לקראת מרתון ברלין

בקלה נגד קיפסאנג, ונגד הזמן (ביותר ממובן אחד).

לקראת מרתון ברלין מחר, ישנם שני קווים סיפוריים.

הראשון, המתבקש, קנניסה בקלה נ' וילסון קיפסאנג. שני רצים גדולים בראיה היסטורית. שניים שהראו יכולת מעבר לכל דמיון, אלופים גדולים ושיאנים. קיפסאנג שקבע בברלין את שיא העולם (הקודם) ושבין 2011-2015 רשם את מקבץ המרתונים המרשים אי פעם (עד קיפצ'וגה). רץ עקבי של 2:03-2:04. הרץ החזק ביותר בתקופה החזקה והתחרותית ביותר של המרתון. ומולו קנניסה בקלה, שכבר מגיל 18 (בשנת 2001) ועד ל-2009 שלט באופן מוחלט בריצות למרחקים בשדה ובמסלול, עד היום שיאן העולם ל-10,000מ' ול-5,000מ', שלמרות ההאטה המסוימת והפציעות גם אותת על הפוטנציאל הדמיוני שלו גם בריצת המרתון – היעד שנותר לו. כשהוא בריא, כשהוא מתאמן – הכל אפשרי. הקו הסיפורי הזה נתמך בהיסטוריה של מרתון ברלין עצמו – חמשת שיאי העולם האחרונים לגברים נקבעו בו (גברסלאסי 2007, 2008; מקאו 2011, קיפסאנג 2013, קימטו 2014). וכל שנה מחדש רצים מוצאים בו (חלקם מוצאים מחדש) את הקסם. אז למה לא?

ואל הקו הסיפורי הזה מצטרפים מספר רצים מהירים מאד נוספים, בראשם עמנואל מוטאי, שכבר רץ 2:03:13דק' בברלין (2014), שני לשיאן העולם ומתחת לשיאו של קיפסאנג – כיום התוצאה השלישית בכל הזמנים.

הקו הסיפורי הזה מציב מטרה אולטימטיבית: שא העולם של דניס קימטו – 2:02:57ש', ולכל הפחות תחרות מסקרנת שתניב תוצאה שתצדיק את ההייפ ותעמוד בסטנדרט המצופה ממרתון ברלין (מתחת ל-2:04ש').

הקו הסיפורי השני הוא אחר, גם הוא רלוונטי לשלושת הרצים המצוינים הללו, והוא לא פחות מעניין. הם רצים זה מול זה, נכון, אבל עוד לפני כן הם רצים נגד הזמן  – לא במובן של השעון אלא נגד השנים. הם רצים נגד הפציעות, נגד העומס המצטבר משנות ההישגים הדמיוניים בטופ, מהאימונים הקיצוניים הכותשים ומאינסוף הקילומטרים השוחקים. הם רצים נגד ההאטה הבלתי-נמנעת, שמאוד מורגשת גם אם היא קטנה. נגד הגיל שמתחיל לתת אותותיו. נגד הצלקות הקטנות שהותירו רגעי ההתעלות, וכעת, בדיעבד, הן מורגשות. הם ירוצו נגד הסדק הקטן בשיריון והם יתחרו מול האגדה והמיתוס שהם עצמם. מול צפיות ספק-אפשריות. הם ירוצו מחר גם נגד השנתיים האחרונות ונגד הכותרת "הוא כבר לא אותו הדבר". האם נותרו בהם אותם הכוחות?

הקו הסיפורי השני הוא מרתק הרבה יותר והוא דווקא זה שידביק אותנו למעקב צמוד אחרי המירוץ הזה. דווקא משוום שאין כאן הבטחה. דווקא משום שהסיכויים וההגיון הפעם נגדם. בגלל שאלו הרצים שאנחנו עוקבים אחריהם בהשתאות כל כך הרבה שנים, מופתעים ומתרשמים כל פעם מחדש מהאלגנטיות, השליטה, העקביות. ואנחנו לא רוצים שייגמר.

ובגלל שהקמבאק ההירואי של האלוף המתבגר, לניצחון בלתי-מסתבר נוסף, היה ונותר הקו הסיפורי המרגש ביותר בספורט.

אז אני בעדם. איך אפשר שלא?

 

kenenisa_bekele_2014_paris_marathon_t084500

בקלה לקראת הניצחון במרתון הראשון שלו, בפריס.

Photo credit: Marie-Lan Nguyen @ wikemedia commons

***

נציג את המתחרים – בקלה, קיפסאנג, מוטאי וגם האחרים:

קנניסה בקלה (אתיופיה, 34, שיא אישי 2:05:04 נקבע בפריס 2014) – אין צורך לחזור ולסקור את רשימת הישגיו של בקלה, מגדולי האתלטים בהיסטוריה. הוא יכול היה לרכוב אל האופק עם אוסף מדליות הזהב האולימפיות, שיאי העולם והניצחונות הכפולים (חמש שנים רצופות, ותואר אחד נוסף) באליפות העולם במירוצי שדה. עד 2009, בקלה היה Untouchable, עם היכולת להעביר הילוך מתי שרק רצה, עם סגנון הריצה היפהפה ועם הכריזמה.

מאז אנחנו צופים, די מבולבלים, בפרק ב' לקריירה של בקלה. פציעות (כרוניות או חוזרות) בעיקר בגיד האכילס מגבילות אותו. למעט הבלחה יחידה של 26:43דק' ב-2011 (שבועות לאחר אליפות העולם) הוא כבר לא תחרותי על המסלול. המעבר שלו למרתון נראה מבטיח (פריס 2014) ובכל פעם שהוא בריא יחסית, הוא מזכיר לנו שוב כמה נפלא הפוטנציאל. שלא נשכח שיום אחד, אם הכל יתחבר, אז הוא עשוי לרשום גם את שיא המרתון על שמו. אבל זה העניין, שהפציעות שם, הן מגבילות אותו. הוא לא מספיק בריא ולא מספיק עקבי. והשיאים הרי אף פעם לא נקבעיים בשעתיים וקצת של ריצה אלא בעשרות האימונים לאורך חודשים. העניין הוא שאנחנו פשוט לא יודעים – לא יכולים לדעת – באיזה כושר הוא מגיע, ואיזה בקלה נראה מחר.

נזכיר שבקלה רץ עם המובילים במרתון לונדון השנה (באפריל), זאת אומרת שהוא רץ בקצב שיא עולם למרחק 30 ק"מ, לצד קיפצ'וגה וביווט (61:24דק' לחצי המרחק) והוא נראה טוב. ממש טוב. בשנים-עשר הקילומטרים האחרונים הוא דעך אמנם, כצפוי, לתוצאה של 2:06:36 ובכל זאת הריצה הזו הותירה אופטימיות. במיוחד לאחר שבקלה ויוש הרמנס המנהל האישי שלו הסבירו שעקב פציעה ההכנה שלו היתה מאד מוגבלת, הוא ביצע אימוני איכות רק בשבועות האחרונים לפני המרתון. המחשבה שברגע שהצליח לחבר כמה שבועות בודדים של אימונים חזקים הוא הגיע למצב של 30 קילומטר בקצב לשיא עולם מעוררת מחדש את הדמיון ומזכירה לנו שמדובר בכישרון ריצה שהעולם לא ראה כמותו. אם הדיווח הזה נכון, אז בהנחה שבקלה הצליח הפעם להתאמן משך מספר חודשים, כשהוא בריא, הוא אמור לכל הפחות לרוץ מהר משיאו האישי, ולכן גם להתמודד על הניצחון.

מה יש לבקלה להגיד? בקלה אמר אתמול במסיבת העיתונאים שהוא מרגיש טוב ביחס ליכולתו אבל הוא מעריך שלא יוכל לרוץ מהר משיא העולם, אלא תוצאה סביב 2:04ש'. זו בהחלט תהיה הצלחה גדולה עבורו, ותוצאה משמחת.

וילסון קיפסאנג (קניה, 34, שיא אישי 2:03:23 נקבע בברלין 2014, אז שיא העולם) – מקבץ המרתונים של קיפסאנג בין 2011 ל-2015 הוא בלתי נתפס ממש. מלבד שיא העולם שהחזיק, הוא קבע שש תוצאות מהירות מ-2:05, פעמיים רץ מהר מ-2:04, החזיק בשיאי המסלול של לונדון, ברלין, פרנקפורט, וגם זכה במדלית ארד אולימפית (או שהפסיד את הזהב). פעמיים התייצב מול גדולי הרצים בעולם בלונדון, וניצח אותם.

הפעם האחרונה שראינו את קיפסאנג ביכולתו זו היתה בלונדון 2015. הוא סיים שני לאליוד קיפצ'וגה, איתו עד לשני הקילומטרים האחרונים, במה שהיה בעצם טקס העברת המקל של רץ המרתון הטוב בעולם. קיפסאנג קבע גם אז תוצאה של 2:04:47 (איטית ב-18 שניות בלבד משיא המסלול דאז, השיא שופר השנה משמעותית ע"י קיפצ'וגה, שרץ 2:03:05). מאז, השנה וחצי האחרונות היו מאכזבות ומתסכלות עבור קיפסאנג. באליפות העולם בבייג'ין בשנה שעברה הוא סבל מאוד מהחום (כמו רצים רבים), במרתון ניו יורק בנובמבר (ניסיון לנצח בפעם השלישית ברציפות) הוא דעך למקום הרביעי בלבד, ובמרתון לונדון השנה הוא סיים חמישי, הרחק מאחורי המובילים (ובקלה) – 2:07:52ש'.

כלפי חוץ, קיפסאנג לא מהסס להפגין ביטחון עצמי גבוה. סך הכל זה מובן. מותר לאלוף גדול, אחרי רצף הישגים בלתי-נתפס, שתהיה לו שנה קשה. הוא בכל זאת בן אנוש. קיפסאנג מצהיר שהוא מעריך את כושרו כטוב לא פחות מאשר ב2014 כשקבע בברלין את שיא העולם,  ושזו המטרה. ואם ישנם רצים בודדים שאמורים לדעת איך "מרגיש" כושר של שיא עולם – הרי קיפסאנג הוא בהחלט אחד מהם.

מבחינה אובייקטיבית, הסיכויים נגדו. רצף המרתונים שלו בין 2011 ל-2015 גם כך חסר תקדים באיכותו, וההנחה היותר סבירה היא שהעומס הבלתי-נתפס הזה בסופו של דבר החל לתת את אותותיו. ראינו נסיגת יכולת כזו מכל  אלופי המרתון הגדולים לפניו. ובכל זאת, כשהוא יתייצב מחר על קו הזינוק וכשנראה שוב את הסגנון הקליל והמבט הבטוח שלו – כמובן שנהיה גם בעדו.

קיפסאנג ובקלה מיעטו להתחרות מאז מרתון לונדון. מעניין לציין שבחודש מאי בקלה ניצח את קיפסאנג ב10ק"מ כביש במנצ'סטר – 28:08 לעומת 28:15. מה זה אומר לקראת מחר? כלום. חסר משמעות לחלוטין.

800px-wilson_kipsang_kiprotich_running_world_record_at_berlin_marathon_2013

וילסון קיפסאנג מקדים את אליוד קיפצ'וגה בדרך לשיא העולם שקבע, ברלין 2013.

Photo credit: www.avda-foro.de @ wikipedia commons

 

עמנואל מוטאי (קניה, 31, שיא אישי 2:03:13 נקבע בברלין 2014) – לפי שיאו האישי שנקבע בברלין בדיוק לפני 3 שנים, מוטאי הוא הרץ המהיר ביותר. גם לפי מקבץ התוצאות שלו משנת 2009 עד 2014, מוטאי מסוגל ביום טוב לנצח כל רץ (אם כי איכשהו, כשהיה במיטבו, גם כשרץ מהר משיא העולם, תמיד היה שם רץ מהר עוד יותר והוא נדחק למקום השני שוב ושוב). עמנואל מוטאי צעיר אמנם מבקלה ומקיפסאנג אבל הוא ותיק יותר בעולם המרתונים. הנסיגה ביכולת שלו מאז 2015 היא די חדה ומתמשכת: 2:10:54 למקום 11 בלונדון 2015, 2:07:46 למקום רביעי בברלין 2015, 2:10:23 למקום שביעי בטוקיו 2016.  ימי הסאב 2:04 שלו, וכנראה גם הסאב-2:06, ככל הנראה כבר מאחוריו.

צגאיי מקונן (אתיופיה, 21, שיא אישי 2:04:32 שנקבע בדובאי 2014, כשהיה בן 18 בלבד) – מאז הדהים מקונן עם מרתון הבכורה הסנסציוני בגיל 18, הוא מסומן כהבטחה הבאה. התוצאות שלו היו מאוד לא עקביות. בינואר השנה הוא שחזר את היכולת, שוב בדובאי, עם 2:04:46ש' (השנה זה הספיק למקום השלישי בלבד). הוא עדיין ללא הצלחה משמעותית באחד המייג'ורס. המסלול של מרתון ברלין, בדומה לדובאי, מתקרב לאידיאלי ומאפשר ריצה מאד מהירה. אם מקונן ישחזר יכולתו הוא עשוי להיות חזק בתמונה. אבל עד היום בתחרות מול טובי הרצים בעולם, להבדיל מדובאי, הוא לא עמד בצפיות. אני סקפטי לגביו גם הפעם ולא חושב שיתחרה על הניצחון.

אליוד קיפטאנוי (קניה, 27, שיא אישי 2:05:21ש' שנקבע בברלין 2015) – קיפטאנוי עשוי להיות הסוס השחור. לפני שנה קבע בברלין את שיאו האישי וסיים שני רק לקיפצ'וגה. אם הוא יצליח לשפר את שיאו, ובקלה וקיפסאנג לא יחזרו ליכולת שיא או ידעכו, זהו אחד הרצים שיכולים להפתיע. קיפטאנוי אכזב עם 2:08:55ש' ומקום ששי בלבד בטוקיו השנה, השאלה אם החזרה לברלין תחזיר גם את המוג'ו.

סיסאי למה (אתיופיה, 25, שיא אישי 2:05:16ש' נקבע בדובאי השנה) – סיסאי למה הוא רץ מהיר מאד שנמצא עדיין בשלב של גילוי היכולת שלו. הוא ניצח בעבר במרתונים של פרנקפורט ווינה. את שיאו רץ בדובאי השנה (יש לקחת בחשבון ש-2:05 היא תוצאה יחסית נפוצה בדובאי, למה סיים רביעי בלבד). בלונדון סיים שביעי ב-2:10:45ש'. קשה מאוד לחזות אם מדובר ב"רץ  דובאי" נוסף או ברץ שימשיך להתקדם ויצטרף לדבוקה המובילה. המירוץ מחר יהיה מבחן משמעותי עבורו.

וינסנט קיפרוטו (קניה, 29, שיא אישי 2:05:13 נקבע ברוטרדאם 2010) – קיפרוטו בעבר סגן אלוף עולם וניצח ברוטרדאם ופריס. אם כי קשה לצפות שיתקרב לשיאו האישי.

אוונס צ'בט (קניה, 28, שיא אישי 2:05:33ש' נקבע בסיאול השנה)- בעקבות פריצת הדרך במרץ השנה – צ'בט סיים שני לרמאי הסמים ארופה, בתוצאה מרשימה. יקווה להמשיך את המגמה.

מרק קיפטו (קניה, 40, שיא אישי 2:06:00ש' נקבע באיינהובן 2015) – שימו לב למטרה אחת כאן. שיא העולם למאסטרס (גיל 40פלוס) שייך לאנדרס אספינוזה ונקבע בברלין 2003. 2:08:46דק'. (קנת' מונגרה רץ 2:08:38, תוצאה שאינה מוכרת). קיפטו חגג יום הולדת 40 ביוני. אם נותר בכושרו מהשנה שעברה (רץ גם 2:07:21 ברוטרדאם) – יש לו סיכוי טוב לשבור את השיא. קיפטו עבר לרוץ מרתונים רק בגיל 37.

 מירוץ הנשים

במירוץ הנשים ישנה פייבוריטית ברורה לניצחון – אברו קבדה מאתיופיה. קבדה ניצחה פעמיים בעבר בברלין (2010, 2012, אז קבעה את שיאה האישי 2:20:30ש'). בשנה שעברה סיימה שניה לגלדיס צ'רונו הקנייתית, כשרצה 2:20:48ש'. קבדה תנסה פעם נוספת לרדת מגבול ה-2:20ש'. המתחרה החזקה ביותר שלה צפויה להיות בירהנו דיבבה, בעלת שיא אישי של 2:22:30ש'.

איחולים לסיום

איחולי הצלחה למאות הרצים הישראלים שיתחרו מחר בברלין, ביניהם גם חברים טובים.

נחזיק אצבעות לרצי מועדון ארוחת הבוקר קובי רוטר, יעקב הרשקוביץ, דורון פייביש דני ואורית בן דניאל. וגם לך איתי.

איחולי הצלחה מיוחדים לשלוש מהרצות הטובות בישראל: לונה צ'מטאיי שנצפה לחזרה חזקה שלה לאחר האכזבה בריו (כדאי מאוד לעקוב), ילנה דולינין ויערה זנגי-רדושיצקי (בעבר אלופת ישראל למרתון ויקירת המועדון). יהיה כיף גדול לראות אותן מצליחות.

ולאדם אחד מיוחד, מבלי להזכיר את שמו, שעשה בשנים האחרונות כל מה שצריך, כל מה שאפשר. מסר מסיימון וגרפנקל:

Your time has come to shine, all your dreams are on their way.

אנחנו אתך.

 

 

 

 

 

 

 

 

גם זה יעבור
הדור שהחזיק את הליגה בין ג'ורדן ללברון

49 Comments

יורם דומב 24 בספטמבר 2016

לדעתי…אתה אלוף העולם!! אין עלייך נחשון. קורא כל משפט שלך בצמא ..מוסכים שכל מילה שלך בסלע . עכשיו לא נותר לחכות למחר ונראה מה יוליד יום( המרתון) אני מהמר על תוצאה של 2.04.17 שעה . ורק לסיום מאחל הצלחה לרצים ןלרצות הישראלים.

ירון ג 24 בספטמבר 2016

אדיר.עכשיו אני מרגיש מוכן למרוץ. יש שידור טלוויזיה? לינק לאינטרנט?

יובב 24 בספטמבר 2016

נחשון
עד שהגחת שוב לעולם -תזרוק עצם על מחשבותיך לגבי שיא העולם ב10000 נשים בריו ובכלל על התוצאות בריצה הזו
תודה

אלעד כץ 24 בספטמבר 2016

מתי הזינוק?

shohat 24 בספטמבר 2016

להיפך. הגיחה האמיתית היתה כשלא הייתי כאן.
The world is too much with us כמו שוורדסוורת כתב, ומדי פעם אנחנו חייבים לעצמנו להקשיב.

ריצת ה10000 נשים מדגימה שהטרגדיה בעידן הזה בספורט, ותדירות השימוש בחומרים משפרי ביצועים, היא לא רק במרמה אלא בספקנות הכללית המשתלטת. כלומר גם ההתלהבות מכל הישג לא צפוי היא מסויגת. דעתי? שמה שווה בכלל דעה. מה שאנחנו יודעים אנחנו יודעים, וכל זמן שאנחנו לא יודעים אפשר להיאחז בתקוה/באשליה.
עבור הספקן החיים קלים. והאופטימיסט בדיסוננס קבוע.

shohat 24 בספטמבר 2016

זו תגובה ליובב.
הזינוק ביום ראשון 10:15 שעון ישראל.
אעלה בבוקר קישור ללייב פיד. יהיה שידור ביורוספורט.

אלעד כץ 24 בספטמבר 2016

תודה.
ובכן, מסתבר שחיי קלים. טוב לדעת.
אשתדל לצפות בחלק מהמרוץ.

יובב 24 בספטמבר 2016

נחשון
אני מהאופטימיסטים – דעתי פשוטה:
או שהן נקיות או שלא.
בכל מקרה התחרות קיימת. כי "הן" זה כולן.
ומכאן, נשאר לי כהדיוטות, רק לתהות מול מומחה כמוך:
האם זו הבלחה או שניתן לצפות להמשכיות?
(בסוגריים: ע"ע האופטימיסט שבי – זו תחילתה של תקופה מענגת במירוצי הנשים האלו)

נחשון שוחט 24 בספטמבר 2016

התוצאות בריצה מפתיעות ומרשימות במיוחד (גם העובדה שטירונש דיבבה קבעה שיא אישי משמעותי, דווקא עכשיו).
השיפור של איינה לא בלתי מתקבל על הדעת בהתחשב ביכולות של גנזבה דיבבה (ב1500 וב5000) ושלה (ב5000).
מצד שני, אצל ג'מה איידן מאמנה של גנזבה דיבבה תפסו אריתרופואיטין בחדר (האתטים שלו עברו בדיקה והורשו להשתתף).
האם לצפות להמשכיות? אני מעריך שינסו לתקוף את שיא ה5000 של טירונש. זה מרחק שמתחרים בו בתדירות גבוהה, תוצאת ה10000 של איינה שקולה ל14:06, וגם איינה וגם דיבבה הראו שהן קרובות ומסוגלות. שיא ה10000 החדש עשוי לעמוד לזמן רב.

אלכס דוקורסקי 24 בספטמבר 2016

נחשון, תודה רבה. סקירה מעניינת ביותר. הצגת בצורה מאוד יפה את שני המישורים של הרצים. הפסקה שמודגשת באדום היא מאוד נוגעת ללב, ומעריך שגם לרצים פחות מהירים מהשלושה הנ"ל, קל להזדהות איתה.

מצטרף לאיחולי ההצלחה לרצים הישראלים.

Ivan Pedroso 24 בספטמבר 2016

תודה רבה על הסקירה :)

מחזיק אצבעות לקנניסה. עצוב לי בלעדיו בריצות הארוכות על המסלול.

היסטוריון של ספורט 24 בספטמבר 2016

נחשון .
תודה רבה נהדר כרגיל.
שאלה אישית .
יש לי ילד בן 12 מעוניין מאד להשתלב במירוצים בסביבות ירושלים .
( מרתון ירושלים ).
השנה הוא מתכנן את המסלול ל 5 ק"מ . . השאלות שלי .
1. חוץ ממרתון ירושלים האם יש מירוציי נוספים בירושלים וסביבתה ?
2. אם ילד בגילאים אלו רוצה לרוץ חצי מרתון האם סה מומלץ ? ואם כן איך נכון לדעתך להתכונן לכך ?

shohat 25 בספטמבר 2016

אני מאוד לא ממליץ על חצי מרתון בגיל 12.
לרוב הנערים גם לא הייתי ממליץ להתחרות למרחקים של מעל 5 ק"מ בגיל תיכון. יכולים (ואם מתאמנים ברצינות גם צריכים) לרוץ מרחקים ארוכים יותר כחלק מהאימונים, אבל להתחרות במרחקים בינוניים דווקא.
אמנם ישנן היום הסתייגויות מהגישה המקובלת שמזהירה שריצות ארוכות גורמות נזק להתפתחות או לשלד אצל ילדים (אני לא מבין מספיק ולא סמכות בשאלה הזו). אבל גם מבחינת התפתחות אתלטית וגם מבחינת ההנאה והחיבור של הילדים, אני חושב שהמירוצים הארוכים אינם מתאימים.
בגלל שבארץ אין אתלטיקה קלה (ההבדל מאוד בולט במערכת בתי הספר) אז נדמה שמירוצי הכביש הם המודל הנכון. מירוצי הכביש הם מודל עממי עבור מבוגרים.
עבור נערים האתגר הרלוונטי יותר, ומאוד מספק, הוא ללמוד לרוץ מהר למרחקים של 600, 800, 1500, 2000, 3000מ' וכו'. האימונים יותר מגוונים, פחות מונוטוניים, רובם מבוססים על שינויי קצב וזה גם אלמנט של משחק. רמת המאמץ גבוהה יותר אך ממוקדת יותר. והאימונים האלו נתמכים בריצות קלות, תחילה למרחקים של 20-30 דקות (בהמשך ניתן לרוץ יותר).
הייתי ממליץ לשלב ילד בן 12 במסגרת של חוג אתלטיקה מתאים לגילו, ואם להשתתף במירוצים עממיים,להתחיל מחוויה של ריצת 2000מ' (ר' מירוץ תני בהר איתן, בנובמבר. יהיו גם אירועי ריצה של "הכנה" שמארגנת עיריית ירושלים. וברוב מירוצי הכביש ישנו מירוץ לילדים למרחקי של עד 200מ').
אפשר להכין אותו לרוץ 5 ק"מ בריצה קלה במסגרת אירועי המרתון. אם מתעקשים שזה האתגר. את מרחק הריצה צריך לבנות מאוד בהדרגה.
אני לא חושב שנכון לתת המלצות אימון לילד באופן גנרי ומבלי לפגוש אותו, וגם לעקוב אחרי ההתקדמות. יש הבדל גדול מאוד ביכולת של ילדים בגיל הזה, ובנקודת המוצא.

היסטוריון של ספורט 25 בספטמבר 2016

נחשון תודה רבה על התשובה המפורטת והאינפורמציה הרבה.

היסטוריון של ספורט 24 בספטמבר 2016

סליחה על טעויות הכתיב .

מנחם 25 בספטמבר 2016

נחשון, תודה רבה.
הכתיבה שלך ממש מרתקת, כרגיל.
העניין וההתרגשות מהמרתון זה משהו אחר לגמרי אחרי הסקירות שלך.

אלון רוזן 25 בספטמבר 2016

נחשון אני מתמכר…
זה לא זה בלי הפרשנות שלך.
תודה.

shohat 25 בספטמבר 2016

לינקים לסטרים של המרתון (שידור בגרמנית) כאן:
http://www.bmw-berlin-marathon.com/en/news-and-media/news/2010/09/24/real-berlin-marathon-on-sunday-race-can-be-watched-live-on-the-internet-worldwide.html

אם אמצע בהמשך שידור באנגלית/יורוספורט אעדכן.
הזינוק ב-10:15.
תהנו.

YG 25 בספטמבר 2016

מעולה תודה!

מת לראות את אחד מהספורטאים האהובים עלי בכל הזמנים, נותן את מרתון חייו. מת.

YG 25 בספטמבר 2016

בקלה כמובן..

YG 25 בספטמבר 2016

ייייייששששששש!!!!!

GOAT

Ziv 25 בספטמבר 2016

Very interesting, as usual.
Two corrections:
1. Kipsang did not win Silver in the London Olympics, he won the Bronze
2. Kipsang is not the London marathon course record holder anymore. Its Kipchoge, so his finish time from 2015 is more than a minute and a half slower than the current London CR.
As for the winner, if I had to guess I would say that neither
Bekele nor Kipsang would win
Kipsang is a great runner, but he is now where
Jeffery Mutai was two years ago, past his prime but still trying for the win. This can mean some sort of a crush. Bekele
based on what he said is not 100% which is what you usually need to win Berlin.
In any case it would be an exciting race to watch

shohat 25 בספטמבר 2016

התיקונים נכונים. מתנצל, לא מתאים לי. אני מתקן גם בגוף הפוסט.

Jonyo 25 בספטמבר 2016

סקירה מעניינת, נחשון. אשמח לדעת מדוע קיפצ'וגה לא משתתף במירוץ כזה שבו יש לו אפשרות ריאלית לקבוע שיא עולם

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

קיפוצ'וגה ניצח במרתון האולימפי לפני כמה שבועות. לא ריאלי לרוץ מרתונים במאמץ קצה בהפרש זמנים קצר כל כך. הוא צריך להתאושש.
רצי עלית רצים 2-3 מרתונים לשנה, בהפרש של 3-4 חודשים זה מזה.
אפשר שינסה לתקוף את השיא במרתון לונדון.

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

בחצי המרחק 61:11. קצב מהיר מאד (לדעתי מהיר מדי). הפייסרים נשרו.
בקלה וקיפסאנג שם, מוטאי כבר נשר.
בין 20 ל-25 כבר האטו, עדין קצב לשיא עולם, כרגע, אך יש לצפות להאטה בגלל הפתיחה המהירה (5 ראשונים היו בקצב מטורף).
גם השנים המובילות בקצב ל – 2:19.

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

קרב ענקים.
קיפסאנג פתח בק"מ ה-30, פער של עד 5 שניות. בקלה נלחם לסגור.
35-40 בקלה סגר, והקצב הואט.
בקלה ברח בקילומטר האחרונן (2:47 בלתי נתפס) וניצח ב – 2:03:04 (7 שניות משיא העולם).
קיפסאנג שני 2:03:13 – שיא אישי, שיפור של 10 שניות משיא העולם הקודם שלו. פעם שביעית מתחת ל – 2:05, פעם שלישית מתחת ל- 2:04 (היחיד בהסיטוריה).
בקלה הגיע למרתון. סופית הוא ה-GOAT.

YG 25 בספטמבר 2016

הוא היה ה- GOAT עוד לפני המירוץ הזה..

שבע שניות פחות מהזמן הזה, והוא מחזיק בשיאי עולם ב-5000, 10000 ומרתון.

איזה מלך!

סער 25 בספטמבר 2016

עכשיו בראיון הוא אומר שהוא מאוכזב.

אלעד כץ 25 בספטמבר 2016

מה קרה עם השעון? עפ"י השעון על המסלול הוא עשה 2:02:59 והשעון בטלוויזיה הקדים ב 3.5 שניות. איזה מהםהשעון הרשמי?

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

התוצאה באתר המרתון 2:03:03.

סער 25 בספטמבר 2016

הוא היה נראה רענן בק"מ האחרון. נראה שהיה יכול, אם היה מתחיל להגביר 200 מ מוקדם יותר, לשבור את השיא.

איברה 25 בספטמבר 2016

נשמע מדהים. קלאסי

פאקו 25 בספטמבר 2016

תודה על הפוסט הנהדר ועל העדכונים.

אלעד כץ 25 בספטמבר 2016

תודה נחשון על הסיקור, ותודה לקנניסה ווילסון על המאבק העיקש.

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

אלנה דולינין במרתון הבכורה שלה, 2:35:53. שיא ישראלי חדש.
איזה הישג מדהים.
יום חג.

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

לפי האתר 2:35:59. שיפור לשיאה של נילי אברמסקי, שהיה 2:36:36.

אורן השני 25 בספטמבר 2016

סיימה במקום השביעי??

יניר 25 בספטמבר 2016

די מדהים לראות את זה באתר, כל שאר הטופ 10, גברים ונשים, ממוספרים 1 עד מקסימום 22, והיא… 13603! בנוסף, ניצחה בקטגוריית ה35+, ככה אני מבין את זה לפחות

היסטוריון של ספורט 25 בספטמבר 2016

מדהים גם אלנה וגם באקלה.
הפודיום שלי.
ארד : אלנה דולינין.
כסף : בקלה .
זהב : נחשון שוחט …

נחשון שוחט 25 בספטמבר 2016

תודה רבה, אבל… no way.
לא שאין לי חוש הומור, אבל כאן מדובר בנקודה רגישה.
יש לרוץ מרתון, ויש לכתוב על מרתון. נאלצתי לוותר על הראשון. הייתי נותן הרבה מאוד בשביל שיהיה הפוך.
The credit belongs to those who are in the arena.

ילנה דולינין נגעה היום בחלום. הישג היסטורי לספורט הישראלי.
בשבילי היא גיבורת השנה.

אריאל גרייזס 25 בספטמבר 2016

איך כזה דבר קורה, מרתון ראשון בגיל הזה, אחרי שנים של הפסקה ותוצאה כזאת?

אלכס דוקורסקי 25 בספטמבר 2016

כל הכבוד לילנה דולינין ולמאמנה, מוטי מזרחי!!!
שמח מאוד בשביל בקלה ותודה לך, נחשון, על הסיכום והעדכונים.

אלכס דוקורסקי 25 בספטמבר 2016

אין הסבר אחד ואני לא מכיר אותה, אבל היא משתפרת בהדרגה במשך זמן והדבר מתבטא בתוצאותיה ב-10 ק"מ וחצי מרתון (השתתפה במקצוע האחרון גם באליפות אירופה).
התוצאה שלה מאוד משמחת אבל אולי מפתיעה פחות את מאמנה ואותה.
גם לונה צ'מטאי קורלימה השוותה את שיאה האישי וקבעה תוצאה יפה של 2:40:16.

מיכה 28 בספטמבר 2016

נחשון,
עם בוא שנה החדשה,
מאחל שבקרוב תחזיק את שתי הקצוות!

Ivan Pedroso 25 בספטמבר 2016

WOW בקלה!!!

Selby 25 בספטמבר 2016

עכשיו שמישהו יסביר לי איך לעזאזל הוא כשל כל כך במבחנים האתיופיים ל10 קילומטר?!

אלעד כץ 25 בספטמבר 2016

אם אתה כבר פה, כמה נגמר המשחק שלך נגד דינג?

Comments closed