לקראת מרתון בוסטון (1)

סקירה לקראת מרתון בוסטון, ביום שני הקרוב.

טוב, הגענו שוב לזמן הזה בשנה- שני המרתונים הגדולים של האביב.  איזה כיף.

ביום שני הקרוב – מרתון בוסטון (שידור ישיר של מולי אפשטיין ושלי בערוץ הספורט, שעה 16:30).

ביום ראשון הבא (26.4) – מרתון לונדון.  כדי לסבר את האוזן, בלונדון יתחרו שלושת הרצים המהירים בכל הזמנים (לפי תוצאות מוכרות, ו – 4 מ – 5 המהירים בכל הזמנים אם מתחשבים גם בבוסטון 2011), וחמישה רצים המחזיקים יחד ב – 10 מ – 12 התוצאות המהירות בכל הזמנים (קימטו, עמנואל מוטאי, קיפסאנג, קיפצו'וגה, ג'פרי מוטאי).  גם מירוץ הנשים הוא כמעט האיכותי ביותר שניתן לדמיין.  אבל זמן ל – Hype לקראת לונדון עוד יהיה לנו.  ולפני כן צפוי התענוג של מרתון בוסטון – שהוא, מבחינתי לפחות, תמיד תענוג מיוחד במינו.

הפוסט הנוכחי יוקדש לסקירה מקדימה לקראת מירוץ הגברים בבוסטון.  מחר או ביום ראשון אעלה סקירה לקראת מירוץ הנשים.

למה בוסטון?

מרתון בוסטון הוא המרתון האהוב עליי. בגלל המסורת, הסיפורים והמיתולוגיות.  בגלל המסלול המיוחד, שכמעט לכל קילומטר וציון דרך לאורכו נקשרו אנקדוטות ואגדות.  בגלל הסמליות שלו ובגלל היותו חלק בלתי-נפרד מזהותה הספורטיבית והתרבותית של העיר (איפה עוד יכול להיות תסריט שבו אוהד סלטיקס רץ בתחרות ופתאום רואה את לארי בירד מעודד אותו בקופלי סקווייר, ליד פנוויי פארק?  עובדה שזה קרה).  בגלל האופי המיוחד והלא צפוי של הריצה והטקטיקות המשתנות במהלכה, במירוץ שאין בו מכתיבי קצב, וכל איש לעצמו.  בגלל שזו בוסטון, אני אוהב את בוסטון.

בגלל שרק במרתון בוסטון קיימת ה – Wellesley Scream Tunnel.  ואני לא מאמין שזה דבר ששוכחים.

לרוץ את מרתון בוסטון – וואו, איזו חוויה עצומה, שלצערי שמרתי תמיד לעתיד, כך שיצא לי לחוות אותו רק דרך סיפורים של אחרים.

את פוסט האהבה שלי למרתון בוסטון כתבתי בשנה שעברה, ואתם יותר ממוזמנים לקרוא, או להיזכר.  (אחד הפוסטים שמאד נהניתי לכתוב)

המירוץ של השנה – נקודות עניין כלליות:

אם רשימת הרצים המהירים בעולם נמצאת רובה ככולה בלונדון, מה נשאר לבוסטון, מה מעניין?  אז תנו לי לנסות להסביר למה יש סיכוי לא רע בכלל שמרתון בוסטון יהיה מעניין, דרמטי ומפתיע לא פחות (אולי יותר).

אולי נתחיל מכך שיהיו בריצה הזו לא פחות מחמישה רצים בעלי שיאים אישיים מהירים מ – 2:05ש', ובכלל לא בטוח שאחד מהם ינצח.  ואוסיף לכך שהמסלול ומאפייני הריצה בבוסטון הם לעתים קרובות סוג של equalizer.  זהו מירוץ של Racers ולא של Pacers.  הוא מירוץ שמתמרץ נועזות, ולכן הוא מייצר לא פעם תרחישים לא צפויים וסיפורי ספורט אדירים.

זה גם ה – Storyline הראשון, שאי אפשר שלא להתחיל ממנו, בעקבות המירוץ המדהים של השנה שעברה. מב קפלזיגי היה לגיבור מקומי, לגיבור לא צפוי.  שנה לאחר הפיגוע הנורא, רץ אמריקאי ניצח במרתון בוסטון בפעם הראשונה מאז 1983.  זה לא היה ריאן הול שאליו היו נשואות התקוות, אלא מב קפלזיגי, הרץ היציב והנפלא, שצבר לעצמו קריירה מפוארת, רצופת הישגים מפתיעים, ושיאה הנצחון בבוסטון בגיל 39.  קפלזיגי ברח קדימה (בשלב הראשון יחד עם  ג'וזפט בויט, שנחלש בהמשך) וצבר יתרון בשלב מוקדם לריצה.  דבוקת הרצים המזרח אפריקאיים חשבו לעצמם שאין מה להתרגש ועוד "יתפסו את הזקן בגבעות של ניוטון" אך זה היה היום של קפלזיגי.  מרדף מהיר מאד שהוביל ווילסון צ'בט הקנייתי בין הקילומטר ה – 35 ל – 40 (קצב מהיר מאד של 14:29 לחמישה ק"מ) צמצם את הפער מ – 81 שניות עד ל – 8 שניות בלבד.  אבל אז נגמר הגז, וקפלזיגי נלחם בגבורה למשך 7 דקות נוספות כדי לנצח בהפרש של 11 שניות.

סיכום המירוץ של השנה שעברה.

קפלזיגי חוזר השנה.  צ'בט חוזר.  ודבוקה של רצים קנייתים ואתיופים מהטובים בעולם.  בשבוע האחרון צוטט צ'בט כמי שאמר ש"בכלל חשב שקפלזיגי הוא פייסר" ואז צ'בט מיהר להכחיש ואמר שזו המצאה מרושעת של עיתונאי.  הוא כן דיבר על "הטעות הטקטית" ועל הרצון שלו לנצח השנה. אפשר לצפות בבטחון שהרצים המובילים לא יתנו לתרגיל כזה לחזור.  הקנייתים, שצברו 19 נצחונות במרתון בוסטון ב – 25 השנים האחרונות (3 אתיופיה, 1 דרום קוריאה, 1 ארה"ב) באים כדי להוסיף את הנצחון ה- 20.  כמובן שצ'בט שמאמין שהנצחון היה אמור להיות שלו, ירצה מאד לסגור מעגל.

ה – Storyline השני הוא על אגדות ריצה עם סימני שאלה.  בריצה הזו יתחרו ארבעה רצים שאם נציין רק את השם והישגי הקריירה שלהם – נקבל רשימה מפוארת, כמעט כמו זו של לונדון.  העניין הוא שלגבי כל אחד מהארבעה מרחפים סימני שאלה – כושר נוכחי, התמודדות עם המרתון, הצלחה במייג'ורס וכו'.  כל אחד מהארבעה סוחב קוף על הגב.  ארבעתם מגיעים אחרי שנתיים שלא היו שיא הקריירה.  וכל אחד מהם רוצה להכנס מחדש לדיון על הרצים הגדולים בעולם.  נצחון של כל אחד מהארבעה יהיה סיפור גדול:  פטריק מקאו (2:03:38, שיא עולם שנקבע בברלין 2011), זרסנאי טדסה (בעל שתי התוצאות המהירות בכל הזמנים לחצי מרתון, אלוף עולם למירוצי שדה ומספר מדליות במשחקים אולימפיים ואליפויות עולם), אבל קירוי (פעמיים אלוף עולם למרתון, וסגן האלוף האולימפי), גברה גברמריאם (אלוף עולם למירוצי שדה, ניצח במרתון ניו יורק, 2:04:53 בבוסטון 2011 עם הרוח, אותו סיים שלישי אחרי מוטאי ומוסופ).  ארבעת הרצים האלה הם בגילאי 30-32 ולכן ה – Storyline של קאמבק אפשרי הוא מאד חזק כאן.

נקודת העניין השלישית היא אופן ההתפחות של הריצה.  ברוב המרתונים הגדולים בעולם היום אין שאלה.  מסלולים שטוחים, קבוצה של פייסרים בשכר – דבוקה של עשרה רצים לפחות עוברת את חצי המרחק סביב 62 דקות או מהר יותר, הולכת על כל הקופה, ומשם מתחילה להתפרק.  המירוץ הוא נגד השעון ונגד הגוף.  מרתון בוסטון לעומת זאת הוא מירוץ Old fashioned.  צריך להתנהל בו נכון, ולאו דווקא לרוץ תוצאה פנטסטית.  הוא מחייב ויסות כוחות, כאשר החלקים המאוחרים למסלול (כולל Heartbreak hill המפורסם והירידה שאחריו) הם המאתגרים ובדרך כלל המכריעים.  הטקטיקה של הרצים, כשכל אחד מעריך את היתרונות שלו ומנחש את היכולות והמגבלות של יריביו, ואיך הם מרגישים – הם חלק גדול מהסיפור.  לכן, זו תחרות ריצה במיטבה.

עשרת המועמדים הבולטים, ועוד שניים:

1. לליסה דסיסה (אתיופיה, 25, 2:04:45 ש.א.) – 

למה מועמד?  שיא אישי מצוין (מדובאי 2013), ווינר מוכח במירוצים גדולים (כולל כסף באליפות העולם 2013, נצחון בבוסטון 2013), מאד עקבי (כמעט תמיד מקום 1-2 במירוצים גדולים),  נתן פייט צמוד לוילסון קיפסאנג – המרתוניסט הטוב בעולם – במרתון ניו יורק האחרון. כושר נוכחי מצוין (בינואר סיים שני בדובאי עם 2:05:52, היה בתמונת הנצחון ממש עד לסיום).  בקיצור, זהו הרץ הטוב ביותר בשדה לפי הישגי השנתיים האחרונות, והוא בקליבר של המתחרים בלונדון.

מה הספקות?  האם הספיק להתאושש מדובאי?  איך קרה ש"נעקץ" בדובאי?  (טוב, זה קורה לכולם), התקשה ופרש בבוסטון שנה שעברה.

תחזית:  דסיסה יהיה בתמונת הנצחון עד לסיום ויסיים 1-3.  הוא חייב להיחשב הפייבוריט.

 

2. פטריק מקאו (קניה, 30, 2:03:38 ש.א.) – 

למה מועמד? במרתון ברלין 2011 פטריק מקאו גבר על היילה גברסלאסי וגם לקח ממנו את שיא העולם.  הוא ניצח בברלין פעמיים, ברוטרדם, בפרנקפורט ובפוקואוקה.  ב- 2010 ו – 2011 היה רץ המרתון הטוב בעולם (יחד עם ג'פרי מוטאי).  רץ פנומנלי גם לחצי מרתון.  רץ עם הישגים בסדר גודל היסטורי.  מקאו מצהיר שחזר לכושר מעולה.

מה הספקות?  אנחנו לא ב – 2011, גם לא 2012, והשנתיים האחרונות היו רצופות פצועות ואכזבות.  מאז פרנקפורט 2012 מקאו לא רץ מהר מ – 2:06, בלונדון 2013 שעברה סיים ב – 2:14 בלבד.  למרות הנצחון בפוקואוקה (2:08), המרשים כשלעצמו, מזמן לא ראינו ממנו תוצאה בסטנדרט העולמי הגבוה.  בנוסף, מקאו העדיף תמיד מסלולים מהירים מאד עם מכתיבי קצב והוא בלתי-מוכח במסלולים כמו זה בבוסטון.

תחזית:  אשמח מאוד לראות אותו חוזר.  אני סקפטי. לא נעים לראות רץ בסדר הגודל הזה (אגדה) מתפרק ולכן אני מקוה להיות מופתע.

 

3. וילסון צ'בט (קניה, 29, 2:05:25 ש.א.) – 

למה מועמד?  רץ עקבי של 2:05 – 2:06, שאחרי נצחנות ברוטרדם ובאמסטרדם (3 שנים רצופות) נתן הופעה מרשימה ראשונה באחד המייג'ורס בבוסטון בשנה שעברה.  בקילומטר ה – 40 הוא נראה בדרכו הבטוחה לנצחון.  הוא יזנק עם יכולת מוכחת, עם נחישות ובטחון.

מה הספקות?  צ'בט לא סיים את מרתון אמסטרדם האהוב עליו בשנה שעברה.  לאחר מכן ניצח בהונולולו בזמן לא מהיר (2:15).  בעיקר, זה מירוץ חזק, מול מתחרים חזקים ואין שום הבטחה שיהיה דומה לשנה שעברה.  מתחילים הכל מחדש.

תחזית:  צ'בט יהיה בתמונת הנצחון עד לקילומטרים האחרונים ויסיים בשלישיה הראשונה.

 

תקציר ההפסד של צ'בט לקפלזיגי בשנה שעברה (2:30 דק'):

 

4. ימנה צגאיי (אתיופיה, 30, 2:04:48 ש.א.) – 

למה מועמד?  תוצאה נהדרת מרוטרדם 2012, שני נצחונות במרתונים קטנים יחסית (דאגו, אוטוואה) ב – 2014, בהפרש של 11 שבועות (שניהם סאב 2:07).  כלומר, יכולת קצה מוכחת, ועקביות.

מה הספקות?  מאז רוטרדם 2012 לא שחזר את המהירות הזו, כבר שלוש שנים (מצד שני, בבוסטון לא בטוח שצריך).  למרות שהוא מרבה להתחרות, לא ראינו אותו במייג'ורס הגדולים.

תחזית:  מועמד סולידי אבל לא מספיק מוכח ברמות האלה.  נצחון שלו מאד יפתיע אותי.

 

5. טדסה טולה (אתיופיה, 27, 2:04:49 ש.א.) – 

למה מועמד?  פעמיים קבע זמנים מהירים מאד, בשתי הפעמים בדובאי (2012 – 2:05:10 ומקום חמישי, 2013 – 2:04:49 ומקום שלישי, 4 שניות אחרי דסיסה).  טולה הוביל חלקים ארוכים ממרתון אליפות העולם ב – 2013, וסיים עם מדליית ארד בלבד.

מה הספקות?  אין לו תוצאות מהירות מאז 2013, שני המרתונים האחרונים לא היו מוצלחים (פרש בשיקגו, בינואר סיים חמישי ב – Xiamen עם 2:10:30), זמנים בדובאי הם… זמנים בדובאי.

תחזית:  מצטער. לא.

 

6. אבל קירוי (קניה, 32, 2:05:04 ש.א.) – 

למה מועמד?  קירוי יכול להתהדר בתוצאה "צנועה" של 2:05:04ש' "בלבד" אבל גם בשני נצחונות רצופים במרתון אליפות העולם ובמדליית כסף אולימפית (שם גבר על קיפסאנג).  כלומר לכל דבר ועניין, הוא שייך לחבורת רצי-העל.  ועצם זה שהוא מופיע שישי ברשימה הזו זה סוג של עוות.   מרתון כמו בוסטון, ללא מכתיבי קצב ועם מסלול מאתגר – מתאים בדיוק ליתרונות שלו.

מה הספקות? קירוי לא רץ מהר מ – 2:09 מאז 2012, ובאופן כללי אין לו הצלחות גדולות במרתונים שאינם אליפויות גדולות (מקום שלישי ברוטרדם 2009 שהיה מאד מהיר לזמנו).  שנת 2014 היתה פושרת מאד עבורו – תוצאות של 2:09 באמסטרדם וטוקיו, רחוק מהפודיום.

תחזית:  יש לי הרגשה טובה, שזה בדיוק המירוץ שהוא צריך כדי לחזור לעניינים.  יהיה קשה לנצח אותו.

 

7.  ברנרד קיפייגו (קניה, 28, 2:06:22 ש.א.) – 

למה מועמד?  רץ עקבי ויציב של 2:06 – 2:07.  ניצח במרתון אמסטרדם האחרון.

מה הספקות?  לא בקליבר של לנצח מייג'ור. טופ 5 יהיה הישג עבורו.

תחזית:  לא יהיה בתמונת הנצחון.

 

8. פרקלין צ'פקווני (קניה, 30, 2:06:11 ש.א.) – 

למה מועמד?  בזכות המקום השלישי המרשים בבוסטון בשנה שעברה, כשדלק אחרי צ'בט, ובזכות היותו שותף לאימונים של דניס קימטו.  רץ שלא עשה עדיין את הפריצה הגדולה שלו, ויש לי הרגשה שהוא מסוגל.

מה הספקות?  כי זה עוד לא קרה.

תחזית:  סוס שחור קלאסי.  נראה…

 

9. גברה גברמריאם (אתיופיה, 30, 2:04:53 ש.א.) – 

למה מועמד?  אחד הרצים האצילים מתור הזהב האתיופי של העשור הקודם.  הצטיין במירוצי שדה עם כמה מדליות ועד לזכיה באליפות העולם ב – 2009, הצטיין על המסלול (12:52, 26:52), ועשה מעבר מוצלח למרתונים, כולל נצחון נהדר במרתון ניו יורק 2010 וריצה מצוינת בבוסטון 2011 (2:04:53, בסיוע רוח).  סיים שלישי במרתון בוסטון 2013 ובמרתון ניו יורק האחרון.  לא סתם הוא מתחרה בבוסטון ובניו יורק – סוג מסלול ואופי תחרות המתאימים ליתרונות שלו.  אה, וכמובן – יקיר המועדון.

מה הספקות?  נראה שגברמריאם כבר קצת מעבר לשיאו.  מלבד בוסטון 2011 לא קבע תוצאות מאד מהירות ובטח שלא בשנתיים האחרונות.

תחזית:  גברמריאם הוא מתחרה.  הוא יהיה שם בדבוקה וייאבק.  אבל הדירוג שלו לא תלוי לדעתי רק ביכולת שלו אלא בשאלה כמה מהר ירוצו האחרים.  אני בעדו.

 

10. זרסנאיי טדסה (אריתריאה, 32, 2:10:41 ש.א.) – 

למה מועמד?  אחד הרצים האהובים עליי, ומהרצים הגדולים בכל הזמנים.  רץ חצי דקה מהר משאר העולם בחצי מרתון (58:23 שיא העולם וגם 58:31), 5 פעמים אלוף העולם למרחק,  הצטיין במירוצי שדה כולל זכיה באליפות העולם בנצחון על בקלה, הריצות שלו במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם הן בלתי-נשכחות. הכתיב באומץ קצב מהיר מאד ואילץ את בקלה להפגין את מלוא יכולתו כדי לנצח.  ב – 2004 סיים עם הארד וב – 2009 עם הכסף ב – 26:50, כשבקלה קבע שיא אליפות של 26:46, בזכותו.  רץ ענק.

מה הספקות?  קשה להסביר, אבל המעבר של טדסה למרתון היה כשלון מוחלט, ומדובר במספר ניסיונות.  השאלה היא אם הוא הבין את הטעות, בעיקר בהכנה, ואם הצליח לתקן.  ההישגים המדהימים כבר מתרחקים בזמן ושנות 2013-2014 היו הרבה פחות מוצלחות.  הניסיון האחרון שלו במרתון היה בשיקגו 2013, והוא פרש קצת אחרי שעבר חצי המרחק.

תחזית:  עזבו, לא רוצה להגיד כלום.

 

SONY DSC

 

11.  דיית'ן ריצנהיין (ארה"ב, 2:07:47 ש.א.) – 

למה מועמד?  במירוץ כזה חייב להיות מועמד אמריקאי שנושא את התקוות.  ריצנהיין  – מהמחזור המפורסם של ה – Class of 2001 (יחד עם ריאן הול ואלן ווב)  בסך הכל הוא קיים את ההבטחה עם 12:56.27 דק' ל – 5,000מ' (שיא ארה"ב דאז), 60:00 לחצי מרתון ו – 2:07:47 למרתון (שיקגו 2012).

מה הספקות?  ריצנהיין סבל מפציעה ולא התחרה במרתון מאז שיקגו 2013, שם סיים חמישי.  גם בשיאו הוא לא באיכות של הרצים המזרח אפריקאיים, וספק אם הוא בשיאו.

תחזית:  2:09 בחמישיה הראשונה.  זה יהיה הישג מצוין.

 

12.  מב קפלזיגי (ארה"ב, 40, 2:08:37) – 

למה מועמד?  מב קפלזיגי הוא אישיות ומקור השראה.  הקדשתי לו בעבר פוסט.  מיותר לומר, יקיר המועדון.  1.  מב הצליח להוציא מהיכולת שלו את מקסימום ההישגים, בעקביות מעוררת השתאות, ומדובר בהישגים היסטוריים ממש, כולם מפתיעים:  מדליית כסף במרתון האולימפי (אתונה 2004), נצחון במרתון ניו יורק, והנצחון המדהים בבוסטון בשנה שעברה.  גם במשחקים האולימפיים בלונדון הוא הדהים עם מקום רביעי.  ואחרי הנצחון בבוסטון הוא סיים רביעי גם במרתון ניו יורק האחרון.  2.  איכשהו, הוא אף פעם לא נגמר.  3.  קלאסה בכמויות.  פשוט ספורטאי נהדר, איך אפשר לא להיות בעדו?

מה הספקות? לא כל יום פורים.

תחזית:  2:11 עד 2:12, עם חיוך מאוזן לאוזן, חיבוקים לכולם וכל האהבה מהקהל.

 

meb11

(Photo courtesy of Paul-W @ Flickr)

למי עוד כדאי לשים לב:

ווסלי קוריר (קניה) – שניצח במרתון בוסטון 2012, בתנאי חום קשים, והוא גם הפוליטיקאי המהיר בעולם.  שיאו האישי 2:06:13 ממרתון שיקגו 2012)  בהחלט אפשר לכלול את קוריר כחלק מה – storyline של רצים גדולים שצריכים להוכיח את עצמם מחדש.

לוסאפו אפריל (דרא"פ) – סיים שלישי במרתון ניו יורק 2013, ש.א. 2:08:32)

ויטאלי שפאר (אוקראינה) – סיים באופן מפתיע רביעי במירוץ הזה בשנה שעברה, בשיא אישי של 2:09:37).

דילן ווייקס (קנדה) הרץ הקנדי השני בכל הזמנים (2:10:47) ממשיך את המרדף אחרי השיא הקנדי בן ארבעים השנה של ג'רום דרייטון (2:10:09).  הסבירות לשבירת השיא דווקא בבוסטון נמוכה, ונמוך עוד פחות הסיכוי של ווייקס לשחזר הישג נוסף של דרייטון – נצחון במרתון בוסטון (1977).

האמריקאים:  מלבד ריצנהיין וקפלזיגי, ישתתפו ארבעה רצים אמריקאים חזקים עם שיאים אישיים של בין 2:10 ל – 2:12:  ג'ף אגלסטון, ניק ארסיניאגה (שניהם רצו מצוין בבוסטון בשנה שעברה, וסיימו במקומות 7-8 בתוצאות של 2:11 – 2:12), פרננדו קבאדה ומאט טגנקמפ  (טגנקמפ רץ מסלול מצטיין, עם תוצאה של פחות מ – 13 דקות ל – 5,000מ', ומי שלגביו נטבע הביטוי:  Teg doesn't run the 10k, תוקף המשפט לא פג גם כשעבר ל – 10,000 וגם למרתון. שיאו האישי בינתיים 2:12:39.  הפוטנציאל, אפשר לקוות, גבוה בהרבה).

 

טוב, צריך גם לנחש (אמנם פחות חשוב):

1. אבל קירוי – בתוצאה של 2:07:50ש'.

2. לליסה דסיסה

3. וילסון צ'בט

ומה אני רוצה שיקרה?  ברור, שיקיר המועדון זרסנאיי טדסה ייתן את ריצת חייו.  ואם לא הוא, אז גברמריאם.

 

ואי אפשר בלי Shout Out ליעקב הרשקוביץ – שליח מועדון ארוחת הבוקר ל"ען ארבור" – מקנאים בך, אתך/מאחוריך, יאללה תן בראש!

 

 

אז שייע אמר
די ל"גזענות"

9 Comments

איסי 17 באפריל 2015

נהדר.
כמה מעניין יהיה לצפות במרתון.
יאללה יעקב.

Ofir 17 באפריל 2015

Thank you Nachshon, it's going to be fascinating.
Too bad that the big shots no longer care about this wonderful marathon due to the growing obsession with records. Kirui's form is too much of an unknown, so I'll go with Desisa.

YG 18 באפריל 2015

אחלה סקירה, תודה!

אבל קירוי כבר גמר את הסוס, ואפילו הוא לא יודע את זה. יש לו את תסמונת "הרץ שחושב שהוא עדיין בשיא", מתחיל בדבוקה הראשונה ומתפרק לגמרי בין הקילומטרים 20-30. יאמר לזכותו, שהוא ממשיך, למרות ההתפרקות, עד הסוף.

הוא לא יסיים בין הארבעה הראשונים

אלכס דוקורסקי 18 באפריל 2015

תודה נחשון. בהחלט יש למה לצפות.

אלכס דוקורסקי 18 באפריל 2015

והסדרה בין הלוחמים לשקנאים לא תהיה קצרה, לדעתי (:

רון 18 באפריל 2015

תודה רבה נחשון. כתבה מצויינת כהרגלך. כבר שנים ציפיתי למעבר של טדסה למרתון, ואני עדיין מייחל לריצת חייו במרתון בסדר גודל של המירוץ בבוסטון. הוא אכן racer אמיתי ואם יש מסלול בשביל אדם עם תעוזה כמו שלו, מן הראוי שיהיה זה בבוסטון.

אילן 19 באפריל 2015

אפשרי לשים לב גם sage canaday אחד מ5 רצי שטח הטובים בעולם. שמנסה לעמוד בזמן של 2.17 אחרי שנכשל בלוס אנגלס וסיים בזמן של 2.20

בני נוה 20 באפריל 2015

ראיתי שהתוצאות גם בגברים וגם בנשים היו חלשות יחסית. מה היו תנאי מזג האוויר?

אייל 21 באפריל 2015

8 מעלות. רוח פנים בינונית. לדעתי תנאים סבירים.
מרתון שרציתי תמיד לעשות, לשמחתי התאפשר לי השנה.
העידוד, העידוד… גם בוולסלי , אבל לא רק

מהכניסה לגבעות, ובכניסה לבוסטון, מקבלים אנרגיה מהצופים

מבטיח לכתוב סיכום (לראשונה )

אייל

Comments closed