טירונש דיבבה, ברוכה הבאה למרתון!

מרתון לונדון - האיכותי מכולם - יתקיים ביום ראשון הקרוב. סקירה לקראת מירוץ הנשים - לטירונש דיבבה, במרתון הבכורה שלה, צפויה תחרות הרבה יותר קשה משהיתה לבקלה.

 

 

מירוץ הגברים במרתון לונדון ביום ראשון הקרוב מסתמן כמירוץ הפנטזיה  -מקבץ מסקרן במיוחד של הרצים המהירים והמעוטרים ביותר, קצב שצפוי להיות מאד מהיר, ואפילו גדול הרצים בכל הזמנים כ  – Pacemaker עד לנקודת ה – 30.

רגע!

בחרתי לכתוב את הסקירה הראשונה דווקא על מירוץ הנשים.  למה?  כי לא מתקבל על הדעת, במיוחד הפעם, שמירוץ הנשים יתמצה בהערת שוליים לסקירה לקראת מירוץ הגברים.  אתם מכירים את זה… בשלב שכולם כבר עמוסים בנתונים ועייפים מלקרוא, "אה כן, יהיה גם מירוץ נשים".

מירוץ הנשים בלונדון איכותי ומסקרן לא פחות ממירוץ הגברים (חוץ מאשר היות שיא העולם של ראדקליף רחוק כל כך מהישג יד, ולמרות שחלק מהרצות מעזות לדבר אפילו עליו).  ישתתפו בו הרצות הטובות בעולם (למעט מארי קייטאני שעוד לא חזרה להתחרות, לאחר לידה).

***

tirunesh

(Photo courtesy of:  Paul Foot @ Flickr.com)

השבוע שעבר, סביב מרתון פריס, היה כולו על בקלה, על מרתון הבכורה של גדול רצי המסלול והשדה בדורו (לפחות).  וקנניסה בקלה לא אכזב, עם ריצת בכורה פשוט מצוינת.

השבוע הזה, סביב מירוץ הנשים במרתון לונדון, אמור להיות אם כך על טירונש דיבבה.  על מרתון הבכורה של גדולת רצות המסלול והשדה בדורה (לפחות) – שיאנית העולם ל – 5,000מ', בעלת שלוש מדליות זהב אולימפיות (האלופה המכהנת בריצת 10,000מ'), 5 פעמים אלופת עולם על המסלול, ועוד חמש במירוצי השדה.  בקיצור, המקבילה הנשית של בקלה, ו"יקירת המועדון".  השאלות הן פחות או יותר אותן השאלות.  אותן הצפיות הגבוהות.

אבל השבוע הזה, הסקירה הזו, לא יוכלו להיות כולם על דיבבה.  בניגוד לבקלה, שפריס היה סט-אפ כמבחן זמן עבורו, טירונש דיבבה במרתון הבכורה שלה, אמורה באופן אובייקטיבי והוגן, להיות מוזכרת לא גבוה ממספר 5 ברשימת המועמדות לנצחון בלונדון.  היא תתחרה מול אלופת המייג'ורס ל – 2012-2013, האלופה האולימפית, אלופת העולם, ושיאנית העולם הטרייה בחצי מרתון.  וכן, אלו ארבע רצות שונות.  כך שחובת ההוכחה, וגם הלחץ, עליה.  לא רק "תוצאה" יש לה על הראש, אלא את תחרות ברמה הגבוהה ביותר שאפשר לתאר.

בואו נעשה את זה לפי הסדר – 7 המועמדות העיקריות לנצחון ביום ראשון:

1.  פרישקה ג'פטו (קניה, שיא אישי 2:20:14, לונדון 2012, גיל 29) – למרות שהיא תתחרה מול שלוש רצות בעלות שיאים אישיים מהירים משלה, ומ – 2:20ש', אני חושב שפרישקה ג'פטו היא הרצה הטובה בעולם כיום.  ג'פטו היא סגנית האלופה האולימפית וגם סגנית אלופת העולם.  אך ב – 2013 היא עשתה קפיצת מדרגה נוספת, חלומית, שכללה נצחונות משכנעים גם במרתון לונדון וגם במרתון ניו יורק, וזכיה בתואר אלופת המייג'ורס לשנים 2012-2013 (ע"ב ניקוד מצטבר).  בספטמבר היא התחרתה מול דיבבה ומסרט דפאר, שתי רצות המסלול המעולות, בחצי מרתון ה – Great North Run ואחרי פתיחה איטית מאד, היא פשוט פתחה מבערים בחצי השני והשאירה אותן הרחק מאחור, בתצוגת דומיננטיות מוחלטת.  גפ'טו סיימה ב – 65:45, 1:11 דק' לפני דיבבה.  היא מגיעה ללונדון כאלופה החוזרת, היא אמורה להיות מלאת בטחון עצמי.  היא תרצה ליישם טקטיקה של הגברה ובריחה ב – 12 הקילומטרים האחרונים.

2. טיקי גלאנה (אתיופיה, שיא אישי 2:18:58, רוטרדם 2012, גיל 26) – 2012 היתה השנה הגדולה של גלנה, שפרצה לתודעה עם ריצת סולו מדהימה במרתון רוטרדם ובקיץ הוסיפה את התואר (והשיא) האולימפי (5 שניות בלבד לפני ג'פטו).  אך שנת 2013 היתה מוצלחת הרבה פחות עבור גלאנה.  בלונדון היא נמוגה לאחר התנגשות עם רוכב אפני יד וסיימה בתוצאה לא רלוונטית של 2:36:55.  גלאנה לא רשמה תוצאת מרתון נוספת מאז.  היא זינקה למרתון אליפות העולם אך לא סיימה.  קשה לכן לשער מהו כושרה הנוכחי. גלאנה רשמה ב – 2012 שני הפסדים לטירונש דיבבה במירוצי כביש קצרים יותר (חצי מרתון ו – 15 ק"מ).  עדיין, ביכולת של 2012 וקצב מהיר כל הדרך – גלאנה היא הרצה המוכחת בחבורה.  השאלה היא אם נראה שוב את אותה הגלאנה.

3. פלורנס קיפלגאט (קניה, שיא אישי 2:19:44, ברלין 2011, גיל 27)- קודם כל, קיפלגאט אושרה השבוע באופן רשמי על ידי ה – IAAF כשיאנית העולם החדשה בחצי מרתון וב – 20 ק"מ (1:05:12ש', בפברואר בברצלונה).  זהו איתות מאד רציני לגבי הכושר ולגבי התכניות שלה.  אך מצד שני, המומחה הנוקב והעקבי ביותר באזהרות לפיהן ברמות העלית מוכנות שיא לחצי מרתון מעידה על חסרון בהכנה הספציפית למרתון, הוא לא אחר ממאמנה האיטלקי של פלורנס, רנאטו קאנובה.  (מי שמעוניין לקרוא מעט יותר על הנושא הזה מוזמן לקרוא כאן).  הממ, חתיכת תסבוכת…  פלורנס קיפלגאט ניצחה פעמיים במרתון ברלין (שיאה ב – 2011 בנצחון בבברלין על פולה ראדקליף היה ריצת הבכורה שלה, ועד היום שיאה האישי).  גם היא רצת מסלול ושדה מעוטרת (אלופת עולם במירוצי שדה ל – 2009 והשיאנית הקנייתית ל – 10,000מ').  השאלה הגדולה היא מאילו אימונים הגיעה קיפלגאט לחצי המרתון בפברואר.  אם היא רצה שם כחלק ממסגרת ההכנה ללונדון – אפשר שנראה ממנה משהו מאד מיוחד ביום ראשון.  כן, אפילו סאב 2:18 בא בחשבון.

4. עדנה קיפלגאט (קניה, שיא אישי 2:19:50, לונדון 2012, גיל 34) – עדנה קיפלגאט היא אלופת העולם כפולה במרתון (שתי האליפויות האחרונות, כולל בקיץ שעבר).  את שיאה האישי קבעה בלונדון לפני שנתיים בהפסד למארי קייטאני.  מדובר ברצה שיודעת להתעלות ולנצח מול תחרות קשה.  במרתון אליפות העולם ב – 2011 הקדימה את ג'פטו.  בשנתיים האחרונות סיימה שניה בלונדון.

5. טירונש דיבבה (אתיופיה, מרתון בכורה, גיל 28) – על המסלול ובשדה, טירונש היתה המלכה.  העדיפות שלה היתה מוחלטת (למעט הצלחות של מסרט דפאר פה ושם לעקוץ אותה בריצת ה – 5,000מ').  היא יכלה לנצח בקצב מהיר.  ויכולת הסיום הפנומנלית שלה היתה מניה כמעט בטוחה בתחרות צמודה.  במירוצי הכביש היא מחזיקה בשיא העולם לריצת 15ק"מ (2009)  ותוצאת חצי המרתון – 1:06:55ש' – היא בסך הכל מאד איכותית (למרות ההפסד לג'פטו).  המעבר למרתון הוא כמובן סימן שאלה גדול, אך יש לציין שבקרב הנשים התופעה של אלופות מסלול שמצליחות במרתון היא יחסית מאד נפוצה (מגרטה וויץ ואינגרד כריסטיאנסן, דרך פולה ראקליף, וגם רוב המתחרות במירוץ הזה).  דיבבה מן הסתם קיבלה בטחון והשראה מההצלחה הנהדרת של בקלה.  אני מעריך שתהיה לה ריצה טובה, אפילו מצויינת, של 2:20.  אם לחברתה/סגניתה על המסלול מסלש מלקאמו יש 2:21:01, אין סיבה שדיבבה לא תרוץ תוצאה דומה לפחות.  באיכות של שדה המתחרות, ההימור שלי הוא שזה יספיק רק למקום שלישי.  בסך הכל, זו תהיה בכורה מצוינת!  (וגם כאן, אם דיבבה תפתיע ואתבדה – רק אשמח).

6.  אברו קבדה (אתיופיה, שיא אישי 2:20:30, ברלין 2012, גיל 24) –  ניצחה פעמיים בברלין, פעם אחת ברוטרדאם, ובשנה שעברה במרתונים של טוקיו ושנגחאי.  יש לה גם מדליית ארד מאליפות העולם ב – 2009.  רצה פחות מפורסמת, שתנסה להוכיח שהיא אכן בקליבר של הגדולות.  הצלחה שלה לא צריכה להפתיע.

7.  פייסה טדסה (אתיופיה, שיא אישי 2:21:06, פריס 2013, גיל 25) – בשנה שעברה קבעה את שיא המסלול לנשים במרתון פריס.

התחזית שלי:  הפערים בין שבע הרצות האלה הם מאד קטנים, כך שזה עניין של הצלחה ותזמון נכון באימונים, וההרגשה ביום נתון.  קשה מאד לתת תחזית עם עוגן ממשי.  אני מעריך שנראה ריצה בדבוקה עד לנקודת החצי, ומשם הקצב יתגבר בהדרגה, עד שהרצה החזקה ביותר תוריד את הפטיש והדבוקה תתפרק.  משאלת הלב שלי היא לראות את טירונש דיבבה כובשת בסערה את המרתון, אך את ההימור אני שם על פרישקה ג'פטו – 2:18:06 (לא צחוק, זו התוצאה המהירה ביותר לאשה ששמה איננו ראדקליף), לפני פלורנס קיפלגאט.

 

חם במדריד
באיירן. מכובד ולא יותר

14 Comments

אופיר 9 באפריל 2014

יופי של סקירה.

אני אעשה את המובן מאליו, ואהמר על ג'פטו והסגנון המזעזע שלה.

איציק 9 באפריל 2014

תודה,
האם דבבה לא עשתה טעות שהלך ללונדון. לא היה לה עדיף להתחיל כמו בקלה, יותר מבוקר?

נחשון שוחט 9 באפריל 2014

אני תמיד (בגישה עקבית) מאמין במרתון ראשון זהיר, פרופיל נמוך, התאמה אישית, אפשרות "ללמוד את המרחק" ללא לחצים חיצוניים נוספים ועם יכולת לניהול ריצה אופטימלית ליכולת ולהרגשה. זה לא אומר שאני תמיד צודק או שזה נכון לכולם, אך זו גישתי.

אחרי שאמרנו את זה, שתי הסתייגויות ועוד אחת:
1) מצב המרתון אצל הנשים לא מצוי קרוב אל הקצה בתקופה הזו כמו אצל הגברים. כדי להתמודד עם המוטאי-ים ושות' ביום ראשון צריך לחשוב של 2:03 – 2:04 (לפחות כקצב פתיחה), ועבור בקלה בכושר של סאב 27 דק' ל – 10 – זו המרה אופטימלית או כמעט אופטימלית – כלומר זה היה מחייב לבחון את הקצה כבר בריצה הראשונה. לפי השנים האחרונות, הנשים תרוצנה 2:18 – 2:19 (כל תוצאה מהירה יותר, ואני לא שולל את האפשרות, תהיה פנומנלית). בשביל דיבבה עם יכולת של סאב 30 ל – 10, בריאה ובכושר טוב, ההמרה האופטימלית היא איום על ה- 2:15:25 של פולה ראדקליף. לכן, ריצת בכורה של 2:19 עד 2:20 לא אמורה להוות סיכון כל כך גדול. גם אין הכרח שהיא תלך בכל מחיר על הנצחון (תוכל לרוץ בדבוקה ולהחליט בהתאם להרגשה בשליש האחרון). ואם כך, תכנית הריצה שלה בהחלט יכולה להתאים ללונדון.
2) אצל הנשים ככלל יש יותר דוגמאות למעבר חלק ומיידי להצלחה במרתון. המרתון הראשון של פולה ראדקליף, אגב, היה נצחון בלונדון ב – 2002 ב – 2:18:55 (תוצאה שהיתה איטית ב – 8 שניות בלבד משיא העולם דאז). באותה שנה בשיקגו היא שברה לראשונה את שיא העולם.

ההסתייגות הנוספת היא שההחלטות האלה מונחות גם משיקולים של כסף "דמי הופעה". אני לא יודע את הפרטים לגבי דיבבה אך יש להניח שלונדון "פתחו את הארנק".

סימנטוב 9 באפריל 2014

סקירה נהדרת תודה. אין לי מושג לכן אני לא מהמר.
ד"א הרסת אותי עם סיימון וגרפינקל הם לא יוצאים לי מהראש, אני מקווה שאתה מבסוט מעצמך…

נחשון שוחט 9 באפריל 2014

:)
What is the point of this story? What information pertains?
The thought that life could be better is woven indelibly into our hearts and brains.

סימנטוב 9 באפריל 2014

שיר ענק! כשהאלבום יצא לא כל כך הקשבתי לו, גרייסלנד החזיר אותי ובגדול.
Everybody thinks it’s true

itaish 9 באפריל 2014

מעניין מאוד. הבכורה של טירונש תופסת הרבה פחות כותרות מבקלה ופארח.לגבי פלורנס קיפלגט, נדמה לי שקנובה אמר ב letsrun אחרי השיא בחצי שזו הייתה מטרה לקראתה התאמנה, ושהוא לא בטוח איך זה יתבטא באימונים ללונדון.

נחשון שוחט 9 באפריל 2014

תודה איתי. לא הכרתי את זה. צריך לומר לזכותו שהוא מאד עקבי ביחס לטיעון הזה.

itaish 9 באפריל 2014

חפרתי את הציטוט:
This is a great record, but looking at London Marathon can only show the possibilities of Florence. For being able to run under 2:17 the problem is TRAINING, and I don't think still possible something like this in 2 months time, since during the last month we prepared specifically this attempt, and the preparation for full Marathon is obviously very different from what Florende did

Read more: http://www.letsrun.com/forum/flat_read.php?thread=5641006&page=0#ixzz2yQBx23nF

יהיה מעניין זה בטוח

נחשון שוחט 9 באפריל 2014

מאד מעניין. כן, הם מדברים שם על אפשרות שבירת ה – 2:17:18ש' של ראדקליף – שהוא שיא העולם במירוץ נפרד לנשים בלבד (ה – 2:15:25 נקבע בסיוע מושכי קצב גברים). קאנובה מציין שגם פרישקה ג'פטו היתה בכושר מתאים לשיפור שיא העולם לחצי מרתון. קיפלגאט רצה את ה – 5 האחרונים בחצי המרתון בקצב ממוצע של 3:02. זה פשוט מדהים.

itaish 9 באפריל 2014

באמת סיום מטורף. השיא הזה אגב גם נקבע במירוץ מעורב, היו לה שני פייסרים גברים לדעתי.
אני חושב שעדנה קיפלגאט דיברה לא מזמן על ה 2:17 של רדקליף. אמרה שאם הקנייתיות יעשו ניסיון קבוצתי לתקןף את השיא אין סיבה שלא יתקרבו אליו. על ה 2:15 פחות מדברים בינתיים

איציק 9 באפריל 2014

לא הבנתי, מושך גבר לא נחשב לצורך שיא נשים? למה? הוא הרי לא דוחף אותה, בסופו של דבר היא רצה לבד.
מה שאתה אומר שלא יכול להיות שיא בלונדון כי הקיסר מושך ואם משהי נצנדת אליו אז זה פסול לשיא? יש בנוסף אליו מושכת רצה?

shohat 10 באפריל 2014

הנושא שנוי במחלוקת.
מבחינה עקרונית כלל "איסור הסיוע" מחייב ש"פייסר" יהיה אך ורק מתחרה פורמלי לכל דבר – מזנק עם כולם, רץ את המסלול ברציפות, ובעל פוטנציאל לסיים ולנצח. נכון שיש בזה צביעות מסוימת, בתקופה שבה משלמים הרבה מאד כסף למכתיבי קצב (שרצים בראש חץ של "להקת אווזים" – הרבה יותר בוטה מהליווי הצנוע יותר שהיה לפולה כששברה את השיא), בכל התחרויות.
לרצות ניתן לארגן בקלות פייסרים גברים שירוצו איתה ללא קושי את כל המרחק, מבלי שהם מתחרים בה (מה שנדיר אצל הגברים, הפייסרים בדרך כלל, לא תמיד, נושרים בשלב מוקדם הרבה יותר).

לפני כמה שנים ה -IAAF הודיעו ששיאי עולם לנשים יוכרו רץ במירוץ ללא סיוע גברים (זינוק הנשים נפרד לחלוטין, כמו שתראה ביום ראשון בלונדון). ושיאה של ראדקליף 2:15:25 יוכר כ"זמן המהיר ביותר" אך לא כשיא עולם רשמי. בעקבות זעקה שקמה, הוחלט על מסלול הכרה מקביל בשני שיאים. כיום ראדקליף מחזיקה גם בשיא במירוץ לנשים בלבד – 2:17:18, וזה נותן מטרה קרובה יותר לרצות לרדוף אחריה.

itaish 9 באפריל 2014

יש הרבה הגיון בטיעון הזה, בטוח גם באספקט המנטלי של התאוששות מהירה מתחרות שיא. מנגד, מהניסיון הדל שלי, לא קל לעמוד בפיתוי של לנצל את תקופת האימונים האינטנסיבית לשיפור תוצאות במרחקים הקצרים יותר, למרות המחיר שזה גובה (ולפחות עבורי בניתוח לאחור זה כנראה גבה מחיר כלשהו בסוף האימונים לטבירה השנה)

Comments closed