לקראת מרתון ניו יורק

It's a mad dog's promenade. סקירה לקראת מרתון ניו יורק. הגראנד פינאלה.

שוב ניו יורק.  שוב הגראנד פינאלה לרצף המרתונים הגדולים של הסתיו.

שוב הכל בגדול.  מעניין יותר.  מסעיר יותר.  כי זו ניו יורק.

שוב העיר של וודי אלן ושל ספייק לי, עם הסטייט אוף מיינד של בילי ג'ואל על הגרייהאונד והאמפייר סטייט אוף מיינד של ג'יי זי, והסרנדה המופתית של ספרינגסטין.

ושוב –

Together they're gonna boogaloo down Broadway

And come back home with the loot

It's midnight in Manhattan, this is no time to get cute, It's a mad dog's promenade

So walk tall baby, or don't walk at all

ושוב המרתון המיוחד והנפלא הזה, עם חמשת ה – boroughs ועם חמשת הגשרים ועם הרחובות הרחבים והפארק והחלומות.

ושוב אני חושב שחסר לי בחיים יותר ניו יורק.  עיר שאף פעם לא גרתי בה אבל אהבתי אותה ואהבתי בה, ואני תמיד מתגעגע.

ושוב המלים של וולט וויטמן, שהיה נפלא ומדויק כבר לפני יותר מ – 200 שנה:

Manhattan streets with their powerful throbs, with beating drums as now

Manhattan crowds, with their turbulent musical chorus!

Manhattan faces and eyes forever for me.

ושוב ההבטחה שמתישהו, איכשהו…

ושוב אני כאן, כותב עוד פוסט בשבילי, בשבילכם.

מרתון ניו יורק.

***

אז מה בתפריט?  המרתוניסט הטוב בעולם? צ'ק (אולי, נראה, טוב אפשר להתווכח על זה).  הכרעה בסדרת המייג'ורס ל – 2013-2014 וחצי מיליון הדולר שמגיעים איתה? צ'ק.  נסיון לשיא מסלול?  (בעיניי שיא המסלול האיכותי והקשה מכולם).  צ'ק (תלוי גם במזג האוויר).  דו-קרב בין שני חברים ושותפים לאימונים?  צ'ק.  גיבור מקומי שהוא גם הסוס השחור האולטימטיבי?  צ'ק.  ריצה פתוחה, בלי פייסרים – כמו פעם – שיכולה להתפתח לכל מיני תרחישים?  צ'ק.  מסלול שיכול להפוך את הרצים הגדולים ביותר ל"רגילים"?  צ'ק.

לפני סקירת המועמדים, על מה מתחרים?

פרסים לנצחון – 100,000 דולר למנצח.  60,000 דולר בונוס על תוצאה מהירה מ – 2:05ש'.

סדרת המייג'ורס – דניס קימטו, מנצח מרתון ברלין ושיאן העולם מוביל בדירוג לשנים 2013-2014.  העניין פשוט.  לקימטו שלושה נצחונות.  לוילסון קיפסאנג שני נצחונות ומקום חמישי (לונדון 2013).  אם קיפסאנג ינצח בניו יורק ביום ראשון, הוא ינצח בחישוב המצטבר בנקודה אחת בלבד (וקימטו יאכל את עצמו על ההחלטה לפרוש בקילומטר ה – 40 במרתון בוסטון).  אם קיפסאנג יסיים שני ומטה, ולא משנה למי הוא יפסיד – הכסף יילך לקימטו.  המתחרה העיקרי של קיפסאנג בניו יורק הוא ג'פרי מוטאי.  כן, אותו מוטאי שניצח את המייג'ורס בעצמו לפני שנתיים, כשקימטו סיים שניה אחריו בברלין ונראה כמי שלא ממש מנסה לנצח.  כדי להוסיף דרמה, כל השלושה חברים.  משתפים פעולה, מתייעצים, לעתים מתאמנים ביחד.  לקראת המירוץ הזה, בחודשים האחרונים קיפסאנג ומוטאי התאמנו בנפרד.  שניהם מתכוונים לנצח ומשדרים בטחון.

ההגנה על התואר- ג'פרי מוטאי הוא אלוף 2011 ו – 2013 (ב – 2012 מרתון ניו יורק בוטל בגלל הוריקן סנדי).  הוא ינסה להיות הראשון מאז אלברטו סלאזאר בתחילת שנות ה – 80 לנצח בניו יורק שלוש פעמים.  (בילי רודג'רס הוא היחיד שניצח 4 פעמים, בשנות ה- 70).

שיא המסלול – שיא המסלול  2:05:06ש' נקבע על-ידי ג'פרי מוטאי בשנת המרתונים החלומית שלו ב – 2011.  נשמע איטי אחרי ה – 2:02:57ש' של קימטו?  לא ממש.  התוצאה השניה בטיבה למנצח בניו יורק, אי פעם, היא 2:07:43ש'.  מוטאי רץ על המסלול הזה 2:37 דק' מהר מהשיא הקודם ו- 1:22ש' מהר מכל רץ אחר (עמנואל מוטאי 2:06:28 וצגאיי קבדה 2:07:14 קבעו באותו המירוץ את תוצאות 2-3 המהירות ביותר.  כן, אותו עמנואל מוטאי שרץ 2:03:14 בברלין האחרון).  לדעתי לשפר את שיא המסלול של מרתון ניו יורק קשה לא פחות מלשפר את שיא העולם של קימטו בברלין.  זכרו גם שאין פייסרים.  וזה בדיוק מה שג'פרי מוטאי ווילסון קיפסאנג הכריזו שהם מתכוונים לעשות.  (את ההצהרות האלה יש לקחת בעירבון מוגבל, כמובן.  לפעמים זה הייפ.  זה מאד תלוי באיך שהם ירגישו, והמטרה הראשונה שלהם תהיה בכל מקרה הנצחון ולא הזמן).

הערה:  יש לשים לב לתחזית הרוחות.  כרגע היא זה לא נשמע טוב.  רוחות של מעל 30 קמ"ש (תשכחו משיא מסלול, וגם מ – 2:08), אך עוד אפשר לקוות שזה ישתנה.

שובה של… – גם מירוץ הנשים יהיה מעניין מאד.  מארי קייטאני הפנטסטית חוזרת אחרי חופשת לידה שניה (והיא בכושר!) – Mary Mary, I need your hugging,  דינה קסטור (זוכרים?) חוזרת כדי לנפץ, כן לנפץ לחלוטין, את שיא העולם לגילאי 40+, ויקירות המועדון קארה גאוצ'ר ודזירה דבילה.

תהילה בניו יורק – נו, זה ניו יורק.  אפילו מייקל ג'ורדן נהג לשמור משהו מיוחד כדי לנצח בניו יורק.

Bridge start

(הזינוק מגשר ורזאנו)

מירוץ הגברים – המועמדים:

1.  וילסון קיפסאנג (קניה), 32, ש.א. 2:03:23 (שיא העולם הקודם) –  באפריל, בלונדון, מיצב את עצמו וילסון קיפסאנג כרץ המרתון הטוב בעולם.  הוא היה שיאן העולם (ברלין 2013),  הוא ניצח את השדה החזק ביותר בלונדון, עם שיא מסלול.  הוא מחזיק בחמש תוצאות מהירות מ – 2:05 (היחיד עם רקורד כזה), החזיק בשיאי המסלול בשלושה מרתונים גדולים (ברלין, לונדון, פרנקפורט).  בינתיים באו קימטו (שיא עולם חדש בברלין), עמנואל מוטאי (שגם רץ מהר משיאו של קיפסאנג) וקיפצ'וגה (עם נצחון מרשים נוסף בשיקגו) וקיפסאנג צריך לבסס את מקומו בראש הדירוג מחדש.  לכן הוא רוצה נצחון אלא גם שיא מסלול.  וזה רף גבוה במיוחד.  קיפסאנג מצטיין בקצבים מהירים במיוחד, כשהאיכות העדיפה שלו באה לידי ביטוי.  הוא פחות מוכח במסלולים קשים ובריצות טקטיות בתנאים לא אופטימליים, שנוטים לקזז הבדלים (קיפסאנג סיים שלישי במרתון אליפות העולם).  תהיה לו כאן תחרות קשה, ברמה הגבוהה ביותר.

2.  ג'פרי מוטאי (קניה), 33, ש.א. 2:04:15 (ברלין 2012:  2:03:02 לא רשמי, בוסטון 2011), האלוף המכהן ושיאן המסלול – ג'פרי מוטאי הוא הבוס כאן, בעל הבית.  אמנם שנת השיא בקריירה שלו היתה 2011 (שיאי מסלול עצומים בבוסטון ובניו יורק), וגם ב – 2012 קבע את תוצאת השנה בעולם, אך הוא לא היה פקטור בהתקדמות הנוספת בשנתיים האחרונות.  הנצחון שלו בניו יורק בשנה שעברה היה אמנם מרשים, אך בזמן איטי יותר, ולא מול הקיפסאנגים.  מוטאי אותת השנה על כושר טוב עם שני מירוצי 10k של 27:35 ו – 27:32.  זה לא מספיק כדי לדעת אם הוא חזר לכושר של 2011.  בכל מקרה, נראה ביום ראשון דו-קרב בין שניים מהרצים הטובים בכל הזמנים.

3.  לליסה דסיסה (אתיופיה), 24 ש.א. 2:04:45 (דובאי 2013) –  איזו שנת 2013 היתה לאתיופי הצעיר דסיסה.  נצחון בדובאי, במרתון הבכורה שלו, בתוצאה מהירה מאד.  נצחון בבוסטון (2:10 בתנאי חום).  מקום שני באליפות העולם.  חתיכת עונת בכורה.  השנה הוא השתתף במרתון בוסטון אך פרש בקילומטר ה – 40 לאחר שסובב קרסול, והנה הוא חוזר.  כהכנה הוא רץ את חצי מרתון ה- BAA בבוסטון, וניצח ב- 61:38 על מסלול קשה, במאפייני המסלול של ניו יורק, ואותת שחייבים לקחת אותו בחשבון בתמונת המועמדים לנצחון.  בקצב ריצה מהיר וללא תקלות, דסיסה הוא היחיד שיכול לאיים על השניים הגדולים.  (בפוסטים שלי הוא אולי מעט underrated, אבל ה – IAAF דירגו אותו כרץ המרתון הטוב בעולם לשנת 2013, לפני קימטו וקיפסאנג, כך שאצלם הוא overrated, וזה מתקזז).  יום ראשון יהיה מבחן חשוב עבור דסיסה, האם הוא באמת משתייך לדבוקה הזו.

4.  גברה גברמריאם (אתיופיה), 30 ש.א. 2:04:53 (בוסטון 2011, לא רשמי) – גברה גברה ניצח במרתון ניו יורק 2010.  בעבר היה רץ מסלול מהיר מאד וגם אלוף עולם במירוצי שדה.  הוא קבע את שיאו האישי בבוסטון 2011 הסופר מהיר, עם רוח הגב.  דווקא מאז, כשעולם המרתונים קפץ לפחות מדרגה נוספת, גברמריאם לא היה בתמונת הנצחונות או השיאים.  נדמה שנשאר צעד אחד לאחור.  הוא רק בן 30 אמנם אך אפשר שהישגיו הגדולים ביותר מאחוריו.  אז למה הוא רביעי ברשימה הזו?  כי זה גברה גברה.  עם כובע הצמר והקלאסה.  יקיר המועדון.  ואף פעם אי אפשר לדעת.

5.  סטפן קיפרוטיץ' (אוגנדה), 25, ש.א. 2:07:20- האלוף האולימפי ושיאן העולם יוכל להיות חזק בתמונת הנצחון רק אם קצב הריצה יהיה טקטי ומתון יותר.  או אם שלושת הגדולים ישרפו את עצמם בקצב מהיר מדי.  מירוץ של 2:08 או לאט יותר דווקא הוא הנפוץ בניו יורק, ובתרחיש כזה כדאי מאד לקחת את קיפרוטיץ' בחשבון.

6. מב קפלזיגי (ארה"ב), 39, ש.א. 2:08:37 (בוסטון 2014), הסוס השחור – מה אכתוב על קפלזיגי שעוד לא כתבתי?  הנצחון הסנסציוני שלו בבוסטון בוודאי לא היה ההישג האיכותי ביותר, ובכל זאת בעיניי הוא רגע השיא של השנה הנוכחית.  ואצל קפלזיגי זו שיטה.  ממדליית הכסף מהמרתון האולימפי של אתונה 2004, הנצחון במרתון ניו יורק 2009, המקום הרביעי במרתון האולימפי האחרון, וכמובן בבוסטון – באף אחד מהמקרים האלה לא באמת ספרו אותו.  בכולם הוא כאילו בא משום מקום.  מב לא ישפר בניו יורק את השיא האישי שלו, כמובן.  הוא לא ינסה ומן הסתם לא יוכל ולא יתנו לו, לברוח קדימה כפי שקרה בבוסטון.  אז קפלזיגי יוכל לנצח רק אם הרצים המהירים ממנו יפסידו.  ההסתברות שזה יקרה מאד נמוכה, וגם מהמקום השישי ברשימה הזו הוא ממוקם גבוה מרצים מהירים ממנו.  אז נוסיף פרופורציה:  גם סיום בטופ 5 עם 2:10 יוסיף הישג מכובד נוסף לקריירה ההיסטורית של מב קפלזיגי, ה – constant over-achiever.

עשויים להפתיע אם הגדולים יפשלו – מייקל קיפייגו (2:06:48, ניצח בטוקיו 2012), מיכה קוגו (2:06:56, סיים שני בבוסטון 2013, מדליית ארד אולימפית ב – 10,000מ' ובעבר שיאן עולם ב – 10 כביש),  לוסאפו אפריל מדרא"פ (2:08:32, שלישי בניו יורק בשנה שעברה), פיטר קירוי (2:06:31).

שימו לב גם ליוקי קוואוצ'י, רץ צווארון הכחול היפני – שהפך לסוג של סמל.  זה יהיה המרתון העשירי של קוואוצ'י ל – 2014 (הוא רץ 7 מה – 9 הקודמים מהר מ – 2:11, מדהים בהתחשב בכך שהשיא האישי שלו 2:08:14).  בנוסף הוא רץ 13 חצאי מרתון.

הבחירה שלי:  ג'פרי מוטאי לנצחון שלישי רצוף.  2:07 גבוה.

mutai2013

(ג'פרי מוטאי הנפלא במרתון ניו יורק 2013.  Photo courtesy of CCHO @ flckr)

מירוץ הנשים:

אלופת השנה שעברה פרישקה ג'פטו לא תשתתף עקב פציעה.

1. מארי קייטאני (קניה), 32, ש.א. 2:18:37ש' – לאחר פסילת שיאיה של ליליה שובוקובה, קייטאני היא רצת המרתון המהירה בכל הזמנים אחרי פולה ראדקליף.  פעמיים סיימה שלישית בלבד בניו יורק, ב – 2011 היא למדה על בשרה את משמעות הטעות של פתיחה בקצב שיא עולם.  יש להניח שהיא למדה את הלקח.  המרתון האחרון שלה היה המרתון האולימפי ב- 2012, אותו סיימה רביעית בלבד.  במרתון לונדון התחרותי, לעומת זאת, היא ניצחה פעמיים.  היא חזרה השנה בסערה, עם נצחון בחצי מרתון ה – Great North Run בשיא מסלול (שיפור לשיאה של ראדקליף, בשיאה) והתוצאה השניה בכל הזמנים (אמנם לא מוכרת לצרכי שיא) – 65:39.  מה כל זה אומר?  שהנצחון בניו יורק, לדעתי, הוא שלה – לקחת או להפסיד.  וטוב לראות אותה חוזרת.

2.  בזונש דבה (אתיופיה), 27, ש.א. 2:19:59 (בוסטון 2014) – אני רושם את דבה שניה כי האתיופית תושבת הברונקס מרגישה בבית בניו יורק. פעמיים היא היתה קרובה מאד לנצח, וסיימה שניה.  כך היה בשנה שעברה כשכבר הובילה ביותר משלוש דקות על ג'פטו, שאז התעוררה.   דבה סיימה שניה גם בבוסטון השנה (אחרי ריטה ג'פטו).  היא בהחלט מסוגלת לנצח.

3.  עדנה קיפלגאט (קניה), 35, ש.א. 2:19:50 (לונדון 2012) – פעמיים אלופת עולם.  בשנתיים האחרונות סיימה שניה וראשונה במרתון התחרותי ביותר – מרתון לונדון.  אך היא סיימה תשיעית בלבד בניו יורק בשנה שעברה.  היא מגיעה בכושר טוב ועם בטחון, בעקבות נצחון ב – Great Scottish Run ב- 67:57 לפני כמה שבועות.

אלה הן שלוש המועמדות העיקריות, כשאליהן מתווספות פירוויהוט דדו (ניצחה בניו יורק ב – 2011 עם שיא אישי של 2:23:15, השנה סיימה שלישית בדובאי וניצחה במרתון פראג), ג'מימה סומגונג (2:20:41 בבוסטון השנה, ניצחה ברוטרדאם 2103, סיימה שניה בשיקגו שנה שעברה ורביעית בבוסטון השנה), ורלירה סטרנאו האיטלקיה בת ה – 38 שסיימה שניה באליפות העולם בשנה שעברה ושוב באליפות אירופה השנה, בעלת שיא אישי של 2:23:44.

תתחרנה גם שלוש רצות אמריקאיות פופולריות, דינה קסטור (דרוסין) שיאנית ארה"ב שזכתה במדליית הארד במרתון האולימפי באתונה 2004.  קסטור כבר בת 41, מעבר לשיאה, אך קבעה שיא עולם למאסטרס בחצי מרתון של 69:36דק' בפילדלפיה השנה. שיא המרתון לגילאי 40+ הוא 2:26:51ש', של פרסילה וולש הבריטית.  וזו תהיה המטרה העיקרית של קסטור.  הרצה האמריקאית החזקה במירוץ אמורה להיות דזי דבילה וגם עבור קארה גאוצ'ר, בגיל 36, מדובר בקאמבק צנוע יחסית, עם מטרה מוצהרת לרוץ בסביבות 2:28ש'.

הבחירה שלי:  מארי קייטאני 2:21:21ש'.

בקטגוריית ה"Others", שגם בה בולט המרתון של ניו יורק, שני שמות מעניינים השנה, של ספורטאים:  קרוליין ווזניאקי, וטיקי בארבר.

***

בכתיבת הסקירה נעזרתי בסקירות המצוינות של האתר Letsrun.com ובאתר מרתון ניו יורק.

***

אחחח, ניו יורק, ניו יורק, ניו יורק-

 

 

סיכום אמצע העונה (וגם דירוג עוצמה)
לא כולנו קורצקי

6 Comments

itaish 30 באוקטובר 2014

מעולה. אני גם עם מוטאי, למרות שקיפסיאנג לא נוטה להפסיד במרתונים.
ב 2008, הרבה לפני שחשבתי לרוץ מרתון, העברתי איזו nice jewish girl לאפר ווסט סייד וסיימנו מוקדם, אז החלטתי לשלוח את הנהג למחסן ולחזור הביתה לברוקלין. למחרת גיליתי שהיה מרתון ולקח לו 4 שעות לחזור לקווינס.
חציתי את ה 59th st. Bridge מאות פעמים במשאית, אבל מעולם לא בריצה. אני בטוח ב 1000% שיום אחד אקח שם ימינה ואשעט על השדרה הראשונה צפונה (רק כדי לחטוף את הקיר בגבעות של הפארק)

אלכס דוקורסקי 30 באוקטובר 2014

1+

אלכס דוקורסקי 30 באוקטובר 2014

נחשון, תודה רבה. סקירה מעולה, שמעלה את הציפיה, כרגיל.

shohat 31 באוקטובר 2014

http://www.runblogrun.com/2014/10/rita-jeptoo-tests-positive-an-exclusive-to-runblogrun-by-larry-eder.html?utm_content=buffer74a33&utm_medium=social&utm_source=facebook.com&utm_campaign=buffer

בינתים חדשות רעות (תודה ליגאל לב וחגי אשלגי על ההפניה(. ריטה ג'פטו אלופת המייגורס הטריה (ניצחה ארבעה מייגורס בשנתיים האחרונות, האחרון בשיקגו). נכשלה לכאורה בבדיקת סמים מחוץ לתחרות. בינתים יש תוצאות של דגימה A בלבד. ג'פטו היא חניכה של המאמן האיטלקי קלאודיו בררדלי, ממה שאני קורא.

אבי 31 באוקטובר 2014

אין עלייך….

מי חשב שאקרא כל כך הרבה על מרתון בגללך/בזכותך…

בוא איתי לניו יורק..4 לדצמבר..אולי נתפוס איזה אירוע ספורט( היסטורי) על הדרך?! ונקמה מאמש….:)

שחר ד. 2 בנובמבר 2014

איזה סיום – גם בגברים וגם בנשים, אפילו הרוחות לא הצליחו לקלקל את המירוץ הזה.

Comments closed