טעימות מסופוט – אליפות העולם באולמות

פיליפידס אלוף הקפיצה במוט, הקטר הצ'כי החדש, וסופרמן אשטון איטון - טעימות מאליפות העולם באתלטיקה באולמות.

 

המילים "אליפות העולם" מחייבות, ועם זאת אליפות העולם באתלטיקה קלה באולמות לעולם אינה משתווה לאליפות העולם באיצטדיון פתוח.  הסיבה העיקרית לכך נובעת משיקולים של הקשר וכרונולוגיה – של תזמון, אם תרצו.  רוב האתלטים פשוט מתכננים את העונה שלהם במגמה להגיע לכושר שיא תחרותי בחודשי הקיץ.  עבור חלק גדול מהם תחרויות האולמות הן הסחה בלתי-נחוצה.  הצפייה ברוב המקצועות באליפות העולם באולמות מלווה ברושם של עומק תחרותי מדולל, בוודאי בלתי-שלם.  במובנים מסוימים, זו אליפות עולם עם כוכבית.  ובכל זאת, הדרמה התחרותית לא חסרה, והאליפויות האלו מספקות הזדמנות להפתיע ולהלהיב.   אליפות העולם באולמות שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בסופוט שבפולין, סיפקה כמה רגעים מעניינים מאד, ואפשרה לנו היכרות עם כמה כוכבים חדשים.  כמה מהרגעים העיקריים:

קוריוזים:

– בחור יווני בשם פיליפידס, כן פיליפידס, הוא אלוף העולם ב… קפיצה במוט (רנו לה-וילאני שיאן העולם הטרי, לא השתתף עקב פציעה).   איך אני נהנה להגיד את זה.  שוב, פיליפידס…

– בריצת ה – 400מ' ראינו דגם חדש של קטר צ'כי – פאבל מסלאק לא השאיר סיכוי לאף אחד עם ריצה פנטסטית בשיא לאומי של 45.24שנ'.   יהיה מאד מעניין לעקוב אחרי המשך ההתקדמות שלו.

– אלוף העולם ב – 60מ' הוא ריצ'ארד קילטי הבריטי (כן, גם הלבן) שהפתיע את מרווין ברייסי האמריקאי עם שיא אישי מרשים של 6.49 שנ' – תוצאה בהחלט לא רעה.  שוב – נראה איך הוא מעתיק את היכולת הזו למקצה ה – 100.  סאב 10 שניות אמור להיות לגמרי אפשרי לפי היכולת הזו.

– זו היתה אליפות מוצלחת מאד לנבחרת האמריקאית, עם 8 מדליות זהב ו – 12 מדליות בסה"כ, ובעיקר עבור שתי מנצחות מפתיעות:  ניה עלי שהדהימה את סאלי פירסון האוסטרלית, הפייבוריטית ב – 60מ' משוכות, ושאנל פרייס שהובילה את ריצת ה – 800 wire to wire.  האמריקאים ניצחו גם בשתי ריצות השליחים 4 * 400מ', כאשר נבחרת הגברים – מעין נבחרת ב' למקרא השמות והישגי העבר – קבעה גם שיא עולם חדש (באולמות) של 3:02.13 דק'.  (מעניין לציין ששיא ארה"ב הוא מהיר יותר – 3:01.96 דק', אך תוצאה זו מ – 1996 לא אושרה על-ידי ה – IAAF בגלל אי-ביצוע פרוטוקול בדיקות הסמים המחייב לצורך אישור השיא).  אפרופו אבות ובנים, את ה – anchor leg (הלג הרביעי והאחרון, המאד מרשים, שנמדד כ – 45.12שנ') של האמריקאים רץ קלווין סמית' ג'וניור, בנו של מי שהיה שיאן עולם ל – 100מ' בשנות ה – 80 (9.93), אלוף עולם ל – 200מ' וחלק מנבחרת ה – 4* 100מ' שלקחה את הזהב בלוס אנג'לס (ומתחרה נצחי של קרל לואיס).

המצטיינים:

ההופעות החזקות ביותר, בלי ספק, היו במקצועות השדה.

אשטון איטון חזר לדומיננטיות ולכושר.  הכי קרוב שאפשר לסופרמן.  למעשה, איטון היה על סף שבירה של השיא העולמי שלו בקרב 7.    אחרי סדרה של הופעות מאד מוצלחות, גם בהשוואה לסטנדרט הגבוה שלו (60מ', קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה, 60מ' משוכות, וגם בקפיצה במוט) אשטון נדרש לרוץ 2:33.54 דק' ל – 1,000מ' – תוצאה איטית בשתי שניות משיאו האישי.  בריצה מעט מוזרה שבה פתח מהר, דעך בהמשך אך סיים בפיניש מאד חזק ל – 200מ' האחרונים, איטון סיים ב – 2:34.72 דק' (אמנם ראשון) ופספס את השיא העולמי ב – 13 נק' בסך הכל.  איטון הודיע שהוא מתכוון לעבור להתחרות לתקופה מסוימת בריצת 400מ' משוכות, גם כדי לשפר את היכולות שלו במקצועות הארוכים יותר (400, 1,500) לתחרויות קרב 10 עתידיות. (השנה הזו מתאימה, ללא אליפות עולם או משחקים אולימפיים).  אתלט מדהים.

2014 IAAF World Indoor Track & Field Championships

(Photo by:  PhotoRun.net)

– הקפיצה לגובה ממשיכה להסתמן כמקצוע המלהיב ביותר כיום.  הנצחון הלך הפעם לבארשים הקטארי, בזכות לוח חלק לחלוטין (בלי פסילות) עד ל – 2.38מ'.  אוחוב הרוסי סיים שני לאחר שעבר 2.38מ' בניסיון השלישי.  וגם פרוטסנקו האוקראיני הרשים עם 2.36מ'.  בקפיצה לגובה לנשים הוכתרו שתי אלופות – קוצ'ינה הרוסיה ולוצווינקו הפולניה, לאחר ששתיהן החליטו – לאחר שוויון מוחלט – לא להשתתף ב – jump off לשבירת השוויון (מסתבר שחוקת האתלטיקה קובעת שקפיצות הכרעה לקביעת המקום הראשון תיערכנה רק עד ששתי המתחרות מחליטות לא לקפוץ יותר.  לא זכור לי מתי הפירצה הזו נוצלה עוד לפני שתהליך ה – jump off החל בכלל.  הכלל מוזר בהחלט, משום שההחלטה הרציונאלית המובנת מאליה היא להסתפק בזהב משותף.  בשביל מה לסכן זהב מובטח, גם אם משותף?).

– תחרות חזקה במיוחד היתה בכדור ברזל לגברים, בה ניצח וויטינג האמרקאי (22.05מ') לפני סטרוהל הגרמני (21.79).  בנשים המשיכה ולרי אדאמס הניו זילנדית במפגן השליטה המוחלט שלה במקצוע  – 20.67מ'.   אדאמס היא האלופה האולימפית מ – 2008 ו – 2012, אלופת עולם (באיצטדיונים) בארבע האליפויות האחרונות, וזו זכייתה הרביעית בתואר העולמי באולמות.  אז איך כותבים דומיננטיות?  א-ד-א-מ-ס.

אבבה ארגאווי, הרצה האתיופית המצטיינת המייצגת את שוודיה, נתנה תצוגת תכלית בריצת ה – 1,500מ'.  כנגד הדפוס החוזר על עצמו של ריצות "טקטיות" איטיות המסתיימות בהגברת קצב מסחררת  – כאשר ריצת 1,500מ' הופכת לתחרות של 600-700 מ' לאחר חימום קבוצתי, וריצת 3,000מ' לא מתחילה לפני חצי הדרך – ארגאווי פרצה לפנים אחרי 600מ' והמשיכה ללחוץ לנצחון בהפרש של מעל שש וחצי שניות לפני אמבייה האתיופית.  אך גם ליד הריצה הראויה הזו תסומן כוכבית, כי אם היה שיא שהאליפות הזו יכולה היתה לספק הריהו עימות ישיר בין ארגוואי לבין גנזבה דיבבה  – שתי הרצות ששיפרו את שיא העולם הקודם ב – 1,500מ' בשבועות שקדמו לאליפות.  אלא ששוב ראינו חלוקת שלל מראש, כשדיבבה מנצחת ללא קושי כצפוי בריצת ה – 3,000מ' וארגאווי נותרת ללא מתחרות ב – 1,500.

– התקופה הזו מבליטה מאד, בעיקר בזכות דיבבה, את קבוצת המתאמנים של Jama Aden.  איינלה סולימאן מדג'יבוטי שלט באופן מוחלט בריצת ה – 1,500מ' מלפנים – וסימן שוב שמשהו מעניין מאד (נקווה שחוקי) מתרחש בקבוצה הזו.  לאור מה שראינו בשבועות האחרונים, לגמרי לא הופתעתי מהנצחון המוחץ כל כך שלו.  הזמן לא מהיר, אבל היה בנצחון הזה רהב, הכתבה מוחלטת של הרצון שלו, וסיום אדיר שנראה כמעט חסר מאמץ.

– תגידו מה שתגידו, ובכל זאת ברנארד לגאט.  בן 39 ועדיין סגן אלוף עולם ב -3,000מ'.  רק קיילב נדיקו הקנייתי – שכבר מדבר על הרצון להתחרות עם מו פארח – הקדים אותו.  נכון, הקצב הפחדני שיחק לרגליו.  קבלת ההחלטות של האתיופים בריצות האליפות האלו תמוהה כל פעם מחדש.  אבל האיש עם ה – 3:26.34 משנת 2000 – הזמן השני המהיר בכל הזמנים ל – 1,500 – עדיין כאן.  עדיין מנצח את הילדים.  עדיין סגן אלוף עולם.

אני משאיר לכם להתרשם ממסלאק הקטר הצ'כי.  נהדר –

 

 

 

 

 

 

 

 

מצעד הארורים
חזק את חוזקותיך - יניב פרנקו

11 Comments

אלכס דוקורסקי 10 במרץ 2014

יופי של סיכום נחשון. התייחסת לאירועים הבולטים, אז יש כאן הרבה יותר מטעימות (לטעמי)…
בהחלט יהיה מרתק לראות את מסלאק באליפות אירופה בציריך ובתחרויות של הסבב המסחרי בקיץ.

יעל 10 במרץ 2014

הו, חיכיתי לסיכום שלך.
היה כיף גם לראות את פרייזר-פרייס לאור העובדה שרבים מהשמות הגדולים בריצה נעדרו מהתחרות.

כח הגברה 10 במרץ 2014

יש קשר בין ג'נאי דלואץ' לג'ו דלואץ'?
בחיפוש מהיר לא מצאתי עדות לקשר כזה.

shohat 10 במרץ 2014

ג'ניי נולדה ב1985 בפלורידה ולמדה תיכון באלסקה. ג'ו נולד 1967 ובגיל 18-20 חי בטקסס. ולאבא שלה קוראים ביל. לג'ו יש 11 אחיות ואח נוסף, לפי וויקיפדיה, כך שהסתברותית יש לו קרובים אפילו בדה באזר. אבל לא, ככל שאני מצליח לבדוק אין קשר משפחתי.

כח הגברה 11 במרץ 2014

תודה רבה.

שחר ד. 10 במרץ 2014

אני חושב שפעם התחרות היתה קצת יותר גדולה וירדה לאחר שה-IAAF החליטו לערוך אליפות עולם בכל שנתיים, הפעם אפילו לא היו המתחרים החזקים בחלק מתחרויות המסורתיות (60מ', מוט). עם זאת, אשטון איטון היה מדהים, ומאד חבל לי שהוא לא הצליח לשבור את השיא, הוא באמת ספורטאי ענק.
לגבי ה-400 משוכות, הוא ציין שאחת מהסיבות למעבר הן בגלל שהוא מותש מנטלית מתחרויות הקרב 10 ובגלל זה הוא עושה את המעבר לשנה הקרובה.

ובנושא אחר לגמרי, יש לך קצת יותר מידע על הסיפור שהיה עם סלאזר והפסילה של האצנית? אתה חושב שיהיו לזה השלכות נוספות או שזה ישאר כקוריוז?

נחשון שוחט 11 במרץ 2014

יותר מידע ביחס למה? אם מנסים להגיע לתמצית של הסיפור, אז –
1. גייב גרונלווד ניצחה את הריצה (גמר אליפות ארה"ב ל – 3,000מ') באופן מאד משכנע. בכניסה לסיבוב האחרון היה ספק-מגע בינה לבין ג'ורדן הסאיי, ואם היה – הוא היה אינצידנטלי, לא מכוון, זניח ולדעתי בשום אופן לא הצדיק פסילה.
2. הבעיה הגדולה היתה התהליך. תאר לך מצב שבו עושים review של פליי בפוטבול והשופטים מחליטים שאין ראיה חותכת לשנות את מה שנקבע על המגרש. ואז מאמן (נגיד ג'ים הרבו?) צועק ומשתולל וגורם לשופטים לשנות את ההחלטה, למרות שאין להם ממש סמכות כזו. אז זה יותר מתמוה. זה דומה למה שקרה במקרה הזה, הוגש ערעור בשם ג'ורדן האסיי. הוחלט שאין מקום לפסילה. הוגש ערעור נוסף לפי התקנון והוחלט לאחר צפייה נוספת בוידיאו שאין מקום לשנות את ההחלטה. ואז לפי הדיווחים סלאזאר הפעיל לחץ, והוחלט לשנות את ההחלטה, מבלי להסביר (תחילה) מהן הראיות החדשות שהגיעו (כנראה הגדלה של הוידיאו המקורי, שהראתה מגע כלשהו). אז על זה קמה הצעקה, לדעתי בצדק.
3. ברקע הרבה "דם רע" בין סלאזאר וג'רי שומאכר (מאמן ה – Oregon Track Club) כולל מקרה (בעקבות גמר הגברים) שכמעט הגיע לעימות פיסי.
4. אחרי יומיים בהם כל קהילת הריצה בארה"ב געשה ורחשה, הסאיי (שבין כה וכה לא התכוונה להשתתף באליפות העולם) משכה את הערעור שלה והנצחון הוחזר לגרוונולד.

אני לא חושב שיהיו לפרשה השלכות דרמטיות חוץ מזה שהרבה אנשים ימשיכו לחשוב דברים רעים על אלברטו סלאזאר. אבל מה זה קשור אלינו, צרות בביצה של אחרים.

נחשון שוחט 11 במרץ 2014

וידיאו של הריצה (המגע ב – 10:08 דק') –

http://www.usatf.tv/gprofile.php?mgroup_id=45365&do=videos&video_id=105467

שחר ד. 11 במרץ 2014

כנראה שהייתי צריך להיות קצת יותר ברור, אבל ענית על הכל :)
תודה רבה.

איתי קלופשטוק 11 במרץ 2014

והנה סיכום האירועים :)
http://captiongenerator.com/13377/Behind-the-Scenes-2014-USATF-Indoors

נחשון שוחט 12 במרץ 2014

"It's ok Kara, you live in Colorado now" גדול.

Comments closed