לקראת מרתון שיקגו

לקראת מרתון שיקגו, סקירה ב-bullets, אסוציאציות רנדומליות, זכרונות, ציוני דרך ואגדות.

 

Joan Benoit Samuelson

 

בתמונת הנושא: ג'ואן בנויט סמואלסון, מנצחת המרתון האולימפי הראשון לנשים, רצה את המרתון המהיר ביותר שלה בשיקגו, לפני 30 שנה. והיא תרוץ שוב השנה. נחזור לכך בהמשך.

  • כולם יודעים ששני דברים קורים בשיקגו באוקטובר. האחד הוא שה-Cubs נחנקים. והשני הוא מרתון שיקגו. אז ג'ייק ארייטה וקייל שוורבר ינסו להסיר קללה של 107 שנים ובין לבין 40,000 רצים ייצאו לרחובות העיר.
  • אני לא תמיד כותב על שיקגו, אבל כשאני כותב, זה מתקשר בהכרח לפרק חיים אישי ביותר.  אדם נושא על כתפיו גם, כל ימיו, את צרור זכרונותיו. לכן הפינה החמה-הקרה לשיקגו. ההסבר כאן.
  • זו העיר שקרל סאנדברג תיאר באופן כל כך קולע את הגאווה שלה. עיר גאה, מאתגרת, מיוחדת. לטוב ולרע. וגם עבור הרצים המגיעים אליה. לפעמים בעדך לפעמים נגדך. לך תדע.
  • בשנים האחרונות היא האירה פניה לרצים. ב-2011 מוזס מוסופ קבע שיא מסלול של 2:05:38. ב-2012 צגאיי קבדה ניצח בשיא מסלול חדש של 2:04:38, 14 שניות לפני פייסה לילסה. ב-2013 דניס קימטו רץ ריצה מדהימה עוד יותר ושיפר ל- 2:03:45 כשהקדים בשבע שניות בלבד את עמנואל מוטאי. בשנה שעברה אליהוד קיפצ'וגה ניצח ב- 2:04:11ש', כששני הרצים אחריו, סמי קיטווארה ודיקסון צ'ומבה סיימו ב-2:04:28 ו-2:04:32 – התוצאה המהירה אי פעם למקום השלישי במרתון.
  • השנה, תרשו לי לנחש, לא נראה זמנים כאלה. מייד תבינו למה.
  • שיאי העולם האחרונים שנקבעו בשיקגו, אגב, היו ב-1999 (חאלד חאנוצ'י, 2:05:42ש') וב-2002 (פולה רדקליף, 2:17:18ש').
  • בשנה שעברה סימן מרתון שיקגו 30 שנה לריצה המדהימה (הראשונה) של יקיר המועדון סטיב ג'ונס. השנה תסמן 30 שנה לריצה המדהימה השניה שלו. תמיד תענוג לחזור ולשנן, את החיים לפי ג'ונס. הרץ, הגישה, הריצה. It never gets old.
  • אז בואו נדבר על המרתון, וקודם כל, על התנאים. נראה שביום ראשון יהיה קצת חם מדי, קצת שמשי מדי, ועם יותר מדי רוח (היי אל תכעסו עליי, אתם שנרשמתם למרתון ב-windy city). הבעיה בשיקגו היא בעיקר בחצי השני כשיוצאים ממחסה הצל של הבניינים והשמש מכה. Roadkill כל הדרך חזרה ל-Grant Park. נקוה לטוב.
  • אגב, המסלול של מרתון שיקגו נבנה כסיור מודרך בין איצטדיוני הספורט המפורסמים של העיר: Wrigley Field של ה-Cubs בנקודה הצפונית של המסלול (מייל 7.5), היונייטד סנטר של הבולס בקצה המערבי (מייל 15), ה – US Cellular Field של ה-White Sox (מייל 24) וממש בסמוך לסיום, Soldier Field של ה-Bears.
  • השנה, לראשונה לאחר שנים, התקבלה החלטה אסטרטגית של המארגנים. כמו בבוסטון ובניו יורק, ובניגוד ללונדון, ברלין ורוב המרתונים המהירים, גם בשיקגו לא יהיו מכתיבי קצב. המשמעות היא שכל רץ לעצמו. מההתחלה. המשמעות היא שהתרחיש הנפוץ של דבוקה מובילה גדולה שעוברת את חצי המרחק מהר, מהר מדי עבור רוב מי שנמצאים בה, פחות סביר. נקבל זמנים איטיים יותר, כנראה, אך מירוץ דרמטי יותר.
  • טוב, נדבר על הרצים.
  • החדשות הטובות הן ששניים מארבעת הרצים הראשונים מהשנה שעברה חוזרים. החדשות הרעות היא שהשניים שלא חוזרים הם אליהוד קיפצ'וגה (שניצח לפני שבועיים בברלין) וקנניסה בקלה (שלא ברור סטטוס החזרה שלו מפציעה נוספת בגיד האכילס). יחסר גם צגאיי קבדה שאמור היה להתחרות אך ביטל עקב פציעה. מי נשארו? סמי קיטווארה ודיקסון צ'ומבהשקבעו את שיאיהם האישיים בשיקגו לפני שנה. הוסיפו את אנדשו נגוסה מאתיופיה, מנצח מרתון טוקיו בעל שיא אישי של 2:04:52, את אברה קומה ואת ווסלי קוריר, ויש סיכוי שדווקא ללא מכתיבי הקצב והעיסוק האובססיבי בקצב שיא עולם, נרוויח ריצה בכלל לא רעה. טוב, נוסיף לרשימה גם את הדביוטנט אלקנה קיבט, רק בזכות השם (וכי עמיחי ביקש).
  • בהיסטוריה של מרתון שיקגו נכללים כמה מסיומי המרתון הדרמטיים ביותר (נושא לפוסט אחר)

sammykitwara

  • המועמד העיקרי לניצחון הוא סמי קיטווארה (בתמונה). בן 28, עם שיאי אישי נהדר של 58:48 דק' לחצי מרתון, לאחר שהתקדם ל-2:04:28ש' על המסלול הזה בשנה שעברה, קיטווארה מתקרב מאוד למימוש ההבטחה. זו ההזדמנות הגדולה שלו לנצח סוף סוף במרתון בסדר הגודל הזה. במרתון לונדון השנה, מול הרצים הטובים ביותר, הוא סיים שישי בלבד ב – 2:07:43. האם הגיע הרגע שלו?
  • דיקסון צ'ומבה סיים בשנה שעברה 4 שניות בלבד אחרי קיטווארה. גם הוא בן 28. בטוקיו השנה הוא סיים שוב שלישי ב- 2:06:34. הוא יזנק בלי רגשי נחיתות ובמטרה לנצח.
  • אנדשו נגוסה, אלוף מרתון טוקיו,, יוכל, אם ינצח, להשתוות לניקוד של אליהוד קיפצ'וגה בראש טבלת ה-WMM ובתחרות על פרס של חצי מיליון דולר (נספרים בעצם שני המרתונים הטובים ביותר, כך ששני נצחונות מקנים ניקוד מקסימום, אם כי שובר השיוויון במקרה כזה יהיה נתון לשיקול דעת הוועדה המארגנת, כך שקשה לראות מישהו משתווה להישגיו של קיפצ'וגה השנה).
  • אני הולך דווקא על סוס שחור במירוץ הזה, אברה קומה. קומה הוא רץ מסלול מצטיין (13:00, 26:52). המעבר שלו למרתון, בגיל צעיר מאד (יחסית ליכולתו על המסלול ולמה שהיה נהוג בעבר) לא היה חלק, אך לאחר שקבע שיא אישי של 2:05:56 בברלין בשנה שעברה, הוא השיג השנה ניצחון יוקרתי במרתון רוטרדם ב-2:06:47. יש לי הרגשה שהוא יהיה פקטור משמעותי בשדה המתחרים הזה למרות התוצאה האיטית יותר "על הנייר".
  • ווסלי קוריר, חבר הפרלמנט הקנייתי, יקיר המועדון. אישיות מיוחדת במינה עם סיפור מיוחד במינו (בין השאר סביב מרתון שיקגו). אלוף מרתון בוסטון 2012. לפי כושרו בשנתיים האחרונות (תוצאות סביב 2:10) הוא לא באמת מועמד לניצחון ביום ראשון, אבל תמיד כיף לחזור ולספר את הסיפור על הפוליטיקאי המהיר ביותר במרתון.
  • אני צופה מירוץ צמוד יחסית לרוב אורכו, ותוצאה של 2:06ש' למנצח. אבל דרמטי.
  • הרצה הטובה ביותר, מבין כולם, היא פלורנס קיפלגאט, שקבעה השנה בפעם השניה שיא עולם לחצי מרתון (ברצלונה, בפברואר). קיפלגאט פעמיים מנצחת מרתון ברלין ובעלת שיא אישי של 2:19:44. היא לא בהכרח תחסר הכתבת קצב מהירה מאחר ובשיקגו הנשים מוזנקות יחד עם הגברים. למרות ריצה חלשה מאד עבורה בחצי מרתון שבו התחרתה כחלק מההכנה, היא מגיעה כפייבוריטית ברורה לניצחון.
  • שתי המתחרות הבולטות של קיפלגאט צפויות להיות האתיופיות ברהנה דיבבה (ש.א. 2:22:30, ניצחה השנה במרתון טוקיו, סיימה שלישית בשיקגו בשנה שעברה) ומולו סבוקה (ש.א. של 2:21:56 בדובאי השנה). היתרון האיכותי הוא בבירור לקיפלגאט, בוודאי אם היא תגיע בכושר קרוב ליכולתה בפברואר.
  • והנה נתון די מדהים לסיום (כפי שהודגש בסקירה של Letsrun.com) וחשוב יותר, הדמויות שמאחוריו. רשימת הרצות מסודרת, כנהוג, לפי דירוג השיאים האישיים.  רצות מספר 1 ו- 3 ברשימה הן שתי רצות אמריקאיות למרות ששתיהן לא תהיינה בתמונת הניצחון ביום ראשון הקרוב. הראשונה, 2:19:36ש', של דינה קסטור הזכורה לתמיד ממדליית הארד במרתון האולימפי באתונה 2004. את שיאה האישי שהוא גם שיא ארה"ב, קבעה בלונדון 2006. כיום קסטור בת 42, בשנה שעברה קבעה שיא עולם לגילאי 40+ לחצי מרתון, 1:09:39ש'.  שיא העולם לגילאי 40+ למרתון, של אירינה מיקיטנקו, עומד על 2:24:54ש'. הרצה המדורגת שלישית לפי תוצאה היא יקירת המועדון ג'ואן בנויט סמואלסון, מחלוצות המרתון, מנצחת המרתון האולימפי הראשון לנשים בלוס אנג'לס 1984 ושיאנית עולם בעבר. את תוצאתה הטובה ביותר, 2:21:21, קבעה בשיקגו ב-1985, בדיוק לפני 30 שנה. בגיל 58(!) מטרתה של ג'ואני, לדבריה, היא לרוץ עד חצי שעה לאט יותר מריצתה לפני 30 שנה. כלומר, 2:55ש'. בגיל 58. וואו. זה בלתי-נתפס. וזו ההשראה.

 

Shout outs:

ליעקב הרשקוביץ, מרתון שיקגו שלישי ברציפות.  תהנה יקירי.

לרצים ולרצות הישראלים שיתחרו ביום ראשון במרתון מינכן, ובמיוחד לדקלה דרורי המדהימה. לא אכתוב כאן מה וכמה, רק שאני משוכנע שאת יכולה.

בהצלחה לכולם!

 

 

 

דרוש רק מנג׳ר
בונדסמאניה - שבוע 41

10 Comments

יעקב 8 באוקטובר 2015

תודה נחשון על הסקירה והאזכור. מקווה לכבד את מורשת ג'ונס.

דקלה דרורי 8 באוקטובר 2015

תודה נחשון, אם אתה משוכנע אז גם אני משוכנעת! תודה על כל העצות המועילות תמיד, אין כמוך

אלכס דוקורסקי 9 באוקטובר 2015

נחשון, תודה רבה על הסקירה. יהיה מעניין ובהצלחה לכל הרצים הישראלים.

shohat 9 באוקטובר 2015

טוב, מסתבר שביום ראשון האחרון מריה קונובלובה הרוסיה שחגגה 40 באוגוסט רצה 2:22:27 במרתון נאגויה ביפן (היא סיימה במקום השלישי). שיא עולם חדש לגילאי 40+.

אודי 9 באוקטובר 2015

הקאבס רוב הזמן כבר לא משחקים באוקטובר.

austaldo 9 באוקטובר 2015

מעולה ומרתק, כמו תמיד.
רק הערה קטנטנה: היונייטד סנטר נכון להיום הוא הרבה יותר של הבלאקהוקס מאשר של הבולס :)

shohat 9 באוקטובר 2015

שמע, גרמת לי לבדוק אם פספסתי איזו הודעה על החלפת האולם. יום איטי… אני בכלל ראיתי אותם בשיקגו סטדיום (היו ימים).
לאודי: הבדיחה על אוקטובר אפילו לא שלי. כלומר, מתי שמגיעים כבר לאוקטובר. הפתיחה לפוסט של צ'ארלס פירס בגרנטלנד מבריקה (אני ממליץ). בין השאר הוא כותב, בעקבות הניצחון על פיטסבורג:

The world will not end until the Cubs are one strike away from winning the World Series. The last pitch will be halfway to the plate and the asteroid will come to call. Blood moons and superannuated radio preachers are one thing. The Chicago Cubs and postseason baseball are a whole different and deeper level of cosmic burlesque.

http://grantland.com/the-triangle/beatdown-the-cubs-keelhaul-the-bucs-in-pittsburgh/

סער 9 באוקטובר 2015

בערוץ 8 יש סרט מעניין על ווסלי קורייר. על החזרה שלו מארה"ב לכפר הולדתו וכניסתו לפרלמנט.

גדי 10 באוקטובר 2015

נחשון היקר,
קראתי עשרות מאמרים שלך בפלטפורמות שונות והפעם ריגשת אותי – גם אני בגיל16 חוויתי את הלבד הזה בארצות הברית כאשר כולם מצפים ממך להיות מאושר ואתה קרוע בין החלום למציאות.
גם אצלי הספורט היה נחמה. קבוצת הכדורגל של בית ספר לונגווד בלונג איילנד הייתה מקומי. ב1985 היו מתקני אימון ברמה של ליגת העל שלנו היום.
כאשר אתה ראית את אלוהים בצעדיו הראשונים אני הייתי עם פטריק יואינג התקווה שלנו הניקס ובכיתי עם ברנרד קינג שנפצע שוב כמה אירוני בג'וגינג בסנטרל פארק ולא חזר להיות מי שהיה יותר.

גם שיקגו מדברת לליבי. משפחה רחבה שלי גרה צפונית לסקוקי. היילנד פארק ולייק פורסט. מקומות מדהימים על גדות האגם האין סופי. החיים שלהם מעורבבים בחיי שחקני הבולס לדורותיהם שגרים שם. האגדות הספק אורבאניות של לעמוד בסופר עם ג'ורדן או פיפן שגורות בפי כולם.

תמשיך לרגש אותנו גם במדיה וגם במציאות.
חבר שעשה את מרתון טבריה ב2014 סיפר שהיית בקילומטר ה40 ועודדת כל רץ בקריאה "זהו רגע התהילה שלכם" דבר שמביע יותר מכל לא רק את הריצה עצמה אלא גם התהליך.

נחשון שוחט 10 באוקטובר 2015

תודה רבה גדי גם על התגובה המרגשת וגם על ששיתפת.

היילנדפארק היו ב-Conference שלנו וזכורה לי התחרות שם שהיתה אחת הראשונות שלי.

Comments closed