ברלין, איזור חיוג שתיים אפס שתיים

סקירה לקראת מירוץ העלית במרתון ברלין, המועמדים, האם נראה (שוב) שיא עולם. וגם על שני אלופים נוספים: איתן חרמון וזיו שילון.

טוב, זה לא באמת איזור חיוג. זה הרף שהציב בשנה שעברה דניס קימטו.

וזו הפכה כבר צפייה שגרתית – 5 פעמים בשמונה השנים האחרונות. שלוש מארבע. שנתיים רצוף.  המטרה בברלין ברורה. אין טקטיקות ואין סודות.

ממוצע עשר התוצאות המהירות שנקבעו במרתון ברלין הוא 2:03:54.7ש'. ויש את כל הסיבות לחשוב שביום ראשון הממוצע הזה ישופר (התוצאה העשירית, אגב, היא שיאו העולמי של טרגט מ-2003, בלתי-נתפסת בשעתה).

הרצים הטובים בעולם עוברים כמה חודשים חסרי תהילה, ברמות קושי דימיוניות, על השבילים הסמוכים לכפר Kaptagat בעמק הריפט.  באים מוכנים או שלא באים בכלל.

חבורה של "זברות" – מכתיבי קצב ייעודיים מקבלים את זמן המטרה מראש.  זמן המטרה לעולם יהיה כזה שמאפשר סיכוי לתקיפת שיא העולם בחצי השני,

אם הכל מתחבר כמו שצריך.  עוד לא קראתי פרסום רשמי, שבוודאי ייצא, אבל אני מניח שההוראה למושכים תהיה לעבור את חצי המרחק על 61:30 או 61:40דק'.

המסלול של ברלין הוא כזה שביום טוב, בחצי השני מגבירים או לפחות שומרים על הקצב.

בואו נמחיש את זה. כך נקבעו ששת שיאי העולם האחרונים בברלין:

2003 – פול טרגט (וסמי קוריר שניה אחת אחריו) – 2:04:55.  חצי ראשון – 63:04.  חצי שני – 61:51.  (נגטיב 75 שניות)

2007 – היילה גברסלאסי – 2:04:26.  חצי ראשון 62:29.  חצי שני 61:57 (נגטיב 32 שניות)

2008 – היילה גברסלאסי – 2:03:59.  חצי ראשון 62:04. חצי שני 61:55 (נגטיב 9 שניות)

2011 – פטריק מקאו 2:03:38. חצי ראשון 61:44. חצי שני 61:54 (פוזיטיב 10 שניות)

2013 וילסון קיפסאנג 2:03:23. חצי ראשון 61:32.  חצי שני 61:51 (פוזיטיב של 19 שניות, אך כאן היתה האטה "טקטית" בין ה – 25 ל – 30, לאחר פתיחה מהירה, והגברה חזקה בשני הקילומטרים האחרונים).

2014 דניס קימטו 2:02:57.  חצי ראשון 61:45. חצי שני 61:12 (נגטיב 27 שניות).

לכן הגיוני לצפות ל – 61:30 עד 61:40 בחצי הדרך. שלושה רצים יילכו עם הקצב (וכנראה כמה נוספים, מספיק חסרי ניסיון כדי לחלום).

ומשם נראה מי ישרוד/אם ישרוד. אם אחד מהם מוכן, באמת מוכן, הוא ינסה להרוויח את השיא בחצי השני. ואם לא – נקבל ריצה בין 2:03:30 ל – 2:04:30.  תוצאה איטית יותר תיחשב כאכזבה (למרות שעבור מנצח במרתון מייג'ור, אי אפשר באמת לדבר באכזבה).

עם כל זה שהתרגלנו לשבירת השיא העולמי בברלין, צריך לקחת בחשבון שתהליך "השוואת" שיא המרתון לשיאי המרחקים הקצרים יותר (10,000 ו- 5,000מ') מיצה את עצמו בשיאו של דניס קימטו בשנה שעברה.

קיפצ'וגה, למשל, יידרש לרוץ תוצאה איכותית יותר מאשר שיאיו האישיים המעולים, כשהיה בשיאו, ל – 10,000 ו-5,000 (קיפצ'וגה הוא הרץ הרביעי בכל הזמנים ל-5,000מ', עם 12:46.53דק', משנת 2004).

עוד צריך לקחת בחשבון שכדי לממש את השיא דרושה ריצה מושלמת, כושר שיא של הרץ באותו יום, הכתבת קצב מצוינת, הרגשה טובה. כל דבר קטן עושה הבדל.

עם כל זה שהתרגלנו לטוב, אני ממליץ שלא נעשה בנאליזציה לשבירת שיא העולם למרתון. זה מחייב הופעה בקצה גבול היכולת האנושית.

בואו נכיר/נזכיר מיהם המועמדים:

לחצו על הוידאו, דקה וחצי של כיף. אחר כך נדבר – 

 

 

אליהוד קיפצ'וגה – קיפצ'וגה, אוי כמה פעמים כבר הצגנו כאן את קיפצ'וגה. אבל יש הבדל.  בכל הפעמים הקודמות הצגתי אותו כ"מי שעשוי להיות", והיום אפשר להציג אותו רשמית כ- top dog. הוא זכה במלוא ה- bragging rights בעקבות הניצחון הכל כך מרשים במרתון לונדון השנה. זה היה המרתון הקלאסי. נשארו כתף אל כתף שיאן העולם קימטו, השיאן הקודם קיפסאנג, וקיפצ'וגה הטוען לכתר. קימטו נכנע ראשון. ובסיום, ממש בקילומטר האחרון, קיפצ'וגה הצליח לברוח, קצת, לקיפסאנג (שבכל הפעמים הקודמות נדמה כבלתי-מנוצח). אגב, לפני שנתיים בברלין, כשקיפסאנג קבע את שיא העולם, קיפצ'וגה סיים שני ב-2:04:05, 42 שניות אחריו.  אז הנה המדד להתקדמות. התוצאה של קיפצ'וגה בלונדון – 2:04:42ש' – שלוש-עשרה שניות משיא המסלול (של קיפסאנג), והיא גם תוצאת השנה בעולם (שבסבירות גבוהה תשופר ביום ראשון).  המסלול של קיפצ'וגה עבר בכל התחנות.  מירוצי שדה, הישגים אדירים על המסלול (בין השאר אלוף העולם ל-5,000מ' בגיל 18, עם ניצחון על אל גארוז' ובקלה, ואיתה מדליות כסף וארד אולימפיות). והמעבר שלו למרתון היה מעל ומעבר למצופה: המבורג 2013 – 2:05:30 (ראשון). ברלין 2013 2:04:05 (שני, לשיאן העולם), רוטרדם 2014 2:05:00 (ראשון), שיקגו 2014 2:04:11 (ראשון), לונדון 2015 2:04:42 (ראשון). 

וכל זה מוביל ליום ראשון, שאמור להיות הרגע שלו.

נכון, בראיונות קיפצ'וגה מוריד צפיות, לא מדבר על שיא העולם, אלא על personal best. וככה בדיוק צריך לגשת אל המרתון. עם מטרה ריאלית ברורה וגלויה, ואם תסריט אופטימי שבינך לבינך. בסביבות הקילומטר ה-37 נדע.

אני בעדו, מיותר לציין. איך אפשר שלא?

kipchoge

(Photo courtesy of Michiel Jelijs)

עמנואל מוטאי – עמנואל מוטאי הוא רץ אניגמטי. מוזר כי הוא גם יחסית עקבי, לאורך שנים, וגם מאוד איכותי ביכולת השיא.  אבל איכשהו, תמיד כשהכל מתחבר לו, באמת מתחבר, שהוא בפורמה של world beater, איכשהו הוא יוצא שני.  מאז 2008, שבע פעמים סיים מוטאי במקום השני באחד המייג'ורס (פעמיים בלונדון, פעמיים בניו יורק, בברלין, ובשיקגו, וגם באליפות העולם). בניצחון היחיד שלו, לונדון 2011, הוא קבע שיא מסלול (ששופר מאז על-ידי קיפסאנג). בשנה שעברה סיים שני לקימטו בברלין, בתוצאה השניה בכל הזמנים (2:03:13ש'). בסך הכל נקבעו 8 תוצאות של סאב 2:04 למרתון (פלוס שתיים נוספים בבוסטון 2011). ע. מוטאי הוא אחד מבין שלושה רצים, יחד עם קימטו וקיפסאנג, שעשו זאת פעמיים. 

למרות שהיתה לו הופעה נוראית מבחינתו בלונדון (2:10 ומקום 11), מוטאי הצהיר השבוע שהוא מתכוון לנצח ושלעתו יש סיכוי טוב לשיא עולם. הוא התייחס לכך שגם קיפצ'וגה וג'פרי מוטאי מצויים בכושר מצוין. (תמיד צריך לקחת בחשבון שאלו הצהרות של קידום המירוץ – הוא לא יגיד הרי "שמעו, אנחנו מגיעים בכושר זיפט" – אבל ככה זה עם הייפ, כשמדובר בספורטאים ברמות האלה – זה עובד).

 

ג'פרי מוטאי – ג'פרי מוטאי הוא יקיר המועדון. והשאלה היא אם כיום, בספטמבר 2015, יש סיכוי שנראה אותו חוזר לרמה הפנומנלית שהפגין בין השנים 2011 ל-2013.  שנת 2011 של ג'פרי מוטאי היתה אולי המרשימה ביותר. לא רק שהוא ניצח במרתון בוסטון ובמרתון ניו יורק, אלא שהוא קבע בשניהם שיאי מסלול בלמעלה מ-2:30דק'. ה-2:03:02 מובסטון היא התוצאה שמרבים לאזכר, אך ה-2:05:05ש' במרתון ניו יורק הקשה – זו התוצאה המרשימה עוד יותר. ב-2012 ניצח מוטאי בברלין בתוצאה של 2:04:15ש' וב-2013 הוא חזר לנצח בניו יורק, וגם רץ מהר מ-59 דקות לחצי מרתון.  אך מאז נדמה שהוא איבד צעד, ולא ראינו ממנו תוצאה מהירה מ-2:08. בגיל 33, עדיין לא מאוחר מדי.  השאלה היא אם המגמה היא הפיכה. כמות הפעמים שבו אפשר לקחת את הגוף כך, עד לקצה הדמיוני, היא אחרי הכל, מוגבלת. אז ג'פרי מוטאי מגיע חזרה לברלין כאלוף עבר וכרץ מיתולוגי, אבל הפעם, אני חושב, גם כאנדרדוג. ואיזה סיפור זה יכול להיות… בכושרו משנת 2011 אני מעריך שמוטאי היה מאיים על שיא העולם אילו רץ בברלין.

 

עד כאן ה – Big Three…לרצים הבאים סיכוי להתברג גבוה, גם לנוכח סבירות שלפחות אחד משלושת הגדולים לא יהיה במיטבו.

 

פייסה לילסה – ברזומה של לילסה האתיופי שיא אישי של 2:04:52 משיקגו 2012 (מקום שני), מקום שלישי באליפות העולם בדאגו 2011 ועוד. השנה סיים רביעי במרתון דובאי המהיר עם 2:06:35ש', וחמישי ברוטרדם עם 2:09:55ש' בלבד. אפילו אם ישחזר את ריצת השיא שלו, קשה לראות אותו מתמודד על הניצחון, והוא לא תלוי רק בעצמו.  זמן מהיר והתברגות בשלישיה הראשונה יהיה הישג מצוין עבורו.

אליהוד קיפטאנוי – שיאו האישי 2:05:39ש' מפראג 2009. זה כבר ישן, והוא לא זכה להצלחה דומה מאז.  התחרה בברלין שלוש פעמים וסיים חמישי, שמיני ושוב חמישי – בשנה שעברה – בתוצאה של 2:07:29ש'. גם קיפטאנוי  ישמח לשיא אישי ויקווה לדעיכה של חלק מהרצים המהירים יותר.

טמירט טולה – סיים רביעי בדובאי 2014 עם 2:06:17ש', סיים שישי באליפות העולם למירוצי שדה. טולה הוא בן 34. כיום, להבדיל מלפני עשור, זה לא מספיק כדי להיחשב מועמד לניצחון במרתון ברלין.

לוסאפו אפריל – רץ המרתון הדרום אפריקני הטוב ביותר כיום, שיאו האישי 2:08:32ש' ממרתון האנובר 2013, באותה שנה הגיע גם להישג השיא במייג'ורס כשסיים שלישי במרתון ניו יורק.

 

ההימור שלי: ניצחון לקיפצ'וגה, 2:03:42ש'

 

שני אלופים ישראלים נוספים

בפוסט הקודם התייחסתי בהרחבה לרצים הישראלים המובילים שישתתפו בברלין.  אך ישנם שני אלופים ישראלים שלא הזכרתי, וההישגים שלהם מעוררי השתאות.

את איתן חרמון פגשתי לראשונה על קו הסיום של מרתון ברלין 2010, ארבע שנים לאחר שרגלו נקטעה עקב פציעה ממטען צד במלחמת לבנון השניה, וכן, הוא היה שם על קו הסיום של המרתון.

השנה הוא כבר זכה, בלונדון, באליפות העולם הרשמית לקטועי רגליים. והוא חוזר ביום ראשון לברלין עם מטרה מדהימה, וריאלית: לשפר את הזמן המהיר ביותר שנקבע אי פעם על-ידי קטוע רגל בריצת מרתון:  2:57:06ש'. ובכל מקרה, לרדת לגבול השלוש שעות.

זיו שילון היה מפקד פלוגה בגדוד צבר בחטיבת גבעתי. באוקטובר 2012 נפצע קשה ממטען צד סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה. זיו איבד יד אחת ונפצע גם בשניה.  לאחר הליך שיקום ממושך, זיו יתייצב ביום ראשון לריצת המרתון הראשונה שלו, בליווי המאמן ניר כהן.

נעקוב בהתפעלות ובהצדעה!

zivshilon

(זיו שילון עם ניר כהן)

מירוץ הנשים:

שלוש המועמדות העיקריות לניצחון הן אברו קבדה האתיופית, שקבעה את שיאה האישי כשניצחה בברלין 2012, 2:20:30.  השנה רצה 2:21 בדובאי ובשנה שעברה ניצחה במרתון פרנקפורט;

גלדיס צ'רונו הקנייתית, רצה מהירה מאוד. צ'רונו היתה סגנית אלופת עולם ל-10,000מ', בשנה שעברה ניצחה באליפות העולם לחצי מרתון, וקבעה שיא אישי נהדר של 66:38דק' בחצי מרתון איסטנבול.  מרתון הבכורה שלה בינואר בדובאי היה מוצלח מאוד: 2:20:03ש', ומקום שני.

מסרט היילו האתיופית בעלת שיא אישי של 2:21:09ש', ניצחה במרתון המבורג השנה.

אפשר לצפות לריצה מהירה מ-2:20ש', סטנדרט האיכות בקרב הנשים כיום, וכדאי לזכור שהזמן המהיר ביותר לאשה בברלין הוא 2:19:12ש' של מיזוקי נוגוצ'י (האלופה האולימפית מאתונה), שנקבע ב-2005.  הגיע הזמן שנראה שוב ריצה מהירה מאוד גם מקרב הנשים בברלין.

שימו לב גם לתופעת "הרצה המחייכת" – חביבת הקהל המקומי Anna Hahner.  אנה קבעה את שיאה האישי – 2:26:44 בברלין בשנה שעברה, והנה – עכשיו לא תצטרכו לשאול מי זו הרצה היפה שלא מפסיקה לחייך ולמה המצלמה מתמקדת דווקא בה מתוך 40,000 רצים.

ההימור שלי: ניצחון לקבדה, 2:19:50ש'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לקראת מרתון ברלין (וורשה) - הישראלים
מרתון ברלין - תוצאות וסיכום

תגובות

  • רונן פלד

    נהנתי לקרוא. כתוב יפה ואתה לא פוחד להמר (מקצועיות נטו!)

  • רונן פלד

    נהנתי לקרוא. כתוב יפה ולעניין (אהבתי את ההימור שלך :-)

  • יורם אהרוני

    "...צריך לקחת בחשבון שתהליך "השוואת" שיא המרתון לשיאי המרחקים הקצרים יותר (10,000 ו- 5,000מ') מיצה את עצמו בשיאו של דניס קימטו בשנה שעברה..." מה כוונתך?

    • נחשון שוחט

      יורם, אחרי שקימטו קבע את השיא העליתי פוסט של פאנל כותבים בהתייחס לשאלה אם אנחנו מתקרבים לראות תוצאה של 2:00 למרתון. בין השאר כתבתי שם כך - הסבר שהזכרתי כמה פעמים עוד לפני כן -
      "השיפור המשמעותי של השיא הוא לכן תיקון היסטורי. הוא צמצם ולמעשה סגר את פערי האיכות המשמעותיים שהיו בין המרתון לבין המרחקים הקצרים יותר (שנבע מפרדיגמת החשיבה הקודמת). כיום, הגענו למצב של שוויון יחסי. לפי מחשבון מקמילן (המרה לא מחייבת, ובכל זאת אינדיקציה רלוונטית ומאד מעניינת) – 2:02:57ש' למרתון תואם זמנים של 58:25דק' לחצי מרתון (שיא העולם הוא 58:23דק'), 26:12דק' ל – 10,000מ' (שיא העולם הוא 26:17דק') ול – 12:37דק' ל – 5,000מ' (שיא העולם הוא… 12:37דק'). זה לא אומר שאי אפשר לשפר מכאן, אלא שהשיפור מכאן צפוי להיות מקביל לשיפור היכולות גם במרחקים הקצרים יותר. ואם שיפור זה נבלם/התמתן מאד, כך צפוי גם במרתון. לשם השוואה, לפי מחשבון מקמילן זמן של 2:00:00ש' למרתון תואם ל – 57:01 דק' לחצי, 25:35 דק' ל – 10,000מ', 12:19 דק' ל – 5,000מ'."

      מחשבון מקמילן לא מספק "המרה" מדויקת או מחייבת אבל נותן פרופורציה. אפשר להשתמש בטבלאות השוואה שונות רשמיות יותר, שאתה בקי בהן יותר ממני. הטענה העיקרית שלי היא שמשך שנים היה פער איכותי בין המרתון לריצות המסלול הארוכות, שנבע בין השאר מכך שהרצים בעלי הפוטנציאל הגבוה יותר התמקדו בריצות המסלול. המעבר המוצלח של טרגט וגברסלאסי היה שלב ראשון בתפנית. סמי וונג'ירו, שמ-26:41 ל-10,000 בגיל 18 עבר מייד לחצי המרתון (שיא עולם) והמרתון (אלוף אולימפי בגיל 20) היה הסנונית של השלב השני. שיא המרתון שופר מאז 2005 בכמעט שתי דקות (וב-2:41 מאז 2003). מאז 2005 לא היה רץ שהתקרב לשיאי העולם ב-5,000מ' ו-10,000מ'.

      בשורה התחתונה, עבור רץ שבשיא יכולתו (לפני שנים) רץ 12:46 ו-26:49, יהיה מאד קשה לרוץ מהר מ-2:03ש'. אשמח להיות מופתע.

      גם אתה התייחסת בעבר לכך שרץ של 2:00 למרתון יהיה חייב לרוץ מהר מ-26 דק' ל-10,000מ'.

      • יורם אהרוני

        דעתי היא כי אין שום טבלה או מחשבון המסוגלים להשוות בין הישגים במקצועות שונים, אפילו מקצועות קרובים כמו 10,000 ומרתון. ראינו בזמן אליפות העולם כמה חוסר כבוד נותנת הטבלה של IAAF לשיא של אשטון איטן בקרב-10. הרבה אנשים חיכו לראות מה יוכל לעשות זרסנאי טדסה במרתון. כתבו שיש לו יעילות ריצה פנומנלית. חיכו לגדולות ונצורות. זה לא קרה. אני זוכר שהיה מומחה כלשהו שאמר כי סגנון הריצה של היילה גברסילאסי לא מתאים למרתון, כי הוא בזבזני מדי. אז הוא אמר. הטבלאות נבנות על סמך איסוף נתונים בתקופה מסוימת ואז מבוצעת בהם איזו פעולה מתמטית (מתמטיקה זה ממש לא השטח שלי) ויוצאת נוסחה ממנה מחושב הניקוד. מרתון הוא מקצוע שבו ההישגים ממשיכים להתקדם ואיש לא יודע עד כמה. אין שום מקצוע אחר כזה באתלטיקה כיום. בכל שאר המקצועות האחרים לגברים יש כבר די מזמן סטגנציה או ירידה בהישגים. בריצות הקצרות יש אולי שיפור בממדי עומק (לא בדקתי, אבל התרשמותי שזה כך) אבל בכל זאת גם שם השיאים נקבעו כבר לפני 6 שנים. השיא במרתון שופר מאז כבר 3 פעמים על ידי שלושה רצים שונים.

        • shohat

          עדיין לצפות מרץ של ממוצע 2:41 לקילומטר ל10000 (בשיאו) לרוץ 2:55 לקילומטר למרתון - זה יומרני. גם אתה הסברת זאת בעבר.

          ברור שטבלאות ההשוואה אינן מדויקות (זו לא מתמטיקה) אלא נותנות אינדיקציה כללית. השאלה מהו טווח הסטייה. ולהאט בפחות מ14 שניות לקילומטר בממוצע בין 10000 למרתון זה די פנומנלי.

          יתכן שמשהו בשיטת האימון (או גורם אחר) הוביל להמרה טובה יותר (רצים של 26:50 נגיד שרצים 2:04 ומהר יותר) אך גם לתהליך כזה יש בסוף גבול.

          הדוגמה של טדסה לא רלוונטית. להיכשל במימוש המרה טובה אפשר בלי סוף. זה ההבדל בין תנאי הכרחי לתנאי מספיק.

          ההערכה שלי היתה שקצב שיפור השיא יואט כבר כשנקבע 2:03:38. בינתיים התברר שהייתי פסימי מדי. אני חושב ששבירת השיא של קימטו אפשרית אך בהופעת קצה ובשיפור לא גדול.

          • יורם אהרוני

            אתה מצביע במדויק על הבעיה של המחשבונים וטבלאות הניקוד: הם מבוססים על נוסחה מתמטית כלשהי אך ריצה אינה מתמטיקה. אין נוסחה אחידה הטובה לכל רץ ובוודאי שלא לכל רמות הרצים. מישהו פעם בדק ומצא כי בתחום היכולות המקובלות של בני נוער , הטבלאות נדיבות הרבה יותר לגבי מקצועות מסוימים. לדוגמה בטבלה של IAAF כדי לצבור 200 נקודות הבנים צריכים לעבור 1.15 מ' בקפיצה לגובה (יש המון כאלה) בעוד שכדי לקבל אותו מספר נקודות בריצת 2000 מטר עליהם לקבוע זמן של 7:12.23 דקות, בשנה שעברה דומני שרק אחד מתלמידיי קבע הישג טוב מזה (וגם הוא ספורטאי הנמצא בנבחרת הנוער בענף הספורט בו הוא עוסק). הדבר נובע כנראה מכך שאיסוף הנתונים שנעשה כבסיס לבניית הטבלאות התמקד רק בתוצאות טובות מאד, אולי 1000 הטובים בעולם ואין נוסחה מתמטית אחת הטובה לכל הרמות. גם לגבי המרה אישית יש מגבלות. במחקר שהייתי נבדק בו בתחילת שנות השמונים מצאו שיש לי שני שליש סיבים לבנים, הכי הרבה מכל הנבדקים במחקר ולכן ההמרה אצלי מ-10 ק"מ למרתון נותנת זמן טוב יותר מאשר הייתי מסוגל לקבוע במרתון עצמו.

            • נחשון שוחט

              יורם, זה שוב היפוך של השאלה.
              אנחנו יכולים להעריך מהי המרה "סבירה" ומהי המרה "אופטימלית", לכאורה (שני דברים שונים כמובן) בין יכולת ל-10 ליכולת חזויה למרתון, כפוטנציאל כללי. זה לא מדע מדויק, ישנה שונות בין רצים, אבל זהו דיון מקצועי שמבוסס היטב אמפירית (אילו המרות אנו מכירים בקרב טובי רצי המרתון). מהי בדיוק ההמרה האופטימלית - זה נתון לויכוח, אבל אני מניח שבשיחה בין שנינו נגיע להערכה די קרובה.
              עכשיו, הרוב הגדול של רצי המרתון לא יתקרבו למימוש ההמרה האופטימלית הזו (ואפילו הסבירה), פשוט כי היכולת לממש ההמרה ממש לא מובנת מאליה. להיפך, היא קשה ומחייבת נטייה למרתון, בכישרון ובעיקר באימונים לאורך זמן. המרה פחות טובה - זה דבר צפוי וטבעי לגמרי.
              אבל אנחנו עוסקים בשאלה ההפוכה: המרה טובה מן האופטימום המוכר/החזוי. וכאן, א. אם קורית תופעה כזו (רצים של 26:50 שיורדים מ-2:03) אז היא מפתיעה ומרתקת. ב. עדיין יש לצפות שהסטייה הזו תהיה קטנה/מוגבלת, בוודאי שלא אינסופית.

              אני רוצה להפנות אותך לדברים שאתה כתבת בזמנו בתגובה לדיון אצל דורפן. אני זוכר אותם כי בעצם היית מי שהכניס שם את כל הדיון לפסים מקצועיים והסברת פשוט מצוין. וגם כי ציטטתי את ההסברים שלך שם בשני פוסטים קודמים שלי. כך כתבת:
              "ואני מאד מסופק אם מי שרץ 10,000 על קצב של 2:37.7 לק"מ יכול לרוץ מרתון על 2:50.6. הטוב ביותר עד ביום בשילוב של 10,000 – חצי-מרתון ומרתון שלם הוא גברסילאסי.הקצבים שלו(זמן לקילומטר) בשיאיו האישיים הם: 10,000 – 2:38.3, חצי מרתון – 2:47.5, מרתון – 2:56.3 (הכל דקות ושניות). כדי לרוץ מרתון בשעתיים צריך לרוץ בקצב של 2:50.6. נניח שגברסילאסי הוא רץ מאד לא יעיל וההפרש של 18 שניות לק"מ בין הקצב ל – 10,000 והקצב למרתון הוא גדול יחסית. כמה קטן יכול להיות ההפרש אצל רץ אחר? נראה לי שרץ שירד משעתיים במרתון חייב יהיה לרדת מ – 26 דקות ב – 10,000. כאשר נראה רץ כזה אולי אפשר יהיה לחשוב ברצינות גם על מרתון בשעתיים."

              הממוצע של קיפצ'וגה (2004) ל-10,000מ' הוא 2:40.9 לק"מ. הקצב הממוצע בשיא העולם של קימטו למרתון היה 2:54.83 לק"מ.

            • נחשון שוחט

              הקישור - http://debuzzer.com/dorfan/12854/

            • יורם אהרוני

              הבעיה היא שפעם רוב אלה שרצו מרתון, היה להם קודם זמן ידוע ב-10 ק"מ. אני לא בטוח שזה היה המצב לגבי אבבה ביקילה. מישהו ידע עליו משהו לפני רומא 1960? כיום חלק מהרצים מתחרים ברמה גבוהה במרתון בלי שניסו למצות את הפוטנציאל ב-10 ק"מ וחצי מרתון. יש הרבה מן המשותף בין הכנה למרתון ו-10 ק"מ אך הרבה מאד גם מהשונה. אולי באמת השלב הזה של מיצוי הפוטנציאל ב-10 ק"מ לא הכרחי? אולי הוא אפילו בולם במשהו את ההסתגלות לקצב הנדרש במרתון?

            • נחשון שוחט

              בוודאי שהוא לא הכרחי. עובדה שלקימטו, קיפסאנג, שני המוטאי, מקאו - אין שיאים אישיים מרשימים (אם בכלל) ל-10,000(לרובם תוצאה איכותית לח"מ, לא ממצה. מקאו, ג'. מוטאי וקיפסאנג כולם סאב 59). עובדה גם שרוב הרצים היום מדלגים לגמרי על ריצות המסלול. זה עדיין לא שולל קיומו של קשר תיאורטי/משוער. כלומר אפשר להיות די בטוחים שאילו היו מתמקדים באימונים ל-10,000 היו רצים מהר מ-27דק' (לפחות, וחלקם לכיוון 26:30).

              זה חוזר לנקודת הפתיחה של הדיון. השיא של קימטו מקביל באיכותו לשיאי המסלול. לפני 10-12 שנים היה פער איכותי משמעותי. לראיה - 24 רצים רצו מהר משיאו (פורץ הדרך בזמנו) של פול טרגט מ-2003 (שיא העולם ל-10,000 היה אז 26:22). 43 רצים רצו מהר משיאו הקודם של חאנוצ'י (2:05:38). זה המון! בכל התקופה הזו רק בקלה שיפר את שיא ה-10,000 ל-26:17, בשנת 2005. ומאז כלום. עכשיו, יתכן ואפילו סביר שהמרתון ימשיך להתקדם ולפתוח "פור" מסוים - כי הרצים הטובים ביותר מתמקדים בו, אבל טענת "צמצום הפער האיכותי" עומדת בעינה.

              זהו. אני פחות או יותר מיציתי את ה"תיזה" שלי. כרגיל, כיף לשוחח אתך. יהיה מענין.

            • יורם אהרוני

              ריצת 10,000 לגברים במשבר קשה. נכללת כיום רק בתחרות ביוג'ין מכל תחרויות ליגת היהלום וגם זאת יום לא לפני האירוע העיקרי וכמובן שלא במסגרת המירוץ ליהלום. בשלוש השנים האחרונות מסתמנת מגמה מדאיגה גם ב-5000 גברים. המרתון משגשג וכך גם הריצות למרחקים בינוניים. אפילו ריצת 10 ק"מ כבר לא מושכת את טובי הרצים להשתתף בה. יגיע יום, אני מקווה במהרה, שיתחילו לתת יותר כבוד למרחקים שבין 1500 למרתון. למה שלא יהיה אירוע שנתי של 30 ק"מ על כביש? שיאי העולם האחרונים כולם נקבעו במהלך מרתון כך שאם כמה רצי צמרת ינסו, הם כנראה יוכלו לקבוע שיא חדש. אני לא תולה תקוות גדולות בסבסטיאן קו. הלוואי שאתבדה.

  • אלכס דוקורסקי

    סקירה מעולה שמגבירה, כרגיל, את הציפייה.
    תודה רבה ובהצלחה לאיתן חרמון ולזיו שילון.

  • YG

    כשאתה מסתכל על ה-2:02:57 של דניס קימטו לפני שנה בברלין, אתה לא יכול שלא לראות את הדמיון לקיפצ'וגה ביום ראשון הקרוב

    שני המרתונים היו ויהיו בברלין, על המסלול המהיר, מזג האויר וכל המשתמע.

    קימטו בברלין 2014 עשה את המרתון השישי שלו, לקיפצ'וגה ביום ראשון יהיה זה המרתון השישי.

    קימטו בברלין 2014 היה בדיוק בן 30, קיפצוגה ביום ראשון בברלין יהיה בדיוק בן 30.

  • Ivan Pedroso

    מעניין! יש שידור? יורוספורט?

  • ג'וש

    קימטו מתחרה?

    • נחשון שוחט

      לא.

  • ניב

    יש שידור בשעה 09:45 בערוץ ספורט1 (54 בהוט).

    • YG

      זה ידוע. מה עם ערוץ פתוח? אינטרנט?

  • YG

    מה קורה שם לקיפצ'וגה? הלשון או הסוליה שלו הלכה?

    כל הריצה מתמקדים בזה- הבעיה היא שהשידור בצרפתית.. יש לי הרגשה שמישהו בנייקי (או שאני לא מזהה טוב את הסוג) ישלם בראשו..

  • דיזידין

    גם הנייקי שלי התפרקו צ'יק צ'ק, אז זנחתי את החברה הזאת לתמיד (עברתי לברוקס).
    תודה נחשון, בזכותך ראיתי את המרוץ המדהים הזה.

Comments are closed.