boston-marathon-starting-line1

(Photograph by Mike A. Lacey, Boston Magazine)

בכל שנה התחושה חוזרת, ואין לזה ממש הסבר.

יום השני השלישי לחודש אפריל. פטריוטס דיי. מירוץ המרתון הותיק ביותר, עמוס הסיפורים והמיתולוגיות.

המסלול המעניש והלא מוסבר – זולת המסורת – מהופקינטון לבוסטון.

הקהל לאורך הכביש שמרגיש חלק מהאירוע לא פחות מהרצים עצמם.

המנהרה של וולסלי, והשלט של citgo, והפנייה לרחוב Hereford ואחריו ל-Boylston, ולא פחות ממאה עשרים ריצות מן העבר.

החלומות והצפיות. כי יש לרוץ מרתון, ויש לרוץ את מרתון בוסטון.

אז כל שנה היא חוזרת, אצלי, ואין לזה ממש הסבר.

ההתרגשות. הצפייה.

החיבור המיוחד למרתון שמעולם לא יצא לי לרוץ (תמיד רציתי, תמיד דחיתי) ובכל זאת אני מכיר אותו טוב יותר מהמרתונים שרצתי.

האהבה להקשר ולכרונולוגיה שגדולים אולי מהמירוץ עצמו.

בוסטון. בוסטון. אין כמו בוסטון.

***

חימום למרתון בוסטון בחמש הערות. מולי אפשטיין ואני נשדר מחר החל משעה 16:10, בערוץ 58.

1. אז נתחיל מחזרה לשאלה האמיתית: למה בוסטון? מזמין אתכם לקרוא את הפוסט מלפני שנתיים שאליו אני חוזר בעצמי כל פעם מחדש. ובכלל לא משנה מי מתחרה. לפני הכל ומעל לכל – זה בוסטון.

פוסט של אהבה למרתון המיוחד מכולם.

2. מירוץ הגברים – 

– לא פחות מששה רצים בעלי שיאים מהירים מ- 2:05ש' (חמישה מהם אתיופים), שלושה רצים נוספים מהירים מ-2:06ש', ואלוף עבר נוסף (המכהן כיום כחבר פרלמנט בקניה). זהו עומק שדה מצוין, המבטיח, כרגיל בבוסטון, ריצה מרתקת.

– בלי מכתיבי קצב, כל רץ לעצמו, ומסלול ירידות-עליות מתעתע. צפייה במרתון בוסטון דומה במובן הזה לצפייה במירוץ אפניים. מהיכן יבוא המהלך?

– לליסה דסיסהיקיר העיר בוסטון. מנצח 2013 (השנה של הפיגוע, לאחר הריצה דסיסה מסר את מדליית הניצחון כמתנה לתושבי העיר), שחזר לנצח בשנה שעברה. בעל שיא אישי של 2:04:45ש'. רץ חזק המצטיין במסלולים הקשים יותר (בוסטון, ניו יורק שם סיים שני, ובשנה שעברה שלישי, סגן אלוף עולם למרתון משנת 2013). דסיסה ינסה לנצח בבוסטון בפעם השלישית (8 רצים בלבד עשו זאת בעבר) ובהיעדרו של מב קפלזיגי – תהיו בטוחים שהקהל יהיה איתו.

– המבחנים האתיופיים? חמישה רצים אתיופים מצוינים נוספים יזנקו: טסגאי מקונן (שבגיל 18 ניצח בדובאי 2014 עם 2:04:32, וסיים שלישי בדובאי השנה עם 2:04:46), ימנה צגאיי המצוין (סגן אלוף העולם 2015, שני בבוסטון בשנה שעברה, שיא אישי 2:04:48), היילה למי ברהאנו (שהצטיין בינתיים רק על מסלול דובאי המהיר במיוחד, שם ניצח בשנה שעברה, וסיים שני השנה בזמן של 2:04:32), גטו פלקה (2:04:50, סיים שני במרתון פוקואוקה בדצמבר) ודריבה רובי (ש.א. 2:05:58ש', בוגר מרתון טבריה שלנו). מסורתית, הנבחרת האתיופית למשחקים האולימפיים נבחרת על בסיס זמן. זמני שלושת המהירים ממרתון דובאי: אברה, למי ברהאנו וצגאיי מקונן – מהירים כולם מ-2:04:46 – בוודאי לא ישופרו מחר בבוסטון. אבל אם יידעו בהתאחדות האתיופית להפיק לקחים מתבקשים, הם ייחסו משקל רב יותר דווקא לתוצאות המירוץ הזה כאינדיקציה לסיכויי ההצלחה במרתון האולימפי.

שימו לב לשני הרצים קנייתים המעולים. סמי קיטווארה בעל שיאים אישיים של 2:04:28 (שיקגו 2014) ו-58:48 לחצי מרתון, אך מעולם לא ניצח מרתון (בשנתיים האחרונות סיים שני בשיקגו). וילסון צ'בט בעל שיא אישי של 2:05:27 הוא בעיניי מועמד עיקרי לניצחון, מעבר לדירוג לפי התוצאה. צ'בט היה מי שהוביל את המרדף אחרי קפלזיגי בריצה היפהפיה מ-2014, כשסיים שני, וסיים שלישי גם בשנה שעברה. הוא חזק מאוד, הוא מכיר היטב את המסלול ואת הדרישות, ויש לו חשבון לסגור.

– כמה יחסרו כאן האמריקאים, ובעיקר מב קפלזיגי הנפלא. הרצים האמריקאים נדרשו להתחרות במרתון המבחנים האולימפיים בלוס אנג'לס. וקפלזיגי, יחד עם חברות הנבחרת איימי קראג, דזי לינדן ושליין פלנגן, זכו לכבוד לזרוק את ה- opening pitch במשחק הרדסוקס בפנוויי פארק אתמול. כמו אמרנו, חג בוסטון שמח!

ההימור שלי: 1. דסיסה. 2. צ'בט. 3. ימנה צגאיי. תוצאת המנצח 2:08:33ש'.

 

3. מירוץ הנשים- 

אחד הדברים שאני אוהב בשידור של מרתון בוסטון הוא ההזנקה המוקדמת של הנשים (חצי שעה לפני הגברים) והמעבר הלוך ושוב בין שני המירוצים. לפרק זמן ארוך, הנשים מקבלות את קדמת הבמה, ובשנים האחרונות ראינו פעם אחר פעם ריצות מרתקות עם מאבקים צמודים ממש עד לסיום.

השנה גם במירוץ הנשים בולטות במיוחד האתיופיות. תתחרנה שלוש רצות בעלות שיאים מהירים מ-2:20 ובסה"כ שש רצות בעלות תוצאות של 2:22:03 ומטה: טיקי גלנה האלופה האולימפית מלונדון 2012, בעלת שיא אישי נהדר של 2:18:58 (שלישית בלבד בטוקיו בשנה שעברה, ומזמן לא התקרבה ליכולתה מ-2012), בזונש דבה המתגוררת במנהטן, בעלת ש.א. של 2:19:59, שסיימה שניה לרמאית הסמים ריטה ג'פטו ב-2014 ותרצה לקבל רגע ניצחון שלם שכולו שלה (דבה רצה מצוין באופן עקבי בבוסטון ובניו יורק), טירפי צגאיי (ניצחה בדובאי בינואר עם שיא אישי של 2:19:41, ניצחה בברלין ובטוקיו בשנת 2014, שמינית בלבד באליפות העולם בשנה שעברה), אמנה בריסו שנקולה (2:20:48 למקום שני בדובאי בינואר), אטסדה באייסה (פעמים מנצחת מרתון שיקגו).

אבל רגע, עם כל הכבוד לזמנים המהירים, חובת ההוכחה עליהן נגד אלופת השנה שעברה, קרוליין רוטיץ' הקנייתית, שהראתה כבר שהיא יודעת בדיוק מהו המפתח לניצחון בבוסטון (לאו דווקא היכולת לרוץ מהר יותר בדובאי). בשנה שעברה לקחו לה 42 קילומטר ועוד 150 מטר לפני שברחה ממרה דיבבה המעולה.

ונשים לב לג'ויס צ'פקרוי, בעלת שיא אישי מצוין של 66:18 לחצי מרתון שעדיין נמצאת בשלב הניסויים והלימוד במרתון. אבל אם יתחבר… הכישרון שם.

ההימור שלי: 1. טירפי צגאיי 2. ג'ויס צ'פקרוי. 3. בזונש דבה. זמן למנצחת: 2:24:12ש'.

4. באדיבות לטסראן – להסתלבט על השידור:

אז כן, הסיפורים והתמונות והסמלים – גם הקלישאות – נוטים לחזור על עצמם, וזה כאמור חלק מהקסם של מרתון בוסטון. אז החברה' מ-Letsrun.com דאגו להוסיף עניין לצופים בשידור (מהזן האליטיסטי כמובן, כמו שצריך) –

Boston Marathon Bingo – תפסו את השדרנים. תהנו:

bostonbingojpg

 

5. ועכשיו קצת אדנלין –

 

***

 Shout out לסם שאנטל ואביגדור (ויגי) בוק ממועדון ארוחת הבוקר – מגשימי החלומות הסדרתיים שחוזרים לבוסטון לסיבוב נוסף. כי מי בכלל רוצה לרדת.

בהצלחה חברה'!

 

 

 

4 דקות - רוג'ר באניסטר וג'ון לנדי
ושוב מפגש אגדות בלונדון