אז מיהו הפוליטיקאי המהיר ביותר במרתון?

(פוסט שמתחיל כקוריוז ומסתיים במרתון בוסטון). נפתח עם הקלישאה: כמה שחוקה היא הקלישאה, וכמה אהובה היא על מי שאינם רצים […]

(פוסט שמתחיל כקוריוז ומסתיים במרתון בוסטון).

נפתח עם הקלישאה:

כמה שחוקה היא הקלישאה, וכמה אהובה היא על מי שאינם רצים – פוליטיקאים, אנשי עסקים, אפילו נשיאם של השופטים.  "אני רץ למרחקים ארוכים".

כשאתה רץ, באמת רץ, שערות העורף שלך מזדקרות למשמע הקלישאה הזו.  כשהדובר הוא פוליטיקאי, המימרה בדרך כלל נשלפת כרציונליזציה לכשלון ולאו דווקא מעידה על פרוגרמה סדורה לטווח הרחוק אלא בעיקר על זחיחות.  חמור מכך, התחושה היא שנעשה שימוש סרק באמת שאותה מגלים בשש בבוקר על השבילים, ורק שם. במכנסי ריצה קצרים ולא בחליפה וחולצת כפתורים.  אתה רץ למרחקים ארוכים?  בבקשה אדוני, אז דבר במספרים.  ואם לא, התכבד נא ומצא לך דימויים אחרים, יותר אותנטיים ויותר מקוריים.

טוב, אז אני לא לגמרי רציני כאן (בואו נגיד חצי-רציני).  אבל החלטתי לבדוק ולדווח:  האם יש בקרב הפוליטיקאים רצי מרתון אמיתיים?  כמה הם טובים?  מה מגלים המספרים?

הממצאים מפתיעים, יש טוויסט מקומי מעניין ומרשים (רמז:  פרשן הכדורסל הטוב ביותר בארץ) והפואנטה תגיע בסוף, עם סיפור ביוגרפי באמת מיוחד במינו, שישמש גם כפרומו לאירוע השיא של השבוע הבא – מרתון בוסטון.

סיפור עם מוסר השכל על פוליטיקה, ועל האתוס של הרצים:

קודם כל, מתברר שהמשיכה של לא מעט פוליטיקאים אל ה"מרתון" איננה פיגורטיבית בלבד.  חלקם מציעים את ריצת המרתון עצמה, באופן מוחשי, כעדות לאופיים ולחוסן מותנם.  לפעמים, למרבה המבוכה, זה יוצא דווקא הפוך, ורברבנים נחשפים בקלונם.

הרשימה הזו באה לתת כבוד לרצים האמיתיים מקרב הפוליטיקאים.  היא רשימה מכבדת וחיובית.  אבל הדוגמא הראשונה מיועדת לשם האזהרה, כדי להמחיש מה קורה כשמתבלבלים.

ב- 22 לאוגוסט, בשיאה של מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות ארה"ב, התראיין המועמד הרפובליקני לסגנות הנשיאות פול ראיין בראיון רדיופוני חסר חשיבות יחסית.

בשלב מסוים סיפר ראיין שבצעירותו הוא רץ מרתונים.  המראיין מייד התעניין ושאל:

HH: I’ve just gotta ask, what’s your personal best?

וראיין שלף מבלי להתבלבל:

PR: Under three, high twos. I had a two hour and fifty-something.

כאן צריך להעיר, שמרתון בפחות משלוש שעות הוא לא סתם מספר.  הוא מסמן את ה"גביע הקדוש" של הרצים החובבים.  אם תעלו תוצאות של כל מרתון גדול על גרף תראו לנגד עיניכם עקומת גאוס (פעמון) מעט בלתי-שיגרתית – תזהו בתוכה קפיצות ליניאריות בולטות באיזורי הזמנים העגולים – 3 שעות, 3:30, 4:00 וכו' (מהסיבה הפשוטה שאנשים מאד נמשכים למספרים עגולים ולפיהם הם מסמנים אתגרים).  בולטת לעין הקפיצה בגרף  סביב השלוש שעות, המעידה על המרדף העיקש של רצים ברחבי העולם אחרי סטנדרט הזהב של הרצים החובבים.  לכן, Hugh Hewitt, המראיין, שכנראה שיש לו הבנה מספקת כדי להתרשם ממה שהוא שמע, ואפילו להריח סקופ אפשרי, מייד הגיב בהתלהבות:

HH: Holy smokes.

ראיין מצידו לא היסס לחזק את הרושם שנוצר והריח את הדיבידנד שיקצור לנוכח גילוי כשרונו החבוי:

PR: I was fast when I was younger, yeah.

פול ראיין נהנה עוד לפני הראיון מתדמית פופולארית של גבר חובב ספורט ואתלטי.  הוא נראה טוב, הוא שומר על כושר.  מדי פעם פורסמו תמונות שלו מרים משקולות ופרטים לגבי תכנית האימונים הקבועה שהוא מבצע.

ההתרברבות על המרתון היתה צעד אחד רחוק מדי.  למה?  כי בענייני מספרים ושיאים, תאמינו לי שאתם לא רוצים להתעסק עם קהילת הרצים.  ביל ווקר, רץ חובב בן 63 מצפון קרוליינה (שהיה בעצמו רץ של סאב 3), מיהר להעלות שאלה בפורום של אתר האינטרנט Letsrun, שאלה תמימה שבכל זאת הדגישה תהייה:  "מישהו יודע איפה זה היה ומתי"?  השירשור התנפח במהרה לעשרות עמודים עם מאות מגיבים.  כתב הריצה המשובח ועורך המשנה של Runners World סקוט דאגלאס מיהר להרים את הכפפה והמשיך את התחקיר.  הוא פנה אל לשכתו של ראיין וביקש לקבל את הפרטים.  משם הדרך אל מאגר התוצאות היתה קצרה, ובעקבותיה הפרסום שהרעיש את עולם הריצה  – ולא רק את עולם הריצה.  פול ראיין רץ את המרתון ביוני 1990 ב"מרתון סבתא" (Grandma's) בדולות' מיניסוטה.  תוצאת הסיום שלו היתה… 4:01:25.  תוצאה סבירה עבור רץ חובב, שהיא אפילו לא בת דודה רחוקה של הישג הסאב 3 שבו התהדר.

מגזין הניו יורקר מיהר לעשות כתבת follow up שבה ראיין את הרצים שסיימו בסביבות הזמן של ראיין באותה הריצה ממש.  הכותרת היתה:  "Everyone else remembers his or her time" 

הפרסומים לגבי השקר חסר ההגיון והתוחלת של ראיין הפכו ויראליים ועוררו דיון סוער:  האם אין כאן עדות לפתולוגיה?  האם יתכן שבאמת "שכח" או "התבלבל"?  ואם הוא משקר בכזו קלות ביחס לפרט כל כך לא חשוב ולא רלוונטי (הרי היה מקבל קרדיט ראוי על עצם העובדה שסיים מרתון בתוצאה שקרובה לתוצאת החציון בקרב הרצים החובבים בארה"ב), אז מה זה אומר לגבי אמינותו בנושאים החשובים?

בפוליטיקה אולי סולחים על מעידות כאלו.  אבל לא בממלכה של הרצים.  באתרי הריצה הפך ראיין לקריקטורה ומורשת המרתונים שלו סוכמה באתר מבריק במיוחד, ה – Paul Ryan Time Calculator המאפשר לכל רץ להזין את תוצאת השיא שלו ולקבל המרה שלה ל"זמן לפי פול ראיין". 

ראיין פגע בשתי הנחות יסוד באתוס של הרצים:  הראשונה, שאין כזה דבר לרוץ מרתון ולשכוח מה היה הזמן שלך.  ועוד לא נולד הרץ ש"שכח" את השיא האישי שלו.  השניה, שאתה יכול לשקר לגבי הכסף שלך, האוטו שלך, הסקס שאתה עושה או לא עושה עם האשה, אבל השאלה אחת שלעולם אסור לך לשקר לגביה היא שאלת ה – PB  ׂ(Personal Best).

ראיין לא היה הפוליטיקאי הראשון שנתפס משקר לגבי הישגיו במרתון, אבל נסתפק בדוגמא שלו, כדי שנוכל לעבור לנושאים היותר חיוביים.

בואו נדבר מספרים – פוליטיקאים במרתון ושיאים אישיים:

בנימה אופטימית, מתברר שבהחלט ישנם בקרב הפוליטיקאים גם רצים אמיתיים ו"לגיטימיים", ראויים לציון.  חלק מהשמות בהחלט מפתיעים.  רשימת ה"מי ומי" של רצי המרתון הלא מקצוענים כוללת בין השאר את הפוליטיקאים הבאים:  ג'ורג' בוש (הבן) רץ 3:44:52 במרתון יוסטון 1993. הוא נוהג מדי שנה לחזור לשם, להתמקם בנקודה קבועה ולעודד את הרצים.  מייקל דוקאקיס, שהיה מושל מסצ'וסטס והמועמד הדמוקרטי לנשיאות (שהפסיד לבוש האב) רץ 3:31 במרתון בוסטון.  ג'ון אדאורדס חבר סנאט שחלם גם הוא על מועמדות לנשיאות מטעם הדמוקרטים רץ 3:30:18.  יושקה פישר, שר החוץ הגרמני, רץ 3:41:36 במרתון המבורג 1998.שרה פיילין שהיתה המועמדת הרפובליקאית הקודמת לסגנות הנשיאות השיגה לפחות בקטגוריה הזו את פול ראיין.  לפיילין תוצאה של 3:59:36.  וכך נמשכת הרשימה וכוללת גם שמות  כמו פול ברמר (תוצאה יפה של 3:00:34), הגזען האוסטרי יורג היידר (3:33:19), אל גור, מועמד נוסף לנשיאות ארה"ב (4:58:25), ועוד.

מועדון הסאב 3 של הפוליטיקאים, לא כולל פול ראיין, הוא מאד אקסקלוסיבי:

דומיניק דה-וילפן בעבר ראש ממשלת צרפת רץ 2:57:06 בשנת 1980.  מיקולאס דזורינדה שהיה ראש ממשלת סלובקיה מתהדר בשיא אישי של 2:54:57.  ארנה טרנולט שהיה חבר מפלגת העבודה הנורווגית – וגם הורשע בריגול – רץ 2:54:06.  והפוליטיקאי המהיר ביותר לפי התיעוד של וויקיפדיה?  מתיו פריס הבריטי, שלשמו רשומה תוצאה פנטסטית של 2:32:57.  מרשים בהחלט!

(הערת אגב:  ריצת ה – 1,500מ' סיפקה לפוליטיקה שני שיאני עולם, לא פחות.  ג'ים ראיין (Ryun), עד היום אחד מסמלי הריצה האמריקאיים הגדולים ביותר, שהיה לימים לחבר קונגרס מטעם מדינת קנזס;  וסבסטיאן קו האגדי והמוכר, שכיהן בפרלמנט הבריטי.  אי אפשר שלא לציין אותם, לפחות בסוגריים, גם כשהפוסט שלנו עוסק במרתונים).

george bush

הזווית הישראלית:

אברום בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, רץ מספר מרתונים ברחבי העולם, מטבריה ועד ניו יורק, מברלין ועד ונציה. שיאו האישי הוא 3:57.  אצל בורג בולט החיבור האינטרוספקטיבי לריצה, שבו הוא מרבה לשתף באמצעות הכתיבה, המקורית ומעוררת מחשבה תמיד.  בורג בבירור לא רץ כדי לסמן כיבוש של יעד נקודתי אלא בהתמדה ובצניעות לאורך שנים.  וכל העת הוא מחפש בריצה משמעויות  – אישיות וכלליות, אינטלקטואליות ורגשיות, גם רוחניות.  הריצה כעולם של תכנים ותובנות, כמקום שבו אנחנו לומדים.  אדם בתוך עצמו הוא רץ.  

הפוליטיקה של ירושלים בשנים האחרונות בוודאי כוללת את המרתון.  ראש העיר ניר ברקת וגם מנכ"ל העירייה יוסי היימן הם רצי מרתון, בעלי תוצאות של 4:13 ו – 4:07 (תוצאה שנקבעה על המסלול הקשה במיוחד של מרתון ירושלים) בהתאמה.  האהבה הזו שלהם הביאה לירושלים את המרתון המיוחד והיפהפה שכל כך מגיע לה.  וזה בעיניי דבר גדול.

אבל לגבי השאלה מיהו הרץ האיכותי מבין הפוליטיקאים בישראל אין בכלל שאלה:  עפר שלח.

תחילת דרכו של שלח כרץ היתה אמנם צנועה, אבל כמו בשאר תחומי עיסוקו, הוא מייד החל ללמוד, להתעמק, להתעניין ולפצח את ה"סוד" (ובמרתון כמו בשאר התחומים, הדרך הנכונה היא לא באמת "סוד", אלא גלויה, ידועה ובעיקר קשה).  הקילומטרים התווספו, ההתקדמות באה בהדרגה, שנה אחר שנה, יום אחרי יום, ואם נסמוך על המידע שהתפרסם, אז שלח מדורג למעשה כרץ המרתון השני בכל הזמנים מקרב הפוליטיקאים, והמהיר מבין אלו המכהנים כיום  (זאת עד לפני כחודשיים, תיכף נסביר).

שיאו האישי של שלח הוא 2:52:16 (קצב ממוצע של 4:04 דק' לקילומטר).  מרשים עוד יותר שהוא קבע את התוצאה הזו בגיל 48 (במרתון רוטרדם 2008).  פעמיים נוספות הוא ירד מגבול השלוש שעות.  וגם בשנת 2012, בגיל 52(!) הוא הוסיף תוצאות של 3:02 במרתון המבורג ו – 3:03 במרתון פירנצה.  הישג אישי נוסף לעפר היה סיום מירוץ הקומראדס המפורסם בדרום אפריקה – 89.3 ק"מ משופעים בעליות וירידות, בזמן מרשים לא פחות מהתוצאה שלו במרתון – ריצה שאותה גם סיכם באופן נפלא.

טקסט נוסף שכתב על מרתון פריס – פחות על הריצה שלו ויותר על הקשר המיוחד עם אביו ז"ל, שהתחרה באותו יום בעצמו באתגר של שיפור ההנחה המוסכמת לגבי מקסימום המקומות לאורך המסלול שביניהם יכול מלווה להספיק לדלג כדי לעודד רץ תוך כדי המירוץ – תרם תרומה משמעותית להפיכתו של מרתון פריס ליעד ריצה פופולארי במיוחד עבור מאות רצים ישראלים מדי שנה.

מוכנים לתשובה?  על אלוף עם ביוגרפיה לא שיגרתית:

במלים של הפרשן טוני ריוויס

"I have often said that every sport must be fortunate in the people that become their champions.  Sport, after all, is a meritocracy.  But if there is anyone in the 40,000+ field for the Chicago marathon who would do more with the 2012 title than Wesley Korir, I really don't know who that might be".

כל מי שעוקב אחרי אתלטיקה קלה מכיר את התופעה, שנורדין מורסלי סיכם כבר לפני עשרים וחמש  שנה כשנשאל את מי הוא רואה כמי שמאיים על הנצחון שלו.  "New Kenyans" הוא אמר.  "There are always new Kenyans".  מדי שנה אנחנו נחשפים לכשרונות קנייתים חדשים ברמה העולמית הגבוהה, בקצב שמקשה לעקוב.  אבל לעתים רחוקות, אם בכלל, אנחנו נחשפים לרצים מיוחדים כמו ווסלי קוריר.

כמו אלפי ילדים קנייתים הגדלים בתנאי מחייה בסיסיים, גם ווסלי קוריר נהג בילדותו לרוץ 8 ק"מ לכל כיוון לבית הספר מדי יום, ולפעמים יותר מפעם אחת.  בכל זאת, קוריר לא השתתף בתחרויות ריצה כלל עד לאחר שסיים את לימודי התיכון (היום הוא מציב את אותו התנאי לאחיו הצעיר – קודם תסיים ללמוד).  פול ארנג, שהיה האלוף האולימפי בריצת 800 מטר במשחקים בסיאול, נתן לקוריר הצעיר עצה והפעיל קשרים שאפשרו לו להגיע לאוניברסיטה בארה"ב, שם התגלה למעשה כשרון הריצה שלו.  במהלך לימודיו עבר למכללת לואיוויל (כן, אותה האחת שזכתה השבוע באליפות ה – NCAA  בכדורסל).

קריירת הריצה של קוריר במכללה היתה מרשימה בהחלט אבל לא בלתי שיגרתית.  היא סיפקה לו השכלה, בת זוג (הוא נישא לחברה לקבוצה, רצה קנדית) ובעתיד הלא רחוק הוא כנראה יזכה גם לאזרחות אמריקאית.

בעולם הריצה המקצועני שמעבר לתחרויות המכללות ווסלי קוריר, עד כמעט גיל 27, היה בלתי מוכר כמעט לחלוטין.  לכן, כשהמאמן שלו (לא, זה לא היה פיטינו) שלח אותו להתנסות במרתון שיקגו בשנת 2008, אף אחד לא התייחס אליו והוא לא הוזנק יחד עם רצי העלית (רצי העלית מזנקים בגל נפרד 5 דקות לפני הזינוק של הרצים החובבים).  קוריר סיים את ריצת המרתון הראשונה שלו בזמן של 2:13:53 (בתנאי חום לא פשוטים).  בדיעבד התברר שרק שלושה מרצי העלית קבעו תוצאה מהירה יותר באותו יום.  קוריר לא סיים רביעי באופן רשמי בגלל שזינק מאוחר יותר (המנצחים נקבעים לפי סדר ההגעה אל קו הסיום, וזה מובן), אבל מנהל המרתון החליט לשלם לו את שווי הפרס הכספי בנוסף לפרסים ששולמו לרצים שדורגו באופן רשמי.  מהסיפור הבלתי-שגרתי הזה גילה עולם הריצה את ווסלי קוריר.  כן, זה התחיל כקוריוז.

אבל זה לא נגמר כקוריוז.  קוריר המשיך להשתפר, ניצח פעמיים ברציפות את מרתון לוס אנג'לס. המשיך להצטיין במרתון שיקגו, כולל זכייה במקום השני בשנת 2011 ובמקום החמישי ב – 2012, אז גם קבע את תוצאת השיא שלו עד היום 2:06:13.

במקביל, החל קוריר לקדם יוזמות לשיפור המצב בכפר הולדתו בקניה ולהדגשת החשיבות של השכלה הקודמת לריצה.  הוא הקים קרן לעידוד וסיוע לילדים קנייתים בהשלמת לימודיהם.  בשיתוף עם קרן אחרת, של חברו ראיין הול ועם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת לואיוויל הוא יזם הקמת קליניקה רפואית בכפר.  הוא הפך דמות להזדהות וחיקוי בקניה, יוצא דופן ביחס לרצים הפרוטוטיפיים.

wesley korir

הרגע הגדול של קוריר הגיע במרתון בוסטון בדיוק לפני שנה.  המועמד המובהק לנצחון היה ג'פרי מוטאי. אותו מוטאי שרץ 2:03:02 על אותו המסלול, התוצאה המהירה ביותר אי פעם למרתון (שאינה מוכרת כשיא) שנה קודם לכן.  תנאי החום היו קשים במיוחד, טמפרטורה של מעל 30 מעלות.  קוריר, בניגוד לשאר הפייבוריטים, רץ בקצב שמרני וזהיר.  "רצתי עם השכל" הוא אמר, והסביר גם שהנצחון היה בעיניו חשוב הרבה פחות מלהבטיח שיחזור הביתה בריא אל אשתו ואל בתו.  הוא התאים את הקצב לתנאים ולא לחץ.  מוטאי נכנע לתנאי החום הקיצוניים ופרש בסביבות הק"מ ה – 29.  בק"מ ה – 33 קוריר עדיין היה במקום השישי בפיגור של מעל לדקה אחר המוביל.  לאט לאט החלו הרצים שלפניו לסבול ולשלם את המחיר ופחות משני קילומטר לסיום הצליח קוריר לעקוף את לוי מאטבו ולעבור להוביל.  קוריר, שהחל לסבול גם הוא מהתכווצויות שרירים קשות, חצה את קו הסיום בזמן של 2:12:40, 26 שניות לפני מאטבו, וניצח את אחד המרתונים הקשים ביותר.

בחודש פברואר נבחר ווסלי קוריר, אלוף מרתון בוסטון 2012, לכהונה בפרלמנט של קניה.

וזו התשובה שלכם:  ווסלי קוריר הוא הפוליטיקאי המהיר ביותר במרתון.  וזה לא כוחות בכלל!

ביום שני הקרוב יזנק ווסלי קוריר למרתון בוסטון ה – 117 , הפעם כחבר פרלמנט, וינסה להגן על תארו.

בעקבות השיא של מקאו (לקראת המרתונים של האביב)
חלומות מרוטרדם עד בוסטון

תגובות

  • ZERSENAY

    wait, wait mr. shohat, when i will be the eperor of Eritrea I will do world record pace if weather is good.

  • לימונצלו

    אין פוליטקאיות שרצו מרתון?

  • לימונצלו

    הכוונה כמובן פוליטיקאיות נוספות חוץ משרה

    • נחשון שוחט

      אופרה ווינפרי פוליטיקאית? אלאניס מוריסט? ברצינות, זה לא שהשמטתי אלא שלא מצאתי. בטוח שהרשימה לא ממצה. לא אתפלא אם ישנן רצות נוספות.

  • פראליה

    יופי של פוסט,

    יש רק קלישאה אחת מעט יותר מרגיזה והרבה יותר פראדוקסאלית מ"אני רץ למרחקים ארוכים" -

    "אנחנו בישיבות מרתוניות".

  • אלגב

    תודה על כתבה יפה. הסתובבה ברשת גם כתבה לא מזמן על ספורטאים מענף הכדור (בעיקר כדורגלנים) שעשו מרתון. מחשבה שפוטנציאלית מעוררת עניין לאור יכולותיהם הגופניות לאורך זמן משחק ולאורך עונה שלמה. התוצאות לא משהו, למותר לציין כי לא ידוע על כדורגלן ישראלי שעשה זאת. מה שכן וזה שווה בדיקה ואני לא בטוח פה, אבל מי ששמו נשמט מכל הכתבות ברשת הוא דווקא הטוב ביותר (שוב לא בדוק במאת האחוזים) וזהו לואיס אנריקה בעבר כמובן בברצלונה, הספיק לאמן את רומא עד לא מזמן. ובעצם מי לא יודע מי זה לואיס אנריקה - בכל מקרה באמתחתו סאב 3 שעות, כמו גם השתתפות במרתון החולות וגם באיש ברזל !

    • נחשון שוחט

      אדווין ואן דר סאר רץ 4:19 במרתון ניו יורק. גם טובי האתלטים בענפי הכדור יידרשו לתקופה ממושכת של אימונים (לפחות כמה חודשים) כדי להצליח בריצת מרתון. הכשרון הבסיסי וסוגי האימון שעשו במהלך הקריירה שלהם לבדם לא יספיקו.

  • מתן גילור

    נחשון, יפה ומעניין.
    2 דברים:
    1. אני לא זוכר איך בדיוק השיחה התגלגלה לשם, אבל פעם שלח אמר בראיון טלויזיוני, שנילי אברמסקי היא אחת הנשים המוערכות עליו והשנואות עליו, הואיל והיא מנצחת אותו כל פעם שהם מתחרים. (כמובן שהוא לא שונא אותה וזה היה בצחוק).
    2. לעניין השיא - לפני שנפצעתי, הייתי רץ 21-30 ק"מ כל יום שישי. תוצאת השיא שלי בחצי מרתון היתה קצת פחות מ-1:41. לעולם לא רצתי ריתה תחרותית במסגרת מירוץ מסודר (כביש לא טוב לי לברכיים ובכלל נראה לי טיפשי לשלם בשביל לרוץ, אבל כל אחד והשיקולים שלו). אולי אותו פוליטיקאי עשה את השיא הזה (סאב 3) באופן עצמאי? (אני שואל בשיא הרצינות) אם זה לא נחשב, האם שמישהו שואל אותי לעניין זה אני צריך לאמר שמעולם לא רצתי חצי מרתון? אולי בכלל שלא רצתי בכלל?

    • אריאל גרייזס

      אך, מתן, אתה בחור טוב. נאיבי משהו, אבל בחור טוב..

    • נחשון שוחט

      בכל מקרה, התגובה של ראיין לסיפור בדיעבד מסירה את האפשרות הזו:
      Mr. Ryan released a brief statement, saying that his brother had pointed out his error.

      “The race was more than 20 years ago, but my brother Tobin – who ran Boston last year – reminds me that he is the owner of the fastest marathon in the family and has never himself ran a sub-three,” the Wisconsin congressman said. “If I were to do any rounding, it would certainly be to four hours, not three. He gave me a good ribbing over this at dinner tonight.”

      http://blogs.wsj.com/washwire/2012/09/03/paul-ryans-marathon-time-not-so-fast/

  • martzianno

    אחלה. אחלה. אחלה.
    תודה.

  • אריאל גרייזס

    אחלה אחלה של טור. הקטע עם הפרסונל בסט, שרץ בחיים לא יישכח אותו, הוא כל כך נכון.
    למעשה, אני די משוכנע שרץ מרתון, אפילו אם הוא עשה כמה עשרות כאלו, זוכר את התוצאה שלו בכל אחד ואחד מהם - אתה בטח תוכל להגיד לי אם אני טועה

  • איציק

    יופי של כתבה,
    לרגע התבלבלתי כשכתבת על הפוליטיקאי ג'ון אדוארדס. מייד חשבתי, הוא לא אמור לקפוץ משולשת :-)
    האם יש פוליטיקאי שרץ מרתון בהיותו פוליטיקאי או שזה תמיד לפני/אחרי החיים הפוליטים?

    • נחשון שוחט

      ברוב המקרים מדובר בזמנים שנקבעו לפני הקריירה הפוליטית, אבל לא תמיד. קוריר יתחרה בשבוע הבא, אני בטוח שעפר שלח יתחרה מתישהו בשנה הקרובה (מאז הבחירות הוא רץ בחצי מרתון ירושלים). ניר ברקת ויוסי היימן רצו בעודם בתפקיד. כנ"ל פול ברמר (היימן וברמר בצדק היו מסתייגים מהגדרתם כפוליטיקאים).

  • חיפני לשעבר

    אני אוהב את הדימוי הזה של רץ למרחקים ארוכים, ובאופן אישי יכול להעיד את עצמי שמאז שהתחלתי לרוץ למרחקים ארוכים הדבר באמת שינה את הדרך בה אני חי גם במקביל.

  • דותן שלו

    יופי של פוסט.... שאפו

  • MOBY

    מעולה

  • עסק שחור

    אחלה פוסט.

    הסיפור על פול ראיין כל כך מצחיק (ועצוב בו זמנית). מוזר שהסיפור הזה לא צבר יותר פופולריות בארצות הברית.

  • YG

    אחלה פוסט!

    הזמנים של עפר שלח הם באמת נהדרים. מעניין עם מי הוא רץ שם בשדות של גינתון..

  • יוני (המקורי, מפעם)

    פוסט מעולה. גם לא לחובבי ריצה, כמוני. נחשון, אתה בונה קהל למרחקים ארוכים.

  • ש. בן ד.

    פוסט משובח.

    יש לי סיפור בהקשר של הרצים הקנייתים. הייתי לאחרונה בטיול בקניה והאמירה על זה שהם רצים לביה"ס היא נכונה ומדהימה כשאתה רואה את זה בעצמך (המרחקים לעיתים גדולים יותר מ-8 ק"מ, הם יוצאים באיזור 05:30 כדי להספיק, ובגבהים מרשימים)...

    סיפור עם זווית יותר אישית. באחד הימים שכרתי אופניים ונסעתי איתם 8-9 ק"מ למקום שאליו רציתי להגיע. בחזור (איזור אחה"צ) הצטרפו אלי 4 ילדים שרצו לידי לאורך כל הדרך וממש כעסו כשהגעתי למחנה שלי והייתי צריך לעצור (הם חיכו כמה דק' נוספות בתקווה שיגיע רוכב אחר למרות שגם את הדרך חזרה אני מניח שעשו באותה צורה)...

  • trailblazer

    בתור אחד שמאז הצבא לא רץ יותר מ50 מטר, אני מודה לך על הפוסט הנפלא.

  • ש. בן ד.

    פוסט משובח, אפילו יותר מהרגיל (ופיילין באמת עשתה מרתון??).

    יש לי סיפור בהקשר של הרצים הקנייתים. הייתי לאחרונה בטיול בקניה והאמירה על זה שהם רצים לביה"ס היא נכונה ומדהימה כשאתה רואה את זה בעצמך (המרחקים לעיתים גדולים יותר מ-8 ק"מ, הם יוצאים באיזור 05:30 כדי להספיק, חוזרים לבית לארוחת צהריים וחוזרים לאחר מכן, וכמובן שהכל נעשה בגבהים מרשימים)...

    סיפור עם זווית יותר אישית. באחד הימים שכרתי אופניים ונסעתי איתם 8-9 ק"מ למקום שאליו רציתי להגיע. בחזור (איזור אחה"צ) הצטרפו אלי 4 ילדים שרצו לידי לאורך כל הדרך וממש כעסו כשהגעתי למחנה שלי והייתי צריך לעצור (הם חיכו כמה דק' נוספות בתקווה שיגיע רוכב אחר למרות שגם את הדרך חזרה אני מניח שעשו באותה צורה)...

  • matipool

    נחשון - מעולה . אתה תוספת ברוכה ונפלאה לדה באזר ( כתבתי לך את זה גם בפוסט הקודם אבל משום מה , התגובה לא הצליחה לעלות ) .
    שאפו כמובן גם לעופר שלח . אחד האנשים שאני יותר אוהב , גם כאיש תקשורת , גם כפרשן ועכשיו כפוליטיקאי .
    השיר שצירפת של REM הוא אחד האהובים עלי שלהם . חפש ביוטיוב את הגירסא האקוסטית שהם עושים באולפן הקלטות בהולנד ( באמצע שלה משולב ראיון קצר עם מייקל סטייפ ומיק מילס על רקע של קראוונים וחבלי כביסה ). אדיר . גם הגירסא מהופעה חיה בשחור לבן ( נדמה לי מהופעה באתנס , בסוף האייטיז ) מעולה .

  • יעל

    שוקלת להכנס לפוליטיקה, לטובת אזכור בפוסט שלך... :-)

  • תינוק

    נחשון , אתה מעולה!!
    האם תוכל לתת פעם כתבה על באדווטר 100 מייל ב40-50 מעלות ועל המשמעוית של זה

  • dtnsgl

    אני ממש לא חובב ריצה (לראות אני מחבב דווקא) אבל הפוסטים שלך מרתקים.
    תודה!

  • red sox

    האמת היא שעופר שלח לא רק קבע זמנים מעולים, אלא גם רץ מספר רב של "מרתונים" גם אם חלקם הגדול לא נרשם בשום מקום חוץ מבמחברת האימונים שלו אולי.
    בטור סיכום ה"קומראדס" שקישרת אליו הוא מספר שהתחיל להתאמן למירוץ כשברקורד שלו 15 מרתונים. במהלך האימונים הוא היה מסיים כל שבוע בריצות שבשיא האימונים הגיעו ל58 ק"מ... ומאז חלפו כמעט 3 שנים.
    זה קילומטראז' שמעט ישראלים יכולים לרשום, ומעטים עוד יותר כאלה שהתחילו לרוץ ברצינות רק בסביבות גיל 40 (!).
    יופי של מאמר ויופי של לינקים.

  • matipool

    נחשון - מעולה ומרתק ( כמו בפוסטים הקודמים ). אתה תוספת ברוכה ונפלאה לדה באזר .
    ניסיתי להגיב לך גם בפוסטים קודמים ומשום מה האתר לא קולט את התגובה מהמחשב בעבודה ( רק בפוסטים שלך ) כך שאני כותב כרגע מהבית .
    שאפו כמובן גם לעופר שלח . אדם שאני מחבב מזמן גם כעיתונאי , גם כפרשן ועכשיו כפוליטיקאי .
    השיר שצירפת של REM הוא אחד האהובים עלי שלהם . חפש ביוטיוב את הגירסא האקוסטית של השיר באולפן הקלטות בהולנד ( גירסא שמשלבת באמצע גם ראיון עם מייקל סטייפ ומיק מילס ) עם נגינת אקורדיון מופלאה . אדיר . גם הגירסא בהופעה חיה מסוף האייטיז ( נדמה לי מהופעה באתנס , עיר הולדתם ) נפלאה .

  • נחשון שוחט

    תודה לכולם על התגובות ועל קבלת הפנים הנפלאה.

    אני מתנצל על כך שחלק מהתגובות (לפוסט זה ולפוסטים קודמים) משום מה נשלחו ל - spam על-ידי המערכת. קיבלתי התראה על אפשרות כזו ואישרתי את התגובות (בוודאי תהיתם מדוע הן לא נקלטו).

  • יורם אהרוני

    דומני שחבר הכנסת המכהן הראשון שהשתתף במרתון טבריה (בשמו הקודם:"מרתון הכנרת")היה הח"כ המנוח הטברייני יצחק יצחקי שהשתתף באחד המרתונים הראשונים. לא ידוע לי הזמן שלו אבל הוא לא היה מן המשובחים... הרץ שסיים תשיעי במרתון האולימפי בטוקיו 1964 היה ראש עיריית גולד קוסט באוסטרליה בשנים 2004 - 2012. שמו: רון קלארק. ללא ספק אחד הפולטיקאים בעלי הזמן הטוב במרתון (שלא לדבר על ריצת 10,000 מ'...).

    • נחשון שוחט

      מעניין מאד לגבי רון קלארק, שהיה רץ מיוחד במינו. מבדיקה עולה שהתוצאה שלו במרתון האולימפי היתה 2:20:26 (המנצח באותה ריצה היה אבבה ביקילה האתיופי בשיא עולם דאז של 2:12:11). התוספת של קלארק מאד מהותית. תודה.

  • יורם אהרוני

    לרשימת הרצים המצטיינים שעשו קריירה פוליטית אפשר להוסיף את שיאן העבר בריצת 5000 מ', כריס צ'אטאווי, שהיה שר וחבר פרלמנט בבריטניה בין השנים 1959 - 1974. הוא גם רץ בגיל 79 חצי מרתון ב-1:51! רץ אמיתי למרחקים ארוכים...לזוכה במדליית הכסף בריצת 1500 מ' במשחקים האולימפיים בשנת 1920, פיליפ נואל בייקר הייתה קריירה פוליטית מרשימה ביותר והוא גם זכה בפרס נובל לשלום.

  • "תנו לי עוד כאלו מופעים" (לקראת מרתון ניו יורק) | למרחקים ארוכים

    [...] קוריר  – מנצח מרתון בוסטון 2012, שסיפרתי לכם על היותו "הפוליטיקאי המהיר ביותר במרתון".  מברוטאם ("מב") קפלזיגי האמריקאי, אלוף מרתון ניו [...]

Comments are closed.