מרתון ניו יורק – Closure

סיכום ורשמים בעקבות מרתון ניו יורק.

 

(סלחו לי על ה- delay של יומיים בהעלאת סיכום ורשמים)

אתחיל מהתמצית, רשימת המברוקים בעקבות מרתון ניו יורק:  פריסקה ג'פטו (רצת הארוכות הטובה בעולם היום.  לכל דבר ועניין, המלכה החדשה), ג'פרי מוטאי (עדיין הבוס), צגאיי קבדה (הקטן-הענק ומנצח המייג'ורס, עשיר יותר בחצי מיליון), בזונש דבה (בזכות האומץ שלה היתה לנו דרמה), מב קפלזיגי (ריצה גרועה, וטונה של קלאסה), שלומי לאון (עוד שאגה מפתיעה), וסגן אהרון קרוב (מפציעה אנושה ב"עופרת יצוקה" למרתון ניו יורק ב – 4:14ש' – זאת קטגוריה לגמרי נפרדת של "מדהים", פשוט פנטסטי).

או קיי, בואו נעשה את זה קצת יותר מסודר.

jeptoonewyork

(Photo courtesy of:  AFP, Stan Honda)

מירוץ הגברים – ג'פרי מוטאי הגן על תארו מ – 2011;  צגאיי קבדה מנצח סדרת המייג'ורס:

דבוקה של כ – 20 רצים עבדה במשותף ובקצב סולידי מול הרוח (כ – 15 מייל לשעה, בפנים של הרצים במשך רובה של הריצה, 33 הק"מ הראשונים).  1:05:04ש' בחצי הדרך – סולידי ברמת הצפיות של ימינו אבל גם לא איטי בהתחשב בתנאים.  משם הקצב התגבר בהדרגה, הדבוקה הצטמקה לתשעה ואחר כך לשמונה.  בשלב הזה מב קפלזיגי, מרטין לל וווסלי קוריר, מבין הפייבוריטים (על השניים האחרונים דווקא הימרתי בהתחשב בתנאים), נשרו.  המהלך הדרמטי הגיע כעשרה ק"מ לסיום בערך כשג'פרי מוטאי וסטנלי ביווט ברחו קדימה.  ביווט, ממש כמו במרתון לונדון באפריל השנה, נראה בשלב הזה בדרך לפריצה הגדולה ואל התהילה, אך שוב הוא גילה שהמהלך היה נועז מדי ועד כמה במרתון המחירים על מהלך נועז מדי יקרים וכואבים.  בחמשת הקילומטרים האחרונים נותר ג'פרי מוטאי לבדו, כדי להגן על תארו, כדי לסמן שוב שהוא בקלאסה אחרת.  ביווט, לעומת זאת, התחיל "לרוץ לאחור".

התוצאה של מוטאי המנצח –  2:08:24 – לא רעה בכלל בכלל בהתחשב בתנאים (האטה של 2-3 דקות).  במיוחד אם לוקחים בחשבון שלהוציא את שנת 2011, רק פעם אחת ירדו בניו יורק מ – 2:08 (שיא המסלול הקודם היה 2:07:43).

צגאיי קבדה האתיופי, שוב ממש כמו בלונדון, עקף את ביווט וסיים שני ב- 2:09:16, במרתון השלישי שלו השנה.  חשוב לא פחות – קבדה, בהמשך לנצחונות בשיקגו בשנה שעברה ובלונדון השנה, הבטיח את הזכייה בסדרת המייג'ורס ל – 2012-2013 ופרס של חצי מיליון דולר.  בגובה של 1.57מ', עם הכובע לראשו, הוא נראה בניו יורק ממש בבית.  "ספאד ווב" קראנו לו, והיינו לגמרי בעדו.

במקומות 3-4 סיימו רצים מפתיעים (הפעם אני נזהר מלהגיד "לא מוכרים", אבל תכלס, שיקום מי שידע שהם בכלל רשומים למרתון הזה) – לוסאפו אפריל הדרום אפריקאי עם 2:09:45 (מרענן לראות שוב הצלחה של רץ דרום אפריקאי ברמות האלו) וג'וליוס ארילה הקנייתי בשיא אישי של 2:10:03.

שורה תחתונה:  בשלוש השנים האחרונות ניצח ג'פרי מוטאי בבוסטון (שיא מסלול 2:03:02), בניו יורק (פעמיים ברציפות, כולל שיא המסלול) ובברלין.  עם כל הכבוד לשיאני העולם, מבחינתי ג'פרי מוטאי הוכיח שהוא עדיין "הבוס".

סיום הריצה של הגברים:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תוצאות 20 הראשונים:

PLACE BIB RUNNER STATE/COUNTRY AGE TIME DIFFERENTIAL PACE/MILE
1 1 Geoffrey Mutai KEN 32 2:08:24 +00:00 4:55
2 3 Tsegaye Kebede ETH 26 2:09:16 +00:52 4:56
3 11 Lusapho April RSA 31 2:09:45 +01:22 4:58
4 19 Julius Arile KEN 30 2:10:03 +01:40 4:58
5 8 Stanley Biwott KEN 27 2:10:41 +02:18 5:00
6 16 Masato Imai JPN 29 2:10:45 +02:22 5:00
7 18 Jackson Kiprop UGA 27 2:10:56 +02:32 5:00
8 9 Peter Cheruiyot Kirui KEN 25 2:11:23 +03:00 5:01
9 7 Wesley Korir KEN 30 2:11:34 +03:11 5:02
10 14 Daniele Meucci ITA 28 2:12:03 +03:40 5:03
11 10 Yuki Kawauchi JPN 26 2:12:29 +04:06 5:04
12 2 Stephen Kiprotich UGA 24 2:13:05 +04:42 5:05
13 15 Ryan Vail OR/USA 27 2:13:23 +05:00 5:06
14 20 Jeffrey Eggleston CO/USA 29 2:16:35 +08:12 5:13
15 12 Bob Tahri FRA 34 2:18:16 +09:53 5:17
16 27 Radoslaw Dudycz POL 39 2:22:07 +13:44 5:26
17 25 Christian Thompson PA/USA 25 2:22:48 +14:25 5:28
18 40 Danilo Goffi ITA 40 2:23:22 +14:58 5:29
19 30 Michael Cassidy NY/USA 28 2:23:46 +15:23 5:30
20 6 Meb Keflezighi CA/USA 38 2:23:47 +15:24 5:30

 

פריסקה ג'פטו אלופת הנשים ומנצחת המייג'ורס:

את הריצה ההופעה הבלתי-נשכרת של המרתון הזה סיפקה פריסקה ג'פטו הקנייתית, ש"דפקה רוד דיקסון".  בפוסט על דיקסון מלפני מספר ימים, אחד המגיבים (חברי אריאל) שאל:  "מתי בפעם האחרונה מישהו חזר מפיגור של שתיים וחצי דקות במייג'ור וניצח?".  אחרי נקודת חצי המרחק היום, למובילות האתיופיות בזונש דבה (שסיימה שניה ב – 2011) וטיגיסט טופה (רצה לא מוכרת בעלת שיא קודם של 2:40 בלבד) היה כבר יתרון של יותר משלוש וחצי דקות על הדבוקה.  זה נראה היה יותר כמו קטע של הטור דה פראנס מאשר מרתון בסדרת המייג'ורס.  ואז, פריסקה התחילה לעבוד, והיא עשתה זאת לבדה.  היא סגרה את הפער בקצב מהיר של 20-30 שניות למייל.  בסגנון ריצה שנראה די נוראי, ג'פטו פשוט עפה לאורך הרחובות.  פחות מ – 69 דקות לחצי השני.  10 ק"מ אחרונים בערך ב – 31:10!  ג'פטו חלפה על פני דבה ולא הותירה לה שום סיכוי.  בסיום היא הקדימה אותה ב – 49 שניות.  הופעה מדהימה נוספת של הרצה הנהדרת, מדליסטית הכסף האולימפית, שניצחה השנה גם במרתון לונדון, ולפני כמה שבועות הרשימה מאד בנצחון בחצי מרתון ה – Great North Run על פני מסרט דפאר וטירונש דיבבה.  הבוננזה הגדולה לסיום שנת 2013 המוצלחת – 625,000 דולר שג'פטו לוקחת איתה היום הביתה.

תוצאות 20 הראשונות:

Place Bib Runner State/Country Age Time Differential Pace/mile
1 103 Priscah Jeptoo KEN 29 2:25:07 +00:00 5:33
2 104 Buzunesh Deba ETH 26 2:25:56 +00:49 5:35
3 107 Jelena Prokopcuka LAT 37 2:27:47 +02:41 5:39
4 106 Christelle Daunay FRA 38 2:28:14 +03:08 5:40
5 105 Valeria Straneo ITA 37 2:28:22 +03:16 5:40
6 110 Kim Smith NZL 31 2:28:49 +03:43 5:41
7 112 Sabrina Mockenhaupt GER 32 2:29:10 +04:04 5:42
8 134 Tigist Tufa Demisse ETH 26 2:29:24 +04:18 5:43
9 102 Edna Kiplagat KEN 34 2:30:04 +04:58 5:44
10 117 Diane Nukuri-Johnson BDI 28 2:30:09 +05:03 5:44
11 108 Risa Shigetomo JPN 26 2:31:54 +06:47 5:48
12 114 Lisa Stublic CRO 29 2:34:49 +09:43 5:55
13 119 Adriana Nelson CO/USA 33 2:35:05 +09:59 5:56
14 101 Firehiwot Dado ETH 29 2:38:06 +13:00 6:03
15 127 Katie DiCamillo RI/USA 26 2:40:03 +14:57 6:07
16 122 Aziza Aliyu ETH 28 2:40:27 +15:21 6:08
17 126 Mattie Suver CO/USA 26 2:41:18 +16:12 6:10
18 115 Yolanda Caballero COL 31 2:41:23 +16:17 6:10
19 116 Amy Hastings RI/USA 29 2:42:50 +17:44 6:13
20 128 Danna Kelly Herrick IA/USA 27 2:44:19 +19:13 6:17

 

תוצאות נוספות:

ברכות לחברי שלומי לאון מרצי רמת השרון, שחודש בלבד אחרי 2:41 בברלין, ובמרתון רביעי בשלושה-עשר חודשים, רץ ריצה מרשימה נוספת היום בניו יורק – 2:45:43.

דלילה דיקרשצ'נזו שסיפרתי לכם עליה, סיימה בתוצאה מאכזבת מבחינתה של 2:53 בלבד, איטי משמעותית מה – 2:37 (הצנוע) שקיוותה לרוץ.

גורו-גימיק האולטרה-מרתונים דין קרנאזס סיים ב- 3:04.  בראיון לשידור קרנאזס אמר ש"הוא לא רוצה לזלזל במה שהשיג מי שרץ כאן" אבל עבורו זוהי "רק ריצת אימון קצרה".  בסדר דינו, בפעם הבאה נראה אותך מנסה לרוץ עם ג'פטו.  (אני לא אוהב את קרנאזס ומכונת יחסי הציבור שלו).

וכאמור הישג מעורר השראה, ומאד משמח, לאהרון קרוב.

 

הקלאסה של מב קפלזיגי:

נסו לדמיין.  מה אתה עושה אם אתה אלוף עבר של מרתון ניו יורק, מדליסט כסף אולימפי, סיימת רביעי במרתון האולימפי האחרון, אחד הפייבוריטים לנצחון… והנה אתה מגלה, בערך בחצי המרחק, שפשוט אין לך את זה?  הקצב הולך ודועך.  יום קשה ומורכב במשרד.  כל מה שאתה רוצה זה שהסיפור הזה יסתיים ותוכל לחזור כבר למלון.  הגעת כדי לרוץ 2:09 ולהתחרות על הכסף, והנה השעון כבר עובר 2:23.  קו הסיום מתקרב.  האלפים תולים בך עיניים (גם מצלמות) – "וואי וואי, מה קרה למב?".

נו, מה אתה עושה?

קבלו אלוף עם קלאסה, איזו תמונה נהדרת.

זה פשוט, שלפעמים, המרתון מנצח, ולא אתה.  וגם את זה צריך לדעת לקבל באהבה.

 

meb

 

 

 

 

 

תפתח חלון - יניב פרנקו
חייבים איזונים ובלמים בין הממשלה למרכזים

6 Comments

אלכס דוקורסקי 6 בנובמבר 2013

נחשון, היה שווה לחכות את היומיים הללו. הישגה של ג'פטו ממש נהדר. מעניין, רק לשם השוואה, מה היה הקצב שלה בעשרת הק"מ האחרונים לעומת קצבם של הרצים הראשונים? הישגים מאוד יפים גם לשלוש הרצות המעולות, שסיימו בין המקום השלישי לחמישי, ומתקרבות לגיל 40.

ברכות מקרב לב לאהרון קרוב על התאוששותו מעוררת ההשראה מהפציעה האנושה ורק טוב בהמשך הדרך. ואכן, יופי של רצף לשלומי ליאון, שמצליח לשמור על כושר טוב מאוד לאורך תקופה ארוכה למדי.

ariG 6 בנובמבר 2013

נחשון, תודה רבה. הפרחים לחלושעס – he called it first…
לא ייאמן איך היא עושה זאת עם כזה סגנין מגושם שנראה כמו אמיר בינו ביום רע.
עוד נראה ילדות מכופפות את הגב וזורקות את הרגליים לצדדים, כמו שכולנו ניסינו לפני עשרים פלוס שנה להחליף ידיים באוויר עאלק מעל ה(קט)סל והכל עם הלשון בחוץ…

shohat 6 בנובמבר 2013

שיפורי סגנון, אם לא קרו בגיל צעיר, הם overrated במקרה הטוב, tampering במקרה הרע. מדי פעם צריך תזכורת.

שלמה 6 בנובמבר 2013

נחשון, תודה על הסקירה המעולה ! (כרגיל).

לטעמי ראויה לאזכור גם ולריה סטראנו – עקביות.

פז 6 בנובמבר 2013

אתחיל עם שלומי ליאון- מברוק גדול חביבי. נכון שבמרתון צריך גם קורטוב מזל, הימנעות מפציעות ויום טוב, אבל שלומי מוכיח מרתון אחרי מרתון שאין תחליף לעבודה קשה. הרגליים זוכרות את מה שהנפש עוד לא הבינה.
ראוי שרצים חובבים ומקצוענים כאחד ישמרו את התמונה הזאת של מב וישלפו אותה כשצריך. עם כל הטירוף חייבים לשים דברים בפרופורציות. להיות ווינר זה לא רק לדעת לנצח ולהתעלות ברגע האמת אלא גם לדעת להפסיד. מחווה ענקית.
לסיום, אני מסכים עם שלמה. ולריה היא מסוג הרצים שכיף להתרגש איתם.

itaish 6 בנובמבר 2013

מעניין לעקוב גם אחרי ראיין וייל, 2:13 והאמריקאי הראשון. יש לו בלוג שבו הוא פירט את רצף האימונים שלו למירוץ, כולל שבועות של 150 מייל. נראה אולי כמוביל דור העתיד של המרתוניסטים האמריקאים.

Comments closed