לקט חדשות אתלטיקה חורפי

על ילד אוסטרלי שרץ מהר מאוסיאן בולט; על שיאו המיוחד של רץ מרתון יפני מיוחד עוד יותר, כמה מלים על "קרוס קאנטרי, חצי מרתון סופר-איכותי בניו דלהי, ומשפט שימושי לרצים בחורף שעבר פתאום בישראל.

1.  כמה אנשים בעולם יכולים להגיד "שברתי את השיא של בולט"?

אז זהו, שיש אחד כזה.  בשלב הזה הסיפור הזה הוא משהו שבין קוריוז לבין פנטזיה.  ההסתברות שנראה גרף שיפור דומה ושבאמת יצמח כאן תואם בולט (ועוד לבן) היא קלושה מאד. ונכון שהישגים יוצאי דופן בגילאי הנוער מבוססים פעמים רבות על התפתחות פיסית מוקדמת באופן חריג, שאינה מעידה על פוטנציאל הקצה  – ההתפתחות הפיסית בדרך כלל נבלמת והפערים מצטמצמים.  ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהסיפור.

נער אוסטרלי בן 13 בשם ג'יימס גלאגר רץ 21.73 שניות ל – 200מ', 8 מאיות השניה מהר יותר מתוצאתו של בולט כשהיה בגילו.  בקישור תוכלו להתרשם מהפער האדיר בינו לבין מתחריו, בתסריט שנראה כמו מבוגר המתחרה נגד ילדים.

מן הסתם ניקח את הסיפור הזה בפרופורציה, אך נזכיר אותו ולו כדי למנוע הפתעות בעתיד.  בינתים, שהילד יעשה חיים!

2.  יוקי קוואוצ'י – "הרץ האזרח" – ממשיך להדהים:

הגיע הזמן שאקדיש כמה מלים לרץ היפני יוצא הדופן יוקי קוואוצ'י, שזכה לכינוי "הרץ האזרח" –  The Citizen Runner.  קוואוצ'י פרץ לתודעה בשנים 2010- 2011.  סיפורו המיוחד החל מכך שהוא היה עוד רץ חובבן איכותי במסורת המרתון היפנית הנפלאה, שהעומק שלה יוצא דופן.  כדי לסבר את האוזן, ליפנים אין אמנם כיום רצי מרתון וחצי-מרתון המתחרים בטופ העולמי ממש (מהירים מ – 2:06) אך ברמת ה – sub elite הנתונים פשוט מדהימים.  כך למשל, בשנת 2012, לפחות 24 רצים יפניים רצו מהר מ – 62 דק' לחצי מרתון, ו – 90 רצים רצו מהר מ – 65 דקות בתחרות אחת (כלומר, מהר יותר מתוצאו של דמסו זגיה, מנצח אליפות ישראל בחצי מרתון עמק המעיינות לפני קצת למעלה משבוע).  גם במרתון, כמות רצי הסאב 2:12, או 2:15 (קריטריון A אולימפי) או 2:20 היא מרשימה מאד.

kawauchi1

(Photo credit:  Associated Press)

כשיוקי קוואוצ'י רץ 2:12:36 במרתון טוקיו 2010 הוא עורר התעניינות מסוימת.  הפריצה הגדולה שלו הגיעה  באותו מירוץ שנה לאחר מכן, כשקבע תוצאה נהדרת של 2:08:37, סיים שלישי, וברגע הפך ל"הבטחה היפנית הגדולה".  העניין גבר משום שקוואוצ'י הכריז שהוא בהגדרה רץ חובבן וסירב להצעות להצטרף לקבוצות מקצועניות (הממונות בדרך כלל על-ידי תאגידים כלכליים ביפן), כפי שמתבקש לרץ ברמתו.  הוא ממשיך לעבוד במשרה מלאה כמורה בבית ספר תיכון ומתאמן בזמנו החופשי.  במידה רבה בזכות האישיות וההתבטאויות המעניינות שלו, הוא הפך סוג של מודל לחיקוי עבור רצים חובבים.  ואין ספק שהוא מציג דמות מיוחדת במינה, מרדנית ושאינה הולכת בתלם, ומודל אלטרנטיבי של הצלחה.  מאז 2011 קוואוצ'י הוא סוג של גיבור שחובבי הריצות הארוכות נהנים לעקוב אחריו.

קוואוצ'י ממשיך לסרב ללכת בתלם.  וכך, במקום לעשות את מה שכל רץ מרתון ברמתו עושה – להתמקד בשני מרתונים לשנה בניסיון לעשות קפיצת מדרגה איכותית נוספת, וגם לנסות להכנס אל "הכסף הגדול" – הוא קורא תיגר על מוסכמות.  אתמול דווחה תוצאת המרתון האחרונה (כנראה) של קוואוצ'י לשנת 2012:  2:09:15 ומקום שני במרתון Hofu ביפן.   המדהים הוא שלפני שבועיים בדיוק קוואוצ'י סיים שלשי במרתון פוקואוקה המאד יוקרתי, בתוצאה של 2:09:05.  קוואו'צי קבע בעצם "שיא עולם" של סמיכות בין שני מרתונים מהירים מ – 2:10.

שימו לב מה עשה קוואו'צי בשנת 2013:  11 מרתונים!  שיא אישי של 2:08:14 (מקום רביעי במרתון סיאול), שישה שבועות בלבד אחרי שרץ 2:08:15 ביפן.  4 פעמים מתחת ל – 2:10.   9 פעמים מתחת ל – 2:15.  מקום 18 במרתון באליפות העולם במוסקבה.  מקום 11 במרתון ניו יורק.  המרתון האיטי ביותר שלו – 2:18:29 היה שיא מסלול בלמעלה מחצי דקה, במרתון שחלקו הגדול על שבילים ועם הבדל גובה נטו של +150 מטר.

קוואוצ'י לא מסוגל להתחרות עם רצי-העל הקנייתים.  אך הספורט צריך דמויות כמוהו, הפועל השחור שובר השבלונות שעושה את זה בדרך שלו.

קבלו ד"ש:

3. קצת "קרוס קאנטרי" מארה"ב:

שימו את מרתון טבריה בצד (עוד נדבר עליו).  עונת האתלטיקה היא בקיץ.  לכן, ברחבי העולם, בחורף רצים עושים שני דברים:  בונים בסיס ורצים "קרוס קאנטרי".  קרוס קאנטרי – בעברית "מירוצי שדה" – הוא הגירסה הכי גולמית וטהורה של ריצה למרחקים ארוכים.  לא מסלול סינטתי ולא ספליטס אלקטרוניים לכל 200 מטר, אלא אדמה, בוץ ואם יש קרח – אז גם קרח.  קרוס קאנטרי הוא דיסציפלינה מעניינת.  בריצה יש רכיב קבוצתי (גם בניקוד מצטבר, ולעתים גם בשימוש בטקטיקה), התכונות הפיסיות והמנטליות של הרץ מעט שונות ומחייבות התמדה עם שינויים תכופים בטוואי המסלול וברמת המאמץ (עליות ירידות, סיבובים חדים, הגברות קצב קצרות של יריבים).  זו תחרות שבה הזמן על השעון הרבה פחות מעניין מאשר הדרמה.

אליפות העולם במירוצי שדה לא תתקיים בשנת 2014, בעקבות כניסתה לתוקף של ההחלטה על קיום האליפות אחת לשנתיים בלבד.  בינתיים, התקיימו מספר ריצות מעניינות באירופה ובארה"ב, ביניהן   אליפות אירופה, אליפות ארה"ב למועדונים, אליפות ה – NCAA, אליפות ה – Footlocker שהיא אליפות ארה"ב לתיכונים.  לא אסקור כאן את התוצאות מחשש שזה לא יעניין את רוב הקוראים.  סקירות מלאות אפשר למצוא, כרגיל, באתר letsrun.com (בדגש על האליפות האמריקאיות התופסות שם נפח נרחב).

כן אציין את חזרת ה – Colorado Buffaloes של מרק ווטמור לנצח, שוב באופן מפתיע ותוך התבססות על העומק הקבוצתי, באליפות ה – NCAA.  קבוצת הפוטבול רחוקה מלהרשים, ודווקא החברה' של הקרוס קאנטרי חוזרים בגדול.  זו הזדמנות להמליץ על ספרו של כריס ליר   Running with the Buffaloes, המתאר את עונת 1998-1999 של קבוצתו של ווטמור ומספק הצצה לתרבות ריצה וספורט שאיננה קיימת אצלנו.

כן, אני כותב על קרוס קאנטרי פחות כדי לדווח, ויותר בגלל שחבל לי כל כך שאנחנו לא רואים את הסצינה הזו של מאות רצים צעירים מזנקים בזינוק רחב לתחרות הגולמית והיפה הזו, שהיא בסיס משמעותי כל כך לגילוי כשרונות ולפיתוח הריצה למרחקים בינוניים וארוכים, ושיש בה הווי ואספקט חוויתי מיוחדים כל כך.  (בישראל מתקיימות אליפות ישראל במירוצי שדה כאירוע שנתי חד-יומי בפארק הירקון ומספר מצומצם של תחרויות איזוריות/ארציות לבתי ספר תיכון.  אלו "נגיעות קטנות" שמלמדות כמה פוטנציאל יש לאירועים כאלו).

4. היום – חצי מרתון ניו דלהי:

חצי מרתון סופר-איכותי ייערך היום בניו דלהי, עם לא פחות מ – 15 רצים(!) בעלי תוצאות של 60:15 או מהיר יותר, ביניהם מנצח מרתון שיקגו דניס קימטו (שיאן העולם ל – 25 ק"מ) וארבעה רצים שכבר רצו מתחת ל – 59 דקות (אטסדו צגאיי האתיופי בעל תוצאת השנה בעולם, ג'פרי קיפסאנג הקנייתי שסיים שלישי במרתון ברלין, סמי קיטווארה וסטפן קיבט).  ככה, כמעט מתחת לרדאר.

רשימה מלאה של רצי העלית כאן

בהמשך היום אעדכן כאן (בגוף הפוסט) את התוצאות.

עדכון התוצאות – נצחון לאטסדה (אתיופיה) ב – 59:12דק' (שיא מסלול).  שני ג'פרי קיפסאנג 59:30.  שלישי ווילסון קיפרופ 59:54.

נשים:  1.  פלורנס קיפלגאט 68:00.  2.  גלדיס צ'רונו 68:03.  3. לוסי קאבו 68:10.

סקירה מלאה בבלוג של אלברטו סטרטי.

5.  חורף נדיר לרצים הישראלים.  אפשר גם כך, במקום להישבז:

"Summer lies meek and follows orders,
Winter cries "me!" and pulls you through the door".

מה כבר אפשר לומר? - לקראת הדרבי
רק תביאו את הדרבי?

18 Comments

בני נוה 15 בדצמבר 2013

הסיפור על הילד האוסטרלי הוא קוריוז שמזכיר את הסרטונים שצצים מדי כמה חודשים על ילדים בני 8-9 שמדברים עליהם בתור "מסי הבא". הילד הזה נראה מפותח בהרבה מגילו. גם לניצחון הלכאורה מדהים שלו בשליחים אין משמעות. הוא אומנם רץ את הקטע שלו בערך ב -11 שניות, אבל הילד אותו השיג רץ ב- 18 שניות שזה בדיחה אפילו במונחים ישראליים לגיל הזה.

נחשון שוחט 15 בדצמבר 2013

בני, לכן לא נכון לדבר על "מסי/בולט" הבא, ובכל זאת 21.73 בגיל 13 זה 21.73 בגיל 13. וזה חתיכת "וואו" בפני עצמו.

בני נוה 15 בדצמבר 2013

במחשבה שנייה, אתה צודק. רוב הילדים שמבקיעים בסיטונות בגיל 9, ישרדו אולי עד גיל נוער ובמקרה הטוב יהפכו לשחקנים מן השורה בבוגרים. סביר להניח שהילד האוסטרלי הזה, אם לא ייפצע יגיע לרמות של מינימום אולימפי או קרוב לו .

אריאל גרייזס 15 בדצמבר 2013

החורף הזה מבאס ברמה, חודשים אתה מחכה שיגמר הקיץ ושיהיה אפשר לרוץ כמו בן אדם, ואז מגיע החורף הזה ומשבית אותך לארבעה ימים. אתמול רצתי קצת והיה נחמד, נקווה שיהיה אפשר לחזור כבר לשגרה בקרוב.
חוץ מזה, הרץ היפני מדהים. 11 מרתונים בשנה? אללה יסתור

עמיח77 15 בדצמבר 2013

ראיתי שביום שני שאחרי מרתון נ"י יוקי רץ 18 ק"מ בסנטארל פארק ב5 בבוקר, עלה על טיסה לטוקיו והגיע לעבודה לחצי יום ביום שלישי..

איציק 15 בדצמבר 2013

לפי הכתוב, נראה לי שהיחיד שרץ יותר מיוקי קוואוצ'י הוא פורסט גאמפ ;)
האמת, מצד אחד מרשים ביותר, מצד שני, לא להראות לילדים. לא בטוח שזה מתאים ככלל ויכול להזיק להרבה אנשים מאשר להועיל. צריך להיזהר עם זה.

נחשון שוחט 15 בדצמבר 2013

ריבוי המרתונים – בהחלט מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל. סיפור להתרשם ממנו, ולא לקח.

לגבי סיפור החיים וההצלחה יוצאת הדופן תוך כדי ניהול חיי עבודה שגרתיים – יש כאן מסר מעודד עבור הרצים החובבים שהנה אפשר להגיע להישגים מעולים (גם אם לא אופטימליים) תוך קיום חיי שגרה. דוגמאות ישנן רבות, קוואוצ'י הוא דוגמה להצלחה קיצונית אך לא להצלחה יחידה.

ויש כאן סוג של געגוע לאידיאל החובבני שנעלם מן הספורט ברמות הגבוהות, לטוב ולרע.

יעקב 15 בדצמבר 2013

אחלה סקירה נחשון.
לגבי היפני- איך אפשר להסביר, אם בכלל, את היכולת שלו לסרב לשנות את שגרת הריצות שלו. אני לא מדבר רק על הפיכה למקצוען והסירוב לכסף, עניין לא מבוטל, אלא בעיקר על זה שלא מדגדג לו לראות מה יקרה אם יעשה עונה קונבנציונלית. איך הוא מעיז לא לבדוק מה באמת תקרת זכוכית שלו?

עמי 16 בדצמבר 2013

זה אכן חריג אך מתאים לאופי היפני הנוקשה, המסורתי, הדוגל בשינון ובעבודה מבוססת חזרות אינסופיות (אמנויות לחימה לדוגמא) וכזה שלא אוהב הפתעות ושינויים. אתה יודע מה זה עבורו לחדול מעבודת ההוראה ולהפוך לרץ מקצועי ?

נחשון שוחט 16 בדצמבר 2013

אמת. אך המסורת שאתה מתאר כוללת גם סבלנות כדי למצות הזדמנות נכונה להכות. נדמה לי שלכך מכוונת שאלתו של יעקב. כלומר, אילו היה מתאמן באותה נוקשות אך גם ממקד את המאמץ התחרותי במרתון מדי חצי שנה, האם היה משיג שיפור משמעותי? התשובה היא שהנושאים האלו הם כל כך אינדיבידואלים כך שקשה מאד להעריך כמה מהר יותר (אם בכלל) היה יכול לרוץ. (תשובה מאכזבת, מה לעשות).

הזמנים האיטיים יחסית של קוואוצ'י במרחקים הקצרים יותר 13:59 ל – 5,000, 29 נמוך ל – 10,000 מלמדים – מלבד העובדה שהוא ממעט להתחרות ולהתמקד במרחקים קצרים יותר – שהוא רץ slow twitch קלאסי שמוציא מעצמו מעל ומעבר במרתון, ובכלל לא בטוח שיש לו מדרגת איכות משמעותית נוספת לשאוף אליה. בהחלט יתכן שמה שהוא עושה לא מנע ממנו גם להתקרב לשיא יכולתו במרתון, ופשוט נכון עבורו (היו פה ושם רצים כאלו בעבר, ובשנות ה – 60 וה – 70 זה היה יותר נהוג).

עמי 18 בדצמבר 2013

נחשון,
זורק לך רעיון לפוסט עתידי שיוקדש לריצות מרתון ביפן. כבר ציינת את איכות האצנים היפנים וזה אינו במקרה. ריצות ארוכות משתלבות היטב במסורת היפנית שכן הן תואמות להפליא לאופי המיוחד של שוכני האי המרתק הזה. אצני העילית ביפן הם סלבריטאים לכל דבר ומופיעים רבות בערוצי התקשורת השונים. ישנם למעלה מ-500 מירוצים מאורגנים בשנה לרבות מספר מרתונים לנשים בלבד ! לאצניות היפניות אגב כדאי להקדיש פוסט מיוחד.
זהו, סידרתי לך את תכנית העבודה לתחילת 2014 ועכשיו אני יכול לנוח..:-)

נחשון שוחט 18 בדצמבר 2013

תודה על הרעיון המעניין. אולי בהזדמנות ארים את הכפפה. סצינת הריצה ביפן היא באמת יוצאת דופן – העומק, המסורת, גישת האימונים (בדרך כלל מבוססת על קילומטרז' מאד גבוה וגם על הליכות ארוכות בתקופת הבסיס), האהבה למירוצי "אקידן" (ריצות שליחים למרחקים ארוכים). ישנם גם רצי עלית קנייתים שצמחו במערכת היפנית דווקא (וונג'ירו היה אחד מהם). לא רעיון רע בכלל.

נחשון שוחט 15 בדצמבר 2013

והאתגר לפורסט גאמפ, אגב, הוא בחור יווני (היום אזרח אוסטרלי) בשם יאניס קורוס – http://www.yianniskouros.com/oldsite/index.html

אלכס דוקורסקי 15 בדצמבר 2013

אחלה סקירה, נחשון. בהחלט מזדהה עם דבריך לגבי האופי המיוחד של מירוצי השדה. התחרות בפארק הירקון היא אחת המרתקות לצפייה ולהשתתפות בה. כך גם מירוצי השדה ליד בית שאן.

סער 15 בדצמבר 2013

שיר נהדר, מאיזה אלבום?

נחשון שוחט 15 בדצמבר 2013

השיר הוקלט בינואר 1973 ויצא כסינגל, כנראה יועד לאלבום השני (הנהדר) The Wild, the Innocent and the E Street Shuffle אך למעשה לא נכלל באף אלבום רשמי עד היום. בקיצור, עד ימי היוטיוב העליזים זה היה פריט לאספנים. הפרטים כאן – http://www.springsteenlyrics.com/lyrics/w/wintersong.php

סער 16 בדצמבר 2013

תודה

נר הלילה 17 בדצמבר 2013

תודה על העדכון המלבב.
אני כבר מחזיק אצבעות למורה. אנשים שונים כאלו הדבר הכי גרוע שהם יכולים לעשות הוא ללכת בקונוונציה, לכן הבחירות שלו כנראה נכונות.
לגבי הילד האוסטרלי דווקא ב200, היו אלופים לבנים די דומיננטיים כמו פייטרו מנאה והיווני המסומם שלא זוכר את שמו.

Comments closed