אנא נלך אנא נבוא?

כתבה חשובה של ד"ר רפי וישניצר על בעיית השימוש בחומרים משפרי ביצועים באתלטיקה הקלה

dopersuck

 

כידוע לכם, בבלוג הזה אני עוסק מדי פעם בבעיית השימוש בחומרים משפרי ביצועים בספורט, ובענף האתלטיקה הקלה בפרט.  בכתיבה שלי אני משתדל להיאחז בתקוה:   מצד אחד אני רואה חשיבות בתיאור מציאות בעייתית שלא ניתן להתעלם ממנה ואני נותן ביטוי לספקנות;  מצד שני חשוב לי גם לסמן נקודות אור קיימות במאבק בתופעה ולהסתייג מן הספקנות הגורפת.  בעיקר, אני מדגיש את דעתי שאסור להכנע ושיש להתעקש על המשך האכיפה בנושא ואף להרחיבה.  עצם העיסוק בשאלה הוא בעיניי חשוב, ואני מציג גישת ביניים בין שני הסוגים של התעלמות מן התופעה  – עצימת עיניים נאיבית מצד אחד ("לא ידוע ולא רוצה לדעת") או הנחה ש"כולם משתמשים אז זה לא משנה" מצד שני.  בסופו של דבר, כמו רובם של חובבי הספורט בימינו, אני נאלץ להודות בקיומו של דיסוננס – הרצון להמשיך להיאחז בגישה הרומנטית לספורט אל מול המציאות שטופחת לנו בפנים, יותר מדי פעמים, וההבנה הבלתי-נמנעת שהמציאות הזו רחבה הרבה יותר ממה שאנחנו "יודעים" או "מגלים".

זהו קושי לא פשוט עבור חובבי הספורט. אך זה שקשה – זו לא סיבה טובה מספיק כדי להתעלם.

הפוסט הקודם שלי, מלפני כשבועיים, התייחס לקוד החדש של WADA.

הפעם אני מפנה את הבמה כאן לגישה הרבה יותר קודרת וספקנית, מפי אדם שאני אוהב ומעריץ, שחי ונושם את האתלטיקה ברציפות משנות ה – 60 ועד היום, כרץ מצטיין, כמאמנם של רבים מטובי הרצים למרחקים ארוכים ובינוניים בישראל לאורך השנים וכרופא (מומחה לרפואה פנימית ולרפואת ספורט) – ד"ר רפי וישניצר.  הכתבה נכתבה בשיתוף עם פרופ' מיכאל מיילר מאוניברסיטת בן גוריון (גם הוא רץ מצטיין בעבר) ועם ד"ר גרשון פינק מנהל מכון ריאות בבית החולים קפלן.  הכתבה פורסמה באתר של הוועדה הישראלית למניעת סימום בספורט.

מדובר בסקירה ובדעה חשובה, ואני שמח להפנות ולשתף –

אנא נלך אנה נבוא? האם פני האתלטיקה כפני לאנס אמסטרונג?

ראוי לציין שרפי הוא גם המאמן האישי שלי.  כן כן, זהו מאמן "סוסי המירוץ" שמוכן להשקיע גם בחמורים.

 

 

 

 

התיקו בטוטנהאם
אבות ובנים

6 Comments

נחשון שוחט 1 בדצמבר 2013

עדכון 1.12, שעה 20:30. המאמר הועלה בטעות באופן חלקי בלבד (מעל מחצית ממנו הושמטה). לפני זמן קצר הטעות תוקנה והמאמר הועלה במלואו.

טימי 1 בדצמבר 2013

מרתק! תודה

פ איתמר 1 בדצמבר 2013

האם ניתן להניח אותו דבר על ספורט קבוצתי? האם לשם הדגמה בלבד, אלכס פרגוסון, ג׳ו טורה, פיל ג׳קסון, ביל בליצ׳ק מודעים לדיאטה של שחקניהם?

shohat 1 בדצמבר 2013

אם השאלה מופנית אליי, אז גישתי ביחס לאחריות המאמנים והנחת ידיעה שלהם הרבה יותר מסויגת (ואחרת). התייחסתי לכך בפירוט בתשובה לאחת התגובות בפוסט הקודם על הקוד של WADA. (הלינק מופיע כאן למעלה). חלק מהמאמנים (גם באתלטיקה וגם באן אף אל) מעורבים ויודעים, חלק לא. כל מקרה מחייב הוכחה לגופו.

פ איתמר 1 בדצמבר 2013

תודה

אמיתי.ל 8 בדצמבר 2013

תיקון קל לכתבה המצ״ב: epo מיוצר כמובן בכליה עצמה ולא ביותרת הכליה

Comments closed