Single Handed Sailor

פוסט אישי (ואחר) על טים דאנקן. יקיר המועדון, סוף סוף.

Two in the morning dry-dock town

The river rolls in the night

Little gypsy moth she's all tied down

She quiver in the wind and the light"

מצבי רוח משונים מייצרים שילובים משונים – אסוציאציות חופשיות ובלתי-מחייבות, נבירה במקורות השראה.

וגם אם הקישור איננו מובן מאליו, נסו להתחבר לא רק להגיון הפעם אלא גם לרגש.  תזרמו איתי, בעצם תשוטו.

חוץ מזה, אני מרגיש חייב לטים דאנקן.  טים דאנקן שלאורך כל השנים התעקשתי להתרשם ממנו (רק) כשחקן

(ענק, נפלא, קבוצתי, יעיל, אך גם שחקן שתויג אצלי כ"נקודות בטוחות של קרש-סל" – ולאו דווקא לטובה).

חברים ניסו לשכנע אותי, וטעיתי.  פספסתי את האישיות ואת התופעה.

אל תצעקו.  אין צורך.  מודה ועוזב ירוחם.

הפוסט הזה יתאר תמונה שנחקקה – משמעותית מבחינתי מכל סטטיסטיקה.

***

את השיר הבלוזי Single Handed Sailor כתב מרק נופלר ב -1979 כמחווה ל – Sir Francis Chichester.

לנופלר יש לא מעט שירים מהסוג הזה.  על פני השטח, במשמעות הישירה, הם מחווה ביוגרפית ברורה לדמויות אמיתיות, מספרים את סיפור המאבק שלהן מזווית מאד מסוימת.  אך הסיפור הוא תמיד פלטפורמה שמשולבים בה לא רק קטעי הנגינה הנפלאים וצליל הסטרטוקאסטר שהוא סימן ההיכר של נופלר, אלא גם אינספור משמעויות מטאפוריות.  עמומות, מזמינות אותנו לפרש.  נופלר הוא לא רק מלחין ונגן נפלא, אלא גם ליריציסט בחסד.

בשנת 1966 היה פרנסיס צ'ישסטר לאדם הראשון שהשלים הקפה שלמה של כדור הארץ במסלול המכונה ה – Clipper Route (המקיף מדרום את יבשות אוסטרליה, דרום אמריקה ואפריקה, דרך ה – Great Capes המפורסמים) בכלי שייט קטן שאוייש על-ידי מלח יחיד – Single Handed Sailor.  הוא גם שבר באופן משמעותי את שיאי המהירות ומשכי ההפלגה הרצופה (ביחס לכלי שייט קטנים שאויישו בצוותים).

השיר לא מתאר את המסע או את השיאים שלו, אלא את תמונת הסירה שלו, ה – Gypsy Moth IV קשורה בשרשראות אל הקרקע בגריניץ' כמונומנט, כאטרקציה, מעבר למעקה התיירים.

***

טים דאנקן והסאן אנטוניו ספרס הם הדבר הכי רחוק ב- NBA מ – Single Handed Sailor.  כל מי שכתב עליהם בשבועות האחרונים כתב בצדק על הקבוצתיות, על שיתוף הפעולה, על השלם הגדול מסכום חלקיו, על סינרגיה של צוות מאומן היטב, על הצניעות הבלתי-אפיינית וחשיבותה להשגת המטרה.  אחרי הכל, על איזה סופרסטאר נוסף, במעמד של דאנקן, אפשר לחשוב מנצח סדרת גמר עם קוואי לנארד בן ה – 22 כ – MVP?  בלי אגו.  בקידוש ה"ביחד נוכל" – אידיאל בלתי-מוכר בתקופתנו, אטביסטי ממש (במובן הכי חיובי שאפשר).  באנלוגיה הזו פופוביץ' הוא רב-חובל, דאנקן הוא ה – First Mate הנאמן והותיק שמספק דוגמה שקטה ומוביל את כל הצוות בבטחה.  זה הרי בדיוק העניין – שמשך כל הקריירה שלו הוא היה האנטי-תיזה למלח הבודד, הסוליסט.

אך האסוציאציה לא נגמרת כאן.  היא רק מתחילה.

duncan

(Photo courtesy of Keith Allison @ Flickr)

***

ה – Gypsy Moth מתוארת בשיר חונה בגריניץ' בצילה של ה- Cutty Sark – הגדולה יותר, בעלת המפרשים הרבים ושטח מפרשים גדול פי כמה (נתון המתקשר באופן ישיר ליכולת לייצר הספק ומהירות), מפוארת יותר, בולטת יותר, מושכת את העין וההתפעלות.

יחד שתי הסירות נראות כאם ובתה.  ה – Gypsy Moth רועדת בקור ובגשם, Just lying there in silent pain.  בודדת על הקרקע, כמהה לגלים, תחת אור מסנוור.

***

המוטיב החזק ביותר בשיר הוא בידיעה, בהפנמה.  בשתי השורות הקולעות:

You never want to fight against the river law
Nobody rules the waves

המסע של צ'שיסטר מתחבר לתובנה עמוקה.  ההצלחה שלו היא פרדוקסלית.  כך לפחות אני מפרש.

אתה לא צריך את הספינה המתקדמת והמפוארת, אלא קודם כל לדעת לנווט אותה נכון.  אתה לא צריך (אסור לך) להילחם בגלים האדירים אלא לדעת לשחרר ולהמתין עד שהסערה תחלוף (כשכל הזמן הזה אתה עם דלי בידיים שלך, מרוקן את הקוקפיט מבלי לוותר).  לשיאי המהירות אתה מגיע לא בתקיפה אלא בהקפדה על היסודות, בסבלנות, בהתמדה.

הרוחות של ה – Roaring Forties הטביעו לא מעט ספינות חדישות, אך את מי שידע לנצל אותן נכון, בדיוק ובתזמון, הן העיפו לרגעי התעלות בלתי-צפויים, בלתי-סבירים.

זו הדרך הארוכה אמנם, אך השייט בה מתגלה באופן מפתיע לא רק כשלם יותר אלא גם כמהיר יותר (ה – Clipper Route נותר עד היום הדרך המהירה ביותר להקיף את העולם, ולא הקיצור דרך המעברים של פנמה וסואץ).

***

אך זה עיקר העניין:  אחרי ההטבעות של לנארד וג'ינובילי, ההגנה המדהימה של דיאו, מטווחי השלשות, התמונה שתישאר חקוקה אצלי מסדרת הגמר הזו היא תמונה אחרת, מהדמיון ומהשיר.  בעצם מהחלום.

שעה שתיים בלילה.  הרוח עצלה.  המלח הותיק מדלג מעל ל"מעקה התיירים", עולה על ה – Gypsy Moth שלו, שכל השנים חיכתה רק לו- עם יחסי האהבה-שנאה.

הוא רואה (במציאות או בדמיון) אור יחיד ירוק.

הוא מפליג אל תוך הלילה, שוב.  לתמיד.

***

On a night when the lazy wind is a-wailing

Around the Cutty Sark

Yeah, the single-handed sailor goes sailing

Sailing away in the dark

בשירים, גם בכדורסל, ישנם רגעים של אמת.

***

טים דאנקן, סוף סוף, יקיר המועדון.

 

 

הערות:

1.  השיר נכתב ב – 1979.  כעבור שניים וחצי עשורים היא חזרה לשוט.  בשנת 2005 לאחר שיפוץ משמעותי, הפליגה ה – Gypsy Moth IV למסע נוסף סביב העולם (למטרות חינוך ולמען הסמליות, ללא אספירציות תחרותיות), הפעם דרך ה – Trade Route (והמעברים).  המסע הסתיים כעבור 21 חודשים ב – Plymouth.

2.  לקריאה נוספת על סיר פרנסיס צ'שיסטר ועובדות שברקע השיר.

3.  מרק נופלר הוא ה – Single Handed Sailor של הבלוז-רוק.

מילות השיר:

Two in the morning, dry-dock town

The river rolls in the night

Little gypsy moth, she's all tied down

She quivers in the wind and the light 

Yeah, and a sailing ship is just held down in chains

From the lazy days of sail

She's just a-lying there in silent pain

He lean on the tourist rail 

A mother and her baby and the college of war

In the concrete graves

You never want to fight against the river law

Nobody rules the waves

Yeah, and on a night when the lazy wind is a-wailing

Around the Cutty Sark

The single-handed sailor goes sailing

Sailing away in the dark 

He's upon the bridge on the self same night

The mariner of dry-dock land

Two in the morning, but there's one green light

And a man on a barge of sand 

She's gonna slip away below him

Away from the things he's done

But he just shouts "Hey man, what you call this thing?"

He could have said "Pride of London"

On a night when the lazy wind is a-wailing

Around the Cutty Sark

Yeah, the single-handed sailor goes sailing

Sailing away in the dark

גמורים מעייפות
פופוביץ, בלאט מצד שני גווארדיולה

28 Comments

נרז 17 ביוני 2014

נחשון, בכל מקרה אחר היה פה ״אמרתי לך״ אבל האליפות הזו היא לא נקמה ולא ניצחון השיטה מול שיטה כזו או אחרת.
היה פה כדורסל אדיר ומגיע לכולם להנות(הקלישאה השחוקה שהכדורסל ניצח מעולם לא נשמעה כל כך נכונה) כולל לתפוס טרמפ(וגם על זה כתבת בעבר).

גיל שלי 17 ביוני 2014

המשותף לטימי ולמייקל, ומה שמבחין ביניהם ובין לברון וקובי לדוגמה, הוא לא חוסר באגו, אלא דווקא העניין בנצחון בלבד. למייקל לא היה חסר אגו (בניגוד לטימי), אבל הוא התעניין רק בנצחון, קובי ולברון מתעניינים איך הם ייראו בזכות הנצחון

ariG 17 ביוני 2014

ותשקוט הארץ ארבעים שנה… סגרת את החוב בסטייל

אריק האחר 17 ביוני 2014

נחשון
נפלא.
תודה רבה

גל ד 17 ביוני 2014

אין כמו מארק ביכולת לצייר תמונה חיה ופועמת בכמה מילים.

זו פעם ראשונה שאני רואה את הלינק למועדון ארוחת הבוקר, ואני רוצה לציין שאני דווקא התחברתי ל On Every Street מייד. האלבום הטוב ביותר לטעמי של הדייר סטרייטס.

ואלבום הסולו האהוב עלי שלו נכון להיום זה Kill to get Crimson.

נחשון שוחט 17 ביוני 2014

On Every Street , אני מסכים (כמו שכתבתי שם). מה לעשות, ל"צעירות" יש מחיר. Kill to get Crimson זה כבר באמת למתקדמים. תודה.

גל ד 17 ביוני 2014

לא התנסחתי מספיק טוב.

גם אני הייתי די ילד אז. אני לא בטוח שזה עניין של בגרות כמו ה… "הלך רוח" נשמע רגעי מדי. בוא נאמר המצב הרגשי והמנטאלי שלך בתקופה בה נחשפת לאלבום. במקרה שלי אני נתפשתי מיד, אבל אני בטוח שזה יכול היה לקרות אחרת.

זה קורה עם הרבה יצירות אמנות, אגב. אם אתה בוחן אותן מחדש אחרי כמה שנים אתה יכול לגלות שמערכת היחסים שלך איתן השתנתה.

שחר ד. 17 ביוני 2014

מעולם לא התעמקתי יותר מידי בשיר, עכשיו התמונה ברורה.

כרגיל פוסט נפלא נחשון, תודה.

צביקה 17 ביוני 2014

כרגיל – אדיר!!!

סימנטוב 17 ביוני 2014

אהבתי גם שלנארד שאולי יהיה הfirst mate ביום מן הימים הוא לא כל כך התפעל מהרעש סביבו. שאלו אותו איך זה מרגיש לזכות הMVP ביום האב (אביו נרצח ולא מצאו את הרוצח) הוא לא כל כך ידע מה לענות אבל לא נכנס לקלישאות ואמור שהוא פשוט מאושר היום וזהו. ההתנהלות של הקבוצה הזאת היא המרענן הרשמי של הקיץ.
נחשון אתה כותב בחסד עליון.

אוהד 17 ביוני 2014

פוסט מדהים נחשון+1

עירן 17 ביוני 2014

וואו !!!

קודם כל אסוציאציה מבריקה, לא פחות !!!

דאנקן הוא אכן מגדולי הספורטאים אי פעם כשהאישיות שלו מהווה נדבך לא פחות חשוב מהכשרון שלו.

שנית, השיר הזה הוא החביב עליי מבין שירי דייר סטרייטס (אני מחבב אותם מאד אך הם לא הפייבוריטים שלי). לא מכבר הזדמן לי לערוך לעצמי שני דיסקים עם המיטב שלהם לרכב. איכשהו יצא שהשיר הזה מופיע פעמיים בכל דיסק…

הסיפור מאחוריו מרתק ותודה לך על המידע.

אופיר 17 ביוני 2014

עוד קטע לפנתיאון.
נחשון, אני מאוד מקווה שאתה עובד על איזה ספר.

מאשקה 17 ביוני 2014

+ 1 !!!

Yavor 17 ביוני 2014

תמיד חשבתי שזה קנופלר… תודה.

גל ד 17 ביוני 2014

ה K רפה.

שאולי 18 ביוני 2014

בואנה גם אני!
לאורך כל הכתבה חשבתי שהוא מבולבל..

גיל 17 ביוני 2014

שתיים, או למעשה שלוש תמונות יחקקו בזיכרון שלי. האחת היא דאנקן מחבק את ג'ינובילי ופרקר בשני משחקים שונים אחרי מהלכים גדולים שעשו בידיעה שהמשחק בידיים שלהם. כמות האהבה שיש בין השחקנים ובין השחקנים למאמן היא משהו שפשוט לא קיים בשום קבוצת ספורט.

התמונה השנייה היא של פופוביץ' יושב על הספסל לבד אחרי המשחק בלי שאף אחד קרוב אליו, יושב בשקט ואז מתחיל לבכות. ההכרה בזה שהמשימה הושלמה ואפשר לשחרר את הכאב מההפסד של שנה שעברה היא פשוט אחת מתמונות הספורט הכי גדולות שאני ראיתי.

shohat 17 ביוני 2014

תודה רבה על התגובות!
וגיל – בהחלט.

אריק האדום 17 ביוני 2014

הכדורסל של סאן-אנטוניו השנה הוא בבחינת "המלך הוא עירום". אמנם האסוציאציה המתבקשת היא לברון אבל זה בעצם מכוון לכל הליגה. הליגה הטובה בעולם. שאיבדה את הכיוון הנכון. שמחפשת את האינדיבדואל. למשל לקובי חשוב להשיג 6 טבעות כי למייקל יש 6. כאילו שמייקל לקח אותם לבד. כאילו שקובי הי המסוגל לבד.
מייקל הבין את זה. דאנקן מבין את זה. לברון הבין, פירש לא נכון, או לפחות לא לגמרי נכון.
בכל אופן זה מאוד סימלי שסאן אנטוניו לוקחת אליפות בעונה הראשונה ללא דיוויד שטרן. שאמנם תרם המון לקידום הליגה, אבל מעט אם בכלל לקידום הכדורסל.
הליגה בראשותו של שטרן ראתה את את MJ משתלט. ראתה ופירשה באופן שגוי. קידשה את הכוכב. וזה אפילו לא מה שמייקל עשה. כשמייקל הרגיש שהמאמן לא טוב מספיק הוא העיף אותו. ואאז הגיע גקסון.
הוא הבין שהוא לבד לא מצליח. היה לו 7 שנים להפנים את זה. אז הוא לקח את השחקנים שהיו סביבו והכריח אותם להיות טובים יותר. ואז טובים יותר. ואז טובים יותר.
גם דאנקן עושה את זה. רק המהיגות שלו היא שקטה. חסרת כריזמה כביכול.
לברון? קנה "אבקת" קבוצה והצליח לעשות 2 אליפיות אינסטנט. בלי עבודה קשה באמת. מתכון של הסלטיקט (זו של גראנט).
בנייה נכונה, עבודה קשה ואז… עוד עבודה קשה. מתכון של שיקגו. שודרג על ידי סאן אנטוניו.
תודה על החזרה לשפיות. מקווה שבליגה יבינו שהמלך באמת עירום ומלכתילה העניין של השולחן העגול עדיף…

זיגי 18 ביוני 2014

היטב כתבת, אריק. מסכים לגמרי, אבל פסימי יותר ממך לגבי אימוץ דרכה של ס"א ע"י שאר הליגה.

באבא ימים 17 ביוני 2014

למדתי משהו. פוסט נהדר.

פה איתמר 18 ביוני 2014

+1

אלכס דוקורסקי 18 ביוני 2014

+2
כתיבה מיוחדת ומעוררת מחשבה לשחקן ולקבוצה מאוד מיוחדים.
האליפות של הספרס שמחה אותי מאוד ומקווה שימשיכו באותה הדרך גם בעונה הבאה.

אלכס דוקורסקי 18 ביוני 2014

נתקלתי אתמול במקרה באיזושהי התייחסות של הסופר, ההיסטוריון והפוליטיקאי הצרפתי, אלכסיס דה טוקוויל, שסייר בארה"ב בשנות השלושים של המאה ה-19. דה טוקוויל כתב על חשיבות הבעת העניין וההתחשבות של האחר בזולתו, לא מתוך איזשהו אלטרואיזם מיוחד וטוב לב, אלא כתנאי הכרחי לחיי רווחה של אותו הפרט עצמו. אם החברה תתפקד היטב, הרי שגם היחיד יהנה מכך. "The common welfare", הוא קרא לכך.
משחקו נטול האנוכיות של דאנקן ונכנותו לפנות את הבמה, כאשר נדרש לכך, לשחקנים עדיפים עליו, בסיטואציה מסוימת, הביאו, בין היתר, לשושלת הזו של הספרס, שבסופו של דבר גם הבליטה אותו כגדול שחקני דורו ואחד הטובים אי פעם.

Alexis de Tocqueville once described what he saw as a chief part of the peculiar genius of American society—something he called “self-interest properly understood.” The last two words were the key. Everyone possesses self-interest in a narrow sense: I want what’s good for me right now! Self-interest “properly understood” is different. It means appreciating that paying attention to everyone else’s self-interest—in other words, the common welfare—is in fact a precondition for one’s own ultimate well-being. Tocqueville was not suggesting that there was anything noble or idealistic about this outlook—in fact, he was suggesting the opposite. It was a mark of American pragmatism. Those canny Americans understood a basic fact: looking out for the other guy isn’t just good for the soul—it’s good for business.

הקטע עצמו מצוטט מתוך מאמרו של הכלכלן ג'וזף שטיגליץ, משנת 2011.

אלכס דוקורסקי 18 ביוני 2014

אגב, במאמר עצמו שטיגליץ טוען כי החברה האמריקאית איבדה את הערך הזה, שתיאר דה טוקוויל.
לא חייתי שם מעולם, ולכן אמנע מלהתייחס לעניין.

Comments closed