ההתעוררות בכוח, נו הרגשתם?

טוב, מישהו כאן צריך להרים את הכפפה. 10 סיבות למה כל כך נהניתי...

טוב, מישהו כאן בדה באזר צריך היה להרים את הכפפה ולפתוח את השירשור הזה, אז אני מתנדב.

10 סיבות למה כל כך נהניתי… פוסט של הגזמה מוחלטת, ראויה!

יהיו בפוסט הזה ספולירים, לפחות חצאי-ספוילרים, אז למי שעוד לא ראה את הסרט – מומלץ לדלג/לשמור לאחרי.

 

1. They had me at…

starwars

 

נכון, היו עוד 135 דקות לסרט. אבל האמת היא שיותר מכל חיכינו לשניות הראשונות האלה.

לחזרה של ההתרגשות המוכרת. כן, החל מה-frame הראשון אני שבוי, אני מתמסר.

ואיתה צלילי הפסקול האלמותי של ג'ון וויליאמס. והחיוך על הפרצוף שלא ירד למשך 135 דקות.

It's too easy. הצלחה ידועה מראש.

2. סרט או הופעה?

לסרט הולכים, כמעט תמיד, כדי לשבת בחשכה, לצפות בשקט ולהתרכז.

ללכת לסרט הזה, לעומת זאת, זה קצת כמו ללכת להופעה של להקה אהובה. כן, יש סקרנות לגבי התוכן וההפתעה ומה שעוד לא ראינו.

אבל קודם כל ישנה הפמיליאריות. הצפייה לקטעים מפס-הקול האישי. תמונות ודמויות. על מסך ענק, בווליום חזק, עם כל האדרנלין.

בהופעת רוק אתה מתרגש, מוחא כפיים, מרשה לעצמך לשחרר צעקת התלהבות, כשאתה מזהה אינטרו לשיר אהוב.

וככה גם לצפות בסרט הזה. התמונה הראשונה (בהפתעה) של האן סולו וצ'ובקה. פרינסס ליאה (שהיתה לג'נרל אורגנה), אר-טו-די-טו,

אולי יותר מכל אלה: המיליאינום פאלקון. אין אולם אחד שבו ראו את הסרט הזה ולא מחאו כפיים בסצינה הזו. What, in that piece of junk?

באיזה עוד סרט אתה מוצא את עצמך מסתובב, מדבר, מתלהב מזה שאתה מזהה/מנחש (כן נו, ממש קשה..) נותן כיפים לילד שלך?

מבחינת החוויה, זה אחר, יותר מסרט.

 

falcon

 

3. תפסו את הקסם

ג'יי ג'יי אברמס (הבמאי והתסריטאי) ולורנס קסדן (שותף לכתיבת התסריט, כפי שהיה בשני הסרטים הטובים ביותר בסדרה עד היום: האימפריה מכה שנית ושובו של הג'דיי) קלעו בול.

כן, זה בדיוק מה שרצינו. זה בדיוק האיזון בין התימות המוכרות, הסגנון, הדמויות וההומור, לבין הפתעה, מתח וחדשנות.

איזון  בין רקימת עלילה חדשה, לא צפויה, לא מופרכת (כלומר, לא מופרכת במונחי הגלקסיה הרחוקה ההיא שלוקאס יצר), מסקרנת ומעניינת (גם לקראת ההמשך) לבין ההתכתבות ההכרחית עם הסרטים הקודמים ועם המוטיבים הקבועים.

קווי הדמיון בעלילה לסרט הראשון והמקורי הם מובהקים. הם ברורים. לא מעט כותבים ואוהדי הסדרה התלוננו על כך, אמרו שזה כמו remake. הגזימו.

ברור הרי שזה מכוון. אין שום ניסיון להסתיר את זה.

וריאציות על המקור. מהבחינה הזו די ברור לאן העלילה תתפתח, ובכל זאת, אין רגע אחד בסרט שמרגיש מיותר או משעמם.

האתגר היה מלכתחילה ב"איך". ולכן ההפתעה והחידוש הם ב"איך". ושם גם ההצלחה האדירה. (זו אגב, בדיוק המומחיות של אייברמס).

זה "איך" שמצדיק לראות את גם את הסרט הזה שוב ושוב ושוב. ממש כמו שלושת המקוריים, ומה שהרבה פחות תופס (אם בכלל) לגבי שלושת ה-prequels.

4. ההומור – 

גם כאן אברמס וקאסדאן הצליחו בגדול. הגדולה של Star Wars מהרגע הראשון היתה ההומור העצמי.

זה לא סתם סרט sci-fi. זה לא סתם סרט עם הרבה טכנולוגיה וסצינות אקשן. זו לא העלילה המופרכת עם המסרים המוסריים הפשטניים עד אבסורד.

זה לשלב את כל אלה לכיף אחד גדול, כי היצירה הזו כל הזמן קורצת אליך. זו המודעות העצמית של היוצרים, של הדמויות, של השחקנים.

ההומור העצמי הזה הוא התנאי. הקריצה. שבירת ה-sequence. כי ברגע שהיחס לעלילה הוא רציני מדי, הכל קורס.  (זה קרה ללוקאס כמה פעמים בסיבוב הקודם, וגם במובן הקריטי הזה הסרט הזה מצליח לחזור למקור).

זה שוב לתפוס את הקסם. לייצר הזדהות, לבנות עלילה, לפתח דמויות, ליצור מתח (מסוים) וכל הזמן להזכיר לך: "שחרר".

 

5. דם?

זהו החידוש הנועז ביותר בסרט.

בסרטי מלחמת הכוכבים כל הזמן נהרגים. המוות הוא אינסטרומנטלי לחלוטין לעלילה. והוא סטרילי. לא מתעכבים עליו ועל המשמעות שלו. אחרת אי אפשר. בסרט הזה בדקה אחת פוצצו שמונה כוכבי לכת או משהו כזה, וזה היה בסך הכל עוד פרט נשכח בעלילה, שלא חזרו אליו או למשמעות שלו. חינוכי, כמובן, זה לא. וזה עובר רק כי פריים הפתיחה משמש גם כדיסקליימר: A long time ago, in a galaxy far, far away.

המוות והלחימה הם במיוחד חסרי מימד אנושי, וסטריליים, כשמדובר ב- stormtroopers. אין להם פנים, אין להם שם אלא מספר, אצל לוקאס הם היו בכלל "משובטים". הם מתים בעשרות, ואף פעם לא רואים דם.

וכאן, כבר בדקות הראשונות של הסרט, הפתעה, ישר לבטן. stormtrooper נפגע, וחברו שניגש לעזור הוכתם (בקסדה/מסיכה) מדמו. ממש דם.

זו חריגה דרמטית, משמעותית, נועזת, מהכללים הברורים מאוד של הסדרה, של הז'אנר. ושימו לב שזו חריגה רגעית מאוד, נקודתית מאוד. אחריה חוזרים לכללי הסטריליות והריחוק הרגילים.

החריגה הנקודתית הזו משמעותית, ולדעתי היא משרתת שלושה אפקטים.

ראשית, אולי בעיקר, זו חותמת של אייברמס, שאומר לנו כאן, ממש בפתיחה: עד כאן זה היה של לוקאס. עכשיו זה סרט שלי. זו הדרך שלי. (במלים אחרות: "לזה לא ציפיתם"). והוא גורם לנו מייד להתמתח בכסא.

שנית, זו הכנה לתפנית העלילתית המשמעותית, כתימה מרכזית של הסרט. stormtrooper שהוא גיבור. לא משובט אלא אדם. עם רגש, עם מצפון, עם הומור. Finn. זה הגיבור החדש שלכם.

פין שישבור עוד כמה כללי ברזל של סרטי הסדרה עד כה, כולל צעקה Hell yeah. ומה דעתי על השינוי הזה? ובכן… hell yeah!

אבל האפקט השלישי הוא העיקרי. את הדם קיבלנו בסצינה אחת, ולא עוד. רגע של נגיעה מציאותית ומייד אחריו חזרה לעולם הפנטזיות הסטרילי.

וכאן לדעתי אייברמס אומר לנו, האוהדים בני ה-40 פלוס: "היי חברה', אני יודע שהתבגרתם. עכשיו בואו תחזרו להיות ילדים לשעתיים".

וזה עובד.

תגידו, יש יותר טוב בעולם מלחזור להיות בני 8? כשהכל הוא בסך הכל משחק?

bloodstorm

 

6. שלושה דורות

ראיתי את הסרט עם נתן ועם דורון. בדיוק כמו שצריך. וזה בא בעצם לומר –

The force is strong in my family. My father in law has is. I have it. My son has it…

:)

 

7. האן סולו 

האן סולו היה תמיד הדמות האהובה עליי. טראבל-מייקר עם לייזר בלאסטר ובעיית attitude. אגואיסט, פלרטטן, מזליסט, תמיד מסתבך ותמיד יוצא מזה, בזכות הצ'ארם.

בסוף זוכה גם בכסף, גם בתהילה וגם בבחורה. וזה כלל חיים כזה, כשאתה במצב שנראה גרוע וחסר מוצא, אתה פשוט צריך לשאול: What would Han Solo do in this situation?

משפט המחץ שלו, מהסרט הראשון: Never give me the odds.

תמיד הוא נופל בשבי (כן, גם הפעם, שוב). ותמיד הוא מנצח. וזה ברור.

האריסון פורד גדול במיוחד גם בסרט הזה. והדמות של האן סולו עולה כאן דרגה, ללא ספק. הוא מנטור, הוא נוסטלגי, פתאום מופשט מהסקפטיות ומכיר במשמעות.

הוא נאמן ברגשותיו. הוא נותן לנו שניים משלושת הרגעים המרגשים ביותר בסרט – החיבוק עם ליאה, והליטוף של פניו של בנו האובד/האבוד רגע לאחר שנעץ בו את הלייט-סייבר.

(השלישי? הטיפוס של ריי אל פסגת האי היפהפה – צולם ב – Skellig Michael לחופה הדרום-מערבי של אירלנד)

האן סולו מקבל בסרט הזה מימד נוסף: קלאסה. ובכך הוא עולה למעמד של אובי-וואן קנובי. הגולד סטנדרט.

 

8. דייויד

בכיתות ג'-ד' גרתי בדרום מיאמי. לחבר הכי טוב שלי קראו דיוויד (היום הוא אבא לשתי תאומות חמודות ועורך-דין בוושינגטון די.סי). היינו חברים הכי טובים כמו שחברים הכי טובים אמורים להיות.

לי היה בבית action figure של Boba Fett (היי, אל תקראו לזה בובה!). לדייויד היה את כל הסט בערך, כולל דגמים בגודל עצום של המיליניאום פאלקון, אקס-ווינג ו- AT-AT.

יותר אהבנו ללכת אליו.

בסרט הזה, במהלכו, ואחריו, חשבתי עליו. Good times.

 

9. Maz Kanata

אהבתי, אהבתי, אהבתי. נחוצה Yoda חדשה.

Maz_Kanata

 

10. סיבה לחכות. בסוף זה החשוב ביותר, לא?

 

star wars episode 8

 

וודי אלן
ההיסטוריה של אימוני ריצה למרחקים - מבוא לסדרה

תגובות

  • יריב

    זה לא סתם Sci-fi כי זה לא מד"ב בכלל, זו פנטזיה אפית שבמקרה מתרחשת בחלל.
    במד"ב שמכבד את עצמו לא היית רואה, אם לתת רק דוגמה קטנה, משהו שנע במהירות האור ואתה רואה את הנקודות המוקדמות בהן הוא עובר לפני המאוחרות. תחשוב על זה רגע, תבין איך זה צריך להיראות.
    העלילה, גם היא, מלאה חורים ככברה (נכון, זה בדיוק מה שאנחנו מצפים לו ממלחמת הכוכבים). נורא שיעשע אותי שהמגנים מהבהבים בתדירות כזו שאי אפשר לעבור אלא במהירות על-אורית, אבל סולו יודע לתזמן את ההגעה שלו (במהירות על-אורית) עם הרף העין שבו הם כבויים. זו פשוט עצלנות, היו יכולים בקלות לתת הסבר שעובד.

    ואחרי כל זה, הסרט הוא כיף טהור.
    במובן שהוא כיף, ואין בו שום דבר מעבר לכיף. לא סרט טוב, אבל בהחלט כיף.

    • Yair

      באמת הדבר הראשון שחשבתי עליו כשראיתי מלחמת הכוכבים זה ״חחח איך רואים אותו עובר בנקודות המוקדמות לפני המאוחרות, חובבנים״

      • יריב

        I can suspend disbelief, but I can't suspend thinking.

      • יריב

        אגב, מה שחשבתי כשראיתי את הסצנה הוא "למה כל המערכות והפלנטות כל כך קרובות?". רק כשנאמר שמדובר בתנועה על אורית תיקנתי את הסקאלה ואת התלונה.

        • אלי

          גם במהירות על אורית היה לוקח הרבה יותר מידי זמן להגיד מכוכב אחד לשני.
          אם הם היו קרובים כל כך אז כח המשיכה היה גורם להם להתנגש.

          • יריב

            במהירות על אורית הוספת אלמנט פיזיקלי חדש (שזה בסדר) ואין יותר הגבלת מהירות.

    • נחשון שוחט

      נדמה לי שבסרט הזה הוא ביצע נחיתה במהירות האור. Good luck with that.
      זה לא הפריע לי יותר מהרמת חלליות בעצימת עיניים וריכוז או מהשאלה מתי תדלקו את ה-falcon.
      בגיל 8 זה לא העסיק אותנו? אז זה בדיוק הרעיון.

      • יריב

        הכוח הוא קסם, אני דורש מההיגיון שלו מעט מאוד.
        אני מנטפק יצירות מגיל צעיר, אם כי אולי לא מגיל 8.

    • סמובר

      יריב, אתה הרומן של המד"ב

      • יריב

        אתה כנראה לא מכיר מספיק חברים באגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. זו לא התנהגות חריגה בקרב חובבי מד"ב.

  • יוחי

    מה עם פוסט על אתלטיקה?
    מלחמת הכוכבים וכל התרבות הזו מעוררת בי חלחלה. איחס

  • אילן

    360 יום בערך עד Rogue One

    קחו אותי לגלקסיה פעם בשנה. בטח אם אתם מביאים אתכם את פורסט וויטקר.

  • יריב ס.

    מכיוון שטרם ראיתי את הסרט כדאי שבעמוד הראשי יכתב "זהירות ספוילר"

    • נחשון שוחט

      כתוב בראש הפוסט.

  • אודי

    יש גם Rogue 1 שיוצא באמצע, אז לא באמת צריך לחכות כל כך הרבה זמן

  • אורן המקורי אסלי אורגינלי מספר 1

    ואני עדיין במשבר מקארי פישר.באסה שלא מרפה.

  • Ivan Pedroso

    ענק :)

    אהבתי מאוד את הסרט וגם את הפוסט.
    אם כי דווקא ממאז קאנאטה לא כזה התלהבתי. בפוסט מקביל שלי הייתי מציין את BB-8, יורש ראוי ל-R2D2.

    לגמרי הרגיש לי טבעי למחוא כפיים בסוף, למרות שמעולם לא עשיתי את זה בסוף סרט. כ"כ הרבה שנים חיכינו ל"סטאר וורס" טוב!

    אה, ורק אחרי שראיתי וקראתי על הסרט באינטרנט גיליתי שפאקינג דניאל קרייג הופיע ב-cameo! מת לראות את הסרט פעם נוספת גם בשביל לא לפספס את הקטעים שלו הפעם.

    • עובר אורח

      הקטע של דניאל קרייג גדול, אבל אם לא יודעים שזה הוא אין שום סיכוי להבין את זה, בגלל שהוא לבוש בתלבושת של storm-trooper

  • הפלויד הלא ורוד

    מסכים לחלוטין עם הכל, בדיוק מה שניסיתי להעביר לאנשים שראו את הסרט והתלוננו על זוטות כמו חוסר הגיון בנחיתה במהירות האור או חורים מינוריים בעלילה.

    רק תיקון קטן, יש לפחות עוד סצנה אחת בה רואים דם, בקרב הלייטסייברס בשלג לקראת סוף הסרט, קיילו רן מדמם בבירור.

  • איציק

    נהנתי מכל רגע, זה היה חלק מחגיגות יום הולדת 20 לבת שלי. הלכנו כל המשפחה עם חולצות Star Wars וביתי הגדילה גם בגרביונים, טייטס ונעלי Star Wars. שרוטים לחלוטין. פשוט לשבת ולהינות.
    רק שאלה, תמיד ידענו שיש את הג'דאים הטובים ואת הקיסר של הצד האפל עם הסית', תמיד רק אחד. מאיפה הגיע עוד סוג של רוע של המסדר עם המנהיג העליון סנוק? מאיפה הגיע ויותר חשוב, איפה היה עד כה בפרקים 1-6? המתין לראות מה יקרה? לא הגיוני? כל השאר כמובן הגיוני ומובן מאליו :-)

    • Eyal

      יש לstar wars עולם ענק שלוקאס בנה עם ספרים/ קומיקס ומשחקי מחשב. (עכשיו אני קצת מושפע...) הסית' הם בעצם דת כאשר "הכוח" הוא אלוהים. כמו שיש את הג'דיי שהם דת בפני עצמה (בעצם באופן שבוא הם רואים את "הכוח". מה שקרה בסרט האחרון (ויש על זה משפט בסרט) זה שקם בעצם זרם חדש שקורא לעצמו "המסדר הראשון". מקווה שזה עוזר

      • איציק

        הכל עוזר ;)

  • סימנטוב

    נחכה...

  • Eyal

    אני מאוד אהבתי את הסרט הזה ובייחוד את העבודה של אברהמס משני סיבות:
    1- הוא עשה עבודה נהדרת במשימה לא קלה של לעשות את הסרט הזה עומד בפני עצמו כדי שקהל שלא ראה מעולם מלחמת הכוכבים יוכל להתחבר ושגם הקהל השרוף יוכל ליהנות בלי להרגיש שטוחנים לו דברים שהוא כבר מכיר (והוא באמת עשה את זה אחלה).
    2- הדבר השני הוא זה שהוא באמת הקשיב למעריצים בתהליך. יש למשחק המחשב star wars: the old rebuplic שהוא משחק המחשב החזק ביותר של המותג שלושה טריילרים שיצאו הרבה לפני שבכלל הכריזו על אברהמס כממשיך. אם תסתכלו ביו טיוב תראו שהוא לקח את הרעיון הכללי של הטריילרים ובנה מהם סרט (ובגלל זה אני די בטוח שלמרות שאנשים חושבים שהם יודעים מה הולך להיות לכולם הולכת להיות הפתעה)

    • גיא

      אז ריי היא לא הבת של לוק? כי זה צפוי כמו שהשמש תזרח מחר.

      • גיא

        או לחלופין הבת של האן וליה, אם כי נטישתה על כוכב אחר זה כבר ללכת יותר מדי רחוק עם העלילה של הטרילוגיה המקורית

        • איציק

          אולי כדאי להציץ במה שיהיה בהמשך כמו שעשו ב-Spaceballs ;)

          • כסיפוביץ

            May the Schwartz be with you

            • איציק

              I see your schwartz is as big as mine

            • יריב

              So, at last we meet for the first time for the last time.

            • איציק

              I am your father's brother's nephew's cousin's former roommate

            • יריב

              God willing, we'll all meet again in "Spaceballs 2: The Search for More Money."

              אגב, הבנתי שהתחילה העבודה עליו (כתיבה), וקיים סיכוי שייצא ב2017.

            • איציק

              May the force (Schwartz) be with them

            • גיא

              אגב רק לי דארק הלמט הזכיר ממש את פישנזון?

      • איציק

        היתי מהמר שפו הבן של לוק, הטייס הכי טוב בגלקסיה.
        סתם הימור פרוע אבל מתאים לי לעלילה.

  • Amir A

    כמנהג יהדות ארה"ב, כבר יש כרטיסים להצגה בערב כריסטמס ואחריה כמובן אוכל סיני.
    חבל רק שבמקום סטאר וורס לא יצא סרט חדש של מסע בין כוכבים... )-:

    • איציק

      למה במקום ולא בנוסף?

    • הפלויד הלא ורוד

      יוצא סרט חדש שנה הבאה, בהקדם במהרה בימינו אמן

    • יריב

      אין הבדל ממשי בין הסרטים החדשים תחת השם "מסע בין כוכבים" למלחמת הכוכבים, ולפי מה שנראה מהקדימון שיצא לסרט הבא לא נראה שזה הולך להשתנות.
      ציינתי פה שמלחמת הכוכבים החדש הוא כיפי לצפיה, אבל אני יודע שאם הייתי רואה סרט כזה תחת הכותרת של "מסע בין כוכבים" הייתי מתאכזב קשות. הסיבה שאני יודע את זה היא, כמובן, שזה קרה. לפיכך, נתלה את תקוותינו בסדרה שצפויה לעלות בעוד שנה.

  • רוג'רס אהרון

    אני נהנתי במיוחד.
    הליהוק פגע בול.
    פין וריי נפלאים .
    רק אדם דרייבר בתור קיילו רן נראה לי קצת מוזר,אבל הרעיון שהרשע הוא בעצם מילניאל ממורמר הוא מבריק.

  • יותם

    הרגשנו, ועוד איך הרגשנו :) הבעיה היחידה היא שעכשיו יש שנתיים לסרט הבא.

  • רועי

    העלילה לא מספיק טובה, לא עומדת בפני עצמה, הסרט משמש יותר מדי כהכנה לסרטי ההמשך.

  • אביאל

    ריי ופין עושים את הסרט, האן סולן אכן בתפקיד אובי וואן, נהנתי מאוד.

  • כחול

    הנאה צרופה. בוודאות אלך לצפות שוב בקולנוע.
    ושאלוהים יברך את אייברמס על העבודה המדהימה שהוא עשה, לקח את אחת המשימות היותר קשות ורגישות שיש בקולנוע וביצע אותה על הצד הטוב ביותר,

  • תומאס נוימן

    כל רגע של האן סולו על המסך הוא עונג צרוף. בייחוד הסצינה בה מפציעים הוא וצ'ובאקה. "Chewey, we're home".

  • אריאל גרייזס

    ראיתי היום. כמו שאמרת, כיף גדול, בעיקר מסיבות נוסטלגיות. וכמובן שצריך בסדרה הזאת לכבות כל ניסיון לחשוב בהגיון - כבר מהסדרה הראשונה קופץ בצורה חדה הקטע למשל שלמרות שמדובר בכוכב לכת גדול, איכשהו כל הגיבורים מצליחים להגיע במקרה לאותו מקום, בסרט הזה זה בולט במיוחד. אבל מכיוון שאתה מצפה לזה אז זה לא מפריע לך.
    מה שכן הפריע לי זאת העצלנות התסריטאית. יש לעשות מחווה לסרטים הקודמים ויש להיות עצלן ברמות. צריך להמציא נשק אכזרי? הא! יש לי רעיון, בואו נעשה כוכב מוות, רק יותר גדול! צריך רשע? יש לי רעיון גאוני - נלביש אותו בשחור ונשים עליו מסיכה! צריך להחביא סוד? כמובן, נשים אותו ברובוט קטן וחמוד שבמקרה יגיע לגיבור הג'דיי שלנו, איך לא חשבו על זה קודם?!
    לא יודע, בעיניי זה לבוא ולהגיד - אני אתן למעריצים בדיוק מה שהם רוצים ואקח אפס סיכון שאני אעשה משהו חדש שאולי לא ימצא חן בעיניהם. אני מבין את החשש אחרי הסדרה הקודמת אבל רבאק! טיפה תשנו

    • איציק

      לא ראית שהרובוט בכלל לא דומה ל-R2D2?

      • אריאל גרייזס

        טכן, זה משנה את העלילה לחלוטין!
        ושכחתי גם להגיד שלבחור את החבר המוזר של האנה מ"גירלס" (אדם דרייבר) לתפקיד הנבל זאת אחת מבחירות הקאסטינג המפוקפקות בהיסטוריה. למה הוא היה בכלל צריך להוריד את המסיכה מהראש?!!

        • יריב

          כי זה לא הסרט הראשון. חוץ מזה, אני חושב שיש פה, לראשונה במלחמת הכוכבים, ניסיון לבנות רשע שאפשר להבין, עם קיילו רן (אם כי כרגע עדיין אי אפשר להבין אותו, ואת סנוק אני לא חושב שניתן יהיה להבין). בטרילוגיה הראשונה הרעים היו פשוט רעים מבנית – הם רעים כי הם רעים. בפריקוולים אנאקין היה די נטול סוכנות (agency).

    • יריב

      הם שינו כל מיני דברים, כמו העובדה שבסרט הזה יש נשים (להבדיל מבמקור, שבו היתה אשה אחת בכל הטרילוגיה), שלא לדבר על שחורים. גם הרשע בשחור עם מסכה הוא דווקא מהלך מצוין, כי הוא הגיוני לחלוטין בתוך עולם הסרט, קיילו רן מחקה במכוון את ויידר.

      • אריאל גרייזס

        ברור שהם שינו דברים, אבל מבחינה עלילתית זה כמעט קופי של הסרט הראשון. כולל בחירות עצלניות במיוחד - באמת, לא יכולתם לחשוב על שום נשק קטלני חוץ מכוכב מוות?

      • KO

        תגובת 0מולן על טיפוסית.

        • יריב

          לא, זו תגובת חובב סטאר טרק טיפוסית.

          • איציק

            אל תתרגש, הוא ניסה להיות מצחיק ומקורי.
            אתה לא הראשון שהוא משתעשע איתו ככה. זה תהליך למידה (אני מקווה) ובסוף הוא ילמד לעשות זאת נכון.

            • יריב

              חוק פו.
              אגב, לא שאני לא איש שמאל, פשוט הסיבה להערה שכתבתי נוגעת יותר להעדפות שלי בתחום הקולנוע מאשר לפוליטיות, ולכן להיות טרקר (או טרקי, הויכוח הזה לא ממש מעניין בעיני).

            • איציק

              איך זה?
              אתה איש שמאל ועדין מוכן "לדבר" איתי?

            • יריב

              אנשי שמאל אוהבים לדבר, אתה יודע.

            • איציק

              תודה, הבנתי ;)
              Live long and prosper

    • אחד

      יש מצב שקראת את הביקורת של עין הדג על הסרט?
      מה שאתה אומר כאן זה כמעט מילה במילה מה שמתואר בביקורת.

      • אחד

        (כמובן שכל מילה שאמרת כאן נכונה)

      • אריאל גרייזס

        ראיתי אותו הבוקר והשתדלתי לא לקרוא כלום עליו לפני - אז לא. כנראה שכיוונתי לדעת גדולים, אם כי זה די שקוף לכל מי שראה את הסרט

        • נחשון שוחט

          אריאל, כמו שכתבת זה שקוף לכל מי שראה את הסרט, כי לא נעשה שום ניסיון להסתיר את זה. להיפך, זה נעשה באופן מאוד מודגש. רצון מכוון לייצר דז'ה וו כמעט בכל סצינה. איפה שזה לא בוצע באופן ישיר, זה בוצע באזכור עקיף (כמו הדלקה "בטעות" של שולחן השח מט, או ההצעה של האן סולו לזרוק את המפקדת לתא גריסת הזבל, ההתייחסות ל-kessel run).

          רשימת הקווים המקבילים הרבה יותר ארוכה. אפילו הרשימה שהרכיבו כאן היא חלקית מאוד. http://www.ew.com/article/2015/12/19/star-wars-force-awakens-new-hope-similarities
          ויש כבר הרבה פוסטים כאלה ברחבי הרשת מן הסתם.

          גם הסיום של הסרט הוא כזה: הספירה לאחור והשמדת כוכב המוות ברגע האחרון. הג'דיי החדש המגלה כוחותיו (לוק/ריי) ימשיך לאימון אצל המנטור הותיק שחי בהחבא (יודה/לוק), והנבל הראשי (דארת' ווידר/ קיילו רן) נחלץ ברגע האחרון (כנראה) כדי לחזור חזק יותר בסרט הבא.
          מקבילה מפתיעה ויותר מתוחכמת,לדעתי, היא בין לוק של הסרט הראשון לבין קיילו רן דווקא, ואולי מכאן יהיה עניין בהמשך ההתפתחות.

          כאשר מבינים שבניית העלילה המקבילה נעשתה, בוודאי, בכוונה ברורה, אז אפשר להסתכל על זה בשתי דרכים: אחת היא לייחס לזה "עצלנות". השניה היא: "וואו, איך על אותו template (ולא סתם template, אלא סרט מיתולוגי שחלק גדול מהצופים ראו הרבה פעמים ומכירים כמעט בעל-פה) יצרו סרט של מעל שעתיים שכל הזמן מרתק אותך, שמפתיע (גם כשאתה יודע לצפות את הקווים העיקריים), שמצחיק, שמצליח לשאוב אותך פנימה, לגרום לך לאהוב דמויות חדשות, או לראות התפתחות יפה - gracious - בדמויות קודמות". וזה מה שניסיתי להגיד בפוסט: ההצלחה היא ב"איך". זה בדיוק, אבל בדיוק העניין: לגרום לך להתאהב מחדש, בהתלהבות, באהבה ישנה, ובכל זאת מיוחדת, מסקרנת וחדשה.

          (איזה קטע גדול זה כשהאן סולו מבקש לירות ב - bowcaster של צ'ואי ואומר: "תמיד רציתי להרגיש איך זה". נראה לי שזה תחת הקטגוריה של "דברים שתמיד רציתי לעשות" של התסריטאים החדשים, ובשם הקהל שלהם. אין לזה הרי שום תפקיד בעלילה חוץ מזה שזה מגניב)

          • אריאל גרייזס

            אין לי בעיה עם רפרנסים למקור ואין לי בעיה עם קריצות למעריצים. אבל מה שקורה פה זה שונה. לפני הסרט הקרינו טריילר לסרט חדש שנקרא "נקודת פריצה" שהוא סוג של רימייק לסרט עם אותו השם משנות התשעים, עם קיאנו ריבס ופטריק סוויזי. ואתה מסתכל עליו ורואה את אותה עלילה רק עם אפקטים יפים יותר ותמונות יפות יותר - וזה בדיוק מה שעשו פה. זה לא המשכון, זה רימייק.
            בוא נגיד ככה - הגדולה של מלחמת הכוכבים בעיניי, יותר מכל האפקטים והעלילה - שבוא נודה באמת, היא פשטנית למדי - זה העובדה שלוקאס ברא עולם שלם. זאת הגדולה של סרטי מדע בדיוני ופנטזיה טובים. חולית, המוסד, משחקי הכס - בכולם יש עולם חדש לגמרי עם חוקים שונים לגמרי, עם היסטוריה שלמה משלהם ועם התפתחות. גם במלחמת הכוכבים היה את זה ולכן יכולת לקבל בהשלמה דברים לא ממש הגיוניים בו. לזכותו של לוקאס ייאמר שבפרי-קוולים למלחמת הכוכבים הוא ניסה להרחיב את העולם הזה. ליצוק לו תוכן והקשר. זה יצא רע אבל הוא לפחות ניסה.
            מה שאברהמס עשה בסרט הזה זה בדיוק הפוך. הוא לא הרחיב את העולם של מלחמת הכוכבים אפילו טיפה. הוא השתמש בדיוק באותו עולם. אותה עלילה בדיוק. בעיניי, אחרי שנגמרת הנוסטלגיה, זה די מאכזב.

  • יריב

    כי זה לא הסרט הראשון. חוץ מזה, אני חושב שיש פה, לראשונה במלחמת הכוכבים, ניסיון לבנות רשע שאפשר להבין, עם קיילו רן (אם כי כרגע עדיין אי אפשר להבין אותו, ואת סנוק אני לא חושב שניתן יהיה להבין). בטרילוגיה הראשונה הרעים היו פשוט רעים מבנית - הם רעים כי הם רעים. בפריקוולים אנאקין היה די נטול סוכנות (agency).

  • יואב דובינסקי

    מאוד התאכזבתי. מיחזור מוחלט של הסרטים הקודמים. תסריט חסר מעוף לחלוטין. נכון, לא נפלו עם איזה ג'אר ג'אר בנקס, אבל גם לא העיזו. נחמד שהקאסט המקורי חזק, אבל מעבר לגימיק זה לא ריגש אותי ובוודאי לא החזיק סרט שלם. לא היו סצנות קרב מרהיבות, הרעים בכלל שפריריות, מפח נפש מבחינתי.

  • האחים ברדוגו ובניו

    סרט ממש לא הגיוני ומלא חורים ככוורת דבורים.
    למשל כל הסיפור על מי גנב ממי את המילניום פאלקון, בלי להגיד מילה אחת על שימי ברדוגו והאופרציה האינטרגלאקטית שלו, זה ממש עילבון לאינטיליגנציה.

  • אביב

    אני לא רוצה להשבית שמחות אבל בעיניי "המלך עירום" . כסרט העומד בפני עצמו הוא מיועד במקרה הטוב לאמריקאים בני 12. מעבר לגעגועים עזים לחדשנות של המקור הוא בזבוז זמן משווע והדבר היחיד שמרתק סביב הסרט הוא איך מצליחים לייצר הייפ ולגלגל תעשיית מוצרים נלווים בסכומי עתק בכל העולם סביב סרט שלרגעים מזכיר את הפרודיות שהאמריקאים כל כך אוהבים לעשות סביב סרטי מקור מוצלחים.

    • יואב דובינסקי

      מסכים. גם לי לפעמים הסרט הרגיש כמו פארודיה על סטאר וורס.

Comments are closed.