אליפות העולם בא"ק (7) – מדליית ארד מרגשת

יום נוסף עמוס בדרמה ובהישגים מפתיעים, באליפות שנדמה שנוסקת גם באיכות וגם ברגש ככל שהיא מתקדמת.

ריצת ה – 400 מטר המהירה אי פעם בתחרות קרב 10 לאשטון איטון (תיכף נחזור לדבר עליו)- 45.00שנ' – שיפור של 55 מאיות לשיאו שנקבע מוקדם יותר העונה, לאחר שהקדיש את השנה הקודמת לאימונים ותחרויות במקצוע ה – 400 משוכות, ממש למטרה הזו.

מי שהתחילה כמתחרה מצטיינת בקרב 7 (אלופת העולם לנוער בשנת 2010) ובקפיצה לרוחק, ובשנה שעברה גילתה – לאחר נצחון כפול ב – 100 וב – 200 באליפות אירופה – שאולי הפוטנציאל שלה טמון בכל זאת בריצות הספרינט -הוסיפה למדליית הכסף את מדליית הזהב בריצת ה – 200, עם תוצאה היסטורית ומפתיעה מאד: 21.63שנ'.  התוצאה, שיא אירופאי ושיא אליפות, מדרגת אותה שלישית בכל הזמנים, אחרי פלו ג'ו ומריון ג'ונס בלבד. בלי ספק אחד מרגעי השיא של האליפות.

גמר מרתק ואיכותי מאד, עם תהפוכות, בגמר הקפיצה לרוחק לנשים, עם שלוש מתחרות (וחמש קופצות) מעל 7 מטר, שיאנית בריטית חדשה (שארה פרוקטור), שיאנית סרבית חדשה (איבאנה ספאנוביץ') ואלופה חדשה-ישנה – טיאנה ברטולטה האמרקאית – המחזירה לעצמה את תואר אליפות העולם עשר שנים (!) לאחר שזכתה בו לראשונה, עם קפיצת ניצחון למרחק 7.14מ', תוצאת השנה בעולם.

bartoletta

שתי ריצות גמר מפתיעות מאוד ב – 110 ו – 100 מטר משוכות (עם אכזבה גדולה לאמריקאיות).

התמונה שאני אזכור מהיום הזה היא תמונה של אלוף אולימפי ושיאן עולם, שהסתפק במדליית ארד.  תמונה של אדם שירד פעם אחר מפעם מ – 13 שניות, עד ל – 12.80(!) והיום רץ 13.04שניות. ולי הוא נראה, כשהוא ניגש לברך ולחבק את שובנקוב הרוסי שזכה בזהב (12.98) – כאדם המאושר ביותר בתחרות הזו.

בפוסט מאתמול כתבתי על מצבו הרפואי המיוחד של מריט. וזה הודגש גם בשידור של יורוספורט.  מאז 2013 מצבו הפיסי ירוד ואובחנה אצלו מחלה גנטית נדירה, ובשבוע הבא הוא יעבור ניתוח השתלת כליה (כשאחותו היא התורמת).

הלחץ ניכר על פניו של מריט. הפחד. ובעיקר, השחרור בדיעבד.

נכון, לא היה אדם בעולם שהתקרב ליכולת שלו בשיאו. אך בשנתיים האחרונות הוא לא היה בשיאו. זה מה שהמחלה עושה.  לא רק שהיא מחלישה, היא גם גורמת לאדם, אפילו שיאן עולם, להרגיש שביר ופגיע. כמה שזה לא מובן מאליו.

לפי הבעת פניו, יתכן שרגע הזכייה במדליית הארד הזו משמעותי עבורו ואדיר לא פחות מהרגע שבו זכה בזהב האולימפי, או כששבר את שיא העולם.

ועבורי, כצופה, התמונה שלו היתה הרגע המרגש ביותר באליפות הזו.

נותר לאחל לו ניתוח מוצלח והחלמה שלמה, כך שיוכל לחזור לכושרו. זה לא יהיה קל.

השמחה של מריט, החל מ – 2:30דק':

***
מתקרבים לסיום – עוד יומיים – וסוף השבוע הוא בהחלט גראנד פינאלה הולם.

גמרים מחר (שבת):  50 קילומטר הליכה (2:30), קפיצה לגובה נשים (13:30), 800 מטר נשים (14:15), 5,000מ' גברים (14:30), דיסקוס גברים (14:50), מקצה 1,500מ' סיום קרב עשר (15:10), 4*100 נשים (15:45)

בהחלט עמוס.

קרב 10 גברים

אחרי חמש מקצועות, התחרות מבחינה מעשית היא על מדליות הכסף והארד. ויותר מעניין – בין אשטון איטון האלוף האולימפי, לבין שיאו העולמי מ – 2012.  בחצי הדרך, אפשרות שבירת השיא היא ריאלית, אך תדרוש מאיטון להתעלות.

יורם אהרוני כתב בקבוצת "אתלטיקה מלכת הספורט" בפייסבוק את הניתוח הטוב ביותר שקראתי, לקראת מחר, ואני מרשה לעצמי לצטט:

"אשטון איטן נמצא רק 25 נקודות מקצב שיא עולם אחרי תום היום הראשון בביג'ינג. הוא צבר 4703 נקודות לעומת 4728 שצבר כאשר קבע את השיא. קשה לדעת איזה נזק עשה לו ה-45.00 ב-400. לרוץ 110 מ' משוכות, 12 שעות אחרי 400 ב-45.00, אף אחד עוד לא ניסה….כאשר קבע את השיא עשה רק 13.70 במשוכות, תוצאה בינונית לגביו (עשה השנה 13.38), אבל כאמור , השאלה היא אם יוכל להתאושש מה-400 בצורה סבירה… יורדים בהישגים ביום הבא, וזה עוד אחרי כ-24 שעות מנוחה ולא רק כ-12 שעות מנוחה שיש לאתלטי קרב-10. לכן, מעניים מה יצליח איטן להוציא מעצמו במשוכות מחר. צריך לזכור כי כאשר קבע את השיא הוא רץ את ה-1500 מהר מאד והוא נעזר ברצים האחרים שעשו לו פייסינג. הוא בהחלט יכול לקבוע תוצאות טובות יותר בדיסקוס וכידון מאשר בשיא. המשוכות זה כמובן המפתח. יש כמובן גם את המוט בו קבע בשיא 5.30, גם כן תוצאה מעולה בקרב-10".

תודה יורם.  אני מקווה שיצליח.  כדאי לעקוב!

800 מטר נשים:

 כמה נתונים מאד לא שגרתיים ביחס לגמר ה – 800 נשים.  לא פחות מעשר נשים קבעו שיאים אישיים בחצאי הגמר.  רק שמונה מהן עלו לגמר. כך למשל, מדליסטית הארד מה – 1,500מ', סיפאן חסן, רצה את הזמן המהיר אי פעם לרצה שנשארה מחוץ לגמר – 1:58.50.

מה המשמעות?

כל הרצות בגמר עם תוצאות שבין 1:57.52 ל – 1:58:86 בחצי הגמר – הפרש קטן מאד, ואיכות כללית גבוהה.  רק רצה אחת  – אלופת העולם יוניס סאם הקנייתית, רצה מהר יותר העונה – 1:56.99.

7 מהמתחרות קבעו את שיאן האישי העונה, והשמינית רצה 11 מאיות לאט משיאה האישי.

לכן, צפויה ריצה צמודה ודי פתוחה, ולמרות זאת, יש מקום לסמן שלוש פייבוריטיות – בראש וראשונה יוניס סאם, ואחריה מליסה בישופ (שיא קנדי של 1:57.52 בחצי הגמר) ומרינה ארמזסובה הותיקה מביילרוס, בת ה – 37.

טקטיקת ריצת הסולו של סאם נראתה פגיעה מאוד בחצי הגמר, ויש לי הרגשה שבישופ מוכנה להפתיע כאן.

5000מ' גברים:

מו פארה ינסה לשלים דאבל שלישי ברציפות באליפות גדולות (2012, 2013, 2015). אחרי הניצחון המשכנע וכישלון הטקטיקה הקנייתית לנצח אותו באמצעות הכתבת קצב מהירה ב -10,000- הביטחון העצמי שלו לקראת הריצה הזו יהיה מאוד גבוה.

באליפויות קודמות, יותר מדי פעמים היה גמר ה – 5,000מ' מאכזב, והפך לתחרות של הקילומטר האחרון. כולם יודעים שתרחיש כזה ישרת את פארה. ב – 10,000מ' ראינו שגם כשמנסים לשבור את הרוטינה הזו, פארה נותר דומיננטי. ועדיין, יש לקוות שנראה ריצת 5,000מ' איכותית.  לאחר ריצת ה – 10,000מ' קיילב נדיקו הקנייתי מהיר להצהיר שהוא מתכוון לרוץ את ה – 5,000מ' מהר מן ההתחלה. עם כל הכבוד, עם שיא אישי של 12:59 אני לא ממש רואה אותו קובע קצב מהיר מדי עבור פארה.

המתחרים של פארה כאן יהיו שלושה אתיופים: סגנו מאליפות העולם הקודמת האגוס גבריוויט (שפה ושם הצליח לעקוץ אותו בתחרויות תחילת עונה לא משמעותיות, ועשוי לתת פייט קרוב. רץ מאוד איכותי בעל שיא אישי של 12:47, המהיר מבין כל רצי הגמר), אימנה מרגה ויומיף קג'לצ'ה הצעיר (בן 18 בלבד). שלושתם רצו 12:58- 12:59 השנה. למרגה וגבריווט יש גם יכולת סיום טובה, אמנם לא ברמה של פארה.

שלושה קנייתים: אייזיה קואץ' (שיא אישי 12:48), אדווין סוי (שיא אישי 12:51) ונדיקו.  אלברט רופ המתחרה עבור בחריין (12:51 ש.א.)  וכמובן, שוב, חברו לאימונים גיילן ראפ.

סך הכל, רשימת מתחרים מאוד מרשימה. אך השאלה היא אם ירוצו בהתאם ליכולת שלהם, או שנראה ריצת חימום של 4,000מ' ואת פארה מנצח בזמן של 13:25 או לאט יותר.

אליפות העולם בא"ק (6)- 18.21!
גביע סינקפילד, מחצית ראשונה: תן לנו דקה להתרגל אליך שוב

56 Comments

איציק 28 באוגוסט 2015

כרגיל, תודה רבה.
למה יש הבדל כה מהותי בין 100 מטר ל-110 משוכות. ב-100 מטר אם מגיע לא שחור לגמר אנחנו מופתאים וב-110 משוכות היה את הסיני, עכשיו הרוסי לקח. האם הטכניקה חשובה מהמהירות. הרי הרוסי שניצח אינו רץ מהיר במושגים של רצי 100 מטר וכנראה אם היה רץ 100 מול השדה של הגמר ב-110 לא היה לו סיכוי למדליה.

shohat 28 באוגוסט 2015

זה לא אחיד. ישנם/היו רצי 110 משוכות מאד מהירים כמו טראמל האמריקאי 10.04 ורנאלדו נהמיה. וכמובן גייל דיברס ב100 משוכות. לעומת זאת כריס גקסון 10.29 אלן ג'ונסון 10.41 היו אלופים גדולים במשוכות ללא זמנים מאד מהירים ב100. הזמנים לא משקפים כי מיעטו להתחרות. גונסון כן היה מתחרה בשליחים ויש לו תוצאה של 20.23 ל200. ליו זיאנג (לא מצאתי זמן רשמי אלא רק הערכות של 10.3) ורובלס (שיא רשמי של 10.7 מגיל 18). כולם היו רצים מהר יותר אילו התמקדו בזה והתחרו אך רובם לא ברמה של גמר 100 באליפות עולם. דרושה מהירות טובה מאד ולאחר מכן אימונים בלי סוף על טכניקה ניתור ותזמון. שובנקוב עבר היום את המשוכות נהדר.

shohat 29 באוגוסט 2015

עוד קצת לגבי אלן ג'ונסון. שיאו האישי ל200 20.26 (ולא 20.23 כפי שכתבתי). ב2003 עלה לחצי גמר ה200 באליפות העולם אך לא התחרה במקצה. ב2007 הוא זכה בזהב ב 4 כפול 400. אגב בקרב רצי 400 משוכות היו רצי 400 ברמת מדליות, כמו אנג'לו טיילור וקרון קלמנט. אדווין מוזס התחרה בשליחים. גם קווין יאנג היה מהיר מאד. אני חושב שב400 הרכיב הטכני פחות מפצה על חיסרון מהירות לעומת ה100-110.

בגלל שהרצים המתחרים ב110 משוכות כמעט שלא מתחרים ב100 בשיאם, קשה מאד לדעת מה יכולת השיא שלהם. הערכה כללית של יכולת של 10.10 עד 10.20 לרצי סאב 13 נשמעת לי די סבירה. עם סטיות לשני הכיוונים פה ושם.

אלכס דוקורסקי 28 באוגוסט 2015

הטכניקה ושמירת המקצב (ריתמוס) במעבר המשוכות הינה מהותית לא פחות מן המהירות. לא בדקתי אבל חושב כמוך כי שובנקוב איטי יותר כמעט מרוב השדה (וכנראה שגם ליו ז'אנג נפל במהירותו לעומת מרבית מתחריו העיקריים בזמנו), אבל הטכניקה של שניהם היא נהדרת ומאוד יעילה. לא נוגעים בכלל במשוכות. המשוכות במקצוע הזה הינן בגובה של מטר ו-6 ס"מ. הדרך האופטימלית לעבור אותן היא לרוץ אותן כמה שיותר נמוך, ולהשתדל להימנע מלגעת בהן כדי לא ליפול או "להסתחרר" ולאבד את המומנטום. שים לב גם לעובדה שכל האצנים מבצעים שלושה צעדים בין כל משוכה (כאן כדאי להתייחס לאתלט יוצא דופן בהצטיינותו ובסגנונו, אלן ג'ונסון מארה"ב, שלוש פעמים אלוף עולם ובעל מדליית זהב אולימפית מאטלנטה, שנהג להפיל הרבה משוכות – אולי בגלל גובהו הנמוך יחסית).
אתלטי רוסיה (הגברים), וגם בריה"מ לפני כן, מעולם לא הצטיינו במקצוע הזה. שובנקוב מבסס את עצמו כאחד מהמשוכנים המצטיינים בעשור הזה, עם שתי זכיות באליפות אירופה והתואר העולמי היום. גם כשזה באליפות היבשת, הקדים אתלטים (צרפתים) בעלי שיא אישי עדיף עליו. עובדה זו מעידה דבר או שניים על יכולתו להתרכז במעמדי הגמר.

עוד נקודה מעניינת באשר למשוכות. בזמנו שמעתי את מולי אפשטיין מספר (באחד משידורי ליגת היהלום או הזהב) על ריינאלדו נהמייה, האדם הראשון שקבע תוצאה מתחת לשלוש עשרה שניות (רץ 12.93 ב-1981). הוא נשאל עד כמה אפשר לשפר את השיא. תשובתו היתה (כמובן לא מילה במילה, כותב מתוך הזכרון) שכל האצנים מבצעים מספר צעדים זהה בין הזינוק למשוכה הראשונה, 3 צעדים, כאמור, בין המשוכות וגם מספר זהה של צעדים מהמשוכה האחרונה, העשירית, עד לקו הסיום. לאור זאת, נהמייה טען, כי כנראה שהשיא לא ישופר משמעותית. ואכן, בין 1981 ל-2012, כאשר מריט קבע 12.80, שיא העולם הנוכחי, 13 מאיות בלבד קוזזו מהתוצאה הטובה ביותר בעולם. מריט קיזז שבע מאיות, שיפור גדול יחסית.
מעריך ששובנקוב מסוגל לשפר עוד את שיאו הטרי, וכמובן שמאוד קשה לשער עד כמה. מצד שני, ייתכן שמהירותו למאה מטר, למשל, לא תספיק לשבור את השיא העולמי של מריט. נחכה ונראה.
כמובן שאפשר רק לאחל בריאות איתנה לאריאס מריט וחזרה מהירה עד כמה שאפשר לשגרה.

אלכס דוקורסקי 28 באוגוסט 2015

כתבנו ביחד (:-

אלכס דוקורסקי 28 באוגוסט 2015

קולין ג'קסון

shohat 29 באוגוסט 2015

נו מה יהיה איתי?
(כריס ג'קסון שיחק עם שאקיל בLSU לפנישהחליףאת השם)

trailblazer 29 באוגוסט 2015

אם כבר תיקונים,אז לסיני קוראים ליו ש'יאנג.

Ivan Pedroso 29 באוגוסט 2015

מעניין!

אני זוכר שליו שיאנג רצה לשנות את כמות הצעדים המקובלת מהזינוק ועד למשוכה הראשונה, לא זוכר איפה – אולי באליפות עולם כלשהי. זה לא עבד לו…

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

איציק, כבר כתבתי כאן את זה: יש באתלטיקה דרג. מי שהוא הכי טוב ב-100 מ', לא יתמחה ב-110 מ' משוכות. באליפות העולם 1983 הפתיעה ארה"ב והציבה ברביעיית השליחים שלה את המשוכן (ושחקן הפוטבול) וילי גולט. גולט היה בעל שיא אישי של 10.10 ב-100 מ' (ו-10.08 עם רוח 2.3 מ'/ש'). בתקופתו היו בארה"ב לפחות 6 רצי 100 טובים ממנו: קרל לואיס, קלוויון סמית, רון בראון, אמת קינג,דרל גרין, מל לטאני… קולין ג'קסון היה רץ מעולה. הוא אפילו היה מתחרה ב-60 מ' בהצלחה. הוא היה כאן ב-1985 כנציג וולס והשתתף בתחרות "חמש האומות" גם בקפיצה לרוחק ו-100 מ'. הוא היה אז בן 18. הוא כנראה עשה בחירה נכונה. הבין כי לצמרת העולמית לא יוכל להגיע ב-100 מ' ולכן פנה להתמחות במשוכות

איציק 29 באוגוסט 2015

יורם,
ברור לי שהם לא רצי 100 מעולים, אך מה שאתה ונחשון מתארים זה משהו הרבה יותר מהותי. רץ 10.45 מאה מטר יכול להיות רץ משוכות טוב יותר מאשר מישהו שהתוצאה שלו 10.20 במאה מטר. כלומר הטכניקה של מעבר משוכות טובה יכופה לקזז 25 מאיות במהירות שזה המון. זה מה שמפתיע אותי. אני לא מתיימר לומר שרצי 110 יכולים להיתמודד בריצת 100, אבל איכשהו ציפיתי שהבדלי המהירות בין הרצים עצמם ב-110 יהיו קטנים בהרבה. הפיזור שנחשון תיאר בזמני 100 גדול בהרבה מהפיזור של אותם הרצים ב-110 משוכות.

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

איציק, איל ברקוביץ' היה בגיל 12 מלך הסלים של ליגת הקטסל בגליל התחתון. אם היה ממשיך בכדורסל אולי היה שחקן ליגה ארצית טוב, אולי אפילו שחקן ליגת לאומית לא רע ומי יודע אולי אפילו היה יושב בקצה הספסל של קבוצת כדורסל בליגת העל. יש גיל בספורט בו רצוי עדיין לא להתמחות אבל מגיל מסוים, אם רוצים להגיע לרמות הגבוהות ביותר, חייבים להתמחות.

איציק 29 באוגוסט 2015

אני כנראה לא מבהיר את עצמי היטב. אני לא משווה רץ 100 מטר מול רץ 110 משוכות. אני לוקח שני רצי 110 משוכות ממיקצה הגמר ונותן להם להיתחרות בינהם ב-100. יתכן וההפרש יהיה כ-25 מאיות ש-א' השיג את ב'. לעומת זאת בגמר ה-110 משוכות ב' יכול לנצח את א'. כלומר למרות העדיפות במהירות של א' הוא עדיין הפסיד ל-ב', כנראה בגלל הטכניקה העודפת של ב'. כלומר טכניקה טובה במעבר משוכות יכולה לקזז די הרבה בהפרשי המהירות בתוך חבורת רצים שכולם רצי משוכות מעולים. לפחות ככה זה נראה לי מהתוצאות אותם הביא נחשון בתגובתו.

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

איציק, ריצת 110 מ' משוכות דורשת המון עבודה. אפשר להגיע בה לתוצאות טובות רק אחרי כמה שנים של אימונים. ברור שצריך מהירות בסיסית, אבל יש המון מה ללמוד בריצה, ולא רק את הטכניקה של מעבר המשוכות. המרחק בין המשוכות הוא תמיד 9.14 מ' והמרחק למשוכה הראשונה הוא תמיד 13.72 מ'. אם לא תגיע טוב למשוכה הראשונה, נגמר הסיפור. הרצים צריכים להתאים את אורך הצעד שלהם לתנאים האלה. בריצות ללא משוכות התנאים האלה לא קיימים.

חוטב עצים 28 באוגוסט 2015

תודה, הכתיבה שלך פשוט מעשירה את חווית הצפייה פלאים.
תודה רבה.

גיא זהר 28 באוגוסט 2015

תודה רבה. לדעתי הקופצת למרחק סרבית ולא בוסנית. שני דברים משכו את עיני: המבט הנדהם של סחיפרס מהתוצאה שלה ההתלהבות של איטון מהתוצאה שלו ב400

shohat 28 באוגוסט 2015

בטח שהיא סרבית. כתבתי בוסנית? וואו מפחד אפילו לבדוק.

עכשיו צריך לקום ולתקן… סימני עייפות. תודה שהפנית את תשומת ליבי.

יורם אהרוני 28 באוגוסט 2015

איטן "איבד" 90 נקודות היום בקפיצה לרוחק (יחסית לשיאו העולמי ביוג'ין 2012, אז הוא קיבל 1120 נק' והיום "רק" 1030, אבל "החזיר" 87 מהן ב-400 מ' (אז רצו בסופת גשמים) – 1060 מול 973 נקודות. הפספוס הגדול של איטן היה לדעתי דווקא בקפיצה לגובה. הוא נראה טוב אבל לא הצליח להוציא קפיצה טכנית טובה. בדיעבד אנחנו יודעים כי אם היה עובר 2.04 היה כעת מעבר לקצב השיא. זה קצת מוקדם לדבר על ה-1500 שלו. הוא היה תמיד טוב במקצוע הזה יחסית לקרב-10 אבל בשלושת הקרבות האחרונים שלו, אלה שבאו אחרי השיא, הוא קבע תוצאות חלשות יחסית: לונדון 2012 – 4:33.59, אליפות ארה" 2013 – 4:34.15, מוסקבה 2013 – 4:29.80. אולי זה היה מחוסר אתגר…הוא ירד פעמיים מ-4:20 בתוך קרב-10 (דאייגו 2011, יוג'ין 2012) אבל כבר באליפות ארה"ב 2008, כאשר היה בן 20, קבע 4:20.56. הבעיה שאז הוא היה הרבה יותר חלש במקצועות הזריקה…דיילי תומפסון קבע את שיאו האישי ב-1500 (4:20.3) כבר בגיל 18.בברזל, דיסקוס משוכות וגם ב- 100מ' הוא הגיע לשיאו 10 שנים מאוחר יותר.

גיל 28 באוגוסט 2015

מעולה, לצערי לא נותנים מספיק הערכה לאתלטים בקרב 10. אני חושב שזה נובע מכך שקשה לעקוב אחרי התוצאות בין שלל הדברים האחרים שמתרחשים וגם שמי שמוביל בתחרות לא תמיד או אפילו רוב הפעמים הכי טוב במקצועות האישיים כך שכל תחרות פחות מרגשת למי שלא מכיר את השיאים האישיים של כל אתלט ועוקב אחרי הספורט. לדעתי בשביל להגביר את העניין צריך לפנות את התחרויות רק לקרב 10 וככה במשך יומיים יעקבו רק אחרי זה.

פאקו 28 באוגוסט 2015

לדעתי הסיבה היותר פרוזאית היא העובדה שההישגים הנמדדים בנקודות הרבה פחות מוחשיים מאלו הנמדדים בזמנים ובמרחקים.

גיל 29 באוגוסט 2015

אני לא חושב. הרי בכדורסל יש הרבה נקודות ואין לאנשים בעייה לעקוב. אפילו בטניס שם הנקודות מסובכות יחסית אין בעייה לעקוב. הבעייה לדעתי היא שמקצוע בודד פחות מעניין את הצופים כי לא מדובר בהכי טובים במקצוע הזה רוב הזמן אלא כאלו שהם קצת פחות ממה שרואים בתחרות הרגילה. אבל אפשר להתגבר על זה אם אנשים ידעו יותר על המתחרים והשיאים האישיים שלהם ואיך זה משתלב בענפים אחרים. רק מעטים כמו נחשון או יורם שעוקבים באדיקות אחרי כל המקצועות והאנשים מסוגלים לעקוב בלי הדרכה צמודה.

shohat 29 באוגוסט 2015

זהו ההסבר בדיוק. הצופה המזדמן מתקשה להבין אינטואיטיבית את משמעות ההישג היחסי . ואין לו את תשתית הנתונים הדרושה. התחרות מרתקת עם יש לו זמן (לעקוב ברציפות למשך שני ימים) ובליווי פרשנות מעולה (יורוספורט, ההסברים של יורם). אני, אגב, מבין יותר מצופה מזדמן ממוצע אך בקרב 10 גם אני נזקק לליוויי פרשני כזה. אחרי ההסבר של יורם וכשיודעים למה כדאי לשים לב, הצפייה היום תהיה מרתקת.

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

גיל, מי ישדר ומי יבוא לראות קרב-רב? אתלטי קרב-רב מקבלים חשיפה רק באליפויות הגדולות. שאר התחרויות שלהם לא משודרות וכמעט לא נצפות. קיים ויכוח האם הם אתלטים ענקיים או בעצם כאלה שלא מסוגלים ממש להצטיין כדי להתחרות על המדליות במקצועות האישיים. יש נשים העוסקות בקרב-רב שהצליחו גם לזכות במדליות במקצועות אישיים אבל כיום אין שום גבר העוסק בקרב-רב שמגיע ממש לצמרת במקצוע אישי. אשטון איטן יכול אולי לזכות במדליה ברוחק, אבל זה רק מאחר שהרמה כיום ברוחק די נמוכה יחסית למה שהיה בשנות השמונים והתשעים. אמרו פעם על דיילי תומפסון שאם היה מתרכז רק בקפיצה לרוחק היה יכול להגיע ל-8.40. אולי. מה זה היה נותן לו. בתקופתו היה קרל לואיס יציב על יותר מ-8.50. אלוף אולימפי ברוחק בשנות השמונים הוא לא יכול היה להיות.

גיל 29 באוגוסט 2015

אני מדבר על האידיאל, ברור שזה לא יקרה. אבל אם אפשר היה לתת לזה קצת יותר זמן מסך. לרוב מה רואים מקרב 10? את סיכום היום ואת ריצת ה1500 בסוף כשהכל כבר גמור. התחרות פשוט נבלעת בתחרויות אחרות.

חזי 29 באוגוסט 2015

כל מילה בסלע

פה איתמר 29 באוגוסט 2015

תודה על עוד טור מעניין נחשון.
האם יש מקצועות לא אולימפים באליפות העולם האתלטיקה?
או הבדלים אחרים בפורמט למול המשחקים האולימפיים?

shohat 29 באוגוסט 2015

הפורמט זהה. כלומר נכללים אותם המקצועות. אני לא מתייחס להיסטריה (כגון מקצועות נשים ששולבו בעיתוי שונה באליפות עולם לעומת משחקים אולימפיים) וגם לא לתוספות כמו אליפות מאסטרס (שתהיה היום).

shohat 29 באוגוסט 2015

הפורמט זהה. כלומר נכללים אותם המקצועות. אני לא מתייחס להיסטריה (כגון מקצועות נשים ששולבו בעיתוי שונה באליפות עולם לעומת משחקים אולימפיים) וגם לא לתוספות כמו אליפות מאסטרס (שתהיה היום בשני מקצועות).

Ivan Pedroso 29 באוגוסט 2015

בינתיים איטון סוגר את הפער אל מול שיא העולם שלו.

ב-110 משוכות ובדיסקוס השיג תוצאות מעט טובות יותר מאשר ביוג'ין ב-2012. במוט הוא עשה אז 5.30 ועכשיו יש לו 5.20 עם 2 פסילות ב-5.30… מחזיקים אצבעות!

Ivan Pedroso 29 באוגוסט 2015

אוף, לא הלך.
שני איוונטים לסיום, יש לו 7423 נק' בעוד שבנק' הזמן המקבילה ביוג'ין היו לו 7468.

אז הכידון שלו היה חלש יחסית, 58.87 (שיאו האישי – 66.64), אבל ה-1500 היו מעולים, 4:14.48…

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

בשביל לאיים על השיא יצטרך לעשות 63 64 מ' בכידון ואז שהאדרנלין יישא אותו אל 4:20. סיכוי לא גבוה.

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

עשה 63.5. להבנתי אם ירד מארבע ועשרים יעשה שיא

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

עשה זאת!

איציק 29 באוגוסט 2015

הוא עשה זאת 2 דקות בערך אחרי שגלעד וינגרטן אמר שום סיכוי.
אני מאוד אוהב את גלעד אך באליפות הזו היו לו כמה התחלקויות לשון שלא מתאימות לא. הרי היה ברור שתוצאה קרובה לשיא האישי ב-1500 תתן שיא עולם.

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

עם כל הערכה לד"ר ויינגרטן, הרבה יותר כיף לראות ביורוספורט ולו רק בגלל אורי לוי. הקפה אחרונה מדהימה של איטון שנמשך על ידי האלג'יראי

איציק 29 באוגוסט 2015

אין מה לומר, צודק

Ivan Pedroso 29 באוגוסט 2015

+9045

אני גם רואה הכל ביורוספורט, אבל עם פרשנות ברוסית (יולנדה צ'ן, שיאנית העולם לשעבר בקפיצה משולשת).

איציק 29 באוגוסט 2015

לא עדיף בספרדית ;)

איציק 29 באוגוסט 2015

למה אין מוקדמות ב-50 ק"מ הליכה ;)
אבל ברצינות, מרתונים עם הרבה כסף יש כל השנה וכל רץ איכותי יכול לבחור היכן הוא יתחרה בהתאם לתוכנית שהוא קובע. כמה תחרויות הליכה יש בשנה (לא שמעתי אליהן בכלל) וכמה פעמים הלך עושה תחרויות כאלו בשנה? האם יש בתחרויות האלו כסף (לא כמו במרתון אבל כזה שמספיק לקיום ולממן מאמן)?

מאשקה 29 באוגוסט 2015

נחשון, "מתה" על הטורים שלך בנושא אליפות העולם באתלטיקה, הם מקסימים אפילו שאני צופה בהם בטלוויזיה,
ונהנית מהפרשנות האדירה של גלעד וינגרטן
תודה לך

מאנו 29 באוגוסט 2015

יש היום גם את ה100×4 גברים, לא רק של הנשים. זה יהיה ב 16:10.

גיל 29 באוגוסט 2015

עשיתי את הטעות וראיתי את ה1500 בשידור הישראלי. איזה ביזיון של שדרים שאין להם מושג שהוא עומד לשבור את שיא העולם ועוד אומר ויינגרטן בביטחון שאין שום סיכוי. וזה בנוסף לברברת הרגילה ולקלישאות של "מלך האתלטים" וכו'. למעשה, נראה שהשידור חוזר על עצמו כל פעם בלי להוסיף שום מידע חדש ורלוונטי.

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

זו לא בעיה של גלעד וינגרטן. זו בעיה שקוראים לה רשות השידור. יש היום כל כך הרבה אמצעים להתעדכן ולהתכונן. יש ברשות השידור ללא ספק הרבה מקבלי משכורות שאפשר היה להטיל עליהם משימות. זה שידור מהאולפן ולא עולה כסף לשלוח אנשים לחו"ל. בשנת 1983 הייתי בהלסינקי באליפות העולם וראיתי איך ניסים קויויתי משדר עם גלעד וינגרטן אבל מאחוריהם ישב דוד אייגר שהוא מומחה ברמה עולמית לאתלטיקה ועדכן אותם כל הזמן במה שמתרחש. כבר אז היו מוניטורים עם 8 ערוצים כולל ערוצים של לוח תוצאות. באתלטיקה יש כמה אירועים במקביל וצריך יותר משני אנשים שיעקבו אחריהם

גיל 29 באוגוסט 2015

ניסים קיוויתי היה שדר האתלטיקה הכי גדול שצמח בארץ.

shohat 29 באוגוסט 2015

בראש וראשונה להתכונן לשידור. האינפורמציה היום לא חסרה. אם אנחנו ידענו לשרטט אתמול בערב את התוצאות הדרושות לשיא ביחס להישגיו בעבר, אין סיבה שהפרשן בשכר לא יהיה מעודכן. המקרה של קרב 10 הוא רק דוגמה מייצגת.

איציק 29 באוגוסט 2015

ניסים קיויתי היה אתלט בעצמו והיתייחס בכבוד הראוי לשידורי האתלטיקה. רבים מהשדרנים מתייחסים לשידור כאל חלטורה שהיום אפשר לשדר אתלטיקה ומחר תחרות סוסים. זה לא עובד ככה. כשדר בערוץ אחד קיוותי נאלץ לשדר גם דברים אחרים ובהצלחה פחותה בהרבה, אבל באתלטיקה הוא הבין.

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

אתה עושה לו הנחה לצערי. היה לו מספיק זמן לבדוק מה התוצאה אליה הוא צריך להגיע בשביל לשבור שיא עולם.

יורם אהרוני 29 באוגוסט 2015

הריצה של איטן ב-1500 הייתה מדהימה. הוא היה צריך לרוץ בממוצע 68.8 שניות ל-400 והיה לאט מקצב השיא ב-400, 800 וגם ב-1200, אבל כנראה שגמר את ה-200 האחרונים בפחות מ-30 שניות. ריצה תפורה בדיוק למידותיו.

גיל 29 באוגוסט 2015

זה נותן לך תשובה לגבי האם הם אתלטי ענק. היכולת לרוץ ככה אחרי יומיים מתישים כמו שהוא עבר היא מדהימה.

איציק 29 באוגוסט 2015

4X100 גברים:
הישג אדיר לאמריקאים, לא הפילו את המקל בשליחים וסימו את הריצה. לא סתם סיימו, וסיימו שניים, לא יאמן.
גם הסינים בסדר.

גיא זהר 29 באוגוסט 2015

חילוף אחרון גרוע אמריקאי מנע מהם לדגדג את בולט

איציק 29 באוגוסט 2015

זה מנע מהם מדליה!!!
יצאתי… קפצתי לפני הזמן. אמריקאים כמו אמריקאים. איך רומן קורא להם (אפילו אם הם קנדים)???
אליפות זוועתית, עם סיומת צפויה וחמוצה במיוחד.

מאשקה 29 באוגוסט 2015

הפולנים במקצעות זריקת דיסקוס וידוי פטיש על הגבוה( נשים וגברים ) !!!
עורו הפולנים :)

Ivan Pedroso 29 באוגוסט 2015

איזה תענוג זה לראות את אשטון איטון בפעולה…

מעניין איך ההרגשה, לדעת שאתה עושה משהו מסוים טוב יותר מכפי שמישהו עשה את זה אי פעם בעבר.

וממש התרגשתי לראות את הדמעות של ולאסיץ'. דמעות שלפי דעתי לא היו של אכזבה מהכסף אלא מהתחושה שהיא סופסוף חזרה, אחרי כ"כ הרבה פציעות והיעדרויות וחוסר הצלחה. היא הגיעה עם שיא עונתי של 1.97 ויוצאת עם 2.01, כשהיא מפסידה את הזהב בגלל פסילות, בדיוק כמו בביקור האחר והמפורסם יותר שלה בבייג'ינג.

אני גם ממש שמח שרות בייתיה לא זכתה במדליה, אני כ"כ לא אוהב את הסגנון שלה…

ומשהו אחרון – נייג'ל אמוס רץ היום במוקדמות ה-4*400 ונתן ספליט מהסרטים. בוצוואנה לא העפילה לגמר רק בגלל שטות של מקוואלה שהאט בסיום.

shohat 29 באוגוסט 2015

יפה.

Comments closed