אליפות ארה"ב – סקירה בכותרות

אליפות ארה"ב באתלטיקה קלה - סקירה (חלקית) בכותרות.

וכך חלפה לה, מתחת לרדאר כמעט, אליפות ארה"ב באתלטיקה קלה שהסתיימה לה אתמול.  ככה זה, אין מה לעשות.  שנה ללא משחקים אולימפיים, ללא אליפות עולם, חשיבות האליפות והעניין של חלק מן האתלטים הבכירים בה בהתאם.  חובבי האתלטיקה המתמידים עקבו/ישמחו להתעדכן, הם יתחברו אל הסיפורים הקטנים (במיוחד ברמה המקומית), ינסו לזהות מגמות, פוטנציאל ותקוות חדשות. הם ייהנו גם מהתחרות האיכותית כפשוטה.  אך מימד הדרמה והזכייה הגדולה מופחתים באליפות כזו.  גם הרמה והתוצאות, יש להודות – ובאופן לא מפתיע – לא התרוממו לשיאים מיוחדים.  בשנה כזו העניין הרב יותר הוא בסבב התחרות (ליגת היהלום) והרדיפה אחר תוצאות מהירות.  כך למשל, לפני כחודש ראינו את גיילן ראפ קובע שיא ארה"ב מרשים של 26:44.36 דק' (התוצאה המהירה בעולם מאז 2011) והנצחון הצפוי שלו באליפות ארה"ב (זכייה שישית כבר), לעומת זאת, הצריך הופעה בינונית ופושרת.  במלים אחרות – אימון טמפו עם 800 חזק בסוף.  ובכל זאת… אליפות ארה"ב.   אין מצב שלא נקדיש לה לפחות כמה כותרות ראויות  – ויש על מה.

P 

התוצאה המרשימה באליפות – בלי ספק, היתה של וויל קליי עם קפיצה משולשת למרחק של 17.75מ' ונצחון משכנע על האלוף האולימפי כריסטיאן טיילור, שהסתפק ב – 17.31מ'.  התוצאה מהווה שיא אישי לקליי, שהוא סגן האלוף האולימפי ואלוף העולם לאולמות מ – 2012.

גיל 39 ולא נס ליחו  – ברנרד לגאט, האמריקאי יליד קניה, זכה באליפות ארה"ב בפעם השביעית, עם נצחון קל בריצת ה – 5,000מ'.  כדי לעשות זאת הוא בסך הכל נדרש להקפה אחרונה של 54.76 שנ' (26 וקצת ל – 200מ' האחרונים) ולתוצאה חלשה (טקטית) של 13:31.41 דק'.  אבל תגידו מה שתגידו, גיל 39 הוא גיל 39, ועדיין יכולת הסיום ובכל זאת אלוף ארה"ב.  האכזבה הגדולה היא בחירתו של גיילן ראפ לא לעשות דאבל ולהתחרות ב – 5,000 – החלטה שהורידה באופן משמעותי את רמת העניין מהריצה הזו.

מה קרה לבראינה רולינס?  טוב, זו שאלה.  בריאנה רולינס היתה הדבר החדש, המבטיח החם ביותר באתלטיקה בשנה שעברה, עם תוצאה אדירה של 12.26שנ' ב- 100מ' משוכות (איתות ברור על יכולת לאיים על שיא העולם) וזכיה באליפות העולם.  את האליפות הזו היא סיימה במקום החמישי המאכזב בתוצאה של 12.81 שנ' בלבד, אחרי המנצחות דון הארפר וקווין האריסון – 12.55 ו – 12.56 בהתאמה, בקרב צמוד צמוד.  אז ספקולציות ורכילויות לגבי רולינס  וכיצד היא רחוקה כל כך מכושרה – לא חסרות.  כמובן שאת האמת ביחס למה שעובר עליה מעטים יודעים.  ויש לקוות שזהו משבר חולף.

טקטיקה שמוכיחה את עצמה – דווין סולומון הוא רץ 800מ' מצטיין (רביעי בגמר האולימפי בשיא אישי בעקבות השיא של רודישה).  היריב החזק והקבוע שלו -סגן אלוף העולם ניק סימונדס – לא היה כאן הפעם.  לסולומון יש טקטיקת ריצה אחת בלבד – לטוב ולרע – זהה לטקטיקה של מאמנו ג'וני גריי הזכור לטוב – take it out fast.  כלומר שום טקטיקה – פשוט לרוץ מהר, להוביל ולהחזיק.  בפעם הזו הטקטיקה שלו הוכיחה את עצמה כבטוחה ביותר, כשמאחוריו שני רצים נפלו, שלישי נפסל והתוצאות בריצה היו לאורך הרצף בין 1:44 ל – 1:57.  בקיצור, שומר נפשו ירחק.  סולומון רץ קדימה חופשי מאיום הצפיפות וההכשלה.  ברמות הגבוהות של ריצת ה – 800 בעולם היום, ספק אם זה יעבוד באותה היעילות.

Devon Allen – שחקן הפוטבול –  לפני ריאן ווילסון ודיוויד אוליבר – בריצת ה – 110מ' משוכות לגברים הדהים דבון אלן – כשרון צעיר וחדש (פרשמן באורגון) – את המועמדים לנצחון ריאן ווילסון (האלוף היוצא) ודייויד אוליבר (אלוף העולם).  הוא ניצח את ווילסון באלפיות שניה בודדות, 13.16שנ' לשניהם.  אז קיבלנו גם דרמה וגם שם וסיפור חדש.  אלן לומד באורגון בזכות מילגת פוטבול, אך נראה בינתיים רציני וממוקד ביחס לקריירה אולימפית דווקא.

אין גאטלין – ובהיעדר שמות גדולים אחרים, מייקל רוג'רס דהר לנצחון היוקרתי בריצת ה- 100מ'.  התוצאה שלו בחצי הגמר היתה מרשימה 9.80שנ' (עם רוח 2.4, מעבר למותר), בגמר הרבה פחות – 10.09 (רוח נגדית של 1.7 מ'/ש').  שני סיים ריאן ביילי ב – 10.23.  בהחלט לא ריצה שתיזכר כהיסטורית…

מנצחת מרשימה ומשתתפת אגבית מרשימה לא פחות- אג'י ווילסון ניצחה בריצת ה – 800מ' בתוצאה מרשימה של 1:57.80.  אך הקוריוז היה אליסיה מונטניו, חמש פעמים אלופת ארה"ב בעצמה, שהתייצבה לריצת המוקדמות כשהיא בשבוע ה – 34 להריונה.  היא סיימה את הריצה בתוצאה של 2:32 דק', ומי שרוצה להתרשם מוזמן לקפוץ למסלול אתלטיקה ולהבין את קצב הריצה הזה בעצמו (שיאה האישי של מונטניו הוא 1:57.34 דק' – היא מהרצות הטובות בעולם).  בלי ספק תמונת התחרות.  

נפנק אתכם עם הריצה היפה של ווילסון:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

נצחון סטנדרטי, צפוי ולא מעורר השראה לגיילן ראפ –  בריצת ה – 10,00מ'.  28:12.07.  ולא נוסיף.

בריצות של הנשים היה דווקא מעניין – המרשימה מכולן היתה אמה קובורן עם ריצת סולו של 9:19.72 דק' ב – 3,000מ' מכשולים – תוצאה נהדרת ובמיוחד בהתחשב בתנאי החום הקשים ובשליטה המוחלטת שלה (וההגברה בחצי השני).  אחת מנקודות השיא של האליפות.  הישג אישי פנטסטי למולי האדל בנצחון דרמטי ודחוק בזכות הרבה רוח לחימה בריצת ה – 5,000מ' על שנון רוברי  – לא שיא אבסולוטי אך בהחלט שיא הקריירה עד כה של הרצה הזו.  ובריצת ה – 1,500, לצד הנצחון הלא מפתיע של ג'ני סימפסון, ראינו שוב – זו כבר הפעם השלישית – את מורגן יוסני המבטיחה מסתבכת, כושלת ונפסלת.  כמה שזה מצער עבורה, זה גם מחייב לשאול אם יש כאן אלמנט מנטאלי שגורם לתופעה לחזור על עצמה – זו הפעם השלישית שהרצה הזו מועמדת לנצחון באליפות גדולה ומועדת (תרתי משמע) ברגע החשוב כל כך.  מזל רע ואכזר, אבל כנראה שלא רק…

ברטלטה אלופת ה- 100מ' – דווקא חצי הגמר לריצת ה – 100מ' לנשים התרומם לשיאים – 10.91 שנ' לטורי בואי, לפני טיאנה ברטלוטה 10.92 (רוח מקסימלית מותרת של 2.0).  בגמר הרוח היתה בפנים (מינוס 2.1), בואי לא התייצבה, וברטלוטה קטפה נצחון בתוצאה סטנדרטית – לא רעה בהתחשב בתנאים –  של 11.15שנ'.

הפיניש של מנזאנו – הוא נמוך, הוא שובב, הוא אנדרייטד, והוא מהיר יותר משנותנים לו קרדיט.  וכך, שוב כנגד הצפיות, חזר ליאו מנזאנו לנצח באליפות ארה"ב ל – 1,500מ'.  גם הפעם עם סיבוב אחרון נהדר של 52.64 ובריחה סופית במאה המטר האחרונים.  מנזאנו, נזכיר, הוא בעל מדליית הכסף מאולימפיאדת לונדון.  אם רוצים לנצח אותו, צריך לדאוג שהקצב לאורך הריצה כולה יהיה מהיר יותר.  3:38 בשדה הזה  – ולאו אומר "תודה רבה".

נסתפק בכך, ובשמות הגדולים שחסרו-נפקדו מה – 200, ב – 400, הקפיצה במוט, איפה לא בעצם?  גם בקרב 10 טריי הארדי, בסך הכל האתלט השני הכי טוב בעולם, חזר לנצח (בהיעדרו של הראשון, נו, אתם יודעים).

 תוצאות מלאות של האליפות

 

 

 

עולם הראלי, אחרי פולין ומה הלאה...
מונדיאל (38). פוגבה

10 Comments

itaish 30 ביוני 2014

אחלה סקירה. תודה.
ליאו מנזאנו עבר הרבה תהפוכות מאז האולימפיאדה. היה שנה+ בלי ספונסר עד שחתם עם Hoka, שלא היו ידועים כשחקן מרכזי בתחום האתלטיקה. הסוכן החדש שלו הוא אח של מב קפליזגי (וליאו קצת מזכיר לדעתי את מב בהצטיינות שלו במירוצי אליפות).
איתי

shohat 30 ביוני 2014

מי ששכחתי לציין היא מארי קיין – תלמידת התיכון שסיימה שניה בריצת ה 1500. כבר דיברנו עליה כאן. ישנן היום מספר רצות מוכשרות במיוחד בתיכונים שיהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות הקריירה שלהן.

אמנון 30 ביוני 2014

תודה על הסקירה המעניינת. טוב לזכור כי יש אירועי ספורט בעולם מחוץ לטורניר הגביע העולמי.
באופן אישי, אני אשמח מאד אם תהיינה כאן סקירות בנושאי אתלטיקה קלה בנוסף על הסקירות המאלפות בנושא המרתון.

שחר ד. 30 ביוני 2014

תודה על הסקירה נחשון, במיוחד לאור העובדה שהתחרות קצת עברה מתחת לרדאר (לא מוקדמת מידי?)…

לגבי רולינס, בניגוד לאתלטים אחרים בהם הייתי חושד, אצל ספורטאית שמתחרה במקצוע כ"כ טכני, אני לא חושד כ"כ מהר (מה גם, שלא מדובר בשנה תחרותית יתר על המידה ולא בטוח איך התכוננה אליה).

shohat 1 ביולי 2014

תודה שחר. ב"שמועות וספקולציות" לגבי רולינס לא רמזתי לחשד. השמועות מתייחסות לנושא אורח החיים והרצינות באימונים. אני מסכים שתקופת הזמן קצרה מדי לקבלת אינדיקציה.

YG 1 ביולי 2014

תודה נחשון.

גיילן ראפ אמנם לא התחרה ב-5000 באליפות, אבל כן ירוץ את המרחק הזה ביום ראשון בדיאמונד ליג פריז. שדה מאוד מרשים- אלמיירו וגבריווט, איברהים גיילן ואייזיה קואץ', כלב נדיקו ואלברט רופ, גיילן ראפ ואדווין סוי. ללקק את האצבעות..

בכלל, יש שני דיאמונד ליג בסוף השבוע הזה, גם בלוזאן יהיו כמה תחרויות מאוד מעניינות, לדוגמא ה-3000 נשים.

הבשורה הכי מעניינת החודש היא של מוחמד פארח.לקראת סוף החודש יש את ה-Commonwealth Games בסקוטלנד, והוא ירוץ את הדאבל- 5000 ו-10000.

לפני שבועיים הוא הופיע בפעם הראשונה מאז מרתון לונדון, רץ 5000 בתחרות בפורטלנד, זמן מאוד איטי- אבל כיאה לפארח, ריצה מאוד טקטית עם סיומת אדירה. 13:42 עם סיבוב אחרון על 53 שניות שהספיק לו לזהב.

היסטוריון של ספורט 1 ביולי 2014

נחשון כרגיל תודה רבה
עקב המונדיאל תחום העניין ו… הזמן הפנוי לעוד ענייני ספורט הולכים ופוחתים .
אפילו ווימבלדון עובר כמעט כולו מתחת לראדר .
עוד שבועיים מהיום זה הזמן שלך לאחר שמסתיימת עונה ארוכה מרתקת ודרמטית בספורט הקבוצתי רגל / סל
עונה שכבר ממרץ סיפקה לנו דרמות אין סוף .
אישית איני זוכר עונה כזו בספורט … ממרץ איני ישן כמו בן אדם .
אין ספק צריך לצאת לחופשה טובה

אורי הברווז 1 ביולי 2014

כולם באורגון מתים על דבון אלן, לאף אחד לא היה מושג שזה מה שיקרה.

ניב 2 ביולי 2014

ראוי לציין שרוני אש קבע בחצי גמר 110 משוכות 12.99 אך מעד בגמר לאיר שהוביל מרבית הדרך. זו תוצאת השנה בעולם.

אלכס דוקורסקי 3 ביולי 2014

נחשון, תודה. האליפות אכן עברה מתחת לרדאר…

Comments closed