ברגעים מסוימים רחוק יותר

לאחר הופעה נהדרת של אהוד בנאי.

 

"מרחוק נדלק אור.  אל תסטה, כדי שתוכל לחזור".

***

מאד רציתי לראות את ברוס ספרינגסטין

והגעתי הכי קרוב שאפשר,

וברגעים מסוימים רחוק יותר –

אהוד בנאי.

ehudbanai1

(הצילום באדיבות:  fakepeterpan)

ישנם זמרים שבעצם תמיד היו שם, מאז הילדות שלך

ואין לך הסבר או סיבה.

איכשהו פספסת אותם, את ההזדמנות שהם נתנו.

אולי כי היית שקוע מדי במיינסטרים, והם היו הרי פליטים,

אולי כי מיהרת מדי ולא היתה לך הסבלנות

אולי פשוט כי זה לא היה הזמן הנכון.  הנכון עבורך.

אך איזה דבר נפלא זה, בגיל בוגר יותר, למצוא ולגלות

לקלף לאט שכבה אחר שכבה, לצלול לעומק של המלים והצלילים

ולגלות דברים שלא ידעת, עומק חדש בתוכך.

***

שלוש שעות הם ניגנו על הבמה.  ניגנו חזק.

"חשמל וספיד ישר אל תוך הוריד"

ואתה נותן לעצמך להתלהב ולצעוק ולהרגיש כל כך בחיים

כשאהבת חייך אתך

ואתה מבטיח לעצמך ולה:  "צריך לעשות את זה יותר".

***

מי שעוסק בכתיבה או ביצירה לומד לפתח מיומנות

עושר אסוציאטיבי, מעט דמיון, ארגז כלים שלא מאכזב

כמה מוטיבים חוזרים –

באמצעותם אתה יכול לקחת כמעט כל נושא ולפתח ממנו משהו מקורי ומעניין.

זה נחמד, לעתים די קרובות זה גם מצליח, אבל זו לא החוויה שלה אתה מייחל.

חווית היצירה הטוטאלית מתרחשת כשהרעיון נכנס לתוכך, מתחבר למשהו בפנים, יונק.

הוא משתולל בתוכך, מתרחב ומתעצב,

והוא לא עוזב אותך עד שאתה מתיישב וכותב.

מוציא ממך אמת שחיכתה שם, שלא בטוח שהיית לגמרי מודע לה

ושלאו דווקא התכוונת לשחרר.

אני חושב שאצל יוצרים כמו אהוד בנאי החוויה הזו מתרחשת בתדירות גבוהה יחסית.

אין לי מושג, כך לפחות זה מרגיש.

***

(בחושך שם, בתוך הצלילים, גם על זה אני חשבתי:

שחלמתי לאהוב חזק מכל,

והגעתי הכי קרוב שאפשר

וברגעים מסוימים רחוק יותר.)

***

הרוב המוחלט של הקהל ידע לזהות את השירים הרבה לפניי,

אך לא בשיר האחד הזה.

הוא נפתח עם מנגינת הכינור המלטפת, הנעימה

וכשמסביבנו כולם השתתקו בצפייה

אמרתי ליעלה:  לא יודע איך עשית את זה, אבל הנה קיבלתי גם ספרינגסטין.

ביצוע עברי-אנגלי נהדר ומפתיע ל – Mary Don't You Weep הקלאסי

וקשה להסביר את השמחה הילדותית שמילאה אותי.

שנת 2013 תיכף מסתיימת, וכמה שדים השתחררו שם

"צבא פרעה טבע בים".

***

התזמון היה כל כך נכון, כל כך נחוץ.

שנה חדשה מתחילה.

עוד טיפה, תראי, כמעט הגענו.

נחזיר עטרה ליושנה?
רמאות בספורט - גיל גרינגרוז

15 Comments

באבא ימים 27 בדצמבר 2013

איזה קטע,

כל הבוקר מתנגן לי בראש "אטלנטיק סיטי".

http://www.youtube.com/watch?v=PHvH418z6iI

אני יוצא לשם עוד שעה.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 28 בדצמבר 2013

אל תסתובב מחוץ לטיילת עם יותר מ10 דולר בכיס.

shohat 28 בדצמבר 2013

שיר מצוין. התקליטים שלו יכולים להיות גם סוג של שיעור גיאוגרפיה חברתית. אך לדרום ניו ג'רזי הנתח המשמעותי ביותר.

תהנה!

אחד 1 בינואר 2014

הייתי בהופעה של ספינגסטין לפני שנה באיצטדיון בניו ג׳רסי
ברור לי שזאת ההופעה הטובה ביותר שראיתי וכנראה אראה בחיים.

איתן מסוארי 27 בדצמבר 2013

מלאכי ציפורים מעליך
מלווים את צעדיך
מרחוק נדלק אור
אל תסטה כדי שתוכל לחזור

….לבטן הרכה.

סימנטוב 27 בדצמבר 2013

גם לך ארגז כלים משובח.
קורא את הפוסטים שלך למרחקים ארוכים

איציק 28 בדצמבר 2013

"והגעתי הכי קרוב שאפשר,
וברגעים מסוימים רחוק יותר"
האין זו המשמעות של ריצה למרחקים ארוכים?

shohat 28 בדצמבר 2013

יכול להיות. או אולי זה דימוי לכל דבר שאתה משקיע בו את כל מה שאתה יכול כדי להתקרב ככל הניתן למיצוי היכולת שלך, או החלום שלך.

אלכס דוקורסקי 28 בדצמבר 2013

כן, אהוד בנאי הוא זמר מרגש.
יפה כתבת נחשון.

אד הורטון 28 בדצמבר 2013

תודה נחשון. חלקנו את הבארבי ביום ה' ואני מזדהה מאד עם הרשמים שלך ובמיוחד עם הקטע שהבאתי שאני מודה שלא הייתי מאלו שהכירו אותו אך רצתי ביום ו'לחפש את מקורותיו.

שייקה 28 בדצמבר 2013

נחשון, איזה כיף לשמוע.
כולי קינאה.
כמי שגדל על אהוד בנאי מגיל קטן, צמח יחד איתו, התרגש לקראת כל אלבום חדש שיצא וקצת התבאס, למרות השמחה בשביל אהוד, כאשר אהוד הצליח לחדור למיינסטרים ולהופעות התחילו להגיע אנשים שחיכו הופעה שלמה בשביל הלהיט התורן בגלגל"צ, תמיד יש קינאה במי שרק מתחיל להכיר ולפניו כל כך הרבה חומר מצויין ולא מוכר.

YG 29 בדצמבר 2013

"נכנס לאולפן איזה אחד, אהוד בנאי, שאת פועלו וייחוסו הכרתי ואפילו ידעתי שהוא עובד על אלבום".

"אהוד הגיש לי את התקליט שלו עם הפליטים ונשאר על הספה בחוץ. כבר מהשיר השני הבנתי שזה זה".

"בממשיך לנסוע כבר צעקתי, ובעגל הזהב הבנתי שזה דבר שטרם קרה כאן"

"היה לי ברור שזה תקליט שהולך להיות היסטוריה, והולך לשנות את פני הרוק כפי שהיה כאן עד עכשיו"

"אהוד אמר לי בדיעבד, שהוא זוכר היטב את הצעקה שלי, רק שהוא לא ידע לייחס את זה אז לדבר חיובי, או שלילי"

YG 29 בדצמבר 2013

אחרי 30 הופעות שלו, הצלחתי להביא גם את אשתי להופעה.

תמיד אמרה לי שהוא דכאוני, שהיא לא מבינה מה אני מוצא בו..
וגם היא התמכרה.

איפשהו, אני מאוד מקנא בכם. אני מת עליו כבר מהאלבום הראשון, מלווה את הקריירה שלו, הולך להופעות ודואג להזכיר בכל הזדמנות שמבחינתי הוא על הצמרת של העץ. שם למעלה למעלה אולי ביחד רק עם מאיר אריאל.

ולכן יש גם לפעמים אכזבות.. אבל ההופעות שלו, עד היום, הן הכי טובות. יודע להמציא את עצמו כל פעם מחדש. עוד לא נפלתי באף הופעה שלו, וכאמור הייתי באיזה 30

shohat 29 בדצמבר 2013

פנטסטי! תודה.

עמית 30 בדצמבר 2013

YG – את מי אתה מצטט?

Comments closed