Remember Chicago

איזה מירוץ, איזה מירוץ, איזה מירוץ! דניס קימטו הוא מנצח מרתון שיקגו בשיא מסלול של 2:03:45. ריטה ג'פטו המנצחת בקרב הנשים. והג'ינג'ים חוגגים.

 

איזו תקופה זו להיות רץ מרתון.  איזו תקופה זאת לצפות במרתונים.

רק לפני שבועיים שבר ווילסון קיפסאנג את שיא העולם בברלין והעמידו על 2:03:23.  נראה היה שהוא קיבע את מעמדו כרץ המרתון הטוב בעולם כיום.  והנה, חלפו שבועיים ואפשר לטעון שדניס קימטו פתח היום בשיקגו מחדש את הדיון.  בסטייל.  בעיקר, אפשר להבין שהתחרות בין חבורת רצי- העל של התקופה הזו צפויה להמשך. הם פשוט דוחפים זה את זה, ויחדיו את המקצוע כולו, לגבהים חדשים.

כמה הערות על מרתון שיקגו שהתקיים היום:

1.  חוץ ממרתון בוסטון 2011 (סיוע רוח), זו הפעם הראשונה שבה שני רצים יורדים מ – 2:04 באותו המירוץ.   דניס קימטו ועמנואל מוטאי עברו את נקודת ה – 40 ק"מ כשהם צמודים זה לזה ואז הגיעה הגברת קצב נוספת, המכריעה, מצד קימטו.  2:03:45 לקימטו המנצח, 2:03:52 למוטאי – תוצאות מס' 4 ו – 5 בכל הזמנים.  במהלך שבועיים – בבברלין ושיקגו – נקבעו 4 מ – 7 התוצאות המוכרות המהירות ביותר.

2.  דניס קימטו לא רק רץ זמן פנטסטי אלא נדרש לנצח שדה מתחרים איכותי מאד.  לכל אורך הדרך רץ יציב ורגוע מאד.  קימטו הוא ה – real deal.   הוא רץ שלושה מרתונים עד היום (בתקופה של קצת למעלה משנה):  הראשון היה מרתון הבכורה המהיר אי פעם (2:04:16) ומקום שני בברלין (כאשר נראה כמי שויתר לחברו-שותפו והמנטור שלו ג'פרי מוטאי על הנצחון).  השני היה נצחון במרתון טוקיו (גם הוא בסדרת המייג'ורס).  והשלישי  – מפגן השליטה הנפלא שראינו ממנו היום.  קימטו זכה ב – 175,000 דולר (100,000 עבור הנצחון, ו – 75,000 בונוס על שבירת שיא המסלול).  לפי החשבון שלי, הוא השתווה בניקוד בסדרת המרתון מייג'ורס ל – 2012-2013 לצגאיי קבדה.  סטפן קיפרוטיץ' האלוף האולימפי ואלוף העולם מאוגנדה יוכל לעקוף את שניהם אם ינצח במרתון ניו יורק.  בשלושת המרתונים שרץ הוא נראה בלתי-מנוצח.

3.  עמנואל מוטאי הקנייתי היה אמנם המנצח הגדול של מרתון לונדון היוקרתי בשנת 2011 – הנצחון היחיד שלו.  אך זו הפעם השישית(!) שבה הוא מסיים במקום השני במרתון גדול (פעמיים בלנודון, פעמיים בניו יורק, פעם אחת באליפות העולם, והפעם השישית היום).  כמה סמלי  שהוא היה לאדם הראשון שירד מ – 2:04 (שיפור של 48 שניות לשיאו האישי מלונדון) והפסיד (שוב, בהתעלם ממרתון בוסטון 2011) – כלומר מס' 2 המהיר בכל הזמנים.  מוטאי הפתיע אותי לטובה היום.  אלמלא קימטו, כל הכתרים היו נקשרים לראשו.  ריצת חייו, והוא הפסיד.  מוטאי יתנחם בזכיה ב – 105,000 דולר (כולל בונוס של 55,000 דולר על זמן מהיר מ – 2:05) אך בעיקר בידיעה שהוא נתן שוב ריצה של אלוף גדול.  זה פשוט לא הספיק מול קימטו.

4.  שימו לב לספליטס של קימטו:  61:52 לחצי הראשון, 61:53 לחצי השני.  זמני הביניים לכל חמישה ק"מ היו:  14:46, 14:37, 14:39, 14:38, 14:39, 14:45, 14:35, 14:39, ו – 6:27 ל – 2.195 ק"מ האחרונים.  במלים אחרות:  פייסינג פשוט מושלם!  (ניתן לשים לב שהסיום של קיפסאנג, אחרי נקודת ה – 40 ק"מ היה מהיר יותר ב – 16 שניות).

5.  זהו התרחיש של המרתונים הגדולים בימינו.  הקצב מהיר מאד.  הדבוקה גדולה.  ומי שלא מוכן – מתפרק.  סמי קיטווארה החזיק מעמד לשיא אישי של 2:05:16 ומקום שלישי.  מיכה קוגו דעך משמעותית אך עדיין סיים בשיא אישי של 2:06:57.  כל השאר?  התאיידו, ומפתיע שרובם בכל זאת סיימו:  זרסנאיי טדסה פרש לפני נקודת ה – 25 ק"מ.  איילה אבשרו היה בפער של דקה בלבד מהמובלים עד לנקדות ה – 35 ק"מ אבל התנפץ אל הקיר וסיים ב – 2:10:31 במקום השישי.  מוזס מוסופ הגדול סיים אחריו ב – 2:11:21, במקום השמיני.

6.  יום פושר לשני האמריקאים.  דייתן ריצנהיין עבר את חצי המרחק ב – 63:04 מבטיח אבל נחלש מאוד בשליש האחרון למירוץ וסיים ב – 2:09:47.  אמנם מקום חמישי אבל התוצאה מאד מאכזבת מבחינתו.  מאט טגנקמפ  סיים את מרתון הבכורה שלו ב – 2:12:29, סולידי אבל נמוך מהצפייה שלו.

7.  ריצה מרשימה מאד לריטה ג'פטו במירוץ הנשים.  מירוץ הנשים נפתח בקצב מתון יחסית – 1:11:15 בחצי הדרך.  ג'פטו הורידה את הפטיש אחרי 30 ק"מ והגבירה עד לסיום.  ג'פטו רצה את החצי השני ב – 1:08:44, בדרך לנצחון משכנע עם התוצאה הכי יפה שיש בספר:  2:19:59.  שיא אישי גדול מבחינתה.  גם ג'פטו נמצאת כרגע בראשות דירוג המייג'ורס.

8. דסטאו סוונך שלנו סיים במקום ה – 69 הכללי בתוצאה של 2:28:33.   דסטאו לא הגיע לשיקגו בשיאו.

 

ועכשיו, לג'ינג'ים – 

בזמן שהתנהלה אחת מריצות המרתון הטובות אי פעם, רק עשירית מתשומת הלב שלי היתה מופנית למובילים.  תשע עשיריות היו מופנות לספליטס שערן שידר, לעדכונים לגבי החברים,

לניסיון לנחש ולהבין מה עובר עליהם, איך הם מרגישים, אילו משפטים או מנגינות עוברים להם בראש כשהם שם, נאבקים.  אנחנו כאן, לא יכולים להשפיע וכל כך מתוחים, מזדהים, מקווים.

מרתון שיקג- וכל הדרך שהובילה אליו – תיזכר כפרק משמעותי.  מסע של שלושה, שהצית התלהבות ודמיון אצל הרבה אנשים נוספים.

יש גם תוצאות.

איתי רז2:40:24 – שיפור של מעל שלוש דקות לשיאו האישי.  2:40 הוא מספר שרירותי.  חוץ מזה שהוא עגול אין בו שום ייחוד.  אבל לכו ספרו את זה לרץ של 2:40…  אחי, עשית את זה.  אתה גדול.  תקופת האימונים, כל ההתנהלות שלך, יכולות לשמש כמדריך למרתוניסט.  כמה רוגע, דיוק ובטחון.

יעקב הרשקוביץ' – 2:55:12.  אני לא אכנס לפרטי ההכנה, התכנית והריצה של יעקב.  רק אציין כמי שליווה אותו מקרוב וניתח איתו את המצב מראש  באופן מאד קר וריאלי, שהריצות בהן אתה מגלה את האמת לגבי היכולות שלך אינן רק הריצות האופוריות שבהן שוברים שיאים, אלא גם הריצות שבהן אתה מרגיש  כיצד השיא חומק ואתה נשאר שם להיאבק עם השאלות הקשות.  הריצות שבהן הגוף צועק, והשדים צורחים.  וכשאתה מסיים, אתה מגלה על עצמך משהו נוסף, מאד מהותי. ואתה מוצף באושר מיוחד, אחר.  כי אתה יודע.  רק אתה, יעקב, יודע מה עברת בשבועות האחרונים, ומה השארת שם על המסלול, ואיזה הישג ענק זה.  וגם הכותב המוכשר ביותר לא יוכל לתאר.  צריך לחוות את זה כדי להבין.  וזו חוויה שאותה לא שוכחים.

אמיתי גיסר –  הפציעה שהגיעה באמצע הקיץ היתה עקשנית וסירבה להרפות.  היא קבעה, חד-משמעית, שגיסר לא ירוץ את מרתון שיקגו.  אז קבעה… איך הולך השיר?

You can't always get what you want.  But if you try some time you just might find, you get what you need.

גיסר לא נסע לשיקגו בשביל התוצאה אצל בשביל משהו אחר לגמרי.  כי שלושה יצאו לדרך ושלושה הם יסיימו אותה (גיסראה מס' 346).

3:51 הן הספרות, אבל מי שיתמקד בספרות בעצם יפספס את הסיפור.

itaiyaacov

 

רצים ותיקים יודעים שישנה "אמת פנימית" למרתון.  אני לא מתכוון לאמת מוחלטת של איך עושים את הדברים, אלא לאיזו תחושה, או ידיעה.  איזו הבנה פנימית שהדרך שלך היא נכונה.   שלושה חברים, שלוש ריצות כל כך שונות, ושלוש זוויות לגבי האמת הזו.

נזכור את שיקגו.

 

 

 


לקראת מרתון שיקגו
חימום ל(מרתון) פרנקפורט

תגובות

  • ערנג27

    כוסומו נחשון, הרגת אותי עם הפוסט הזה.

  • אריאל רוזנפלד

    מקסים.

    פוסט עם כל כך הרבה לב ונשמה.

    כל הכבוד לשלישיה הישראלית.

    אריאל

  • שחר

    מדויק כל כך, הרגת אותי נחשון...
    ולשלישייה - כן אתם כן... ובענק!

  • ariG

    Amen to each and every word

  • דורון ט

    בוינה, אתה מקפיד להתעלות על עצמך בעקביות.
    אני לא יודע אם זה הפגנת החברות וההערכה המופלאה שלך לג׳ינג׳ים, או העייפות שלי מה״נתיב״ שלי למרתון (שכללו ב 12 השעות האחרונות, 10 אתמול בערב, לפני הפוטבול, 6 שעות של עונג פוטבולי במיטבו, שעתיים וחצי שינה כי צריך להאמין בבריידי עד השנייה האחרונה ו-15 נוספים הבוקר...), אבל השארת גם אותי דומע הבוקר.

    • shohat

      תודה דורון. בקרוב אצלך!

  • אריאל גרייזס

    נהדר! ושוב, החשק מדגדג. 21 בשבת האחרונה, הכי ארוך בשנה האחרונה, the roads are open indeed

  • יעקב

    קורא שוב ושוב. תודה נחשון, מרגש זה לא מתקרב לתאר את הפוסט הזה.
    שמח להיות פה.

  • חזי

    כיף לקרוא, מרגש!

  • פליקס

    חבר'ה אתם גדולים! הישג מרשים!

    תודה נחשון, אחרי כזה סיכום מרגיש כאילו הייתי שם.

  • רוג'ר

    כתוב מדהים וכיף לקרוא

  • שער ברנדנבורג מחכה | למרחקים ארוכים

    […] המירוצים של השנה שעברה:  שיקגו (קימטו ומוטאי)…  ברלין  (ניתוח מפורט של השיא של […]

Comments are closed.