מרתון בוסטון – המתחרים

המתחרים והמתחרות העיקריים במרתון בוסטון ביום שני.

אחרי הפוסט על ההיסטוריה והמיתולוגיות, הגיע הזמן לדבר קצת על המועמדים, המועמדות והתרחישים.

מרתון בוסטון ישודר בשידור ישיר בערוץ הספורט ביום שני הקרוב, 16:30.  מולי אפשטיין ואני נפרשן.

***

נתחיל מהמשתנה החשוב שאיננו תלוי ברצים:  תחזית מזג האוויר לקראת יום שני נראית אופטימית:  10-15 מעלות, שמשי-אביבי, רוח קלה של כ – 5-9 מייל לשעה מכיוון דרום – דרום-מערב (לטובתם של הרצים, אך רוב הדרך לא ישירות בגבם).  מזג האוויר בבוסטון נוטה לשחק תפקיד, לעתים משמעותי במיוחד – אחרי שבשנת 2011 הרצים קיבלו הוריקן בגב (וגם ב – 2010 היא סייעה לשבירת שיא המסלול דאז), בשנתיים האחרונות התנאים לא פינקו את הרצים – חום כבד מאד ב – 2012;  רוח נגדית של בערך 8 מייל לשעה בשנה שעברה.  והתוצאות היו בהתאם:  2:12:40 לווסלי קוריר לפני שנתיים, 2:10:22 ללליסה דסיסה האתיופי בשנה שעברה.  הפעם, ככל שהתחזית לא תשתנה באופן מהותי, מזג האוויר לא צפוי להותיר תירוצים.  ניטרלנו את הגורם הראשון.

הגורם השני המקשה לתרחש את מרתון בוסטון הוא שמדובר במירוץ ללא מכתיבי קצב.  בניגוד ללונדון, רוטרדם, ברלין וכו' – בהם נשכרים רצים שמקבלים משימת הובלת קצב המבטיחה שהריצה תהיה מהירה, בבוסטון קצב הריצה הוא בעצם עניין  שבין הרצים לבין עצמם.  ב – 2011 ראינו זמנים בלתי-נתפסים לארבעת הראשונים (2:03:02 למוטאי המנצח) לא מעט גם בזכות החלטה של ראין הול האמריקאי (שסיים רביעי ב – 2:04:58) להוביל קצב מהיר מאד בחצי הראשון (במגמת ירידה).  לעומת זאת, בשנה שעברה ראינו, גם בהתחשב ברוח, ריצה טקטית וזהירה יותר.  כך שהשאלה היא אם יהיו בדבוקה מי שיתחשק להם לרוץ מהר וגם נכונות לעבודה משותפת.  ההרגשה שלי:  יהיו!  וגם ראין הול שוב במיקס.  אך נותר לראות.

בשנה שעברה המירוץ הוכרע באופן דרמטי, כאשר 800 מטרים לסיום שלושת המובילים היו ביחד:  דסיסה וגברה גברמראים האתיופים, ומיכה קוגו הקנייתי (במרתון בכורה).  דסיסה היה החזק יותר בפיניש וגבר על שני רצי המסלול.  שלושתם חוזרים לבוסטון שוב השנה, אך לא ברור שהם המועמדים הראשונים לנצחון.

boston 2013

(Photo courtesy of:  Eric Haynes, Office of Governor Deval Patrick @ flickr)

אם חשבתם שמיצינו את רשימת רצי המרתונים המובילים בעולם במרתונים הגדולים שהתקיימו בשבועיים האחרונים (פריס, לונדון, רוטרדם ווינה) – חשבו שוב.  לבוסטון יגיעו שני הרצים שדורגו על-ידי ה – IAAF במקומות 1-2 לשנת 2013 ובסך הכל ישתתפו לא פחות משבעה רצים בעלי תוצאות מהירות מ – 2:05:30. למרות שעל הנייר בולט דניס קימטו כרץ המוכשר מכולם, התחרות יחסית פתוחה.

מירוץ הנשים קשה לחיזוי עוד יותר, עם לא פחות מ- 12 נשים בעלות תוצאות שבין 2:19:52 ל – 2:24, על מסלול "מקזז הבדלים", שבו בעלת השיא המהיר ביותר לאו דווקא מנצחת, ומספר רצות עשויות להפתיע.

בבוסטון, בפטריוטס דיי, ירחפו מן הסתם גם החלומות האמריקאיים לנצחון בבוסטון – כשראין הול מכריז שהוא מוכן ובכושר טוב מתמיד, ושליין פלנאגן ודזי דבילה (כיום לינדן) – שכמעט כמעט הדהימה עם נצחון ב – 2011 – בנשים.  האמריקאי האחרון שניצח בבוסטון היה גרג מאייר ב – 1983.  אמריקאית ניצחה בפעם האחרונה בשנת 1985.  הסיכוי לנצחון אמריקאי הפעם מאד קלוש מול שדה מתחרים כזה, אך הצפייה לסנסציה כזו תמיד נוכחת.

סקירה מפורטת של המתחרים תעייף את רוב הקוראים, אז אשתדל לעשות את זה בכותרות.

מירוץ הגברים:

1. דניס קימטו (קניה) – לקימטו סיפור יוצא דופן.  הוא הפך מאיכר לאתלט בגיל 27 והדהים כבר כ"Rookie", מהרגע הראשון. שלושת המרתונים שלו מאז החל להתחרות ב – 2012 היו: 2:04:16 למקום שני בברלין (הבכורה המהירה ביותר, כשכנראה אפשר לג'פרי מוטאי המנטור שלו לנצח);  2:06:50 לשיא מסלול ונצחון בטוקיו;  2:03:45 מדהים לנצחון בשיקגו.  קימטו הוא הדבר האמיתי, והתחושה היא שהוא טרם הראה את מלוא יכולתו.  הוא מצהיר שהוא מגיע לבוסטון כדי לרוץ מהר.  כדאי להאמין.  והוא חייב להיות הפייבוריט.

2. לליסה דסיסה (אתיופיה) – דורג כמרתוניסט מס' 1 בעולם בשנה שעברה בזכות נצחונות בדובאי (2:04:45) ובבוסטון (כן, האלוף המגן) ומקום שני (צמוד) במרתון אליפות העולם – שני האחרונים באותה תוצאה של 2:10:22.  כלומר – מדובר ברץ שיודע גם לרוץ מהר וגם לנצח במירוץ טקטי, וגם הוכיח את עצמו כבר בבוסטון.  מבחינתו הוא יזנק כפייבוריט.

3. גברה גברמראים (אתיופיה) – גברמראים בן ה – 29 היה בעבר רץ מסלול מצוין וגם אלוף עולם במירוצי שדה.  הוא ניצח במרתון ניו יורק ב – 2010.  וב"בוסטון עם הרוח" של 2011 סיים שלישי ב – 2:04:53.  גם בשנה שעברה סיים שלישי.  קריירת המרתונים שלו לא נשארה ברף הפתיחה הגבוה שהציב בניו יורק, אך מדובר ברץ איכותי ויציב (שרוב השנים נמצא בצילם של אחרים).  צפו שהוא בהחלט יהיה בעניינים עד לשלבים המאוחרים של הריצה.

4. מיכה קוגו (קניה) – שמעו, 26:35דק' שיא אישי, וגם מדליית ארד אולימפית ב – 10,000מ'. בעבר החזיק גם בשיא העולם ל – 10ק"מ כביש. שני בבוסטון בשנה שעברה כבר במרתון הבכורה שלו (הפסד בשניות בודדות), ובעל 59:07 לחצי מרתון (59:49 לאחרונה).  שיא אישי של 2:06:56 בלבד ממרתון שיקגו שלא מספר את הסיפור. קשה לזלזל ב – credentials שהרץ הזה מביא והוא עשוי להיות כאן הסוס השחור.

5. טילהון רגאסה (אתיופיה) – שני המרתונים שלו היו 2:05:27 למקום שלישי בשיקגו 2012 ו- 2:05:38 לנצחון ברוטרדם.  השנה החליט לוותר על רוטרדם ולהכנס למיקס בבוסטון (אחרי שויתר על השתתפות גם בשיקגו ולא רץ מרתון סתיו).

6. וילסון צ'בט (קניה) – צ'בט מאד יציב עם לא פחות מ – 5 מרתונים בין 2:05:27 ל – 2:06:12 (ארבעה נצחונות ומקום שני במרתונים של אמסטרדם ורוטרדם – הבחור אוהב את הולנד – הרגלים נוחים ומסלולים שטוחים).  ב"בוסטון החם" של 2012 סיים חמישי ב – 2:14:56.  צריך רק להגיד שבוסטון זה לא אמסטרדם, וזו נקודת מבחן משמעותית עבורו.

7. מרקוס גנטי (אתיופיה) – רץ מסלול מצוין נוסף, בעל שיא של 2:04:54 מדובאי. וגם 2:05:15 גם כן בדובאי.  אני ספקן לגבי הסיכוי שלו בבוסטון.

8.  ראין הול (ארה"ב) – ראין הול למרתון בוסטון הוא כמו מו פארה למרתון לונדון.  over-hyped מבחינה אובייקטיבית ביחס לשאר הרצים, אבל אפשר בהחלט להבין.  הול, אחרי הכל, הוא אחד מהשלישיה המופלאה (יחד אם אלן ווב ודתן ריצנהיין) שהובילה את החזרה של הריצה למרחקים בארה"ב ללגיטימיות בעשור האחרון (שלושתם בני אותו המחזור וחובבי הז'אנר באמריקה עקבו אחריהם מגיל התיכון).  הול פרח מאוחר יותר ביחס לווב, אך הדהים עם שיאים אמריקאיים של 59:43 לחצי מרתון ו – 2:06:17 בלונדון (תוצאה מוכרת לצרכי שיא) וסומן כ"הבטחה הלבנה הגדולה".   היו לו גם ריצות חזקות מאד במרתונים ששימשו מבחן לנבחרת האמריקאית, וכמובן ה – 2:04:56 בבוסטון 2011.  מאז 2011 היו להול פציעות ואכזבות, הוא גם הרבה להחליף מאמנים.  בשנה שעברה התאמן בהדרכת המאמן האיטלקי רנאטו קאנובה, ואת ההכנות לבוסטון עשה באתיופיה, בתנאי גובה.  לפי ההצהרות שלו, הוא מרגיש בריא ומוכן, ומתכוון לרוץ מהר.  התברגות בשלישיה הראשונה ותוצאה של 2:08 ומטה תחשבנה להצלחה גדולה.

9.  מב קפלזיגי (ארה"ב, יליד אריתריאה) – השיא האישי של הרץ הותיק והנפלא הזה הוא 2:09:08ש' בלבד.  אז מה הוא עושה ברשימה הזו בכלל, נכון?  לא.  עזבו רגע את השעון.  מדליית כסף אולימפית במרתון (אתונה 2004), נצחון במרתון ניו יורק (2009, שם סיים לפני רצים כמו פטריק מקאו, מרטין לל, רוברט צ'ריוט שניצח בבוסטון ארבע פעמים, ג'ואהד גאריב, ראין הול, ג'יימס קוואמביי, ועוד).  מקומות 2 ו – 3 בניו יורק (נוסף על הנצחון), מקום 3 בבוסטון.  ומקום רביעי במרתון האולימפי האחרון.  אם הקצב יהיה מהיר מאד- קפלזיגי לא ישפר את שיאו בדקות שלמות.  אך אם הקצב יהיה דומה לשנה שעברה… הכל יכול להיות.

10.  עבדי עבד רחמן (ארה"ב, יליד סומליה) – התקוה האמריקאית השלישית היא Abdi.  ייצג את ארה"ב בשלוש אולימפיאדות (פעמיים בריצת ה – 10,000), שיא אישי של 2:08:56 משיקגו 2006.  הצפייה מעבדי היא להופעה מכובדת, אולי גם לדירוג גבוה בגלל תנאי הריצה ונשירה של רצים שיפתחו מהר מדי (האמריקאי ג'ייסון הרטמן סיים רביעי בשנה שעברה).

ר' גם הסקירה המעניינת של לטסראן "האם לאמריקאי יש סיכוי לנצח בבוסטון"

** מוזס מוסופ הקנייתי, שהיה אחד המועמדים הבולטים, ביטל השתתפותו.

התחזית שלי:  קימטו, דסיסה, גברמריאם וראין הול נשארים יחד אחרי Heartbreak Hill (ק"מ 32), בקצב טוב.  קימטו מנצח ב – 2:06:11 והשלושה האחרים מסיימים 30-80 שניות אחריו.

מירוץ הנשים – 

המועמדת העיקרית לנצחון היא ריטה ג'פטו, שהיא גם אלופת השנה ובנוסף הדהימה במרתון שיקגו, כשניצחה ב – 2:19:57, אחרי שהיתה בפיגור עצום (מעל 2:30 דקות) ורצה את 12 הקילומטרים האחרונים בקצב מסחרר (קצב ממוצע ל – 2:15) כדי לתפוס את חברתה לאימונים ג'מימה ג'לגאט.  ג'פטו ניצחה בבוסטון גם ב – 2006, וחזרה אחרי לידה והפוגה בשנים 2009 – 2010 לכושר חזק מתמיד.  היא אחת מרצות המרתון וחצי המרתון הטובות בעולם כיום, והעדיפה להגן את תארה בבוסטון על השתתפות בתחרות הסופר-איכותית שהיתה בלונדון.  הריצה של הנשים בלונדון היתה מאכזבת מעט ופותחת את הדלת בפני ריטה ג'פטו לבטא שוב את הדומיננטיות שלה.  (אל תבלבלו בינה לבין פרישקה ג'פטו)

המתחרות העיקריות שלה צפויות להיות:  מארה דיבבה (אתיופיה) – שיא אישי 2:19:52 בדובאי (בעלת השיא המהיר ביותר מבין המתחרות, אך העדיפות של השיא האישי לא ממש תהיה פקטור בבוסטון);   ג'מימה ג'לגאט (קניה) שיא אישי 2:20:48 – ניצחה ברוטרדם 2013 וסיימה שניה לג'פטו בשיקגו, סיימה שניה בבוסטון 2012 (נו, אולי הגיע התור שלה?), חברתה לאימונים של ריטה ג'פטו;  מסלש מלקאמו (אתיופיה, "יקירת המועדון") – שיא אישי 2:21:01, ושיא אישי של 29:53דק' על המסלול ל – 10,000מ' (הזמן המהיר אי פעם למעט ז'ונקסיה הסינית, למלקאמו שהיתה מעין סגנית קבועה לדיבבה) – אני בעדה!  שרון צ'רופ אלופת 2012 וקרוליין קילל אלופת 2011, בנצחון הצמוד על דזירה דבילה.  בזונש דבה (אתיופיה) סיימה פעמיים שניה במרתון ניו יורק.  למרות שאני קוטע מספר מועמדות לגיטימיות נוספות, כדאי לציין את טטיאנה פטרובה ארחיפובה הרוסיה, שהיא אחרי הכל, מחזיקת מדליית הארד מהמרתון האולימפי (אחרי הסבה מוצלחת במיוחד מריצת 3,000 מכשולים, בה סיימה רביעית בגמר האולימפי של 2008).

התקוות האמריקאיות נתלות בשליין פלנגאן המקסימה וביקירת המועדון דזירה לינדן (דבילה – Davila) , שאחרי שנתיים לא פשוטות עשתה את ההכנה שלה באיטן, קניה.  והפייט המדהים שנתנה עד לסיום ב – 2011 הוא זכרון חי – אחד מסיומי הריצה הדרמטיים שראינו – דבילה נראתה כמוכרעת שלוש פעמים ובכל פעם חזרה שוב כתף אל כתף עם קילל- אי אפשר היה שלא לקום מהספה ולצעוק על מסך הטלויזיה (בואו נגיד שבריצות מרתון… זה לא קורה הרבה).

התחזית שלי:  אף אחת לא מנצחת את ג'פטו,  2:23.  אישית אני מאד מקוה לריצה מוצלחת של דבילה.

שורה תחתונה: התחרות איכותית ועמוסה, מזג האוויר והאווירה בעד הרצים, כמויות התרחישים האפשריים רבות.  בשני המירוצים ישנם "מספרי אחד" שעל הנייר חזקים במיוחד ובכל זאת המירוץ הזה קשה במיוחד לחיזוי.  נביט על השעון אך לא רק על השעון.  המירוץ בכל מקרה צפוי להיות מרתק.

נפגש בשני אחר הצהריים!

 

 

 

למה בוסטון
בראבו אולגה!

תגובות

  • שחר ד.

    תודה על הסקירה נחשון, אני כבר מחכה לשני!

    כרגיל, יש לי גם שאלה - בזמנו, לאחר השיא של מוטאי ב-2011, ה-BAA אמרו שיפנו ל-IAAF בבקשה לשנות את התנאים להכרה בשיאי עולם (לאפשר מירוץ מנקודה לנקודה), האם התקיים בכלל דיון בנושא או שזה נפסל על הסף?

    לגבי דסיסה, מי שרוצה לקרוא קצת יותר על האלוף שמעטים זוכרים (בגלל האירועים האחרים במירוץ), מוזמן לקרוא את הכתבה שעשו עליו בניו יורק טיימס:
    http://www.nytimes.com/2014/04/18/sports/aiming-to-reclaim-a-marathon-triumph-made-irrelevant-by-tragedy.html

    • נחשון שוחט

      לא יודע אם על הסף, אך הבקשה נדחתה מהר מאד. החברה הספונסרית של מרתון בוסטון הודיעה שתמשיך לשלם בונוס של 50,000 דולר על קביעת World Best בכל זאת - http://www.runblogrun.com/2011/04/2011-baa-boston-course-is-not-record-elgible-baa-still-paying-world-best-bonus-release-note-by-larry.html

      אני לא רואה איך אפשר היה להחליט אחרת, ונראה לי שהבקשה הוגשה לצרכים הצהרתיים-תקשורתיים ולא מתוך צפייה שתתקבל.

    • אורי

      בקשה לאשר שיא מנקודה לנקודה זה סתם גימיק תעמולתי בכדי להוסיף פרסומת. מי שמגיש את זה, אם הוא לא מטוטמטם לגמרי, ויש לו מינימום מידע על IAAF, יודע יפה מאוד שאין צל של סיכוי לשינוי המבוקש.

  • itaish

    תודה נחשון. הולך להיות מעולה נראה לי. כחצי אמריקאי אני הולך עם הפנטזיה. ראיין הול על הפודיום, שיליין מנצחת. יותר אמריקאי מזה לא יכול להיות.

  • היסטוריון של ספורט

    באיזה ערוץ זה משודר ?

  • אופיר

    קימטו נגד דסיסה? לא טוב כמו קיפסאנג נגד מוטאי(2X) נגד ביווט נגד קבדה נגד פראח, אבל לא הרבה פחות טוב!

    אני רואה שצפויים תנאים פנטסטיים ביום ב'. נראה לי שקימטו יעשה סאב 2:07.

  • היסטוריון של ספורט

    תגיד נחשון כמה הפסקה עושים המקצוענים בין מרתון למרתון ? האם אין סיכוי שמי שרץ לפני שבועיים ירוץ כאן פתאום ? שאלה נוספת אשמח שתדרג את המרתונים הגדולים בעולם . בטניס / גולף למשל יש טורנירי גרנד סלאם אח״כ מאסורי ואח״כ טורנירי סבב מסוג A ואח״כ טורנירים דרג נמוך יותר יש גם אולימפיאדה ואליפות המסטרס ( שנקראה בעבר אליפות העולם). אבל הם לא הטורנירים החשובים ביותר שיש ואין מה להשוות אולימפיאדה לתואר גרנד סלאם . הייתי שמח מאד לדעת בקצרה איפה עומדת האולימפיאדה ביחס למירוצים האחרים ... ולהבדיל איפה ניתן לשבץ מבחינת איכותם את שלושת המרתונים בישראל ( והאם עש ביניהם הבדלי איכות ).

    • אופיר

      אני אמנם לא נחשון (ובטח לא רץ מהר כמוהו), אבל על חלק מהשאלות אני יכול להשיב:

      רצי העילית, בשנים ללא אולימפיאדה או אליפות עולם, מגבילים את עצמם למרתון אחד באביב (אפריל) ואחד בסתיו (ספטמבר-נובמבר). כלל האצבע לחובבנים מדבר על 3 חודשי הפוגה בין מרתון אחד למשנהו עבור התאוששות מלאה, אבל המקצוענים יכולים לדעתי לחזור על אותם הביצועים תוך פחות מחודשיים, ויש יפני משוגע אחד (יוקי קוואוצ'י) שרץ ב-2012 5 מרתונים ואולטרה אחד של 50 ק"מ (ו-5 ב-2013) תוך שמירה על רמה די קבועה סביב ה-2:10.

      המרתונים הכי יוקרתיים נכללים בסדרת המייג'ורס: בוסטון, ניו-יורק, שיקאגו, לונדון וברלין, והחל מהשנה שעברה גם טוקיו. אין היררכיה ברורה, אבל בשנים האחרונות לונדון די נטל את ההובלה בדירוג היוקרה, והדבר מתבטא בשדה מתחרים מטורף. ברלין בד"כ מביאה שני מתמודדים ברמה הגבוהה ביותר, שידרבנו אחד את השני לשיא עולם.

      • היסטוריון של ספורט

        תודה רבה : (אגב מה הזמן של נחשון ? )

        • אופיר

          2:34, די פאקינג מהר...

          • היסטוריון של ספורט

            יפה מאד לא ידעתי שהוא ....עד כדי כך.

    • shohat

      אופיר כיסה את העיקר, ואוסיף כמה הערות משלי -
      הפסקה בין מרתונים - רצי העלית ירוצו בדרך כלל 2 מרתונים בשנה, ולכל היותר שלושה. שלושה - משיקולים של הוספת מרתון אולימפי או אליפות עולם על שני מרתונים עם payday או שיקול של דירוג מצטבר ב - world martahon majors דוג' בשנה שעברה - דסיסה (דובאי, בוסטון, אליפות עולם) וקבדה (לונדון, אליפות עולם, שיקגו). לא תמצא בדבוקת רצי העל דוגמאות לארבעה בשנה. בניגוד לאופיר, אני חושב שעבור הרצים האלו המרווח בין המרתונים חשוב עוד יותר מאשר אצל החובבים. אפשר לרוץ מרתונים בתדירות גבוהה כאשר מכוונים למטרה תת-אופטימלית (הרצים הללו יכולים לכסות ללא בעיה את מרחק המרתון באימונים, מדי שבוע אם הם רוצים) - אך ריצה של 2:03-2:04 היא ריצה המחייבת התאוששות משמעותית ולאחר מכן בניית מחזור חדש. זה לוקח 4-6 חודשים, כאשר גם חזרה מדובאי ללונדון למשל (כפי שראינו ממנצח דובאי) - היא ממש לא מובנת מאליה. אילו יכלו לשחזר ריצות ברמות האלה בתדירות גבוהה היה להם תמריץ כספי משמעותי לעשות זאת.
      קוואוצ'י - רץ של 2:08 שב - 2013 רץ 13 מרתונים, אך הוא חריג, והגרף שלו לא מראה התקדמות. רץ מאד מוכשר, אך האסטרטגיה שלו היא גם סוג של גימיק. http://japanrunningnews.blogspot.co.il/2013/12/this-one-goes-up-to-eleven.html

      דירוג המרתונים - ישנה סדרת המייג'ורס שאופיר ציין. מעבר לכך מאז 2008 ה - iaaf מעניק דירוג של זהב, כסף וארד למירוצי כביש ע"ב עמידה בקריטריונים שונים - מאיכות מתחרי העלית, דרך סטנדרטים אירגוניים, בדיקות סמים, דרישות אקולוגיות, כיסוי תקשורתי ועוד. ניתן לראות את הרשימה כאן - http://japanrunningnews.blogspot.co.il/2013/12/this-one-goes-up-to-eleven.html

      המרתונים הישראלים - רחוקים מאד מהסטנדרט העולמי. מרתון טבריה התקדם בשנים האחרונות וצבר לגיטימיות מבחינת תוצאות המנצחים/שיא מסלול (2:07:30), ע"ב הענקת פרסים כספיים גדולים לרצים מוזמנים מדרג ב' ומטה. לאור המאמצים המושקעים בכך, ניתן לצפות להמשך התקדמות. בסטנדרטים הנוספים הדרך עוד ארוכה. תל אביב וירושלים מסתמנים כהצלחות שהולכות ומשתפרות במונחים של מרתון אורבני גדול, אך ההתייחסות שלהם לתחרות העלית היא די אגבית (אפשר להבין זאת). מרתון ירושלים הוא היחיד שיש בו השתתפות משמעותית של רצים מחו"ל. לשלושת המרתונים הייחוד והיתרונות שלהם. ההשוואה לחו"ל - השאלה היא מאיזו פרספקטיבה מסתכלים. מרתון ירושלים למשל, לעולם לא יתחרה על יוקרה תחרותית אלא על החוויה המוצעת לרצים החובבים.

      המרתון האולימפי - הוא מחוץ לקטגוריה. היוקרה של מדליה אולימפית אינה מוטלת בספק. כמעט כל הרצים הטובים בעולם היו מחליפים נצחון בכל אחד מהמייג'ורס בשביל זהב אולימפי. יחד עם זאת, כמירוץ הוא כמעט תמיד הרבה פחות איכותי. קודם כל בגלל צמצום השדה לשלושה רצים למדינה (ארבעה כולל האלוף האולימפי הקודם, כשזה רלוונטי), שיטות בחירה מוזרות בקניה ובאתיופיה כך שלא תמיד הרצים הטובים ביותר נבחרים, הרצים הנבחרים גם לא תמיד בכושר שיא, ולכך מתווספים אלמנטים של המסלול, שעת הריצה ועוד - שבמשחקים האולימפיים בדרך כלל רחוקים מאופטימליים. ולעתים קרובות הפייבוריטים לא מצליחים ונפתחת הדלת לרצים מפתיעים ופחות מוכרים. כך שמצד אחד חלום הזהב האולימפי הוא עדיין הגדול ביותר (יחד עם קביעת שיא עולם), אך הנצחונות במרתונים הגדולים האחרים בדרך כלל יותר מרשימים (יוצא דופן הנצחון של סמי וונג'ירו בבייג'ין, שיש מי שרואים בו את ריצת המרתון המרשימה אי פעם).

      • אורי

        נחשון:
        מה פתאום מספר מותר של מרתוניסטים אולימיים למדינה עולה לארבעה אם מאותה מדינה יצא גם האלוף האולימפי האחרון?
        לא התבלבלת בין אליפות העולם (שם זה נכון לכל מקצוע) למשחקים אולימפיים?

        • נחשון שוחט

          כן. פאדיחה, במיוחד כשכל כך התאכזבתי שבקלה נשאר במשחקים האחרונים בבית (כמו רבים חשובים נוספים ולפניו). התבלבלתי לגמרי. תודה על התיקון.

  • היסטוריון של ספורט

    נחשון ראשית תודה רבה על תשובתך .שנית התשובה שלך גורמת לעוד הרבה חשק והתעניינות בתחום ....תמיד אהבתי למפות במרתונים יש בזה סוג של חוויה מיוחדת ...אך כשאתה מכיר את מה שמסביב זה מרגש הרבה יותר .לצערי הרב אני בספק רב אם יתאפשר לי לראות את המרתון היום ( בכל זאת ערב חג ואנו בדרכים ). אני מקווה שמסורת שידורי המרתונים תימשך לה. ....את מולי אפשטיין תמיד התרגשתי לשמוע וציוות שלו איתך נראה לי כדבר טוב מאד לחובבי הספורט ...הלוואי ותיפתח כאן מסורת של קבע .
    שוב תודה .

    • נחשון שוחט

      תודה רבה. המרתון יתקיים וישודר מחר - יום שני (נכון, בוסטון יוצא דופן בהיבט הזה - Patriots Day). שעה 16:30. אז אולי עוד יש סיכוי.

  • shohat

    כמה עדכונים לקראת המירוץ:
    מזג האוויר - 10-14 מעלות, בהיר עד מעונן חלקית, רוח של 11 קמ"ש מכיוון דרום-מערב (לא ישירות בגב, אך בבירור לטובת הרצים). מהבחינה הזו - סיכוי טוב לזמן מהיר.

    רץ שלא הזכרתי בסקירה אך כדאי מאד לשים אליו לב - פרנקלין צ'פקווני (ש.א. 2:06:11). המעניין הוא שצ'פקווני הוא חבר לקבוצת האימון של ג'פרי מוטאי ודניס קימטו. הוא נמצא שם קודם כל כדי לסייע לקימטו. לא אתפלא עם השניים ינסו להכתיב קצב מהיר, וגם לא אם צ'פקווני יפתיע ויהפוך לאחר המירוץ ל"שם החדש".

  • טל

    ושוב חבל שערוץ הספורט משדר את המרתון בערוץ 58 שלא נגיש לרובנו.
    מאכזב.

  • גיא זהר

    יש עוד דברים שצורמים בשידור הזה ודי לחכימא

  • סם בלאק

    אכן מרגיז מאוד שהשידור לא בערוצים הפתוחים (למרות שבאתר ערוץ הספורט כתוב שישודר בערוץ 5 הרגיל).
    אני מאוד אוהב לקרוא את נחשון שוחט, אך מאוכזב משיתוף הפעולה שלו עם עריצי הספורט

Comments are closed.