allez, allez, courage!

אסוציאציות פריזאיות.

 

 

"Oh I could write you paragraphs, about my Parisienne days…"

ביום ראשון הבא מרתון פריס.  אחח, מרתון פריס.  אני נזכר, איך אפשר שלא?  הפעם אני רחוק כל כך אישית, אך חווה ומצפה בזכותם של אנשים יקרים שמשתפים אותי בהכנות, במחשבות, בשדים שמתרוצצים בראש, מרשים גם לי לספר וקצת לייעץ.  ואני מודה להם על האפשרות להתרגש יחד איתם.

הפוסט הזה לא יהיה (עדיין) על רצי העלית ועל מרתון הבכורה של אחד, קנניסה בקלה.  הפוסט הזה הוא על משהו אחר, שלא בטוח שאני יודע להסביר את התכלית שלו אפילו לעצמי.  אך בכל זאת כותב…  פסקאות על פריס.

ג'ון ברגר אמר:  "לכל עיר יש מין, ויש גיל, שאינם קשורים כלל לדמוגרפיה.  רומא היא נשית.  כמוה גם אודסה.  לונדון היא נער בגיל העשרה, פרחח רחוב, ובכך היא לא השתנתה מאז ימי דיקנס.  פריס, אני מאמין, היא גבר בשנות העשרים לחייו המאוהב באשה מבוגרת".

חדוות הגילוי, פלא הגילוי – הם בעיניי התמצית של פריס.

***

1.  Allez, allez, courage!  כך הם יצעקו לכם לאורך הדרך, על גדת הסיין הימנית ובהמשך גם בשמאלית.  הקהל המתאסף בכיכרות, בצידי הכביש, או מעל לראשיכם, על הגשרים.  ואז ביער בולון, בקילומטרים האחרונים, המבודדים, הקשים, הבוחנים, תתפלאו כשתשמעו את הקריאה שוב, מקרוב – Allez, courage, הפעם לא מהקהל אלא מהרצים סביבכם, ה"מתחרים" שלכם.  אחת החוויות החזקות ממרתון פריס.  Courage!  תצדיקו את זה.

2.  ועוד דבר, אם כבר הזכרנו את הקהל.  הדבר הראשון שצריך ללמוד מהצרפתים (כן, עוד לפני האוכל) הוא האהבה והפירגון לנשים.  לפני הכל ובעיקר.  לכן תשמעו לאורך הדרך, לא מעט, גם Allez les filles!  יש דברים שלגביהם הצרפתים לגמרי צודקים.

3.  הנרי הרביעי אמר "Paris vaut bien une messe" ואני מעדכן: Paris vaut bien un marathon.  זהו אחד המרתונים המרגשים שאפשר לתאר.  אף מירוץ אחר לא יוכל להעמיד כזו תפאורה.  קראו את תיאור המסלול, קטעו אותו לפי נקודות הציון.  ותהנו!

4.  בכל פעם מגלים פריס מעט אחרת, סמטאות חדשות, טעמים ומראות  שלא מונצחים במדריכי הטיולים.  את פריס צריך לגלות באופן אישי, את פריס המיוחדת שלכם.  כך גם במרתון.  כל פעם מחדש, מגלים.  כל פעם חוויה חדשה ומיוחדת.

5.  פעמיים רצתי את מרתון פריס.   ב- 2004, עם נילי ולידה (רוב הדרך), כאוהד מס' 1 שזוכה להזדמנות ללוות – כשקבעה קריטריון אולימפי ושיא ישראלי.  ב- 2012, מרתון אחר, מהנה במיוחד, שהיה (בינתיים) גם המרתון האחרון שלי.  הגעגועים השבוע, הרצון לחזור, מאד מוחשיים.  שוב פריס מזכירה, ומחדירה גם עידוד.  אחרי הכל, את סיכום המרתון הקודם חתמתי בהצהרה המתחייבת:  Jamais deux sans trois (מה שקרה פעמיים, בהכרח יקרה גם פעם שלישית).  אני בהחלט מתכוון עוד לקיים.

paris2004

(מרתון פריס 2004)

6. המלצה לרצים:  יומיים לפני הזינוק, סעו במטרו ל – Place Barcelone, קילומטר 31, עם תיק קטן עם מעט אוכל ובקבוק מים.  עד לנקודה הזו הריצה תעבור בין נקודות הציון המוכרות שתוכלו לצפות (עם קרשנדו תחת האייפל בקילומטר ה – 29) .  אך בפניה לרחוב Mirabeau בק"מ ה – 31 תרגישו כאילו עברתם פתאום מפריס ליהוד (טוב… אני מגזים).  עליה מאד מתונה, לא קצרה, תוביל אתכם אל מתחם ה – Roland Garros ומשם הקפה ארוכה סביבו, לפני הטיפוס הקצר ב – Allee de Fortifications וטיול השלמת קילומטרז' ביער בולון.  את קו הסיום תראו רק כשתצאו מהיער.  הוא יקפוץ עליכם בכניסה ל – Avenue Foch, ומשם יישארו רק 200מ', בירידה.   לכן, אני ממליץ לסייר את החלק האחרון הזה של המסלול, שבו תרצו מקסימום שליטה ומינימום הפתעות.  המסלול של פריס הוא לא מסלול קלאסי לנגטיב ספליט (אפשרי, אך בדרך כלל בחלוקת קצב/מאמץ שווה הפתיחה מהירה יותר וישנה האטה מסוימת בסיום – קחו זאת בחשבון בתכנון ואל תיבהלו אם החצי הראשון יוצא מעט, דגש על מעט, מהיר).  הכרת הקילומטרים האחרונים (ברגליים) מאד תעזור.

7.  פריס מציפה אותי בתחושת חיוניות.  תחושה של חיים שאסור לפספס, אך דווקא בהפסקת המרדף האינסופי.  באמצעות החושים, ברגעים מיוחדים לא מתוכננים, לא צפויים, בפנאי וביכולת להתפלא מיופי אקראי.  להתרגש גם ללא סיבה מוחשית.  ספסל בגינה ציבורית, גשר להולכי רגל בשעת אחר הצהריים, דוכן של ספרים ישנים מצהיבים, רובע אמנים, בית קפה קטן ברובע הלטיני, ברחוב Mouffetard. פריס מציפה בתחושה שנחוו בה האהבות הגדולות ביותר, ואף אחת מהן לא גדולה משלך.  אם תרצה.  אם תקשיב.  אם רק תושיט את היד.  פריס כמשל.  האהבה כמשל.  כי כמה הזדמנויות כבר ישנן?

mouffetard

(Photo courtesy of Celine Aussourd)

8.  שאנז אליזה ביום ראשון בבוקר. קר.  שער הנצחון מאחוריכם.  האדרנלין והשדים.  המוסיקה. הרגע שמגיע אחרי הצפייה האינסופית.  טוב להתרגש (זה בלתי-נמנע).  אבל… Hold the roar.  יש זמן, המון זמן. המרתון יבוא אליכם.  Bon courage!

Je ne regrette rien.

 

עקבו אחרי השביל ההולנדי
Sisterhood - שחר דלאל

14 Comments

איציק 2 באפריל 2014

יפה, פריז אכן יפיפיה ומרגשת. לא במקום הראשון אצלי אבל גבוהה ברשימה.
אהבתי במיוחד את המעבר מפריז ליהוד, ועוד ישר לרולאן-גארוס. אכן יש כמה כאלו ביהוד… למה לא מספרים לנו עליהם ;)
נ.ב.: פריז היא מקום טוב לבקר גם ללא מרתון, סתם בשביל הכייף. הצעה זו נכתבה לאנשים כמוני שאין להם שום סיכוי לרוץ את המרתון לא רק בפריז כי אם גם לא בכל מקום אחר על פני הגלובוס.

נחשון שוחט 2 באפריל 2014

:)

צח 2 באפריל 2014

נחשון, כרגיל אתה כותב מקסים.
זכיתי לעשות איתך את הקילומטרים הראשונים של המרתון ב 2012, ועכשיו גרמת לי לרצות לרוץ שם עוד מרתון.
גיליתי שאני אפילו לא זוכר שעברתי ליד האייפל, הייתי כולי ממוקד בריצה ולא במסביב.
בפעם הבאה מבטיח להסתכל לצדדים.

נחשון שוחט 2 באפריל 2014

אהלן צח. תודה! לא יודע אם ראית, אבל אתה מוזכר ומונצח בתמונה בסיכום שכתבתי לפני שנתיים – http://www.bc-running.com/wp/?p=2647. זוכר היטב את הפגישה אתך ועם ברוך באיזור הזינוק ואת ההחלטה הספונטנית לרוץ אתכם.

אריאל גרייזס 2 באפריל 2014

פריז זה נחמד והכל, אבל לא כמו זה:
http://sports.walla.co.il/?w=/325/2734641

איציק 2 באפריל 2014

דניס רודמן כבר בטוח רשום. רק לא ברור אם כזר או כמקומי ;)

נחשון שוחט 2 באפריל 2014

אז אנפילד או איצטדיון Kim II-Sung?

http://media-cdn.tripadvisor.com/media/photo-s/02/f4/4a/35/kim-il-sung-stadium.jpg

איילת גפני 2 באפריל 2014

כל מילה בסלע!!!! המסיבה הכי גדולה בעיר :-)
חוזרת למרתון פאריז בפעם השניה…..פעם ראשונה ב 2011 ועכשיו שוב 2014
היה כייף לקרוא…………. :-)

אילנית חזן 2 באפריל 2014

כתוב מקסים ואכן נותן אנריגות חיוביות למרוץ :) תודה רבה!

עמרי 2 באפריל 2014

נחשון,

כרגיל, כתיבה נפלאה על מרתון עוצמתי ומרגש.

אני קורא אותך כל הזמן, נהנה מכל אות ולא מפרגן מספיק. תודה!

חובק 2 באפריל 2014

רוץ בנתניה. אותו דבר, רק עם ים וערן לוי.

yg 2 באפריל 2014

ערן לוי רץ?

חובק 3 באפריל 2014

חחחחח…. הוא יותר בקטע של "עידון" צרפתי.

חיימון 2 באפריל 2014

כל כמה ימים עושה ריפרש לראות אם הגיע טור חדש שלך!

Comments closed