2:03:23!

שיא עולם מדהים לווילסון קיפסאנג בברלין 2:03:23. קיפצ'וגה שני עם 2:04:05. דיווח ראשוני, לפני סקירה מפורטת.

 

כן, ווילסון קיפסאנג עשה את זה, בריצה פנטסטית בברלין.  שיפור של 15 שניות לשיא העולם של פטריק מקאו מלפני שנתיים.

את חצי המרחק המובילים עברו לפי תכנית ב – 61:32.  בין ה – 20 ל – 30 היתה דעיכה ברורה של הקצב, ומשם נשארו שלושת הפייבוריטים – ווילסון קיפסאנג, אליהוד קיפצ'וגה וג'פרי קיפסאנג (שנשר מעט לאחר מכן).

בקילומטר ה – 34 ווילסון עשה את המהלך שלו והוריד את הפטיש עם קילומטר של 2:52.  בין ה – 30 ל – 40 הוא חזר לקצב מהיר משיא עולם 14:35 ו – 14:36 (2:55 לק"מ).

בנקודת ה – 40 היה לו יתרון של 3 שניות ביחס לזמן הביניים של מקאו מלפני שנתיים.

ואת שני הקילומטרים האחרונים קיפסאנג רץ בקצב דמיוני ממש- 2:49 לקילומטר ה – 41, ומשך עד ל – 2:03:23 פנטסטי לסיום.

קיפסאנג הבטיח וקיים.  יש לנו שיא עולם במרתון.

ובצילו של הרגע ההיסטורי, אליהוד קיפצ'וגה סיים בתוצאה פנטסטית של 2:04:05 (מדרגת אותו מס' 4 בכל הזמנים רשמית, 6 שניות משיאו של גברסלאסי).

יום חג.

מחר אעלה סקירה מפורטת ופרשנות.

 

בינתיים הריצה לפי זמני הביניים:

5 ק"מ – 14:34 (קצב ל – 2:02:56, פתחו עם קילומטר ראשון מהיר מאד של 2:43)

10 ק"מ – 29:16 (14:42, בדיוק לפי תכנית)

15 ק"מ – 43:45 (14:29, שוב הגברה)

20 ק"מ – 58:19 (14:34)

חצי מרתון – 61:32

25 ק"מ  – 58:19 (14:54)

30 ק"מ 1:28:01 (14:48).  בשלב הזה נראה היה שהקצב מאט ושלא נראה שיא, אבל ווילסון תכנן אחרת.

35 ק"מ – 1:42:36 (14:35)

40 ק"מ 1:57:12 (14:36)

42.195 ק"מ – 2:03:23

 

אני שומע ברקע את המראיין של יורוספורט שואל אותו את השאלה הכי פחות מעניינת שיש ברגע כזה:  "כמה מהר אתה חושב שתוכל לרוץ?"

רבאק, תן לו (ולנו) ליהנות מהרגע.  ווילסון קיפסאנג כתב את הפרק שלו בהיסטוריה באחת הריצות היפות שראינו.  מגיעה לו עכשיו בירה קירה!

kipsang

 

 

 

 

ליגת שוקי ההון - גרמניה, אירופה, והליגה האירופית העתידית
הצד האפל של ברנדן רוג'רס-אחרי הנצחון מול סנדרלנד

31 Comments

אריאל גרייזס 29 בספטמבר 2013

איזה יופי! ואיזה שם אלילי זה אליהוד

נחשון שוחט 29 בספטמבר 2013

אליהוד הוא אלוף עולם ב- 5,000מ' (בגיל 18! ניצח את אל גארוז' ובקלה) ובעשור האחרון מאד עקבי, כולל מדליות כסף וארד אולימפיות ושיא אישי של 12:46 ל- 5,000מ' (אחד המהירים לכל הזמנים). בזמן שכולם מדברים על מעבר של בקלה ופארה למרתון (עם זה יורוספורט החלו את השידור שלהם) קיפצ'וגה עשה בשנה שעברה מרתון בכורה בפרופיל נמוך, כשניצח בהמבורג עם 2:05:30, מאד בשליטה, והיום שייך את עצמו לדבוקת החוד הפנטסטית של התקופה הזו. קיפצ'וגה אגב צעיר בשנתיים מבקלה ופארה. הוא כאן כדי להישאר.

קיפסאנג הוא הרץ הראשון בהיסטוריה לרוץ שתי תוצאות של סאב 2:04, וכעת מחזיק בתוצאות 1 ו – 3 בכל הזמנים (רשמית).

אורי גולדבורט 29 בספטמבר 2013

שם אלילי? זה שם עברי מהתנ"ך. ובין הרצים הקניאתיים ל כל הזמנים יש לא פעם עמוס (למשל עמוס ביווט, האלוף האולימפי הקמיאתי הראשון בריצת מכשולים) בועז ואחרים.

shohat 29 בספטמבר 2013

ראיתי פעם גם nahashon. אמיתי. הרבה מאד שמות תנכיים בהשפעת הנצרות. חברים ששהו בקניה מספרים שהמקומיים מאד מתלהבים כששומעים שאדם מגיע מישראל, הדרת קדושה.

אלכס 29 בספטמבר 2013

איזיקאל, איזק…

חלושעס 29 בספטמבר 2013

אורי, חיפשתי בקונקורדנציה ולא מצאתי את השם אליהוד. אתה בטוח שהשם הוא אכן תנ"כי?

חלושעס 29 בספטמבר 2013

אגב, לדעתי הכוונה של גרייזס במינוח "אלילי" לא היתה במובן העכו"מי/עשתורתי, אלא במובן של "אדיר". בבחינת "הנביא שלנו הוא בומבה של נביא".

אריאל גרייזס 30 בספטמבר 2013

כמובן, זה לא היה ברור?

יורם אהרוני 30 בספטמבר 2013

השם אליהוד לא מופיע בתנ"ך אלא בברית החדשה ב"הבשורה לפי מתי" פרק א' פסוק 14: "ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד" . חלק מהשושלת של "…יוסף, בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח…"

ויינר 29 בספטמבר 2013

שמע, לפני שהוא ברח מקיפצ'וגה (ק"מ 34 בערך), הוא נראה כאילו הוא בג'וגינג קליל בפארק. אין ספק שההכנה שלו הייתה מושלמת.

ליאור 29 בספטמבר 2013

נחשון, אם ניקח בחשבון את ה"דעיכה" בין ה-20 ל-30 האם לא בוצע פה נגטיב ספליט כפול?

נחשון שוחט 29 בספטמבר 2013

בהשוואה בין החצי הראשון לשני אין נגטיב ספליט – 61:32 חצי ראשון, 61:51 חצי שני. השדרים של יורוספורט העלו השערה של השפעת רוח שסייעה בין ה – 10 ל – 20 והפריעה בין ה – 20 ל – 30. לא יודע כי לא הייתי שם בשטח, אבל עם נתוני אתרי מז"א זה לא מתיישב ולכן לא נראה לי שזה ההסבר. מה שנראה הוא שרצו מהר מאד בין ה – 10 ל – 20 (מהר מקצב שיא עולם) ואז כשהדבוקה החלה להתפרק, יתכן שבאופן מודע ובידיעה שיש להם מעט ספייר החליטו להאט מעט ולשמור לסוף (הוראה של קיפסאנג לפייסרים? כי ויינר צודק, קיפסאנג בבירור לא היה שם במצוקה). תשעת הקילומטרים האחרונים של ווילסון קיפסאנג פשוט מדהימים. לתת קילומטרים של 2:52 (34) ו – 2:49 (41) מראה שנשאר לו המון כח. אין כוכבית ליד השיא הזה. הוא הראה שהוא רץ המרתון הטוב בעולם כיום, ועשה את זה בקלאסה.

ליאור 29 בספטמבר 2013

'If I prepare very well, and with the same shape (I can go faster). Today there was a lot of wind, I was really fighting,' he said.

קיפסאנג טוען לריבוי רוחות במהלך הריצה, מה שהופך את ההישג לגדול אף יותר. מתוך ראיון ליורוספורט

ג'וש 29 בספטמבר 2013

איפה הוא היה באליפות העולם האחרונה ובאולימפיאדה?

shohat 29 בספטמבר 2013

במרתון האולימפי סיים שלישי. שילם על פריצה והובלה מוקדמות ונועזות מדי. על אליפות העולם ויתר, ובצדק.

יוני (המקורי, מפעם) 30 בספטמבר 2013

למה בצדק? בגלל השיא? שיא עולם במרתון יותר משמעותי מאליפות עולם? ואם השיא שלו יישבר עוד חודש?

הרבה שאלות… פשוט לא ברור לי למה אתה מצדיק העדרות מאליפות עולם כשאתה הטוב ביותר. הרי לא היה מועמד אחר לזכור במרתון ברלין. יש מועמדים שונים למרתונים שונים?

shohat 30 בספטמבר 2013

כן. חד-משמעית שיא עולם במרתון משמעותי יותר מאליפות עולם – מבחינת היוקרה, התהילה, הכסף (גם הפרסים הישירים, שמגיעים לסדר גודל של 200,000 דולר וגם מבחינת "appearance fees" במירוצים עתידיים).

לגבי מרתון אולימפי זה הרבה פחות חד-משמעי, אבל מרתון אליפות העולם הוא היסטורית סוג של ילד חורג. אם תשווה בין רשימת שיאני העולם במרתון בעשרים השנים האחרונות לבין אלופי העולם, תבין בבירור איזו רשימה חשובה יותר.
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_World_Championships_in_Athletics_medalists_(men)#Marathon

מבחינת האינטרסים של הרצים הבכירים בעולם, השתתפות באליפות העולם מחייבת ויתור על הכסף הגדול של מרתוני הסתיו, כאשר מרתון אליפות העולם מתקיים בתנאים לא טובים (זינוק באמצע היום, חום, וכו'), כשמסורתית סיכויי ההצלחה של הרצים המהירים ביותר לאו דווקא גבוהים שם (ביחס למרתון כמו ברלין, שמותאם לצרכים האידיאליים שלהם).

עכשיו קח בחשבון שלרץ מרתון יש כמות מוגבלת של מירוצים (2 בשנה בדר"כ) וכמות עוד יותר מוגבלת של מירוצים ברמת השיא. בדרך כלל שיא היכולת נמשכת שנתיים שלוש, זה חלון הזדמנויות מאד מצומצם. במונחי רווח והפסד – פשוט לא משתלם לרצים שנמצאים ממש בחוד (אלו שיכולים לנצח בלונדון, שיקגו או ברלין) להשקיע באליפות העולם. זה לא רק קיפסאנג. אף אחד מששת הרצים הקנייתים הנחשבים לבכירים בשנתיים האחרונות לא השתתף באליפות העולם האחרונה.

מהצד השני, בקניה נתנו קרדיט עצום לאבל קירוי, שניצח פעמיים באליפות העולם ומבחינתם הקריב את האפשרות לרוץ תוצאות מהירות יותר ולהפיק רווחים. לכן בחרו בו למרתון האולימפי בשנה שעברה על פני מקאו וג'פרי מוטאי, שקבעו תוצאות מהירות משמעותית משלו וניצחו במרתונים גדולים. הבחירה הצדיקה את עצמה כשקירוי זכה במדליית הכסף.

shohat 30 בספטמבר 2013

אני אוסיף, שלא רק שיא עולם יוקרתי יותר מאליפות עולם במרתון, אלא לדעתי גם נצחון במרתון לונדון (שהוא אליפות העולם האמיתית כיום, מבחינת איכות שדה המשתתפים) וניתן לטעון שנצחון בכל מרתון אחר מסדרת המייג'ורס (ניו יורק, ברלין, שיקגו, בוסטון, אולי למעט טוקיו).

יוני (המקורי, מפעם) 30 בספטמבר 2013

נחשון, השירות אצלך מדהים. אני סתם בטטת כורסא, אתה מצליח להכניס אנשים לנבכי כל תחום ותחום (באתלטיקה).

נחשון שוחט 30 בספטמבר 2013

תודה יוני! שמח לשמוע.

סער 29 בספטמבר 2013

בקשה לנחשון: אם אפשר שתפרט קצת על הרצים המדהימים האלו מבחינה פיזיולוגית: צריכת חמצן מירבית, על איזה דופק הם רצים את הקצבים המדהימים האלו, כמות ק"מ שבועית, האם גם הם משתמשים בג'לים תוך כדי הריצה, מה הסיבה המשמעותית ביותר לשיפור המדהים של קצב הריצה – ב-20 שנה האחרונות שיפור של בערך 5 ד של השיא, אני חושב שבהשוואה לענפים אחרים באתלטיקה אין לזה מקבילה.
תודה.

אופיר 29 בספטמבר 2013

אני לא נחשון, אבל הסיבה לשיפור הגדול היא (לעניות דעתי) ברורה: עלייה דרמטית באיכות הרצים.

אם פעם המרתון היה ה- side show של זאטופק, הזדמנות אחרונה ל-"סוסים מתים" מה- 10,000 או סתם מפלט לרצי ארוכות שאינם מהירים מספיק להתחרות על המסלול, הרי שהיום בעידן הכסף הגדול במרוצי הכביש, מגיעים למרתון רוצחים אמיתיים עם פוטנציאל 10,000 אדיר בגילאים צעירים (וונג'ירו התחיל ב-18?).

כל יתר הפרמטרים של תורת האימון (צח"מ, LT וכו') נושאים תרומה שולית בלבד ביחס לסיבה שציינתי למעלה.

סער 29 בספטמבר 2013

אופיר תודה על ההתייחסות ואני מסכים איתך (קצת בוש שלא חשבתי על קודם)….

עידו 29 בספטמבר 2013

תודה על הסקירה! חבל שהמטומטם בסוף הרס לקיפסאנג את הסיום.

מצטרף לסער. בנוסף, האם אתה יודע מה הקילומטרז' השבועי שלו ובאיזה גובה? כמה מזה זה "Junk miles"?

נחשון שוחט 29 בספטמבר 2013

עידו וסער, קיבלתי את הבקשה שלכם. כדי שזה יהיה רציני, מעובד ולא בשליפה, אשתדל להעלות פוסט מסודר במהלך השבועיים הקרובים שיתייחס לשאלות שלכם (לפחות לחלקן) ובו אסביר מעט על שגרת האימון הכללית של רצי העלית הקנייתים. ההערה של אופיר נכונה, ואתייחס לכך באופן מעט יותר מפורט בפוסט הסיכום המפורט שאני עובד עליו – מה בעצם קרה לריצת המרתון ב – 10 השנים האחרונות? זו אחת התקופות המרתקות ביותר בתולדות הריצה הזו, ולהערכתי זה צפוי להימשך.

מיקו 30 בספטמבר 2013

אגב גם מעניין להבין מה קרה למרתון בארץ. אני מסתכל על הזמנים של הישראלים בברלין ומקבל דיכאון. זה נראה כאילו כולם סאב3 ורק אני לא…. (ואפילו לא סאב 3:30…)
איך תוצאות שעד לפני 10 שנים היו נדירות בארצנו היום הם כמעט mainstream (קצת בהגזמה אבל בכל זאת) ואצל ישארלים "רגילים" ולא עולים מאתיופיה

shohat 30 בספטמבר 2013

היי מיקו, הרבה חברה' ישראלים רצו יפה מאד אתמול בברלין וקבעו שיאים אישיים מרשימים. כל הישג כזה הוא משמעותי בפני עצמו. וכך למעשה כל שיא אישי (גם של סאב 4, הרי בספורט הזה הכל יחסי וחשובה מכל היא חווית ההתקדמות האישית), וכל מי שמתמיד ומוציא מעצמו את המיטב מבין את זה היטב.

לגבי ההנחה שאתה מניח – אני לא חושב שניתן לזהות מגמה מסוג "מה קורה? כולם סאב 3". אתה יכול להיות רגוע (וגאה). ביחס לגידול העצום בכמות המשתתפים בריצות הכביש, תיאורטית ניתן היה לצפות לגידול משמעותי הרבה יותר בקבוצת הרצים המהירים, וזה לא קורה.

בברלין 2005, למשל, היינו 6 רצים של 2:40 (אפס קצת) ומטה – שניים מהם ניתן לספור כרצי עלית (דסטאו סוונך ואלי בייקדי). לא מספר מרשים במיוחד כשלעצמו, אבל אני לא רואה שהיה גידול משמעותי מאז. עדיין בישראל יש "בור" בטווח של הרצים החובבים בטווח של בין 2:25 ל – 2:45 (מדובר בבודדים בכל זמן נתון, לא יותר מעשרים אני מעריך, וכמה רצים בולטים מהקטגוריה הזו רצו אתמול בברלין). מורגש גידול מסוים ויפה בכמות רצי הסאב – 3 אבל הגידול הוא לא בפרופורציה ישירה לגידול הכללי בכמות הרצים.

הפרמטרים לא השתנו. כדי לרוץ סאב 3:00ש' צריך מידה מסוימת של כשרון ובעיקר (עבור רוב המצליחים לעשות זאת) להתאמן בהיקף משמעותי, יומיומי, לאורך זמן (כשגם שיקולי גיל נכנסים לתמונה, אצל מי יותר מי פחות).

עידו 30 בספטמבר 2013

תודה על ההתייחסות נחשון!

מיקו 1 באוקטובר 2013

תודה נחשון!
אשמח אם תוכל להרחיב בנושא.(עכשיו או יותר מאוחר או להפנות אותי למקור אחר) מה זה אומר לעשות סאב3 למישהו שרץ היום 3:45 – 3:35 במרתון.ניקח טווח גילאים של 35-40.
מבחינת תוכנית אימונים
סוג אימונים
מטרות ביניים
תזונה
וכו

נחשון שוחט 2 באוקטובר 2013

היי מיקו,
כמה נקודות מאד כלליות:
1) אין שום סיבה להניח שרץ כפי שתיארת (כלומר… אתה) לא יוכל לרדת משלוש שעות, או לפחות מאד להתקרב לכך. סאב 3 הוא בכל זאת אתגר, ממש לא מובן מאליו, ולכן גם אי אפשר להבטיח, ולא ניתן לזלזל בקושי של התקדמות כזו. הצלחה לבצע התקדמות כזו היא הישג אישי מאד משמעותי. אפשרי, אבל דורש זמן, וממש לא קל. וזה מה שיפה. כמו שכתב ג'ון קרואקר (במקור על טיפוס הרים): "I was dimly aware that I might be getting in over my head. But that only added to the scheme’s appeal. That it wouldn’t be easy was the whole point."
2) בעיניי, בסוף התוצאה הסופית שמגיעים אליה לא היא עצמה החשובה. יש מספרים עגולים, ובגלל שהם שם אנחנו רודפים אחריהם. לאחד זה יהיה 3:30, לשני 3:00, והרי אחרי שאתה משיג מטרה אחת אתה כבר מסתכל על הבאה. זו הפלטפורמה. הערך האמיתי (שלנו כרצים חובבים) הוא בדרך שאתה עושה, בכל החוויות הנלוות לכך, בזה שאתה מאתגר את עצמך וחווה את תהליך השיפור ("הכיוון של החץ" – פארקר קרא לזה – When you're a competitive runner in training you are constantly in a process of ascending). לכן, אם תגיע בסופו של דבר לשלוש שעות (ושוב, אין שום סיבה לשלול זאת) או שמאד תשתפר ורק תתקרב – בכל מקרה תחווה חוויה מאד עצמתית ותגלה יכולות שכרגע נראה לך כביכול ש"אין לך".
3) אני אף פעם לא מנסה להשיב לשאלה "מהו גבול פוטנציאל השיפור החזוי" לרץ מסוים, מראש. זו שאלה חסרת טעם. כל הכיף הוא לגלות. והפוטנציאל הסופי הוא כמעט תמיד גבוה יותר (בריצת המרתון) ממה שאנחנו נוטים להעריך מראש.
4) כדי להתייחס למצבך, פרקטית, חשוב לדעת כמובן מהו הרקע שלך ובאיזה אופן התאמנת עד כה.
5) המפתח העיקרי הוא בנאלי: לרוץ הרבה, הרבה יותר, ולאורך זמן. כמובן שצריך לעשות זאת בהדרגה, ובשילוב "מחזוריות" (מחזורים של 5-6 חודשים שבכל אחד מהם בנייה הדרגתית לקראת מירוץ מטרה, שלאחריו ירידה ובנייה מחדש, וכשישנה התקדמות בין מחזור למחזור). העניין דורש התמדה וזמן. והמטרה היא לסגל יכולת להתאמן בנפח אימונים גבוה, כשבתקופות הרלוונטיות משלבים אימוני איכות.
6) לא אוכל כמובן בתשובה כאן להקיף את נושא ה"איך" ואת הנושאים שהעלית. חוץ מההשקעה בריצה, מומלץ להשקיע בלימוד (המון תכנים איכותיים זמינים ברשת) ולשקול הצטרפות לקבוצת ריצה שתספק סביבה מקצועית וחברתית תומכת (אני מאמין גדול בקונספט של ה"אימון הקבוצתי" והערך המוסף שהוא נותן).
7) מספר הפניות ראשוניות לקריאה –
התחל כאן – פוסט שבו כתבתי על מספר מקורות השראה שמאד השפיעו על עיצוב גישתי – http://www.bc-running.com/phpbb/viewtopic.php?f=5&t=2357
קווין בק (קמיבי) "רק מיליון צעידים קלילים להגשמת הפוטנציאל שלך" – על מפתחות ההצלחה במרתון (תורגם ברשות המחבר לאתר שלנו) –
http://www.bc-running.com/wp/?p=145
ממליץ מאד על הספר Advanced Marathoning של פיט פיצינגר וסקוט דאגלאס. לדעתי קריאת חובה לכל רץ מרתון.
הפוסטים שלי כאן בבלוג הם פוסטים של עדכונים/פרשנות/סיפורים וכתיבה אסוציאטיבית בנושאים שונים, ומיועדים לקהל יעד רחב יותר, של אוהדי ספורט המתעניינים בריצה באופן כללי. הכתיבה המקצועית/מדריכה שכתבתי לאורך השנים לקהל מרוכזת באתר שלנו "מועדון ארוחת הבוקר" (במיוחד תחת "מאמרים" ו"פינת העצה"). האתר כולל גם פורום מקצועי שאפשר להעלות בו שאלות ולהתייעץ. http://www.bc-running.com/wp/

מיקו 2 באוקטובר 2013

נחשון – תודה רבה!!
קניתי את הספר ואני אמור לקבל אותו בקרוב
יש עוד הרבה שאלות אמשיך אותם אצלכם בפורום ברשותך
ושוב תודה!

Comments closed