברים

1. סולומון 2. לבנדובסקי 3. סולימן

הריצה של דייב ווטל מ-72' היא דבר שרק משתבח עם השנים.
לא רואים יותר דברים כאלה

קפיצה במוט נשים (בונוס)

1. סוהר 2. שפיגלברג 3. איסינבייבה

נחשון שוחט 13 באוגוסט 2013

הגדרת יפה! כיף לראות את זה כל פעם מחדש.

jones 13 באוגוסט 2013

400: 1.ג'יימס 2.מזרחי 3ץמריט

800: 1.לבנדובסקי 2.אמאן 3.בוס

מוט נשים: 1ץאיסינבייבה 2.סילבה 3.סבצ'נקו

אביב יריב 13 באוגוסט 2013

800 מ׳ גברים: סימונדס, סולומון, סולימאן
400 מ׳ גברים: מריט, קיראני ג׳יימס, לגוולין (כי כמו שגרייזס כתב, עם שם כזה אני בעדו)

אלעד 13 באוגוסט 2013

כיף לראות את הגמר 800 אחרי שקראתי את הפוסט שלך. סולומון הכתיב קצב בדיוק כמו שאמרת, סימונדס חיכה לפריצה בדיוק כמו שכתבת, ואמאן כמו שכתבת – הזוכה הפחות מפתיע.

איציק 13 באוגוסט 2013

עד כמה המכשולים ב-3000 מכשולים באמת פוגעים בשטף הריצה. הרי יש הרבה פחות צכשולים, אחד מהם מים פר סיבוב. האם יש שיא עולם ב-3000 ללא מיכשולים כדי לקבל קנה מידה?

red sox 13 באוגוסט 2013

בוודאי שיש.
7:20:67 לגברים (33 שניות מהר יותר משיא המכשולים).
8:06:11 לנשים (52 שניות מהר יותר משיא המכשולים).

מפריעים ועוד איך.

איציק 13 באוגוסט 2013

תןדה,
מעניין שאצל הנשים הפער משמעותית גדול יותר. האם זה בגלל שאצל הגברים מרוץ 3000 ללא מכשולים נדיר יותר?

איציק 13 באוגוסט 2013

אצל הנשים כמובן.

red sox 13 באוגוסט 2013

לפחות חלק מההסבר הוא ששיא העולם ב3000 מכשולים שופר מספר פעמים מאז נקבע השיא בריצה ה"רגילה". לעומת זאת שיא המכשולים לנשים הוא עתיק ונקבע הרבה לפני השיא המקביל ללא מכשולים.

אגב, כל הזמנים שרדמתי הם שיאים באצטדיון פתוח. הזמנים בעולם שונים מעט (באולם זו כבר ריצה נדירה בהחלט).

red sox 13 באוגוסט 2013

מה לעזאזל רשמתי פה עכשיו? תתעלמו.

חובב אתלטיקה 13 באוגוסט 2013

הסיבה העיקרית היא ששיא העולם ב3000 רגיל אצל הנשים הוא כל כך לא סביר שהוא גורם לשיא של פלוג'ו להראות אמין. כל הזמנים המהירים בהיסטוריה של ה3000 נקבעו על ידי סיניות במהלך 1993 וקשה מאוד לקחת אותם ברצינות. אם מורידים את ה15 שניות לזמן של גבריאלה סאבו (שגם לגביה יש ספקות)אז ההפרש הוא 37 שניות ודומה מאוד להפרש אצל הגברים.

shohat 13 באוגוסט 2013

זו התשובה הנכונה. השבוע הנפלא של הסיניות ב – 1993 הוא רצף ההישגים הכי מפורך בין כל ההישגים המופרכים בתולדות האתלטיקה.
במהלך שבוע אחד Wang Junxia שיפרה את שיא העולם ב – 10,000מ' ב – 42 שניות (20 שנה לאחר מכן, אף רצה לא התקרבה כדי 22 שניות מהשיא). התוצאה השניה של Junxia במהלך כל הקריירה שלה ב – 10,000 היתה 1:20 דק'(!) איטית יותר מהשיא העולמי שקבעה באותו שבוע.
היא שברה פעמיים (תוך יומיים) גם את שיא העולם ב- 3,000מ' – בתוצאה שהמשמעות שלה היא לסיים מאה מטר (15 שניות) לפני הרצה המהירה בעולם בכל הזמנים שאיננה אחת הסיניות באותו השבוע. ביומיים (מוקדמות + גמר) 4 רצות סיניות קבעו את שבע התוצאות המהירות בכל הזמנים – כמובן תוצאות שהן עצמן לא התקרבו אליהן לפני אותו שבוע ומאז (ורצה חמישית עם 8:21 רק מעט אחריהן).
באותו שבוע נקבעו גם שתי התוצאות המהירות בכל הזמנים (דאז) ב – 1,500 (השניה של Junxia).
שום דבר בתרחיש הזה לא סביר. ונוסף על הכל, המסלול שעליו רצו נהרס. והתחרות לא צולמה. (עד היום אין פיצוח של הסיפור הזה, אבל אין שיאים שחשודים יותר מהשיאים האלה)

חובב אתלטיקה 13 באוגוסט 2013

ההסבר של הסינים היה שהרצות לוקחות דם של צבים, או משהו דומה. אני לא בדיוק זוכר. הדבר ההגיוני ביותר הוא שהן היו מסוממות ברמות קיצוניות (כמו נבחרת השחיה של אותה תקופה) ושאותו מסלול בו נקבעו כל השיאים לא היה תקני. מזל שהשאירו את ה5000 בשביל דיבבה ודפאר.

Yavor 14 באוגוסט 2013

Even doping doesn't seem logical. It was probably much shorter track.

איציק 14 באוגוסט 2013

דם צבים לא אמור להאט :-)

איציק 13 באוגוסט 2013

יש מלכה שמסיימת קריירה עם זהב… ובאיזה סטייל…

אלכס 13 באוגוסט 2013

איציק, הגברת היא בהחלט מלכה. מה נותר לומר, אולי הזכיה בכל זאת תשאיר אצלה טעם של עוד, ונמשיך לראותה עוד שלוש שנים…

יוני (המקורי, מפעם) 14 באוגוסט 2013

הפער בריצת 400 בין מקום ראשון ושני הוא הכי גבוה מאז 99 עם שיא העולם של מייקל ג'ונסון…

Comments closed