לקראת מרתון בוסטון (2) – מירוץ הנשים

סקירה לקראת מירוץ הנשים, מרתון בוסטון ביום שני הקרוב.

לפני הכל, אני רוצה לברך את מאור טיורי על קביעת שיא ישראלי חדש לריצת 5,000מ' – 16:08.83 דק', אתמול בתחרות היוקרתית Mount Sac Relays בלוס אנג'לס.  כפי שדיווח מאמנה בישראל עמית נאמן, מאור ניצחה את המקצה השלישי (בין ריצות ה – 5,000מ') בתחרות, בזכות סיום מרשים (3:08 דק' לקילומטר האחרון).  בכך שיפרה את שיאה של נילי אברמסקי משנת 2002.  מאור מתאמנת בבולדר קולורדו (Runners' Town, USA) ומתחרה תחת שם קבוצת ה-  Boulder Track Club.  מאור מפגינה רמה גבוהה והתקדמות יציבה שרק מגדילות את התקוות והצפיות.  איזה כיף היה לפתוח את הבוקר עם הבשורה הזו.  ברכות למאור וגם לעמית.

הפוסט הזה מוקדש לסקירה מקדימה לקראת מירוץ הנשים במרתון בוסטון שייערך ביום שני (שידור ישיר של מולי אפשטיין ושלי בערוץ הספורט, שעה 16:30).

סקירה מקדימה לקראת מירוץ הגברים פרסמתי אתמול.

הערות כלליות לגבי מירוץ הנשים:

1.  מרתון בוסטון היה המקום שבו, יותר מכל, התממשה "המהפכה" שהובילה לסיום הדרת הנשים מהריצות הארוכות ומן המרתון בפרט.  החלוצות היו בובי גיב (1966-1968) וקתרין סוויצר (1967) שנלחמו על זכותן לרוץ במירוץ שאסר השתתפות נשים, ובעקבות המאבק שלהן נתפתח לראשונה לנשים בשנת 1972 בלבד.  הסיפור המפורט הובא בפוסט על ההיסטוריה של הנשים במרתון.  כיום, כפי שראוי, מירוץ הנשים במרתון בוסטון זוכה למירב הכבוד והחשיפה.  הפרס למנצחת – 150,000 דולר – זהה לפרס המנצח בין הגברים.  רצות העלית מוזנקות חצי שעה לפני זינוק הגברים, כך שהסיקור הטלוויזיוני מתבצע תוך מעבר בין שני המירוצים.  המירוץ מתעלה לעתים לרמות גבוהות במיוחד (כפי שהיה בשנה שעברה) והשנה תתחרינה מספר רצות מעולות, השייכות לרמה העולמית הגבוהה ביותר.

2. אי אפשר לדבר על מירוץ הנשים בלי לדבר על ריטה ג'פטו, שנראה כסיפור נפלא לפני שנה והיום הוא סיפור עצוב ומכעיס.  ריטה ג'פטו היתה רצת המרתון הטובה בעולם בשנתיים האחרונות.  היא ניצחה באופן משכנע בארבעה מרתונים גדולים רצופים – פעמיים בבוסטון ופעמיים בשיקגו, וכך גם בחצי מיליון הדולר עבור הזכיה בסדרת ה- World Marathon Majors.  הריצה המדהימה ביותר שלה היתה בבוסטון בשנה שעברה.  הריצה התנהלה בקצב מהיר במיוחד מההתחלה (בזכות האמריקאית שליין פלנגן, עוד אחזור לזה), ובכל זאת מהקילומטר ה – 35 ג'פטו פשוט העבירה הילוך ועברה מקצב מירוץ הנשים כמעט לקצב מירוץ הגברים.  ג'פטו סיימה את הריצה בשיא מסלול היסטורי של 2:18:57, שיא אישי של יותר מדקה עבורה.  זו היתה שעתה הגדולה, ולפוסט סיכום המירוץ נתתי את השם:  Lovely Rita.  אבל ריטה נחשפה כמשהו אחר לגמרי מ – Lovely, ובמלים פשוטות, כרמאית.  היא נכשלה בבדיקת סמים (EPO).  זכיותיה במייג'ורס ובשיקגו נפסלו. הנצחונות בבוסטון טרם נפסלו באופן רשמי אבל ברור שזה עניין של זמן (ההמתנה היא פורמלית בלבד).  ריטה ג'פטו מושעית וכמובן שלא תתחרה השנה.  הפסילה שלה מטילה צל מסוים מצד אחד, מותירה את המירוץ פתוח יותר מצד שני.

3.  כדאי לזכור שמלבד ג'פטו, שלוש רצות נוספות רצו בשנה שעברה מהר משיא המסלול הקודם.  שתי הרצות שהפסידו לה – בזונש דבה (שהיא למעשה האלופה ושיאנית המסלול) ומרה דיבבה תתחרינה שוב ביום שני, ומולן מספר רצות מאד מוכשרות נוספות כולל מנצחת מרתון ברלין, שתי מנצחות בבוסטון בשנים קודמות, שתי רצות פחות מוכרות שעשויות לגנוב את ההצגה, וגם שלוש הרצות האמריקאיות הטובות ביותר.

4.  הפעם האחרונה שרצה אמריקאית ניצחה בבוסטון היתה לפני 30 שנה.  Lisa Rainsberger.  בשנת 2011 דזירה לינדן היתה קרובה כדי שתי שניות לנצחון.  בשנה שעברה שליין פלנגן הובילה את הריצה באופן נועז עד שנחלשה לאחר הקילומטר ה – 30 וסיימה שביעית (עם שא אישי דאז).  שתיהן תתחרינה שוב השנה, ושוב האמריקאים תולים בהן תקוות גדולות.  לאיימי (הסטינגס) קראג, הרצה האמריקאית השלישית באיכותה (2:27:02) תהיה מן הסתם מטרה צנועה יותר, אישית יותר.

 

boston-2014-women

(Photo courtesy of JD @ flickr – דבוקת הנשים במרתון בוסטון 2014)

תשע המועמדות לנצחון:

מתוך שדה של 16 רצות עלית, אלו הן תשע המועמדות הבולטות לנצחון:

1.  בזונש דבה  (אתיופיה, 27, 2:19:59ש' שיא אישי, שנקבע בבוסטון בשנה שעברה) – אני פותח עם בזונש דבה מסיבה אחת.  אם מוחקים את דבה אז היא המנצחת המגנה על תוארה, וגם שיאנית המסלול, למעשה.  זה לא הופך אותה בהכרח לרצה החזקה מבין המועמדות או לפייבוריטית, אבל זה מחייב את הכבוד להיות ראשונה ברשימה.  דבה היא אתיופית המתגוררת במנהטן ונוהגת להתחרות באופן קבוע במרתונים של בוסטון וניו יורק (גם במרתונים קטנים יותר בארה"ב), בדרך כלל בהצטיינות יתרה.  פעמיים היא סיימה שניה במרתון ניו יורק (2011, 2013) ובשנה שעברה סיימה כאמור שניה בבוסטון, אך למעשה, בדיעבד, ראשונה.  הצפיות שלה בהתאם.  ישנו סימן שאלה לגבי הכושר הנוכחי שלה.  במרתון ניו יורק האחרון (בנובמבר) היא סיימה תשיעית בלבד עם תוצאה חלשה (2:31:49) ומאז לא רשמה תוצאות מרשימות במיוחד.  במרץ פרשה מחצי מרתון ניו יורק.  צריך לומר שזו תקופה קצרה מדי כדי להסיק מסקנות, ואין סיבה להניח שדבה לא חזרה לכושרה הטוב.

2. מרה דיבבה (אתיופיה, 25, 2:19:52ש' שיא אישי) – קודם כל נבהיר שאין קשר משפחתי בין מרה דיבבה לבין כוכבות אחרות עם אותו שם – לא לאחיות טירונש-אג'יגאיו – גנזבה (שקבעה השנה שיא עולם ל – 5,000מ' באולמות), גם לא לבירהנה דיבבה שניצחה במרתון טוקיו האחרון.  מרה דיבבה עומדת בזכות עצמה.  פעמיים רצה את שיאה האישי, מתחת ל – 2:20, בדרך לנצחונות ב – Xiamen (2015) ובדובאי (2012).  בעקבות פסילתה של ריטה ג'פטו, היא אלופת מרתון שיקגו האחרון (במקרה שלה זה כבר רשמי).  כך שארבעת המרתונים האחרונים שלה כללו שלושה נצחונות (Xiamen פעמיים, ושיקגו), והמירוץ הרביעי היה בוסטון בשנה שעברה, בו סיימה שלישית (ולמעשה שניה, רק לבזונש דבה) עם זמן נהדר של 2:20:35ש'.  בקיצור – יש לה את כל החבילה:  זמנים מהירים (גם לחצי מרתון – 67:13), עקביות, יכולת מוכחת לנצח, ואינדיקציה לכושר נוכחי מעולה.  בשנה שעברה היא הראתה שהזמן בין Xiamen לבוסטון הספיק כדי להתאושש ולרוץ מהר מאד.  דיבבה ראויה לכן להיחשב כפייבוריטית לנצחון.  אבל הפערים בינה לבין המתחרות לא גדולים, כך שהכל פתוח.

3.אברו קבדה (אתיופיה, 25, 2:20:30ש' שיא אישי) – רצה מצוינת נוספת היא אברו קבדה, שצברה כבר שני נצחונות במרתון ברלין (2010, 2012 – שיא האישי), טוקיו (2013), ופרנקפורט (2014) – רובם בזמנים מהירים.  בינואר היא סיימה חמישית בלבד במרתון דובאי האיכותי, בתוצאה מהירה יחסית של 2:21:17ש'.  לקבדה תוצאה מצוינת של 67:39 לחצי מרתון.  הספק לגבי קבדה נובע מאופי הריצה בבוסטון (כפי שהסברתי בסקירה לקראת מירוץ הגברים).  מדובר ברצה שהצטיינה בריצות עם הכתבת קצב על מסלולים שטוחים ומהירים, והצטיינה פחות בריצות אליפות ללא מכתיבי קצב (מקומות 11 ו – 13 בלבד באליפויות עולם).  זו תהיה ריצה ראשונה עבורה בבוסטון לעומת המתחרות המנוסות יותר.  סימני השאלה האלו עשויים להיות משמעותיים.  מבחינתה זהו אתגר חדש.

4. ג'ויס צ'פקירוי (קניה, 26, 2:30:23 שיא אישי) – רגע רגע, איך זה שרצה של 2:30 נכנסת לרשימת הפייבוריטיות?  בגלל שנצטרך להתעלם מה – 2:30 ממרתון הונולולו הקשה (בו ניצחה) ולהתחשב, למשל, בשיאה לחצי מרתון:  66:13דק' (התוצאה החמישית בהיסטוריה המוכרת לצרכי שיא).  ו – 30:37דק' לעשרה ק"מ (כביש) – מהר משמעותית משאר המתחרות.  בנוסף, היא בת דודתו של ג'פרי מוטאי – שרץ את הזמן המהיר בהיסטוריה במרתון בוסטון 2011.  הצלחה שלה ביום שני, כדי תחרות על הנצחון, תהיה אמנם התקדמות מאד מרשימה במרתון, אבל לא באמת אמורה להפתיע.

5. Shure Demise Ware (אתיופיה, 19, 2:20:59 ש.א.) – טוב, זה פשוט.  ילדה בת 19 שרצה מרתון ראשון לפני כשלושה חודשים, בדובאי, וסיימה רביעית בזמן של 2:20:59ש' (18 שניות פני אברו קבדה).  זהו שיא עולם לנוער!   עם כל ההסתייגויות:  תוצאות בדובאי הן תוצאות בדובאי, האם הספיקה להתאושש? האם תפגין רמה דומה?  ברור שמדובר ברצה עם פוטנציאל אדיר, אני צופה שהיא תתקשה ברמת תחרות כזו, ושהיא לא תשחזר בבוסטון את התוצאה מדובאי.

6. שליין פלנגן (ארה"ב, 33, 2:21:14ש' ש.א.) – הרצה האמריקאית הנפלאה כבר צברה הישגים מאד מרשימים לאורך הקריירה, ביניהם מדליית ארד אולימפית מריצת ה – 10,000מ' (2008), מדליית ארד באליפות העולם למירוצי שדה. גם המעבר למרתון היה מוצלח ובשנה שעברה היא עברה סוף סוף את ג'ואן בנויט והיתה לרצה האמריקאית השניה בכל הזמנים במרתון (אחרי דינה קאסטור).  בשנת 2010 היא סיימה שניה במרתון ניו יורק (שניה לעדנה קיפלגאט בלבד).  היא חוזרת לבוסטון לאחר שנת 2014 מצוינת.  בבוסטון בשנה שעברה היא הובילה קצב מהיר (מהיר מדי) למשך 30 קילומטר, אמנם דעכה למקום השביעי אבל עם שיא אישי מצוין למסלול של 2:22:02ש'.  לאחר מהן היא שיפרה את שיאה בברלין ל – 2:21:14ש'.  נתון נוסף הוא שבשיאה לפלגנן הזמנים המהירים מכל המתחרות למרחקים של 5,000מ' ו – 10,000מ' (14:44, 30:22), והפער ביחס לרובן משמעותי.  קשה להניח שזהו כושרה הנוכחי אבל בריצה טקטית המהירות עשויה לתת לה יתרון.  בשנה שעברה שליין הובילה קצב של 69:20דק' לחצי המרחק, ולא מפתיע שהיא נחלשה ברבע האחרון של הריצה (הרצות שסיימו לפניה צריכות להודות לה על השיא).  עם הפרש לא מאד גדול בשיאים האישיים) ובריצה שתהיה מתונה יותר (בסביבות 2:22) אין שום סיבה לחשוב שפלנגן לא מסוגלת להתמודד על אחד המקומות הראשונים ואולי גם על הנצחון.

7. שרון צ'רופ (קניה, 31, 2:22:28 ש.א.) – עזבו את השיא האישי.  צ'רופ ניצחה במרתון בוסטון בשנת 2012.  בשנים 2011 ו – 2013 סיימה שלישית, בשנה שעברה סיימה שמינית בלבד אך בתוצאה לא רעה של 2:23 – שברוב השנים היא בהחלט תחרותית בבוסטון.  המשמעות היא שאם תתפתח ריצה טקטית לא מהירה במיוחד – צ'רופ תוכל להתמודד על אחד משלושת המקומות הראשונים שוב.  לזכותה גם שיא אישי של 67:08 דק' לחצי מרתון.

8. קרוליין קילל (קניה, 34, 2:22:34ש' ש.א.) – קילל ניצחה במרתון בוסטון בשנת 2011, באחד הסיומים הדרמטיים – מאבק אדיר מול דזי דבילה האמריקאית במהלך הקילומטר האחרון, ונצחון של נחישות, בשתי שניות בלבד.  המאפיינים שלה מאד דומים לאלו של צ'רופ וכמוה, היא תהיה בתמונה בהתאם לסוג הריצה שתתפתח.  לשתיהן היכרות עם המסלול, נסיון ויכולת מוכחת לנצח.

9. דזירה לינדן (דבילה) (ארה"ב, 31, 2:22:38ש' ש.א.) – דזי היא יקירת המועדון בזכות הריצה הנפלאה שלה בבוסטון 2011, עד היום שיאה האישי.  זו היתה אחת הריצות האמיצות והמפתיעות, ככה, out of the blue, והיא הסתיימה עם "כמעט" ועם כל המחמאות.  לינדן צברה הישגים נוספים, אבל בהחלט סביר שהריצה ההיא ב – 2011 תשאר לעד רגע השיא, ההזדמנות והתהילה הגדולה שלה.  בשנה שעברה היא רצה ריצה מאד חכמה ומרשימה בבוסטון, וסיימה בתוצאה יפה של 2:23:54ש'.  בהתחשב בסיוע הרוח שממנו נהנו הרצות בשנת 2011, התוצאה כתוצאה לא פחות מרשימה, ונראה שזו הרמה של לינדן (2:23 עד 2:25 ביום טוב).  בשנה שעברה זה הספיק למקום העשירי בלבד.  השנה, מול תחרות די חזקה, תוצאה דומה עם התקדמות במיקום תהיה עבורה הצלחה.  הייתי מאד שמח לראות אותה מפתיעה ומתחרה שוב על הנצחון, אך זהו לא התרחיש הצפוי.

קליפ קצר על דזי ואימוניה בקניה (הקליפ נערך לקראת מרתון בוסטון של השנה שעברה):

 

 

לא לחצתם אותנו (אחרי יונייטד)
סיפורים מסביליה

6 Comments

itaish 18 באפריל 2015

תודה על הסקירות, כיף לקרוא כמו תמיד.
הלב שלי עם שליין. מגיע לה אחרי שנה שעברה, וזו כנראה הזדמנות לא רעה עבורה בלי אף רצה שנראית בליגה אחרת לגמרי ממנה (סטייל ג'פטו או קייטני נגיד). אם אני לא טועה קראתי בזמנו שבזונש דבה בתהליכי אזרוח, אז אולי ממנה תבוא בעתיד שבירת הסטריק הנשי האמריקאי בבוסטון

אורי גולדבורט 19 באפריל 2015

כל אלו עם ה"העברת הילוך פתאומית" (נשים או גברים)- אני מייד חושד. חלפו כבר 17 שנים מאז ראיתי על המסלול באליפות אירופה בבודפשט את הפורטוגזי אנטוניו פינטו אומר שלום נחמד לאלוף האולימפי דיטר באומן (אלוף ב-5000, הריצה היתה ל-10000) ובקלילות פשוט ":נעלם לו" לקאת סיבוב הסיום. הוא אפילו לא היה צריך לשאת כתובת על המצח "אני מדושן בסטרואידים". לא שוכח את המחזה המוזר שם. פרט לכך, "הצטיינה" גם אליפות אירפה זו בתחום של אקרדיטציה עיתונאית: נדרש וממך פיקדון כספי, כדי לודא שאתה לא מוציא אקרדיטציה ממכסה שיש עליה תחרות, ואחר כך לא מגיע. רק בסיום, החזירו לך בבודפשט בניכוי בנקאי "שמן". טוב, הם היו ממש ינוקא – שנים ספורות מאז השתחחרות מהאימפריה הסובייטית.

YG 19 באפריל 2015

אגב נשים ו-5K- באותו היום שמאור שיפרה את השיא הישראלי, מולי האדל (Molly Huddle) שיפרה את השיא האמריקאי והעמידה אותו על 14:50.

באותה התחרות, נשבר גם השיא האמריקאי לגברים כאשר בן טרו (BEN TRUE) עשה 13:22

* השיא של הגברים לא בטוח שיוכר, מכיוון שיש תוצאה יותר טובה "מוקפאת":

Bernard Lagat’s 5K American Road Record From The Carlsbad 5K Will Not Be Ratified As Course Was Found To Be 13.5-Feet Short

shohat 19 באפריל 2015

להבהיר לטובת הקוראים ששיא ה – 5,000מ' (מסלול) – שקבעה מאור – ושיאי ה – 5k (כביש) הם שיאים שונים. השיאים האמריקאיים ל- 5,000מ' הם 12.53.60דק' לגברים (לגאט) ו – 14:42.64דק' לנשים (מולי האדל, שיא שטעון עדיין אישרור).

Ivan Pedroso 21 באפריל 2015

היי נחשון

תודה רבה על הסקירה.
יש הימור למקומות 1-2-3 כמו אצל הגברים?

Ivan Pedroso 21 באפריל 2015

וואו אני מעופף, לא ידעתי שהוא כבר נערך.
קראתי את הסקירה רק היום…

Comments closed