אליפות העולם בא"ק (6)- 18.21!

עוד יום נהדר באליפות.

חיכינו וציפינו 1 – מההתחלה סימנו את גמר הקפיצה המשולשת, הדו-קרב בין פיצ'רדו לטיילור, שניהם מעל 18מ' השנה.  5 סיבובים של קרב צמוד, ואז בקפיצה האחרונה – וואו. כריסטיאן טיילור 18.21מ'.  הקפיצה החוקית השניה בהיסטוריה (אחרי ה- 18.29מ' של ג'ונתן אדוארדס). עם ספייר. יש מצב שהקפיצה המשולשת – קפיצה כזו – היא הפעולה הכי אסתטית בכל ענפי הספורט.

עוד בסיבוב השישי – פיצ'רדו שיריין את הכסף עם 17.73מ'- מאכזב מעט עבורו ונלסון אבורה מפורטוגל, בעבר אלוף אוליפמי ואלוף עולם, קפץ למרחק 17.52מ' ועקף את קראדוק האמריקאי אל הארד.

חיכינו וציפינו 2 – אליסון פליקס. יקירת המועדון. מלכה. 12 מדליות זהב במשחקים אולימפיים ובאליפויות עולם כבר היו לה.  אך זו לה הראשונה בריצת ה – 400מ'.  עם שיא אישי של 49.26שנ', היא לא הותירה שום סיכוי למתחרות. בסקירה של Letsrun החלו להרהר, בצדק, ביחס ללו"ז האליפויות הגדולות – שאינו מאפשר מבחינה מעשית דאבל של 200-400 (בלו"ז של ריו מוקדמות ה – 200 אמורים להיערך שעה ורבע לפני גמר ה- 400). ב – 1996 ערכו התאמות כדי לאפשר את ניסיון הדאבל למייקל ג'ונסון. האם תהיה הזדמנות כזו גם לפליקס?  בינתיים, פליקס, יחד עם טיילור, החזירה קצת את החיוך לאמריקאים.

חיכינו וציפינו 3 – שוב בולט לפני גטלין, ב – 200, והפעם בלי שאלות.

ועוד – שיא אליפות וכמעט שיא עולם לא רק במשולשת.  Anita Wlodarczyk מפולין יידתה את הפטיש למרחק של 80.85מ' – רק 23 ס"מ משיא העולם. ופעמיים מעל 80 מטר.  

felix

 

גמרים מחר, יום שישי:  20 ק"מ הליכה נשים, קפיצה לרוחק נשים (14:50), 200 מטר נשים (16:00), 110 משוכות גברים (16:20), 100 מטר משוכות נשים (16:35), וגם תחילת תחרויות הקרב 10.  

ישראלים – ב – 4:45 בבוקר שעון ישראל דימה קרויטר נכנס לתחרות, במוקדמות הקפיצה לגובה.  בהצלחה דימה!

110 משוכות גברים:

העיניים בריצה הזו תהיינה מופנות, יותר מכל, אל ארייס מריט, ולא רק בגלל התקווה של האמריקאים להמשיך את המומנטום של היום למדליית זהב נוספת.

בחירת אתלט השנה לשנת 2012 היתה קשה במיוחד. אוסיין בולט – אתלט השנה כל שנה (של אליפות גדולה), רודישה עם שיא עולם ל- 800 בגמר האולימפי, פארה עם דאבל אולימפי, אשטון איטון עם שיא עולם לקרב 10 ולאחר מכן עם זהב אולימפי. בולט זכה בכבוד, באופן לא מפתיע. ואני חשבתי שמריט היה בחירה ראויה לא פחות.  שיא עולם מדהים של 12.80שנ', וזהב אולימפי. מריט זכה אז במה שנקרא ה – Inspirational award. נו, כמו מופת פלוגתי.

ואם Inspiration, אז היום יותר מתמיד.

בשנת 2013 אבחנו אצל מריט מחלה גנטית נדירה המטילה בספק את המשך הקריירה התחרותית שלו. בראשון לספטמבר, ממש בשבוע הבא, הוא אמור לעבור ניתוח השתלת כליה (אחותו היא התורמת).  תפקוד הכליות שלו עומד על פחות מעשרים אחוז, לפי הפרסומים. הניתוח מסובך ומריט מתייחס אל האליפות הזו כהזדמנות אחרונה – כי מי יודע…

אחרי עונה לא קלה, 13.12שנ' בלבד, ביוג'ין, מריט הראה כושר טוב בינתיים.  את מקצה חצי הגמר שלו הוא ניצח עם הזמן המהיר שלו השנה, 13.08שנ'.

הרץ המהיר בעולם השנה (12.94), אורלנדו אורטגה, אינו מתחרה באליפות בעקבות החלטתו להגר מקובה לספרד. השניים היחידים שירדו מ – 13 שניות השנה הם דייויד אוליבר האמריקאי (12.98) ועומר מקלאוד הג'מייקני, בן 21, שגם ניצח באליפות המכללות בארה"ב (12.97) – שניהם סיימו במקום השני בלבד בחצאי הגמר שלהם,עם 13.14 ו – 13.17 בהתאמה (רוח נגדית זניחה).  למעט מריט, מי שנראה חזק בחצי הגמר היה שובנקוב הרוסי (13.09). מרטינו-לגראד הצרפתי ופרצ'מנט הג'מייקני שניהם מהירים מ – 13.10 השנה.

המשמעות היא שהריצה הזו פתוחה לגמרי, הבדלי הרמה בין הרצים, לפחות העונה, הם בטווח של עשירית השניה, ונצחון או הפסד ייקבעו ע"ב הטיימינג והיעדר תקלות במעבר המשוכות. למריט ולאוליבר יתרון הניסיון והביטחון, אבל אף תוצאה לא ממש תפתיע.

200 מטר נשים

האתלטית היחידה שירדה מ – 22 שניות השנה היא… אליסון פליקס, שלא מתחרה ב – 200 כאן.

שתי רצות נראו נהדר בחצי הגמר – אשר-סמית' הבריטית הצעירה, אלפות העולם לנוער, עם 22.12 (שיאה האישי), ותומפסון הג'מייקנית עם 22.13 (השנה קבעה שיאה האישי 22.10).  האמריקאיות מקגרורי (22.08 העונה) ו – Tarmoh (22.23 בוודאי רואות עצמן מועמדות.

וכמובן – דפני סחיפרס ההולנדית, שהדהימה עם הכסף ב – 100, ומייד סומנה כמועמדת לזהב (עם שיא אישי של 22.03 ו – 22.09 השנה, אבל 22.36 בלבד בחצי הגמר).

גם בריצה הזו – הבדלי הרמה אינם מובהקים (חצאי הגמר עלולים להטעות) והריצה פתוחה לגמרי.

100 מטר משוכות

במקצוע הזה ייערכו מחר גם ריצות חצאי הגמר וגם ריצת הגמר, כך שטרם אפשר היה להתרשם.

על הנייר, זהו מקצוע שבו צפויה דומיננטיות אמריקאית, עם ארבע מבין חמש הרצות המהירות בעולם השנה.  שאריקה נלוויס (12.34), דון הארפר נלסון (12.48), קנדרה האריסון (12.50), ואלופת העולם בריאנה רולינס (12.56 בלבד השנה, רחוק משיאה הנהדר – 12.26 שנ', תוצאה זהה לזו של טיפאני פורטר הבריטית.  הרצה החמישית אגב, בעצם שניה בעולם השנה – עם 12.35 ושלוש פעמים 12.40 ומטה היא ג'סמין סטאוורס – גם היא אמריקאית.  רק שתי הרצות הבריטיות אמורות, על הנייר, לאיים על הסוויפ האמריקאי – פורטר ואופילי (12.60).

בהיעדרה של סאלי פירסון הנהדרת, מעניין יהיה לראות את חביבת הקהל – הרצה המרקדת מישל Jenneke.

אם האמריקאיות יפשלו כאן- אז זו באמת לא האליפות שלהם.  אני חושב שמגמת ההצלחה האמריקאית מהיום דווקא צפויה להימשך.

 

 

 

 

קרח לאסקימואים
אליפות העולם בא"ק (7) - מדליית ארד מרגשת

80 Comments

איציק 27 באוגוסט 2015

תודה נחשון, מעניין כתמיד.
האם צפויות עוד הצלחות קנייתיות עד סוף האליפות?

יורם אהרוני 27 באוגוסט 2015

איציק, יש עוד 800 ו-5000 נשים, 1500 ו-5000 גברים, מרתון נשים…

איציק 28 באוגוסט 2015

תודה. האם אתה באמת נותן סיכוי לקנייתים ב-5000 גברים? נראה לי שהזהב כבר תלוי על צוורו של מישהו והוא רק יוריד אותו לצורך הריצה כדי שלא יכביד. אם לא ינצח זו תהייה הפתעה גדולה.

יורם אהרוני 27 באוגוסט 2015

דינה אשר-סמית התקרבה היום למרחק שתי מאיות השנייה מהשיא הבריטי של קתי קוק (22.10) שנקבע עוד ב-1984, כאשר סיימה רביעית במשחקים האולימפיים, אחרי בריסקו-הוקס, גריפית (עוד לפני שהייתה גריפית-ג'וינר) ומרלין אוטי. דפנה סחיפרס ממש טיילה היום בחצי הגמר ולתוצאה שלה אין שום רלוונטיות לגמר.

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

+1

היסטוריון של ספורט 27 באוגוסט 2015

האם היום ראינו את הסיכוי הריאלי האחרון לשיא עולם ? ( משולשת ,פטיש נשים )

דורפן 28 באוגוסט 2015

כן. אלו היו הענפים היחידים

אורי 28 באוגוסט 2015

4×100 או גובה גברים אין מצב?

איציק 28 באוגוסט 2015

לא מאמין, בטח לא 4X100 גברים.
בגובה זו גם תהייה הפתעה מאד גדולה.

אמנון 28 באוגוסט 2015

נראה לי שנפלה טעות קטנה בקשר להפרש המרחק ביידוי פטיש לנשים בין הפולנייה (80.85) לבין הסינית שסיימה שנייה (76.33). זה יוצא ארבעה וחצי מטרים ולא שמונה כפי שנכתב.

נחשון שוחט 28 באוגוסט 2015

כן, פקששתי. מתנצל. מחקתי את זה.

פורד פרפקט 28 באוגוסט 2015

ושוםה מילה על הדריסה האומללה של יוסיין בולט עם הסגוויי? מקרה שיכול היה לפגוע בו קשה. חוצמיזה הוא הראה שכשצריך הוא משאיר לאחרים אבק. נכון שהיה לו זינוק מצוין יחסית אליו רק חבל שהוא האט במטרים האחרונים.

shohat 28 באוגוסט 2015

Bolt: “I did not hit a cameraman – he took me out. The rumor I’m trying to start right now is that Justin Gatlin paid him. That’s what I’m going with, but I’m all right, so it’s all good.”

Gatlin: “I want my money back. He didn’t complete the job.”

גיא זהר 28 באוגוסט 2015

גדול

חזי 29 באוגוסט 2015

מאיפה שלפת את זה? – מצחיק!

shohat 30 באוגוסט 2015

אמיתי. ממסיבת העיתונאים

גיל 28 באוגוסט 2015

קפיצה מדהימה ואם היה שם רגל קרוב יותר לקרש היה לו כנראה שיא עולם. זה משהו שלחלוטין לא ברור לי. למה לא למדוד את המרחק בדיוק מאיפה שהוא קפץ? זה נראה לי די מלאכותי להתחיל למדוד ממקום אחד שכמעט אף אחד לא קופץ ממנו בדיוק. הרי ב100 מטר רצים בדיוק 100 מטר וגם בכל הזריקות למיניהם זורקים מהקצה. רק ברוחק וקפיצות לגובה זה קיים אבל בגובה לפחות יש הצדקה כי קשה לקבוע בדיוק כמה להוסיף אם קפצו הרבה מעל למוט. אבל ברוחק ומשולשת? לא צריך להיות קושי מיוחד לקבוע כמה בדיוק הייתה הקפיצה.

אלעד 28 באוגוסט 2015

ג'ונתן אדוארדס ניצל את כל הקרש כשהוא קפץ 8.29? מאין לנו שטיילור באמת קפץ יותר רחוק עם ה-11 ס"מ הנוספים?

גיל 28 באוגוסט 2015

אני לא יודע אבל אני אומר שצריך למדוד כמה הוא באמת קפץ ולא רק מנקודה שרירותית. אם השיא של אדוארדס גדול יותר אז אדרבא, שהמדידה תשקף את זה.

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

החלוקה של אדוארדס הייתה: 6.05 – 5.22 – 7.05. מאחר שהסכום הוא 18.32, כנראה שניתר 3 ס"מ מקצה הקרש.

גיל 28 באוגוסט 2015

נו, אז אם כל המידע הזה קיים ונגיש בקלות למה לא לומר שהוא קפץ 18.32?

איציק 28 באוגוסט 2015

תחשוב שיש לך תעלה ברוחב 8 מטר אותה צריך לעבור וקפצתה 8.20. תאורטית עברת את התעלה, ומעשית קפצת 30 ס"מ לפני הסף. את מי זה מעניין שתאורטית עברת, אתה עמוק בתוך התעלה. סף הקרש מבינתך זה סף התעלה, עכשיו נראה מי יכול לעבור תעלה רחבה יותר, קפוץ מאי]ה שבא לך. זו המיומנות שבודקים. בקפיצה לרוחק מהמקום תוכל לבדוק את יכולת הקפיצה נטו.

פאקו 28 באוגוסט 2015

איציק, זה לא מבחן צבאי. מדובר כאן על מדידות של תוצאות מדוייקות.

איציק 28 באוגוסט 2015

אני מדבר על ההגיון מאחורי המדידה. חוץ מזה לכולם מודדים מאותו המקום. גם בריצה אתה מוזמן לזנק 20 ס"מ אחורה; אתה מוזמן לרוץ רק במסלול הפנימי ביותר (יש כאלו שעושים זאת ויש כאלו שלא). הטכניקה של עליה מדויקת על הקרש היא חלק מהמשחק ולדעתי זה נכון שלכולם ימדדו מאותו המקום. אין קשר לצבא, אלה פשוט ההגיון מאחורי זה. אני בצבא בחיים לא קפצתי מעל תעלות, אבל ביסודי המון התחרתי כך עם חברים. אז זה עוד נחשב לתקין ולא ברברי. עשינו אחלה חיים.

פאקו 28 באוגוסט 2015

המבחן הצבאי ניתן כתשובה על הדוגמא שלך לקפיצה מעל תעלה. לא יכולה להיות כאן גזירה שווה עם ריצות כפי שעשית, כי בפועל בריצות כולם מזנקים מאותו המקום. לעומת זאת בקפיצות לרוחק ומשולשת אתה רואה את השונות הרבה בנקודות הקפיצה (כולל הפסילות), מה שמשפיע מהותית על התוצאות הסופיות. יש פה עניין פשוט של צדק בסיסי – פשוט למדוד את הקפיצה הארוכה ביותר. זה הכל.

איציק 28 באוגוסט 2015

אלו לא תנאי התחרות. תנאי התחרות הם לקפוץ אחי רחוק יחסית לסף הקרש. לדעתי יש בזה הגיון רב. אין קשר בין תעלה לצבא, כי אם להבהיר את ההגיון, ולא אתפלא אם זה היה ההגיון שבתחרות הקפיצה כאשר החליטו עליו. אני לא יודע האם שיחקת בילדותך משחק של 4 מקלות כאשר צריך לעבור את כולן ב-4 קפיצות ברצף בלי לגעת בהן. אתה חייב לא לגעת, מהיכן תתחיל לקפוץ זו הבעייה שלך, הזזת ניפסלת. אותו דסר כאן, אסור לעבור את קרש הקפיצה, ואתה תחליט מהיכן לקפוץ. רוצה לנצל את מלוא הקרש, תתאמן על זה, זה בר תיקון. חושב שיש לך דברים חשובים יותר לתקן, תספוג את ההפסדים. לדעתי הכי הוגן והכי נכון.
בנוסף, יהיה את הפרט השולי, אם תשנה עכשיו את החוקים, איך תשווה לתוצאות עבר. כמובן שלא חובה אבל יהיה חבל לותר על זה.

גיל 28 באוגוסט 2015

מה שאתה אומר זו טאוטולוגיה. בגלל שאלו תנאי התחרות אז הם מוצדקים. תנאי התחרות יכולים לקבוע גם שהקפיצה הראשונה תהיה קודם לצד. אין קשר בין התנאים לבין מה שהמדידה מתיימרת למדוד. ושלא ישוו לתוצאות העבר אז מה? גם בכידון וענפים אחרים שינו את החוקים והתנאים, שלא לדבר על החוקים בספורט קבוצתי. להנציח טעות רק בגלל העבר זו שגיאה עוד יותר חמורה.

איציק 28 באוגוסט 2015

זו ממש לא. אלו חוקים והם הגיוניים. זה שלך הם נראים לא, זה זכותך, כמו שזכותי לחשוב שהם כן. כתבתי במפורש שלדעתי הם הגיוניים והסברתי למה. אתה יכול לומר שזה לא מוצא חן בעיינך, בסדר… אתה יכול לומר שבעיינך זה לא הגיוני… גם בסדר, אך אין לזה שום קשר לטאטולוגיה כי הפרוש שלך למה שכתבתי לא נכון מעיקרו. כתביתי שאלו הם החוקים ולדעתי הם מוצדקים, וזה שונה באופן מהותי מלכתוב שאלו הם החוקים ולכן הם מוצדקים.

גיל 28 באוגוסט 2015

חוץ מלומר שאלו הם החוקים ולכן הם הגיוניים לא הסברת מה בדיוק הגיוני בהם ולכן זו טאוטלוגיה. אנלוגיות מופרכות על משחקים אחרים מהילדות או קפיצה מעל תעלה הם לא נימוק. נימוק הגיוני צריך להסביר למה כשמודדים קפיצה של מישהו אז לא באמת מודדים את המרחק שהוא קפץ.

איציק 28 באוגוסט 2015

אם זה מה שעושה לך טוב אז מבחינתי זה בסדר.

גיל 28 באוגוסט 2015

מה שזה עושה לי לא רלוונטי אלא ההתחמקויות שלך וחוסר היכולת להתמודד עם ביקורת עניינית.

איציק 28 באוגוסט 2015

ראה תגובתי בשרשןר הקןדם, ובתגובתך הבאה נסיים את השרשור

גיל 28 באוגוסט 2015

נכון.

גיל 28 באוגוסט 2015

אבל אתה לא צריך לעבור מרחק נתון אלא לקפוץ כמה שיותר רחוק. גם אין לך שום מכשול בדרך כך שהאנלוגיה שלך שגויה.

איציק 28 באוגוסט 2015

האנלוגיה שלי לא שגויה כי לא עשיתי אנלוגיה אלה הסברתי את ההגיון מאחורי זה. גם ריצת מיכשולים היא לא ריצת שדה, אך ההגיון של מכשול בא לדמות את השדה באיצטדיון. אתה לא מצפה שיבנו תעלה ויתנו לאנשים לשבור רגליים.

גיל 28 באוגוסט 2015

זה לא ההגיון מאחורי זה אלא משהו שאתה המצאת. יש לך סימוכין שהקבלה לקפיצה מעל התעלה עמדה בבסיס הקפיצה המשולשת או הקפיצה הרגילה? אפילו אם זה היה נכון אין בזה הגיון, בטח לא היום. הם יכולים לקרוא לזה סוג קפיצה אחר אבל קפיצה לרוחק זו תהיה הגדרה לא מדויקת.

ובריצת מכשולים יש מכשולים, אין דבר ברור יותר מזה.

איציק 28 באוגוסט 2015

גיל בא נעזוב, אין לי כח בשבילך. שבת אתה יודע. זה שנראה לך לא הגיוני בסדר גמור בשבילי.
שבת שלום

גיל 28 באוגוסט 2015

אין בעייה, זכותך לא להגן על הדברים שאמרת ואני חושב שהם מופרכים.

איציק 28 באוגוסט 2015

זה לא משנה מה זכותי או לא, גם לא משנה מה אתה חושב עליהם, פשוט אין טעם כי בכול מקרה לא נסכים, כי אנחנו אף פעם לא מסכימים. לכן אתה יכול להמשיך לחשוב מה שאתה רוצה ואני אמשיך לחשוב מה שאני רוצה.

גיל 28 באוגוסט 2015

זה לא עניין של הסכמה או דיעה אלא עניין של נימוקים לוגיים. אתה מעלה נימוקים מסוימים שהם לא נימוקים ואחרי זה מתחמק מלהגן עליהם כשאני מצביע על טעויות לוגיות שיש בהן. כל אחד יכול לראות את זה בעצמו.

איציק 28 באוגוסט 2015

בסדר, כל אחד יכול לקרוא ולהחליט ואולי להגיב. אני לא מעוניין בויכוח אינסופי (במקום דיון מעניין) ולכן נמנע מלהמשיך. התגובה הבאה שלך תהווה את סיום השרשור בינינו.

גיל 28 באוגוסט 2015

הדיון הפך ללא מעניין כשאתה כהרגלך הופך את זה לעניין אישי במקום לענות לעניין.

פאקו 28 באוגוסט 2015

הטריד גם אותי כל הזמן. הייתי הולך יותר רחוק גם לכיוון השני כדי להעיף את הפסילות בשני הענפים האלה (למעט מקרים הזויים בהם קופצים ממש מהבור עצמו). פשוט למדוד מאיפה שקפצו.

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

איך תמדוד בדיוק מאיפה שקפצו? לא בכל תחרות יש מצלמות שבודקות מה היה המרחק של קצה הנעל מקצה הקרש. בנוסף לכך, המדידה צריכה להיות בניצב לקרש או להמשכו (המסומן בקו). השופט יצטרך לקבוע את מקום הנחיתה ואחר כך לצייר קו. לא מעשי ברוב התחרויות ויגדיל מאד את אחוז השגיאה. בכל מדידה יש שגיאה ולפעמים מאושרות תוצאות חשודות כשגויות (לא מדובר על רמאויות, פשוט על שגיאות גסות במדידה). כך היה למשל עם ה-8.71 של הגרמני סבסטיאן באייר באליפות אירופה באולם ב-2009. לאף אחד לא ברור איך קופץ שבמהלך התחרות קבע שיא אישי של 8.29 הוציא פתאום תוצאה של 8.71. הוא כמובן מאז לא התקרב לתוצאה הזו. יש שתי אפשרויות: או שהייתה שם שגיאה גסה במדידה או שהיה מעין "אפקט מקפצה", שאפשרי כנראה באולם שבו משטח ההרצה מונח זמנית על משטח אחר.

גיל 28 באוגוסט 2015

לדעתי, עם הטכנולוגיות היום אין בעייה לשים איזה בנעל של הקופץ ולקבל מדידה אלקטרונית מדויקת תוך שנייה.

איציק 28 באוגוסט 2015

ומה תעשה עם אליפויות בתי ספר, תחרויות מועדון ועוד תחרויות ברמות נמוכות ורמות הבינים. כולם יצטרכו לרכוש נעלים כאלו ולהעמיד מערכת מיחשוב או ששם יתחרו לפי חוקים אחרים? רצוי שהחוקים יהיו אחידים לכולם.

גיל 28 באוגוסט 2015

בתחרויות בית ספר אין גם פוטו פיניש, מדידות אלקטרוניות מדויקות ושופטים מקצועניים בין מאה ואחד הדברים שמבדילים אותם מתחרות מקצוענים אז למה אתה לא פוסל אותם כבר עכשיו?

איציק 28 באוגוסט 2015

כי יש את אותה המדידה מנקודת הזינוק ועד סוף המסלול, פשוט אין את הציוד הכי משוכלל. פה אתה מנסה למדוד משהו אחר, לא למדוד את אותו הדבר בכלים יותר פרימיטיביים. אין לך שום בסיס להשוואה או דימיון. ושוב, בא כל אחד ישאר בדעתו ונסיים כאן את הדיון.

גיל 28 באוגוסט 2015

גם פה אין הציוד הכי משוכלל כי אתה משתמש במדידה ידנית וזו לא אותה מדידה אם המודד משתמש בשעון ידני. למעשה זה הרבה פחות מדויק מאשר הדיוק שאפשר להשיג עם הקפיצות. אפשר להעריך מאיפה קפץ הקופץ לפי טביעת הרגל או שמישהו יעמוד שם ויסמן את המקום של הקפיצה. החוסר דיוק הזה קטן מחוסר הדיוק שיש במדידות ידניות של מירוצים.

איציק 28 באוגוסט 2015

יש הבדל בין למדוד פחות מדויק אבל למדוד את אותו הדבר (ריצת X מטר שיצאת מנק א' ומסתיימת בנק ב'), לבין הערכה מאיפה מישהו קפץ ששם אתה מפעיל משהו סובייקטיבי לפני תחילת המדידה. עצם הכנסת רכיב סוביקטיביות יש בה משהו רע מעיקרו במדידות (להבדיל מכדורגל למשל ששם זה מובנה מעצם פרשנות החוקה). טביעת רגל זה משהו שיכול להיות נחמד, אך לא יישים, בטח לא במתקנים שאני מכיר למשל בבתי ספר בבאר-שבע ואמ=ני מניח שזה נכון גם במקומות אחרים על-פני כדור הארץ.

גיל 28 באוגוסט 2015

ולהפעיל שעון עצר ידני זה לא סובייקטיבי? זה הרבה יותר סובייקטיבי מאשר מדידה מאיפה קפץ מישהו שאפשר לתת הערכה די טובה שלה על ידי הרישום שהיא מותירה (שזה מאוד ישים וקל לביצוע). חוץ מזה, מי קבע בכלל שצריך לדמות תחרויות נוער וילדים למקצוענים? ילדים משחקים כדורגל 7 על 7 ובסלים נמוכים יותר אז למה זה לא מפריע לך ואתה לא מתלונן? גם השיפוט של משחקים שונה מאוד וגם אין מצלמות טלביזיה אצל ילדים, אז מה? לבטל את כל התחרויות של ילדים ובני נוער? כשיגיעו למקצוענים אז המדידות תהיינה יותר מדויקות זה הכל. זה לא ימנע מאף אחד להתחרות בגיל צעיר יותר.

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

איזה כיף שפליקס סופסוף זכתה בזהב ב-400! רצה מדהימה, עם תוצאות מעולות בכל המרחקים הקצרים (100-200-400). האם יש כיום מישהו או מישהי עם רזומה כזה? לדעתי לא, הגם שיוסיין יכול בטח לרוץ 400 ברמה גבוהה (השיא שלו נכון לעכשיו – 45.28, מ-2007…).

הקפיצה לגובה לא הייתה יציבה השנה. 2014 הייתה שנת הזהב שלה, ב-2015 המשולשת תפסה את הבכורה. אפילו ברשים שקפץ 2.41 בתחילת השנה נראה לא יציב. ובכלל, אני קיבלתי את הרושם שהוא שינה את טכניקת הקפיצה שלו. עד לשנה הנוכחית הוא היה מתחיל לקפוץ מאוחר יחסית והגב שלו היה מתקמר בקשת טיפוסית מעל לרף. השנה הוא מתחיל את הקפיצה ממרחק גדול יותר ויכול להיות שהוא עדיין לא התרגל לסגנון החדש, כי זה ממש לא ברשים של השנתיים הקודמות והרבה פעמים הוא פוסל בגבהים שפעם היה עובר עם טרנינג ומעיל.

אוחוב בעונה מזעזעת, לא עלה לגמר היום, כמו גם ג'סי וויליאמס, האלוף מ-2011. דימה גם קפץ לא טוב, הסתפק ב-2.22. יהיה גמר מעניין, אני צופה מאבק בין ברשים לדרק דרואין שנראה הכי טוב במוקדמות ולבונדרנקו, אבל מהמר לצערי על דרואין. לצערי כי אני מאוד אוהב את ברשים וגם כי יש לו את הפוטנציאל הרב ביותר מבין השלושה…

איציק 28 באוגוסט 2015

תחזור גלילת הבטן לאלתר… יישצ'ינקו הראה שהיה לזה עוד פוטנציאל שלא מוצא.

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

D-:

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

ב-110 משוכות אני הולך עם דייוויד אוליבר. אני מאוד אוהב את מריט, ועונת 2012 שלו הייתה אחת הגדולות בכל הזמנים באיזשהו מקצוע (ירד 7 פעמים מ-13 השניות!!!), והלוואי שיזכה בזהב, אבל פשט קשה לי לראות את זה קורה. מאמין ששובנקוב יהיה על הפודיום. פסקל מרטינו-לאגארד מאכזב בטירוף בתחרויות הגדולות (מזכיר צרפתי מעולה אחר – בוס ב-800 המטרים), אבל יש לי תחושה שהוא גם יזכה במדליה.

ה-200 צמוד מאוד. סחיפרס נראית לי הכי חזקה, כמו שיורם כתב – הזמן שלה בחצי הוא לא אינדיקטור כי היא ניצחה את המקצה שלה בקלות והאטה משמעותית לקראת הסוף. מאמין שתרוץ בערך 22 בגמר. דינה אשר-סמית' נראית בכושר נפלא ופעמיים כבר קבעה PB בבייג'ינג. מהמר עליה למקום שני.

100 משוכות – יש מצב טוב לסוויפ אמריקאי. מחזיק אצבעות לדון הרפר-נלסון החביבה, למרות ששריקה נלוויס נראתה נהדר השנה ותיתן פייט חזק. אשמח אם מישל ג'נקה תעלה לגמר :-) למרות שלפי התוצאות שלה אין לה מה לחפש שם (PB=12.82).

יש היום גם את גמר הקפיצה לרוחק אצל הנשים, וטיאנה ברטולטה נראית כמו פייבוריטית לשחזר את הזכייה המפתיעה שלה מלפני עשור. מה גם שבריטני ריס לא עלתה לגמר!! יש לי תחושה שספאנוביץ' הסרבית ואחת מבין 3 הבריטיות המעולות ישלימו את הפודיום.

אשטון איטון פתח מעולה את קרב ה-10 בינתיים, ואחרי 3 מקצועות הוא השיג יותר נק' מאשר לפני שנתיים במוסקבה. נראה מדהים, תענוג לראות אותו. לא חשבתי שיהיה אתלט קרב 10 שאני אוהב יותר משברלה, אבל איטון מתקרב לשם…

פאןפאן 28 באוגוסט 2015

פליקס תעשי לי ילד???
מושלמת שהיא. חבל שלא משתתפת גם ב200
זה רק אני או שבולט ,במהלך ה8 שנים האחרונות, יכל לשפר את השיא ב200 ורק בגלל היעדר תחרות\שפריצים של אגו הוא תמיד מאט בסוף?

פאקו 28 באוגוסט 2015

לא יודע אם זה עניין של אגו. יש מצב שאם זאת הייתה הריצה האחרונה (ללא המקצים הבאים של השליחים) הוא לא היה מאט כדי לשמור אנרגיה.

חזי 28 באוגוסט 2015

19.19 ב- 200 זה מאוד מהר…
יחד עם זאת,
אם יש רצים שבולט רואה את הגב שלהם, הוא רץ מהר יותר.

גיל 28 באוגוסט 2015

הוא כל הזמן עושה את זה גם במאה מטר וזה ביזיון שאני מתפלא שאף אחד לא אמר לו את זה.

חזי 28 באוגוסט 2015

נחשון, מעבר לכתיבה העשירה והנפלאה שלך, המידע המפורט, הניואנסים והאבחנות שאתה מביא בפוסטים שלך הן כל כך מדויקים, שאני בספק אם באיזשהו ספורט בארץ יש כותב שמסקר כך. התוספות של יורם אהרוני משלימות פרטים והופכות את הטקסט הזה לרמה מאוד מאוד גבוהה. אני מקווה בשביל הקוראים שהם מודים ששפר גורלם ונחשפו לכך. תענוג. תודה רבה!

shohat 28 באוגוסט 2015

חזי תודה רבה!

אני מאד שמח שיורם בוחר להגיב כאן. מאגר ידע בלתי נדלה שתמיד אפשר ללמוד ממנו.

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

+1

סימנטוב 28 באוגוסט 2015

+1

איציק 28 באוגוסט 2015

אני רוצה להוסיף משהו לגבי ה-200 גברים. מוזר, אבל פייטרו מיניאה, לבן (וכידוע, לבנים לא רק לא יודעים לקפוץ, הם גם לא יודעים לרוץ מהר), עם התוצאות שהוא עשה בסוף שנות ה-70 היה יכול להיות מדליסט בין כל הרצים השחורים היום. כנראה היה לו גן שחור רציסיבי, דומיננטי מאוד ;)

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

איציק, ה-19.72 של פייטרו מנאה עליו השלום, הושג בגבהי מקסיקו סיטי. חוץ מזה דומני כי הוא ירד רק עוד פעם אחת מ-20 שניות וזה היה בעיירה שלו, Barletta, שם קבע ב-1980 זמן של 19.96. לבנים נוספים שקבעו -20 שניות ומטה : – Konstadínos Kedéris – Christophe Lemaitre – Valeriy Borzov.

איציק 28 באוגוסט 2015

האמת, מאוד הופתעתי. לא ידעתי ש-Valeriy Borzov רץ גם 200, והוא אפילו היה אלוף אולימפי במקצוע.

Shutzi 28 באוגוסט 2015

למה פרייזר פרייס לא מתחרה ב 200?

Shutzi 28 באוגוסט 2015

וואו, איזו ריצה מדהימה, הגמר של 200 נשים. סחיפרס עם סיומת אדירה!!!

Ivan Pedroso 28 באוגוסט 2015

אני עדיין לא מאמין לתוצאה של סחיפרס. ציפיתי לסביבות ה-22, קיוויתי שאולי תרד לכיוון ה-21.9 ביום טוב, אבל 21.63??? זאת התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים!

ואיליין תומפסון עם הזמן המפסיד הכי מהיר בכל הזמנים, 21.66…

זאת האליפות עם כמות התוצאות ה-mind-fucking הכי גבוהה מזה כמה שנים… מה לעזאזל הסינים עשו באיצטדיון שלהם?!

גמר מאוד איכותי בקפיצה לרוחק, 3 קופצות מעל 7 מטרים זה משהו שלא היה מאז טוקיו 91.

וריספקט ענק לשובנקוב, איזו טכניקה נפלאה יש לו במשוכות, הוא כמעט ולא מפיל אותן.

ואשטון איטון עם ה-45.00 ב-400?! וואו…

דיזידין 28 באוגוסט 2015

גמר 200 מטורף, לדעתי פשוט מפזרים שם את הסמים באוויר.
ונזכרתי היום מה זה גן עדן:
יום שישי אחר הצהריים, הבית ריק, אליפות העולם באתלטיקה ממול, קערת גלידה פאדג' מימין, קערת קססה משמאל.

איציק 28 באוגוסט 2015

אני לא יודע מי מסומם ומי לא. לא חושב שסיחפרס יותר או פחות מסוממת מהשאר. בכול אופן הסיומת שלה מדהימה, במיוחד על רקע של כל השאר שהיו כבר על אדים. האם יתכן זה קרה בגלל שהיא היתה מתחרה בקרב 7? ככזו היא גם רצה 800 ולכן היכולת האירובית שלה טובה משאר הרצות?

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

איציק, מה הקשר בין 200 מ' ליכולת אירובית? סחיפרס התלבטה גם השנה אם להשתתף בקרב-7 או בספרינטים בביג'ינג. היא השתתפה בסוף מאי בתחרות קרב-7 ופרשה אחרי 6 מקצועות בגלל כאבים בברך. היכולת שלה ב-800 הייתה די פושרת עד גיל 21 שאז עשתה קפיצה מ-2:15 ל-2:08. היא לא טיפוס אירובי. יש לא מעט אתלטים שהתחילו מקרב-רב ועברו להתמחות במקצועות בודדים. בקרב הנשים יש כאלה אפילו שממשיכות להתחרות בקרב-7 וגם במקצועות בודדים באליפויות גדולות. זה מתאפשר בין היתר כי בדרך כלל הקרב-7 בימים הראשונים והרוחק והמשוכות בימים האחרונים. לא נראה שסחיפרס תמשיך בקרב-רב. הכיוון תמיד הוא מהקרב-רב אל מקצוע בודד ולא ההפך ככל שמדובר כמובן בבוגרים.,

איציק 28 באוגוסט 2015

200 הוא לא אירובי, אבל היכולת לסיים חזק כאשר האחרים כבר סובלים כנראה קשור איכשהו ליכולת זו, ואם לא אשמח אם תוכל להסביר למה הרבה רצים לא מצליחים למשוך את 20-30 המטרים האחרים ואחרים כן. ראינו למשל מה היה בין בולט לגאטלין כאשר האחרון ממש נראה עומד במקום יחסית לבולט, כאשר עד אז היו בשיוויון. האם המטרים האחרונים הם לא אלו שבהם הגוף נזקק כבר ליכולת האירובית?

shohat 28 באוגוסט 2015

איציק, אין רכיב אירובי בריצת 200 מטר. תחיחה ממוצה מסלו הקריאטין פוספט ולאחר מכן עד 45 שניות המאמץ הוא אנאירובי (לא לקטי).

אין אדם שמגביר מהירות חאחר 80 מטר של ספרינט. מקסימלי (גם לא בולט) בוודאי שלא לקראת סוף ה200. יש שמאטים פחות מאחרים. זו סבולת מהירות.

אימונים ל800 לא יסייעו לכך. שם המאמץ הוא חקטי ברמה גבוהה.ישנו רכיב אירובי משמעותי ורכיב של סבולת אנאירובית לקטית (ריצה מהירה בריכוז לקטט גבוה). מן הסתם אימונים ממוקדים ל200 מותאמים לדרישות הפיסיולוגיות ואימונים למקצועות קרב 10 גורעים מהמיקוד הזה. כמובן שזה לא מדע מדויק. סחיפרס מתברר, מהירה יותר מששיערה.

נ.ב. לגבי הקפיצה לרוחק אתה צודק. ההגעה הנכונה לקרש היא חלק בלתי נפרד מהמיומנות, האתגר הביצוע המדויק וההכנה. זו התחרות ולדעתי טוב שכך.

shohat 28 באוגוסט 2015

בנוסף (מהצד ההפוך) חלק מאוד קטן מאימחני קרב 7 מוקדש ל800. ואילו היה נדרש אי ון אירובי ל200 (הוא לא נדרש) אז רצות 200 היו יותר פנויות להשקיע בו ממתחרות קרב 7

איציק 28 באוגוסט 2015

תודה רבה. האם נכון לומר שהיא הצליחה למרות קרב 7?
ואם כבר, האם אימוני קרב 7 תרמו לג'קי ג'וינר או גם כאן זה פשוט הכישרון האדיר שלה בקפיצות לרוחק שאיפשר לה גם וגם?

shohat 28 באוגוסט 2015

חוץ משגיאות ההקלדה (מהפלאפון. מתנצל) הביטוי "לא לקטי" שהשתמשתי בו לא בא לומר שאין צבירה של לקטט כבר לאחר 10 שניות (מיצוי מאגרי atp וcp בשריר) אלא שצבירת הלקטט הופכת גורם מגביל (באופן המגביר חשיבות של רכיב אירובי ככל שהמאמץ מתארך ) בריצות למרחקים של 300 מטר ומעלה. בריצת ה400 כבר יש משמעות לרכיב האירובי (אחד ממעיקרי היסוד של גישת האימון של קלייד הארט שאימן את ג'ונסון וורינר ריצארדס רוס ואחרים). בריצת ה800 המהירות עדיין חשובה אך כבר משחקת תפקיד משני לסבולת האנאירובי, ה anaerobic power והיכולת האירובית (ככל שהיא טובה יותר, לקטט יצטבר פחות מהר).

המשמעות היא שרצי 800 ובמידה פחותה גם רצי 400 חייבים לבצע אימוני חזרות של 300 עד 600 מטר, עם התאוששות קצרה יחסית. רצי 100- 200 יעשו זאת מעט מאוד, אם בכלל. רוב האימונים יתבססו על חזרות קצרות עם התאוששות מלאה או משמעותית.

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

יש שלוש דרכים להפיק ATP (אדנוזין – טרי-פוספט, כלומר אדנוזין עם 3 פוספטים) שהוא החומר היחיד שההתפרקות שלו מאפשרת פעילות: א) מנגנון קריאטין פוספט. זה המנגנון שמייצר את מרבית ה-ATP בשניות הראשונות. לוקח פוספט מקריטין פוספט, מחבר אותו ל-ADP (אדנוזין- די פוספט, אדנוזין שאליו מחוברים שני פוספטים). במקביל מתחילים לעבוד באופן מואץ גם שני המנגנונים האחרים: גליקוליזה (פירוק גלוקוז לחומצה פירובי) ומעגל קרבס – המנגנון האירובי. אחרי כ-8 שניות ריצה במהירות מרבית הגליקוליזה כבר מייצרת את רוב ה-ATP. ברור שמתחילה גם תרומה אירובית. יש הערכות שהיא כבר בסביבות 30%
J Sci Med Sport. 2004 Sep;7(3):302-13.
Energy system contribution to 100-m and 200-m track running events.
Duffield R1, Dawson B, Goodman C.
Author information
Abstract
While sprint track running events, lasting 10-25 secs, are characterised by an anaerobic metabolic dominance, no actual track running data exist which have quantified the relative energy system contributions. Using previous methods employed by our laboratory, including 'in race' measures of VO2, accumulated oxygen deficit (AOD), blood lactate concentration and estimated phosphocreatine degradation (La/PCr), the aerobic-anaerobic energy system contributions to 100-m and 200-m events were calculated. For the 100-m event, results indicated a relative aerobic-anaerobic energy system contribution (based on AOD measures) of 21%-79% and 25-75% for males and females respectively (9%-91% and 11%-89% based on La/PCr measures; p<0.05 for both genders for 100-m from AOD estimates). For the 200-m, a 28%-72% and 33%-67% contribution for male and female athletes was estimated (21%-79% and 22%-78% based on La/PCr measures; NS from AOD estimates). A range of energy system contribution estimates for events of these durations have previously been proposed using a variety of techniques. The data from the current study also show different results depending on the measurement technique utilised. While AOD measures are often used to estimate anaerobic energy contribution, at such high exercise intensities (and brief exercise durations) as used in the present study, AOD measures showed larger aerobic energy estimates than expected.
PMID: 15518295 [PubMed – indexed for MEDLINE]
כל הרצים מאיטים בחלק השני של ריצת 200 מ'. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. הקטע שלוקח הכי פחות זמן הוא בין 50 ל-100. למשל: לאליסון פליקס נמדדו זמני הביניים הבאים באליפות העולם 2009: 6.25 – 4.91 – 5.22 – 5.64. אצל ורוניקה קמפבל בראון באותה אליפות: 6.25 – 4.98 – 5.29 – 5.77

איציק 28 באוגוסט 2015

תודה

Comments closed