אליפות העולם באתלטיקה קלה – קדימונים

 

beijing 2015

 

בשבת הקרובה תפתח בבייג'ין אליפות העולם באתלטיקה קלה.  חזרה ל"קן הציפור" שאירח את תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים של 2008.

הפוסט הזה הוא פוסט ראשון בלבד, כדי לגרות את הסקרנות.  טיזר ראשון, לא יותר, לפני הסקירות המפורטות יותר שאשתדל להעלות במהלך האליפות.

מן הסתם בחירת נקודות העניין היא גם סובייקטיבית, וחלקית, אז הרגישו חופשיים להוסיף נקודות עניין משלכם בתגובות.

השבועות האחרונים לא היו קלים לאתלטיקה הקלה.  שורה של פרסומים מטרידים – שוב – המעידים (באופן רשמי ובלתי-רשמי) על היקף נרחב של שימוש בחומרים משפרי ביצועים (ברשותכם לא אכנס לזה, ואשאיר את הפירוט והדיון לפוסט אחר, ליום אחר). הממצאים הללו גורמים לנו להגיע אל האליפות הזו עם טעם מריר, וכל אחד עם מידת הספקנות/הציניות הראויה מבחינתו.

ובכל זאת, מדי שנתיים, כשאליפות העולם בעיצומה, הספקות מפנים מעט מקום, מחדש, לדמיון ולהתלהבות, לדרמה של התחרות, ולתקווה שמה שאנחנו רואים הוא לפחות, ברובו, גם אמיתי. כי כשזה אמיתי, אז הניצחון באתלטיקה קלה, וכמוהו גם ההפסד, הם אולי הכי "אנושיים" שיש – שנים ארוכות של הכנה המתנקזות לאתגר הביצוע המושלם של שניות, או דקות.

"Champions do not become champions when they win the event, but in the hours, weeks, months and years they spend preparing for it. The victorious performance itself is merely the demonstration of their championship character." -T. Alan Armstrong

זהו הסיפור האמיתי שאתם רואים בכל אליפות עולם באתלטיקה קלה. וזו הסיבה שחשוב כל כך שהסיפור, הספורט, ההכנה והמימוש, יישארו טבעיים ואותנטיים.

***

הגיע זמן הגנזבה

האליפות הזו, לפי כל הסימנים המוקדמים, אמורה להיות האליפות הגדולה של גנזבה דיבבה. מי שגדלה בצילן (מן הסתם גם בהשראתן) של שתי אחיותיה הגדולות: טירונש, שיאנית העולם ל – 5,000מ' שלוש פעמים אלופה אולימפית וחמש פעמים אלופת עולם (ועוד חמש פעמים במירוצי שדה), ואג'יגאיו (בעלת מדליית כסף אולימפית). והכל בכלל התחיל מבת הדודה דררטו טולו, שהיתה פעמיים אלופה אולימפית וגם אלופת עולם ל – 10,000מ'.  משך כמה שנים נראה היה שלגנזבה – בת 24 כיום  – על אף הכישרון הבולט, חסרה היכולת המשכנעת כל כך של אחותה טירונש – להשתלט על הריצה, להגביר את הקצב בזמן הנכון, ולנצח. היא נראתה כרצה מצויינת, אך שלא נועדה להיות אלופה. ובאמת, הסטנדרט המשפחתי הוצב כל כך גבוה.

שנת 2014 היתה שנת הפריצה של גנזבה, שהדהימה ברצף של שיאי עולם באולמות. אך גנזבה דעכה בהמשך העונה והפגינה יכולת בינונית (עבורה) ומאכזבת לאור גובה הצפיות, בתחרויות ליגת היהלום.  השנה, לעומת זאת, גנזבה, המתאמנת תחת הדרכת מאמן הריצה למרחקים בינוניים הסומלי ג'מה איידן, נראית בלתי-ניתנת לעצירה.  היא הדהימה עם תוצאות של 14:19.76 דק', ואחריו 14:15.41 דק' ל – 5,000מ' (שיא העולם של טירונש הוא 14:11.15, כנראה בטווח השגה עבור גנזבה). בהמשך קבעה את התוצאה המהירה ביותר מזה 18 שנה ל – 1,500מ' – 3:54.11, ואז, ב – 17 ביולי במונקו, הגיעה גולת הכותרת: גנזבה דיבבה שברה את אחד משיאי העולם הפנטסטיים ביותר (והידועים לשמצה), כשקבעה 3:50.07דק' ל – 1,500מ'. היא מחקה את שיאה השנוי במחלוקת של יונקסיה קו הסינית, שנקבע בשבוע המטורף של הרצות הסיניות בבייג'ין 1993).  כדי לשים את התוצאה בפרופורציה – התוצאה מקדימה במעל 5 שניות כל רצה אחרת מאז 1997.  5 שניות בריצת 1,500מ' זה כמו הבדל של ליגה.

גנזבה דיבבה כאן. היא מגיעה לאליפות בכושר שיא, היסטורי, ועם רעב גדול.  היא רשומה גם ל – 1,500מ' (בו המתחרות העיקריות שלה תהיינה סיפאן חסן ההולנדית, האמריקאיות ג'ני סימפסון, ושנון רוברי, ואבבה ארגאווי המייצגת את שוודיה – 4:01.99 בלבד השנה) וגם ל – 5,000מ' (שם צפויה תחרות ברמה מאוד גבוהה מול בת ארצה אלמז איינה – 14:14.32 העונה, ואולי גם מול מרסי צ'רונו).

אני קורא דיווחים על אימון 6*800 של דיבבה על 2:02, 2:03, 2:04, 2:04, 2:04, 1:58 – אם צריך היה ראיה נוספת לכך שהיא ברמה נפרדת מכל המתחרות. ב – 1,500מ' בוודאי.

אז זהו. הגיע הזמן לגנזבה. היא אמורה להיות הכוכבת הגדולה של האליפות הזו. וזה תלוי רק בה. צריך לציין שאני בעדה?

Genzebe_Dibaba_by_Augustas_Didzgalvis

photo courtesy of:  Augustas Didžgalvis (Own work)

Beat Mo

מו פארה ינסה שוב להגן על הדאבל הקלאסי של הארוכות – 10,000מ' ו – 5,000מ'. הביטחון העצמי שלו אמור להיות גבוה עוד יותר מבעבר. אחרי שהוכיח בשנתיים האחרונות ורסטיליות מדהימה, עם תוצאות מצוינות ל- 1,500מ' ולחצי מרתון (וגם 2:08 מכובד למרתון הבכורה שלו), הדומיננטיות שלו בריצת ה – 10,000 נראית הגיונית וגם מוצדקת יותר.  כפי שאני כותב ומסביר לא פעם, לפארה לא רק יכולת ריצה אבסולוטית מעולה, אלא הוא גם טקטיקן משובח.  הוא מצליח להכתיב את הקצב הרצוי ולהשתלט על הריצה ב – 800 המטרים האחרונים (הגברת הילוך פעם אחת, ופעם נוספת). כדי לנצח אותו, דרושה, כמעט בהכרח, טקטיקה קבוצתית שתכתיב קצב מהיר יותר.

השנה, לכאורה, יש מועמד רציני מאוד לאתגר את פארה בריצת ה – 10,000מ'.  שמו הוא ג'פרי (קיפסאנג) קמוורור.  הוא אותת על כך פעם ראשונה עם ניצחון משכנע מאוד באליפות העולם למירוצי שדה. והוא אותת על כך פעם שניה כאשר במבחנים הקנייתים קבע את התוצאה המהירה אי פעם בניירובי (גובה 1,600מ') ל – 10,000מ' (27:11דק').  בין לבין, כשהקנייתים (מלבד קמוורור – פול טאנוי ובאדן קרוקי) קראו עליו תיגר בתחרות פריפונטיין ביוג'ין – פארה נקט בטקטיקה הלא אפיינית והמפתיעה מכל – הוא הכתיב בעצמו קצב מהיר מלפנים ובהפוך על הפוך שיבש להם את התכנית. ואז, כרגיל, כשהגיע ה – Money time, הוא לא הותיר להם סיכוי.

אז מה עובר להם בראש? אני יודע דבר אחד. שאם הם רוצים להתחרות על הזהב, ולא רק על הכסף, הם לא יוכלו לחכות לקילומטר האחרון.

ריצת גמר ה – 10,000מ' היא בעיניי אחת המסקרנות ביותר. סבולת, מהירות, טקטיקות משתנות (אישיות וקבוצתיות) ומשחקי מוחות.  וכן, בחלק האחורי של הדבוקה תזהו גם את גיילן ראפ האמריקאי, סגן האלוף האולימפי וחברו לאימונים של פארה, שיקווה שוב לעקוץ.

בריצת ה – 5,000מ' נראה שוב, בין השאר, את הרצים האתיופים האגוס גבריווט ודג'ן גברמסקל, שהסתפקו במקום השני אחרי פארה במוסקבה 2013 ובלונדון 2012, בהתאמה, מנסים להתמודד. תראו שם את פארה משייט לו אי שם במקום העשירי, לאורך רוב הריצה, כמעט מושך כתפיים:  "נו חברה', אז הבאתם השנה משהו חדש בשבילי?".  נקוה שכן, כי אחרת זה יהיה כמו ללכת לקולנוע להצגה שניה, לאותו הסרט, ולצפות לסוף אחר.

שנה מזהירה למשולשת:

נעשה את זה קצר ופשוט: פדרו פיצ'ארדו, קובה (סגן אלוף העולם), 18.08מ' השנה.  כריסטיאן טיילור, ארה"ב (האלוף האולימפי ואלוף העולם מ – 2011), 18.06מ' השנה. יש שאלות?  זהו גמר שאף חובב ספורט לא ירצה להחמיץ.

רודישה יפסיד:

ריצת ה- 800 מאז ומתמיד האהובה עליי.  מאז ומתמיד הפתוחה מכולן.  חוץ מאשר הגמר האולימפי האחרון, בלונדון, כשדייוויד רודישה רץ את ריצת ה – 800 הגדולה בכל הזמנים, והוביל אחריו שורה של רצים לשיאים לאומיים ואישיים. התרגשתי לא פחות מתחושת השותפות בהישג של כל המשתתפים בריצה המדהימה ההיא. מן תזכורת למשמעות המקורית של תחרות – cum petere בלטינית – לחתור (למצוינות) ביחד.

קשה לי מאוד להאמין שנראה הפעם תצוגת יחיד של רודישה. רודישה היה פצוע בשנת 2013 וחזר אמנם מאז לכושר תחרותי בהחלט טוב, אך רחוק מהדומיננטיות של העבר. רודישה, בן 26, קבע את התוצאה הששית בטיבה בלבד השנה – 1:43.58דק', וגם הפסיד כמה פעמים.

המתחרים שלו רעבים ומזהים הזדמנות, והעיקריים שבהם הם נייג'ל אמוס מובטסוואנה (כסף אולימפי בגיל 18 עם 1:41.73דק', 1:42.66 העונה, עם רצף של ניצחונות, אמוס הצעיר, פוטנציאל בלתי-רגיל, מרגיש שהגיע תורו) ואמל טוקה הבוסני (שעשה השנה קפיצה מדהימה ומאוד מחשידה מ- 1:46 ל – 1:42.51 – תוצאת העונה וגם ניצחון על אמוס במונקו בזכות סיום חזק מאוד), וגם סולימאן מדג'יבוטי (מתאמן נוסף בקבוצה של ג'מה איידן) ומוחמד אמאן האתיופי.  יבלטו בהיעדרם האמריקאים ניק סימונדס (סגן אלוף העולם – כמה משפטים לגביו בסוף הפוסט) וגם דוויין סולומון (שלא התברג בין שלושת הראשונים באליפות ארה"ב), וקשה לראות את המחליפים שלהם משחזרים את ההצלחה האמריקאית הבלתי-צפויה ממוסקבה.

זכרו שריצת ה – 800מ' היא ריצה מאוד לא פשוטה, גם בגלל הקושי לעבור שני סיבובים מוקדמים (שני המהירים בכל מקצה עולים אוטומטית, כך שרצים מעולים לעתים נשארים מחוץ לגמר).

אז אחרי תיאום הציפיות הזה, אחרי שמסמנים את גמר ה – 800 מלונדון 2012 כרגע חד-פעמי ובלתי חוזר, אחרי שמגדירים את חיפוש היורש למלך, נשאר רק לצעוק על הטלויזיה למשך 1:42 דק':

קדימה דייויד!

בולט נגד גטלין (ועוד)

הדבר הכי צפוי שיקרה באליפות הזו הוא ניצחון (שוב) לאוסיאן בולט בגמר ה – 100מ' וה – 200מ' (ובשליחים כמובן, כבונוס).  למרות שבולט רק עם 9.87 העונה (מדורג ששי), ו – 20.13 (עזבו, זה לא באמת רלוונטי) – מי מעז להמר נגדו?

הדבר הכי גרוע שיכול לקרות באליפות הזו הוא ניצחון (שוב) של האלוף האולימפי לשעבר ורמאי הסמים ג'סטין גטלין. גטלין השנה שורף את המסלולים ורץ מהר מתמיד – בעל תוצאות השנה של 9.74 שנ' ו – 19.57שנ'. ולא אוסיף.

וב- 100מ' יהיו גם טייסון גיי (9.87 – חזר מהר מהשעיית הסמים…), אספה פאוול (9.81), טרייבון ברומל (9.84), ג'ימי ויקו הצרפתי (9.86) וקסטון בלדמן (9.86).

הדבר המפתיע שיכול לקרות באליפות הזו הוא שבולט וגטלין, גם פאוול וגיי, יפסידו לרץ הקנדי החדש והמבטיח אנדרה דיגרסאי. הצגתי לכם אותו כאן.

סיכוי קלוש, אני יודע.  ואם הברירה היא גטלין, אז עדיף שיהיה צפוי ובנאלי – בולט.  הניצחון, הריקודים, וחגיגות הפרשנות המתלהבות, שנוכל כמו תמיד, לכבות.

אבל מגיעה לנו איזו סנסציה, אחרי שנים רצופות של תוצאות צפויות.

כמה גבוה

השנה הזו היתה פושרת, יחסית כמובן.  רק מוטאז בארשים הקטארי (סגן אלוף העולם מ – 2013) קבע 2:41מ'.

אבל בשנה שעברה ראינו לא פחות מחמישה קופצים עוברים 2:40 ויותר.  בונדרנקו האוקראיני (אלוף העולם), דרואין הקנדי, אוחוב הרוסי (האלוף האולימפי) ופרוטסנקו (גם הוא מאוקראינה).  רק 12 קופצים עשו זאת מאז ומעולם. וברשים ובונדרנקו מתחו אותנו עם אפשרות לשבירת שיאו העולמי של סוטומאיור (2.45מ').

יותר מכל מקצוע אחר, הקפיצה לגובה מצויה בתקופה של שיא היסטורי יחסי, מבחינת העומק האיכותי.  וכשקבוצת הקופצים הזו נפגשת כדי להתחרות על תואר אלוף העולם, בתוספת מספר קופצים מעולים נוספים של 2.37 ו – 2.38) – כדאי לראות!

נאחל הצלחה רבה לדימה קרויטר, שקבע שיא אישי של 2:29מ' בעונת קאמבק פשוט חלומית מבחינתו. ביום טוב ועם קצת מזל – נקוה לראות אותו עולה לגמר.

אמריקאי בין הקנייתים

הנבחרת הקנייתית למקצוע ה – 3,000 מכשולים, מקצוע הרשום באופן כללי תחת בעלותה הנצחית של קניה, כוללת ארבעה רצים: ג'ריוס בירץ' שרץ השנה 7:58, אזקייל קמבוי (אלוף אולימפי, אלוף עולם, אמיץ דומיננטי חוצפן ורקדן), ברימין קיפרוטו (האלוף האולימפי מבייג'ין המתרברב כמו מוחמד עלי שהוא עומד לנצח את כולם) וקונסלסוס קיפרוטו (הכישרון הבא). כל אחד מהארבעה מסוגל לרוץ מהר מ – 8 דקות ולנצח (עם עדיפות לקמבוי, לנוכח יכולת הסיום המדהימה).

מולם יתייצב אמריקאי בשם Evan Jager. ובגלל הריצה המדהימה הזו בליגת היהלום בפריס (סנסציה שהיתה, ואז… לא) – ריצת המכשולים תהיה אחת המעניינת ביותר בכל האליפות.

(אל תתעצלו, תלחצו על הקישור, וצפו בוידיאו. ואז תבינו).  נצחון לג'ייגר, אפילו מדליה שאיננה זהב, תהיה הישג פנומנלי.

400 מטר גברים:

אני אשמור את פירוט השמות לסקירה לקראת הריצה עצמה.  רק אציין שהעומק התחרותי העונה בריצת ה – 400מ' מאוד בולט, עם שלושה רצים שקבעו תוצאות מתחת ל – 44 שניות. אף אחד מהם לא אמריקאי. ולקירני ג'יימס צפויה תחרות מאוד קשה.  יתכן שנראה בריצה הזו תוצאה מהירה במיוחד (לכיוון 43.50שנ').

גם דונלד סנפורד שלנו מגיע בכושר נפלא, לאחר שיא ישראלי של 45.04 שנ', ואולי אולי, להגשמת חלום עליה לחצי הגמר (זה יהיה הישג אדיר, בהתחשב באיכות המתחרים).

מרתון:

המרתון באליפות העולם פחות יוקרתי, ונוטה לאכזב. הוא לא מרתון לונדון, גם לא ברלין או לונדון.

אבל שימו לב לשמות: שיאן העולם דניס קימטו. שיאן העולם הקודם (אלוף סדרת המייג'ורס ל – 2013-14 ולפי מקבץ התוצאות כנראה רץ המרתון הטוב מכולם) וילסון קיפסאנג. אלוף מרתון בוסטון (2013, 2015) לליסה דסיסה.  ועוד.

כנראה שיהיה מה לראות.

תקוות ישראליות – בהצלחה

האתלטית הישראלית המובילה שכלפיה הצפיות הגבוהות ביותר – לאור כושרה והישגיה בעבר – היא חנה קנייזבה מיננקו, שאמורה לעלות לגמר הקפיצה המשולשת, ואולי אולי להגשים גם את חלום המדליה.

אל חנה, דימה ודונלד תצטרפנה גם אולגה לנסקי (200מ') ומרגריטה דורוז'ון (הטלת כידון) בזכות שיא ישראלי חדש (וקריטריון אולימפי) שקבעה השנה באוסטרבה (63.85מ').

נחזיק להם אצבעות.

 

נ.ב. 1 – מדליות כסף ליקירות המועדון

להבדיל מהממצאים הלא רשמיים שפורסמו בסאנדיי טיימס של לונדון, פרסום נוסף מן השבועות האחרונים מתייחס לממצאים רשמיים של ה – IAAF. בדיקות שתן משנים קודמות נבדקו בשיטות מתקדמות יותר, והובילו להפללה, לכאורה, של 28 אתלטים.  אחת מהן היא אלבן אביילגסי הטורקיה (ממוצא אתיופי) ומשמעות תפיסתה היא שיקירות המועדון שליין פלנגן וקארה גאוצ'ר תקודמנה למדליות הכסף האולימפית (מבייג'ין 2008, פלנגן), ומאליפות העולם (אוסקה 2007, גאוצ'ר). זהו הצד החיובי של התפיסות.  שליין פלנגן תתחרה שוב באותה הריצה – 10,000מ', באותו האיצטדיון, והשדרוג לכסף מן הסתם יוסיף מוטיבציה.

 

נ.ב. 2 – 4 הערות על פרשת ניק סימונדס

ניק סימונדס, כפי שקראתם כבר אצל עוזי דן, הוא סגן אלוף העולם ל – 800מ', שהחליט לפרוש מן הנבחרת האמריקאית עקב דרישה חוזית של הספונסר, נייקי, המחייבת את האתלטים ללבוש בגדי הנבחרת (של נייקי) בכל אירועי הנבחרת ולא רק בתחרות עצמה.  תקשורת הספורט האמריקאית בוחשת והופכת בפרשה, ואני מסתפק בארבע הערות:

א. סימונדס לא הרוויח את ההשוואה שהוא מייחל לה, לפרנק שורטר וסטיב פריפונטיין שהובילו את המאבק של האתלטים בני דורם בצביעות הממסדית סביב "החובבנות". שורטר ו"pre" נלחמו על עצם הזכות להתפרס, ושלא להיפסל מתחרות בגלל שקיבלו פרס סמלי או שמישהו מימן עבורם את הנסיעה.  מכאן ועד למאבקים בין ספונסרים שמזרימים מאות מיליוני דולר לספורט מקצועני – ההבדל גדול. וזה כבר הרבה פחות רומנטי.

ב. אני מחוייב ללבוש מדי ב' גם בתרפ"ל וגם בחדר אוכל.

ג. אתה סגן אלוף עולם.  גם אם אתה צודק והעקרון נכון, שחרר. אתה צריך להיות שם, להתחרות.

ד. בפרסומת של נייקי משנת 2009 – סימונדס נראה ליברלי הרבה יותר ביחס לנושא הביגוד (אזהרה: אם ערום חלקי מפריע לכם, אל תלחצו.  סימונדס מככב ב – 1:27דק').

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ערוץ הספורט החליט שאנחנו אדיוטים, אולי נוכיח שלא?
10 דברים שצריך כדי להגיע ל-100 תגובות

62 Comments

רומן 17 באוגוסט 2015

מה עם למטרה, הוא עדיין בעניינים? יש סיכוי לרץ לבן בגמר ה100?

נחשון שוחט 17 באוגוסט 2015

למטרה רשום ל – 100מ' בלבד, קבע רק 10.07 שניות השנה, רחוק משיאו 9.92 – שגם לא מספיק מהר בשדה המתחרים הזה.
שים לב לבינגטין סו הסיני, שקבע השנה 9.99שנ' (הרץ האסייתי הראשון שירד מ – 10 שניות).

מאנו 17 באוגוסט 2015

הוא כבר הרבה מאוד זמן לא יורד את ה-10 שניות ב-100. מה גם שג'ימי ויקו הוא כרגע הרץ הטוב ביותר שיש לצרפתים, עם שיא אירופי של 9.86.
מוזר לי שלמטר רשום ל-100, דווקא ב-200 יש לו סיכוי טוב יותר לדעתי (שיא של 19.80).

נחשון שוחט 17 באוגוסט 2015

טעיתי. הוא רשום גם ל – 200. רץ 20.21 שנ' השנה.

לרשימת המשתתפים המלאה (דירוג לפי תוצאה):
http://www.iaaf.org/competitions/iaaf-world-championships/news/iaaf-world-championships-beijing-2015-provisi
(קבצי פי.די.אף בצד ימין)

יוני 17 באוגוסט 2015

טור מעולה, נחשון. המון תודה.

Yavor 17 באוגוסט 2015

תודה.
מה עם הקופצות לגובה שהיו לנו, שחף ופרנקל?

Yavor 17 באוגוסט 2015

וגם טדי טאמגו לא הוזכר. הוא משתתף?

מאנו 17 באוגוסט 2015

פצוע, כמו תמיד.

דורפן 18 באוגוסט 2015

טדי טמדו בצל של שני קופצים טובים ממנו – שהם אולי המצ׳ אפ הגדול של האליפות – פיקרדו וטיילור

נחשון שוחט 17 באוגוסט 2015

לשאלות של יבור:
קריטריון ההשתתפות בקפיצה לגובה הוא 1.94מ' (שיאה הישראלי של פרנקל). מעין קפצה השנה לגובה 1.90מ', שיאה האישי 1.92מ'. דניאל חוזרת מפציעה ומראה סימנים מבטיחים של חזרה לכושר, אך היא עוד לא שם. נקווה לראות את שתיהן משפרות את שיא ישראל ומגיעות לריו. זה בטווח הישג, והן בהחלט תחסרנה בבייג'ין.

טדי טמאגו קרע את גיד האכילס בחודש מאי.

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

טור ענק!

לגבי המשולשת – מעולם לא התרגשתי כ"כ לפני הקפיצה המשולשת בתחרות גדולה. לראות את ג'ונתן אדוארדס היה חווייה מדהימה, אבל בשיאו הוא התחרה בעיקר מול עצמו ומול מחסום 18 המטרים

לראות את טיילור ופיצ'ארדו מתחרים ביניהם כמו בכמה מתחרויות הדאימונד הליג השנה – וואו! לדעתי ביום טוב יש מצב לשיא עולם חדש… ואני חושב שדווקא מצד פיצ'ארדו ולא מצד אלוף העולם והאלוף האולימפי…

no propaganda 17 באוגוסט 2015

למיטב זכרוני, אשוארדס הפסיד באלימפיאדה ב96 למישהו שקפץ 8.10(אל תתפוס אותי במספר המדויק)

יורם אהרוני 17 באוגוסט 2015

פרופוגנדה, מי צריך זיכרון, אפשר לבדוק את הדברים האלה בקלות באינטרנט… ב-1996 קפץ אדוארדס 17.88 וסיים שני אחרי קני הריסון שקבע 18.09. ב-1997 הוא קפץ 17.69 וסיים שני אחרי יולבי קסאדה (17.85), ב-1999 הוא קפץ 17.48 וסיים שלישי אחרי צ'רלס פריידק (17.59) ורוסטיסלאב דימיטרוב (17.48). הוא כמובן ניצח ב-1995 עם השיא הנוכחי (18.29) וגם בסידני 2000 (17.71) ובאליפות 2001 (17.92). באליפות 1993 הוא היה שלישי עם 17.44. יש לו גם זהב מאליפות אירופה 1998 (17.99) וארד מ-2002 (17.32), בגיל 36. הוא השתתף במשחקים האולימפיים עוד בסיאול 1988 (לא עלה לגמר) ובברצלונה (לא עלה לגמר). ב-1991 לא השתתף באליפות העולם כי התחרות הייתה ביום ראשון. אילו כוחות ישו העניק לו ב-1995 (בגיל 29) שאפשרו לו לשפר את שיאו האישי מ-17.44 ל-18.29, אני לא בדיוק יודע…

D! פה ועכשיו 17 באוגוסט 2015

לך תדע, אולי עוד תגלה אותו ביקום של מרוול.

יורם אהרוני 17 באוגוסט 2015

המאבק בין סימונדס להתאחדות האתלטיקה בארה"ב – USATF, הוא בעצם מאבק משפטי בין ספונסר אישי לספונסר של ההתאחדות. ההוראה לארוז רק בגדים של נייק או בגדים ללא כל סמל מסחרי, היא כנראה חסרת תקדים. גם בארץ הייתה לנו תקרית דומה כאשר דניאל פרנקל הופיעה על שער גיליון "עולם הריצה" מספר 149, הסתירו את הספונסר של עם הכתובת TLV2011. בעקבות כך פרש אחד מחברי המערכת. אפשר לראות את התמונה אם כותבים בגוגל תמונות: דניאל פרנקל עולם הריצה
פדרוסו, באטלנטה 1996, אדוארדס נוצח… (כמו גם באתונה 1997 וסביליה 1999…)

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

אתה צודק, נכון שהוא לא תמיד ניצח. אבל זאת הייתה ההרגשה שלי לפחות, שהוא מתחרה בעיקר נגד עצמו.
ומבחינת צופה שהוא רק אוהד ומעולם לא היה קשור לאתלטיקה בשום אופן אחר הייתה לו לטעמי טכניקת הקפיצה היפה ביותר אי פעם…

פו 17 באוגוסט 2015

אחלה טור,
תודה על האינפורמציה

יורם דומב 17 באוגוסט 2015

נחשון שלום. כרגיל מאוד אוהב לקרוא את כתבותיך על הא״ק . (למרות שאני למעלה מ 40שנה שרוט)אתה מגלה בקיאות עמוקהועביראותה בצורה מעניינת ועניינית . זו תהייה לי אליפות עולם רביעית אליה אני נוסע . הפעם משום מה יש לי ״פרפרים״ והתרגשות מיוחדת אולי מכיוון שאני מרגיש שהולכת להיות אליפות מיוחדת במינה וגם יען מכיוון שעדיין ברוב עוונותיי לא הייתי בסין . בכל אופן תמיד אני שמח לקרוא את כתבותייך .

נחשון שוחט 17 באוגוסט 2015

תודה רבה יורם. נהדר. תהנה המון! וספר רשמים כשתחזור.

נחשון

צור שפי 17 באוגוסט 2015

מה מצב איכות האוויר? אני זוכר שב-2008 זה היה אישו והסינים עשו כל מיני מאמצים להפחית את הזיהום. מה קורה עכשיו?

נחשון שוחט 17 באוגוסט 2015

שאלה טובה צור. זה מה שמצאתי – http://www.straitstimes.com/asia/east-asia/beijing-to-ensure-clear-skies-for-wwii-parade
מסתבר שסביב אירועים כאלו (החל מה – 20.8) הם מוציאים תקנות זמניות המגבילות פעולה של מפעלים, כמויות כלי הרכב ברחובות, ועוד.
המצב הרגיל בעיר הזו עדיין בלתי-נסבל וגובל בסכנת חיים.

ב – 2008 גם ריצת ה – 10,000 (בקלה בשיא אולימפי, בזכות הובלה של זרסנאיי טדסה שסיים שלישי) וגם ריצת המרתון (סמי וונג'ירו) היו מדהימות למרות ובעיקר בהתחשב בתנאים הללו.

ירח אדום 17 באוגוסט 2015

יופי של טור.ומה לגבי שיא העולם ההיסטורי בקפיצה לגובה נשים? האם הוא בר השגה? יש עומק שם לא?
שי

יורם אהרוני 17 באוגוסט 2015

רק 3 נשים עברו השנה 2.00 ומעלה: אנה צ'יצ'רובה בת ה-33 (2.03) רות ביתייה בת ה-36 (האישה המבוגרת ביותר שעברה 2.00) ומריה קוצ'ינה.באולם עשתה זאת גם קמילה ליצ'ונקו בת ה-29. צ'יצ'רובה וביתייה הובילו את הרשימה השנתית גם ב-2005…

Yavor 17 באוגוסט 2015

אבל היתה איזו ולאסיץ', לא?

יורם אהרוני 17 באוגוסט 2015

ולאסיץ' גם היא לא תינוקת (נולדה ב-8.11.1983). היא השתתפה כבר בסידני 2000! הגיעה לשיאה ב-2009 עם 2.08. השנה עברה בינתיים 1.97. היו לה כמובן הרבה בעיות בריאות במהלך הקריירה. ניסתה המון פעמים לעבור 2.10, אך ללא הצלחה.

איציק 17 באוגוסט 2015

נחשון, תודה כרגיל,
כתבת על שבירת השיא ההזוי של הסינית ב-5000, מה הסיכוי שנראה לא שבירת שיא כי אם בכלל שמישהי תתקרב לשיאם של פלורס… מסוממת… או של לודמילה קרטוכבילובה וקוך (כנראה בערך כמו פלורנס)?

shohat 17 באוגוסט 2015

תודה איציק. המתתחרות באליפות הקרובה רחוקות מאוד מהתוצאות החשודות מאוד של פלוג'ו , ירמילה ומריטה. ניתן לצפות לתוצאות של 10.75, 49 שניות (אולי טיפה מהר יותר) ו 1:55.

לגבי השיא החדש של דיבהה ל 1500 יש לציין שקיים מתאם סביר בינו לבין שיא ה 5000 לנשים של אחותה. זה מעט ממתן את התדהמה ממנו.

Yavor 17 באוגוסט 2015

אבל למה במקרה שלה אתה לא חושד? האם בגלל שהיא אתיופית אז קל יותר להאמין שהיא נקיה והתוצאות כשרות (כי האתיופים ידועים כאיכותיים בריצות ארוכות)?

shohat 17 באוגוסט 2015

לא אמרתי שאני לא חושד. החשד הכללי דבק היום בכל תוצאת שיא ובמיוחד כאשר מגיעה קפיצת יכולת משמעותית אחרי מעבר לקבוצה חדשה, כפי שקרה עם דיבבה. ההתקדמות שלה לא מופרכת ואין אינדיקציות לחשד קונקרטי אך לצערי כיום פשוט אי אפשר לדעת. כתבתי על זה (היחס לדיבבה) בתגובה לפוסט של דורפן בנושא הסימום ואיכות התוצאות כיום.

לגבי התוצאות של פלוג'ו קרכטוכבילובה קוך וגם הסיניות של 1993 הסיבות לחשד קונקרטיות ומוצקות כך. קיים כמעט קונצנזוס שהתוצאות לא הושגו בדרך כשרה.

גיל 17 באוגוסט 2015

נחשון, טור מעולה אבל לגבי סימונדס אני לא חושב שאתה צודק. דווקא בגלל שהוא איש עשיר וספורטאי יותר הישגי מפריפונטיין למשל, אומר שיש לו יותר מה להפסיד. אליפות עולם זה האירוע השני הכי חשוב בקריירה שלו והוא מוותר עליה ועל הרבה כסף כנראה שיכולים להגיע בעקבותיה. לפי מה שעזי כתב המאבק הוא הרבה יותר מאשר החובה ללבוש תלבושת אחידה באירועים רשמיים. נייקי מבקשת שהם ישתמשו במוצרים שלה גם באימונים וזו כבר חדירה גדולה מדי ואני יכול להבין אותו. יכול להיות שבעבר הוא לא חשב שהייתה עם זה בעייה ועכשיו הדרישות פשוט גורפות יותר. לדעתי, הקרבה של הקריירה שלך למען עיקרון היא מעשה מאוד אציל ומקווה שזה ישנה משהו.

היסטוריון של ספורט 17 באוגוסט 2015

נחשון תודה רבה.
פעם ממזמן היו כתבות בעיתונים הגדולים על כל מקצוע .
היו מאמרים לפי לו"ז האליפות.
ודירגו באחוזים את הסיכויים של 5-8 אתלטים הבולטים בכל מקצוע.
לצערי בשנים האחרונות ( למרות האינטרנט ).
אני קצת פחות מצוי בשמות .
והייתי מציע לאכסנייה כאן להרים טור מתמשך וכל יום להתייחס לאותו היום באליפות.
אני אצפה בה כי אתלטיקה זו אהבת ספורט אמיתית.
ובתור אלוף בתי ספר בעבר ( רוחק,משולשת ).
אני גם מתמלא בנטסטלגיה כל פעם מחדש.
יחד עם זאת האתלטיקה מורידה מאד את רמת העניין ממספר סיבות.
לפחות את חלקן ניתן לתקן כפי שהצעתי בעבר גם באכסנייה זו.

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

תגיד נחשון, לגבי ה-5000 נשים: אתה יודע אולי מה קרה למסרט דפאר?

shohat 17 באוגוסט 2015

תתחרה ב5000. חוזרת מחופשת לידה. בתור אלופה אולימפית, פעמיים, באמת תקלה שלא ציינתי אותה.

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

תודה (:

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

אגב – אם היא תזכה במדליה בבייג'ינג זאת תהיה אליפות 6 ברציפות שהיא זוכה במדליה במקצוע אחד. לדעתי זאת השוואת השיא של בובקה (שכמובן מרשים יותר כי התפרש על פני יותר שנים וכי כולן היו מזהב), למרות שלא סגור על זה – פשוט לא עולות לי עוד דוגמאות.

יריב 17 באוגוסט 2015

היו כמה מקרים, הרשימה שהרכבתי פה בהחלט עשויה להיות חלקית.
מרלין אוטי זכתה בשש מדליות רצופות ב200 (כסף 83, ארד 87 ו91, זהב 93 ו95 וארד 97. שים לב שבשנות ה80 היתה אליפות רק כל 4 שנים מה שמקשה עוד על המקרה שלה ושל בובקה).
גבריסלאסי זכה בשש מדליות רצופות ב10 ק"מ (זהב 93-99, ארד 01, כסף 03).
לארס רידל זכה ב6 מדליות בדיסקוס 91-01 (99 ארד, השאר זהב).
קמבוי עשוי לזכות עכשיו במדליה השביעית ברציפות בשלושת אלפים מכשולים, אחרי 3 כסף 03-07 ו3 זהב 09-13.

חוץ מדפאר, אגב, יש עוד שני אתלטים שזכו במדליות בחמש האליפויות האחרונות – ולרי אדאמס בהדיפת כדור ברזל (כסף ב2005, זהב מאז) וגרד קאנטר בדיסקוס (כסף 05, זהב 07, ארד 09, כסף 11, ארד 13).

Ivan Pedroso 17 באוגוסט 2015

וואו אני ממש גרוע.

אגב, ואלרי אדאמס לצערי הודיעה שלא תתחרה באליפות השנה.

Yavor 17 באוגוסט 2015

טריוויה: היא אחותו של סטיבן אדאמס שחקן OKC מליגת ה-NBA

אלכס דוקורסקי 18 באוגוסט 2015

חזרה להתחרות השנה לאחר שני ניתוחים, בכתף ובמרפק, שהשביתו אותה שנה שלמה.
עדיין רחוקה מלשחזר את כושרה מלפני מספר שנים, כאשר נדירות היו הפעמים בהן לא ניצחה.
כריסטינה שוואניץ הגרמניה היא ההודפת הטובה והיציבה ביותר השנה, וככל הנראה היא שתנצח בתחרות.

גור אילני 17 באוגוסט 2015

תודה נחשון, בהחלט עוררת תיאבון.

יואב מקטמון 17 באוגוסט 2015

מצטרף למודים.
ושאלת השאלות – ספרינגסטין ירוץ???
(ומי שלא מבין, שיחזור טור או שניים לאחור, לאחד הפוסטים הנפלאים באתר!)

בני נוה 17 באוגוסט 2015

אם כבר הזכרת את העומק המדהים בריצת ה- 400, יש מקום לציין את תהליך הגלובליזציה באתלטיקה בכלל וב- 400 בפרט. יש המון מדינות קטנות יחסית או כאלה שבעבר לא היו בולטות באתלטיקה שיש להן אתלטים מצטיינים. בריצת השליחים של ה- 400 אנו צפויים להערכתי לכ- 7-10 נבחרות שיירדו מ- 3 דקות בעוד שעד היום התחרות בה ירדו הכי הרבה נבחרות מהגבול האיכותי הזה (מחייב ממוצע של 45.5) היה בביג'ינג 2008 שם עשו זאת 5 נבחרות.

גיא זהר 17 באוגוסט 2015

אפרופו 400 מטר יש הילד הג'מייקי שבגיל 16 עשה 45 נמוך

רודג'רס אהרון 17 באוגוסט 2015

האקים בלומפילד.
אגב יצא לי לבקר במסלול האימונים של נבחרת ג'מייקה , באוניברסיטת הווסט אינדיס ו ב utech בקינגסטון.
החברה האלה מתאמנים קשה יותר מכל מה שראיתי בחיים ולא מפסיקים לעשות צחוקים ולרקוד תוך כדי.
אוסיין לרוע מזלי לא הגיע.
אחד שטוען שהיה נגן הבונגו של בוב מרלי[ מה שהתברר כנכון בהמשך] דווקא הסתובב ביציעים והציע גאנג'ה בדולר לצופים

אלכס דוקורסקי 18 באוגוסט 2015

נחשון, כיף לקרוא. תודה רבה.

אורליוס 18 באוגוסט 2015

בתור ילד בזמן אליפויות הייתי כל בוקר מחכה לעיתון ספורט, קצת הזדקתי ואני אחכה לטורי הסיכום שלך באותה ציפייה.

דורפן 18 באוגוסט 2015

נחשון – עם סט כזה דיבבה לא אמורה לרוץ 800 ב1:55 בלי בעיה?

נחשון שוחט 18 באוגוסט 2015

כן, בקלות. 3:50.09 מקביל ל – 1:51 – 1:52, תיאורטית. ההמרה כמובן לא מובנת מאליה ודיבבה מתמקדת ב – 1,500- 5,000.
היא כבר אמרה שהיא מתכוונת לנסות לקבוע שיאי עולם בכל המרחקים מ – 800 עד 5,000. שיא העולם של קרחטוכבילובה הוא 1:53.28דק'. נראה.

איציק 18 באוגוסט 2015

אם נעזוב לרגע את הסמים, איזה שיא נחשב איכותי יותר, של קוך או קרטוכבילובה?

נחשון שוחט 18 באוגוסט 2015

ה- 400. לדעתי חד-משמעית.
בקרב הגברים אפשר לראות שלא תמיד דרושה יכולת של מתחת ל – 52 ל – 400 כדי לרוץ 1:53 נמוך. ומהירות של 50 שניות ל – 400 בוודאי אמורה להספיק (תוספת 6 שניות לכל 400 זה הרבה מאוד, המרה מצוינת היא 4 שניות, נפוצה יותר של 5 שניות).
אגב, קרטוכבילובה קבעה בעצמה שיא עולמי ל – 400- 47.99, שקוך שיפרה באופן משמעותי כעבור שנתיים.
האמת שעם כמות הרצות של 49-50 שניות ומטה ל – 400מ', די מפתיע שלא צמחה אלופת 800 ברמה הזו.

Ivan Pedroso 18 באוגוסט 2015

לדעתי ה-400 נשים די מאכזב בשנים האחרונות.
אני זוכר את ההתלהבות שהייתה כשאנה גווארה ירדה מה-49 באליפות העולם בפריז ב-2003, ומבין הרצות הפעילות רק סניה ריצ'ארדס ירדה מה-49…
פעם חשבתי שאליסון פליקס יכולה להיות רצה עילאית במרחק הזה, במיוחד אחרי הספליט הפסיכי שלה בלונדון (הכי מהיר שראיתי בחיי), אבל כנראה שזה כבר לא יקרה.

רומן 18 באוגוסט 2015

לא כתבת על קפיצה במוט.
השיאן העולם הצרפתי בעניינים? יש סיכוי לשיא עולם? לתחרות מרתקת?

איציק 18 באוגוסט 2015

זה שיא עולם או תחרות מרתקת (או אף אחד מהם ואכזבה). אם הצרפתי יהיה באיזור שיא עולם, התחרות לא תהיה מרתקת כי לא רואה עוד מישהו שמסוגל להתחרות איתו בגבהים הללו. כמובן שיהיה מתח והתרגשות בגלל שיא עולם פוטנציאלי, אבל תחרות לא תהיה במקרה זה. הוא ישים את הזהב בכיס בלי תחרות בכלל.

נחשון שוחט 18 באוגוסט 2015

לאבילני יתחרה, ונראה שחזר לכושר טוב, למרות שהיתה לו עונה לא כל כך יציבה. הוא קפץ 6.05מ' ביוג'ין במאי. אחר כך הפסיד שתי תחרויות ליגת יהלום, עם 5.76 ו – 5.71. לפני כחודש בליגת היהלום של לונדון חזר לנצח עם 6.03מ', והוא הצהיר שהוא בכושר לקפוץ מעל 6.10מ'.

תחרות הקפיצה במוט היא לא תמיד צפויה, לא פעם ביום נתון דברים לא מתחברים (בעיקר הטיימינג) והקופץ הטוב ביותר לא תמיד מנצח. איציק, קח בחשבון שניסיון לשבור את שיא העולם מגיע בדרך כלל אחרי שהתחרות כבר הוכרעה. כלומר זה סוג של דובדבן אחרי התחרות עצמה. הסיכוי לשיא עולם באליפות גדולה הוא קטן יותר, כי הקופץ מתרכז בניצחון ובדרך כלל יחווה גם letdown אחרי שהוא משיג אותו, לעומת תחרות שבה הוא שם לעצמו למטרה את השיא, נבחרת תחרות עם כל התנאים האידיאליים וכו'.

סה"כ לאבילני קפץ השנה מעל 6 מטר כבר 7 פעמים (כולל באולמות) ואף קופץ אחר לא עבר מעל 5.94מ', כך שבסופו של דבר הכל תלוי בו.

תוצאות שנת 2015 בעולם לקפיצה במוט: http://www.iaaf.org/records/toplists/jumps/pole-vault/outdoor/men/senior/2015
באולומות: http://www.iaaf.org/records/toplists/jumps/pole-vault/indoor/men/senior/2015
.

איציק 18 באוגוסט 2015

אני מסכים, רק אם הכל יתחבר לו אז כנראה שהוא יעבור את הגבהים של אחרים בלי בעיות (לא יודע האם יש לו את המנהג שהיה לבובקה, להתחיל לקפוץ פחות או יותר כשכל השאר כבר פסלו, או שהוא יתחרה גם בגבהים מנוכים יותר), ויסגור את הסיפור מהר.

רטקסס 18 באוגוסט 2015

תודה על הטור, נהניתי לקרוא

רציתי לשאול את דעת המכובדים בנוגע למשהו שראיתי באליפות העולם בשחיה ומאוד אהבתי – תחרות שחיה משותפת של גברים ונשים.

אני רואה פוטנציאל לשני אירועים אפשריים כאלו באתלטיקה:
4X100 = שתי נשים ושני גברים.
קרב 7 משותף = מספר ענפים שגברים יתחרו בהם ומספר שנשים.

כשאני חושב על זה, זו יכולה להיות הזדמנות ממש יפה לעשות תחרות אתלטיקה בין נבחרות ולא רק במקצועות השליחים – למשל, קרב 10 לגברים: כל מדינה שולחת 10 אתלטים שונים ל-10 המקצועות. על דרך חישוב הנקודות נחשוב בהמשך…

מה דעתכם?

shohat 18 באוגוסט 2015

הרעיון למקצי שליחים מעורבים מאד יפה בעיניי ולדעתי זה יגיע. בגלל השמרנות הטבועה זה לוקח זמן. מקצים כאלו שולבו באולימפיאדה לגילאים צעירים youth olympic games כולל 8*100 ו 4×400. וישנם מירוצי אקידן (שליחים למרחקים ארוכים) מעורבים בעיקר בסין. השנה התקיימה לראשונה אליפות רשמית שכולה relays שזה המקום הקלאסי להתחיל רעיון כזה. ראש ה iaaf נשאל בשנה שעברה אם ניתן לשלב מקצי שליחים מעורבים והשיב שהוא בעד אך זה לא יקרה בתקופת הכהונה שלו. אז אולי אצל בובקה/קו.

לא בטוח שזה יקרה באליפות עולם באתלטטיקה ומשחקים אולימפיים כי בניגוד לשחיה רצי ה400 לא ירוצו שני מקצי שליחים (כלומר לא ירוצו הרצים והרצות הטובים ביותר בשני המקצים. אילוצי הלו"ז נוקשים יותר.

יורם אהרוני 19 באוגוסט 2015

4X100 שליחם ריצה לא דומה ל-4X100 שליחים בשחייה מאחר שהרצים צריכים לעבוד הרבה מאד על החלפת המקל.
קרב-10 משותף יכול להיות רעיון יפה (אם כי לא באליפות העולם): הגברים יעשו את מקצועות הזריקה, 110 מ' משוכות ומקצוע נוסף והנשים את שאר 5 המקצועות. בצרפת מתקיימת מדי שנה תחרות "דקהניישן" בה כל מדינה שולחת נציג למקצוע. המקצועות הם לא בהכרח מקצועות קרב-10 והדירוג הוא לפי מיקום ולא לפי טבלת ניקוד. זו אולי הסיבה שבריצת 1500 מ' לגברים אשתקד ניצח שם מהדין בנאבאד מחייסי בתוצאה של 4:10.32 כאשר הקדים את נציגי ארה"ב, רוסיה, אוקראינה, יפאן, סין וטורקיה.

יהושע פרוע 19 באוגוסט 2015

נהדר כרגיל נחשון. תודה!

שתי שאלות:

א. עד לאן דיגראסי יגיע לדעתך? חצי גמר? גמר? מדליה?!
ב. מה אתה אומר יש סיכוי לשיא עולם?

shohat 19 באוגוסט 2015

תודה!
א. דיגראסי ירוץ סביב 9.85 ויעלה לגמר. לא יספיק למדליה. (זה כמובן ניחוש)
ב. אולי בשליחים. מדהים אם זה יקרה במשולשת (סיכוי קלוש, הם עדיין רחוקים). יש דיבורים – ממקורות שקשה להעריך את המהימנות שלהם – שגאטלין בכושר לאיים על שיא העולם ל – 100מ'. אני לא כל כך יודע איך להתייחס לזה, אבל מעריך שכדי לנצח את ריצת ה – 100 תידרש תוצאה מהירה מ – 9.70. כל שיא עולמי שייקבע, אם ייקבע, הוא בונוס. ברוב המקצועות זה לא קורה באליפות העולם.

הדוקטור 21 באוגוסט 2015

לגבי ה-400 נשים ללא ספק אחד משיאי העולם שיהיה הכי קשה לשבור.מאז השיא של מריטה קוך -אף אחת לא ירדה בכלל את ה-48 שניות.בודדות ירדו את ה-49 שניות באופן שיטתי,האחרונה היתה מארי ג'וזה פרק הצרפתיה וזה היה מזמן..גם את השיאים של פלורנס גריפית יהיה קשה לשבור במיוחד את ה-10.49 ב-100 שהושג עוד לפני סיאול 1988 -במבחנים האמריקאים.אני כבר לא מדבר על השיאים בברזל ובדיסקוס שהושגו בסימום כבד במיוחד.

ענבר 29 באוגוסט 2015

מעניין ומרתק לצפות באליפות העולם באתלטיקה קלה, ובמיוחד לראות את יוסיין בולט האלוף הבלתי מנוצח!
ובכל זאת, יש משהו שלא ברור לי-
מה המשמעות של צ'מפיון רקורד, ובמה הוא שונה משיא עולם?
אודה לתשובה

Comments closed