2:00:25. אליהוד קיפצ'וגה

על קו הסיום, לאחר שהתקרב כדי 25 שניות משבירת מחסום השעתיים למרתון, ענה אליהוד קיפצ'וגה לשאלותיה של פולה ראדקליף – שיאנית עולם ומראיינת לרגע:

"This journey has been good. It has been hard. Seven good months of dedication, preparation of everything. But I'm happy to have done that and I think this is history in matters of sport, yes."

ואז הוסיף תשובה מפתיעה כל כך ממי שבאותו הרגע ביסס מעמדו כרץ המרתון הגדול מכולם: "זה לא אני שקרוב כדי 25 שניות מההישג. The world is 25 seconds away. רץ נדיר, ואיש נדיר. והרגע הזה כולו שלו.

kipchogehugssang

(חיבוק הניצחון והתודה, למאמן פטריק סאנג. Photo courtesy of letsrun.com)

***

הייתי מאד סקפטי לגבי הפרויקט הזה. אתם יודעים, כי כתבתי על זה והסברתי. הייתי סקפטי לגבי היכולת של רצי הדור הנוכחי (כולל קיפצ'וגה) להתקרב לשעתיים במרתון. הייתי סקפטי לגבי עצם הסימון של המטרה הזו, כעת ובלוח הזמנים שנקבע, מבחינת הערך הספורטיבי שבה. הייתי סקפטי לגבי האופי והמטרות של הפרוייקט של נייקי, וחששתי שזה יאפיל על הרצים. הייתי סקפטי לגבי התרומה של אירוע מהסוג הזה לספורט. הייתי סקפטי לגבי הערך הספורטיבי והמהותי של ריצה המבוססת על מניפולציה ביחס לתנאי התחרות המקובלים והמחייבים, סוג של קיצור דרך ואשליה.

קטונתי. בימים האחרונים כתבו בנחרצות טובי הפרשנים והמומחים שמהם אני לומד: רוס טאקר, ג'ון קלוג, אמבי ברפוט, סטיב מאגנס, רוברט ג'ונסון, קווין בק, ועוד. כן, היינו סקפטיים.

ואז, לאחר סיום הריצה לאורך הירקון הבוקר, ישבתי עם קבוצה של רצים-חברים וצפינו יחד בחמישה עשר הקילומטרים האחרונים של הריצה על מסלול מירוצי המכוניות במונזה. כשקיפצ'וגה הגיע לנקודת השלושים בקצב המטרה (פלוס שתי שניות זניחות), מובל על-ידי six pack- של פייסרים מתחלפים, רגוע ובטוח בתוך ה-slipstream שהם יצרו, והמצלמה עשתה close up על פניו של הרץ האציל והנפלא הזה – זה היה הרגע להחליט. 35 דקות היסטוריות. האם הלב בעדו או נגדו? האם להתלהב או להשבית שמחה? האם לקוות שיאט ויפגוש בקיר שכולנו חזינו – שהרי כולנו מבינים ומומחים ויודעים תורת האימון – וזאת כדי שנוכל להגיד שצדקנו, או האם לקוות שיצליח, נגד כל התחזיות, כדי שנוכל להודות כי טעינו, והטעות נפלאה כל כך? זה היה הרגע להחליט.

כנראה שהייתי בחברת האנשים הנכונים, כי החלטתי נכון. GO ELIUD! וכי אפשר בכלל אחרת?

ישנם רגעים בספורט, אני חושב שבהם להיות סקפטי זה להחטיא את העיקר.

***

וכעת, אפשר לנסות לחזור אל השאלות שהצבנו, ולהעיר כמה הערות ראשונות:

1. החשוב ביותר – הרגע הזה הוא כולו של אליהוד קיפצ'וגה, ושלא נטעה. ממש כמו שיום השישי במאי 1954 (היום בדיוק לפני 63 שנים) היה כולו של רוג'ר באניסטר. היזמה וההשקעה והטכנולוגיה ויצירת התנאים הם של נייקי ושל צוות המומחים – ומגיע על כך קרדיט (לא שאני דואג להם). אבל נזכור שהרץ השני שהשתתף בריצה הזו, שיאן העולם לחצי מרתון זרסנאיי טדסה, עבר חצי מרתון ב60 דקות וסיים ב-2:06.51ש', והרץ השלישי, לליסה דסיסה האתיופי, סיים ב-2:14:01ש'.

דרושה היתה כאן מחויבות מוחלטת של הרץ הטוב ביותר בעולם, דרוש היה כושר שיא. ודרושה היתה הופעת קצה, חסרת תקדים. צפינו היום באדם שרץ על סף גבול היכולת האנושית הנוכחית. כשרוב הדרך הוא נראה כל כך רגוע ובטוח ביכולתו. מדהים.

2. אנשי הפרוייקט הצליחו להוכיח שניתן לייצר תנאים מיטביים לריצת מרתון, ביחס לתנאי תחרות רגילים (ריצה אחרי דבוקה של מובילי קצב שהתחלפו ביניהם לאורך המרחק כולו, למעט 400 המטרים האחרונים; אופי המסלול והריצה המבוקרת בהקפות של 2.4 ק"מ; הנעליים המיוחדות (לטענת נייקי עם טכנולוגיה שמאפשרת החזר אנרגיה – אני לא יודע אם זה יתרון ממשי או גימיק שיווקי; המשקאות והתזונה; ועוד) ושהתנאים האלה יכולים לחסוך… כמה? דקה וחצי? שתי דקות? יותר? שאלת השאלות. אני לא חושב שיש מישהו שיודע לענות תשובה מוסמכת על השאלה הזו. זה יהפוך נושא לאינספור דיונים, כפי שהיה בעקבות ריצת ה2:03:02ש' של ג'פרי מוטאי בבוסטון 2011 בסיוע רוח. אני מציע, כמו אז, תשובה אחרת: שזה לא באמת משנה. בשורה התחתונה זו הצלחה אדירה. ובשורה התחתונה זו תוצאה שהושגה שלא בתנאי התחרות הרגילים. להתפעל ולסייג. גם וגם. ולצפות להשפעה של הריצה המצוינת הזו מכאן.

3. טעיתי #1 – טעיתי כאשר חשבתי שהימרנות של נייקי תאפיל על הרצים. לאורך השידור בפייסבוק עלו באופן רציף תגובות של צופים מרחבי העולם, שכולן מלאות התפעלות מקיפצ'וגה. האירוע הזה עורר עניין יותר מכל מרתון גדול אחר. והוא הבליט את האיכויות הנדירות של קיפצ'וגה, אני חושב שגם את האופי שלו. הוא נראה כספצימן מרשים, דמיוני, מיתולוגי. קשה, קשה מאד היה לצפות בריצה שלו לאחר הקילומטר ה30, מתמיד בקצב, בביטחון, ושלא להיות בעדו, שלא לאהוב אותו. וזה יגבר מכאן, לנוכח ההישג. העולם קיבל תצוגת תכלית משכנעת מהרץ הטוב ביותר, שכבר 14 שנה מככב בטופ העולמי, במרחקים שמריצת המייל ועד למרתון.

4. טעיתי #2 – טעיתי – או יותר נכון הגזמתי – כאשר טענתי שהאירוע יגרע מהערך הספורטיבי. לא טעיתי באבחנות העובדתיות. היתה כאן בהחלט מניפולציה של התנאים. היה כאן סוג של "קיצור דרך" וסיוע שאינו מותר בכללי התחרות הרגילים. לכן ברור שהשיא לא יוכר וכך צריך להיות. אבל אולי זה לא גורע אלא מוסיף? אולי זו תוספת של ז'אנר חדש, שיתקיים בד בבד עם המרתונים התחרותיים הגדולים? כפי שבמירוצי אפניים ישנם מירוצי כביש ולעומתם time trials מבוקרים על המסלול? אז יהיו לנו מרתונים מהסוג של בוסטון וניו יורק, קשים יותר, לרוב טקטיים ואיטיים. ויהיו המירוצים המהירים בלונדון, דובאי וברלין, בהם ימשיכו לנסות לשבור את שיאי העולם המוכרים. ויתקיימו מדי פעם גם ריצות "מבחן זמן" כסוג של תצוגת תכלית ושל ניסוי. הניסוי של היום הוכיח שיש בכך הזרקת דמיון, התלהבות ועניין.

5. משמחת אותי התוצאה של 2:00:25 – מצד אחד, כל כך קרוב, כל כך מרשים, כל כך בהישג יד, פחות משניה לקילומטר. הישג שגורם לגדולי הספקנים לעשות reset ולהאמין. מצד שני, האטה מסוימת בשבעת הקילומטרים האחרונים, שמדגישה שראינו התמודדות קצה של אתלט בן אנוש, ולא תוצר מלאכותי. טוב שההצלחה היתה אדירה אך לא שלמה. דווקא משום שקיפצ'וגה נחלש, אך רק במעט. זו ההמחשה לכוחות המנטליים העצומים שנדרשו ממנו. ושני האלמנטים הללו – ההצלחה מעבר לחזוי, והפספוס אך במעט – יחדיו הופכים על פניה את הספקנות. הם גורמים לנו לאהוב את קיפצ'וגה עוד יותר.

6. נחזור לתוצאה של ג'פרי מוטאי בבוסטון 2011 (2:03:02 למוטאי, כשמוזס מוסופ 4 שניות בלבד אחריו). זו תוצאה שלא ניתן היה להמיר אותה באופן מוסכם לתוצאה שקולה על מסלול מוכר לצרכי שיא. ובכל זאת היא יצרה שינוי תודעתי שהשפיע על התקדמות השיא הרשמי מאז. יש להניח שהריצה של קיפצ'וגה הבוקר תייצר אפקט דומה.

7. כעת נותר לצפות לפרק הבא – קיפצ'וגה מול בקלה וקיפסאנג ומול השיא הרשמי בברלין? עכשיו זה חייב לקרות. מגיע לנו.

זמני הביניים של קיפצ'וגה:

(הועתק מאתר Flotrack)

2-hr Pace Distance Kipchoge's Splits 2-hr pace? 5K Split
14:13 5K 14:14 1 sec slow 14:14
28:26 10K 28:21 5 sec fast 14:07
42:39 15K 42:34 5 sec fast 14:13
56:52 20K 56:49 3 sec fast 14:15
1:00:00 Half 59:57 3 sec fast -
1:11:05 25K 1:11:03 2 sec fast 14:14
1:25:18 30K 1:25:20 2 sec slow 14:17
1:39:31 35K 1:39:37 6 sec slow 14:17
1:53:44 40K 1:54:04 20 sec slow 14:27
2:00:00 Marathon 2:00:25 25 sec slow

Share on FacebookTweet about this on Twitter

75 תגובות ל “2:00:25. אליהוד קיפצ'וגה”

  1. שמעון (פורסם: 6-5-2017 בשעה 11:51)

    פסיכי, לא הבנתי למה זה לא נחשב שיא עולם, כי המסלול של הפורמולה ישר ונוח?

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:00)

      עצם השימוש בפייסרים (מכתיבי קצב) מתחלפים לאורך 42 ק"מ מונע אפשרות הכרה בשיא. לפי החוקה הפייסר חייב להיות מתחרה לגיטימי, שרץ באופן רצוף. כאן היה אלמנט מרכזי של שישה רצים "חוסמים" מלפנים לאורך כל הריצה – זהו אפקט דראפטינג משמעותי בקצבים האלה.
      סיבה נוספת היא האפשרות שהיה שימוש בטכנולוגיית נעליים שאיננה פאסיבית. אני לא בקי בזה מספיק. מניח שייכתב על זה לא מעט בימים הקרובים,

      • שמעון (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:40)

        תודה, למה לא מאשרים אז פייסרים גם בתחרויות הרגילות אם זה מעודד את הרצים לרוץ מהר יותר?

        • גיא זהר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:51)

          העניין הוא זה שהם מתחלפים. פייסר שפורש באמצע מותר

      • Ns (פורסם: 6-5-2017 בשעה 14:48)

        נחשון מסתבר שלא הבנת נכון:
        http://m.one.co.il/Mobile/Article/16-17/1,893,0,0/290943.html?ref=hp

        • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:03)

          חח.

        • דורון (אחר) (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:43)

          מדהים שהוא רץ מרתון עם קוצב לב. מקל במעט על הפספוס הגדול.

          זה נראה כאילו הם מנסים בכוונה לצאת הכי מטומטמים שאפשר.

        • איציק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:16)

          הוא לא נעזר במקל הליכה?

        • משה (פורסם: 6-5-2017 בשעה 22:27)

          זה שיא של עליבות אפילו במונחים שלהם.

  2. Selby (פורסם: 6-5-2017 בשעה 11:54)

    תודה רבה על הכתיבה הנהדרת. גם אני בתחושות דומות וחושב שכל הסלידה מהמסחריות והיומרנות של הפרוייקט הפכה ללא רלוונטית ברגע שראינו מה שראינו. זה משהו שבסופו של דבר תורם לענף, מקדם אותו שנים קדימה בריצה אחת.

    ברשותך אעתיק את התגובה שלי מהפוסט הקודם:
    לא מאמין למה שראיתי עכשיו!
    אני מניח שהמסלול מדוד במדויק. אין סיבה לחשוב אחרת כי הכל היה מצולם ולא חסר מי שמחכה לנייקי בפינה להפיל אותם ולהוכיח אחרת. גם העובדה שרצים בקליבר של דסיסה וטדסה לא החזיקו חצי מרתון בפחות משעה מראה שלא היה פה משהו חשוד.
    25 שניות הן לא מעט וזה לא זניח, אבל מצד שני הם עשו הרבה יותר מסתם להראות שזה אפשרי(שגם זה כשלעצמו היה הצלחה מסחררת) או סתם לנפץ לחתיכות את שיא העולם(גם אם לא באופן רשמי). זה לא היה תיאורטי בכלל, זה היה יכול לקרות כאן ועכשיו. קודם כל מזג האוויר, אם עקבתי אחרי התחנה הנכונה אמנם לא היה חם(אם כי 3 מעלות פחות היו עוזרות) אבל היה מעל 75 אחוז לחות. קשה להעריך כמה מזג אוויר אופטימלי היה מוריד מהתוצאה אבל היה מוריד.
    ודבר נוסף הוא המשטח, עם כל המשאבים הכספיים יכלו להשקיע אפילו יותר כי אני לא מאמין שאספלט הוא משטח אידיאלי, רחוק מזה. אולי היה אפשר לסלול מסלול כלשהו. מצד שני, מסלול אחר כנראה אומר נעליים אחרות(מרתון בספייקס, יש חיה כזאת?) וכתוצאה מכך אימון אחר. הנעליים נראו שעבדו נהדר על הכביש ולבטח אחרי מה שראינו ייחטפו כמו לחמניות חמות.

    אבל תראו איך נפלתי למלכודת של הקפיטליזם ואני מדבר על נעליים ומשתמש בטרמינולוגיה של "הם" ושל "פרויקט" במקום לדבר על הגיבור האמיתי, הגיבור היחיד בעצם, של כל העסק.
    הריעו לאליוד קיפצ'וגה!
    הקרדיט בעיניי לפחות הוא לא היכולות המדהימות שלו, אלא על כך שדחף את עצמו לקצה של הקצה והוכיח את אותן יכולות.
    הוא שייך לכל דיון של הרץ הגדול בהיסטוריה, לא רק בתור מרתוניסט אלא כרץ בכלל גם אם מדברים באותו משפט על בולט ואל גארוז'.
    מה שכן, זה ממחיש כמה קריירת המסלול שלו הייתה פספוס. אני לא עקבתי אחרי אתלטיקה בתקופה שבה הוא היה פעיל על המסלול אבל איך זה שאין לו מדליה ב10000 מטר?! איך זה שאיו לו זהב אולימפי על המסלול?
    בכל מקרה, ריספקט ענק לאגדה חיה!
    עכשיו נשאר לו רק לשבור את שיא העולם באופן רשמי, זה אמור לתת לו ביטחון שזה קטן עליו. אני מקווה רק שמאמץ קצה עילאי שכזה לא "גמר לו את הקריירה" כי זה יכול לקרות אפילו אם מתאוששים נכון.
    יתכן גם שזה יתן ביטחון לעוד רצים ונראה את מה שקרה אחרי הסאב 4 של באניסטר, מספר רב של רצים שוברים את שיא העולם.

    אוסיף רק שהייתי שמח לראות time trials דומים גם בריצות מסלול, כאשר אני מניח שהמקצועות הרלוונטיים הם 1500,5000 ו10000.

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 11:56)

      תגובה נהדרת.
      רק הערה אחת: קיפצ'וגה היה אלוף עולם ל5000מ' (ניצחון על בקלה) ב2003, ויש לו שתי מדליות אוליפיות על המסלול (כסף וארד ב5000מ'). הבעיה היחידה שלו היתה שנאלץ להתחרות מול בקלה וב2004 גם אל גארוז' (שניצח).

  3. austaldo (פורסם: 6-5-2017 בשעה 11:57)

    ריצה מדהימה של רץ מדהים… הוא הוכיח שזה אפשרי, הנדס דאון

  4. Ivan Pedroso (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:03)

    תודה על הסיכום של הריצה, חיכיתי שיופיע :)

    קיפצ'וגה מדהים.
    אני מזיל ריר על האפשרות לראות אותו ואת בקלה תוקפים את שיא העולם באותו המירוץ מתישהו בעתיד הקרוב…

  5. אופיר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:05)

    אם זה ככה, למה לעצור כאן?
    למה לא לבנות מסלול אופטימלי, בתוך אולם ממוזג, עם מאוורר שנותן רוח גבית מותרת לכל האורך, עם סמים כיד המלך, ואז לרדת גם מ- 01:59:00??
    איפה הגבול לקרקס, לדעתך?

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:15)

      אם יתברר שהיה סיוע לא חוקי בטכנולוגיית הנעליים (אקטיבית, קפיצים וכו') אז נחצה הגבול. אם מדובר בתנאים כמעט סטריליים ושימוש לא חוקי במכתיבי קצב – אז זה מחייב כוכבית, אי-הכרה בשיא, אבל לא דומה לדוגמאות אבסורדיות. אני יכול להזדהות עם העמדה המסויגת – ניסחתי אותה בעצמי בפוסט הקודם. אני גם חושב שמותר לפעמים גם לצאת מהקופסה, בשביל הכיף/הסקרנות. שיא העולם נשאר 2:02:57 גם בעיניי, ואני בכל זאת מתרגש מהריצה שראינו. גם וגם.

  6. DS (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:11)

    בחזרה לעתיד

  7. yvgn (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:12)

    תוצאה באמת גדולה.שאלה אם נותן אותה(פייסרים,העדרות בדיקת סמים )

    • yvgn (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:13)

      נותן לקבל אותה

  8. זוה זימרו (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:19)

    נחשון:
    תודה על הכתבה הנפלא תענוג לקרוא.
    קיפיצו'ג אחד הספורטאים הכי גדולים שישנם בריצות למרחקים ארוכים.

  9. תומר הוותיק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:23)

    מדהים!

    והערה אלייך נחשון, אתה פשוט כותב מהרמה הגבוהה ביותר כאן, תענוג וזה מאוד מרענן לשם שינוי לראות מישהו מנתח טעויות שלא פה (דבר שלא ראיתי במהלך השנים שאני פה).

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:28)

      תודה רבה תומר!

    • תומר הוותיק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:32)

      שלא = שלו

  10. גדעון (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:28)

    2:00:25 שעות במרתון. אליוד קיפצ'וגה. פעימה. ועוד פעימה. ועוד אחת. הריצה הכי קרובה ליכולת האנושית שמושתתת על לב האדם: הן פיזיולוגית, הן מנטלית והן רגשית. 3 הפרמטרים הללו, ניכר שהינם כמעט אידיאליים באיש המיוחד הזה. אופיו לא משקר: צניעות וענווה, מסירות והשקעה, ומעל כל זה – נחישות ותשוקה. חיכיתי רק לרגע הזה שבו הוא סוף סוף יעקם את פניו, שנראה עווית של כאב, שיוכל להחצין ולהקרין את הנשגב הזה. את העובדה הפשוטה הזו שהוא בן אנוש. אחרת באמת שלא הייתי מאמין. וזה קרה. סביב ה-38 וה-40. ובמיוחד ב400 מטרים האחרונים בהם הוא רץ לבד.
    סקפטיות ופרפקציוניזם, מול האופטימיות המנטאלית והידיעה כי הדבר אפשרי.
    נייקי, מעבר למותג והמוצר, יצרו פרוייקט אנושי ועולמי. ובשם הרוח הספורטיבית והתחרות העולמית (בין חברות עסקיות אך הרבה יותר מזה והרבה יותר חשוב מזה- בין ספורטאים) צריך לדעת להעריך את זה.
    אך בסופו של יום (או נכון לומר בסופו של בוקר איטלקי מופלא) אנחנו עדים וזוכים לחיות לצד האדם-הרץ הטוב מכולם. אדם שאת ההנאה מהצפיה בו ניתן לחוש ולספוג במשך שעתיים תמימות, ולא רק פחות מ 10 שניות. קיפצ'וגה נכנס רשמית לדפי העתיד, ובעתיד ייכנס לדפי ההיסטוריה כמניח אחת מאבני הדרך הגדולים בעולם הריצה.
    זו השראה.

    • Selby (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:58)

      אם לא היה מראה כאב לקראת הסוף הייתי מוכן להישבע שנייקי יצרו רובוט שדומה לו.

    • shohat (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:53)

      תודה גדעון היקר על התגובה הנהדרת הזו.

  11. עדי (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:48)

    למרות הביקורת שלי על הפרוייקט זכיתי לראות היום שעתיים (וקצת) מהמרתקות ביותר שיצא לי לראות אי פעם בספורט.
    מעבר לתחרות עצמה נייקי יצרו חווית שידור מרתקת עם פרשנות טובה וקליפים נהדרים לאורך הדרך. ללא ספק פרוייקט שאפתני ביותר.
    להבדיל מרבים שהגיבו כאן לפני, אני חושב שדווקא ה-24 שניות האלה מראות לנו כמה זה עדיין רחוק-
    הושקעו כאן מליוני דולרים, מיטב המוחות בתחומים שונים (מהנדסים, רופאים, פיזיולוגים, מעצבים…), רצי עלית שנבחנו בקפידה, מסלול סופר סטרילי, מזג אוויר אידיאלי ובשורה התחתונה- זה היה קרוב אך רחוק.

    כל הכבוד לנייקי על הפרוייקט.
    לשמחתינו/לצערינו לא נראה ריצה של סאב שעתיים בקרוב ונישאר עם הרומנטיקה (ואולי טוב שכך).

  12. איציק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 12:54)

    תוצאה מדהימה. איכשהו אני רק מקווה שלא יתברר שתרומת הנעליים שקולה לתרומת חליפות השחייה.
    לגבי שיפור תנאים אוביקטיבים, אני לא יודע אם אני בעד או נגד. גם פה אתן דוגמא מהשחיה. הרבה שיאים נשברו בגלל שהרחיבו והעמיקו את הברכה. האם זה לא שקול ללמצוא מסלול שבו יהיה נח יותר לרוץ בלי שיתן יתרון אקטיבי.

  13. גיא זהר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:00)

    סקירה מצויינת. יש לך מושג למה החליטו לקיים על מסלול מירוץ ולא באצטדיון? ויותר חשוב, ללא קהל?

    • דורפן (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:03)

      כי זו ריצת כביש מבחינת תקנון. ופורמולה 1 זה כביש

      • גיא זהר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:11)

        אק,יש הגבלות לגבי אורך מינימלי של המסלול? ולגבי הקהל?

    • shohat (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:18)

      הם הסיקו שהמסלול אופטימלי. הבעיה בריצת מסלול של 400 מטר למרחק כזה היא העומס המצטבר, באופן לא שווה.
      לגבי השיקולים בנושא הקהל, אין לי מושג.

      • איציק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:28)

        האם מישהו אי פעם בריצות מסלול ניסה לרוץ בכיוון השני, ואם כן, איך היו התוצאות?

        • shohat (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:49)

          ראיתי כבר אפילו תחרויות מרתון באולם, מסלול של 200 מטר, 211 סיבובים. כל שעה כל הרצים מחליפים כיוון. השיא 2:21 אבל כמובן שאלו לא רצי עלית ברמה עולמית.

          • D! פה ועכשיו (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:58)

            אני לא מאמין שהיתה לך תשובה כלכך רצינית וטובה לאיציק

            • איציק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:10)

              לשאלה רצינית, תשובה רצינית. די עם הזלזול.
              אני באמת לא מבין למה תמיד הריצות באותו כיוון, והאם יש סיבה למה הכיוון הוא נגד כיוון השעון. האם זה פשוט קרה, או שהסיבה היא פיזיולוגית שמסיבה כלשהי נח לנו לרוץ כך. הרי לא יתכן שהסיבה היא שזה כיוון המסלול של אינטגרל קושי.

            • אמיתי (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:38)

              שמעתי פעם משהו על זה שהלב בצד שמאל

            • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:40)

              ההסברים וההשערות מגוונים. והשאלה מתייחסת גם למירוצי סוסים, מכוניות וכו'. למשל:
              1) אפקט קוריוליס (יש להוסיף שתחרויות החלו בחצי כדור הארץ הצפוני, כי בחצי הדרומי האפקט הפוך. הקושי הוא שאני לא מכיר טענה שישנם פערי ביצועים בתחרויות בחצי הדרומי). נשמע הסבר מעניין, אני לא חושב שהוא נכון, כלומר שישנה השפעה משמעותית – https://en.wikipedia.org/wiki/Coriolis_force
              2) רוב בני האדם הם ימניים, אז מחשבה שיהיה יעיל יותר שהרגל החזקה תהיה החיצונית (זו שתעבוד קשה יותר).
              3) הלב בצד השמאלי – הסבר שלא הבנתי ושנשמע לי מופרך.
              4) מסורת והרגל היסטורי, אולי שרירותי (עוד מימי המשחקים האולימפיים הקודמים?) ששוחזר והתקבע מאז.

              שורה נהדרת מספרו של ג'ון ל. פארקר – counterclockwise, the way of all races.
              אולי זו התשובה הפשוטה. כי ככה. מאותה הסיבה שפנדל הוא מ-11 מטר, ושגובה הסל 3.048מ'.

            • רונן דורפן (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:51)

              באוקספורד היו רצים במשך שנים עם כוון השעון – כלומר לכוון השני.

            • איציק (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:58)

              לא עושה חישובים, אבל קשה לי להאמין שקוריוליס זו הסיבה. אם זה היה ככה אז או שבחצי הצפוני היו רצים הפוך או ששהיו עושים שני שיאי עולם, אחד לכל כיוון.
              רונן, באנגליה גם נוהגים נגד כיוון התנועה ;) האם יש שם תוצאות שמתאימות לזמנים מאותה התקופה לאלו שרצו רגיל?

            • D! פה ועכשיו (פורסם: 6-5-2017 בשעה 19:05)

              הו, כשאתה מציג את זה ככה…

            • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 19:13)

              רונן, אתה צודק. במשחקים האולימפיים של 1896, 1900, 1906 רצו בכיוון השעון. עד תקופה זו לא היה סטנדרט אחיד.
              הסטנדרט של left hand inside הונהג החל מהמשחקים האולימפיים בלונדון 1908, אולם ההתאחדות הבריטית התירה חופש בעניין זה. באוקספורד רצו עם כיוון השעון עד 1948 (Iffley Road, המסלול היה שלוש הקפות למייל), ובקיימברידג' עד מעט מאוחר יותר.

  14. גיא זהר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:21)

    תודה

  15. D! פה ועכשיו (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:29)

    חשבתי ששמעתי בעצתך – וצפיתי קודם כל בקטע הסיום – והוא אכן היה מרגש
    לקרוא אותך אח"כ – היה כיף וזה זמן טוב לשוב ולהודות לך על כל הפוסטים שלך, בלעדיהם זה לא היה מעניין אותי בכלל. הדרך שלך לכתוב, להדיוטות ולבקיאים בו זמנית ולגרות את כל החושים הקשורים, אסתטיים, מנטליים, פיזיים – נהדרת לא פחות מהריצה עצמה.

    בהמשך להערה 4 (וקצת לתגובה של אופיר)

    המרדף הזה הכי הקצר, המהיר, הרעיון שאולי יהיה סוג חדש של מרתונים קצת מזכיר לי את התנועה של קריקט לעבר ה-T20, כדי להנגיש את המשחק לקצב החיים המודרני והקהל קצר הרוח

    מרתונים טקטיים – TEST
    מרתונים מהירים – ONE DAY
    מרתון למבחני זמן – T20

    ריצה זה לא הספורט שלי אז אני מודה שהתהליך הזה פחות מעניין אותי מבחינת השפעתו על הספורט אבל מבחינת חשיבה חברתית אני מוצא פה עניין רב

    (וכן אני לוקח בחשבון שמראש מטרת המרתון היה לרוץ מהר יותר)

  16. Amir A (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:34)

    תרשו לי להיות הגרינץ', אבל לדעתי הפוטנציאל השלילי של הפרוייקט הזה גדול בהרבה מהתועלת. הדבר הראשון שעלה לי לראש כשראיתי את התוצאה זו הקפיצה לרוחק של בוב בימון ב-1968. גם שם היו תנאים אופטימלים (האוויר הדליל של מקסיקו סיטי ורוח גבית של 2 מטר לשניה – המקסימום המותר) שהביאו לתוצאה היסטורית, רק שמאותו הרגע הענף נדפק לגמרי. כל תוצאה בתנאים סטנדרטיים לא התקרבה לשיא של בימון, וכתוצאה מכך העניין של הציבור התעמעם. לקח 23 שנים עד שמייק פאוול וקארל לואיס הצליחו להפיח בענף הזה רוח חדשה. אז נכון שאתם, עכברי האתלטיקה, תדעו להעריך ריצה של 2:02:00 בתנאים רגילים, אבל הצופה הרגיל ישאל את עצמו מה הביג דיל כאשר מישהו כבר רץ את זה בכמעט 2 דקות מהר יותר.

    • דיזידין (פורסם: 6-5-2017 בשעה 13:46)

      גם אני נותרתי עם ההסתייגויות (בואו נעשה מסלול בירידה).
      אבל לא מסכים איתך לגבי בימון. התוצאה שלו הילכה עלי קסם, אפילו הגבירה את העניין שלי ברוחק. לא נורא שבמקצוע אחד יהיה שיא מעולם אחר.

  17. יובב (פורסם: 6-5-2017 בשעה 14:26)

    נחשון
    שיא שמאפשר לנו לחלום. כל אחד בגבולותיו.
    כתיבה מענגת.
    שאלה – האם להערכתך הוא יוכל פיסיולוגית להתאושש עמ לבנות לעצמו עקומת אימונים להתמודד עוד השנה מול בקלה ושות במרתון "רגיל"?

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:30)

      תודה!
      לגבי ההתאששות ומוכנות למרתון נוסף השנה (ספטמבר-אוקטובר, ובהנחה שלא יתחרה באליפות העולם)- במרתון אף פעם אין וודאות, אבל תיאורטית יש די והותר זמן (מרתון ברלין 24/9/17 – כמעט חמישה חודשים).

      • אבי (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:25)

        עוד לפני שקראתי את סעיף שבע, רק לזה פיללתי, קרב משולש מדהים.
        השאלה היא אם נקבל קרב אמיתי כמו ברלין דאשתקד, או שנראה מרוץ טקטי.

        נחשון, אתה באמת חושב שהוא יספיק להתאושש ולהתחרות בברלין?
        אף אחד משלושה לא מתחרה באליפות העולם?

        לתומי חשבתי שדווקא בגלל ששנה הבאה היא שנה רגילה (ללא אליפות עולם או אולימפיאדה), נקבל בלונדון קרב ענקים אמיתי

        • shohat (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:48)

          מרתון אליפות העולם הוא בסדר עדיפות פחות גבוה,. משיקולי יוקרה וכסף, אך זו גם שאלה של הלחץ מצד ההתאחדות הקנייתית.
          בקלה להבנתי שוקל להתחרות על המסלול, 10000מ' , כך הצהיר בתחילת השנה, אבל אני לא מעודכן לגבי התכניות האחרונות.

          אם הם בריאים, יש לצפות שקיפסאנג וקיפצוגה יתחרו במרתונים בסתיו. נצטרך לחכות להודעות שבטח יגיעו בעוד חודש-חודשיים.

  18. דורון ט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 14:29)

    נחשון, תודה. חיכיתי מהבוקר שכבר תכתוב משהו בעניין אחרי הפוסט הסקפטי והביקורתי שהקדשת לפרוייקט בתחילתו. צפיתי במחצית השעה הראשונה של הריצה (עד סוף הספארס-רוקטס) ויצאתי לריצת השבת שלי, כשאני מאזין כל העת לשידור הישיר (מה יותר נכון מלרוץ באותו זמן ממש הרי…). אחרי כל ההסתייגויות הברורות מאליהן כמעט (תנאי מעבדה של מסלול ותזונה, הנעליים והפייסינג), היה קשה לא להתרגש (בתוספת התרוממות הרוח שמספקת הריצה בדרך כלל). קצב הריצה הקבוע של קיפצוג' הוא דמיוני כמעט לרץ חובב (מהירות כפולה לחובב ממוצע). הפרשנות של ראדקליף, שיליין פלאנגן ואחרים היתה מכבדת ומרגשת (אותי בכל אופן, כמעט עד דמעות) והתעלתה למעמד. היתה שם התייחסות לכל מה שכל רץ בכל רמה מתנסה בו- הצבת המטרה, הסיזיפיות של האימונים, ההנאה לצד בכאבים, המשברים האימונים ובמירוץ עצמו ועוד….10 דקות שלמות הוקדשו לסוגיית ה digging deep….
    הרעיון בסיום היה על סף ההזוי…. שניות אחרי שסיים את ריצת המרתון המהירה בהסטוריה, הוא נדרש לענות לשאלות קלישאתיות לגמרי. התשובות, עם זאת, הבהירו שמדובר בספורטאי ואדם מיוחד מאד. אם יש אדם שמתאים להפיל את חומות הסקפטיות והציניות מעל אירוע שמאחוריו מפלצת מסחרית, הוא האדם הנכון. שוב תודה.

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:04)

      כתבת נהדר.

  19. שחר ש (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:16)

    מודה שאותי הריצה הזו, או נכון יותר לכנות את זה אירוע קידום מכירות מטריד.
    זה מזכיר את אותה תחרות בסין ב 1993 ממנה יצאו תוצאות מדהימות, רק שהרצות לא נבדקו בתקופה שלפני האירוע ומיד לאחריו המסלול נגרס.

    ספורט לא אמור להיעשות במחשכים, ואמור להיעשות לפי כללים. לא אוהב ספורטאים ש"נעלמים" לאימונים מיוחדים, מופיעים ליום התחרות ופתאום קובעים תוצאות שגם הם בעצמם בשיאם לא היו קרובים אליהן מעולם. בנוסף, ככל שידוע לי המסלול לא נבדק ולא אושר על ידי ה AIMS. מספיק לדעת שנייקי דאגו למדוד בדיוק 42,195 מטרים בשביל לומר שהמסלול קצר במקצת מאלו של המרתונים שאושרו עד היום לשיא עולם (לפי חוקי המדידה של AINS וה IAAF). ולך תוודא עכשיו שהמסלול אכן נמדד לפי החוקים והתקנות או שהוא אכן באורך הנכון.

    נייקי שיחקו אותה, מקווה שהאתלטיקה תדע להתאושש מזה.

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:27)

      שחר, אינפורמטיבית, כדאי להבחין בין הנושאים לגביהם ניתן להעלות תמיהות, הסתייגויות וספקות, לבין נושאים שלגביהם לא היתה שום חריגה מהכללים הרגילים.
      לגבי אורך המסלול ותקניות המדידה – יש הכשר מלא לפי התקן הקפדני המחייב: http://citiusmag.com/breaking2-course-most-accurate-marathon/
      לגבי בדיקות סמים, הרצים היו כפופים כל העת לכללי הזמינות לבדיקות פתע מחוץ לתחרות של ה-IAAF, אלו בדיקות שמתבצעות לפי שיקול דעת ה-IAAF (ולא גורם בעל אינטרס) ולפי פרוטוקול חסוי. אינני יודע אם עברו בדיקות, אבל אם לא נניח קונספירציה, אז לא יכולים היו להניח שהם פועלים במחשכים. בנוסף הוצהר שיבוצעו בדיקות סמים לאחר סיום הריצה על ידי התאחדות האתלטיקה האיטלקית, כנהוג במרתונים הגדולים. כלומר מהבחינה הזו אין הבדל בין אימונים וההשתתפות במרתון לונדון לבין הריצה הזו.

      • D! פה ועכשיו (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:00)

        אם אני לא טועש רואים לאורך הדרך סימונים שמראים לו היכן בדיוק לרוץ בכל חלק של המסלול על מנת שלא ירוץ בטעות מטר יותר מדי

      • שחר ש (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:16)

        תודה נחשון, קודם כל על הכתיבה המקצועית והרהוטה, על התגובות שלך וכמובן על הסבלנות.

        במרתון לונדון הכל פתוח וגלוי מצד המארגנים. לא נדרשת הודעת הבהרה של מודדים כי העניין פתוח וגלוי מראש. במקרה של האירוע הנוכחי, הכל היה חסוי ומדי פעם, כשעלו ספקות נייקי דאגו שתצא הודעה שתסיר אותם. גם המסר העיקרי בדף שקישרת אליו, הודעת הפייסבוק של המודד (המכובד מאוד, אגב) מתחילה מ"מידע שאושר לי להפיץ", וזה על ידי המודד עצמו. אם אני לא טועה מודד אמור לכתוב ולהפיץ (לגורמים הרלוונטיים) פרוטוקול מדידה ולא לשמור אותו אצלו בכיס ולשחרר הודעה בפייסבוק של "תסמכו עלי". אבל אולי אני טועה. ואולי הוא אכן כתב והעביר מה שצריך למי שצריך. אני לא רוצה להטיל דופי במודד, ב IAAF או ברצים עצמם ואני יודע שחוסר האמון שלי בעצם עושה את זה אז אעצור כאן. זה לא הוגן כלפי אף אחד. באופן אישי איבדתי את האמון כנראה ואני מחפש את מי ואת מה להאשים, ויורה בצורה עיוורת. אולי עוד 10 שנים ארגיש שפיספסתי בזה שהסקפטיות שלי מונעת ממני להתרגש מריצה כזו, אבל זה המצב. אז ברכות לנייקי ולקיפצ'וגה וכיף למי שמתרגש מהריצה.

        • shohat (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:41)

          שחר, ישנם סימני שאלה: האם באמת יש משהו מיוחד בנעלים? האם הרכב עם השעון הענקי כשהרצים במרחק קבוע ממנו הוא המפתח לחסכון של 90 שניות לפחות (זו הטעמה העיקרית של רוס טאקר, שרואה הריצה כהישג של engineering ומעריך היכולת של קיפצ'וגה כ2:02 עד 2:02:20). כמה השפיע האפקט של הפייסרים המתחלפים? ועוד דברים שאולי אנחנו לא יודעים ועוד ידובר בהם.
          שיפור של השיא בשתיים וחצי דקות מחייב השאלות האלו, ודיון אלו גורמים מסייעים לגיטימיים ואלו מהם פחות.
          לגבי מדידת המסלול החותמת של דייויד כץ מהוה חותמת כשרות אמיתית. אין גורם מוסמך ממנו, ונייקי היו מטומטמים אם היו עושים כך זאת בשביל ליפול על מדידת המסלול.
          לגבי חומרים משפרי ביצועים בעיניי אין הבדל. כלומר חלים אותם הכללים. האם מצליחים להערים עליהם? זו שאלה רלוונטית לכל הישגי הספורט כיום.

          תודה רבה על התגובות ועל ההתייחסות המעניינת.

  20. דותן (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:26)

    הי נחשון, אני מצטרף למחמאות של כולם לגבי איכות הכתיבה…

    שאלה, האם לדעתך קיפצוגה יתאושש מריצה כזו? האם. הוא יכול להוציא מעצמו עוד מרתון של סאב 2:03? אני שואל כי הרבה רצים שהוציאו מרתון שיא (מקאו, קיפסנג אפילו קניננסה) לא חזרו על זה אחר כך …

    מה המחיר של ריצה כזו לקייפצוגה ?

    • חוג'ה (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:30)

      לגבי קיפסאנג זה לא בדיוק נכון. קיפסאנג כזכור קבע שיא עולם של 2:03:23 ובמרתון ברלין האחרון הגיע שני ושיפר את תוצאת השיא שלו.

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 15:41)

      ישנה בשנים האחרונות תופעה מעניינת ומרשימה לא פחות מהשיפור המשמעותי בתוצאות המרתון, והוא כמות הריצות שהרצים המעולים האלו מצליחים לרוץ בטווח של דקה-שתיים משיאם הסופי. רוב שיאני העולם במרתון לאורך ההיסטוריה לא ייצרו יותר משתי ריצות בטווח של דקה משיאם (כלומר השיא ועוד ריצה נוספת), ולא הרבה יותר בטווח של שתי דקות.
      במבחן הזה, שני הרצים המרשימים ביותר הם קיפסאנג וקיפצ'וגה.
      לקיפסאנג (ש.א. 2:03:11 4 ריצות בסה"כ מתחת ל2:04 ועוד 4 מתחת ל2:05. בנוסף ניצח פעמיים במרתון ניו יורק האיטי וסיים שלישי במרתון אולימפי. לקיפצ'וגה, לא כולל הריצה היום, 8 מרתונים, מתוכם ניצח ב7 (האחד שהפסיד היה ב-2:04:05, שני לשיא העולם של קיפסאנג). 6 פעמים רץ בין 2:03:05 ל-2:05 כששתי הריצות הנוספות היו מרתון הבכורה (2:05:30 בנגטיב ספליט מרשים, "ריצת היכרות") והניצחון במרתון האולימפי בריו. זה רקורד כמעט מושלם.
      מן הסתם לא יוכל לשמר הרמה הזו עד בלי סוף, אבל כרגע הוא נראה בשיאו ואני מקוה שיצליח לבטא היכולת הזו לשיפור שיא העולם הרשמי.
      מהו המחיר של הריצה הזו? של האימונים לקראתה? של 14 שנים מצטברות בטופ העולמי, מאז גיל 18? לענות על זה, להסביר את זה, זה כמו לנסות להסביר את תופעת לברון.

  21. אופיר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:07)

    יפה! סיכמת את הנושא מצויין. קיפצ'וגה פשוט תופעה.

    • אופיר (פורסם: 6-5-2017 בשעה 16:29)

      אגב, אי אפשר שלא לתהות מה היה יכול קיפצ'וגה לעשות בכושר הנוכחי בתחרות תקנית. הייתי גם רוצה לראות אותו הולך על סאב 58 דקות בחצי מרתון.

  22. רונן דורפן (פורסם: 6-5-2017 בשעה 18:59)

    אגב, נחשון – ניסוי אחר שתמיד עניין אותי. כמה אתה חושב היה בולט רץ על מסלול 200 ישר, או ואן ניאקרק על מסלול 400 ישר?

    • נחשון שוחט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 19:22)

      טומי סמית' רץ 19.5 על מסלול ישר, cinder ב1966 (שיאו על מסלול רגיל היה 19.83 במקסיקו סיטי 68, בגובה).
      טייסון גיי רץ 19.41 מול רוח נגדית 0.4 מ/ש' ב2010 – התוצאה המהירה בכל הזמנים לריצה זו. שיאו 19.58 נקבע ב2009.
      לגבי בולט בשיאו – אפשר לדמיין סאב 19.
      https://en.wikipedia.org/wiki/200_metres_straight

  23. היסטוריון של ספורט (פורסם: 6-5-2017 בשעה 23:32)

    נחשון שאלה .
    למה אצל הנשים השיא מוכר גם כשיש מכתיבי קצב (הגברים ) ואצל הגברים לא ?.

    • shohat (פורסם: 7-5-2017 בשעה 05:02)

      בנוגע לנשים התעוררה מחלוקת בשנת 2011 לאחר שהתקבלה החלטה של הiaaf לאשר שיאים שנקבעו במירוצים לנשים בלבד (כלומר כשהנשים מוזנקות בנפרד ולא זוכות לסיוע מכתיבי קצב גברים). המשמעות היתה כי שיאה של ראדקליף לא יוכר עוד כשיא העולם. התעוררה מחאה מצד מחננ פולה לנוכח שינוי הכללים (סגירת הפירצה) רטרואקטיבית ולבסוף הוחלט להכיר לעת עתה בשתי קטגוריות נפרדות – שיא העולם במירוץ לנשים בלבד (השיא של קייטאני שנקבע בלונדון לפני שבועיים) ושיא העולם במירוץ עם גברים. מאז ההחלטה הזו, הניסיונות לתקוף השיא נעשים בהזנקה נפרדת של הנשים. אני מניח שלאחר שהשיא הנוכחי של ראדקליף ישופר במירוץ לנשים בלבד, תבוטל ההכרה מכאן ואילך בקטגוריה השניה.
      צריך לציין שראדקליף רצה אמנם בלונדון 2003 עם שני מלווים שסייעו לה, ואמנם לא ניתן להתעלם מהיתרון שזה נותן, אך זה לא התקרב לרמת הפייסינג המתוכנן של הריצה שראינו אתמול (רכב עם שעון ענקי שקובע הקצב המדויק ומסמן בלייזר לפייסרים את המיקום המדויק, ושישה פייסרים במבנה דמוי חץ לכל אורך הדרך).

      • היסטוריון של ספורט (פורסם: 7-5-2017 בשעה 15:53)

        תודה רבה !.

  24. YG (פורסם: 7-5-2017 בשעה 06:56)

    ההישג האמיתי של נייק, ואת זה הרבה מפספסים- זה שכולם מדברים על הניסוי הזה.
    למעשה- זו הייתה הפרסומת הארוכה ביותר אי פעם. שעתיים של פרסומת, שלא רק שלא נמאסה- להיפך, יצרה באז מטורף לגמרי.

    אין ספק שיש כאן המון סימני שאלה, המון כוכביות, ליד כל אחד שמתלהב יש את זה שמצנן את ההתלהבות- בטענות נכונות משני הצדדים.

    התוצאה כמובן לא תוכר כשיא- אבל נייק עשתה את שלה.

    וזה כמובן הזמן לחזור 14 שנים אחורה, 5000 מטר באליפות העולם ההיא אז בפריס.
    הילד בן ה-18, קיפצ'וגה מנצח את שני הפייבוריטים הברורים בקלה ואל-גארוז'- וזוכה בזהב.

    https://www.youtube.com/watch?v=xjlqokZ_Xgk

    • חוג'ה (פורסם: 7-5-2017 בשעה 08:05)

      קישור נפלא! מדהים לראות איזו קריירה קיפצ'וגה מחזיק שנים כל כך ארוכות (וכמובן גם בקלה).

  25. זה משנה (פורסם: 7-5-2017 בשעה 07:41)

    מצטרף למחמאות על הפוסט. כיף לקרוא.

  26. Yaron G (פורסם: 7-5-2017 בשעה 14:44)

    מברוק נחשון. חומר משובח.

  27. funfun (פורסם: 7-5-2017 בשעה 15:20)

    איזה כייף של פוסט – חיכיתי לקרוא אותך
    אני קצת סקפטי לגבי הנעליים – מקווה שזה לא יביא את עולם הריצה לאפיזודה המגוחכת של בגדי השחיה לפני מספר שנים. ועדיין – לא פחות ממצמרר

    • איציק (פורסם: 7-5-2017 בשעה 15:37)

      אין מצב שהרצים ירוצו עם בגדי ים או אפילו חליפות שחייה.

      • funfun (פורסם: 8-5-2017 בשעה 12:08)

        never say never
        ומה עם משקפות ושנורקל? ולגלח שערות גוף? לך תדע…

  28. ק. (פורסם: 7-5-2017 בשעה 18:22)

    מצטרף למפרגנים מעליי על הכתיבה המעולה, המקיפה המעמיקה והמושקעת.
    (ועוד יש לי להשלים את ה3 האחרונים בסדרה על היסטוריית הריצה)

  29. איאן ראש (פורסם: 10-5-2017 בשעה 00:00)

    כתיבה מעולה שעושה חשק לראות וגם לרוץ. האמת הסתכלתי בסרטון וזה קצת קילקל לי כי התוצאה נראה פתאום "סבירה" לאור הסימון של מסלול הריצה המדוייק. עם שאר העזרה פייסרים נעליים וכו, יתכן והיה לו יותר קל ממרתון רגיל.

לא ניתן להגיב.