אליפות העולם בא"ק – לקראת ימים שבת-ראשון

אוקיי, כמה הסברים כלליים לפני שנצא לדרך 1. במהלך האליפות אעלה לכאן סקירות לקראת הגמר בכל מקצוע (בעצם לא כולם, […]

אוקיי, כמה הסברים כלליים לפני שנצא לדרך

1. במהלך האליפות אעלה לכאן סקירות לקראת הגמר בכל מקצוע (בעצם לא כולם, אשתדל להקיף את הרוב). הרעיון הוא לאפשר "צפייה מודרכת", להציג את המתמודדים העיקריים, עם איזה רקע הם מגיעים, ואיך היו מקווים שהריצה תתפתח.  אני פחות מתחייב לסיכומים של הריצות. אכתוב בדיעבד רק על דברים מיוחדים שירגשו אותי. לעתים, במקום פוסט חדש, אחזור לעדכן בתגובות לפוסט שנכתב לקראת הריצה.  אז כדאי לעקוב גם שם.  וכמובן שהסקירות כאן הן פלטפורמה, ואתם מוזמנים להוסיף התרשמויות, פרשנויות וניחושים משלכם.

2. אשתדל להעלות סקירות יום לפני מקצי הגמר (כלומר, הפוסט של יום ראשון יתייחס לגמרים של יום שני, וכו'). הפוסט הראשון, הנוכחי, יהיה ארוך יותר ויתייחס לתחרויות של שני הימים הראשונים – שבת וראשון.

3. השעות של התחרות לא מאוד נוחות – או אולי לחלק מכם כן ;) – רוב הגמרים בשעות העבודה.  שעון ישראל מפגר בחמש שעות אחרי בייג'ין.  למשל, המרתון שמזנק ב – 7:35 בשבת בבוקר, שעון בייג'ין – מדובר ב – 2:35 לפנות בוקר שעון ישראל.  קישור ללו"ז האליפות, לפי ימים.

4. בכל סקירה אציין בכותרת את שעות מקצי הגמר לאותו יום, ולו"ז רלוונטי למתחרים הישראלים. שאר הלו"ז של מקצי מוקדמות וחצאי גמר – ר' בקישור הנ"ל.

5. ביחס לרוב מקצי הגמר אני אוסיף גם ניחושים שלי (או לפעמים תקוות, אני לא תמיד מבדיל). זה כמובן בשביל הכיף ולא יותר.  לא ערכתי הפעם "משחק ניחושים" רשמי כמו שעשיתי באליפויות הקודמות מאז 2007 (יוצא עמוס מדי, יותר מדי עבודה למנחשים, וגם בשבילי), אבל אשמח אם תוסיפו ניחושים משלכם, היכן שמתחשק. ותהיה הכרזה על MVP בקרב המנחשים, במצטבר, בסוף האליפות, או על הצלחה יוצאת דופן בניחוש לגבי מקצוע מסוים.

יאללה, נתחיל.

גמרים שבת 22.8: מרתון גברים (2:35 בבוקר שעון ישראל), כדור ברזל נשים (15:05), 10,000מ' גברים (15:50). תחרויות קרב שבע נשים.

גמרים יום ראשון 23.8:  20 ק"מ הליכה גברים (3:30), יידוי פטיש גברים (13:30), כדור ברזל גברים (15:30), מקצה 800 לסיום קרב 7 נשים (14:40), 100 מטר גברים (חצי גמר 14:10, גמר 16:15).

אתלטים ישראלים שמתחרים:  מוקדמות קפיצה משולשת נשים – חנה קנייזבה מיננקו (התקוה הגדולה שלנו, אמורה לעלות לגמר ולהתחרות על מדליה) שבת 14:10.  מוקדמות 400מ' גברים – דונלד סנפורד שנמצא בכושר נפלא לאחר ששיפר משמעותית את שיאו הישראלי, יתחרה על מקום בחצי הגמר, במקצוע עם עומק תחרותית מאד משמעותי. יום א' 6:10.

 

מרתון גברים

וואו, איזו דרך לפתוח אליפות כזו. נכון, לא נראה את זה חי (בשעות כאלו) אבל לא זכור לי מרתון באליפות עולם עם איכות משתתפים כזו.

  • באליפות הקודמת, ב – 2013, הרצים הקנייתים סיימו במקומות 9, 13 ו – 25 בלבד – לא בתחרות בכלל, ומדובר באומה השולטת כמעט ללא עוררין בריצה הזו בשאר ימות השנה. אז הפעם התגייסו לצורך המשימה התותחים הכבדים ביותר וקניה שולחת (כמעט) את הדרים-טים (לפחות חצי ממנו, וזה הרבה):  דניס קימטו, שיאן העולם והאדם הראשון שירד מ – 2:03ש'. ואיתו וילסון קיפסאנג, שיאן העולם הקודם, ווינר סדרתי מוכח במרתונים הגדולים והמהירים ביותר ובעיני רבים רץ המרתון הטוב מכולם, ומרק קוריר (2:05:47 בדובאי השנה). קיפסאנג רץ זמנים מהירים מ – 2:05 כבר 5 פעמים ורשם נצחונות, בין השאר, בברלין (שם קבע את שיא העולם), לונדון (שיאן המסלול), ניו יורק, פרנקפורט (שיאן המסלול).
  • תחרות בין שני שיאני העולם האחרונים באליפות העולם, כששניהם בשיאם – זה אירוע נדיר ממש ומסקרן במיוחד. קימטו וקיפסאנג הם גם חברים טובים, ובתקופות מסוימות מתאמנים יחדיו.
  • תזכורת מלונדון, אפריל השנה: קימטו, קיפסאנג, ואליהוד קיפצ'וגה נשארו להילחם עד לקילומטרים האחרונים. והסדר באותו יום יצא: 1. קיפצ'וגה (ממש במעט, לפני) 2. קיפסאנג  3. קימטו (שלקראת הסוף קצת התקשה).  בזמן שקיפצ'וגה ממשיך כעת, באופן טבעי, לניסיון משלו לתקוף את שיא העולם  -בעוד חודש בברלין (יחד עם עמנואל וג'פרי מוטאי), קיפסאנג, שהוא מדליסט הארד מהמרתון האולימפי האחרון, וקימטו תורמים את מרתון הסתיו שלהם הפעם עבור המולדת. והם מייד משדרגים אותו לסטנדרט של מרתון מייג'ור אמיתי.
  • הניצחון למי מהשניים האלה אינו מובטח.  מולם תתמודד נבחרת אתיופית חזקה בהובלתו שלו לליסה דסיסה, מי שניצח באופן משכנע במרתון בוסטון השנה, וגם ב – 2013. שיאו האישי 2:04:45 מדובאי,דסיסה ידוע בעיקר כרץ מאוד חזק, המצליח גם בתנאי ריצה לא אופטימליים. הוא גם סגן אלוף העולם ואפשר לצפות שיהיה מתחרה מאוד עיקש, בתמונת הניצחון עד לסיום. לדסיסה יש גם יכולת סיום חזקה, כשזה היום שלו.
  • כאן המקום להזכיר שבמרתון ניו יורק, נובמבר בשנה שעברה, אכן היה בסופו של דבר head to head בין דסיסה לבין קיפסאנג, וקיפסאנג ברח לניצחון אחרי הקילומטר ה – 40, בפער של 7 שניות.
  • אי אפשר להשמיט את הרץ האוגנדי סטפן קיפרוטיץ', האלוף האולימפי וגם אלוף העולם, שהיכולת שלו להתעלות באליפויות הגדולות ולנצח רצים מהירים משמעותית ממנו היא מדהימה (במרתון האולימפי האחרון ניצח את אבל קירוי ואת וילסון קיפסאנג).  השנה קיפרוטיץ' קבע את שיאו האישי – 2:06:33ש', כשסיים שני במרתון טוקיו. כך שהיכולת שלו לא ירדה. קיפרוטיץ' מצטיין דווקא באליפויות הגדולות, כשהקצב מעט איטי יותר, ואז הוא מתגלה כרייסר שלא מפגין שום חשש מפני הרצים המהירים יותר. הוא מדליסט הזהב האולימפי האוגנדי הראשון. ניצחון שלישי ברציפות במרתונים של אליפות עולם ומשחקים אולימפיים יהיה הישג חסר תקדים. זה גם יהיה רצף של שלוש סנסציות. מה ההסתברות?
  • המרתונים באליפויות הגדולות זימנו בעבר לא מעט הפתעות, ושבירה של ההגמוניה הקנייתית-אתיופית, אך המגמה הזו מעט התמתנה (למעט הניצחונות של קיפרוטיץ') בגלל התגייסות של הרצים הטובים ביותר בחזרה למטרה הזו. תהיה זו הפתעה מרעישה אם המנצח לא יהיה מקניה, אתיופיה (שני רצים נוספים שרצו 2:04, 2:05) או אוגנדה. בכל זאת, מעניין יהיה לראות אם רץ כמו דניאל מאוצ'י האיטלקי, אלוף אירופה, יצליח להמשיך להתברג גבוה.
  • אז לאיזה סוג ריצה יש לצפות? זו שאלה מעניינת. מצד אחד, התנאים בבייג'ין לא נוחים (זיהום, חום), אין מכתיבי קצב (לברלין, שיקגו ולונדון רצים כמו קימטו וקיפסאנג מגיעים עם פייסרים אישיים, מוכרים, שתפקידם להוביל את הקצב, בשיתוף פעולה, עד לקילומטר ה – 30. היעדרם משנה כמעט בהכרח את צורת הריצה. ריצות כאלו נוטות להיות זהירות וטקטיות.  מצד שני, קימטו, קיפסאנג, דסיסה, למי (האתיופי) יודעים שריצה איטית יותר תבטל את היתרון היחסי המובהק שלהם על קיפרוטיץ', ומה שקרה פעמיים… מדוע שלא יקרה בפעם השלישית?  לא נראה כאן ריצה של 2:05, זה לא מעשי, אבל וונגי'רו קבע במשחקים האולימפיים בבייג'ין 2:06:30, בריצת הסולו המדהימה ההיא.  אני מעריך (ומקוה) שנראה ריצה יחסית מהירה, לכיוון ה – 2:07 או 2:08, בניסיון להקטין את סיכוני ההפתעה.  שאלה נוספת היא עד כמה הרצים הבכירים האלה יילחמו עד לסיום, אם ירגישו שזה לא היום שלהם.  זאת כאשר סכומי הזכיה המפתים של המרתונים של הסתיו ממש מעבר לפינה.
  • אני חושב שקיפסאנג – עם מקבץ המרתונים המהירים הטוב בכל הזמנים – באמת ירצה לנצח, להוסיף את הניצחון היוקרתי "עבור הנבחרת" לאוסף ההישגים שלו. הוא מרגיש פספוס גדול עקב הטעות הטקטית שלו (ריצה מאוד מהירה בשלבים המוקדמים) מהמשחקים האולימפיים בלונדון. ואני חושב שהוא יצליח הפעם.

הניחוש שלי:  1. קיפסאנג (קניה) 2. דסיסה (אתיופיה)  3. ברהנו למי (אתיופיה).  זמן למנצח: 2:07:47ש' קימטו לא יסיים את הריצה וישמור את עצמו לשיקגו.

 

800px-Wilson_Kipsang_Kiprotich_2012_London_Marathon

Photo courtesy of Tom Page from London UK, creative commons licence)

 

10,000 מטר גברים

השאלה, מאז 2011 (אז דווקא הפסיד באופן מפתיע בריצת ה – 10,000מ' לאברהים ג'יילן האתיופי, לפני שניצח ב- 5,000מ' לאחר הפקת לקחים) היא איך מנצחים את מו פארה. ב – 2012 בלונדון, ושוב ב – 2013, הוא נראה כשליט בלתי-מעורער, בעת הזו, של ריצות ה – 5,000מ' וה – 10,000מ. והוא הולך ומבסס את עצמו כרץ היסטורי.  תחילה התלוננו רבים שמדובר בניצול חולשת היריבים, יחסית, ותו לא (גם את הנטיה של הרצים הטובים ביותר לעבור למרתון בימינו).  אך בשנים האחרונות פארה הוכיח שוב ושוב את האיכויות הבלתי-תלויות שלו.  נכון, הוא לא רדף אחרי שיאי עולם (למרחקים האלה, פארה קבע השנה את שיא העולם הראשון שלו – לשני מייל באולמות) אבל הוא הפגין טווח יכולות מדהים, מ – 1,500מ' ועד למרתון.

אז פארה מגיע כפייבוריט מובהק, זה ברור.  וכדי לשאול אם ניתן לסכן את הניצחון שלו, כדאי קודם כל להבין היכן היתרונות שהוא יודע לנצל היטב כל כך.

פארה הוא אשף של שליטה טקטית בריצה והכתבת רצונו.  זה אפקטיבי כל כך משום שיש לו יתרון עצום בסיום. הוא המחיש זאת עם תוצאות של 3:28.81 ו – 3:28.93 השנה. זו יכולת שהיתה מאפשרת לו להתחרות באופן לגיטימי על מדליה ל – 1,500. ב – 800 המטרים האחרונים לריצת 10,000מ' בטווח הנוחות שלו, אם הוא לא עושה טעות (במיקום או בתזמון) אז אין סיכוי לאף אחד מהמתחרים שלו.  וזה בדיוק איך שפארה מנצח, וירצה לנצח.  ריצה שתתנהל לה לאיטה, 13:50 לחצי המרחק, עם הגברה הדרגתית (27:20 למרחק המלא).  שתי הקפות לסוף הוא לוקח פיקוד.  הגברת קצב (בערך 60 שניות) להקפה לפני אחרונה (שימו לב, זה חשוב, זה לא רק finishing kick, אלא קודם כל להוציא את המתחרים מאיזור הנוחות), פארה תמיד ינסה להוביל כבר בכניסה להקפה האחרונה (כך שלא יצטרך לעקוף) – ומשם פשוט לפתוח מבערים (52-53 שניות).

עד כאן הדפ"א המועדפת, שפארה אוהב כל כך לנצל. אבל גם בתרחישים אחרים יהיה מאוד לא פשוט לנצח אותו.  פארה הוא לא רק רץ 1,500 – 3,000 משובח, אלא גם רץ מאוד חזק, עם 59:30 לחצי מרתון (ו – 2:08 למרתון).  ותוצאת השיא שלו למרחק ה – 10, 26:46.57ש' לא באמת מייצגת את גבול היכולת שלו.  לכן, גם כאשר בוחנים אותו בקצב ריצה מהיר, מסתבר שיש לו תשובות, כפי שהוא הראה ביוג'ין השנה, כשלא רק שלא נבהל מן הקצב המהיר שהוביל פול טנוי הקנייתי, אלא שהוא גם טרח להראות שזה לא מפריע לו, ועבר קדימה להוביל.  זה הסתיים בנצחון משכנע, ב- 26:50.97דק', לפני טנוי וקמוורור.

המתחרים העיקריים של פארה יהיו שוב שלושת הקנייתים – ג'פרי (קיפסאנג) קמוורור, פול טנוי (שזכה בארד בפעם הקודמת, ובעל התוצאה השניה בעולם השנה, אחרי פארה, מאותה הריצה ביוג'ין) ובאדן קרוקי, והאתיופים מוכתר אדריס ואימנה מרגה. כולם מסוגלים לרוץ מתחת ל – 27 דקות. סגן האלוף האולימפי וחברו לאימונים של פארה, גיילן ראפ האמריקאי, לא הפגין השנה את אותה היכולת (בכל המרחקים), ולכן מאוד אופתע אם יהיה בתמונת המדליות הפעם.

השאלה היא אם יש דרך לערער את השליטה המוחלטת של פארה, ואפשר לתאר שלושה תרחישים אפשריים.  התרחיש הראשון הוא הכתבת קצב מהיר משלבים מוקדמים יחסית של הריצה (רצוי בחלוקת עבודה קבוצתית) שיוציא את פארה מאיזור הנוחות ויקשה עליו לממש את תכנית הריצה שלו.  ג'פרי קמוורור למשל, הוא רץ של 58:54דק' לחצי מרתון, 2:06:12 למרתון – וזהו היתרון היחסי שלו על פארה. קמוורור גם ניצח באופן מאוד משכנע באליפות העולם למירוצי שדה השנה, ולאחרונה קבע את הזמן המהיר בכל הזמנים ל – 10,000מ' בניירובי (גובה 1,600מ') במבחנים הקנייתים  – 27:11דק' (קרוקי סיים 6 שניות אחריו). קמוורור מגיע ממש בכושר שיא וסביר להניח שיש לו יכולת המתקרבת ל – 26:30דק' ל – 10,000 בתנאים אופטימליים. הבעיה היא שקשה מאוד יהיה לממש תרחיש כזה בתנאים של גמר אליפות עולם, ובטח שבבייג'ין. בשנים האחרונות לא ראינו ניסיונות כאלו של הקנייתים לממש טקטיקה קבוצתית. וכאשר ניסו להכתיב קצב מהיר לפארה בתחרות פריפונטיין ביוני (קצב 26:50) – פארה הראה כאמור שהוא ממש לא מתרגש מזה ושזה לא עובד, מה שמוריד את התמריץ ללקיחת סיכון כה עוד יותר.  קשה לי מאוד להאמין שנראה תוצאה מתחת ל – 27 דקות בתנאים של בייג'ין. ואם כן – זה יהיה מדהים.

תרחיש אפשרי נוסף הוא פריצה יחסית מוקדמת של אחד הרצים (1,600 – 2,000מ' לסיום) שתנסה למשוך את פארה להגיב מוקדם וליטול ממנו את העוקץ. כלומר, זה ידרוש הימור או אפילו הקרבה עצמית של אחד הרצים. סיכוי קלוש שיהיה רץ כזה שיקריב את עצמו, וגם אין סיבה להניח שפארה יפול במלכודת הזו. התרחיש השלישי הוא לנסות לנצח את פארה straight up. כלומר בלי טקטיקות מיוחדות ומשחקים. זה יכול לקרות אם אחד הרצים  – אולי קמוורור – באמת חזק יותר ויוכל פשוט לסיים את 2,000 המטר האחרונים בהגברה רציפה (ולא פתאומית).

למרות שההיגיון אומר אחרת וזו יותר משאלת לב, אני רוצה להמר כאן על הפתעה: 1. קמוורור 27:12  2. פארה 3. אימנה מרגה

 

כדור ברזל גברים

על הנייר, ובמימוש סביר של הכושר – צפוי להיות כאן קרב בין שני ענקים – אלוף העולם בפעמיים האחרונות דייויד סטרוהל (גרמניה) והאמריקאי ג'ו קובאקס.

הם השניים היחידים שהדפו מעבר ל – 22 מטר השנה (ריצ'ארדס מג'מייקה וקאנטוול האמריקאי הרחק מאחור, עם 21.69, 21.64), כל אחד מהם ניצח בשלוש תחרויות גולדן ליג (ועדיין מתחרים על הבכורה) והיכולת שלהם מרשימה במונחים היסטוריים.

אבסולוטית, בשיאו, קובאקס הוא בליגה אחרת. ההדיפה שלו ל – 22.56מ' ביוג'ין בחודש יוני היא הטובה בעולם מאז שנת 2003, וממקמת אותו שמיני בכל הזמנים.

תחרותית, סטרוהל עקבי פי כמה, לא רק פעמיים אלוף עולם, אלא ניצח את קובאקס 10 מ – 11 הפעמים האחרונות שהתחרו ביניהם (ההפסד היחיד היה ביוג'ין השנה, לאותה הדיפה מדהימה).

קאנטוול (שיא אישי 22.54) וריס הופה (22.43) לא התקרבו ליכולת הזו לאחרונה (21.64 ו – 21.30 השנה).

הימור שלי: 1. קובאקס 2. סטרוהל  3. קאנטוול

Joe_Kovacs_Doha_2015

photo coutessy of Doha Stadium plus Qatar , creative commons licence

 

קרב שבע נשים

בלי סקירה מפורטת, אני פשוט מתכוון לעודד את בריאן תייסן-איטן בשבעת המקצועות בדרך להכתרה שלה, וליהנות. איטן היא השיאנית הקנדית, סגנית האלופה האולימפית, תוצאת השנה שלה מקדימה ב – 150 נקודות כל מתחרה אחרת. והיא אשתו של האלוף האולימפי ושיאן העולם לקרב 10, אשטון איטון מארה"ב.  איך אפשר לא להיות בעד סיפור על זוג מלכותי שכזה?

Briannetheiseneaton2014cwg

(Photo courtesy of Ian Dick and Graham Campbell via flckr, creative commons licence)

 

100 מטר גברים

זו הריצה שלגביה אתם לא צריכים את הפרשנות שלי. גם מי שלא עוקב אחרי אתלטיקה יודע שבולט הוא בולט (הכוכב הגדול שנותן הופעות מיוחדות במעמדים האלו) וגטלין הוא גטלין (אלוף אולימפי שהורשע בעבירות סימום וריצה 4 שנות השעיה, והיום ,11 שנים לאחר שיאו הקודם ב – 2004, הוא רץ עוד יותר מהר). הגיבור החייכן המרחף והמרקד, ומולו אב-הטיפוס של הספורטאי שאוהבים לשנוא. האחד הוא הפנים של הספורט, השני הפנים של כל הדברים הרעים בספורט. עניין של מבחנות, תדמית ציבורית, והצורך שלנו להאמין בחלוקה הברורה בין "הטובים" ל"רעים".  אולי. אולי לא. ההצגה חייבת להימשך.

בימים האחרונים יצאו שמועות מוזרות מכיוון המחנה של גטלין, כנראה בכוונת מכוון.  בפורום של לטסראן הופצה שמועה לפיה לגטלין נמדדו (אלקטרונית) ריצות של של 9.4 במהלך האימונים. קשה מאוד להאמין לשמועות האלו אבל הן מלמדות על תעוזה' והטמפרטורה עולה. קצת דומה להייפ לקראת שני מתאגרפים במשקל כבד.

גטלין הראה יכולת משכנעת של לכל אורך העונה (וסה"כ 4 פעמים מתחת ל – 9.8, תוצאת השנה 9.74, זמנים שבולט עוד לא רץ השנה). גטלין גם לא הפסיד מאז ספטמבר 2013. בולט מצידו לא היה ממש בעניינים לאורך רוב העונה, אך ה- 9.87 שלו הראה שכרגיל, הוא נכנס לכושר בזמן, שוב נראה בטוח וקליל, ואני מניח שכבר בחצי הגמר נראה אותו מאותת על יכולת לרוץ מהר הרבה יותר, כרגיל. אוסיאן בולט מעולם לא הפסיד לג'סטין גטלין (לא כולל פסילה).

אני צופה שהמנצח ביום ראשון ירוץ מהר מ – 9.70.

מלבד שני הפייבוריטים, לא פחות מ – 16(!) רצים ירדו מ – 10 שניות השנה, כולל הסיני בינטיאן סו. שישה ירדו מ – 9.90 (אך לא כולם ישתתפו באליפות). המאבק על ששת המקומות הנוספים בגמר יהיה מאוד צמוד ויש לצפות לכך שכמה מהשמות הגדולים ינשרו עוד קודם לכן.

בין השמות הבולטים:  אספה פאוול (9.81 העונה), טייסון גיי – שבעצמו חזר לאחר השעייה (9.87), טרייבון ברומל הצעיר (9.84), ג'ימי ויקו הצרפתי (9.86), קסטון בלדמן מטרינידד וטובגו (9.86) אנדרה דה גראסי הקנדי (9.95, אך גם 9.75 שנ' עם רוח גבית של 2.7 מ/ש') – הסיכוי של דה גראסי טוב יותר בריצת ה- 200. ושני הג'מייקנים הנוספים ניקל אשמיד (9.91 העונה) ונסטה קרטר (מדליסט הארד ממוסקבה 2013, שיחליף את ביילי קול הפצוע).

הניחוש שלי: 1. בולט 9.68 2. גטלין 9.72 (מקווה מאוד לטעות כאן, כלומר שאף רמאי סמים מורשע לא יזכה במדליה) 3. ברומל 9.80

 

 

 

אליפות העולם באתלטיקה קלה - קדימונים
אליפות העולם בא"ק (2)

תגובות

  • פו

    תודה על העדכונים!

  • אודי

    הפציעות גמרו את בלייק for good? או שנראה אותו חוזר לצמרת תוך שנה או שנתיים?

  • נחשון שוחט

    מאור סגד, אלוף ישראל לריצת 400מ' משוכות, מתקן אותי שהאלוף האולימפי הראשון של אוגנדה היה ג'ון אקי בואה (ריצת 400 משוכות, מינכן 1972). קיפרוטיץ' השני. תודה רבה על התיקון.

    • בני נוה

      זו אחת הסיבות שאני מאמין בעתידו של מאור סגד. לא רק רץ מוכשר ומשקיע, אלא גם בחור אינטליגנטי שמתעניין באתלטיקה . יאללה, מינימום לאליפות אירופה בשנה הבאה.

      • אלכס דוקורסקי

        1+ לתגובות, ו"מינוס" כמה שניות לשיא האישי של מאור בקרוב.

    • דורפן

      נחשון - הייתי אומר מודה ועוזב ירוחם... אבל הריצה של אקי-בואה פתחה את ״מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר״

  • פאקו

    נהדר נחשון. תודה על הפוסט ועל הפורמט לכל סדרת הפוסטים.

    • Matipool

      מצטרף למחמאות ולתודה .

  • ק.

    יופי של סקירה. יחד עם הפוסט הקודם בהחלט מכניס לעניינים ומעורר תיאבון.
    האם יש עוד דוגמאות לרצים/אתלטיים היסטוריים, שכמו בולט, "ישנים" כל השנה/ שנים, ללא תוצאות מרשימות וזורחים אחת לאולימפיאדה/אליפות עולם?

  • דודיק

    נחשון, תודה על הסקירה.
    מאור הקדים אותי בתיקון על ג'ון אבי-בואה (שאגב, התחרות הבין-לאומית הראשונה שלו היתה באצטדיון רמת גן בכינוס הפועל 1971), כך שלי נותרו רק שתי הערות:
    1. שמו של ההודף הגרמני הוא שטורל.
    2. עם כל הכבוד והסימפטיה לתיסן-איטון, צפויה לה תחרות קשה ביותר מול הבריטיות איניס-היל וג'ונסון-תומפסון

    • נחשון שוחט

      תודה דודיק. איניס-היל חוזרת מלידה (לפני שנה וחצי) ומפציעה בגיד האכילס. היא קיבלה עם המאמנים החלטה להשתתף ממש בשבועות האחרונים ומצהירה שמדליה תהיה הישג אדיר עבורה, בשלב זה. מסכים אתך שהניצחון של תיסן-איטון ממש לא מובטח.

      יהיה מעניין.

      • אוהד אתלטיקה

        לגבי ג'ונסון-תומפסון: היא מצוינת בקפיצות ובריצות, אבל חלשה מאוד בזריקות, כך שקשה לראוות אותה מסוגלת להתקרב לתייסן. בעשורים האחרונים יש לבריטיות מסורת מרשימה מאוד בקרב 7, ופרט לדניס לואיס, לכולן יש והיו בעיות עם הזריקות. גם אניס-היל הייתה צריכה לשפר את האלמנטים האלה בכמה מטרים טובים בשביל להיות הטובה בעולם.

        • אלכס דוקורסקי

          ישנן גם שלוש אתלטיות הולנדיות מצויינות: נאדין ויסר, נאדין בוארסן ואנוק ווטר, שתתמודדנה על הפודיום. הולנדית נוספת שמצטיינת במקצוע, דפני סחיפרס (מדליית ארד באליפות העולם במוסקבה), תשתתף במאה ובמאתיים (אלופת אירופה ובעלת שיאים אישיים מצויינים בשני המקצועות).

        • אלכס דוקורסקי

          בהקשר הזה, של רמת המקצועות השונים בקרב אתלטיות הקרב, כדאי להתייחס לשיפור המשמעותי בהדיפת כדור הברזל אצל נפיסאתו תיים הבלגית. הדפה היום ל-15.24 מטר, התוצאה הטובה ביותר מבין שדה המתחרות. קל להבחין שהיא גם התחזקה והעלתה את מסת השריר בפלג הגוף העליון. השאלה היא האם הדבר לא בא על חשבון מקצועות נוספים. הבלגית המוכשרת, שמדורגת שישית בתום היום הראשון, קפצה "רק" ל-1.86 לגובה. תוצאה אמנם יפה, אבל רחוקה 11 ס"מ משיאה האישי.
          אניס-היל וג'ונסון תומפסון מובילות, בהתאמה, את התחרות.
          http://www.iaaf.org/competitions/iaaf-world-championships/15th-iaaf-world-championships-4875/results/women/heptathlon/200-metres/points#resultheader

  • Ivan Pedroso

    אדיר, תודה נחשון!

    את שמו קובאקס מבטאים ככה? קובאקס? הייתי בטוח שזה קובאץ' ושהוא הונגרי במקור.

    • Ivan Pedroso

      *במקור - מבחינת מוצא ז"א.

      • אלכס דוקורסקי

        האמת שגם אני...

    • נחשון שוחט

      אני מראש מצהיר שאני לא מומחה להיגוי שמות - מוכן לקבל את כל התגובות האלו.
      בכל אופן, קובאקס הזה הוא אמריקאי וכאן לפחות הוא לא מראה שום סימן שמטריד אותו שקוראים לו קובאקס -

      https://www.youtube.com/watch?v=fgEJTooZn0M

      אגב, שש שנים גרתי באמריקה עם השם "נחשון" אולי זו הסיבה שאני פחות רגיש מאחרים ביחס להיגוי הנכון של שמות זרים.

      • נחשון שוחט

        ואם פתרו את הנחשון (או קיבלו הנחה) נפלו ב - shohat

        • איציק

          גרתי שנה בשוויץ, והדרך היחידה שהם פנו לבן שלי "שחר" זה "שכח" ולא עזרו ניסיונות סרק של אישתי לתקן. זה מה יש ;)

  • איציק

    תודה רבה נחשון,
    1. חבל שאין מוקדמות במרתון כי אז ליפנים היה סיקוי לזהב ;)
    2. מכל מה שכתבת על 10,000, עדיין ניראה לי שהסיכוי הכי טוב זה לנסות לאתגר את פארה בריצה של סאב 27 דקות. זו ריצה לה הוא כמובן מסוגל, אבל אותה הוא לא אוהב. אז אם הוא מנצח בכול מקרה, לפחות שיסבול.
    3. אני לא בטוח, אבל ב-100 מטר יש לי הרגשה שיתכן מצב שכל רצי החצי גמר ירדו מה-10 (או כמעט כולם). זה מראה על שדה שלא היה מעולם כנראה.

  • עמית זילברבוש

    תודה נחשון, כייף של סקירה.
    שאלת תם - איך זה שאת מה שנחשב בעיני רבים כשיא התחרות, גמר ה-100 מטר, מקיימים כבר ביום השני של התחרות? זה לא עלול להוריד את ההתעניינות משאר הימים (אצל המתעניין הממוצע)?
    לפי זיכרוני (הדי חלש) הריצה הזאת בדר"כ מתקיימת יותר עמוק בתחרות. אני טועה?

    • גיא זהר

      כן. 100 מ' תמיד ביום השני. מה שכן השעות קצת מוזרות, גם לצופה האמריקאי

    • נחשון שוחט

      גמר ה - 100 גברים בערב השני לתחרות - 2013, 2012, 2011, 2009, 2007, 2005. בבייג'ין 2008 בערב השלישי.
      ב - 2003 גמר הנשים היה בערב השני.
      הלו"ז נבנה כדי לאפשר ריווח - 100, 200 ושליחים. וכנראה שהשיקול להתחיל עם ה - 100 הוא בדיוק הפוך - רייטינג מקסימלי של יום ראשון בערב, תחילת האליפות. ושידברו על זה.

      • פאקו

        ומרתון זה לא בד"כ בסוף?

        • shohat

          מרתון אחד בהתחלה ואחד. לקראת הסוף, גברים\נשים. כל פעם מחליפים הסיום המסורתי לאליפות הוא 4 כפול 400.

  • היסטוריון של ספורט

    נדה תודה רבה.
    הלוואי שפארה יפסיד...ואשמח גם להפסד של בולט ...גירית את התיאבון למרתון גברים ...חבל שלא אראה זאת.

  • חזי

    יופי של סקירה. אתה עושה עבודת קודש.
    לגבי המרתון - אהבתי את ההימור. אני לגמרי איתך.
    לגבי ה- 10,000 - לא זוכר מתי באליפות עולם פתחו מהר ולכן אם מו פארה מגיע בכושר וללא פציעות הוא קוטף את הזהב, בקלות. קשה לי לראות כאן הפתעה.
    אגב, האם ניתן יהיה לצפות בריצת המרתון בשידור ישיר ביורוספורט או בערוץ אחר?

    • יורם אהרוני

      הזמנים הכי מהירים אחרי כל 1000 מטרים באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים בריצת 10,000 מ' גברים:
      1000 מ' – מינכן 1972 – 2:36.9
      2000 מ' – מינכן 1972 – 5:18.8
      3000 מ' – טוקיו 1991 – 8:01.8
      4000 מ' – טוקיו 1991 – 10:45.4
      5000 – טוקיו 1991 – 13:30.3
      6000 – ברלין 2009 – 16:18.75
      7000 – ברלין 2009 – 18:57.53
      8000 – ברלין 2009 – 21:37.80
      9000 – ברלין 2009 – 24:13.73
      10,000 – ברלין 2009 – 26:46.31

  • Ivan Pedroso

    מישהו יודע אילו אליפויות היו בעלות מספר השיא של משתתפים ישראלים? זכורות לי אליפויות מסוף שנות -90/תחילת שנות ה-2000 כשהיינו שולחים גם נבחרות שליחים...

  • אוהד אתלטיקה

    תודה רבה על הסקירות. תוספת מצוינת לצפייה באליפות.

    אמנם זה היה ב5000 ולא ב10, אבל במוסקבה ניסו שיטה אחרת לנסות לעצור את פארה. אלמירו, שב2013 היה בכושר מצוין, הוביל את הריצה בערך מהקלימוטר ה7 ופשוט ניסה למנוע מפארה לבצע את הטקטיקה הקבועה שלו. בקילומטר האחרון, כל פעם שפארה ניסה לקחת את ההובלה אלמירו האיץ ושמר על מקומו. זה עבד כמה פעמים עד שפארה סוך סוף הצליח. אולי אפשר לנסות לעשות משהו דומה- כלומר, לנסות ולחייב את פארה לעקוף כמה פעמים, במיוחד בסיבוב האחרון, במקום להוביל את הריצה בעצמו. אלמירו אז סיים הרבה מחוץ למדליות, אז לא בטוח שימהרו לשחזר את הנסיון.

    יש סיכוי סביר ב100 שרוב גדול של המתחרים בגמר יהיו מסוממים לשעבר (ובהווה?). לפחות מהבחינה הזאת זה לא רק בולט מול גאטלין.

  • יהושע פרוע

    תודה רבה!
    אני בטוח שיהיה ביקוש גדול לטורים כאלה במהלך האליפות! אל תפסיק לכתוב.

  • בני נוה

    תשובה ל .Ivan Pedroso

    האם 5 אתלטים באליפות העולם זה הרבה?

    התשובה היא חד משמעית לא. ביקשתי מאריק קוקס לבדוק ברישומים שלו והנה מה שמצאנו:
    שטוטגרט 93 – 7 אתלטים
    יטבורג 95 – 8
    אתונה 97 – 6
    סביליה 99 – 11 כולל שליחים
    אדמונטון 2001 – 10 כולל שליחים
    פאריז 2003 – 8 כולל שליחות ב- 400.
    אוסקה 2007 – 7

    יש לציין שחלק נכבד מהייצוג באותן שנים היה מבוסס על אתלטים מחבר העמים שעלו לארץ כבוגרים כגון, אברבוך, לנסקי, גנדזילוב, טקאץ', קראסנוב, סמיונוב, מאטוסביץ, בביקין , פורחמובסקי ועוד.

    • Ivan Pedroso

      תודה!

  • בני נוה

    את התוצאות האלה אף אחד לא העלה על הדעת. לא ברור לי איך הקניאתים פרשו. האם הם לא התאמנו בתנאי חום?

    • אלכס דוקורסקי

      כל אחד מתמודד בצורה שונה עם תנאי מזג האוויר. יותר מכך, יום מוצלח לרץ מסוים במזג אוויר חם ולח, לא יבטיח לו בהכרח הצלחה דומה ביום חם נוסף. גם רצים כאלה הם בני אדם, בסופו של יום. מסכים שהתוצאות היו רחוקות מלהיות צפויות.
      ייתכן שחלק מהם העדיפו לשמור את עצמם למירוצים בסתיו, כאשר נוכחו להבין כי יתקשו להתמודד על המקומות הראשונים.

  • אלכס דוקורסקי

    כרגע פארה פשוט טוב יותר...
    מעניין באיזו טקטיקה יבחרו מולו רצי ה-5,000.

Comments are closed.