גברסלאסי נ' בקלה נ' פארה (הצדיק את ההייפ!)

חששתי. כי ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים בהם היו ניסיונות לרכז ריצות אול-סטאר דו "דרים-טים" כאלו - כגודל ההייפ כך גודל האכזבה. הפעם - ההייפ הצדיק את עצמו, לגמרי, וקיבלנו את אחד המירוצים הדרמטיים, האיכותיים והמרתקים מזה זמן. במעט פחות משעה וחצי (שבין זינוק הנשים לבין הסיום של הגברים) קיבלנו יותר דרמה ויותר קלאסה - כך הרגשתי - מאשר בכל תשעת הימים של אליפות העולם באתלטיקה קלה.

 

עדכון לאחר הריצה:

1. חששתי. כי ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים בהם היו ניסיונות לרכז ריצות אול-סטאר דו "דרים-טים" כאלו – כגודל ההייפ כך גודל האכזבה. הפעם – ההייפ הצדיק את עצמו, לגמרי, וקיבלנו את אחד המירוצים הדרמטיים, האיכותיים והמרתקים מזה זמן. במעט פחות משעה וחצי (שבין זינוק הנשים לבין הסיום של הגברים) קיבלנו יותר דרמה ויותר קלאסה – כך הרגשתי – מאשר בכל תשעת הימים של אליפות העולם באתלטיקה קלה.

2. מזג האוויר עורר חשש. רוחות לא קלות וגשם לפרקים. הרוח כפי הנראה סייעה יותר משפגעה, וזה בלט בעיקר במירוץ הנשים (יש לזכור שהמירוץ הוא point to point, מסיבה זו הוא גם אינו מוכר לצרכי שיא).

3. מנת הפתיחה – מירוץ הנשים – היתה משובחת. אבל אי אפשר, פשוט אי אפשר, שלא להתחיל מהעיקר. כמה הזדמנויות יש לנו לראות שלושה רצים כאלה – שלוש אגדות – בפריים אחד, לאורך מירוץ שלם כמעט, כשלכל אחד מהם הסיפור שלו. כשכל אחד מהם אנחנו מעריכים בדרך שונה. כשבתוך התמונה הזו אנחנו מנסים לנחש כל הזמן איך הם מרגישים. וכשהדרמה מגיעה בעצמה כזו, ובכזו אסתטיקה. בגלל זה אנחנו מתחברים בסופו של דבר ללייב-פיד – בתקווה שתסריטים מהסוג הזה יתממשו, לפעמים.

Haile Gebrselassie (ETH) Winner
(התמונה איננה מהמירוץ של היום)

4. היילה גברסלאסי. השורה התחתונה של גברסלאסי היא מקום שלישי ב – 60:41דק'. השורה התחתונה הזו די מרשימה, אם לוקחים בחשבון ששיא העולם לחצי מרתון למאסטרס (40+) הוא 62:28 (כן, עדיין, כי הזמן הזה לא ייחשב לצרכי שיא). אבל השורה התחתונה הזו לא מתחילה בכלל לספר את הסיפור. היילה רץ מול שני רצי ה – 10,000מ' הטובים בעולם, כשהוא הרבה מעבר לשיאו (אבל הרבה פחות ממה שהינו מצפים). למשך 12 מייל כמעט הוא הוביל כל מטר מהריצה הזו, עם התנועה האפיינית של ידו הנזרקת לאחור. ואי אפשר היה שלא לאהוב אותו, פשוט לאהוב אותו ואת כל מה שהוא נתן ונותן לספורט הזה, כל אחד ואחד מהמטרים האלו.

5. קנניסה בקלה. כן, היו רבים שכבר מחקו אותו. וכאשר חמשת הקילומטרים המהירים שבין נקודת ה – 10 ל – 15 (14:03 = 2:50 דק' לק"מ) השאירו אותו מאחור, כבר כתבתי לחברים: "אויש קני. כמה שזה עצוב". לפרק זמן מסוים נראה היה שזה גמור. ואז, לאט לאט הוא חזר. כרסם את הפער של שני המובילים. גם כשהוא יצא מהמשבר, הוא לא עשה את הטעות הקלאסית של סגירה מהירה מדי של הפער, אלא לאורך שני קילומטרים צמצם בהדרגה. כשהוא חזר לפריים יחד עם פארה וגברסאלאסי, הוא פתאום נראה היה יותר נינוח מהם. והם (בעיקר פארה) בהחלט נראו מופתעים. "היי חברה', מה העניינים". לדעתי, זה היה השלב שבו בקלה הבין שהוא יכול לעשות את זה. ברוך הבא אל חצי המרתון קני! וברוך שובך בכלל! (נרצה עוד הרבה מזה).

6. ואז באה הדרמה. כרגיל, כולם ידעו שבמירוץ שיגיע ל – 400 המטרים האחרונים, זה בכיס של פארה. פארה באמת נראה היה כמי שיצא לג'וג בפארק. בשום שלב הוא לא נראה במצוקה, אלא כמי שפשוט מחכה לרגע שיגיע (כמה שיותר מאוחר יותר טוב) לזרוק את הפיניש הבלתי-מנוצח שלו. אבל לבקלה – בניגוד לכל התחרים של פארה באליפות העולם – היתה תכנית אחרת, ובכל אופן – היתה תכנית. קצת לפני נקודת ה – 12 מייל בקלה העביר הילוך, בירידה ופתח פער משמעותי, של בערך 10 שניות. הזרקת הקצב הזו שברה את גברסלאסי אבל בשלב מסוים אפשר היה לראות שבקלה מתחיל לאבד מומנטום ושפארה עדיין לא שבור. נראה היה שהוא… מצמצם. 600 מטר לסוף פארה החל בהגברה משלו ופתאום היה לנו שוב מירוץ.

7. 100-150 מטר לסיום פארה נצמד אל בקלה. ולפי כל ה"חוקים" הרץ הסוגר אמור לחלוף ללא קושי על פני הרץ הדועך. ואז, בדיוק אז, בקלה מצא הילוך נוסף. תוצאות: 1. בקלה 60:09. 2. פארה 60:10. 3. גברסלאסי 60:41 (ועדיין שווה קפוצ'ון במירוץ אייל).

8. החיוך של פארה על קו הסיום כשהוא מייד ניגש לחבק את בקלה. תגידו מה שתגידו, לבחור הזה יש קלאסה, ואני מתחיל בעצמי לחבב אותו. רגע פשוט יפה.

9. נחזור אל מירוץ הנשים. פרישקה ג'פטו עשתה כאן בית ספר. הפייסרית היתה לא רלוונטית כבר לאחר שני מייל והשלישיה של דיבבה, דפאר וג'פטו נשארה לבדה. עשרת הקילומטרים הראשונים עברו בקצב איטי ואפילו מאכזב 32:26. אבל אז ג'פטו פשוט הורידה את הפטיש. 15:03 לחמשת הקילומטרים הבאים – קצב של 3 דקות לקילומטר, לפרקים אפילו מהר יותר, זה פשוט פנטסטי. ראשונה להישבר היתה דיבבה וכמה דקות לאחר מכן גם דפאר (שרצה ריצה מאד חזקה בעצמה). ג'פטו לא הרפתה והמשיכה כל הדרך לנצחון בתוצאה של 65:44, איטית ב – 4 שניות בלבד משיא המסלול של פולה ראדקליף. זו אחת הריצות החזקות ביותר שנראו לאחרונה. דפאר סיימה שנייה ב – 66:08 (שיאה האישי היה 67:25), ודיבבה שלישית ב – 66:55 (שיאה הקודם היה על אותו המסלול בשנה שעברה – 67:35). התוצאות אינן התוצאות הרשמיות.

10. אני עדיין מחכה לקרוא עדכונים ופרשנויות לגבי השפעת הרוח. בהחלט יתכן שהיא שיחקה כאן תפקיד, ואני סקרן לדעת כמה הוא היה משמעותי.

הסיכום: כיף גדול לאוהבי הריצה למרחקים ארוכים, ו – Welcome back Mr. Bekele.

וזה מה שכתבתי לפני הריצה:

כן, דבר כזה קורה לעתים נדירות. שלושה רצים גדולים, אלופים אולימפיים ואלופי עולם עוקבים, שניים מהם גם שיאני עולם, אחד נגד השני נגד השלישי. המקבילה של עולם הריצה לתחרות בין מייקל לקובי ללברון – כלומר תחרות שהמקום שלה הוא בדרך כלל בדמיון.
מנהל מירוץ לא יכול לחלום על מקדם עניין טוב יותר למירוץ שלו.
19 מדליות זהב אולימפיות ובאליפויות עולם מתחלקות בין שלושת הרצים האלו, כולל כל מדליות הזהב האולימפיות בריצת ה – 10,000מ' מאז 1996 ועד היום.
זה יקרה מחר ב – Great North Run – חצי מרתון מנקודה לנקודה (point to point) המוזנק מניוקאסל ומסיים ב – South Shields (תחרות יוקרתית עם Gold Label של ה – IAAF, המסלול מהיר, אך איננו מוכר לצרכי שיא).
שלושת האלופים יזנקו יחד עם כ- 56,000(!) רצים נוספים. ומירוץ הנשים עשוי להיות מעניין ודרמטי לא פחות ממירוץ הגברים (פירוט בהמשך).
השאלה שקשה לענות עליה היא באיזה כושר ורמת חידוד ועם איזה סוג מוטיבציה יגיעו שלושת הרצים הגדולים האלה לתחרות הזו, שהיא בסך הכל משנית מבחינתם. האם זה מירוץ promotion, כששכר ההופעה מובטח ובאים כדי להתראיין ולתת הופעה או שהם באים גם עם ריכוז ועם אדג' תחרותי של ממש. ואת זה נדע רק מחר. אין ספק שהרבה יוקרה מונחת כאן על הכף אבל צריך גם לזכור שזו איננה תחרות מטרה עבור אף אחד מהשלושה (טוב, אולי עבור גברסלאסי בשלב הזה לקריירה שלו).

היילה גברסלאסי – בין כל שיאי העולם שקבע לאורך השנים, הוא החזיק בעבר גם בשיא העולם למרחק חצי מרתון (58:55ש', משנת 2006) ותוצאה זו מדרגת אותו כיום עשירי בכל הזמנים (גברסלאסי הוא עדיין מדורג שני בכל הזמנים ב – 5,000מ' וב – 10,000מ', אחרי בקלה, ושלישי במרתון, עם 2:03:59). גברסלאסי ממשיך אמנם להתחרות במירוצי כביש, בתדירות נמוכה יחסית, אבל הוא כבר עבר את גיל ה – 40 (יש הסוברים שהוא למעשה מבוגר הרבה יותר) ואיבד לא מעט מהמהירות שהיתה לו (על ה – 3:28 של פארה ב- 1,500מ' אין בכלל מה לדבר). יחד עם זאת, עדיין אי אפשר לזלזל בקיסר הותיק ויצר התחרות (והכיף) שנותר בו אחרי כל השנים האלה בטופ הוא יוצא דופן ממש. בשנת 2012 גברסלאסי סיים את מרתון טוקיו רביעי בתוצאה של 2:08:17 וניצח במרתון וינה בתוצאה בהחלט לא רעה, ומדהימה בהתחשב בגילו, של 60:52. ב- Great Manchester Run למרחק של 10ק"מ הוא סיים בזמן מרשים של 27:38 דק' וחשוב לא פחות, הוא הקדים שלושה אסים: פטריק מקאו שיאן העולם במרתון, איילה אבשרו (בעל תוצאת השנה במרתון לשנת 2012) וצגאיי קבדה (מנצח מרתון לונדון השנה). כלומר, גברסאלסי הפסיד צעד אבל ביום טוב הוא עדיין מסוגל להתחרות, על הכבישים, גם בטופ העולמי. הוא לא יאפשר לפארה ובקלה טיול קל. ניתן להניח שגם רמת העניין והמיקוד שלו לקראת המירוץ הזה – המהווה הזדמנות גדולה – גבוהה יותר משלהם. מבין השלושה, הוא גם היחידי שניצח מירוץ זה בעבר. אין ספק שנצחון של גברסלאסי יהיה בבחינת הפתעה גדולה, אבל איזו הפתעה נפלאה! כדי שזה יתממש, הוא חייב יהיה ליצור הפרדה בשלב יחסית מוקדם, והטקטיקה של פארה מן סתם תהיה הפוכה- פשוט לשמור עליו.

מו פארה – גם הפעם פארה יגיע כגיבור המקומי עם הדחיפה של הקהל הביתי, וירגיש מחויב לצפיות של הקהל. מצד אחד, פארה נמצא בתקופה של ירידת מתח לאחר הזכייה בדאבל המרשים באליפות העולם. אחרי עונה פנטסטית מבחינתו, הוא נמנע מלהתחרות בתחרויות הסבב שלאחר אליפות העולם. הוא לא ניסה לממש את רמת הכושר הגבוהה (שבלטה יותר מכל בקביעת השיא האירופאי בריצת ה – 1,500מ') ולא שיפר את תוצאותיו בריצות ה – 5,000 וה – 10,000מ'. בינתיים הוא כבר ספג "עקיצה" מגברסלאסי שהביע פליאה על ההחלטה שלו לעבור למרתון. גברסלאסי יעץ לו, עם מהירות של 3:28דק' ל – 1,500מ' לנסות לשפר קודם את השיאים על המסלול, ונדמה לי שהסאב-טקסט כאן ברור. גברסלאסי בעצם אומר, מבלי להגיד, שעד שפארה לא יקבע שיאי עולם אין מה להשוות אותו אליו ואל בקלה. (גברסלאסי גם מסביר שבדיעבד הוא רץ את מרתון הבכורה שלו – לונדון 2002- מוקדם מדי, ושהוא מצטער על כך). הצד השני הוא בדיוק זה: שעם כל ההצלחה המסחררת שלו, פארה עדיין סוחב על הגב את הכוכבית של "זה בכל זאת לא מול גברסלאסי ובקלה ולא בסטנדרט שלהם" ומהבחינה הזו הוא עשוי להגיע לריצה של מחר עם מוטיבציה גבוהה. לא כל יום אפשר לקטוף קרקפות כאלה. חוץ מזה, פארה מתכנן לעשות את הבכורה המרתונית שלו בלונדון באפריל וריצת חצי המרתון הזו אמורה להיות איתות. פארה התחרה עד היום פעמיים למרחק חצי המרתון (לא כולל הריצה בדבוקה המובילה של מרתון לונדון השלם בשנה שעברה): 60:23דק' בניו יורק, ו – 60:59 בניו אורלינס בפברואר האחרון. אלו תוצאות יפות, אבל כדי לאותת שהוא נכנס לחבורת החוד של רצי הכביש הוא יצטרך תוצאה המתקרבת ל – 59 דקות. אני מעריך את הסיכוי שפארה ירוץ מחר מהר מ – 60 דק' מחר כנמוך ביותר. לא שאין לו את היכולת אלא שספק גדול אם בעיתוי הנוכחי הוא מאומן לכך.

קנניסה בקלה – אני עדיין מתקשה להאמין שההתאחדות האתיופית החליטה להשאיר את בקלה בבית, לצפות בטלויזיה בגמר ה – 10,000מ' ממוסקבה ובשטיח האדום שחבריו לנבחרת סידרו לפארה. בקלה לא נראה חד מספיק השנה והתקשה לשחזר את הסיומת המהירה שאפיינה אותו. ובכל זאת, הוא בקלה. הוא רץ העונה 27:12 ל – 10,000מ', ונצחון סמלי, על פארה בעיקר, נחוץ לו בימים האלה כאוויר לנשימה. בקלה לא התחרה מעולם באופן רשמי במרחק של למעלה מ – 15 ק"מ. לא הייתי מהמר נגדו. ואתם יודעים מה? יש לי הרגשה (נכון, גם תקוה) שהוא לוקח את זה. מבין השלושה, בקלה הוא להערכתי בעל היכולת לרוץ תוצאה מהירה מ – 60 דקות בעיתוי הזה.

שיא המסלול 58:56דק' וקשה לי להאמין שהוא יעמוד מחר בסיכון.

great north run
(התמונה מהזינוק של המירוץ בשנה שעברה, באדיבות – purplespace)


מירוץ הנשים יהיה לא פחות מעניין, ואפשר להניח שאיכותי יותר. נקבל במסגרתו את הדו-קרב הקלאסי שנמנע מאיתנו באליפות העולם, בין שתי הרצות למרחקים (על המסלול) הטובות בעולם – טירונש דיבבה (אלופת העולם ב – 10,000מ') ומסרט דפאר (אלופת העולם ב – 5,000מ').
השתיים התחרו אחת נגד השניה בגולדן ליג של ציריך למרחק 5,000מ' (אחרי אליפות העולם) ודפאר ניצחה בפיניש יוצא מן הכלל. כמה ימים לאחר מכן, קבעה דיבבה שיא אתיופי בריצת 10ק"מ (כביש): 30:30.
היכולת של השתיים בחצי מרתון עד היום גם היא מאד דומה. דיבבה התחרתה במרחק זה פעם אחת, כשניצחה בתחרות זו ממש בשנה שעברה עם 67:35. דפאר רשמה תוצאות של 67:45 (2010) ו – 67:25 בניו אורלינס בפברואר האחרון. התחרות ביניהן צפויה להיות מאד צמודה.
יש לציין שדיבבה היא שיאנית העולם גם בריצת 15 ק"מ כביש (46:28, משנת 2009).
עם כל ההייפ המובן סביב העימות דיבבה-דפאר, ישנה רצה שלישית שעשויה להשאיר את שתיהן מאחור. פרישקה ג'פטו הקנייתית היא לא פחות מאלופת מרתון לונדון, וקבעה השנה תוצאה פנטסטית של 66:11 לחצי מרתון. לכוכבות המסלול האתיופיות יש כאן אם כן אתגר גדול הרבה יותר מהתחרות בינן לבין עצמן בלבד – שתיהן צריכות עדיין להוכיח שהן מוכנות למעבר אל הכבישים ואל המרחקים הארוכים יותר. לא הייתי מהמר נגדן (בעיקר טירונש).

(אעלה כאן מחר עדכון לאחר שנקבל את התוצאות).

לבד ולא לבד - יום כיפור 2013, ברלין
מן הפח אל הבאך 3 - כבוד הנשיא

35 Comments

חלפס 14 בספטמבר 2013

תודה נחשון. איך בדיוק שכנעו את שלושתם לבוא? בכל אופן בטח יהיה איזה בלו-אפ אחרת אני לא רואה את פארה נותן לזקנים להראות לו משתין האתיופי.

איציק 15 בספטמבר 2013

מעניין כרגיל, אבל להבדיל ממך, אני רוצה את הניצחון של הקיסר המזדקן. גם אהבתי (אוהב) את סגנון הריצה שלו יותר גם את החיוך שלו וגם להראות שסוס זקן פעם ב… עדיין מסוגל להראות לצעירים (כן, לעומתו בקלה צעיר ובטח שפרח) היכן…

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

איציק אני אתך לגמרי. אגב, הפרש הגילאים בין בקלה לפארה הוא פחות משנה – 31 לעומת 30. זה פשוט שהדומיננטיות של בקלה החלה בגיל הרבה יותר מוקדם. בגיל 17 הם התחרו אחד נגד השני באליפות העולם לנוער (1999), בריצת 3,000מ'. בקלה סיים שני ופארה שישי.

פולדש 15 בספטמבר 2013

תודה על הפירוט, מעניין מאוד.

מתי 15 בספטמבר 2013

נחשון,
קורה שבמרחקים בינוניים רצים מגיעים לשיא בשנות ה-30 שלהם או שזה רק במרתונים? או שאולי הצעירים שולטים גם במרחקים האלה?

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

קורה, אבל לעתים רחוקות מאד. ישנן דוגמאות לרצים שמצליחים להישאר זמן ארוך מאד בטופ, גם על המסלול, כמו ברנארד לגאט, כלומר באופן יחסי ההאטה אצלם פחות דרסטית. אצל רוב הרצים מורגשת דעיכה אחרי גיל 30. שיפור משמעותי ביכולת בגילאים האלו בריצות המסלול הוא מאד נדיר, ובדרך כלל מעורר חשד. בשנים האחרונות המגמה העיקרית היא הפוכה – רצים רבים מצטיינים בגילאים צעירים שנחשבו משך שנים כ"צעירים מדי" (17-20).

YG 15 בספטמבר 2013

יש שידור?

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

http://www.usagoals.tv/. יורוספורט 2

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

נשים יצאו לדרך 12:15. גברים 12:40.

איציק 15 בספטמבר 2013

והזוכה הוא/היא???
למי שאין גישה מהעבודה לשידורים הישירים :-(

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

אני אעלה עדכון מסודר בפוסט, אבל אתחיל מכך שמדובר במירוץ אחד שהיו בו יותר דרמה וקלאסה מכל תשעת הימים של אליפות העולם. איך אומרים? lived up to the hype, ומעבר!

גברים: 1. בקלה 60:08 2. פארה (שניה אחריו, ואיזו דרמה). 3. גברסלאסי (בערך חצי דקה אחריהם, שכולה נפתחה במייל האחרון).
נשים: 1. ג'פטו (שעשתה בית ספר) 65:44 (4 שניות איטי משיא המסלול של פולה ראדקליף). 2. דפאר 66 נמוך. 3. דיבבה 66:55 בערך.

udi 15 בספטמבר 2013

בקלה ניצח אחרי ספרינט מטורף על פארה.

חלפס 15 בספטמבר 2013

המנחוס ההפוך עבד!!

YG 15 בספטמבר 2013

אין ספק שזה היה המירוץ הכי מרגש שראיתי בשנים האחרונות.

הבריחה של בקלה בירידה החדה, התזוזה שלו חצי מטר הצידה (חסימה לפארח..) שניה לפני שפארח עוקף אותו, מה שגרם לפארח טיפה להאט זה פרופר נסיון וחכמה.

תודה נחשון שהפנית אותנו למירוץ. לראות את שלושת אלו במרוץ אחד זה באמת מאסטרפיס.

גברסילאסי עם שיא עולם ל-40+ בלמעלה משתי דקות!

D! בארץ הקודש 17 בספטמבר 2013

מותר לחסום ככה כמו שפארה נחסם ממש על סף הסיום?
האם הוא לא היה עובר אם המסלול היה רחב יותר?

YG 15 בספטמבר 2013

נחשון- לא 25 מייל, אלא 12, ולא 62.26 אלא 32..

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

תודה, צודק כמובן. העליתי מהר מדי. הגהה בדרך.

חלושעס 15 בספטמבר 2013

ישתבח שמו. יש אולוהים!

חלושעס 15 בספטמבר 2013

ולגבי פארה – שימו לב לתוצאה (ולמיקום) שלו בגמר האירופי ב-3000 אולמות ב-2007 (גיל 24):

http://en.wikipedia.org/wiki/2007_European_Athletics_Indoor_Championships_%E2%80%93_Men%27s_3000_metres

שנתיים לאחר מכן, ניצח את אותו מקצה עם שיפור של 23(!) שניות.
כנראה שחל שינוי גנטי במהלך השנתיים הללו.

עדן קציר 15 בספטמבר 2013

שים לב מי נמצע במקום ה-11 6 מאיות אחרי מו פארה

יותם מ 15 בספטמבר 2013

נחשון,

לגבי עניין ה-point to point: מדוע שיא עולם בלונדון כן יוכר ככזה, בעוד שבבוסטון לא( אלא אם מדובר רק בהפרשי גובה, כפי שיש בבוסטון)?
ומדוע בניוקאסל לא, בעוד שבניו יורק כן(באופן תאורטי, במידה ויצליחו לקבוע כמובן)?
אם לשאול זאת אחרת, מהם הקריטריונים של "נקודה לנקודה" מלבד הפרשי גובה, אם ישנם עוד?

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

ה- separation criterion קובע שכדי להיות מוכר לצרכי שיא, על המרחק בין נקודת הזינוק של מירוץ כביש לבין נקודת הסיום להיות לא קטן ממחצית מרחק המירוץ. הקריטריון הזה נועד למנוע סיוע של תנאים חיצוניים כגון רוח.
קריטריון נפרד ונוסף הוא קריטריון של הפרשי הגובה (מקסימום הפסד גובה של 1 מ' על כל ק"מ, בממוצע).

מרתון בוסטון אינו עומד בשני הקריטריונים האלו. המסלול של היום כמסלול point to point אינו עומד בקריטריון ההפרדה (לא בדקתי את הפרשי הגובה). לונדון וניו יורק עומדים בקריטריונים (בניו יורק קשה להניח שייקבעו שיאי עולם בגלל הקושי של המסלול).

עמיח77 15 בספטמבר 2013

יופי של סיכום למירוץ אדיר. נקווה שנראה עוד מהחרא הזה בעתיד הקרוב!

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

ובינתיים, בפילדלפיה –
Stanley Biwott-59:37
Cyprian Kotut-59:59
Edwin Kipyego-60:04

איציק 15 בספטמבר 2013

מזל שלא רצו מניוקאסל, אחרת אפילו בקלה לא היה לוקח מדליה ;)
וקצת יותר ברצינות, מה ניתן לומר על ההשוואה בין שני המסלולים מבחינת תנאי שטח ואקלים?

נחשון שוחט 15 בספטמבר 2013

קשה מאד לעשות השוואה בעלת ערך. סטנלי ביווט הוא בעל שיא אישי של 58:56 כך שהתוצאה שלו ממש לא מפתיעה. את השניים האחרים אני לא מכיר, אבל כמו שאמר נורדין מורסלי לפני שנים: There are always new Kenyans. בשנה שעברה 12 רצים רצו מהר מ – 59:30, ו – 7 עשו זאת השנה, כך שהזמנים מה- Great North Run לא היו העניין המיוחד במירוץ הזה (וזה היה די צפוי מראש). לגבי השפעת תנאי מזג האוויר ובעיקר הרוח – אני עדיין לא יודע לומר.

אורי גולדבורט 15 בספטמבר 2013

הזמנים לא העניין? הם מ א ו ד הענין! אני מבין שיש הנמצאים בשיא ההתלהבות, אבל תביטו בתוצאה – מעל לשעה…זמן סופי בינוני (ולגבי מירוץ "עלית" לכאורה- פשוט איטי). קניה יש לה תריסר רצים ומעלה שיורדים משעה בחצי מרתון. גם אתיופיה תנפיק אחדים. שמא תאמרו: קנניסה הגדול מכולם, אבל הרוח פגעה בזמנים? תביטו בזמני הנשים. אלו מאפשרים לנו לוודא, שהמירוץ התקיים בתנאים שלא האיטו דרמטית את הרצים ואולי לא האיטו בכלל. קנניסה בקלה נמצא בירידה בולטת ב-10,000. זו היתה באמת תחרות HYPE שקצרה את מהומת הרבתי שהוקמה לרראתה , בהסתייעות על ידי הימנעות משיתוף רצי הצמרת האמתיים במרחק זה . מאומה בכל העניין לא מפתיע, כי הלא המטרה היתה בקלה נגד פארח, כאילו זו ההתמודדות ביו שני ענקי הריצה של היום- אבסורד גמור. בקיצור "עורבא פארח".

חזי 16 בספטמבר 2013

אורי,
מי כמוך יודע שמי שמגיע לתחרות כזו לא הולך על שיא עולמי או על תוצאות יוצאות דופן. הרצים מרגישים האחד את השני. לא בטוח שאם היו באים רצים בסדר גודל של סטנלי ביווט הם היו מנצחים. בקלה ופארה בכושר מצוין. זה שבקלה לא הופיע לאליפות העולם זה כבר עניין אחר. אם היית מסתכל על הריצה, היית רואה שבקילומטר האחרון בקלה מזיז את הראש (זה מאוד קשה במהירות כזו ומפחית את המהירות הכללית) כל כמה שניות לבדוק אם פארה מתקרב אליו. ואכן, כשהוא הרגיש שפארה התקרב אליו הוא ניער אותו ב ק ל ו ת. בקלה יכל לרוץ חצי דקה יותר מהר אבל הוא שמר כוח כדי לוודא ניצחון. המטרה כא היתה ניצחון ולא זמנים.

ערנג27 16 בספטמבר 2013

פשוט כיף של מירוץ.

נר הלילה 16 בספטמבר 2013

תודה רבה

סופרפלי 17 בספטמבר 2013

יופי של סיכום, הרגשתי כאילו אני צופה במרוץ

יעל 17 בספטמבר 2013

לו רק אמצעי התקשורת המרכזיים בארץ היו מסקרים בצורה כל כך מוצלחת (או מסקרים בכלל…) את תחום האתלטיקה וכל מה שאינו כדורגל/כדורסל/טניס. תודה על הסיקור המצוין.

YG 18 בספטמבר 2013

speaking of which, בחצי מרתון אחר, בחור-צעיר בן 82, אד וויטלוק הגדול- עשה 1:38:11.

Comments closed